Fri, 03 May 2024 23:41:24 -0500 Yom Shishi, Chodesh Sheni 24, 6024 — יום ששי חדש שני כד ו׳כד

Tanakh
Book of 1 Kings, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22

1 Kings

Chapter 1

והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃	א	1	Now king David was old and stricken in years; and they covered him with clothes, but he could get no heat.
ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי־לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃	ב	2	Wherefore his servants said unto him: 'Let there be sought for my lord the king a young virgin; and let her stand before the king, and be a companion unto him; and let her lie in thy bosom, that my lord the king may get heat.'
ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את־אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃	ג	3	So they sought for a fair damsel throughout all the borders of Israel, and found Abishag the Shunammite, and brought her to the king.
והנערה יפה עד־מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃	ד	4	And the damsel was very fair; and she became a companion unto the king, and ministered to him; but the king knew her not.
ואדניה בן־חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃	ה	5	Now Adonijah the son of Haggith exalted himself, saying: 'I will be king'; and he prepared him chariots and horsemen, and fifty men to run before him.
ולא־עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם־הוא טוב־תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃	ו	6	And his father had not grieved him all his life in saying: 'Why hast thou done so?' and he was also a very goodly man; and he was born after Absalom.
ויהיו דבריו עם יואב בן־צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃	ז	7	And he conferred with Joab the son of Zeruiah, and with Abiathar the priest; and they following Adonijah helped him.
וצדוק הכהן ובניהו בן־יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם־אדניהו׃	ח	8	But Zadok the priest, and Benaiah the son of Jehoiada, and Nathan the prophet, and Shimei, and Rei, and the mighty men that belonged to David, were not with Adonijah.
ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר־אצל עין רגל ויקרא את־כל־אחיו בני המלך ולכל־אנשי יהודה עבדי המלך׃	ט	9	And Adonijah slew sheep and oxen and fatlings by the stone of Zoheleth, which is beside En-rogel; and he called all his brethren the king's sons, and all the men of Judah the king's servants;
ואת־נתן הנביא ובניהו ואת־הגבורים ואת־שלמה אחיו לא קרא׃	י	10	but Nathan the prophet, and Benaiah, and the mighty men, and Solomon his brother, he called not.
ויאמר נתן אל־בת־שבע אם־שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן־חגית ואדנינו דוד לא ידע׃	יא	11	Then Nathan spoke unto Bath-sheba the mother of Solomon, saying: 'Hast thou not heard that Adonijah the son of Haggith doth reign, and David our lord knoweth it not?
ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את־נפשך ואת־נפש בנך שלמה׃	יב	12	Now therefore come, let me, I pray thee, give thee counsel, that thou mayest save thine own life, and the life of thy son Solomon.
לכי ובאי ׀ אל־המלך דוד ואמרת אליו הלא־אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי ומדוע מלך אדניהו׃	יג	13	Go and get thee in unto king David, and say unto him: Didst not thou, my lord, O king, swear unto thy handmaid, saying: Assuredly Solomon thy son shall reign after me, and he shall sit upon my throne? why then doth Adonijah reign?
הנה עודך מדברת שם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך׃	יד	14	Behold, while thou yet talkest there with the king, I also will come in after thee, and confirm thy words.'
ותבא בת־שבע אל־המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את־המלך׃	יה	15	And Bath-sheba went in unto the king into the chamber.--Now the king was very old; and Abishag the Shunammite ministered unto the king.--
ותקד בת־שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה־לך׃	יו	16	And Bath-sheba bowed, and prostrated herself unto the king. And the king said: 'What wouldest thou?'
ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי׃	יז	17	And she said unto him: 'My lord, thou didst swear by Yehovah thy God unto thy handmaid: Assuredly Solomon thy son shall reign after me, and he shall sit upon my throne.
ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃	יח	18	And now, behold, Adonijah reigneth; and thou, my lord the king, knowest it not.
ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃	יט	19	And he hath slain oxen and fatlings and sheep in abundance, {P} and hath called all the sons of the king, and Abiathar, the priest, and Joab the captain of the host; but Solomon thy servant hath he not called.
ואתה אדני המלך עיני כל־ישראל עליך להגיד להם מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו׃	כ	20	And thou, my lord the king, the eyes of all Israel are upon thee, that thou shouldest tell them who shall sit on the throne of my lord the king after him.
והיה כשכב אדני־המלך עם־אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃	כא	21	Otherwise it will come to pass, when my lord the king shall sleep with his fathers, that I and my son Solomon shall be counted offenders.'
והנה עודנה מדברת עם־המלך ונתן הנביא בא׃	כב	22	And, lo, while she yet talked with the king, Nathan the prophet came in.
ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על־אפיו ארצה׃	כג	23	And they told the king, saying: 'Behold Nathan the prophet.' And when he was come in before the king, he bowed down before the king with his face to the ground.
ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי׃	כד	24	And Nathan said: 'My lord, O king, hast thou said: Adonijah shall reign after me, and he shall sit upon my throne?
כי ׀ ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃	כה	25	For he is gone down this day, and hath slain oxen and fatlings and sheep in abundance, and hath called all the king's sons, and the captains of the host, and Abiathar the priest; and, behold, they eat and drink before him, and say: Long live king Adonijah.
ולי אני־עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן־יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃	כו	26	But me, even me thy servant, and Zadok the priest, and Benaiah the son of Jehoiada, and thy servant Solomon hath he not called.
אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את־עבדך עבדיך מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו׃ ס	כז	27	Is this thing done by my lord the king, and thou hast not declared unto thy servant who should sit on the throne of my lord the king after him?' {S}
ויען המלך דוד ויאמר קראו־לי לבת־שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃	כח	28	Then king David answered and said: 'Call me Bath-sheba.' And she came into the king's presence, and stood before the king.
וישבע המלך ויאמר חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה׃	כט	29	And the king swore and said: 'As Yehovah liveth, who hath redeemed my soul out of all adversity,
כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃	ל	30	verily as I swore unto thee by Yehovah, the God of Israel, saying: Assuredly Solomon thy son shall reign after me, and he shall sit upon my throne in my stead; verily so will I do this day.'
ותקד בת־שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃ פ	לא	31	Then Bath-sheba bowed with her face to the earth, and prostrated herself to the king, and said: 'Let my lord king David live for ever.' {P}
ויאמר ׀ המלך דוד קראו־לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן־יהוידע ויבאו לפני המלך׃	לב	32	And king David said: 'Call me Zadok the priest, and Nathan the prophet, and Benaiah the son of Jehoiada.' And they came before the king.
ויאמר המלך להם קחו עמכם את־עבדי אדניכם והרכבתם את־שלמה בני על־הפרדה אשר־לי והורדתם אתו אל־גחון׃	לג	33	And the king said unto them: 'Take with you the servants of your lord, and cause Solomon my son to ride upon mine own mule, and bring him down to Gihon.
ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על־ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃	לד	34	And let Zadok the priest and Nathan the prophet anoint him there king over Israel; and blow ye with the horn, and say: Long live king Solomon.
ועליתם אחריו ובא וישב על־כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על־ישראל ועל־יהודה׃	לה	35	Then ye shall come up after him, and he shall come and sit upon my throne; for he shall be king in my stead; and I have appointed him to be prince over Israel and over Judah.'
ויען בניהו בן־יהוידע את־המלך ויאמר ׀ אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃	לו	36	And Benaiah the son of Jehoiada answered the king, and said: 'Amen; so say Yehovah, the God of my lord the king.
כאשר היה יהוה עם־אדני המלך כן יהיה יהי עם־שלמה ויגדל את־כסאו מכסא אדני המלך דוד׃	לז	37	As Yehovah hath been with my lord the king, even so be He with Solomon, and make his throne greater than the throne of my lord king David.'
וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את־שלמה על־פרדת המלך דוד וילכו אתו על־גחון׃	לח	38	So Zadok the priest, and Nathan the prophet, and Benaiah the son of Jehoiada, and the Cherethites and the Pelethites, went down, and caused Solomon to ride upon king David's mule, and brought him to Gihon.
ויקח צדוק הכהן את־קרן השמן מן־האהל וימשח את־שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל־העם יחי המלך שלמה׃	לט	39	And Zadok the priest took the horn of oil out of the Tent, and anointed Solomon. And they blew the ram's horn; and all the people said: 'Long live king Solomon.'
ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃	מ	40	And all the people came up after him, and the people piped with pipes, and rejoiced with great joy, so that the earth rent with the sound of them.
וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה׃	מא	41	And Adonijah and all the guests that were with him heard it as they had made an end of eating. And when Joab heard the sound of the horn, he said: 'Wherefore is this noise of the city being in an uproar?'
עודנו מדבר והנה יונתן בן־אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃	מב	42	While he yet spoke, behold, Jonathan the son of Abiathar the priest came; and Adonijah said: 'Come in; for thou art a worthy man, and bringest good tidings.'
ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך־דוד המליך את־שלמה׃	מג	43	And Jonathan answered and said to Adonijah: 'Verily our lord king David hath made Solomon king.
וישלח אתו־המלך את־צדוק הכהן ואת־נתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃	מד	44	And the king hath sent with him Zadok the priest, and Nathan the prophet, and Benaiah the son of Jehoiada, and the Cherethites and the Pelethites, and they have caused him to ride upon the king's mule.
וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃	מה	45	And Zadok the priest and Nathan the prophet have anointed him king in Gihon; and they are come up from thence rejoicing, so that the city is in an uproar. This is the noise that ye have heard.
וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃	מו	46	And also Solomon sitteth on the throne of the kingdom.
וגם־באו עבדי המלך לברך את־אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהים אלהיך את־שם שלמה משמך ויגדל את־כסאו מכסאך וישתחו המלך על־המשכב׃	מז	47	And moreover the king's servants came to bless our lord king David, saying: God make the name of Solomon better than thy name, and make his throne greater than thy throne; and the king bowed down upon the bed.
וגם־ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על־כסאי ועיני ראות׃	מח	48	And also thus said the king: Blessed be Yehovah, the God of Israel, who hath given one to sit on my throne this day, mine eyes even seeing it.'
ויחרדו ויקמו כל־הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃	מט	49	And all the guests of Adonijah were afraid, and rose up, and went every man his way.
ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃	נ	50	And Adonijah feared because of Solomon; and he arose, and went, and caught hold on the horns of the altar.
ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את־המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע־לי כיום המלך שלמה אם־ימית את־עבדו בחרב׃	נא	51	And it was told Solomon, saying: 'Behold, Adonijah feareth king Solomon; for, lo, he hath laid hold on the horns of the altar, saying: Let king Solomon swear unto me first of all that he will not slay his servant with the sword.'
ויאמר שלמה אם יהיה לבן־חיל לא־יפל משערתו ארצה ואם־רעה תמצא־בו ומת׃	נב	52	And Solomon said: 'If he shall show himself a worthy man, there shall not a hair of him fall to the earth; but if wickedness be found in him, he shall die.'
וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר־לו שלמה לך לביתך׃ פ	נג	53	So king Solomon sent, and they brought him down from the altar. And he came and prostrated himself before king Solomon; and Solomon said unto him: 'Go to thy house.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 2

ויקרבו ימי־דוד למות ויצו את־שלמה בנו לאמר׃	א	1	Now the days of David drew nigh that he should die; and he charged Solomon his son, saying:
אנכי הלך בדרך כל־הארץ וחזקת והיית לאיש׃	ב	2	'I go the way of all the earth; be thou strong therefore, and show thyself a man;
ושמרת את־משמרת ׀ יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל־אשר תעשה ואת כל־אשר תפנה שם׃	ג	3	and keep the charge of Yehovah thy God, to walk in His ways, to keep His statutes, and His commandments, and His ordinances, and His testimonies, according to that which is written in the Torah of Moses, that thou mayest prosper in all that thou doest, and whithersoever thou turnest thyself;
למען יקים יהוה את־דברו אשר דבר עלי לאמר אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת לפני באמת בכל־לבבם ובכל־נפשם לאמר לא־יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃	ד	4	that Yehovah may establish His word which He spoke concerning me, saying: If thy children take heed to their way, to walk before Me in truth with all their heart and with all their soul, there shall not fail thee, said He, a man on the throne of Israel.
וגם אתה ידעת את אשר־עשה לי יואב בן־צרויה אשר עשה לשני־שרי צבאות ישראל לאבנר בן־נר ולעמשא בן־יתר ויהרגם וישם דמי־מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו׃	ה	5	Moreover thou knowest also what Joab the son of Zeruiah did unto me, even what he did to the two captains of the hosts of Israel, unto Abner the son of Ner and unto Amasa the son of Jether, whom he slew, and shed the blood of war in peace, and put the blood of war upon his girdle that was about his loins, and in his shoes that were on his feet.
ועשית כחכמתך ולא־תורד שיבתו בשלם שאל׃ ס	ו	6	Do therefore according to thy wisdom, and let not his hoar head go down to the grave in peace.
ולבני ברזלי הגלעדי תעשה־חסד והיו באכלי שלחנך כי־כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך׃	ז	7	But show kindness unto the sons of Barzillai the Gileadite, and let them be of those that eat at thy table; for so they drew nigh unto me when I fled from Absalom thy brother.
והנה עמך שמעי בן־גרא בן־הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא־ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם־אמיתך בחרב׃	ח	8	And, behold, there is with thee Shimei the son of Gera, the Benjamite, of Bahurim, who cursed me with a grievous curse in the day when I went to Mahanaim; but he came down to meet me at the Jordan, and I swore to him by Yehovah, saying: I will not put thee to death with the sword.
ועתה אל־תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה־לו והורדת את־שיבתו בדם שאול׃	ט	9	Now therefore hold him not guiltless, for thou art a wise man; and thou wilt know what thou oughtest to do unto him, and thou shalt bring his hoar head down to the grave with blood.'
וישכב דוד עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד׃ פ	י	10	And David slept with his fathers, and was buried in the city of David. {P}
והימים אשר מלך דוד על־ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים׃	יא	11	And the days that David reigned over Israel were forty years: seven years reigned he in Hebron, and thirty and three years reigned he in Yerushalam.
ושלמה ישב על־כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד׃	יב	12	And Solomon sat upon the throne of David his father; and his kingdom was established firmly. {S}
ויבא אדניהו בן־חגית אל־בת־שבע אם־שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום׃	יג	13	Then Adonijah the son of Haggith came to Bath-sheba the mother of Solomon. And she said: 'Comest thou peaceably?' And he said: 'Peaceably.'
ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר׃	יד	14	He said moreover: 'I have somewhat to say unto thee.' And she said: 'Say on.'
ויאמר את ידעת כי־לי היתה המלוכה ועלי שמו כל־ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו׃	יה	15	And he said: 'Thou knowest that the kingdom was mine, and that all Israel set their faces on me, that I should reign; howbeit the kingdom is turned about, and is become my brother's; for it was his from Yehovah.
ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל־תשבי את־פני ותאמר אליו דבר׃	יו	16	And now I ask one petition of thee, deny me not.' And she said unto him: 'Say on.'
ויאמר אמרי־נא לשלמה המלך כי לא־ישיב את־פניך ויתן־לי את־אבישג השונמית לאשה׃	יז	17	And he said: 'Speak, I pray thee, unto Solomon the king--for he will not say thee nay--that he give me Abishag the Shunammite to wife.'
ותאמר בת־שבע טוב אנכי אדבר עליך אל־המלך׃	יח	18	And Bath-sheba said: 'Well; I will speak for thee unto the king.'
ותבא בת־שבע אל־המלך שלמה לדבר־לו על־אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על־כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו׃	יט	19	Bath-sheba therefore went unto king Solomon, to speak unto him for Adonijah. And the king rose up to meet her, and bowed down unto her, and sat down on his throne, and caused a throne to be set for the king's mother; and she sat on his right hand.
ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל־תשב את־פני ויאמר־לה המלך שאלי אמי כי לא־אשיב את־פניך׃	כ	20	Then she said: 'I ask one small petition of thee; deny me not.' And the king said unto her: 'Ask on, my mother; for I will not deny thee.'
ותאמר יתן את־אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה׃	כא	21	And she said: 'Let Abishag the Shunammite be given to Adonijah thy brother to wife.'
ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את־אבישג השנמית לאדניהו ושאלי־לו את־המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן־צרויה׃ פ	כב	22	And king Solomon answered and said unto his mother: 'And why dost thou ask Abishag the Shunammite for Adonijah? ask for him the kingdom also; for he is mine elder brother; even for him, and for Abiathar the priest, and for Joab the son of Zeruiah.' {P}
וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את־הדבר הזה׃	כג	23	Then king Solomon swore by Yehovah, saying: 'God do so to me, and more also, if Adonijah have not spoken this word against his own life.
ועתה חי־יהוה אשר הכינני ויושיבני ויושיביני על־כסא דוד אבי ואשר עשה־לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו׃	כד	24	Now therefore as Yehovah liveth, who hath established me, and set me on the throne of David my father, and who hath made me a house, as He promised, surely Adonijah shall be put to death this day.'
וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן־יהוידע ויפגע־בו וימת׃ ס	כה	25	And king Solomon sent by the hand of Benaiah the son of Jehoiada; and he fell upon him, so that he died. {S}
ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על־שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי־נשאת את־ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר־התענה אבי׃	כו	26	And unto Abiathar the priest said the king: 'Get thee to Anathoth, unto thine own fields; for thou art deserving of death; but I will not at this time put thee to death, because thou didst bear the ark of the Lord GOD [Adonai Yehovi] before David my father, and because thou wast afflicted in all wherein my father was afflicted.'
ויגרש שלמה את־אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את־דבר יהוה אשר דבר על־בית עלי בשלה׃ פ	כז	27	So Solomon thrust out Abiathar from being priest unto Yehovah; that the word of Yehovah might be fulfilled, which He spoke concerning the house of Eli in Shiloh. {P}
והשמעה באה עד־יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל־אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח׃	כח	28	And the tidings came to Joab; for Joab had turned after Adonijah, though he turned not after Absalom. And Joab fled unto the Tent of Yehovah, and caught hold on the horns of the altar.
ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל־אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את־בניהו בן־יהוידע לאמר לך פגע־בו׃	כט	29	And it was told king Solomon: 'Joab is fled unto the Tent of Yehovah, and, behold, he is by the altar.' Then Solomon sent Benaiah the son of Jehoiada, saying: 'Go, fall upon him.'
ויבא בניהו אל־אהל יהוה ויאמר אליו כה־אמר המלך צא ויאמר ׀ לא כי פה אמות וישב בניהו את־המלך דבר לאמר כה־דבר יואב וכה ענני׃	ל	30	And Benaiah came to the Tent of Yehovah, and said unto him: 'Thus saith the king: Come forth.' And he said: 'Nay; but I will die here.' And Benaiah brought back word unto the king, saying: 'Thus said Joab, and thus he answered me.'
ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע־בו וקברתו והסירת ׀ דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃	לא	31	And the king said unto him: 'Do as he hath said, and fall upon him, and bury him; that thou mayest take away the blood, which Joab shed without cause, from me and from my father's house.
והשיב יהוה את־דמו על־ראשו אשר פגע בשני־אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את־אבנר בן־נר שר־צבא ישראל ואת־עמשא בן־יתר שר־צבא יהודה׃	לב	32	And Yehovah will return his blood upon his own head, because he fell upon two men more righteous and better than he, and slew them with the sword, and my father David knew it not: Abner the son of Ner, captain of the host of Israel, and Amasa the son of Jether, captain of the host of Judah.
ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד־עולם מעם יהוה׃	לג	33	So shall their blood return upon the head of Joab, and upon the head of his seed for ever; but unto David, and unto his seed, and unto his house, and unto his throne, shall there be peace for ever from Yehovah.'
ויעל בניהו בן־יהוידע ויפגע־בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר׃	לד	34	Then Benaiah the son of Jehoiada went up, and fell upon him, and slew him; and he was buried in his own house in the wilderness.
ויתן המלך את־בניהו בן־יהוידע תחתיו על־הצבא ואת־צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר׃	לה	35	And the king put Benaiah the son of Jehoiada in his room over the host; and Zadok the priest did the king put in the room of Abiathar.
וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה־לך בית בירושלם וישבת שם ולא־תצא משם אנה ואנה׃	לו	36	And the king sent and called for Shimei, and said unto him: Build thee a house in Yerushalam, and dwell there, and go not forth thence any whither.
והיה ׀ ביום צאתך ועברת את־נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך׃	לז	37	For on the day thou goest out, and passest over the brook Kidron, know thou for certain that thou shalt surely die; thy blood shall be upon thine own head.'
ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים׃ ס	לח	38	And Shimei said unto the king: 'The saying is good; as my lord the king hath said, so will thy servant do.' And Shimei dwelt in Yerushalam many days. {S}
ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני־עבדים לשמעי אל־אכיש בן־מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת׃	לט	39	And it came to pass at the end of three years, that two of the servants of Shimei ran away unto Achish, son of Maacah, king of Gath. And they told Shimei, saying: 'Behold, thy servants are in Gath.'
ויקם שמעי ויחבש את־חמרו וילך גתה אל־אכיש לבקש את־עבדיו וילך שמעי ויבא את־עבדיו מגת׃	מ	40	And Shimei arose, and saddled his ass, and went to Gath to Achish, to seek his servants; and Shimei went, and brought his servants from Gath. {S}
ויגד לשלמה כי־הלך שמעי מירושלם גת וישב׃	מא	41	And it was told Solomon that Shimei had gone from Yerushalam to Gath, and was come back.
וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי׃	מב	42	And the king sent and called for Shimei, and said unto him: 'Did I not make thee to swear by Yehovah, and forewarned thee, saying: Know for certain, that on the day thou goest out, and walkest abroad any whither, thou shalt surely die? and thou saidst unto me: The saying is good; I have heard it.
ומדוע לא שמרת את שבעת יהוה ואת־המצוה אשר־צויתי עליך׃	מג	43	Why then hast thou not kept the oath of Yehovah, and the commandment that I have charged thee with?'
ויאמר המלך אל־שמעי אתה ידעת את כל־הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את־רעתך בראשך׃	מד	44	The king said moreover to Shimei: 'Thou knowest all the wickedness which thy heart is privy to, that thou didst to David my father; therefore Yehovah shall return thy wickedness upon thine own head.
והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד־עולם׃	מה	45	But king Solomon shall be blessed, and the throne of David shall be established before Yehovah for ever.'
ויצו המלך את־בניהו בן־יהוידע ויצא ויפגע־בו וימת והממלכה נכונה ביד־שלמה׃	מו	46	So the king commanded Benaiah the son of Jehoiada; and he went out, and fell upon him, so that he died. And the kingdom was established in the hand of Solomon.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 3

ויתחתן שלמה את־פרעה מלך מצרים ויקח את־בת־פרעה ויביאה אל־עיר דוד עד כלתו לבנות את־ביתו ואת־בית יהוה ואת־חומת ירושלם סביב׃	א	1	And Solomon became allied to Pharaoh king of Egypt by marriage, and took Pharaoh's daughter, and brought her into the city of David, until he had made an end of building his own house, and the house of Yehovah, and the wall of Yerushalam round about.
רק העם מזבחים בבמות כי לא־נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם׃ פ	ב	2	Only the people sacrificed in the high places, because there was no house built for the name of Yehovah until those days. {P}
ויאהב שלמה את־יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר׃	ג	3	And Solomon loved Yehovah, walking in the statutes of David his father; only he sacrificed and offered in the high places.
וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא׃	ד	4	And the king went to Gibeon to sacrifice there; for that was the great high place; a thousand burnt-offerings did Solomon offer upon that altar.
בגבעון נראה יהוה אל־שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן־לך׃	ה	5	In Gibeon Yehovah appeared to Solomon in a dream by night; and God said: 'Ask what I shall give thee.'
ויאמר שלמה אתה עשית עם־עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר־לו את־החסד הגדול הזה ותתן־לו בן ישב על־כסאו כיום הזה׃	ו	6	And Solomon said: 'Thou hast shown unto Thy servant David my father great kindness, according as he walked before Thee in truth, and in righteousness, and in uprightness of heart with Thee; and Thou hast kept for him this great kindness, that Thou hast given him a son to sit on his throne, as it is this day.
ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את־עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃	ז	7	And now, Yehovah my God, Thou hast made Thy servant king instead of David my father; and I am but a little child; I know not how to go out or come in.
ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם־רב אשר לא־ימנה ולא יספר מרב׃	ח	8	And Thy servant is in the midst of Thy people which Thou hast chosen, a great people, that cannot be numbered nor counted for multitude.
ונתת לעבדך לב שמע לשפט את־עמך להבין בין־טוב לרע כי מי יוכל לשפט את־עמך הכבד הזה׃	ט	9	Give Thy servant therefore an understanding heart to judge Thy people, that I may discern between good and evil; for who is able to judge this Thy great people?'
וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את־הדבר הזה׃	י	10	And the speech pleased Yehovah, that Solomon had asked this thing.
ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את־הדבר הזה ולא־שאלת לך ימים רבים ולא־שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט׃	יא	11	And God said unto him: 'Because thou hast asked this thing, and hast not asked for thyself long life; neither hast asked riches for thyself, nor hast asked the life of thine enemies; but hast asked for thyself understanding to discern justice;
הנה עשיתי כדבריך הנה ׀ נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא־היה לפניך ואחריך לא־יקום כמוך׃	יב	12	behold, I have done according to thy word: lo, I have given thee a wise and an understanding heart; so that there hath been none like thee before thee, neither after thee shall any arise like unto thee.
וגם אשר לא־שאלת נתתי לך גם־עשר גם־כבוד אשר לא־היה כמוך איש במלכים כל־ימיך׃	יג	13	And I have also given thee that which thou hast not asked, both riches and honour--so that there hath not been any among the kings like unto thee--all thy days.
ואם ׀ תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את־ימיך׃ ס	יד	14	And if thou wilt walk in My ways, to keep My statutes and My commandments, as thy father David did walk, then I will lengthen thy days.' {S}
ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד ׀ לפני ׀ ארון ברית־אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל־עבדיו׃ פ	יה	15	And Solomon awoke, and, behold, it was a dream; and he came to Yerushalam, and stood before the ark of the covenant of Yehovah, and offered up burnt-offerings, and offered peace-offerings, and made a feast to all his servants. {P}
אז תבאנה שתים נשים זנות אל־המלך ותעמדנה לפניו׃	יו	16	Then came there two women, that were harlots, unto the king, and stood before him.
ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃	יז	17	And the one woman said: 'Oh, my lord, I and this woman dwell in one house; and I was delivered of a child with her in the house.
ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם־האשה הזאת ואנחנו יחדו אין־זר אתנו בבית זולתי שתים־אנחנו בבית׃	יח	18	And it came to pass the third day after I was delivered, that this woman was delivered also; and we were together; there was no stranger with us in the house, save we two in the house.
וימת בן־האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו׃	יט	19	And this woman's child died in the night; because she overlay it.
ותקם בתוך הלילה ותקח את־בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת־בנה המת השכיבה בחיקי׃	כ	20	And she arose at midnight, and took my son from beside me, while thy handmaid slept, and laid it in her bosom, and laid her dead child in my bosom.
ואקם בבקר להיניק את־בני והנה־מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא־היה בני אשר ילדתי׃	כא	21	And when I rose in the morning to give my child suck, behold, it was dead; but when I had looked well at it in the morning, behold, it was not my son, whom I did bear.'
ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃	כב	22	And the other woman said: 'Nay; but the living is my son, and the dead is thy son.' And this said: 'No; but the dead is thy son, and the living is my son.' Thus they spoke before the king.
ויאמר המלך זאת אמרת זה־בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי׃ פ	כג	23	Then said the king: 'The one saith: This is my son that liveth, and thy son is the dead; and the other saith: Nay; but thy son is the dead, and my son is the living.' {P}
ויאמר המלך קחו לי־חרב ויבאו החרב לפני המלך׃	כד	24	And the king said: 'Fetch me a sword.' And they brought a sword before the king.
ויאמר המלך גזרו את־הילד החי לשנים ותנו את־החצי לאחת ואת־החצי לאחת׃	כה	25	And the king said: 'Divide the living child in two, and give half to the one, and half to the other.'
ותאמר האשה אשר־בנה החי אל־המלך כי־נכמרו רחמיה על־בנה ותאמר ׀ בי אדני תנו־לה את־הילוד החי והמת אל־תמיתהו וזאת אמרת גם־לי גם־לך לא יהיה גזרו׃	כו	26	Then spoke the woman whose the living child was unto the king, for her heart yearned upon her son, and she said: 'Oh, my lord, give her the living child, and in no wise slay it.' But the other said: 'It shall be neither mine nor thine; divide it.'
ויען המלך ויאמר תנו־לה את־הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃	כז	27	Then the king answered and said: 'Give her the living child, and in no wise slay it: she is the mother thereof.' {S}
וישמעו כל־ישראל את־המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי־חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט׃ ס	כח	28	And all Israel heard of the judgment which the king had judged; and they feared the king; for they saw that the wisdom of God was in him, to do justice. {S}

Chapter 4

ויהי המלך שלמה מלך על־כל־ישראל׃ ס	א	1	And king Solomon was king over all Israel. {S}
ואלה השרים אשר־לו עזריהו בן־צדוק הכהן׃ ס	ב	2	And these were the princes whom he had: Azariah the son of Zadok, the priest; {S}
אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן־אחילוד המזכיר׃	ג	3	Elihoreph and Ahijah, the sons of Shisha, scribes; {S} Jehoshaphat the son of Ahilud, the recorder; {S}
ובניהו בן־יהוידע על־הצבא וצדוק ואביתר כהנים׃ ס	ד	4	and Benaiah the son of Jehoiada was over the host; {S} and Zadok and Abiathar were priests; {S}
ועזריהו בן־נתן על־הנצבים וזבוד בן־נתן כהן רעה המלך׃	ה	5	and Azariah the son of Nathan was over the officers; {S} and Zabud the son of Nathan was chief minister and the king's friend; {S}
ואחישר על־הבית ואדנירם בן־עבדא על־המס׃ ס	ו	6	and Ahishar was over the household; {S} and Adoniram the son of Abda was over the levy. {S}
ולשלמה שנים־עשר נצבים על־כל־ישראל וכלכלו את־המלך ואת־ביתו חדש בשנה יהיה על־האחד אחד לכלכל׃ ס	ז	7	And Solomon had twelve officers over all Israel, who provided victuals for the king and his household: each man had to make provision for a month in the year. {S}
ואלה שמותם בן־חור בהר אפרים׃ ס	ח	8	And these are their names: The son of Hur, in the hill-country of Ephraim; {S}
בן־דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן׃ ס	ט	9	the son of Deker, in Makaz, and in Shaalbim, and Beth-shemesh, and Elon-beth-hanan; {S}
בן־חסד בארבות לו שכה וכל־ארץ חפר׃ ס	י	10	the son of Hesed, in Arubboth; to him pertained Socoh, and all the land of Hepher; {S}
בן־אבינדב כל־נפת דאר טפת בת־שלמה היתה לו לאשה׃ ס	יא	11	the son of Abinadab, in all the region of Dor; he had Taphath the daughter of Solomon to wife; {S}
בענא בן־אחילוד תענך ומגדו וכל־בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם׃ ס	יב	12	Baana the son of Ahilud, in Taanach and Megiddo, and all Beth-shean which is beside Zarethan, beneath Jezreel, from Beth-shean to Abel-meholah, as far as beyond Jokmeam; {S}
בן־גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן־מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת׃ ס	יג	13	the son of Geber, in Ramoth-gilead; to him pertained the villages of Jair the son of Manasseh, which are in Gilead; even to him pertained the region of Argob, which is in Bashan, sixty great cities with walls and brazen bars; {S}
אחינדב בן־עדא מחנימה׃	יד	14	Ahinadab the son of Iddo, in Mahanaim; {S}
אחימעץ בנפתלי גם־הוא לקח את־בשמת בת־שלמה לאשה׃	יה	15	Ahimaaz, in Naphtali; he also took Basemath the daughter of Solomon to wife; {S}
בענא בן־חושי באשר ובעלות׃ ס	יו	16	Baana the son of Hushai, in Asher and Bealoth; {S}
יהושפט בן־פרוח ביששכר׃ ס	יז	17	Jehoshaphat the son of Paruah, in Issachar; {S}
שמעי בן־אלא בבנימן׃ ס	יח	18	Shimei the son of Ela, in Benjamin; {S}
גבר בן־ארי בארץ גלעד ארץ סיחון ׀ מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ׃	יט	19	Geber the son of Uri, in the land of Gilead, the country of Sihon king of the Amorites and of Og king of Bashan; and one officer that was [over all the officers] in the land.
יהודה וישראל רבים כחול אשר־על־הים לרב אכלים ושתים ושמחים׃	כ	20	Judah and Israel were many, as the sand which is by the sea in multitude, eating and drinking and making merry.

Chapter 5

ושלמה היה מושל בכל־הממלכות מן־הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את־שלמה כל־ימי חייו׃ פ	א	1	And Solomon ruled over all the kingdoms from the River unto the land of the Philistines, and unto the border of Egypt; they brought presents, and served Solomon all the days of his life. {P}
ויהי לחם־שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח׃	ב	2	And Solomon's provision for one day was thirty measures of fine flour, and sixty measures of meal;
עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים׃	ג	3	ten fat oxen, and twenty oxen out of the pastures, and a hundred sheep, beside harts, and gazelles, and roebucks, and fatted fowl.
כי־הוא רדה ׀ בכל־עבר הנהר מתפסח ועד־עזה בכל־מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל־עבריו מסביב׃	ד	4	For he had dominion over all the region on this side the River, from Tiphsah even to Gaza, over all the kings on this side the River; and he had peace on all sides round about him.
וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד־באר שבע כל ימי שלמה׃ ס	ה	5	And Judah and Israel dwelt safely, every man under his vine and under his fig-tree, from Dan even to Beer-sheba, all the days of Solomon. {S}
ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים־עשר אלף פרשים׃	ו	6	And Solomon had forty thousand stalls of horses for his chariots, and twelve thousand horsemen.
וכלכלו הנצבים האלה את־המלך שלמה ואת כל־הקרב אל־שלחן המלך־שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר׃	ז	7	And those officers provided victual for king Solomon, and for all that came unto king Solomon's table, every man in his month; they let nothing be lacking.
והשערים והתבן לסוסים ולרכש יבאו אל־המקום אשר יהיה־שם איש כמשפטו׃ ס	ח	8	Barley also and straw for the horses and swift steeds brought they unto the place where it should be, every man according to his charge. {S}
ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על־שפת הים׃	ט	9	And God gave Solomon wisdom and understanding exceeding much, and largeness of heart, even as the sand that is on the sea-shore.
ותרב חכמת שלמה מחכמת כל־בני־קדם ומכל חכמת מצרים׃	י	10	And Solomon's wisdom excelled the wisdom of all the children of the east, and all the wisdom of Egypt.
ויחכם מכל־האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי־שמו בכל־הגוים סביב׃	יא	11	For he was wiser than all men: than Ethan the Ezrahite, and Heman, and Calcol, and Darda, the sons of Mahol; and his fame was in all the nations round about.
וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף׃	יב	12	And he spoke three thousand proverbs; and his songs were a thousand and five.
וידבר על־העצים מן־הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על־הבהמה ועל־העוף ועל־הרמש ועל־הדגים׃	יג	13	And he spoke of trees, from the cedar that is in Lebanon even unto the hyssop that springeth out of the wall; he spoke also of beasts, and of fowl, and of creeping things, and of fishes.
ויבאו מכל־העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל־מלכי הארץ אשר שמעו את־חכמתו׃ ס	יד	14	And there came of all peoples to hear the wisdom of Solomon, from all kings of the earth, who had heard of his wisdom. {S}
וישלח חירם מלך־צור את־עבדיו אל־שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל־הימים׃ ס	יה	15	And Hiram king of Tyre sent his servants unto Solomon; for he had heard that they had anointed him king in the room of his father; for Hiram was ever a lover of David. {S}
וישלח שלמה אל־חירם לאמר׃	יו	16	And Solomon sent to Hiram, saying:
אתה ידעת את־דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת־יהוה אתם תחת כפות רגלי רגלו׃	יז	17	'Thou knowest how that David my father could not build a house for the name of Yehovah his God for the wars which were about him on every side, until Yehovah put them under the soles of my feet.
ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע׃	יח	18	But now Yehovah my God hath given me rest on every side; there is neither adversary, nor evil occurrence.
והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר ׀ דבר יהוה אל־דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על־כסאך הוא־יבנה הבית לשמי׃	יט	19	And, behold, I purpose to build a house for the name of Yehovah my God, as Yehovah spoke unto David my father, saying: Thy son, whom I will set upon thy throne in thy room, he shall build the house for My name.
ועתה צוה ויכרתו־לי ארזים מן־הלבנון ועבדי יהיו עם־עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי ׀ אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת־עצים כצדנים׃	כ	20	Now therefore command thou that they hew me cedar-trees out of Lebanon; and my servants shall be with thy servants; and I will give thee hire for thy servants according to all that thou shalt say; for thou knowest that there is not among us any that hath skill to hew timber like unto the Zidonians.'
ויהי כשמע חירם את־דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על־העם הרב הזה׃	כא	21	And it came to pass, when Hiram heard the words of Solomon, that he rejoiced greatly, and said: 'Blessed be Yehovah this day, who hath given unto David a wise son over this great people.'
וישלח חירם אל־שלמה לאמר שמעתי את אשר־שלחת אלי אני אעשה את־כל־חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים׃	כב	22	And Hiram sent to Solomon, saying: 'I have heard that which thou hast sent unto me; I will do all thy desire concerning timber of cedar, and concerning timber of cypress.
עבדי ירדו מן־הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד־המקום אשר־תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את־חפצי לתת לחם ביתי׃	כג	23	My servants shall bring them down from Lebanon unto the sea; and I will make them into rafts to go by sea unto the place that thou shalt appoint me, and will cause them to be broken up there, and thou shalt receive them; and thou shalt accomplish my desire, in giving food for my household.'
ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל־חפצו׃	כד	24	So Hiram gave Solomon timber of cedar and timber of cypress according to all his desire.
ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה־יתן שלמה לחירם שנה בשנה׃ פ	כה	25	And Solomon gave Hiram twenty thousand measures of wheat for food to his household, and twenty measures of beaten oil; thus gave Solomon to Hiram year by year. {P}
ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר־לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם׃	כו	26	And Yehovah gave Solomon wisdom, as He promised him; and there was peace between Hiram and Solomon; and they two made a league together.
ויעל המלך שלמה מס מכל־ישראל ויהי המס שלשים אלף איש׃	כז	27	And king Solomon raised a levy out of all Israel; and the levy was thirty thousand men.
וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על־המס׃ ס	כח	28	And he sent them to Lebanon, ten thousand a month by courses: a month they were in Lebanon, and two months at home; and Adoniram was over the levy. {S}
ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר׃	כט	29	And Solomon had seventy thousand that bore burdens, and eighty thousand that were hewers in the mountains;
לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על־המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה׃	ל	30	besides Solomon's chief officers that were over the work, three thousand and three hundred, who bore rule over the people that wrought in the work. {S}
ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית׃	לא	31	And the king commanded, and they quarried great stones, costly stones, to lay the foundation of the house with hewn stone.
ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית׃ פ	לב	32	And Solomon's builders and Hiram's builders and the Gebalites did fashion them, and prepared the timber and the stones to build the house. {P}

Chapter 6

ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני־ישראל מארץ־מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על־ישראל ויבן הבית ליהוה׃	א	1	And it came to pass in the four hundred and eightieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fourth year of Solomon's reign over Israel, in the month Ziv, which is the second month, that he began to build the house of Yehovah.
והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים־אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו׃	ב	2	And the house which king Solomon built for Yehovah, the length thereof was sixty cubits, and the breadth thereof twenty cubits, and the height thereof thirty cubits.
והאולם על־פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על־פני רחב הבית עשר באמה רחבו על־פני הבית׃	ג	3	And the porch before the temple of the house, twenty cubits was the length thereof, according to the breadth of the house; and ten cubits was the breadth thereof before the house.
ויעש לבית חלוני שקפים אטמים׃	ד	4	And for the house he made windows broad within, and narrow without.
ויבן על־קיר הבית יציע יצוע סביב את־קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב׃	ה	5	And against the wall of the house he built a side-structure round about, against the walls of the house round about, both of the temple and of the sanctuary; and he made side-chambers round about;
הַיָּצִ֨יעַ היצוע הַתַּחְתֹּנָ֜ה חָמֵ֧שׁ בָּאַמָּ֣ה רָחְבָּ֗הּ וְהַתִּֽיכֹנָה֙ שֵׁ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְהַ֨שְּׁלִישִׁ֔ית שֶׁ֥בַע בָּאַמָּ֖ה רָחְבָּ֑הּ כִּ֡י מִגְרָעוֹת֩ נָתַ֨ן לַבַּ֤יִת סָבִיב֙ ח֔וּצָה לְבִלְתִּ֖י אֲחֹ֥ז בְּקִֽירוֹת־הַבָּֽיִת׃	ו	6	the nethermost story of the side-structure was five cubits broad, and the middle was six cubits broad, and the third was seven cubits broad; for on the outside he made rebatements in the wall of the house round about, that the beams should not have hold in the walls of the house.--
והבית בהבנתו אבן־שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל־כלי ברזל לא־נשמע בבית בהבנתו׃	ז	7	For the house, when it was in building, was built of stone made ready at the quarry; and there was neither hammer nor axe nor any tool of iron heard in the house, while it was in building.--
פתח הצלע התיכנה אל־כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על־התיכנה ומן־התיכנה אל־השלשים׃	ח	8	The door for the lowest row of chambers was in the right side of the house and they went up by winding stairs into the middle row, and out of the middle into the third.
ויבן את־הבית ויכלהו ויספן את־הבית גבים ושדרת בארזים׃	ט	9	So he built the house, and finished it; and he covered in the house with planks of cedar over beams.
ויבן את־היציע היצוע על־כל־הבית חמש אמות קומתו ויאחז את־הבית בעצי ארזים׃ פ	י	10	And he built the stories of the side-structure against all the house, each five cubits high; and they rested on the house with timber of cedar. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־שלמה לאמר׃	יא	11	And the word of Yehovah came to Solomon, saying:
הבית הזה אשר־אתה בנה אם־תלך בחקתי ואת־משפטי תעשה ושמרת את־כל־מצותי ללכת בהם והקמתי את־דברי אתך אשר דברתי אל־דוד אביך׃	יב	12	'As for this house which thou art building, if thou wilt walk in My statutes, and execute Mine ordinances, and keep all My commandments to walk in them; then will I establish My word with thee, which I spoke unto David thy father;
ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את־עמי ישראל׃ ס	יג	13	in that I will dwell therein among the children of Israel, and will not forsake My people Israel.' {P}
ויבן שלמה את־הבית ויכלהו׃	יד	14	So Solomon built the house, and finished it.
ויבן את־קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד־קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את־קרקע הבית בצלעות ברושים׃	יה	15	And he built the walls of the house within with boards of cedar; from the floor of the house unto the joists of the ceiling, he covered them on the inside with wood; and he covered the floor of the house with boards of cypress.
ויבן את־עשרים אמה מירכתי מירכותי הבית בצלעות ארזים מן־הקרקע עד־הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים׃	יו	16	And he built twenty cubits on the hinder part of the house with boards of cedar from the floor unto the joists; he even built them for himself within, for a Sanctuary, even for the most holy place.
וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני׃	יז	17	And the house, that is, the temple before [the Sanctuary], was forty cubits long.
וארז אל־הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה׃	יח	18	And the cedar on the house within was carved with knops and open flowers; all was cedar; there was no stone seen.
ודביר בתוך־הבית מפנימה הכין לתתן שם את־ארון ברית יהוה׃	יט	19	And he prepared the Sanctuary in the midst of the house within, to set there the ark of the covenant of Yehovah.
ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז׃	כ	20	And before the Sanctuary which was twenty cubits in length, and twenty cubits in breadth, and twenty cubits in the height thereof, overlaid with pure gold, he set an altar, which he covered with cedar.
ויצף שלמה את־הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתוקות ברתיקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב׃	כא	21	So Solomon overlaid the house within with pure gold; and he drew chains of gold across the wall before the Sanctuary; and he overlaid it with gold.
ואת־כל־הבית צפה זהב עד־תם כל־הבית וכל־המזבח אשר־לדביר צפה זהב׃	כב	22	And the whole house he overlaid with gold, until all the house was finished; also the whole altar that belonged to the Sanctuary he overlaid with gold.
ויעש בדביר שני כרובים עצי־שמן עשר אמות קומתו׃	כג	23	And in the Sanctuary he made two cherubim of olive-wood, each ten cubits high.
וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד־קצות כנפיו׃	כד	24	And five cubits was the one wing of the cherub, and five cubits the other wing of the cherub; from the uttermost part of the one wing unto the uttermost part of the other were ten cubits.
ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים׃	כה	25	And the other cherub was ten cubits; both the cherubim were of one measure and one form.
קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני׃	כו	26	The height of the one cherub was ten cubits, and so was it of the other cherub.
ויתן את־הכרובים בתוך ׀ הבית הפנימי ויפרשו את־כנפי הכרבים ותגע כנף־האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל־תוך הבית נגעת כנף אל־כנף׃	כז	27	And he set the cherubim within the inner house; and the wings of the cherubim were stretched forth, so that the wing of the one touched the one wall, and the wing of the other cherub touched the other wall; and their wings touched one another in the midst of the house.
ויצף את־הכרובים זהב׃	כח	28	And he overlaid the cherubim with gold.
ואת כל־קירות הבית מסב ׀ קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון׃	כט	29	And he carved all the walls of the house round about with carved figures of cherubim and palm-trees and open flowers, within and without.
ואת־קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון׃	ל	30	And the floor of the house he overlaid with gold, within and without.
ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי־שמן האיל מזוזות חמשית׃	לא	31	And for the entrance of the Sanctuary he made doors of olive-wood, the door-posts within the frame having five angles.
ושתי דלתות עצי־שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על־הכרובים ועל־התמרות את־הזהב׃	לב	32	And as for the two doors of olive-wood, he carved upon them carvings of cherubim and palm-trees and open flowers, and overlaid them with gold; and he spread the gold upon the cherubim, and upon the palm-trees.
וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי־שמן מאת רבעית׃	לג	33	So also made he for the entrance of the temple door-posts of olive-wood, within a frame four-square;
ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים׃	לד	34	and two doors of cypress-wood; the two leaves of the one door were folding, and the two leaves of the other door were folding.
וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על־המחקה׃	לה	35	And he carved thereon cherubim and palm-trees and open flowers; and he overlaid them with gold fitted upon the graven work.
ויבן את־החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים׃	לו	36	And he built the inner court with three rows of hewn stone, and a row of cedar beams.
בשנה הרביעית יסד בית יהוה בירח זו׃	לז	37	In the fourth year was the foundation of the house of Yehovah laid, in the month Ziv.
ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל־דבריו ולכל־משפטיו משפטו ויבנהו שבע שנים׃	לח	38	And in the eleventh year, in the month Bul, which is the eighth month, was the house finished throughout all the parts thereof, and according to all the fashion of it. So was he seven years in building it.

Chapter 7

ואת־ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את־כל־ביתו׃	א	1	And Solomon was building his own house thirteen years, and he finished all his house.
ויבן את־בית ׀ יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על־העמודים׃	ב	2	For he built the house of the forest of Lebanon: the length thereof was a hundred cubits, and the breadth thereof fifty cubits, and the height thereof thirty cubits, upon four rows of cedar pillars, with cedar beams upon the pillars.
וספן בארז ממעל על־הצלעת אשר על־העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור׃	ג	3	And it was covered with cedar above upon the side-chambers, that lay on forty and five pillars, fifteen in a row.
ושקפים שלשה טורים ומחזה אל־מחזה שלש פעמים׃	ד	4	And there were beams in three rows; and light was over against light in three ranks.
וכל־הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל־מחזה שלש פעמים׃	ה	5	And all the doors with their posts were square in the frame; and light was over against light in three ranks.
ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על־פניהם ועמדים ועב על־פניהם׃	ו	6	And he made the porch of pillars: the length thereof was fifty cubits, and the breadth thereof thirty cubits; and a porch before them; and pillars and thick beams before them.
ואולם הכסא אשר ישפט־שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד־הקרקע׃	ז	7	And he made the porch of the throne where he might judge, even the porch of judgment; and it was covered with cedar from floor to floor.
וביתו אשר־ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת־פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה׃	ח	8	And his house where he might dwell, in the other court, within the porch, was of the like work. He made also a house for Pharaoh's daughter, whom Solomon had taken to wife, like unto this porch.
כל־אלה אבנים יקרת כמדת גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד־הטפחות ומחוץ עד־החצר הגדולה׃	ט	9	All these were of costly stones, according to the measures of hewn stones, sawed with saws, within and without, even from the foundation unto the coping, and so on the outside unto the great court.
ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות׃	י	10	And the foundation was of costly stones, even great stones, stones of ten cubits, and stones of eight cubits.
ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז׃	יא	11	And above were costly stones, after the measure of hewn stones, and cedar-wood.
וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית־יהוה הפנימית ולאלם הבית׃ פ	יב	12	And the great court round about had three rows of hewn stone, and a row of cedar beams, like as the inner court of the house of Yehovah, and the court of the porch of the house. {P}
וישלח המלך שלמה ויקח את־חירם מצר׃	יג	13	And king Solomon sent and fetched Hiram out of Tyre.
בן־אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש־צרי חרש נחשת וימלא את־החכמה ואת־התבונה ואת־הדעת לעשות כל־מלאכה בנחשת ויבוא אל־המלך שלמה ויעש את־כל־מלאכתו׃	יד	14	He was the son of a widow of the tribe of Naphtali, and his father was a man of Tyre, a worker in brass; and he was filled with wisdom and understanding and skill, to work all works in brass. And he came to king Solomon, and wrought all his work.
ויצר את־שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסב את־העמוד השני׃	יה	15	Thus he fashioned the two pillars of brass, of eighteen cubits high each; and a line of twelve cubits did compass it about; [and so] the other pillar.
ושתי כתרת עשה לתת על־ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית׃	יו	16	And he made two capitals of molten brass, to set upon the tops of the pillars; the height of the one capital was five cubits, and the height of the other capital was five cubits.
שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על־ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית׃	יז	17	He also made nets of checker-work, and wreaths of chain-work, for the capitals which were upon the top of the pillars: seven for the one capital, and seven for the other capital.
ויעש את־העמודים ושני טורים סביב על־השבכה האחת לכסות את־הכתרת אשר על־ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית׃	יח	18	And he made the pillars; and there were two rows round about upon the one network, to cover the capitals that were upon the top of the pomegranates; and so did he for the other capital.
וכתרת אשר על־ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע אמות׃	יט	19	And the capitals that were upon the top of the pillars in the porch were of lily-work, four cubits.
וכתרת על־שני העמודים גם־ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר השבכה שבכה והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית׃	כ	20	And there were capitals above also upon the two pillars, close by the belly which was beside the network; and the pomegranates were two hundred, in rows round about upon each capital.
ויקם את־העמדים לאלם ההיכל ויקם את־העמוד הימני ויקרא את־שמו יכין ויקם את־העמוד השמאלי ויקרא את־שמו בעז׃	כא	21	And he set up the pillars at the porch of the temple; and he set up the right pillar, and called the name thereof Jachin; and he set up the left pillar, and called the name thereof Boaz.
ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים׃	כב	22	And upon the top of the pillars was lily-work; so was the work of the pillars finished.
ויעש את־הים מוצק עשר באמה משפתו עד־שפתו עגל ׀ סביב וחמש באמה קומתו וקו וקוה שלשים באמה יסב אתו סביב׃	כג	23	And he made the molten sea of ten cubits from brim to brim, round in compass, and the height thereof was five cubits; and a line of thirty cubits did compass it round about.
ופקעים מתחת לשפתו ׀ סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את־הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו׃	כד	24	And under the brim of it round about there were knops which did compass it, for ten cubits, compassing the sea round about; the knops were in two rows, cast when it was cast.
עמד על־שני עשר בקר שלשה פנים ׀ צפונה ושלשה פנים ׀ ימה ושלשה ׀ פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל־אחריהם ביתה׃	כה	25	It stood upon twelve oxen, three looking toward the north, and three looking toward the west, and three looking toward the south, and three looking toward the east; and the sea was set upon them above, and all their hinder parts were inward.
ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת־כוס פרח שושן אלפים בת יכיל׃ פ	כו	26	And it was a hand-breadth thick; and the brim thereof was wrought like the brim of a cup, like the flower of a lily; it held two thousand baths. {P}
ויעש את־המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה׃	כז	27	And he made the ten bases of brass; four cubits was the length of one base, and four cubits the breadth thereof, and three cubits the height of it.
וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים׃	כח	28	And the work of the bases was on this manner: they had borders; and there were borders between the stays;
ועל־המסגרות אשר ׀ בין השלבים אריות ׀ בקר וכרובים ועל־השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד׃	כט	29	and on the borders that were between the stays were lions, oxen, and cherubim; and upon the stays it was in like manner above; and beneath the lions and oxen were wreaths of hanging work.
וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפת יצקות מעבר איש ליות׃	ל	30	And every base had four brazen wheels, and axles of brass; and the four feet thereof had undersetters; beneath the laver were the undersetters molten, with wreaths at the side of each.
ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה־כן אמה וחצי האמה וגם־על־פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות׃	לא	31	And the mouth of it within the crown and above was a cubit high; and the mouth thereof was round after the work of a pedestal, a cubit and a half; and also upon the mouth of it were gravings; and their borders were foursquare, not round.
וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה׃	לב	32	And the four wheels were underneath the borders; and the axletrees of the wheels were in the base; and the height of a wheel was a cubit and half a cubit.
ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק׃	לג	33	And the work of the wheels was like the work of a chariot wheel; their axletrees, and their felloes, and their spokes, and their naves, were all molten.
וארבע כתפות אל ארבע פנות המכנה האחת מן־המכנה כתפיה׃	לד	34	And there were four undersetters at the four corners of each base; the undersetters thereof were of one piece with the base itself.
ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל ׀ סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה׃	לה	35	And in the top of the base was there a round compass of half a cubit high; and on the top of the base the stays thereof and the borders thereof were of one piece therewith.
ויפתח על־הלחת ידתיה ועל מסגרתיה ומסגרתיה כרובים אריות ותמרת כמער־איש וליות סביב׃	לו	36	And on the plates of the stays thereof, and on the borders thereof, he graved cherubim, lions, and palm-trees, according to the space of each, with wreaths round about.
כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לכלהנה׃ ס	לז	37	After this manner he made the ten bases; all of them had one casting, one measure, and one form. {S}
ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל ׀ הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על־המכונה האחת לעשר המכנות׃	לח	38	And he made ten lavers of brass: one laver contained forty baths; and every laver was four cubits; and upon every one of the ten bases one laver.
ויתן את־המכנות חמש על־כתף הבית מימין וחמש על־כתף הבית משמאלו ואת־הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב׃ ס	לט	39	And he set the bases, five on the right side of the house, and five on the left side of the house; and he set the sea on the right side of the house eastward, toward the south. {S}
ויעש חירום את־הכירות ואת־היעים ואת־המזרקות ויכל חירם לעשות את־כל־המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה׃	מ	40	And Hiram made the pots, and the shovels, and the basins. So Hiram made an end of doing all the work that he wrought for king Solomon in the house of Yehovah:
עמדים שנים וגלת הכתרת אשר־על־ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־ראש העמודים׃	מא	41	the two pillars, and the two bowls of the capitals that were on the top of the pillars; and the two networks to cover the two bowls of the capitals that were on the top of the pillars;
ואת־הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני־טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־פני העמודים׃	מב	42	and the four hundred pomegranates for the two networks, two rows of pomegranates for each network, to cover the two bowls of the capitals that were upon the top of the pillars;
ואת־המכנות עשר ואת־הכירת עשרה על־המכנות׃	מג	43	and the ten bases, and the ten lavers on the bases;
ואת־הים האחד ואת־הבקר שנים־עשר תחת הים׃	מד	44	and the one sea, and the twelve oxen under the sea;
ואת־הסירות ואת־היעים ואת־המזרקות ואת כל־הכלים האלה האהל אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה נחשת ממרט׃	מה	45	and the pots, and the shovels, and the basins; even all these vessels, which Hiram made for king Solomon, in the house of Yehovah, were of burnished brass.
בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן׃	מו	46	In the plain of the Jordan did the king cast them, in the clay ground between Succoth and Zarethan.
וינח שלמה את־כל־הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת׃	מז	47	And Solomon left all the vessels unweighed, because they were exceeding many; the weight of the brass could not be found out.
ויעש שלמה את כל־הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת־השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב׃	מח	48	And Solomon made all the vessels that were in the house of Yehovah: the golden altar, and the table whereupon the showbread was, of gold;
ואת־המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב׃	מט	49	and the candlesticks, five on the right side, and five on the left, before the Sanctuary, of pure gold; and the flowers, and the lamps, and the tongs, of gold;
והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב׃ פ	נ	50	and the cups, and the snuffers, and the basins, and the pans, and the fire-pans, of pure gold; and the hinges, both for the doors of the inner house, the most holy place, and for the doors of the house, that is, of the temple, of gold. {P}
ותשלם כל־המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את־קדשי ׀ דוד אביו את־הכסף ואת־הזהב ואת־הכלים נתן באצרות בית יהוה׃ פ	נא	51	Thus all the work that king Solomon wrought in the house of Yehovah was finished. And Solomon brought in the things which David his father had dedicated, the silver, and the gold, and the vessels, and put them in the treasuries of the house of Yehovah. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.

Chapter 8

אז יקהל שלמה את־זקני ישראל את־כל־ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל־המלך שלמה ירושלם להעלות את־ארון ברית־יהוה מעיר דוד היא ציון׃	א	1	Then Solomon assembled the elders of Israel, and all the heads of the tribes, the princes of the fathers' houses of the children of Israel, unto king Solomon in Yerushalam, to bring up the ark of the covenant of Yehovah out of the city of David, which is Zion.
ויקהלו אל־המלך שלמה כל־איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי׃	ב	2	And all the men of Israel assembled themselves unto king Solomon at the feast, in the month Ethanim, which is the seventh month.
ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את־הארון׃	ג	3	And all the elders of Israel came, and the priests took up the ark.
ויעלו את־ארון יהוה ואת־אהל מועד ואת־כל־כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים׃	ד	4	And they brought up the ark of Yehovah, and the tent of meeting, and all the holy vessels that were in the Tent; even these did the priests and the Levites bring up.
והמלך שלמה וכל־עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא־יספרו ולא ימנו מרב׃	ה	5	And king Solomon and all the congregation of Israel, that were assembled unto him, were with him before the ark, sacrificing sheep and oxen, that could not be told nor numbered for multitude.
ויבאו הכהנים את־ארון ברית־יהוה אל־מקומו אל־דביר הבית אל־קדש הקדשים אל־תחת כנפי הכרובים׃	ו	6	And the priests brought in the ark of the covenant of Yehovah unto its place, into the Sanctuary of the house, to the most holy place, even under the wings of the cherubim.
כי הכרובים פרשים כנפים אל־מקום הארון ויסכו הכרבים על־הארון ועל־בדיו מלמעלה׃	ז	7	For the cherubim spread forth their wings over the place of the ark, and the cherubim covered the ark and the staves thereof above.
ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן־הקדש על־פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה׃	ח	8	And the staves were so long that the ends of the staves were seen from the holy place, even before the Sanctuary; but they could not be seen without; and there they are unto this day.
אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם־בני ישראל בצאתם מארץ מצרים׃	ט	9	There was nothing in the ark save the two tables of stone which Moses put there at Horeb, when Yehovah made a covenant with the children of Israel when they came out of the land of Egypt.
ויהי בצאת הכהנים מן־הקדש והענן מלא את־בית יהוה׃	י	10	And it came to pass, when the priests were come out of the holy place, that the cloud filled the house of Yehovah,
ולא־יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי־מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה׃ פ	יא	11	so that the priests could not stand to minister by reason of the cloud; for the glory of Yehovah filled the house of Yehovah. {P}
אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל׃	יב	12	Then spoke Solomon: Yehovah hath said that He would dwell in the thick darkness.
בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים׃	יג	13	I have surely built Thee a house of habitation, a place for Thee to dwell in for ever.
ויסב המלך את־פניו ויברך את כל־קהל ישראל וכל־קהל ישראל עמד׃	יד	14	And the king turned his face about, and blessed all the congregation of Israel; and all the congregation of Israel stood.
ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר׃	יה	15	And he said: 'Blessed be Yehovah, the God of Israel, who spoke with His mouth unto David my father, and hath with His hand fulfilled it, saying:
מן־היום אשר הוצאתי את־עמי את־ישראל ממצרים לא־בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על־עמי ישראל׃	יו	16	Since the day that I brought forth My people Israel out of Egypt, I chose no city out of all the tribes of Israel to build a house, that My name might be there; but I chose David to be over My people Israel.
ויהי עם־לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃	יז	17	Now it was in the heart of David my father to build a house for the name of Yehovah, the God of Israel.
ויאמר יהוה אל־דוד אבי יען אשר היה עם־לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם־לבבך׃	יח	18	But Yehovah said unto David my father: Whereas it was in thy heart to build a house for My name, thou didst well that it was in thy heart;
רק אתה לא תבנה הבית כי אם־בנך היצא מחלציך הוא־יבנה הבית לשמי׃	יט	19	nevertheless thou shalt not build the house; but thy son that shall come forth out of thy loins, he shall build the house for My name.
ויקם יהוה את־דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על־כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃	כ	20	And Yehovah hath established His word that He spoke; for I am risen up in the room of David my father, and sit on the throne of Israel, as Yehovah promised, and have built the house for the name of Yehovah, the God of Israel.
ואשם שם מקום לארון אשר־שם ברית יהוה אשר כרת עם־אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ ס	כא	21	And there have I set a place for the ark, wherein is the covenant of Yehovah, which He made with our fathers, when He brought them out of the land of Egypt.' {S}
ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו השמים׃	כב	22	And Solomon stood before the altar of Yehovah in the presence of all the congregation of Israel, and spread forth his hands toward heaven;
ויאמר יהוה אלהי ישראל אין־כמוך אלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל־לבם׃	כג	23	and he said: 'Yehovah, the God of Israel, there is no God like Thee, in heaven above, or on earth beneath; who keepest covenant and mercy with Thy servants, that walk before Thee with all their heart;
אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר־דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃	כד	24	who hast kept with Thy servant David my father that which Thou didst promise him; yea, Thou spokest with Thy mouth, and hast fulfilled it with Thy hand, as it is this day.
ועתה יהוה ׀ אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא־יכרת לך איש מלפני ישב על־כסא ישראל רק אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני׃	כה	25	Now therefore, Yehovah, the God of Israel, keep with Thy servant David my father that which Thou hast promised him saying: There shall not fail thee a man in My sight to sit on the throne of Israel, if only thy children take heed to their way, to walk before Me as thou hast walked before Me.
ועתה אלהי ישראל יאמן נא דברך דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי׃	כו	26	Now therefore, O God of Israel, let Thy word, I pray Thee, be verified, which Thou didst speak unto Thy servant David my father.
כי האמנם ישב אלהים על־הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי־הבית הזה אשר בניתי׃	כז	27	But will God in very truth dwell on the earth? behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain Thee; how much less this house that I have builded!
ופנית אל־תפלת עבדך ואל־תחנתו יהוה אלהי לשמע אל־הרנה ואל־התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום׃	כח	28	Yet have Thou respect unto the prayer of Thy servant, and to his supplication, Yehovah my God, to hearken unto the cry and to the prayer which Thy servant prayeth before Thee this day;
להיות עינך פתחות אל־הבית הזה לילה ויום אל־המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל־התפלה אשר יתפלל עבדך אל־המקום הזה׃	כט	29	that Thine eyes may be open toward this house night and day, even toward the place whereof Thou hast said: My name shall be there; to hearken unto the prayer which Thy servant shall pray toward this place.
ושמעת אל־תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל־המקום הזה ואתה תשמע אל־מקום שבתך אל־השמים ושמעת וסלחת׃	ל	30	And hearken Thou to the supplication of Thy servant, and of Thy people Israel, when they shall pray toward this place; yea, hear Thou in heaven Thy dwelling-place; and when Thou hearest, forgive.
את אשר יחטא איש לרעהו ונשא־בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃	לא	31	If a man sin against his neighbour, and an oath be exacted of him to cause him to swear, and he come and swear before Thine altar in this house;
ואתה ׀ תשמע השמים ועשית ושפטת את־עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ ס	לב	32	then hear Thou in heaven, and do, and judge Thy servants, condemning the wicked, to bring his way upon his own head; and justifying the righteous, to give him according to his righteousness.
בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו־לך ושבו אליך והודו את־שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה׃	לג	33	When Thy people Israel are smitten down before the enemy, when they do sin against Thee, if they turn again to Thee, and confess Thy name, and pray and make supplication unto Thee in this house;
ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל־האדמה אשר נתת לאבותם׃ ס	לד	34	then hear Thou in heaven, and forgive the sin of Thy people Israel, and bring them back unto the land which Thou gavest unto their fathers. {S}
בהעצר שמים ולא־יהיה מטר כי יחטאו־לך והתפללו אל־המקום הזה והודו את־שמך ומחטאתם ישובון כי תענם׃	לה	35	When heaven is shut up, and there is no rain, when they do sin against Thee; if they pray toward this place, and confess Thy name, and turn from their sin, when Thou dost afflict them;
ואתה ׀ תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את־הדרך הטובה אשר ילכו־בה ונתתה מטר על־ארצך אשר־נתתה לעמך לנחלה׃ ס	לו	36	then hear Thou in heaven, and forgive the sin of Thy servants, and of Thy people Israel, when Thou teachest them the good way wherein they should walk; and send rain upon Thy land, which Thou hast given to Thy people for an inheritance. {S}
רעב כי־יהיה בארץ דבר כי־יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר־לו איבו בארץ שעריו כל־נגע כל־מחלה׃	לז	37	If there be in the land famine, if there be pestilence, if there be blasting or mildew, locust or caterpillar; if their enemy besiege them in the land of their cities; whatsoever plague, whatsoever sickness there be;
כל־תפלה כל־תחנה אשר תהיה לכל־האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל־הבית הזה׃	לח	38	what prayer and supplication soever be made by any man of all Thy people Israel, who shall know every man the plague of his own heart, and spread forth his hands toward this house;
ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל־דרכיו אשר תדע את־לבבו כי־אתה ידעת לבדך את־לבב כל־בני האדם׃	לט	39	then hear Thou in heaven Thy dwelling-place, and forgive, and do, and render unto every man according to all his ways, whose heart Thou knowest--for Thou, even Thou only, knowest the hearts of all the children of men--
למען יראוך כל־הימים אשר־הם חיים על־פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃	מ	40	that they may fear Thee all the days that they live in the land which Thou gavest unto our fathers.
וגם אל־הנכרי אשר לא־מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך׃	מא	41	Moreover concerning the stranger that is not of Thy people Israel, when he shall come out of a far country for Thy name's sake--
כי ישמעון את־שמך הגדול ואת־ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל־הבית הזה׃	מב	42	for they shall hear of Thy great name, and of Thy mighty hand, and of Thine outstretched arm--when he shall come and pray toward this house;
אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר־יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל־עמי הארץ את־שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי־שמך נקרא על־הבית הזה אשר בניתי׃	מג	43	hear Thou in heaven Thy dwelling-place, and do according to all that the stranger calleth to Thee for; that all the peoples of the earth may know Thy name, to fear Thee, as doth Thy people Israel, and that they may know that Thy name is called upon this house which I have built.
כי־יצא עמך למלחמה על־איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל־יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר־בנתי לשמך׃	מד	44	If Thy people go out to battle against their enemy, by whatsoever way Thou shalt send them, and they pray unto Yehovah toward the city which Thou hast chosen, and toward the house which I have built for Thy name;
ושמעת השמים את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃	מה	45	then hear Thou in heaven their prayer and their supplication, and maintain their cause.
כי יחטאו־לך כי אין אדם אשר לא־יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל־ארץ האויב רחוקה או קרובה׃	מו	46	If they sin against Thee--for there is no man that sinneth not--and Thou be angry with them, and deliver them to the enemy, so that they carry them away captive unto the land of the enemy, far off or near;
והשיבו אל־לבם בארץ אשר נשבו־שם ושבו ׀ והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו׃	מז	47	yet if they shall bethink themselves in the land whither they are carried captive, and turn back, and make supplication unto Thee in the land of them that carried them captive, saying: We have sinned, and have done iniquitously, we have dealt wickedly;
ושבו אליך בכל־לבבם ובכל־נפשם בארץ איביהם אשר־שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר־בניתי בנית לשמך׃	מח	48	if they return unto Thee with all their heart and with all their soul in the land of their enemies, who carried them captive, and pray unto Thee toward their land, which Thou gavest unto their fathers, the city which Thou hast chosen, and the house which I have built for Thy name;
ושמעת השמים מכון שבתך את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃	מט	49	then hear Thou their prayer and their supplication in heaven Thy dwelling-place, and maintain their cause;
וסלחת לעמך אשר חטאו־לך ולכל־פשעיהם אשר פשעו־בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום׃	נ	50	and forgive Thy people who have sinned against Thee, and all their transgressions wherein they have transgressed against Thee; and give them compassion before those who carried them captive, that they may have compassion on them;
כי־עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל׃	נא	51	for they are Thy people, and Thine inheritance, which Thou broughtest forth out of Egypt, from the midst of the furnace of iron;
להיות עיניך פתחות אל־תחנת עבדך ואל־תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך׃	נב	52	that Thine eyes may be open unto the supplication of Thy servant, and unto the supplication of Thy people Israel, to hearken unto them whensoever they cry unto Thee.
כי־אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד ׀ משה עבדך בהוציאך את־אבתינו ממצרים אדני יהוה׃ פ	נג	53	For Thou didst set them apart from among all the peoples of the earth, to be Thine inheritance, as Thou didst speak by the hand of Moses Thy servant, when Thou broughtest our fathers out of Egypt, O Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי ׀ ככלות שלמה להתפלל אל־יהוה את כל־התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על־ברכיו וכפיו פרשות השמים׃	נד	54	And it was so, that when Solomon had made an end of praying all this prayer and supplication unto Yehovah, he arose from before the altar of Yehovah, from kneeling on his knees with his hands spread forth toward heaven.
ויעמד ויברך את כל־קהל ישראל קול גדול לאמר׃	נה	55	And he stood, and blessed all the congregation of Israel with a loud voice, saying:
ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא־נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו׃	נו	56	'Blessed be Yehovah, that hath given rest unto His people Israel, according to all that He promised; there hath not failed one word of all His good promise, which He promised by the hand of Moses His servant.
יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם־אבתינו אל־יעזבנו ואל־יטשנו׃	נז	57	Yehovah our God be with us, as He was with our fathers; let Him not leave us, nor forsake us;
להטות לבבנו אליו ללכת בכל־דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את־אבתינו׃	נח	58	that He may incline our hearts unto Him, to walk in all His ways, and to keep His commandments, and His statutes, and His ordinances, which He commanded our fathers.
ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל־יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות ׀ משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר־יום ביומו׃	נט	59	And let these my words, wherewith I have made supplication before Yehovah, be nigh unto Yehovah our God day and night, that He maintain the cause of His servant, and the cause of His people Israel, as every day shall require;
למען דעת כל־עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד׃	ס	60	that all the peoples of the earth may know that Yehovah, He is God; there is none else.
והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה׃	סא	61	Let your heart therefore be whole with Yehovah our God, to walk in His statutes, and to keep His commandments, as at this day.'
והמלך וכל־ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה׃	סב	62	And the king, and all Israel with him, offered sacrifice before Yehovah.
ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את־בית יהוה המלך וכל־בני ישראל׃	סג	63	And Solomon offered for the sacrifice of peace-offerings, which he offered unto Yehovah, two and twenty thousand oxen, and a hundred and twenty thousand sheep. So the king and all the children of Israel dedicated the house of Yehovah.
ביום ההוא קדש המלך את־תוך החצר אשר לפני בית־יהוה כי־עשה שם את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים כי־מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים׃	סד	64	The same day did the king hallow the middle of the court that was before the house of Yehovah; for there he offered the burnt-offering, and the meal-offering, and the fat of the peace-offerings; because the brazen altar that was before Yehovah was too little to receive the burnt-offering, and the meal-offering, and the fat of the peace-offerings.
ויעש שלמה בעת־ההיא ׀ את־החג וכל־ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת ׀ עד־נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום׃	סה	65	So Solomon held the feast at that time, and all Israel with him, a great congregation, from the entrance Hamath unto the Brook of Egypt, before Yehovah our God, seven days and seven days, even fourteen days.
ביום השמיני שלח את־העם ויברכו את־המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל־הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו׃	סו	66	On the eighth day he sent the people away, and they blessed the king, and went unto their tents joyful and glad of heart for all the goodness that Yehovah had shown unto David His servant, and to Israel His people.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 9

ויהי ככלות שלמה לבנות את־בית־יהוה ואת־בית המלך ואת כל־חשק שלמה אשר חפץ לעשות׃ פ	א	1	And it came to pass, when Solomon had finished the building of the house of Yehovah, and the king's house, and all Solomon's delight which he was pleased to do, {P}
וירא יהוה אל־שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון׃	ב	2	that Yehovah appeared to Solomon the second time, as He had appeared unto him at Gibeon.
ויאמר יהוה אליו שמעתי את־תפלתך ואת־תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את־הבית הזה אשר בנתה לשום־שמי שם עד־עולם והיו עיני ולבי שם כל־הימים׃	ג	3	And Yehovah said unto him: 'I have heard thy prayer and thy supplication, that thou hast made before Me: I have hallowed this house, which thou hast built, to put My name there for ever; and Mine eyes and My heart shall be there perpetually.
ואתה אם־תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם־לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר׃	ד	4	And as for thee, if thou wilt walk before Me, as David thy father walked, in integrity of heart, and in uprightness, to do according to all that I have commanded thee, and wilt keep My statutes and Mine ordinances;
והקמתי את־כסא ממלכתך על־ישראל לעלם כאשר דברתי על־דוד אביך לאמר לא־יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃	ה	5	then I will establish the throne of thy kingdom over Israel for ever; according as I promised to David thy father, saying: There shall not fail thee a man upon the throne of Israel.
אם־שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃	ו	6	But if ye shall turn away from following Me, ye or your children, and not keep My commandments and My statutes which I have set before you, but shall go and serve other gods, and worship them;
והכרתי את־ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת־הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל־העמים׃	ז	7	then will I cut off Israel out of the land which I have given them; and this house, which I have hallowed for My name, will I cast out of My sight; and Israel shall be a proverb and a by word among all peoples;
והבית הזה יהיה עליון כל־עבר עליו ישם ושרק ואמרו על־מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃	ח	8	and this house which is so high [shall become desolate], and every one that passeth by it shall be astonished, and shall hiss; and when they shall say: Why hath Yehovah done thus unto this land, and to this house?
ואמרו על אשר עזבו את־יהוה אלהיהם אשר הוציא את־אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחוו וישתחו להם ויעבדם על־כן הביא יהוה עליהם את כל־הרעה הזאת׃ פ	ט	9	they shall be answered: Because they forsook Yehovah their God, who brought forth their fathers out of the land of Egypt, and laid hold on other gods, and worshipped them, and served them; therefore hath Yehovah brought all this evil upon them.' {P}
ויהי מקצה עשרים שנה אשר־בנה שלמה את־שני הבתים את־בית יהוה ואת־בית המלך׃	י	10	And it came to pass at the end of twenty years, wherein Solomon had built the two houses, the house of Yehovah and the king's house--
חירם מלך־צר נשא את־שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל־חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל׃	יא	11	now Hiram the king of Tyre had furnished Solomon with cedar-trees and cypress-trees, and with gold, according to all his desire--that then king Solomon gave Hiram twenty cities in the land of Galilee.
ויצא חירם מצר לראות את־הערים אשר נתן־לו שלמה ולא ישרו בעיניו׃	יב	12	And Hiram came out from Tyre to see the cities which Solomon had given him: and they pleased him not.
ויאמר מה הערים האלה אשר־נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה׃ פ	יג	13	And he said: 'What cities are these which thou hast given me, my brother?' And they were called the land of Cabul, unto this day. {P}
וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב׃	יד	14	And Hiram sent to the king one hundred and twenty talents of gold.
וזה דבר־המס אשר־העלה ׀ המלך שלמה לבנות את־בית יהוה ואת־ביתו ואת־המלוא ואת חומת ירושלם ואת־חצר ואת־מגדו ואת־גזר׃	יה	15	And this is the account of the levy which king Solomon raised; to build the house of Yehovah, and his own house, and Millo, and the wall of Yerushalam, and Hazor, and Megiddo, and Gezer.
פרעה מלך־מצרים עלה וילכד את־גזר וישרפה באש ואת־הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה׃	יו	16	Pharaoh king of Egypt had gone up, and taken Gezer, and burnt it with fire, and slain the Canaanites that dwelt in the city, and given it for a portion unto his daughter, Solomon's wife.
ויבן שלמה את־גזר ואת־בית חרן תחתון׃	יז	17	And Solomon built Gezer, and Beth-horon the nether,
ואת־בעלת ואת־תדמר תמר במדבר בארץ׃	יח	18	and Baalath, and Tadmor in the wilderness, in the land,
ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת ׀ חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃	יט	19	and all the store-cities that Solomon had, and the cities for his chariots, and the cities for his horsemen, and that which Solomon desired to build for his pleasure in Yerushalam, and in Lebanon, and in all the land of his dominion.
כל־העם הנותר מן־האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא־מבני ישראל המה׃	כ	20	All the people that were left of the Amorites, the Hittites, the Perizzites, the Hivites, and the Jebusites, who were not of the children of Israel;
בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא־יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס־עבד עד היום הזה׃	כא	21	even their children that were left after them in the land, whom the children of Israel were not able utterly to destroy, of them did Solomon raise a levy of bondservants, unto this day.
ומבני ישראל לא־נתן שלמה עבד כי־הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלשיו ושרי רכבו ופרשיו׃ ס	כב	22	But of the children of Israel did Solomon make no bondservants; but they were the men of war, and his servants, and his princes, and his captains, and rulers of his chariots and of his horsemen. {S}
אלה ׀ שרי הנצבים אשר על־המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות הרדים בעם העשים במלאכה׃	כג	23	These were the chief officers that were over Solomon's work, five hundred and fifty, who bore rule over the people that wrought in the work.
אך בת־פרעה עלתה מעיר דוד אל־ביתה אשר בנה־לה אז בנה את־המלוא׃	כד	24	But Pharaoh's daughter came up out of the city of David unto her house which [Solomon] had built for her; then did he build Millo.
והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על־המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את־הבית׃	כה	25	And three times in a year did Solomon offer burnt-offerings and peace-offerings upon the altar which he built unto Yehovah, offering thereby, upon the altar that was before Yehovah. So he finished the house.
ואני עשה המלך שלמה בעציון־גבר אשר את־אלות על־שפת ים־סוף בארץ אדום׃	כו	26	And king Solomon made a navy of ships in Ezion-geber, which is beside Eloth, on the shore of the Red Sea, in the land of Edom.
וישלח חירם באני את־עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה׃	כז	27	And Hiram sent in the navy his servants, shipmen that had knowledge of the sea, with the servants of Solomon.
ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע־מאות ועשרים ככר ויבאו אל־המלך שלמה׃ פ	כח	28	And they came to Ophir, and fetched from thence gold, four hundred and twenty talents, and brought it to king Solomon. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 10

ומלכת־שבא שמעת את־שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות׃	א	1	And when the queen of Sheba heard of the fame of Solomon because of the name of Yehovah, she came to prove him with hard questions.
ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב־מאד ואבן יקרה ותבא אל־שלמה ותדבר אליו את כל־אשר היה עם־לבבה׃	ב	2	And she came to Yerushalam with a very great train, with camels that bore spices and gold very much, and precious stones; and when she was come to Solomon, she spoke with him of all that was in her heart.
ויגד־לה שלמה את־כל־דבריה לא־היה דבר נעלם מן־המלך אשר לא הגיד לה׃	ג	3	And Solomon told her all her questions; there was not any thing hid from the king which he told her not.
ותרא מלכת־שבא את כל־חכמת שלמה והבית אשר בנה׃	ד	4	And when the queen of Sheba had seen all the wisdom of Solomon, and the house that he had built,
ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא־היה בה עוד רוח׃	ה	5	and the food of his table, and the sitting of his servants, and the attendance of his ministers, and their apparel, and his cupbearers, and his burnt-offering which he offered in the house of Yehovah, there was no more spirit in her.
ותאמר אל־המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על־דבריך ועל־חכמתך׃	ו	6	And she said to the king: 'It was a true report that I heard in mine own land of thine acts, and of thy wisdom.
ולא־האמנתי לדברים עד אשר־באתי ותראינה עיני והנה לא־הגד־לי החצי הוספת חכמה וטוב אל־השמועה אשר שמעתי׃	ז	7	Howbeit I believed not the words, until I came, and mine eyes had seen it; and, behold, the half was not told me; thou hast wisdom and prosperity exceeding the fame which I heard.
אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את־חכמתך׃	ח	8	Happy are thy men, happy are these thy servants, that stand continually before thee, and that hear thy wisdom.
יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על־כסא ישראל באהבת יהוה את־ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה׃	ט	9	Blessed be Yehovah thy God, who delighted in thee, to set thee on the throne of Israel; because Yehovah loved Israel for ever, therefore made He thee king, to do justice and righteousness.'
ותתן למלך מאה ועשרים ׀ ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא־בא כבשם ההוא עוד לרב אשר־נתנה מלכת־שבא למלך שלמה׃	י	10	And she gave the king a hundred and twenty talents of gold, and of spices very great store, and precious stones; there came no more such abundance of spices as these which the queen of Sheba gave to king Solomon.
וגם אני חירם אשר־נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה׃	יא	11	And the navy also of Hiram, that brought gold from Ophir, brought in from Ophir great plenty of sandal-wood and precious stones.
ויעש המלך את־עצי האלמגים מסעד לבית־יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא־כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה׃	יב	12	And the king made of the sandal-wood pillars for the house of Yehovah, and for the king's house, harps also and psalteries for the singers; there came no such sandal-wood, nor was seen, unto this day.
והמלך שלמה נתן למלכת־שבא את־כל־חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן־לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה׃ ס	יג	13	And king Solomon gave to the queen of Sheba all her desire, whatsoever she asked, beside that which Solomon gave her of his royal bounty. So she turned, and went to her own land, she and her servants. {P}
ויהי משקל הזהב אשר־בא לשלמה בשנה אחת שש מאות ששים ושש ככר זהב׃	יד	14	Now the weight of gold that came to Solomon in one year was six hundred sixty-six talents of gold,
לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל־מלכי הערב ופחות הארץ׃	יה	15	beside that which came of the merchants, and of the traffic of the traders, and of all the kings of the mingled people and of the governors of the country.
ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש־מאות זהב יעלה על־הצנה האחת׃	יו	16	And king Solomon made two hundred targets of beaten gold: six hundred shekels of gold went to one target.
ושלש־מאות מגנים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על־המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון׃ פ	יז	17	And he made three hundred shields of beaten gold: three pounds of gold went to one shield; and the king put them in the house of the forest of Lebanon. {P}
ויעש המלך כסא־שן גדול ויצפהו זהב מופז׃	יח	18	Moreover the king made a great throne of ivory, and overlaid it with the finest gold.
שש מעלות לכסה וראש־עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל־מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות׃	יט	19	There were six steps to the throne, and the top of the throne was round behind; and there were arms on either side by the place of the seat, and two lions standing beside the arms.
ושנים עשר אריים עמדים שם על־שש המעלות מזה ומזה לא־נעשה כן לכל־ממלכות׃	כ	20	And twelve lions stood there on the one side and on the other upon the six steps; there was not the like made in any kingdom.
וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית־יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה׃	כא	21	And all king Solomon's drinking-vessels were of gold, and all the vessels of the house of the forest of Lebanon were of pure gold; none were of silver; it was nothing accounted of in the days of Solomon.
כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא ׀ אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים׃	כב	22	For the king had at sea a navy of Tarshish with the navy of Hiram; once every three years came the navy of Tarshish, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks.
ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה׃	כג	23	So king Solomon exceeded all the kings of the earth in riches and in wisdom.
וכל־הארץ מבקשים את־פני שלמה לשמע את־חכמתו אשר־נתן אלהים בלבו׃	כד	24	And all the earth sought the presence of Solomon, to hear his wisdom, which God had put in his heart.
והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר־שנה בשנה׃ ס	כה	25	And they brought every man his present, vessels of silver, and vessels of gold, and raiment, and armour, and spices, horses, and mules, a rate year by year. {S}
ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי־לו אלף וארבע־מאות רכב ושנים־עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם־המלך בירושלם׃	כו	26	And Solomon gathered together chariots and horsemen; and he had a thousand and four hundred chariots, and twelve thousand horsemen, that he bestowed in the chariot cities, and with the king at Yerushalam.
ויתן המלך את־הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר־בשפלה לרב׃	כז	27	And the king made silver to be in Yerushalam as stones, and cedars made he to be as the sycamore-trees that are in the Lowland, for abundance.
ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר׃	כח	28	And the horses which Solomon had were brought out of Egypt; also out of Keveh, the king's merchants buying them of the men of Keveh at a price.
ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל־מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יצאו׃ פ	כט	29	And a chariot came up and went out of Egypt for six hundred shekels of silver, and a horse for a hundred and fifty; and so for all the kings of the Hittites, and for the kings of Aram, did they bring them out by their means. {P}

Chapter 11

והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת־בת־פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃	א	1	Now king Solomon loved many foreign women, besides the daughter of Pharaoh, women of the Moabites, Ammonites, Edomites, Zidonians, and Hittites;
מן־הגוים אשר אמר־יהוה אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה׃	ב	2	of the nations concerning which Yehovah said unto the children of Israel: 'Ye shall not go among them, neither shall they come among you; for surely they will turn away your heart after their gods'; Solomon did cleave unto these in love.
ויהי־לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את־לבו׃	ג	3	And he had seven hundred wives, princesses, and three hundred concubines; and his wives turned away his heart.
ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את־לבבו אחרי אלהים אחרים ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃	ד	4	For it came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart after other gods; and his heart was not whole with Yehovah his God, as was the heart of David his father.
וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים׃	ה	5	For Solomon went after Ashtoreth the goddess of the Zidonians, and after Milcom the detestation of the Ammonites.
ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃ ס	ו	6	And Solomon did that which was evil in the sight of Yehovah, and went not fully after Yehovah, as did David his father. {S}
אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על־פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃	ז	7	Then did Solomon build a high place for Chemosh the detestation of Moab, in the mount that is before Yerushalam, and for Molech the detestation of the children of Ammon.
וכן עשה לכל־נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃	ח	8	And so did he for all his foreign wives, who offered and sacrificed unto their gods.
ויתאנף יהוה בשלמה כי־נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים׃	ט	9	And Yehovah was angry with Solomon, because his heart was turned away from Yehovah, the God of Israel, who had appeared unto him twice,
וצוה אליו על־הדבר הזה לבלתי־לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר־צוה יהוה׃ פ	י	10	and had commanded him concerning this thing, that he should not go after other gods; but he kept not that which Yehovah commanded. {P}
ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה־זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את־הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך׃	יא	11	Wherefore Yehovah said unto Solomon: 'Forasmuch as this hath been in thy mind, and thou hast not kept My covenant and My statutes, which I have commanded thee, I will surely rend the kingdom from thee, and will give it to thy servant.
אך־בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה׃	יב	12	Notwithstanding in thy days I will not do it, for David thy father's sake; but I will rend it out of the hand of thy son.
רק את־כל־הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי׃	יג	13	Howbeit I will not rend away all the kingdom; but I will give one tribe to thy son; for David My servant's sake, and for Yerushalam's sake which I have chosen.' {S}
ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום׃	יד	14	And Yehovah raised up an adversary unto Solomon, Hadad the Edomite; he was of the king's seed in Edom.
ויהי בהיות דוד את־אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את־החללים ויך כל־זכר באדום׃	יה	15	For it came to pass, when David was in Edom, and Joab the captain of the host was gone up to bury the slain, and had smitten every male in Edom--
כי ששת חדשים ישב־שם יואב וכל־ישראל עד־הכרית כל־זכר באדום׃	יו	16	for Joab and all Israel remained there six months, until he had cut off every male in Edom--
ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן׃	יז	17	that Hadad fled, he and certain Edomites of his father's servants with him, to go into Egypt; Hadad being yet a little child.
ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל־פרעה מלך־מצרים ויתן־לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו׃	יח	18	And they arose out of Midian, and came to Paran; and they took men with them out of Paran, and they came to Egypt, unto Pharaoh king of Egypt, who gave him a house, and appointed him victuals, and gave him land.
וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן־לו אשה את־אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה׃	יט	19	And Hadad found great favour in the sight of Pharaoh, so that he gave him to wife the sister of his own wife, the sister of Tahpenes the queen.
ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה׃	כ	20	And the sister of Tahpenes bore him Genubath his son, whom Tahpenes weaned in Pharaoh's house; and Genubath was in Pharaoh's house among the sons of Pharaoh.
והדד שמע במצרים כי־שכב דוד עם־אבתיו וכי־מת יואב שר־הצבא ויאמר הדד אל־פרעה שלחני ואלך אל־ארצי׃	כא	21	And when Hadad heard in Egypt that David slept with his fathers, and that Joab the captain of the host was dead, Hadad said to Pharaoh: 'Let me depart, that I may go to mine own country.'
ויאמר לו פרעה כי מה־אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל־ארצך ויאמר ׀ לא כי שלח תשלחני׃	כב	22	Then Pharaoh said unto him: 'But what hast thou lacked with me, that, behold, thou seekest to go to thine own country?' And he answered: 'Nothing; howbeit let me depart in any wise.'
ויקם אלהים לו שטן את־רזון בן־אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך־צובה אדניו׃	כג	23	And God raised up another adversary unto him, Rezon the son of Eliada, who had fled from his lord Hadadezer king of Zobah.
ויקבץ עליו אנשים ויהי שר־גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק׃	כד	24	And he gathered men unto him, and became captain over a troop, when David slew them [of Zobah]; and they went to Damascus, and dwelt therein, and reigned in Damascus.
ויהי שטן לישראל כל־ימי שלמה ואת־הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על־ארם׃ פ	כה	25	And he was an adversary to Israel all the days of Solomon, beside the mischief that Hadad did; and he abhorred Israel, and reigned over Aram. {P}
וירבעם בן־נבט אפרתי מן־הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך׃	כו	26	And Jeroboam the son of Nebat, an Ephraimite of Zeredah, a servant of Solomon, whose mother's name was Zeruah, a widow, he also lifted up his hand against the king.
וזה הדבר אשר־הרים יד במלך שלמה בנה את־המלוא סגר את־פרץ עיר דוד אביו׃	כז	27	And this was the cause that he lifted up his hand against the king: Solomon built Millo, and repaired the breach of the city of David his father.
והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את־הנער כי־עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל־סבל בית יוסף׃ ס	כח	28	And the man Jeroboam was a mighty man of valour; and Solomon saw the young man that he was industrious, and he gave him charge over all the labour of the house of Joseph. {S}
ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה׃	כט	29	And it came to pass at that time, when Jeroboam went out of Yerushalam, that the prophet Ahijah the Shilonite found him in the way; now Ahijah had clad himself with a new garment; and they two were alone in the field.
ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים׃	ל	30	And Ahijah laid hold of the new garment that was on him, and rent it in twelve pieces.
ויאמר לירבעם קח־לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את־הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים׃	לא	31	And he said to Jeroboam: 'Take thee ten pieces; for thus saith Yehovah, the God of Israel: Behold, I will rend the kingdom out of the hand of Solomon, and will give ten tribes to thee--
והשבט האחד יהיה־לו למען ׀ עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל׃	לב	32	but he shall have one tribe, for My servant David's sake, and for Yerushalam's sake, the city which I have chosen out of all the tribes of Israel--
יען ׀ אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני־עמון ולא־הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו׃	לג	33	because that they have forsaken Me, and have worshipped Ashtoreth the goddess of the Zidonians, Chemosh the god of Moab, and Milcom the god of the children of Ammon; and they have not walked in My ways, to do that which is right in Mine eyes, and to keep My statutes and Mine ordinances, as did David his father.
ולא־אקח את־כל־הממלכה מידו כי ׀ נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי׃	לד	34	Howbeit I will not take the whole kingdom out of his hand; but I will make him prince all the days of his life, for David My servant's sake, whom I chose, because he kept My commandments and My statutes;
ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים׃	לה	35	but I will take the kingdom out of his son's hand, and will give it unto thee, even ten tribes.
ולבנו אתן שבט־אחד למען היות־ניר לדויד־עבדי כל־הימים ׀ לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם׃	לו	36	And unto his son will I give one tribe, that David My servant may have a lamp alway before Me in Yerushalam, the city which I have chosen Me to put My name there.
ואתך אקח ומלכת בכל אשר־תאוה נפשך והיית מלך על־ישראל׃	לז	37	And I will take thee, and thou shalt reign over all that thy soul desireth, and shalt be king over Israel.
והיה אם־תשמע את־כל־אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית־נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את־ישראל׃	לח	38	And it shall be, if thou wilt hearken unto all that I command thee, and wilt walk in My ways, and do that which is right in Mine eyes, to keep My statutes and My commandments, as David My servant did, that I will be with thee, and will build thee a sure house, as I built for David, and will give Israel unto thee.
ואענה את־זרע דוד למען זאת אך לא כל־הימים׃ ס	לט	39	And I will for this afflict the seed of David, but not for ever.' {S}
ויבקש שלמה להמית את־ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל־שישק מלך־מצרים ויהי במצרים עד־מות שלמה׃	מ	40	Solomon sought therefore to kill Jeroboam; but Jeroboam arose, and fled into Egypt, unto Shishak king of Egypt, and was in Egypt until the death of Solomon. {S}
ויתר דברי שלמה וכל־אשר עשה וחכמתו הלוא־הם כתבים על־ספר דברי שלמה׃	מא	41	Now the rest of the acts of Solomon, and all that he did, and his wisdom, are they not written in the book of the acts of Solomon?
והימים אשר מלך שלמה בירושלם על־כל־ישראל ארבעים שנה׃	מב	42	And the time that Solomon reigned in Yerushalam over all Israel was forty years.
וישכב שלמה עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ ס	מג	43	And Solomon slept with his fathers, and was buried in the city of David his father; and Rehoboam his son reigned in his stead. {S}

Chapter 12

וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל־ישראל להמליך אתו׃	א	1	And Rehoboam went to Shechem; for all Israel were come to Shechem to make him king.
ויהי כשמע ׀ ירבעם בן־נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃	ב	2	And it came to pass, when Jeroboam the son of Nebat heard of it--for he was yet in Egypt, whither he had fled from the presence of king Solomon, and Jeroboam dwelt in Egypt,
וישלחו ויקראו־לו ויבא ויבאו ירבעם וכל־קהל ישראל וידברו אל־רחבעם לאמר׃	ג	3	and they sent and called him--that Jeroboam and all the congregation of Israel came, and spoke unto Rehoboam, saying:
אביך הקשה את־עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר־נתן עלינו ונעבדך׃	ד	4	'Thy father made our yoke grievous; now therefore make thou the grievous service of thy father, and his heavy yoke which he put upon us, lighter, and we will serve thee.'
ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃	ה	5	And he said unto them: 'Depart yet for three days, then come again to me.' And the people departed.
ויועץ המלך רחבעם את־הזקנים אשר־היו עמדים את־פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את־העם־הזה דבר׃	ו	6	And king Rehoboam took counsel with the old men, that had stood before Solomon his father while he yet lived, saying: 'What counsel give ye me to return answer to this people?'
וַיְדַבְּר֨וּ וידבר אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים׃	ז	7	And they spoke unto him, saying: 'If thou wilt be a servant unto this people this day, and wilt serve them, and answer them, and speak good words to them, then they will be thy servants for ever.'
ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את־הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃	ח	8	But he forsook the counsel of the old men which they had given him, and took counsel with the young men that were grown up with him, that stood before him.
ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את־העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן־העל אשר־נתן אביך עלינו׃	ט	9	And he said unto them: 'What counsel give ye, that we may return answer to this people, who have spoken to me, saying: Make the yoke that thy father did put upon us lighter?'
וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה־תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את־עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃	י	10	And the young men that were grown up with him spoke unto him, saying: 'Thus shalt thou say unto this people that spoke unto thee, saying: Thy father made our yoke heavy, but make thou it lighter unto us; thus shalt thou speak unto them: My little finger is thicker than my father's loins.
ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃	יא	11	And now whereas my father did burden you with a heavy yoke, I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.'
וַיָּב֨וֹא ויבו יָרָבְעָ֧ם וְכָל־הָעָ֛ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִֽׁי׃	יב	12	So Jeroboam and all the people came to Rehoboam the third day, as the king bade, saying: 'Come to me again the third day.'
ויען המלך את־העם קשה ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו׃	יג	13	And the king answered the people roughly, and forsook the counsel of the old men which they had given him;
וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את־עלכם ואני אסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃	יד	14	and spoke to them after the counsel of the young men, saying: 'My father made your yoke heavy, but I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.'
ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה סבה מעם יהוה למען הקים את־דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל־ירבעם בן־נבט׃	יה	15	So the king hearkened not unto the people; for it was a thing brought about of Yehovah, that He might establish His word, which Yehovah spoke by the hand of Ahijah the Shilonite to Jeroboam the son of Nebat.
וירא כל־ישראל כי לא־שמע המלך אליהם וישבו העם את־המלך דבר ׀ לאמר מה־לנו חלק בדוד ולא־נחלה בבן־ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃	יו	16	And when all Israel saw that the king hearkened not unto them, the people answered the king, saying: 'What portion have we in David? neither have we inheritance in the son of Jesse; to your tents, O Israel; now see to thine own house, David.' So Israel departed unto their tents.
ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ פ	יז	17	But as for the children of Israel that dwelt in the cities of Judah, Rehoboam reigned over them. {P}
וישלח המלך רחבעם את־אדרם אשר על־המס וירגמו כל־ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃	יח	18	Then king Rehoboam sent Adoram, who was over the levy; and all Israel stoned him with stones, so that he died. And king Rehoboam made speed to get him up to his chariot, to flee to Yerushalam.
ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃ ס	יט	19	So Israel rebelled against the house of David, unto this day. {S}
ויהי כשמע כל־ישראל כי־שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל־העדה וימליכו אתו על־כל־ישראל לא היה אחרי בית־דוד זולתי שבט־יהודה לבדו׃	כ	20	And it came to pass, when all Israel heard that Jeroboam was returned, that they sent and called him unto the congregation, and made him king over all Israel; there was none that followed the house of David, but the tribe of Judah only.
וַיָּבֹ֣א ויבאו רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שֵׁ֣בֶט בִּנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁיב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לִרְחַבְעָ֖ם בֶּן־שְׁלֹמֹֽה׃ פ	כא	21	And when Rehoboam was come to Yerushalam, be assembled all the house of Judah, and the tribe of Benjamin, a hundred and eighty thousand chosen men that were warriors, to fight against the house of Israel, to bring the kingdom back to Rehoboam the son of Solomon. {P}
ויהי דבר האלהים אל־שמעיה איש־האלהים לאמר׃	כב	22	But the word of God came unto Shemaiah the man of God, saying:
אמר אל־רחבעם בן־שלמה מלך יהודה ואל־כל־בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃	כג	23	'Speak unto Rehoboam the son of Solomon, king of Judah, and unto all the house of Judah and Benjamin, and to the rest of the people, saying:
כה אמר יהוה לא־תעלו ולא־תלחמון עם־אחיכם בני־ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את־דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃ ס	כד	24	Thus saith Yehovah: Ye shall not go up, nor fight against your brethren the children of Israel; return every man to his house; for this thing is of Me.' So they hearkened unto the word of Yehovah, and returned and went their way, according to the word of Yehovah. {S}
ויבן ירבעם את־שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את־פנואל׃	כה	25	Then Jeroboam built Shechem in the hill-country of Ephraim, and dwelt therein; and he went out from thence, and built Penuel.
ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃	כו	26	And Jeroboam said in his heart: 'Now will the kingdom return to the house of David.
אם־יעלה ׀ העם הזה לעשות זבחים בבית־יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל־אדניהם אל־רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל־רחבעם מלך־יהודה׃	כז	27	If this people go up to offer sacrifices in the house of Yehovah at Yerushalam, then will the heart of this people turn back unto their lord, even unto Rehoboam king of Judah; and they will kill me, and return to Rehoboam king of Judah.'
ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב־לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃	כח	28	Whereupon the king took counsel, and made two calves of gold; and he said unto them: 'Ye have gone up long enough to Yerushalam; behold thy gods, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.'
וישם את־האחד בבית־אל ואת־האחד נתן בדן׃	כט	29	And he set the one in Beth-el, and the other put he in Dan.
ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד־דן׃	ל	30	And this thing became a sin; for the people went to worship before the one, even unto Dan.
ויעש את־בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא־היו מבני לוי׃	לא	31	And he made houses of high places, and made priests from among all the people, that were not of the sons of Levi.
ויעש ירבעם ׀ חג בחדש השמיני בחמשה־עשר יום ׀ לחדש כחג ׀ אשר ביהודה ויעל על־המזבח כן עשה בבית־אל לזבח לעגלים אשר־עשה והעמיד בבית אל את־כהני הבמות אשר עשה׃	לב	32	And Jeroboam ordained a feast in the eighth month, on the fifteenth day of the month, like unto the feast that is in Judah, and he went up unto the altar; so did he in Beth-el, to sacrifice unto the calves that he had made; and he placed in Beth-el the priests of the high places that he had made.
ויעל על־המזבח ׀ אשר־עשה בבית־אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר־בדא מלבו מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על־המזבח להקטיר׃ פ	לג	33	And he went up unto the altar which he had made in Beth-el on the fifteenth day in the eighth month, even in the month which he had devised of his own heart; and he ordained a feast for the children of Israel, and went up unto the altar, to offer. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 13

והנה ׀ איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל־בית־אל וירבעם עמד על־המזבח להקטיר׃	א	1	And, behold, there came a man of God out of Judah by the word of Yehovah unto Beth-el; and Jeroboam was standing by the altar to offer.
ויקרא על־המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה־בן נולד לבית־דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את־כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃	ב	2	And he cried against the altar by the word of Yehovah, and said: 'O altar, altar, thus saith Yehovah: Behold, a son shall be born unto the house of David, Josiah by name; and upon thee shall he sacrifice the priests of the high places that offer upon thee, and men's bones shall they burn upon thee.'
ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר־עליו׃	ג	3	And he gave a sign the same day saying: 'This is the sign which Yehovah hath spoken: Behold, the altar shall be rent, and the ashes that are upon it shall be poured out.'
ויהי כשמע המלך את־דבר איש־האלהים אשר קרא על־המזבח בבית־אל וישלח ירבעם את־ידו מעל המזבח לאמר ׀ תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃	ד	4	And it came to pass, when the king heard the saying of the man of God, which he cried against the altar in Beth-el, that Jeroboam put forth his hand from the altar, saying: 'Lay hold on him.' And his hand, which he put forth against him, dried up, so that he could not draw it back to him.
והמזבח נקרע וישפך הדשן מן־המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃	ה	5	The altar also was rent, and the ashes poured out from the altar, according to the sign which the man of God had given by the word of Yehovah.
ויען המלך ויאמר ׀ אל־איש האלהים חל־נא את־פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש־האלהים את־פני יהוה ותשב יד־המלך אליו ותהי כבראשנה׃	ו	6	And the king answered and said unto the man of God: 'Entreat now the favour of Yehovah thy God, and pray for me, that my hand may be restored me.' And the man of God entreated Yehovah, and the king's hand was restored him, and became as it was before.
וידבר המלך אל־איש האלהים באה־אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃	ז	7	And the king said unto the man of God: 'Come home with me, and refresh thyself, and I will give thee a reward.'
ויאמר איש־האלהים אל־המלך אם־תתן־לי את־חצי ביתך לא אבא עמך ולא־אכל לחם ולא אשתה־מים במקום הזה׃	ח	8	And the man of God said unto the king: 'If thou wilt give me half thy house, I will not go in with thee, neither will I eat bread nor drink water in this place.
כי־כן ׀ צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא־תאכל לחם ולא תשתה־מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃	ט	9	For it so was charged me by the word of Yehovah, saying: Thou shalt eat no bread, nor drink water, neither return by the way that thou camest.'
וילך בדרך אחר ולא־שב בדרך אשר בא בה אל־בית־אל׃ פ	י	10	So he went another way, and returned not by the way that he came to Beth-el. {P}
ונביא אחד זקן ישב בבית־אל ויבוא בנו ויספר־לו את־כל־המעשה אשר־עשה איש־האלהים ׀ היום בבית־אל את־הדברים אשר דבר אל־המלך ויספרום לאביהם׃	יא	11	Now there dwelt an old prophet in Beth-el; and one of his sons came and told him all the works that the man of God had done that day in Beth-el, and the words which he had spoken unto the king, and they told them unto their father.
וידבר אלהם אביהם אי־זה הדרך הלך ויראו בניו את־הדרך אשר הלך איש האלהים אשר־בא מיהודה׃	יב	12	And their father said unto them: 'What way went he?' For his sons had seen what way the man of God went, that came from Judah.
ויאמר אל־בניו חבשו־לי החמור ויחבשו־לו החמור וירכב עליו׃	יג	13	And he said unto his sons: 'Saddle me the ass.' So they saddled him the ass; and he rode thereon.
וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש־האלהים אשר־באת מיהודה ויאמר אני׃	יד	14	And he went after the man of God, and found him sitting under a terebinth; and he said unto him: 'Art thou the man of God that camest from Judah?' And he said: 'I am.'
ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃	יה	15	Then he said unto him: 'Come home with me, and eat bread.'
ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא־אכל לחם ולא־אשתה אתך מים במקום הזה׃	יו	16	And he said: 'I may not return with thee, nor go in with thee; neither will I eat bread nor drink water with thee in this place.
כי־דבר אלי בדבר יהוה לא־תאכל לחם ולא־תשתה שם מים לא־תשוב ללכת בדרך אשר־הלכת בה׃	יז	17	For it was said to me by the word of Yehovah: Thou shalt eat no bread nor drink water there, nor turn back to go by the way that thou camest.'
ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃	יח	18	And he said unto him: 'I also am a prophet as thou art; and an angel spoke unto me by the word of Yehovah, saying: Bring him back with thee into thy house, that he may eat bread and drink water.'--He lied unto him.--
וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃	יט	19	So he went back with him, and did eat bread in his house, and drank water.
ויהי הם ישבים אל־השלחן פויהי דבר־יהוה אל־הנביא אשר השיבו׃	כ	20	And it came to pass, as they sat at the table, {P} that the word of Yehovah came unto the prophet that brought him back.
ויקרא אל־איש האלהים אשר־בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את־המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃	כא	21	And he cried unto the man of God that came from Judah, saying: 'Thus saith Yehovah: Forasmuch as thou hast rebelled against the word of Yehovah, and hast not kept the commandment which Yehovah thy God commanded thee,
ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל־תאכל לחם ואל־תשת מים לא־תבוא נבלתך אל־קבר אבתיך׃	כב	22	but camest back, and hast eaten bread and drunk water in the place of which He said to thee: Eat no bread, and drink no water; thy carcass shall not come unto the sepulchre of thy fathers.'
ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו׃	כג	23	And it came to pass, after he had eaten bread, and after he had drunk, that he saddled for him the ass, namely, for the prophet whom he had brought back.
וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃	כד	24	And when he was gone, a lion met him by the way, and slew him; and his carcass was cast in the way, and the ass stood by it; the lion also stood by the carcass.
והנה אנשים עברים ויראו את־הנבלה משלכת בדרך ואת־האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃	כה	25	And, behold, men passed by, and saw the carcass cast in the way, and the lion standing by the carcass; and they came and told it in the city where the old prophet dwelt.
וישמע הנביא אשר השיבו מן־הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את־פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר־לו׃	כו	26	And when the prophet that brought him back from the way heard thereof, he said: 'It is the man of God, who rebelled against the word of Yehovah; therefore Yehovah hath delivered him unto the lion, which hath torn him, and slain him, according to the word of Yehovah, which He spoke unto him.'
וידבר אל־בניו לאמר חבשו־לי את־החמור ויחבשו׃	כז	27	And he spoke to his sons, saying: 'Saddle me the ass.' And they saddled it.
וילך וימצא את־נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא־אכל האריה את־הנבלה ולא שבר את־החמור׃	כח	28	And he went and found his carcass cast in the way, and the ass and the lion standing by the carcass; the lion had not eaten the carcass, nor torn the ass.
וישא הנביא את־נבלת איש־האלהים וינחהו אל־החמור וישיבהו ויבא אל־עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃	כט	29	And the prophet took up the carcass of the man of God, and laid it upon the ass, and brought it back; and he came to the city of the old prophet, to lament, and to bury him.
וינח את־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃	ל	30	And he laid his carcass in his own grave; and they made lamentation for him: 'Alas, my brother!'
ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל־בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את־עצמתי׃	לא	31	And it came to pass, after he had buried him, that he spoke to his sons, saying: 'When I am dead, then bury me in the sepulchre wherein the man of God is buried; lay my bones beside his bones.
כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על־המזבח אשר בבית־אל ועל כל־בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ פ	לב	32	For the saying which he cried by the word of Yehovah against the altar in Beth-el, and against all the houses of the high places which are in the cities of Samaria, shall surely come to pass.' {P}
אחר הדבר הזה לא־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את־ידו ויהי כהני במות׃	לג	33	After this thing Jeroboam returned not from his evil way, but made again from among all the people priests of the high places; whosoever would, he consecrated him, that he might be one of the priests of the high places.
ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ פ	לד	34	And by this thing there was sin unto the house of Jeroboam, even to cut it off, and to destroy it from off the face of the earth. {P}

Chapter 14

בעת ההיא חלה אביה בן־ירבעם׃	א	1	At that time Abijah the son of Jeroboam fell sick.
ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי־את אתי אשת ירבעם והלכת שלה הנה־שם אחיה הנביא הוא־דבר עלי למלך על־העם הזה׃	ב	2	And Jeroboam said to his wife: 'Arise, I pray thee, and disguise thyself, that thou be not known to be the wife of Jeroboam; and get thee to Shiloh; behold, there is Ahijah the prophet, who spoke concerning me that I should be king over this people.
ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש ובאת אליו הוא יגיד לך מה־יהיה לנער׃	ג	3	And take with thee ten loaves, and biscuits, and a cruse of honey, and go to him; he will tell thee what shall become of the child.'
ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא־יכל לראות כי קמו עיניו משיבו׃ ס	ד	4	And Jeroboam's wife did so, and arose, and went to Shiloh, and came to the house of Ahijah. Now Ahijah could not see; for his eyes were set by reason of his age. {P}
ויהוה אמר אל־אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל־בנה כי־חלה הוא כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה׃	ה	5	Now Yehovah had said unto Ahijah: 'Behold, the wife of Jeroboam cometh to inquire of thee concerning her son; for he is sick; thus and thus shalt thou say unto her; for it will be, when she cometh in, that she will feign herself to be another woman.'
ויהי כשמע אחיהו את־קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה׃	ו	6	And it was so, when Ahijah heard the sound of her feet, as she came in at the door, that he said: 'Come in, thou wife of Jeroboam; why feignest thou thyself to be another? for I am sent to thee with heavy tidings.
לכי אמרי לירבעם כה־אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרימתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל׃	ז	7	Go, tell Jeroboam: Thus saith Yehovah, the God of Israel: Forasmuch as I exalted thee from among the people, and made thee prince over My people Israel,
ואקרע את־הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא־היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר־הלך אחרי בכל־לבבו לעשות רק הישר בעיני׃	ח	8	and rent the kingdom away from the house of David, and gave it thee; and yet thou hast not been as My servant David, who kept My commandments, and who followed Me with all his heart, to do that only which was right in Mine eyes;
ותרע לעשות מכל אשר־היו לפניך ותלך ותעשה־לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך׃ ס	ט	9	but hast done evil above all that were before thee, and hast gone and made thee other gods, and molten images, to provoke Me, and hast cast Me behind thy back;
לכן הנני מביא רעה אל־בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית־ירבעם כאשר יבער הגלל עד־תמו׃	י	10	therefore, behold, I will bring evil upon the house of Jeroboam, and will cut off from Jeroboam every man-child, and him that is shut up and him that is left at large in Israel, and will utterly sweep away the house of Jeroboam, as a man sweepeth away dung, till it be all gone.
המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי יהוה דבר׃	יא	11	Him that dieth of Jeroboam in the city shall the dogs eat; and him that dieth in the field shall the fowls of the air eat; for Yehovah hath spoken it.
ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד׃	יב	12	Arise thou therefore, get thee to thy house; and when thy feet enter into the city, the child shall die.
וספדו־לו כל־ישראל וקברו אתו כי־זה לבדו יבא לירבעם אל־קבר יען נמצא־בו דבר טוב אל־יהוה אלהי ישראל בבית ירבעם׃	יג	13	And all Israel shall make lamentation for him, and bury him; for he only of Jeroboam shall come to the grave; because in him there is found some good thing toward Yehovah, the God of Israel, in the house of Jeroboam.
והקים יהוה לו מלך על־ישראל אשר יכרית את־בית ירבעם זה היום ומה גם־עתה׃	יד	14	Moreover Yehovah will raise Him up a king over Israel, who shall cut off the house of Jeroboam that day. But what is it even then?
והכה יהוה את־ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את־ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר יען אשר עשו את־אשריהם מכעיסים את־יהוה׃	יה	15	for Yehovah will smite Israel, as a reed is shaken in the water; and He will root up Israel out of this good land, which He gave to their fathers, and will scatter them beyond the River; because they have made their Asherim, provoking Yehovah.
ויתן את־ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את־ישראל׃	יו	16	And He will give Israel up because of the sins of Jeroboam, which he hath sinned, and wherewith he hath made Israel to sin.'
ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף־הבית והנער מת׃	יז	17	And Jeroboam's wife arose, and departed, and came to Tirzah; and as she came to the threshold of the house, the child died.
ויקברו אתו ויספדו־לו כל־ישראל כדבר יהוה אשר דבר ביד־עבדו אחיהו הנביא׃	יח	18	And all Israel buried him, and made lamentation for him; according to the word of Yehovah, which He spoke by the hand of His servant Ahijah the prophet.
ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃	יט	19	And the rest of the acts of Jeroboam, how he warred, and how he reigned, behold, they are written in the book of the chronicles of the kings of Israel.
והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם־אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו׃ פ	כ	20	And the days which Jeroboam reigned were two and twenty years; and he slept with his fathers, and Nadab his son reigned in his stead. {P}
ורחבעם בן־שלמה מלך ביהודה בן־ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה ׀ מלך בירושלם העיר אשר־בחר יהוה לשום את־שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃	כא	21	And Rehoboam the son of Solomon reigned in Judah. Rehoboam was forty and one years old when he began to reign, and he reigned seventeen years in Yerushalam, the city which Yehovah had chosen out of all the tribes of Israel, to put His name there; and his mother's name was Naamah the Ammonitess.
ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו׃	כב	22	And Judah did that which was evil in the sight of Yehovah; and they moved Him to jealousy with their sins which they committed, above all that their fathers had done.
ויבנו גם־המה להם במות ומצבות ואשרים על כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן׃	כג	23	For they also built them high places, and pillars, and Asherim, on every high hill, and under every leafy tree;
וגם־קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ פ	כד	24	and there were also sodomites in the land; they did according to all the abominations of the nations which Yehovah drove out before the children of Israel. {P}
ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק שושק מלך־מצרים על־ירושלם׃	כה	25	And it came to pass in the fifth year of king Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Yerushalam;
ויקח את־אצרות בית־יהוה ואת־אוצרות בית המלך ואת־הכל לקח ויקח את־כל־מגני הזהב אשר עשה שלמה׃	כו	26	and he took away the treasures of the house of Yehovah, and the treasures of the king's house; he even took away all; and he took away all the shields of gold which Solomon had made.
ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על־יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך׃	כז	27	And king Rehoboam made in their stead shields of brass, and committed them to the hands of the captains of the guard, who kept the door of the king's house.
ויהי מדי־בא המלך בית יהוה ישאום הרצים והשיבום אל־תא הרצים׃	כח	28	And it was so, that as oft as the king went into the house of Yehovah, the guard bore them, and brought them back into the guard-chamber.
ויתר דברי רחבעם וכל־אשר עשה הלא־המה כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃	כט	29	Now the rest of the acts of Rehoboam, and all that he did, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Judah?
ומלחמה היתה בין־רחבעם ובין ירבעם כל־הימים׃	ל	30	And there was war between Rehoboam and Jeroboam continually.
וישכב רחבעם עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו׃ פ	לא	31	And Rehoboam slept with his fathers, and was buried with his fathers in the city of David; and his mother's name was Naamah the Ammonitess. And Abijam his son reigned in his stead. {P}

Chapter 15

ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן־נבט מלך אבים על־יהודה׃	א	1	Now in the eighteenth year of king Jeroboam the son of Nebat began Abijam to reign over Judah.
שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת־אבישלום׃	ב	2	Three years reigned he in Yerushalam; and his mother's name was Maacah the daughter of Abishalom.
וילך בכל־חטאות אביו אשר־עשה לפניו ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלהיו כלבב דוד אביו׃	ג	3	And he walked in all the sins of his father, which he had done before him; and his heart was not whole with Yehovah his God, as the heart of David his father.
כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את־בנו אחריו ולהעמיד את־ירושלם׃	ד	4	Nevertheless for David's sake did Yehovah his God give him a lamp in Yerushalam, to set up his son after him, and to establish Yerushalam;
אשר עשה דוד את־הישר בעיני יהוה ולא־סר מכל אשר־צוהו כל ימי חייו רק בדבר אוריה החתי׃	ה	5	because David did that which was right in the eyes of Yehovah, and turned not aside from any thing that He commanded him all the days of his life, save only in the matter of Uriah the Hittite.
ומלחמה היתה בין־רחבעם ובין ירבעם כל־ימי חייו׃	ו	6	Now there was war between Rehoboam and Jeroboam all the days of his life.
ויתר דברי אבים וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם׃	ז	7	And the rest of the acts of Abijam, and all that he did, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Judah? And there was war between Abijam and Jeroboam.
וישכב אבים עם־אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו׃ פ	ח	8	And Abijam slept with his fathers; and they buried him in the city of David; and Asa his son reigned in his stead. {P}
ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה׃	ט	9	And in the twentieth year of Jeroboam king of Israel began Asa to reign over Judah.
וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת־אבישלום׃	י	10	And forty and one years reigned he in Yerushalam; and his mother's name was Maacah the daughter of Abishalom.
ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו׃	יא	11	And Asa did that which was right in the eyes of Yehovah, as did David his father.
ויעבר הקדשים מן־הארץ ויסר את־כל־הגללים אשר עשו אבתיו׃	יב	12	And he put away the sodomites out of the land, and removed all the idols that his fathers had made.
וגם ׀ את־מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר־עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את־מפלצתה וישרף בנחל קדרון׃	יג	13	And also Maacah his mother he removed from being queen, because she had made an abominable image for an Asherah; and Asa cut down her image, and burnt it at the brook Kidron.
והבמות לא־סרו רק לבב־אסא היה שלם עם־יהוה כל־ימיו׃	יד	14	But the high places were not taken away; nevertheless the heart of Asa was whole with Yehovah all his days. {S}
ויבא את־קדשי אביו וקדשי וקדשו בית יהוה כסף וזהב וכלים׃	יה	15	And he brought into the house of Yehovah the things that his father had hallowed, and the things that himself had hallowed, silver, and gold, and vessels.
ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך־ישראל כל־ימיהם׃	יו	16	And there was war between Asa and Baasa king of Israel all their days.
ויעל בעשא מלך־ישראל על־יהודה ויבן את־הרמה לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה׃	יז	17	And Baasa king of Israel went up against Judah, and built Ramah, that he might not suffer any to go out or come in to Asa king of Judah.
ויקח אסא את־כל־הכסף והזהב הנותרים ׀ באוצרות בית־יהוה ואת־אוצרות בית המלך מלך ויתנם ביד־עבדיו וישלחם המלך אסא אל־בן־הדד בן־טברמן בן־חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר׃	יח	18	Then Asa took all the silver and the gold that were left in the treasures of the house of Yehovah, and the treasures of the king's house, and delivered them into the hand of his servants; and king Asa sent them to Ben-hadad, the son of Tabrimmon, the son of Hezion, king of Aram, that dwelt at Damascus, saying:
ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הפרה את־בריתך את־בעשא מלך־ישראל ויעלה מעלי׃	יט	19	'There is a league between me and thee, between my father and thy father; behold, I have sent unto thee a present of silver and gold; go, break thy league with Baasa king of Israel, that he may depart from me.'
וישמע בן־הדד אל־המלך אסא וישלח את־שרי החילים אשר־לו על־ערי ישראל ויך את־עיון ואת־דן ואת אבל בית־מעכה ואת כל־כנרות על כל־ארץ נפתלי׃	כ	20	And Ben-hadad hearkened unto king Asa, and sent the captains of his armies against the cities of Israel, and smote Ijon, and Dan, and Abel-beth-maacah, and all Chinneroth, with all the land of Naphtali.
ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את־הרמה וישב בתרצה׃	כא	21	And it came to pass, when Baasa heard thereof, that he left off building Ramah, and dwelt in Tirzah.
והמלך אסא השמיע את־כל־יהודה אין נקי וישאו את־אבני הרמה ואת־עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את־גבע בנימן ואת־המצפה׃	כב	22	Then king Asa made a proclamation unto all Judah; none was exempted; and they carried away the stones of Ramah, and the timber thereof, wherewith Baasa had builded; and king Asa built therewith Geba of Benjamin, and Mizpah.
ויתר כל־דברי־אסא וכל־גבורתו וכל־אשר עשה והערים אשר בנה הלא־המה כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את־רגליו׃	כג	23	Now the rest of all the acts of Asa, and all his might, and all that he did, and the cities which he built, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Judah? But in the time of his old age he was diseased in his feet.
וישכב אסא עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו׃ פ	כד	24	And Asa slept with his fathers, and was buried with his fathers in the city of David his father; and Jehoshaphat his son reigned in his stead. {P}
ונדב בן־ירבעם מלך על־ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על־ישראל שנתים׃	כה	25	And Nadab the son of Jeroboam began to reign over Israel in the second year of Asa king of Judah, and he reigned over Israel two years.
ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את־ישראל׃	כו	26	And he did that which was evil in the sight of Yehovah, and walked in the way of his father, and in his sin wherewith he made Israel to sin.
ויקשר עליו בעשא בן־אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל־ישראל צרים על־גבתון׃	כז	27	And Baasa the son of Ahijah, of the house of Issachar, conspired against him; and Baasa smote him at Gibbethon, which belonged to the Philistines; for Nadab and all Israel were laying siege to Gibbethon.
וימתהו בעשא בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃	כח	28	Even in the third year of Asa king of Judah did Baasa slay him, and reigned in his stead.
ויהי כמלכו הכה את־כל־בית ירבעם לא־השאיר כל־נשמה לירבעם עד־השמדו כדבר יהוה אשר דבר ביד־עבדו אחיה השילני׃	כט	29	And it came to pass that, as soon as he was king, he smote all the house of Jeroboam; he left not to Jeroboam any that breathed, until he had destroyed him; according unto the saying of Yehovah, which He spoke by the hand of His servant Ahijah the Shilonite;
על־חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את־ישראל בכעסו אשר הכעיס את־יהוה אלהי ישראל׃	ל	30	for the sins of Jeroboam which he sinned, and wherewith he made Israel to sin; because of his provocation wherewith he provoked Yehovah, the God of Israel.
ויתר דברי נדב וכל־אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃	לא	31	Now the rest of the acts of Nadab and all that he did, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Israel?
ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך־ישראל כל־ימיהם׃ פ	לב	32	And there was war between Asa and Baasa king of Israel all their days. {P}
בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך בעשא בן־אחיה על־כל־ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה׃	לג	33	In the third year of Asa king of Judah began Baasa the son of Ahijah to reign over all Israel in Tirzah, and reigned twenty and four years.
ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את־ישראל׃ ס	לד	34	And he did that which was evil in the sight of Yehovah, and walked in the way of Jeroboam, and in his sin wherewith he made Israel to sin. {S}

Chapter 16

ויהי דבר־יהוה אל־יהוא בן־חנני על־בעשא לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came to Jehu the son of Hanani against Baasa, saying:
יען אשר הרימתיך מן־העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך ׀ בדרך ירבעם ותחטא את־עמי ישראל להכעיסני בחטאתם׃	ב	2	'Forasmuch as I exalted thee out of the dust, and made thee prince over My people Israel; and thou hast walked in the way of Jeroboam, and hast made My people Israel to sin, to provoke Me with their sins;
הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את־ביתך כבית ירבעם בן־נבט׃	ג	3	behold, I will utterly sweep away Baasa and his house; and I will make thy house like the house of Jeroboam the son of Nebat.
המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים׃	ד	4	Him that dieth of Baasa in the city shall the dogs eat; and him that dieth of his in the field shall the fowls of the air eat.'
ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃	ה	5	Now the rest of the acts of Baasa, and what he did, and his might, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Israel?
וישכב בעשא עם־אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו׃	ו	6	And Baasa slept with his fathers, and was buried in Tirzah; and Elah his son reigned in his stead.
וגם ביד־יהוא בן־חנני הנביא דבר־יהוה היה אל־בעשא ואל־ביתו ועל כל־הרעה ׀ אשר־עשה ׀ בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר־הכה אתו׃ פ	ז	7	And moreover by the hand of the prophet Jehu the son of Hanani came the word of Yehovah against Baasa, and against his house, both because of all the evil that he did in the sight of Yehovah, to provoke Him with the work of his hands, in being like the house of Jeroboam, and because he smote him. {P}
בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן־בעשא על־ישראל בתרצה שנתים׃	ח	8	In the twenty and sixth year of Asa king of Judah began Elah the son of Baasa to reign over Israel in Tirzah, and reigned two years.
ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על־הבית בתרצה׃	ט	9	And his servant Zimri, captain of half his chariots, conspired against him; now he was in Tirzah, drinking himself drunk in the house of Arza, who was over the household in Tirzah;
ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃	י	10	and Zimri went in and smote him, and killed him, in the twenty and seventh year of Asa king of Judah, and reigned in his stead.
ויהי במלכו כשבתו על־כסאו הכה את־כל־בית בעשא לא־השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו׃	יא	11	And it came to pass, when he began to reign, as soon as he sat on his throne, that he smote all the house of Baasa; he left him not a single man-child, neither of his kinsfolks, nor of his friends.
וישמד זמרי את כל־בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל־בעשא ביד יהוא הנביא׃	יב	12	Thus did Zimri destroy all the house of Baasa, according to the word of Yehovah, which He spoke against Baasa by Jehu the prophet,
אל כל־חטאות בעשא וחטאות אלה בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את־ישראל להכעיס את־יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃	יג	13	for all the sins of Baasa, and the sins of Elah his son, which they sinned, and wherewith they made Israel to sin, to provoke Yehovah, the God of Israel, with their vanities.
ויתר דברי אלה וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ	יד	14	Now the rest of the acts of Elah, and all that he did, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Israel? {P}
בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על־גבתון אשר לפלשתים׃	יה	15	In the twenty and seventh year of Asa king of Judah did Zimri reign seven days in Tirzah. Now the people were encamped against Gibbethon, which belonged to the Philistines.
וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את־המלך וימלכו כל־ישראל את־עמרי שר־צבא על־ישראל ביום ההוא במחנה׃	יו	16	And the people that were encamped heard say: 'Zimri hath conspired, and hath also smitten the king'; wherefore all Israel made Omri, the captain of the host, king over Israel that day in the camp.
ויעלה עמרי וכל־ישראל עמו מגבתון ויצרו על־תרצה׃	יז	17	And Omri went up from Gibbethon, and all Israel with him, and they besieged Tirzah.
ויהי כראות זמרי כי־נלכדה העיר ויבא אל־ארמון בית־המלך וישרף עליו את־בית־מלך באש וימת׃	יח	18	And it came to pass, when Zimri saw that the city was taken, that he went into the castle of the king's house, and burnt the king's house over him with fire, and died;
על־חטאתיו חטאתו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את־ישראל׃	יט	19	for his sins which he sinned in doing that which was evil in the sight of Yehovah, in walking in the way of Jeroboam, and in his sin which he did, to make Israel to sin.
ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ	כ	20	Now the rest of the acts of Zimri, and his treason that he wrought, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Israel? {P}
אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן־גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי׃	כא	21	Then were the people of Israel divided into two parts: half of the people followed Tibni the son of Ginath, to make him king; and half followed Omri.
ויחזק העם אשר אחרי עמרי את־העם אשר אחרי תבני בן־גינת וימת תבני וימלך עמרי׃ פ	כב	22	But the people that followed Omri prevailed against the people that followed Tibni the son of Ginath; so Tibni died, and Omri reigned. {P}
בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על־ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש־שנים׃	כג	23	In the thirty and first year of Asa king of Judah began Omri to reign over Israel, and reigned twelve years; six years reigned he in Tirzah.
ויקן את־ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את־ההר ויקרא את־שם העיר אשר בנה על שם־שמר אדני ההר שמרון׃	כד	24	And he bought the hill Samaria of Shemer for two talents of silver; and he built on the hill, and called the name of the city which he built, after the name of Shemer, the owner of the hill, Samaria.
ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו׃	כה	25	And Omri did that which was evil in the sight of Yehovah, and dealt wickedly above all that were before him.
וילך בכל־דרך ירבעם בן־נבט ובחטאתו ובחטאתיו אשר החטיא את־ישראל להכעיס את־יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃	כו	26	For he walked in all the way of Jeroboam the son of Nebat, and in his sins wherewith he made Israel to sin, to provoke Yehovah, the God of Israel, with their vanities.
ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃	כז	27	Now the rest of the acts of Omri which he did, and his might that he showed, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Israel?
וישכב עמרי עם־אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו׃ פ	כח	28	And Omri slept with his fathers, and was buried in Samaria; and Ahab his son reigned in his stead. {P}
ואחאב בן־עמרי מלך על־ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן־עמרי על־ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה׃	כט	29	And in the thirty and eighth year of Asa king of Judah began Ahab the son of Omri to reign over Israel; and Ahab the son of Omri reigned over Israel in Samaria twenty and two years.
ויעש אחאב בן־עמרי הרע בעיני יהוה מכל אשר לפניו׃	ל	30	And Ahab the son of Omri did that which was evil in the sight of Yehovah above all that were before him.
ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן־נבט ויקח אשה את־איזבל בת־אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את־הבעל וישתחו לו׃	לא	31	And it came to pass, as if it had been a light thing for him to walk in the sins of Jeroboam the son of Nebat, that he took to wife Jezebel the daughter of Ethbaal king of the Zidonians, and went and served Baal, and worshipped him.
ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון׃	לב	32	And he reared up an altar for Baal in the house of Baal, which he had built in Samaria.
ויעש אחאב את־האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את־יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו׃	לג	33	And Ahab made the Asherah; and Ahab did yet more to provoke Yehovah, the God of Israel, than all the kings of Israel that were before him.
בימיו בנה חיאל בית האלי את־יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגוב ובשגיב צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן־נון׃ ס	לד	34	In his days did Hiel the Bethelite build Jericho; with Abiram his first-born he laid the foundation thereof, and with his youngest son Segub he set up the gates thereof; according to the word of Yehovah, which He spoke by the hand of Joshua the son of Nun. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 17

ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל־אחאב חי־יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם־יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם־לפי דברי׃ ס	א	1	And Elijah the Tishbite, who was of the settlers of Gilead, said unto Ahab: 'As Yehovah, the God of Israel, liveth, before whom I stand, there shall not be dew nor rain these years, but according to my word.' {S}
ויהי דבר־יהוה אליו לאמר׃	ב	2	And the word of Yehovah came unto him, saying:
לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על־פני הירדן׃	ג	3	'Get thee hence, and turn thee eastward, and hide thyself by the brook Cherith, that is before the Jordan.
והיה מהנחל תשתה ואת־הערבים צויתי לכלכלך שם׃	ד	4	And it shall be, that thou shalt drink of the brook; and I have commanded the ravens to feed thee there.'
וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על־פני הירדן׃	ה	5	So he went and did according unto the word of Yehovah; for he went and dwelt by the brook Cherith, that is before the Jordan.
והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן־הנחל ישתה׃	ו	6	And the ravens brought him bread and flesh in the morning, and bread and flesh in the evening; and he drank of the brook.
ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא־היה גשם בארץ׃ ס	ז	7	And it came to pass after a while, that the brook dried up, because there was no rain in the land. {S}
ויהי דבר־יהוה אליו לאמר׃	ח	8	And the word of Yehovah came unto him, saying:
קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃	ט	9	'Arise, get thee to Zarephath, which belongeth to Zidon, and dwell there; behold, I have commanded a widow there to sustain thee.'
ויקם ׀ וילך צרפתה ויבא אל־פתח העיר והנה־שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי־נא לי מעט־מים בכלי ואשתה׃	י	10	So he arose and went to Zarephath; and when he came to the gate of the city, behold, a widow was there gathering sticks; and he called to her, and said: 'Fetch me, I pray thee, a little water in a vessel, that I may drink.'
ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי־נא לי פת־לחם בידך׃	יא	11	And as she was going to fetch it, he called to her, and said: 'Bring me, I pray thee, a morsel of bread in thy hand.'
ותאמר חי־יהוה אלהיך אם־יש־לי מעוג כי אם־מלא כף־קמח בכד ומעט־שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃	יב	12	And she said: 'As Yehovah thy God liveth, I have not a cake, only a handful of meal in the jar, and a little oil in the cruse; and, behold, I am gathering two sticks, that I may go in and dress it for me and my son, that we may eat it, and die.'
ויאמר אליה אליהו אל־תיראי באי עשי כדברך אך עשי־לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃ ס	יג	13	And Elijah said unto her: 'Fear not; go and do as thou hast said; but make me thereof a little cake first, and bring it forth unto me, and afterward make for thee and for thy son.
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תת־יהוה תתן גשם על־פני האדמה׃	יד	14	For thus saith Yehovah, the God of Israel: The jar of meal shall not be spent, neither shall the cruse of oil fail, until the day that Yehovah sendeth rain upon the land.'
ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל היא־והוא הוא־והיא וביתה ימים׃	יה	15	And she went and did according to the saying of Elijah; and she, and he, and her house, did eat many days.
כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃ פ	יו	16	The jar of meal was not spent, neither did the cruse of oil fail, according to the word of Yehovah, which He spoke by Elijah. {P}
ויהי אחר הדברים האלה חלה בן־האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא־נותרה־בו נשמה׃	יז	17	And it came to pass after these things, that the son of the woman, the mistress of the house, fell sick; and his sickness was so sore, that there was no breath left in him.
ותאמר אל־אליהו מה־לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את־עוני ולהמית את־בני׃	יח	18	And she said unto Elijah: 'What have I to do with thee, O thou man of God? art thou come unto me to bring my sin to remembrance, and to slay my son?'
ויאמר אליה תני־לי את־בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל־העליה אשר־הוא ישב שם וישכבהו על־מטתו׃	יט	19	And he said unto her: 'Give me thy son.' And he took him out of her bosom, and carried him up into the upper chamber, where he abode, and laid him upon his own bed.
ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על־האלמנה אשר־אני מתגורר עמה הרעות להמית את־בנה׃	כ	20	And he cried unto Yehovah, and said: 'Yehovah my God, hast Thou also brought evil upon the widow with whom I sojourn, by slaying her son?'
ויתמדד על־הילד שלש פעמים ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש־הילד הזה על־קרבו׃	כא	21	And he stretched himself upon the child three times, and cried unto Yehovah, and said: 'Yehovah my God, I pray thee, let this child's soul come back into him.'
וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש־הילד על־קרבו ויחי׃	כב	22	And Yehovah hearkened unto the voice of Elijah; and the soul of the child came back into him, and he revived.
ויקח אליהו את־הילד וירדהו מן־העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃	כג	23	And Elijah took the child, and brought him down out of the upper chamber into the house, and delivered him unto his mother; and Elijah said: 'See, thy son liveth.'
ותאמר האשה אל־אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר־יהוה בפיך אמת׃ פ	כד	24	And the woman said to Elijah: 'Now I know that thou art a man of God, and that the word of Yehovah in thy mouth is truth.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 18

ויהי ימים רבים ודבר־יהוה היה אל־אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל־אחאב ואתנה מטר על־פני האדמה׃	א	1	And it came to pass after many days, that the word of Yehovah came to Elijah, in the third year, saying: 'Go, show thyself unto Ahab, and I will send rain upon the land.'
וילך אליהו להראות אל־אחאב והרעב חזק בשמרון׃	ב	2	And Elijah went to show himself unto Ahab. And the famine was sore in Samaria.
ויקרא אחאב אל־עבדיהו אשר על־הבית ועבדיהו היה ירא את־יהוה מאד׃	ג	3	And Ahab called Obadiah, who was over the household.--Now Obadiah feared Yehovah greatly;
ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים׃	ד	4	for it was so, when Jezebel cut off the prophets of Yehovah, that Obadiah took a hundred prophets, and hid them fifty in a cave, and fed them with bread and water.--
ויאמר אחאב אל־עבדיהו לך בארץ אל־כל־מעיני המים ואל כל־הנחלים אולי ׀ נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה׃	ה	5	And Ahab said unto Obadiah: 'Go through the land, unto all the springs of water, and unto all the brooks; peradventure we may find grass and save the horses and mules alive, that we lose not all the beasts.'
ויחלקו להם את־הארץ לעבר־בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך־אחד לבדו׃	ו	6	So they divided the land between them to pass throughout it: Ahab went one way by himself, and Obadiah went another way by himself.
ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על־פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו׃	ז	7	And as Obadiah was in the way, behold, Elijah met him; and he knew him, and fell on his face, and said: 'Is it thou, my lord Elijah?'
ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו׃	ח	8	And he answered him: 'It is I; go, tell thy lord: Behold, Elijah is here.'
ויאמר מה חטאתי כי־אתה נתן את־עבדך ביד־אחאב להמיתני׃	ט	9	And he said: 'Wherein have I sinned, that thou wouldest deliver thy servant into the hand of Ahab, to slay me?
חי ׀ יהוה אלהיך אם־יש־גוי וממלכה אשר לא־שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את־הממלכה ואת־הגוי כי לא ימצאכה׃	י	10	As Yehovah thy God liveth, there is no nation or kingdom, whither my lord hath not sent to seek thee; and when they said: He is not here, he took an oath of the kingdom and nation, that they found thee not.
ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו׃	יא	11	And now thou sayest: Go, tell thy lord: Behold, Elijah is here.
והיה אני ׀ אלך מאתך ורוח יהוה ׀ ישאך על אשר לא־אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את־יהוה מנערי׃	יב	12	And it will come to pass, as soon as I am gone from thee, that the spirit of Yehovah will carry thee whither I know not; and so when I come and tell Ahab, and he cannot find thee, he will slay me; but I thy servant fear Yehovah from my youth.
הלא־הגד לאדני את אשר־עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים׃	יג	13	Was it not told my lord what I did when Jezebel slew the prophets of Yehovah, how I hid a hundred men of Yehovah's prophets by fifty in a cave, and fed them with bread and water?
ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני׃ ס	יד	14	And now thou sayest: Go, tell thy lord: Behold, Elijah is here; and he will slay me.' {S}
ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו׃	יה	15	And Elijah said: 'As Yehovah of hosts liveth, before whom I stand, I will surely show myself unto him to-day.'
וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד־לו וילך אחאב לקראת אליהו׃	יו	16	So Obadiah went to meet Ahab, and told him; and Ahab went to meet Elijah.
ויהי כראות אחאב את־אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל׃	יז	17	And it came to pass, when Ahab saw Elijah, that Ahab said unto him: 'Is it thou, thou troubler of Israel?'
ויאמר לא עכרתי את־ישראל כי אם־אתה ובית אביך בעזבכם את־מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃	יח	18	And he answered: 'I have not troubled Israel; but thou, and thy father's house, in that ye have forsaken the commandments of Yehovah, and thou hast followed the Baalim.
ועתה שלח קבץ אלי את־כל־ישראל אל־הר הכרמל ואת־נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל׃	יט	19	Now therefore send, and gather to me all Israel unto mount Carmel, and the prophets of Baal four hundred and fifty, and the prophets of the Asherah four hundred, that eat at Jezebel's table.'
וישלח אחאב בכל־בני ישראל ויקבץ את־הנביאים אל־הר הכרמל׃	כ	20	And Ahab sent unto all the children of Israel, and gathered the prophets together unto mount Carmel.
ויגש אליהו אל־כל־העם ויאמר עד־מתי אתם פסחים על־שתי הסעפים אם־יהוה האלהים לכו אחריו ואם־הבעל לכו אחריו ולא־ענו העם אתו דבר׃	כא	21	And Elijah came near unto all the people, and said: 'How long halt ye between two opinions? if Yehovah be God, follow Him; but if Baal, follow him.' And the people answered him not a word.
ויאמר אליהו אל־העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע־מאות וחמשים איש׃	כב	22	Then said Elijah unto the people: 'I, even I only, am left a prophet of Yehovah; but Baal's prophets are four hundred and fifty men.
ויתנו־לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על־העצים ואש לא ישימו ואני אעשה ׀ את־הפר האחד ונתתי על־העצים ואש לא אשים׃	כג	23	Let them therefore give us two bullocks; and let them choose one bullock for themselves, and cut it in pieces, and lay it on the wood, and put no fire under; and I will dress the other bullock, and lay it on the wood, and put no fire under.
וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם־יהוה והיה האלהים אשר־יענה באש הוא האלהים ויען כל־העם ויאמרו טוב הדבר׃	כד	24	And call ye on the name of your god, and I will call on the name of Yehovah; and the God that answereth by fire, let him be God.' And all the people answered and said: 'It is well spoken.'
ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו׃	כה	25	And Elijah said unto the prophets of Baal: 'Choose you one bullock for yourselves, and dress it first; for ye are many; and call on the name of your god, but put no fire under.'
ויקחו את־הפר אשר־נתן להם ויעשו ויקראו בשם־הבעל מהבקר ועד־הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על־המזבח אשר עשה׃	כו	26	And they took the bullock which was given them, and they dressed it, and called on the name of Baal from morning even until noon, saying: 'O Baal, answer us.' But there was no voice, nor any that answered. And they danced in halting wise about the altar which was made.
ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול־גדול כי־אלהים הוא כי שיח וכי־שיג לו וכי־דרך לו אולי ישן הוא ויקץ׃	כז	27	And it came to pass at noon, that Elijah mocked them, and said: 'Cry aloud; for he is a god; either he is musing, or he is gone aside, or he is in a journey, or peradventure he sleepeth, and must be awaked.'
ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד־שפך־דם עליהם׃	כח	28	And they cried aloud, and cut themselves after their manner with swords and lances, till the blood gushed out upon them.
ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין־קול ואין־ענה ואין קשב׃	כט	29	And it was so, when midday was past, that they prophesied until the time of the offering of the evening offering; but their was neither voice, nor any to answer, nor any that regarded.
ויאמר אליהו לכל־העם גשו אלי ויגשו כל־העם אליו וירפא את־מזבח יהוה ההרוס׃	ל	30	And Elijah said unto all the people: 'Come near unto me'; and all the people came near unto him. And he repaired the altar of Yehovah that was thrown down.
ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני־יעקב אשר היה דבר־יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך׃	לא	31	And Elijah took twelve stones, according to the number of the tribes of the sons of Jacob, unto whom the word of Yehovah came, saying: 'Israel shall be thy name.'
ויבנה את־האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח׃	לב	32	And with the stones he built an altar in the name of Yehovah; and he made a trench about the altar, as great as would contain two measures of seed.
ויערך את־העצים וינתח את־הפר וישם על־העצים׃	לג	33	And he put the wood in order, and cut the bullock in pieces, and laid it on the wood.
ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על־העלה ועל־העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו׃	לד	34	And he said: 'Fill four jars with water, and pour it on the burnt-offering, and on the wood.' And he said: 'Do it the second time'; and they did it the second time. And he said: 'Do it the third time'; and they did it the third time.
וילכו המים סביב למזבח וגם את־התעלה מלא־מים׃	לה	35	And the water ran round about the altar; and he filled the trench also with water.
ויהי ׀ בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי־אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדברך ובדבריך עשיתי את כל־הדברים האלה׃	לו	36	And it came to pass at the time of the offering of the evening offering, that Elijah the prophet came near, and said: 'Yehovah, the God of Abraham, of Isaac, and of Israel, let it be known this day that Thou art God in Israel, and that I am Thy servant, and that I have done all these things at Thy word.
ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי־אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את־לבם אחרנית׃	לז	37	Hear me, Yehovah, hear me, that this people may know that Thou, Yehovah, art God, for Thou didst turn their heart backward.'
ותפל אש־יהוה ותאכל את־העלה ואת־העצים ואת־האבנים ואת־העפר ואת־המים אשר־בתעלה לחכה׃	לח	38	Then the fire of Yehovah fell, and consumed the burnt-offering, and the wood, and the stones, and the dust, and licked up the water that was in the trench.
וירא כל־העם ויפלו על־פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים׃	לט	39	And when all the people saw it, they fell on their faces; and they said: 'Yehovah, He is God; Yehovah, He is God.'
ויאמר אליהו להם תפשו ׀ את־נביאי הבעל איש אל־ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל־נחל קישון וישחטם שם׃	מ	40	And Elijah said unto them: 'Take the prophets of Baal; let not one of them escape.' And they took them; and Elijah brought them down to the brook Kishon, and slew them there.
ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי־קול המון הגשם׃	מא	41	And Elijah said unto Ahab: 'Get thee up, eat and drink; for there is the sound of abundance of rain.'
ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל־ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכיו ברכו׃	מב	42	So Ahab went up to eat and to drink. And Elijah went up to the top of Carmel; and he bowed himself down upon the earth, and put his face between his knees.
ויאמר אל־נערו עלה־נא הבט דרך־ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים׃	מג	43	And he said to his servant: 'Go up now, look toward the sea.' And he went up, and looked, and said: 'There is nothing.' And he said: 'Go again seven times.'
ויהי בשבעית ויאמר הנה־עב קטנה ככף־איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל־אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם׃	מד	44	And it came to pass at the seventh time, that he said: 'Behold, there ariseth a cloud out of the sea, as small as a man's hand.' And he said: 'Go up, say unto Ahab: Make ready thy chariot, and get thee down, that the rain stop thee not.'
ויהי ׀ עד־כה ועד־כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה׃	מה	45	And it came to pass in a little while, that the heaven grew black with clouds and wind, and there was a great rain. And Ahab rode, and went to Jezreel.
ויד־יהוה היתה אל־אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד־באכה יזרעאלה׃	מו	46	And the hand of Yehovah was on Elijah; and he girded up his loins, and ran before Ahab to the entrance of Jezreel.

Chapter 19

ויגד אחאב לאיזבל את כל־אשר עשה אליהו ואת כל־אשר הרג את־כל־הנביאים בחרב׃	א	1	And Ahab told Jezebel all that Elijah had done, and withal how he had slain all the prophets with the sword.
ותשלח איזבל מלאך אל־אליהו לאמר כה־יעשון אלהים וכה יוספון כי־כעת מחר אשים את־נפשך כנפש אחד מהם׃	ב	2	Then Jezebel sent a messenger unto Elijah, saying: 'So let the gods do [to me], and more also, if I make not thy life as the life of one of them by to-morrow about this time.'
וירא ויקם וילך אל־נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את־נערו שם׃	ג	3	And when he saw that, he arose, and went for his life, and came to Beer-sheba, which belongeth to Judah, and left his servant there.
והוא־הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחד אחת וישאל את־נפשו למות ויאמר ׀ רב עתה יהוה קח נפשי כי־לא־טוב אנכי מאבתי׃	ד	4	But he himself went a day's journey into the wilderness, and came and sat down under a broom-tree; and he requested for himself that he might die; and said: 'It is enough; now, Yehovah, take away my life; for I am not better than my fathers.'
וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה־זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול׃	ה	5	And he lay down and slept under a broom-tree; and, behold, an angel touched him, and said unto him: 'Arise and eat.'
ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב׃	ו	6	And he looked, and, behold, there was at his head a cake baked on the hot stones, and a cruse of water. And he did eat and drink, and laid him down again.
וישב מלאך יהוה ׀ שנית ויגע־בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך׃	ז	7	And the angel of Yehovah came again the second time, and touched him, and said: 'Arise and eat; because the journey is too great for thee.'
ויקם ויאכל וישתה וילך בכח ׀ האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב׃	ח	8	And he arose, and did eat and drink, and went in the strength of that meal forty days and forty nights unto Horeb the mount of God.
ויבא־שם אל־המערה וילן שם והנה דבר־יהוה אליו ויאמר לו מה־לך פה אליהו׃	ט	9	And he came thither unto a cave, and lodged there; and, behold, the word of Yehovah came to him, and He said unto him: 'What doest thou here, Elijah?'
ויאמר קנא קנאתי ליהוה ׀ אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה׃	י	10	And he said: 'I have been very jealous for Yehovah, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Thy covenant, thrown down Thine altars, and slain Thy prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.'
ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה׃	יא	11	And He said: 'Go forth, and stand upon the mount before Yehovah.' And, behold, Yehovah passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before Yehovah; but Yehovah was not in the wind; and after the wind an earthquake; but Yehovah was not in the earthquake;
ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה׃	יב	12	and after the earthquake a fire; but Yehovah was not in the fire; and after the fire a still small voice.
ויהי ׀ כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה־לך פה אליהו׃	יג	13	And it was so, when Elijah heard it, that he wrapped his face in his mantle, and went out, and stood in the entrance of the cave. And, behold, there came a voice unto him, and said: 'What doest thou here, Elijah?'
ויאמר קנא קנאתי ליהוה ׀ אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה׃ ס	יד	14	And he said: 'I have been very jealous for Yehovah, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Thy covenant, thrown down Thine altars, and slain Thy prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.' {S}
ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את־חזאל למלך על־ארם׃	יה	15	And Yehovah said unto him: 'Go, return on thy way to the wilderness of Damascus; and when thou comest, thou shalt anoint Hazael to be king over Aram;
ואת יהוא בן־נמשי תמשח למלך על־ישראל ואת־אלישע בן־שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׃	יו	16	and Jehu the son of Nimshi shalt thou anoint to be king over Israel; and Elisha the son of Shaphat of Abel-meholah shalt thou anoint to be prophet in thy room.
והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע׃	יז	17	And it shall come to pass, that him that escapeth from the sword of Hazael shall Jehu slay; and him that escapeth from the sword of Jehu shall Elisha slay.
והשארתי בישראל שבעת אלפים כל־הברכים אשר לא־כרעו לבעל וכל־הפה אשר לא־נשק לו׃	יח	18	Yet will I leave seven thousand in Israel, all the knees which have not bowed unto Baal, and every mouth which hath not kissed him.'
וילך משם וימצא את־אלישע בן־שפט והוא חרש שנים־עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו׃	יט	19	So he departed thence, and found Elisha the son of Shaphat, who was plowing, with twelve yoke of oxen before him, and he with the twelfth; and Elijah passed over unto him, and cast his mantle upon him.
ויעזב את־הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה־נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה־עשיתי לך׃	כ	20	And he left the oxen, and ran after Elijah, and said: 'Let me, I pray thee, kiss my father and my mother, and then I will follow thee.' And he said unto him: 'Go back; for what have I done to thee?'
וישב מאחריו ויקח את־צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו׃ פ	כא	21	And he returned from following him, and took the yoke of oxen, and slew them, and boiled their flesh with the instruments of the oxen, and gave unto the people, and they did eat. Then he arose, and went after Elijah, and ministered unto him. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 20

ובן־הדד מלך־ארם קבץ את־כל־חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על־שמרון וילחם בה׃	א	1	And Ben-hadad the king of Aram gathered all his host together; and there were thirty and two kings with him, and horses and chariots; and he went up and besieged Samaria, and fought against it.
וישלח מלאכים אל־אחאב מלך־ישראל העירה׃	ב	2	And he sent messengers to Ahab king of Israel, into the city,
ויאמר לו כה אמר בן־הדד כספך וזהבך לי־הוא ונשיך ובניך הטובים לי־הם׃	ג	3	and said unto him: 'Thus saith Ben-hadad: Thy silver and thy gold is mine; thy wives also and thy children, even the goodliest, are mine.'
ויען מלך־ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל־אשר־לי׃	ד	4	And the king of Israel answered and said: 'It is according to thy saying, my lord, O king: I am thine, and all that I have.'
וישבו המלאכים ויאמרו כה־אמר בן־הדד לאמר כי־שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן׃	ה	5	And the messengers came again, and said: 'Thus speaketh Ben-hadad, saying: I sent indeed unto thee, saying: Thou shalt deliver me thy silver, and thy gold, and thy wives, and thy children;
כי ׀ אם־כעת מחר אשלח את־עבדי אליך וחפשו את־ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל־מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו׃	ו	6	but I will send my servants unto thee tomorrow about this time, and they shall search thy house, and the houses of thy servants; and it shall be, that whatsoever is pleasant in thine eyes, they shall put it in their hand, and take it away.'
ויקרא מלך־ישראל לכל־זקני הארץ ויאמר דעו־נא וראו כי רעה זה מבקש כי־שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו׃	ז	7	Then the king of Israel called all the elders of the land, and said: 'Mark, I pray you, and see how this man seeketh mischief; for he sent unto me for my wives, and for my children, and for my silver, and for my gold; and I denied him not.'
ויאמרו אליו כל־הזקנים וכל־העם אל־תשמע ולוא תאבה׃	ח	8	And all the elders and all the people said unto him: 'Hearken thou not, neither consent.'
ויאמר למלאכי בן־הדד אמרו לאדני המלך כל אשר־שלחת אל־עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר׃	ט	9	Wherefore he said unto the messengers of Ben-hadad: 'Tell my lord the king: All that thou didst send for to thy servant at the first I will do; but this thing I may not do.' And the messengers departed, and brought him back word.
וישלח אליו בן־הדד ויאמר כה־יעשון לי אלהים וכה יוספו אם־ישפק עפר שמרון לשעלים לכל־העם אשר ברגלי׃	י	10	And Ben-hadad sent unto him, and said: 'The gods do so unto me, and more also, if the dust of Samaria shall suffice for handfuls for all the people that follow me.'
ויען מלך־ישראל ויאמר דברו אל־יתהלל חגר כמפתח׃	יא	11	And the king of Israel answered and said: 'Tell him: Let not him that girdeth on his armour boast himself as he that putteth it off.'
ויהי כשמע את־הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל־עבדיו שימו וישימו על־העיר׃	יב	12	And it came to pass, when [Ben-hadad] heard this message, as he was drinking, he and the kings, in the booths, that he said unto his servants: 'Set yourselves in array.' And they set themselves in array against the city.
והנה ׀ נביא אחד נגש אל־אחאב מלך־ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל־ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי־אני יהוה׃	יג	13	And, behold, a prophet came near unto Ahab king of Israel, and said: 'Thus saith Yehovah: Hast thou seen all this great multitude? behold, I will deliver it into thy hand this day; and thou shalt know that I am Yehovah.'
ויאמר אחאב במי ויאמר כה־אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי־יאסר המלחמה ויאמר אתה׃	יד	14	And Ahab said: 'By whom?' And he said: 'Thus saith Yehovah: By the young men of the princes of the provinces.' Then he said: 'Who shall begin the battle?' And he answered: 'Thou.'
ויפקד את־נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את־כל־העם כל־בני ישראל שבעת אלפים׃	יה	15	Then he numbered the young men of the princes of the provinces, and they were two hundred and thirty-two; and after them he numbered all the people, even all the children of Israel, being seven thousand.
ויצאו בצהרים ובן־הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים־ושנים מלך עזר אתו׃	יו	16	And they went out at noon. But Ben-hadad was drinking himself drunk in the booths, he and the kings, the thirty and two kings that helped him.
ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן־הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון׃	יז	17	And the young men of the princes of the provinces went out first; and Ben-hadad sent out, and they told him, saying: 'There are men come out from Samaria.'
ויאמר אם־לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום׃	יח	18	And he said: 'Whether they are come out for peace, take them alive; or whether they are come out for war, take them alive.'
ואלה יצאו מן־העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם׃	יט	19	So these went out of the city, the young men of the princes of the provinces, and the army which followed them.
ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן־הדד מלך ארם על־סוס ופרשים׃	כ	20	And they slew every one his man; and the Arameans fled, and Israel pursued them; and Ben-hadad the king of Aram escaped on a horse with horsemen.
ויצא מלך ישראל ויך את־הסוס ואת־הרכב והכה בארם מכה גדולה׃	כא	21	And the king of Israel went out, and smote the horses and chariots, and slew the Arameans with a great slaughter.
ויגש הנביא אל־מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר־תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך׃ ס	כב	22	And the prophet came near to the king of Israel, and said unto him: 'Go, strengthen thyself, and mark, and see what thou doest; for at the return of the year the king of Aram will come up against thee.' {P}
ועבדי מלך־ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על־כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם־לא נחזק מהם׃	כג	23	And the servants of the king of Aram said unto him: 'Their God is a God of the hills; therefore they were stronger than we; but let us fight against them in the plain, and surely we shall be stronger than they.
ואת־הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם׃	כד	24	And do this thing: take the kings away, every man out of his place, and put governors in their room:
ואתה תמנה־לך ׀ חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ׀ ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם־לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן׃ פ	כה	25	and number thee an army, like the army that thou hast lost, horse for horse, and chariot for chariot; and we will fight against them in the plain, and surely we shall be stronger than they.' And he hearkened unto their voice, and did so. {P}
ויהי לתשובת השנה ויפקד בן־הדד את־ארם ויעל אפקה למלחמה עם־ישראל׃	כו	26	And it came to pass at the return of the year, that Ben-hadad mustered the Arameans, and went up to Aphek, to fight against Israel.
ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני־ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את־הארץ׃	כז	27	And the children of Israel were mustered, and were victualled, and went against them; and the children of Israel encamped before them like two little flocks of kids; but the Arameans filled the country.
ויגש איש האלהים ויאמר אל־מלך ישראל ויאמר כה־אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא־אלהי עמקים הוא ונתתי את־כל־ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי־אני יהוה׃	כח	28	And a man of God came near and spoke unto the king of Israel, and said: 'Thus saith Yehovah: Because the Arameans have said: Yehovah is a God of the hills, but he is not a God of the valleys; therefore will I deliver all this great multitude into thy hand, and ye shall know that I am Yehovah.'
ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ׀ ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני־ישראל את־ארם מאה־אלף רגלי ביום אחד׃	כט	29	And they encamped one over against the other seven days. And so it was, that in the seventh day the battle was joined; and the children of Israel slew of the Arameans a hundred thousand footmen in one day.
וינסו הנותרים ׀ אפקה אל־העיר ותפל החומה על־עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן־הדד נס ויבא אל־העיר חדר בחדר׃ ס	ל	30	But the rest fled to Aphek, into the city; and the wall fell upon twenty and seven thousand men that were left. And Ben-hadad fled, and came into the city, into an inner chamber.
ויאמרו אליו עבדיו הנה־נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי־מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל־מלך ישראל אולי יחיה את־נפשך׃	לא	31	And his servants said unto him: 'Behold now, we have heard that the kings of the house of Israel are merciful kings; let us, we pray thee, put sackcloth on our loins, and ropes upon our heads, and go out to the king of Israel; peradventure he will save thy life.'
ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל־מלך ישראל ויאמרו עבדך בן־הדד אמר תחי־נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא׃	לב	32	So they girded sackcloth on their loins, and put ropes on their heads, and came to the king of Israel, and said: 'Thy servant Ben-hadad saith: I pray thee, let me live.' And he said: 'Is he yet alive? he is my brother.'
והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן־הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן־הדד ויעלהו על־המרכבה׃	לג	33	Now the men took it for a sign, and hastened to catch it from him; and they said: 'Thy brother Ben-hadad.' Then he said: 'Go ye, bring him.' Then Ben-hadad came forth to him; and he caused him to come up into his chariot.
ויאמר אליו הערים אשר־לקח־אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר־שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת־לו ברית וישלחהו׃ ס	לד	34	And [Ben-hadad] said unto him: 'The cities which my father took from thy father I will restore; and thou shalt make streets for thee in Damascus, as my father made in Samaria.' 'And I[, said Ahab,] will let thee go with this covenant.' So he made a covenant with him, and let him go. {S}
ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל־רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃	לה	35	And a certain man of the sons of the prophets said unto his fellow by the word of Yehovah: 'Smite me, I pray thee.' And the man refused to smite him.
ויאמר לו יען אשר לא־שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו׃	לו	36	Then said he unto him: 'Because thou hast not hearkened to the voice of Yehovah, behold, as soon as thou art departed from me, a lion shall slay thee.' And as soon as he was departed from him, a lion found him; and slew him.
וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃	לז	37	Then he found another man, and said: 'Smite me, I pray thee.' And the man smote him, smiting and wounding him.
וילך הנביא ויעמד למלך על־הדרך ויתחפש באפר על־עיניו׃	לח	38	So the prophet departed, and waited for the king by the way, and disguised himself with his headband over his eyes.
ויהי המלך עבר והוא צעק אל־המלך ויאמר עבדך ׀ יצא בקרב־המלחמה והנה־איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את־האיש הזה אם־הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר־כסף תשקול׃	לט	39	And as the king passed by, he cried unto the king; and he said: 'Thy servant went out into the midst of the battle; and, behold, a man turned aside, and brought a man unto me, and said: Keep this man; if by any means he be missing, then shall thy life be for his life, or else thou shalt pay a talent of silver.
ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך־ישראל כן משפטך אתה חרצת׃	מ	40	And as thy servant was busy here and there, he was gone.' And the king of Israel said unto him: 'So shall thy judgment be; thyself hast decided it.'
וימהר ויסר את־האפר מעלי מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא׃	מא	41	And he hastened, and took the headband away from his eyes; and the king of Israel discerned him that he was of the prophets.
ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את־איש־חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו׃	מב	42	And he said unto him: 'Thus saith Yehovah: Because thou hast let go out of thy hand the man whom I had devoted to destruction, therefore thy life shall go for his life, and thy people for his people.'
וילך מלך־ישראל על־ביתו סר וזעף ויבא שמרונה׃ פ	מג	43	And the king of Israel went to his house sullen and displeased, and came to Samaria. {P}

Chapter 21

ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון׃	א	1	And it came to pass after these things, that Naboth the Jezreelite had a vineyard, which was in Jezreel, hard by the palace of Ahab, king of Samaria.
וידבר אחאב אל־נבות ׀ לאמר ׀ תנה־לי את־כרמך ויהי־לי לגן־ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה־לך כסף מחיר זה׃	ב	2	And Ahab spoke unto Naboth, saying: 'Give me thy vineyard, that I may have it for a garden of herbs, because it is near unto my house; and I will give thee for it a better vineyard than it; or, if it seem good to thee, I will give thee the worth of it in money.'
ויאמר נבות אל־אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את־נחלת אבתי לך׃	ג	3	And Naboth said to Ahab: 'Yehovah forbid it me, that I should give the inheritance of my fathers unto thee.'
ויבא אחאב אל־ביתו סר וזעף על־הדבר אשר־דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא־אתן לך את־נחלת אבותי וישכב על־מטתו ויסב את־פניו ולא־אכל לחם׃	ד	4	And Ahab came into his house sullen and displeased because of the word which Naboth the Jezreelite had spoken to him; for he had said: 'I will not give thee the inheritance of my fathers.' And he laid him down upon his bed, and turned away his face, and would eat no bread.
ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה־זה רוחך סרה ואינך אכל לחם׃	ה	5	But Jezebel his wife came to him, and said unto him: 'Why is thy spirit so sullen, that thou eatest no bread?'
וידבר אליה כי־אדבר אל־נבות היזרעאלי ואמר לו תנה־לי את־כרמך בכסף או אם־חפץ אתה אתנה־לך כרם תחתיו ויאמר לא־אתן לך את־כרמי׃	ו	6	And he said unto her: 'Because I spoke unto Naboth the Jezreelite, and said unto him: Give me thy vineyard for money; or else, if it please thee, I will give thee another vineyard for it; and he answered: I will not give thee my vineyard.'
ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על־ישראל קום אכל־לחם ויטב לבך אני אתן לך את־כרם נבות היזרעאלי׃	ז	7	And Jezebel his wife said unto him: 'Dost thou now govern the kingdom of Israel? arise, and eat bread, and let thy heart be merry; I will give thee the vineyard of Naboth the Jezreelite.'
ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח ספרים הספרים אל־הזקנים ואל־החרים אשר בעירו הישבים את־נבות׃	ח	8	So she wrote letters in Ahab's name, and sealed them with his seal, and sent the letters unto the elders and to the nobles that were in his city, and that dwelt with Naboth.
ותכתב בספרים לאמר קראו־צום והושיבו את־נבות בראש העם׃	ט	9	And she wrote in the letters, saying: 'Proclaim a fast, and set Naboth at the head of the people;
והושיבו שנים אנשים בני־בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת׃	י	10	and set two men, base fellows, before him, and let them bear witness against him, saying: Thou didst curse God and the king. And then carry him out, and stone him, that he die.'
ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם׃	יא	11	And the men of his city, even the elders and the nobles who dwelt in his city, did as Jezebel had sent unto them, according as it was written in the letters which she had sent unto them.
קראו צום והשיבו את־נבות בראש העם׃	יב	12	They proclaimed a fast, and set Naboth at the head of the people.
ויבאו שני האנשים בני־בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את־נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת׃	יג	13	And the two men, the base fellows, came in and sat before him; and the base fellows bore witness against him, even against Naboth, in the presence of the people, saying: 'Naboth did curse God and the king.' Then they carried him forth out of the city, and stoned him with stones, that he died.
וישלחו אל־איזבל לאמר סקל נבות וימת׃	יד	14	Then they sent to Jezebel, saying: 'Naboth is stoned, and is dead.'
ויהי כשמע איזבל כי־סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל־אחאב קום רש את־כרם ׀ נבות היזרעאלי אשר מאן לתת־לך בכסף כי אין נבות חי כי־מת׃	יה	15	And it came to pass, when Jezebel heard that Naboth was stoned, and was dead, that Jezebel said to Ahab: 'Arise, take possession of the vineyard of Naboth the Jezreelite, which he refused to give thee for money; for Naboth is not alive, but dead.'
ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל־כרם נבות היזרעאלי לרשתו׃ ס	יו	16	And it came to pass, when Ahab heard that Naboth was dead, that Ahab rose up to go down to the vineyard of Naboth the Jezreelite, to take possession of it. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשבי לאמר׃	יז	17	And the word of Yehovah came to Elijah the Tishbite, saying:
קום רד לקראת אחאב מלך־ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר־ירד שם לרשתו׃	יח	18	'Arise, go down to meet Ahab king of Israel, who dwelleth in Samaria; behold, he is in the vineyard of Naboth, whither he is gone down to take possession of it.
ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם־ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את־דם נבות ילקו הכלבים את־דמך גם־אתה׃	יט	19	And thou shalt speak unto him, saying: Thus saith Yehovah: Hast thou killed, and also taken possessions? and thou shalt speak unto him, saying: Thus saith Yehovah: In the place where dogs licked the blood of Naboth shall dogs lick thy blood, even thine.'
ויאמר אחאב אל־אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה׃	כ	20	And Ahab said to Elijah: 'Hast thou found me, O mine enemy?' And he answered: 'I have found thee; because thou hast given thyself over to do that which is evil in the sight of Yehovah.
הנני מביא מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃	כא	21	Behold, I will bring evil upon thee, and will utterly sweep thee away, and will cut off from Ahab every man-child, and him that is shut up and him that is left at large in Israel.
ונתתי את־ביתך כבית ירבעם בן־נבט וכבית בעשא בן־אחיה אל־הכעס אשר הכעסת ותחטא את־ישראל׃	כב	22	And I will make thy house like the house of Jeroboam the son of Nebat, and like the house of Baasa the son of Ahijah, for the provocation wherewith thou hast provoked Me, and hast made Israel to sin.
וגם־לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את־איזבל בחל יזרעאל׃	כג	23	And of Jezebel also spoke Yehovah, saying: The dogs shall eat Jezebel in the moat of Jezreel.
המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים׃	כד	24	Him that dieth of Ahab in the city the dogs shall eat; and him that dieth in the field shall the fowls of the air eat.'
רק לא־היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר־הסתה אתו איזבל אשתו׃	כה	25	But there was none like unto Ahab, who did give himself over to do that which was evil in the sight of Yehovah, whom Jezebel his wife stirred up.
ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ ס	כו	26	And he did very abominably in following idols, according to all that the Amorites did, whom Yehovah cast out before the children of Israel. {P}
ויהי כשמע אחאב את־הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם־שק על־בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט׃ ס	כז	27	And it came to pass, when Ahab heard those words, that he rent his clothes, and put sackcloth upon his flesh, and fasted, and lay in sackcloth, and went softy. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשבי לאמר׃	כח	28	And the word of Yehovah came to Elijah the Tishbite, saying:
הראית כי־נכנע אחאב מלפני יען כי־נכנע מפני לא־אביא אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על־ביתו׃	כט	29	'Seest thou how Ahab humbleth himself before Me? because he humbleth himself before Me, I will not bring the evil in his days; but in his son's days will I bring the evil upon his house.'

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 22

וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל׃ פ	א	1	And they continued three years without war between Aram and Israel. {P}
ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך־יהודה אל־מלך ישראל׃	ב	2	And it came to pass in the third year, that Jehoshaphat the king of Judah came down to the king of Israel.
ויאמר מלך־ישראל אל־עבדיו הידעתם כי־לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם׃	ג	3	And the king of Israel said unto his servants: 'Know ye that Ramoth-gilead is ours, and we are still, and take it not out of the hand of the king of Aram?'
ויאמר אל־יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃	ד	4	And he said unto Jehoshaphat: 'Wilt thou go with me to battle to Ramoth-gilead?' And Jehoshaphat said to the king of Israel: 'I am as thou art, my people as thy people, my horses as thy horses.'
ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל דרש־נא כיום את־דבר יהוה׃	ה	5	And Jehoshaphat said unto the king of Israel: 'Inquire, I pray thee, at the word of Yehovah today.'
ויקבץ מלך־ישראל את־הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על־רמת גלעד למלחמה אם־אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך׃	ו	6	Then the king of Israel gathered the prophets together, about four hundred men, and said unto them: 'Shall I go against Ramoth-gilead to battle, or shall I forbear?' And they said: 'Go up; for Yehovah will deliver it into the hand of the king.'
ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו׃	ז	7	But Jehoshaphat said: 'Is there not here besides a prophet of Yehovah, that we might inquire of him?'
ויאמר מלך־ישראל ׀ אל־יהושפט עוד איש־אחד לדרש את־יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע מיכיהו בן־ימלה ויאמר יהושפט אל־יאמר המלך כן׃	ח	8	And the king of Israel said unto Jehoshaphat: 'There is yet one man by whom we may inquire of Yehovah, Micaiah the son of Imlah; but I hate him; for he doth not prophesy good concerning me, but evil.' And Jehoshaphat said: 'Let not the king say so.'
ויקרא מלך ישראל אל־סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן־ימלה׃	ט	9	Then the king of Israel called an officer, and said: 'Fetch quickly Micaiah the son of Imlah.'
ומלך ישראל ויהושפט מלך־יהודה ישבים איש על־כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל־הנביאים מתנבאים לפניהם׃	י	10	Now the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah sat each on his throne, arrayed in their robes, in a threshing-floor, at the entrance of the gate of Samaria; and all the prophets prophesied before them.
ויעש לו צדקיה בן־כנענה קרני ברזל ויאמר כה־אמר יהוה באלה תנגח את־ארם עד־כלתם׃	יא	11	And Zedekiah the son of Chenaanah made him horns of iron, and said: 'Thus saith Yehovah: With these shalt thou gore the Arameans, until they be consumed.'
וכל־הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃	יב	12	And all the prophets prophesied so, saying: 'Go up to Ramoth-gilead, and prosper; for Yehovah will deliver it into the hand of the king.'
והמלאך אשר־הלך ׀ לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה־נא דברי הנביאים פה־אחד טוב אל־המלך יהי־נא דברך דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב׃	יג	13	And the messenger that went to call Micaiah spoke unto him, saying: 'Behold now, the words of the prophets declare good unto the king with one mouth, let thy word, I pray thee, be like the word of one of them, and speak thou good.'
ויאמר מיכיהו חי־יהוה כי את־אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר׃	יד	14	And Micaiah said: 'As Yehovah liveth, what Yehovah saith unto me, that will I speak.'
ויבוא אל־המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל־רמת גלעד למלחמה אם־נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃	יה	15	And when he was come to the king, the king said unto him: 'Micaiah, shall we go to Ramoth-gilead to battle, or shall we forbear?' And he answered him: 'Go up, and prosper; and Yehovah will deliver it into the hand of the king.'
ויאמר אליו המלך עד־כמה פעמים אני משבעך אשר לא־תדבר אלי רק־אמת בשם יהוה׃	יו	16	And the king said unto him: 'How many times shall I adjure thee that thou speak unto me nothing but the truth in the name of Yehovah?'
ויאמר ראיתי את־כל־ישראל נפצים אל־ההרים כצאן אשר אין־להם רעה ויאמר יהוה לא־אדנים לאלה ישובו איש־לביתו בשלום׃	יז	17	And he said: 'I saw all Israel scattered upon the mountains, as sheep that have no shepherd; and Yehovah said: These have no master; let them return every man to his house in peace.'
ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע׃	יח	18	And the king of Israel said to Jehoshaphat: 'Did I not tell thee that he would not prophesy good concerning me, but evil?' {S}
ויאמר לכן שמע דבר־יהוה ראיתי את־יהוה ישב על־כסאו וכל־צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו׃	יט	19	And he said: 'Therefore hear thou the word of Yehovah. I saw Yehovah sitting on His throne, and all the host of heaven standing by Him on His right hand and on his left.
ויאמר יהוה מי יפתה את־אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה׃	כ	20	And Yehovah said: Who shall entice Ahab, that he may go up and fall at Ramoth-gilead. And one said: On this manner; and another said: On that manner.
ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃	כא	21	And there came forth the spirit, and stood before Yehovah, and said: I will entice him.
ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן׃	כב	22	And Yehovah said unto him: Wherewith? And he said: I will go forth, and will be a lying spirit in the mouth of all his prophets. And He said: Thou shalt entice him, and shalt prevail also; go forth, and do so.
ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל־נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃	כג	23	Now therefore, behold, Yehovah hath put a lying spirit in the mouth of all these thy prophets; and Yehovah hath spoken evil concerning thee.'
ויגש צדקיהו בן־כנענה ויכה את־מיכיהו על־הלחי ויאמר אי־זה עבר רוח־יהוה מאתי לדבר אותך׃	כד	24	Then Zedekiah the son of Chenaanah came near, and smote Micaiah on the cheek, and said: 'Which way went the spirit of Yehovah from me to speak unto thee?'
ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה׃	כה	25	And Micaiah said: 'Behold, thou shalt see on that day, when thou shalt go into an inner chamber to hide thyself.'
ויאמר מלך ישראל קח את־מיכיהו והשיבהו אל־אמן שר־העיר ואל־יואש בן־המלך׃	כו	26	And the king of Israel said: 'Take Micaiah, and carry him back unto Amon the governor of the city, and to Joash the king's son;
ואמרת כה אמר המלך שימו את־זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום׃	כז	27	and say: Thus saith the king: Put this fellow in the prison, and feed him with scant bread and with scant water, until I come in peace.'
ויאמר מיכיהו אם־שוב תשוב בשלום לא־דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃	כח	28	And Micaiah said: 'If thou return at all in peace, Yehovah hath not spoken by me.' And he said: 'Hear, ye peoples, all of you.'
ויעל מלך־ישראל ויהושפט מלך־יהודה רמת גלעד׃	כט	29	So the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah went up to Ramoth-gilead.
ויאמר מלך ישראל אל־יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה׃	ל	30	And the king of Israel said unto Jehoshaphat: 'I will disguise myself, and go into the battle; but put thou on thy robes.' And the king of Israel disguised himself, and went into the battle.
ומלך ארם צוה את־שרי הרכב אשר־לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את־קטן ואת־גדול כי אם־את־מלך ישראל לבדו׃	לא	31	Now the king of Aram had commanded the thirty and two captains of his chariots, saying: 'Fight neither with small nor great, save only with the king of Israel.'
ויהי כראות שרי הרכב את־יהושפט והמה אמרו אך מלך־ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט׃	לב	32	And it came to pass, when the captains of the chariots saw Jehoshaphat, that they said: 'Surely it is the king of Israel'; and they turned aside to fight against him; and Jehoshaphat cried out.
ויהי כראות שרי הרכב כי־לא־מלך ישראל הוא וישובו מאחריו׃	לג	33	And it came to pass, when the captains of the chariots saw that it was not the king of Israel, that they turned back from pursuing him.
ואיש משך בקשת לתמו ויכה את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן־המחנה כי החליתי׃	לד	34	And a certain man drew his bow at a venture, and smote the king of Israel between the lower armour and the breastplate; wherefore he said unto the driver of his chariot: 'Turn thy hand, and carry me out of the host; for I am sore wounded.'
ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם־המכה אל־חיק הרכב׃	לה	35	And the battle increased that day; and the king was stayed up in his chariot against the Arameans, and died at even; and the blood ran out of the wound into the bottom of the chariot.
ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל־עירו ואיש אל־ארצו׃	לו	36	And there went a cry throughout the host about the going down of the sun, saying: 'Every man to his city, and every man to his country.'
וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את־המלך בשמרון׃	לז	37	So the king died, and was brought to Samaria; and they buried the king in Samaria.
וישטף את־הרכב על ׀ ברכת שמרון וילקו הכלבים את־דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר׃	לח	38	And they washed the chariot by the pool of Samaria; and the dogs licked up his blood; the harlots also washed themselves there; according unto the word of Yehovah which He spoke.
ויתר דברי אחאב וכל־אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל־הערים אשר בנה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃	לט	39	Now the rest of the acts of Ahab, and all that he did, and the ivory house which he built, and all the cities that he built, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Israel?
וישכב אחאב עם־אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃ פ	מ	40	So Ahab slept with his fathers; and Ahaziah his son reigned in his stead. {P}
ויהושפט בן־אסא מלך על־יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל׃	מא	41	And Jehoshaphat the son of Asa began to reign over Judah in the fourth year of Ahab king of Israel.
יהושפט בן־שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת־שלחי׃	מב	42	Jehoshaphat was thirty and five years old when he began to reign; and he reigned twenty and five years in Yerushalam. And his mother's name was Azubah the daughter of Shilhi.
וילך בכל־דרך אסא אביו לא־סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה׃	מג	43	And he walked in all the way of Asa his father; he turned not aside from it, doing that which was right in the eyes of Yehovah;
אך הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃	מד	44	howbeit the high places were not taken away; the people still sacrificed and offered in the high places.
וישלם יהושפט עם־מלך ישראל׃	מה	45	And Jehoshaphat made peace with the king of Israel.
ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר־עשה ואשר נלחם הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃	מו	46	Now the rest of the acts of Jehoshaphat, and his might that he showed, and how he warred, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Judah?
ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן־הארץ׃	מז	47	And the remnant of the sodomites that remained in the days of his father Asa, he put away out of the land.
ומלך אין באדום נצב מלך׃	מח	48	And there was no king in Edom: a deputy was king.
יהושפט עשה עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי־נשברו נשברה אניות בעציון גבר׃	מט	49	Jehoshaphat made ships of Tarshish to go to Ophir for gold; but they went not; for the ships were broken at Ezion-geber.
אז אמר אחזיהו בן־אחאב אל־יהושפט ילכו עבדי עם־עבדיך באניות ולא אבה יהושפט׃	נ	50	Then said Ahaziah the son of Ahab unto Jehoshaphat: 'Let my servants go with thy servants in the ships.' But Jehoshaphat would not.
וישכב יהושפט עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו׃ ס	נא	51	And Jehoshaphat slept with his fathers, and was buried with his fathers in the city of David his father; and Jehoram his son reigned in his stead. {S}
אחזיהו בן־אחאב מלך על־ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על־ישראל שנתים׃	נב	52	Ahaziah the son of Ahab began to reign over Israel in Samaria in the seventeenth year of Jehoshaphat king of Judah, and he reigned two years over Israel.
ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃	נג	53	And he did that which was evil in the sight of Yehovah, and walked in the way of his father, and in the way of his mother, and in the way of Jeroboam the son of Nebat, wherein he made Israel to sin.
ויעבד את־הבעל וישתחוה לו ויכעס את־יהוה אלהי ישראל ככל אשר־עשה אביו׃	נד	54	And he served Baal, and worshipped him, and provoked Yehovah, the God of Israel, according to all that his father had done.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Tanakh
Book of , Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	April 30, 2024 2024-04-09 [2] Robert M. Pill WebMaster