Fri, 03 May 2024 11:26:52 -0500 Yom Shishi, Chodesh Sheni 24, 6024 — יום ששי חדש שני כד ו׳כד

Tanakh
Book of 2 Chronicles, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

2 Chronicles

Chapter 1

ויתחזק שלמה בן־דויד על־מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה׃	א	1	And Solomon the son of David was strengthened in his kingdom, and Yehovah his God was with him, and magnified him exceedingly.
ויאמר שלמה לכל־ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל־ישראל ראשי האבות׃	ב	2	And Solomon spoke unto all Israel, to the captains of thousands and of hundreds, and to the judges, and to every prince in all Israel, the heads of the fathers' houses.
וילכו שלמה וכל־הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי־שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד־יהוה במדבר׃	ג	3	So Solomon, and all the congregation with him, went to the high place that was at Gibeon; for there was the tent of meeting of God, which Moses the servant of Yehovah had made in the wilderness.
אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה־לו אהל בירושלם׃	ד	4	But the ark of God had David brought up from Kiriath-jearim to the place that David had prepared for it; for he had pitched a tent for it at Yerushalam.
ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן־אורי בן־חור שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל׃	ה	5	Moreover the brazen altar, that Bezalel the son of Uri, the son of Hur, had made, had been put before the tabernacle of Yehovah; and Solomon and the congregation sought unto it.
ויעל שלמה שם על־מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף׃	ו	6	And Solomon offered there, upon the brazen altar before Yehovah, which was at the tent of meeting, he offered a thousand burnt-offerings upon it.
בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן־לך׃	ז	7	In that night did God appear unto Solomon, and said unto him: 'Ask what I shall give thee.'
ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם־דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו׃	ח	8	And Solomon said unto God: 'Thou hast shown great kindness unto David my father, and hast made me king in his stead.
עתה יהוה אלהים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על־עם רב כעפר הארץ׃	ט	9	Now, Yehovah God, let Thy promise unto David my father be established; for Thou hast made me king over a people like the dust of the earth in multitude.
עתה חכמה ומדע תן־לי ואצאה לפני העם־הזה ואבואה כי־מי ישפט את־עמך הזה הגדול׃ ס	י	10	Give me now wisdom and knowledge, that I may go out and come in before this people; for who can judge this Thy people, that is so great?' {S}
ויאמר־אלהים ׀ לשלמה יען אשר היתה זאת עם־לבבך ולא־שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם־ימים רבים לא שאלת ותשאל־לך חכמה ומדע אשר תשפוט את־עמי אשר המלכתיך עליו׃	יא	11	And God said to Solomon: 'Because this was in thy heart, and thou hast not asked riches, wealth, or honour, nor the life of them that hate thee, neither yet hast asked long life, but hast asked wisdom and knowledge for thyself, that thou mayest judge My people, over whom I have made thee king;
החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן־לך אשר ׀ לא־היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה־כן׃	יב	12	wisdom and knowledge is granted unto thee, and I will give thee riches, and wealth, and honour, such as none of the kings have had that have been before thee, neither shall there any after thee have the like.'
ויבא שלמה לבמה אשר־בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על־ישראל׃ פ	יג	13	So Solomon came [from his journey] to the high place that was at Gibeon, from before the tent of meeting, unto Yerushalam; and he reigned over Israel. {P}
ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי־לו אלף וארבע־מאות רכב ושנים־עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם־המלך בירושלם׃	יד	14	And Solomon gathered chariots and horsemen; and he had a thousand and four hundred chariots, and twelve thousand horsemen, that he placed in the chariot cities, and with the king at Yerushalam.
ויתן המלך את־הכסף ואת־הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר־בשפלה לרב׃	יה	15	And the king made silver and gold to be in Yerushalam as stones, and cedars made he to be as the sycamore-trees that are in the Lowland, for abundance.
ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא סחרי המלך מקוא יקחו במחיר׃	יו	16	And the horses which Solomon had were brought out of Egypt; also out of Keve, the king's merchants buying them of the men of Keve at a price.
ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל־מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו׃	יז	17	And they fetched up, and brought out of Egypt a chariot for six hundred shekels of silver, and a horse for a hundred and fifty; and so for all the kings of the Hittites, and the kings of Aram, did they bring them out by their means.
ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו׃	יח	18	Now Solomon purposed to build a house for the name of Yehovah, and a house for his kingdom.

Chapter 2

ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות׃ פ	א	1	And Solomon counted out threescore and ten thousand men to bear burdens, and fourscore thousand men that were hewers in the mountains, and three thousand and six hundred to oversee them. {P}
וישלח שלמה אל־חורם מלך־צר לאמר כאשר עשית עם־דויד אבי ותשלח־לו ארזים לבנות־לו בית לשבת בו׃	ב	2	And Solomon sent to Huram the king of Tyre, saying: 'As thou didst deal with David my father, and didst send him cedars to build him a house to dwell therein [, even so deal with me].
הנה אני בונה־בית לשם ׀ יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת־סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על־ישראל׃	ג	3	Behold, I am about to build a house for the name of Yehovah my God, to dedicate it to Him, and to burn before Him incense of sweet spices, and for the continual showbread, and for the burnt-offerings morning and evening, on the sabbaths, and on the new moons, and on the appointed seasons of Yehovah our God. This is an ordinance for ever to Israel.
והבית אשר־אני בונה גדול כי־גדול אלהינו מכל־האלהים׃	ד	4	And the house which I build is great; for great is our God above all gods.
ומי יעצר־כח לבנות־לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה־לו בית כי אם־להקטיר לפניו׃	ה	5	But who is able to build Him a house, seeing the heaven and the heaven of heavens cannot contain Him? who am I then, that I should build Him a house, save only to offer before Him?
ועתה שלח־לי איש־חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם־החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי׃	ו	6	Now therefore send me a man skilful to work in gold, and in silver, and in brass, and in iron, and in purple, and crimson, and blue, and that hath skill to grave all manner of gravings, to be with the skilful men that are with me in Judah and in Yerushalam, whom David my father did provide.
ושלח־לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם־עבדיך׃	ז	7	Send me also cedar-trees, cypress-trees, and sandal-wood, out of Lebanon; for I know that thy servants have skill to cut timber in Lebanon; and, behold, my servants shall be with thy servants,
ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר־אני בונה גדול והפלא׃	ח	8	even to prepare me timber in abundance; for the house which I am about to build shall be great and wonderful.
והנה לחטבים ׀ לכרתי ׀ העצים נתתי חטים ׀ מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף׃ פ	ט	9	And, behold, I will give to thy servants, the hewers that cut timber, twenty thousand measures of beaten wheat, and twenty thousand measures of barley, and twenty thousand baths of wine, and twenty thousand baths of oil.' {S}
ויאמר חורם מלך־צר בכתב וישלח אל־שלמה באהבת יהוה את־עמו נתנך עליהם מלך׃	י	10	Then Huram the king of Tyre answered in writing, which he sent to Solomon: 'Because Yehovah loveth His people, He hath made thee king over them.'
ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את־השמים ואת־הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה־בית ליהוה ובית למלכותו׃	יא	11	Huram said moreover: 'Blessed be Yehovah, the God of Israel, that made heaven and earth, who hath given to David the king a wise son, endued with discretion and understanding, that should build a house for Yehovah, and a house for his kingdom.
ועתה שלחתי איש־חכם יודע בינה לחורם אבי׃	יב	12	And now I have sent a skilful man, endued with understanding, even Huram my master craftsman,
בן־אשה מן־בנות דן ואביו איש־צרי יודע לעשות בזהב־ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל־פתוח ולחשב כל־מחשבת אשר ינתן־לו עם־חכמיך וחכמי אדני דויד אביך׃	יג	13	the son of a woman of the daughters of Dan, and his father was a man of Tyre, skilful to work in gold, and in silver, in brass, in iron, in stone, and in timber, in purple, in blue, and in fine linen, and in crimson; also to grave any manner of graving, and to devise any device; to do whatever may be set before him, with thy skilful men, and with the skilful men of my lord David thy father.
ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו׃	יד	14	Now therefore the wheat and the barley, the oil and the wine, which my lord hath spoken of, let him send unto his servants;
ואנחנו נכרת עצים מן־הלבנון ככל־צרכך ונביאם לך רפסדות על־ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם׃ פ	יה	15	and we will cut wood out of Lebanon, as much as thou shalt need; and we will bring it to thee in floats by sea to Joppa; and thou shalt carry it up to Yerushalam.' {P}
ויספר שלמה כל־האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות׃	יו	16	And Solomon numbered all the strangers that were in the land of Israel, after the numbering wherewith David his father had numbered them; and they were found a hundred and fifty thousand and three thousand and six hundred.
ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את־העם׃	יז	17	And he set threescore and ten thousand of them to bear burdens, and fourscore thousand to be hewers in the mountains, and three thousand and six hundred overseers to set the people at work.

Chapter 3

ויחל שלמה לבנות את־בית־יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי׃	א	1	Then Solomon began to build the house of Yehovah at Yerushalam in mount Moriah, where [Yehovah] appeared unto David his father; for which provision had been made in the Place of David, in the threshingfloor of Arnan the Jebusite.
ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו׃	ב	2	And he began to build in the second day of the second month, in the fourth year of his reign.
ואלה הוסד שלמה לבנות את־בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים׃	ג	3	Now these are the foundations which Solomon laid for the building of the house of God. The length by cubits after the ancient measure was threescore cubits, and the breadth twenty cubits.
והאולם אשר על־פני הארך על־פני רחב־הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור׃	ד	4	And the porch that was before [the house], the length of it, according to the breadth of the house, was twenty cubits, and the height a hundred and twenty; and he overlaid it within with pure gold.
ואת ׀ הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרות׃	ה	5	And the greater house he covered with cypress-wood, which he overlaid with fine gold, and wrought thereon palm-trees and chains.
ויצף את־הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים׃	ו	6	And he garnished the house with precious stones for beauty; and the gold was gold of Parvaim.
ויחף את־הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על־הקירות׃ ס	ז	7	He overlaid also the house, the beams, the thresholds, and the walls thereof, and the doors thereof, with gold; and graved cherubim on the walls. {S}
ויעש את־בית־קדש הקדשים ארכו על־פני רחב־הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות׃	ח	8	And he made the most holy place; the length thereof, according to the breadth of the house, was twenty cubits, and the breadth thereof twenty cubits; and he overlaid it with fine gold, amounting to six hundred talents.
ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב׃	ט	9	And the weight of the nails was fifty shekels of gold. And he overlaid the upper chambers with gold.
ויעש בבית־קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב׃	י	10	And in the most holy place he made two cherubim of image work; and they overlaid them with gold.
וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר׃	יא	11	And the wings of the cherubim were twenty cubits long: the wing of the one cherub was five cubits, reaching to the wall of the house; and the other wing was likewise five cubits, reaching to the wing of the other cherub.
וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחר׃	יב	12	And the wing of the other cherub was five cubits, reaching to the wall of the house; and the other wing was five cubits also, joining to the wing of the other cherub.
כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על־רגליהם ופניהם לבית׃ ס	יג	13	The wings of these cherubim spread themselves forth twenty cubits; and they stood on their feet, and their faces were inward. {S}
ויעש את־הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים׃ ס	יד	14	And he made the veil of blue, and purple, and crimson, and fine linen, and wrought cherubim thereon. {S}
ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר־על־ראשו אמות חמש׃ ס	יה	15	Also he made before the house two pillars of thirty and five cubits high, and the capital that was on the top of each of them was five cubits. {S}
ויעש שרשרות בדביר ויתן על־ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות׃	יו	16	And he made chains in the Sanctuary, and put them on the tops of the pillars; and he made a hundred pomegranates, and put them on the chains.
ויקם את־העמודים על־פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם־הימני הימיני יכין ושם השמאלי בעז׃ ס	יז	17	And he set up the pillars before the temple, one on the right hand, and the other on the left; and called the name of that on the right hand Jachin, and the name of that on the left Boaz. {S}

Chapter 4

ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו׃ ס	א	1	Moreover he made an altar of brass, twenty cubits the length thereof, and twenty cubits the breadth thereof, and ten cubits the height thereof. {S}
ויעש את־הים מוצק עשר באמה משפתו אל־שפתו עגול ׀ סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב׃	ב	2	Also he made the molten sea of ten cubits from brim to brim, round in compass, and the height thereof was five cubits; and a line of thirty cubits did compass it round about.
ודמות בקרים תחת לו סביב ׀ סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את־הים סביב שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו׃	ג	3	And under it was the similitude of oxen, which did compass it round about, for ten cubits, compassing the sea round about. The oxen were in two rows, cast when it was cast.
עומד על־שנים עשר בקר שלשה פנים ׀ צפונה ושלושה פנים ׀ ימה ושלשה ׀ פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל־אחריהם ביתה׃	ד	4	It stood upon twelve oxen, three looking toward the north, and three looking toward the west, and three looking toward the south, and three looking toward the east; and the sea was set upon them above, and all their hinder parts were inward.
ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת־כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל׃ ס	ה	5	And it was a handbreadth thick; and the brim thereof was wrought like the brim of a cup, like the flower of a lily: it received and held three thousand baths. {S}
ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את־מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו׃ ס	ו	6	He made also ten lavers, and put five on the right hand, and five on the left, to wash in them; such things as belonged to the burnt-offering they washed in them; but the sea was for the priests to wash in. {S}
ויעש את־מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול׃ ס	ז	7	And he made the ten candlesticks of gold according to the ordinance concerning them; and he set them in the temple, five on the right hand, and five on the left. {S}
ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה׃	ח	8	He made also ten tables, and placed them in the temple, five on the right side, and five on the left. And he made a hundred basins of gold. {S}
ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת׃	ט	9	Furthermore he made the court of the priests, and the great court, and doors for the court, and overlaid the doors of them with brass.
ואת־הים נתן מכתף הימנית קדמה ממול נגבה׃	י	10	And he set the sea on the right side [of the house] eastward, toward the south.
ויעש חורם את־הסירות ואת־היעים ואת־המזרקות ס ויכל חורם חירם לעשות את־המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים׃	יא	11	And Huram made the pots, and the shovels, and the basins. So Huram made an end of doing the work that he wrought for king Solomon in the house of God:
עמודים שנים והגלות והכתרות על־ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את־שתי גלות הכתרות אשר על־ראש העמודים׃	יב	12	the two pillars, and the bowls, and the two capitals which were on the top of the pillars; and the two networks to cover the two bowls of the capitals that were on the top of the pillars;
ואת־הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את־שתי גלות הכתרות אשר על־פני העמודים׃	יג	13	and the four hundred pomegranates for the two networks: two rows of pomegranates for each network, to cover the two bowls of the capitals that were upon the top of the pillars.
ואת־המכנות עשה ואת־הכירות עשה על־המכנות׃	יד	14	He made also the bases, and the lavers made he upon the bases;
את־הים אחד ואת־הבקר שנים־עשר תחתיו׃	יה	15	one sea, and the twelve oxen under it.
ואת־הסירות ואת־היעים ואת־המזלגות ואת־כל־כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה נחשת מרוק׃	יו	16	The pots also, and the shovels, and the flesh-hooks, and all the vessels thereof, did Huram his master craftsman make for king Solomon for the house of Yehovah of bright brass.
בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה׃	יז	17	In the plain of the Jordan did the king cast them, in the clay ground between Succoth and Zeredah.
ויעש שלמה כל־הכלים האלה לרב מאד כי לא נחקר משקל הנחשת׃ פ	יח	18	Thus Solomon made all these vessels in great abundance; for the weight of the brass could not be found out. {S}
ויעש שלמה את כל־הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת־השלחנות ועליהם לחם הפנים׃	יט	19	And Solomon made all the vessels that were in the house of God, the golden altar also, and the tables whereon was the showbread;
ואת־המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור׃	כ	20	and the candlesticks with their lamps, that they should burn according to the ordinance before the Sanctuary, of pure gold;
והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב׃	כא	21	and the flowers, and the lamps, and the tongs, of gold, and that perfect gold;
והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב׃	כב	22	and the snuffers, and the basins, and the pans, and the fire-pans, of pure gold. And as for the entry of the house, the inner doors thereof for the most holy place, and the doors of the house, that is, of the temple, were of gold.

Chapter 5

ותשלם כל־המלאכה אשר־עשה שלמה לבית יהוה ס ויבא שלמה את־קדשי ׀ דויד אביו ואת־הכסף ואת־הזהב ואת־כל־הכלים נתן באצרות בית האלהים׃ פ	א	1	Thus all the work that Solomon wrought for the house of Yehovah was finished. {S} And Solomon brought in the things that David his father had hallowed; even the silver, and the gold, and all the vessels, and put them in the treasuries of the house of God. {P}
אז יקהיל שלמה את־זקני ישראל ואת־כל־ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל־ירושלם להעלות את־ארון ברית־יהוה מעיר דויד היא ציון׃	ב	2	Then Solomon assembled the elders of Israel, and all the heads of the tribes, the princes of the fathers' houses of the children of Israel, unto Yerushalam, to bring up the ark of the covenant of Yehovah out of the city of David, which is Zion.
ויקהלו אל־המלך כל־איש ישראל בחג הוא החדש השבעי׃	ג	3	And all the men of Israel assembled themselves unto the king at the feast, which was in the seventh month.
ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את־הארון׃	ד	4	And all the elders of Israel came, and the Levites took up the ark.
ויעלו את־הארון ואת־אהל מועד ואת־כל־כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים׃	ה	5	And they brought up the ark, and the tent of meeting, and all the holy vessels that were in the Tent; these did the priests and the Levites bring up.
והמלך שלמה וכל־עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא־יספרו ולא ימנו מרב׃	ו	6	And king Solomon and all the congregation of Israel, that were assembled unto him, were before the ark, sacrificing sheep and oxen, that could not be counted nor numbered for multitude.
ויביאו הכהנים את־ארון ברית־יהוה אל־מקומו אל־דביר הבית אל־קדש הקדשים אל־תחת כנפי הכרובים׃	ז	7	And the priests brought in the ark of the covenant of Yehovah unto its place, into the Sanctuary of the house, to the most holy place, even under the wings of the cherubim.
ויהיו הכרובים פרשים כנפים על־מקום הארון ויכסו הכרובים על־הארון ועל־בדיו מלמעלה׃	ח	8	For the cherubim spread forth their wings over the place of the ark, and the cherubim covered the ark and the staves thereof above.
ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן־הארון על־פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי־שם עד היום הזה׃	ט	9	And the staves were so long that the ends of the staves were seen from the ark before the Sanctuary; but they could not be seen without; and there they are unto this day.
אין בארון רק שני הלחות אשר־נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם־בני ישראל בצאתם ממצרים׃ פ	י	10	There was nothing in the ark save the two tables which Moses put there at Horeb, when Yehovah made a covenant with the children of Israel, when they came out of Egypt. {P}
ויהי בצאת הכהנים מן־הקדש כי כל־הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות׃	יא	11	And it came to pass, when the priests were come out of the holy place--for all the priests that were present had sanctified themselves, and did not keep their courses;
והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצרים מחצררים בחצצרות׃	יב	12	also the Levites who were the singers, all of them, even Asaph, Heman, Jeduthun, and their sons and their brethren, arrayed in fine linen, with cymbals and psalteries and harps, stood at the east end of the altar, and with them a hundred and twenty priests sounding with trumpets--
ויהי כאחד למחצרים למחצצרים ולמשררים להשמיע קול־אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה׃	יג	13	it came even to pass, when the trumpeters and singers were as one, to make one sound to be heard in praising and thanking Yehovah; and when they lifted up their voice with the trumpets and cymbals and instruments of music, and praised Yehovah: 'for He is good, for His mercy endureth for ever'; that then the house was filled with a cloud, even the house of Yehovah,
ולא־יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי־מלא כבוד־יהוה את־בית האלהים׃ פ	יד	14	so that the priests could not stand to minister by reason of the cloud; for the glory of Yehovah filled the house of God. {P}

Chapter 6

אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל׃	א	1	Then spoke Solomon: Yehovah hath said that He would dwell in the thick darkness.
ואני בניתי בית־זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃	ב	2	But I have built Thee a house of habitation, and a place for Thee to dwell in for ever.
ויסב המלך את־פניו ויברך את כל־קהל ישראל וכל־קהל ישראל עומד׃	ג	3	And the king turned his face, and blessed all the congregation of Israel; and all the congregation of Israel stood.
ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃	ד	4	And he said: 'Blessed be Yehovah, the God of Israel, who spoke with His mouth unto David my father, and hath with His hands fulfilled it, saying:
מן־היום אשר הוצאתי את־עמי מארץ מצרים לא־בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא־בחרתי באיש להיות נגיד על־עמי ישראל׃	ה	5	Since the day that I brought forth My people out of the land of Egypt, I chose no city out of all the tribes of Israel to build a house in, that My name might be there; neither chose I any man to be prince over My people Israel;
ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על־עמי ישראל׃	ו	6	but I have chosen Yerushalam, that My name might be there; and have chosen David to be over My people Israel.
ויהי עם־לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃	ז	7	Now it was in the heart of David my father to build a house for the name of Yehovah, the God of Israel.
ויאמר יהוה אל־דויד אבי יען אשר היה עם־לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם־לבבך׃	ח	8	But Yehovah said unto David my father: Whereas it was in thy heart to build a house for My name, thou didst well that it was in thy heart;
רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא־יבנה הבית לשמי׃	ט	9	nevertheless thou shalt not build the house, but thy son that shall come forth out of thy loins, he shall build the house for My name.
ויקם יהוה את־דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב ׀ על־כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃	י	10	And Yehovah hath established His word that He spoke; for I am risen up in the room of David my father, and sit on the throne of Israel, as Yehovah promised, and have built the house for the name of Yehovah, the God of Israel.
ואשים שם את־הארון אשר־שם ברית יהוה אשר כרת עם־בני ישראל׃	יא	11	And there have I set the ark, wherein is the covenant of Yehovah, which He made with the children of Israel.'
ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו׃	יב	12	And he stood before the altar of Yehovah in the presence of all the congregation of Israel, and spread forth his hands--
כי־עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על־ברכיו נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה׃	יג	13	for Solomon had made a brazen scaffold, of five cubits long, and five cubits broad, and three cubits high, and had set it in the midst of the court; and upon it he stood, and kneeled down upon his knees before all the congregation of Israel, and spread forth his hands toward heaven-- {P}
ויאמר יהוה אלהי ישראל אין־כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל־לבם׃	יד	14	and he said: {P} 'Yehovah, the God of Israel, there is no God like Thee, in the heaven, or in the earth; who keepest covenant and mercy with Thy servants, that walk before Thee with all their heart;
אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר־דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃	יה	15	who hast kept with Thy servant David my father that which Thou didst promise him; yea, Thou spokest with Thy mouth, and hast fulfilled it with Thy hand, as it is this day.
ועתה יהוה ׀ אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא־יכרת לך איש מלפני יושב על־כסא ישראל רק אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני׃	יו	16	Now therefore, Yehovah, the God of Israel, keep with Thy servant David my father that which Thou hast promised him, saying: There shall not fail thee a man in My sight to sit on the throne of Israel; if only thy children take heed to their way, to walk in My Torah as thou hast walked before Me.
ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד׃	יז	17	Now therefore, Yehovah, the God of Israel, let Thy word be verified, which Thou spokest unto Thy servant David.
כי האמנם ישב אלהים את־האדם על־הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי־הבית הזה אשר בניתי׃	יח	18	But will God in very truth dwell with men on the earth? behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain Thee; how much less this house which I have builded!
ופנית אל־תפלת עבדך ואל־תחנתו יהוה אלהי לשמע אל־הרנה ואל־התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך׃	יט	19	Yet have Thou respect unto the prayer of Thy servant, and to his supplication, Yehovah my God, to hearken unto the cry and to the prayer which Thy servant prayeth before Thee;
להיות עיניך פתחות אל־הבית הזה יומם ולילה אל־המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל־התפלה אשר יתפלל עבדך אל־המקום הזה׃	כ	20	that Thine eyes may be open toward this house day and night, even toward the place whereof Thou hast said that thou wouldest put Thy name there; to hearken unto the prayer which Thy servant shall pray toward this place.
ושמעת אל־תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל־המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן־השמים ושמעת וסלחת׃	כא	21	And hearken Thou to the supplications of Thy servant, and of Thy people Israel, when they shall pray toward this place; yea, hear Thou from Thy dwelling-place, even from heaven; and when Thou hearest, forgive.
אם־יחטא איש לרעהו ונשא־בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃	כב	22	If a man sin against his neighbour, and an oath be exacted of him to cause him to swear, and he come and swear before Thine altar in this house;
ואתה ׀ תשמע מן־השמים ועשית ושפטת את־עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ ס	כג	23	then hear Thou from heaven, and do, and judge Thy servants, requiting the wicked, to bring his way upon his own head; and justifying the righteous, to give him according to his righteousness. {S}
ואם־ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו־לך ושבו והודו את־שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה׃	כד	24	And if Thy people Israel be smitten down before the enemy, when they sin against Thee, and shall turn again and confess Thy name, and pray and make supplication before Thee in this house;
ואתה תשמע מן־השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל־האדמה אשר־נתתה להם ולאבתיהם׃ פ	כה	25	then hear Thou from heaven, and forgive the sin of Thy people Israel, and bring them back unto the land which Thou gavest to them and to their fathers. {P}
בהעצר השמים ולא־יהיה מטר כי יחטאו־לך והתפללו אל־המקום הזה והודו את־שמך מחטאתם ישובון כי תענם׃	כו	26	When the heaven is shut up, and there is no rain, when they sin against Thee; if they pray toward this place, and confess Thy name, turning from their sin, when Thou dost afflict them;
ואתה ׀ תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל־הדרך הטובה אשר ילכו־בה ונתתה מטר על־ארצך אשר־נתתה לעמך לנחלה׃ ס	כז	27	then hear Thou in heaven, and forgive the sin of Thy servants, and of Thy people Israel, when Thou dost direct them on the good way wherein they should walk; and send rain upon Thy land, which Thou hast given to Thy people for an inheritance. {S}
רעב כי־יהיה בארץ דבר כי־יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר־לו אויביו בארץ שעריו כל־נגע וכל־מחלה׃	כח	28	If there be in the land famine, if there be pestilence, if there be blasting or mildew, locust or caterpillar; if their enemies besiege them in the land of their cities; whatsoever plague or whatsoever sickness there be;
כל־תפלה כל־תחנה אשר יהיה לכל־האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל־הבית הזה׃	כט	29	what prayer and supplication soever be made by any man, or by all Thy people Israel, who shall know every man his own plague and his own pain, and shall spread forth his hands toward this house;
ואתה תשמע מן־השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל־דרכיו אשר תדע את־לבבו כי אתה לבדך ידעת את־לבב בני האדם׃	ל	30	then hear Thou from heaven Thy dwelling-place, and forgive, and render unto every man according to all his ways, whose heart Thou knowest--for Thou, even Thou only, knowest the hearts of the children of men--
למען ייראוך ללכת בדרכיך כל־הימים אשר־הם חיים על־פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ ס	לא	31	that they may fear Thee, to walk in Thy ways, all the days that they live in the land which Thou gavest unto our fathers. {S}
וגם אל־הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא ׀ מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל־הבית הזה׃	לב	32	Moreover concerning the stranger, that is not of Thy people Israel, when he shall come out of a far country for Thy great name's sake, and Thy mighty hand, and Thine outstretched arm; when they shall come and pray toward this house;
ואתה תשמע מן־השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר־יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל־עמי הארץ את־שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי־שמך נקרא על־הבית הזה אשר בניתי׃	לג	33	then hear Thou from heaven, even from Thy dwelling-place, and do according to all that the stranger calleth to Thee for; that all the peoples of the earth may know Thy name, and fear Thee, as doth Thy people Israel, and that they may know that Thy name is called upon this house which I have built.
כי־יצא עמך למלחמה על־אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר־בניתי לשמך׃	לד	34	If Thy people go out to battle against their enemies, by whatsoever way Thou shalt send them, and they pray unto Thee toward this city which Thou hast chosen, and the house which I have built for Thy name;
ושמעת מן־השמים את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃	לה	35	then hear Thou from heaven their prayer and their supplication, and maintain their cause.
כי יחטאו־לך כי אין אדם אשר לא־יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל־ארץ רחוקה או קרובה׃	לו	36	If they sin against Thee--for there is no man that sinneth not--and Thou be angry with them, and deliver them to the enemy, so that they carry them away captive unto a land far off or near;
והשיבו אל־לבבם בארץ אשר נשבו־שם ושבו ׀ והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו׃	לז	37	yet if they shall bethink themselves in the land whither they are carried captive, and turn, and make supplication unto Thee in the land of their captivity, saying: We have sinned, we have done iniquitously, and have dealt wickedly;
ושבו אליך בכל־לבם ובכל־נפשם בארץ שבים אשר־שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר־בניתי לשמך׃	לח	38	if they return unto Thee with all their heart and with all their soul in the land of their captivity, whither they have carried them captive, and pray toward their land, which Thou gavest unto their fathers, and the city which Thou hast chosen, and toward the house which I have built for Thy name;
ושמעת מן־השמים ממכון שבתך את־תפלתם ואת־תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו־לך׃	לט	39	then hear Thou from heaven, even from Thy dwelling-place, their prayer and their supplications, and maintain their cause; and forgive Thy people who have sinned against Thee.
עתה אלהי יהיו־נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה׃ ס	מ	40	Now, O my God, let, I beseech Thee, Thine eyes be open, and let Thine ears be attent, unto the prayer that is made in this place. {S}
ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב׃	מא	41	Now therefore arise, Yehovah God, into Thy resting-place, Thou, and the ark of Thy strength; let Thy priests, Yehovah God, be clothed with salvation, and let Thy saints rejoice in good.
יהוה אלהים אל־תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃ פ	מב	42	Yehovah God, turn not away the face of Thine anointed; remember the good deeds of David Thy servant.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 7

וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את־הבית׃	א	1	Now when Solomon had made an end of praying, the fire came down from heaven, and consumed the burnt-offering and the sacrifices; and the glory of Yehovah filled the house.
ולא יכלו הכהנים לבוא אל־בית יהוה כי־מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה׃	ב	2	And the priests could not enter into the house of Yehovah, because the glory of Yehovah filled Yehovah's house.
וכל ׀ בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על־הבית ויכרעו אפים ארצה על־הרצפה וישתחוו והודות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃	ג	3	And all the children of Israel looked on, when the fire came down, and the glory of Yehovah was upon the house; and they bowed themselves with their faces to the ground upon the pavement, and prostrated themselves, and gave thanks unto Yehovah; 'for He is good, for His mercy endureth for ever.'
והמלך וכל־העם זבחים זבח לפני יהוה׃ ס	ד	4	And the king and all the people offered sacrifice before Yehovah. {S}
ויזבח המלך שלמה את־זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את־בית האלהים המלך וכל־העם׃	ה	5	And king Solomon offered a sacrifice of twenty and two thousand oxen, and a hundred and twenty thousand sheep. So the king and all the people dedicated the house of God.
והכהנים על־משמרותם עמדים והלוים בכלי־שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי־לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצרים מחצצרים נגדם וכל־ישראל עמדים׃ ס	ו	6	And the priests stood, according to their offices; the Levites also with instruments of music of Yehovah, which David the king had made, to give thanks unto Yehovah, for His mercy endureth for ever, with the praises of David by their hand; and the priests sounded trumpets over against them; and all Israel stood. {S}
ויקדש שלמה את־תוך החצר אשר לפני בית־יהוה כי־עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי־מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את־העלה ואת־המנחה ואת־החלבים׃	ז	7	Moreover Solomon hallowed the middle of the court that was before the house of Yehovah; for there he offered the burnt-offerings, and the fat of the peace-offerings; because the brazen altar which Solomon had made was not able to receive the burnt-offering, and the meal-offering, and the fat.
ויעש שלמה את־החג בעת ההיא שבעת ימים וכל־ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד־נחל מצרים׃	ח	8	So Solomon held the feast at that time seven days, and all Israel with him, a very great congregation, from the entrance of Hamath unto the Brook of Egypt.
ויעשו ביום השמיני עצרת כי ׀ חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים׃	ט	9	And on the eighth day they held a solemn assembly; for they kept the dedication of the altar seven days, and the feast seven days.
וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את־העם לאהליהם שמחים וטובי לב על־הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו׃	י	10	And on the three and twentieth day of the seventh month he sent the people away unto their tents, joyful and glad of heart for the goodness that Yehovah had shown unto David, and to Solomon, and to Israel His people.
ויכל שלמה את־בית יהוה ואת־בית המלך ואת כל־הבא על־לב שלמה לעשות בבית־יהוה ובביתו הצליח׃ פ	יא	11	Thus Solomon finished the house of Yehovah, and the king's house; and all that came into Solomon's heart to make in the house of Yehovah, and in his own house, he prosperously effected. {P}
וירא יהוה אל־שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את־תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח׃	יב	12	And Yehovah appeared to Solomon by night, and said unto him: 'I have heard thy prayer, and have chosen this place to Myself for a house of sacrifice.
הן אעצר השמים ולא־יהיה מטר והן־אצוה על־חגב לאכול הארץ ואם־אשלח דבר בעמי׃	יג	13	If I shut up heaven that there be no rain, or if I command the locust to devour the land, or if I send pestilence among My people;
ויכנעו עמי אשר נקרא־שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן־השמים ואסלח לחטאתם וארפא את־ארצם׃	יד	14	if My people, upon whom My name is called, shall humble themselves, and pray, and seek My face, and turn from their evil ways; then will I hear from heaven, and will forgive their sin, and will heal their land.
עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות לתפלת המקום הזה׃	יה	15	Now Mine eyes shall be open, and Mine ears attent, unto the prayer that is made in this place.
ועתה בחרתי והקדשתי את־הבית הזה להיות־שמי שם עד־עולם והיו עיני ולבי שם כל־הימים׃	יו	16	For now have I chosen and hallowed this house, that My name may be there for ever; and Mine eyes and My heart shall be there perpetually.
ואתה אם־תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור׃	יז	17	And as for thee, if thou wilt walk before Me as David thy father walked, and do according to all that I have commanded thee, and wilt keep My statutes and Mine ordinances;
והקימותי את כסא מלכותך כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא־יכרת לך איש מושל בישראל׃	יח	18	then I will establish the throne of thy kingdom, according as I covenanted with David thy father, saying: There shall not fail thee a man to be ruler in Israel.
ואם־תשובון אתם ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃	יט	19	But if ye turn away, and forsake My statutes and My commandments which I have set before you, and shall go and serve other gods, and worship them;
ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת־הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל־העמים׃	כ	20	then will I pluck them up by the roots out of My land which I have given them; and this house, which I have hallowed for My name, will I cast out of My sight, and I will make it a proverb and a byword among all peoples.
והבית הזה אשר היה עליון לכל־עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃	כא	21	And this house, which is so high, every one that passeth by it shall be astonished, and shall say: Why hath Yehovah done thus unto this land, and to this house?
ואמרו על אשר עזבו את־יהוה ׀ אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על־כן הביא עליהם את כל־הרעה הזאת׃ פ	כב	22	And they shall answer: Because they forsook Yehovah, the God of their fathers, who brought them forth out of the land of Egypt, and laid hold on other gods, and worshipped them, and served them; therefore hath He brought all this evil upon them.' {P}

Chapter 8

ויהי מקץ ׀ עשרים שנה אשר בנה שלמה את־בית יהוה ואת־ביתו׃	א	1	And it came to pass at the end of twenty years, wherein Solomon had built the house of Yehovah, and his own house,
והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את־בני ישראל׃	ב	2	that the cities which Huram had given to Solomon, Solomon built them, and caused the children of Israel to dwell there.
וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה׃	ג	3	And Solomon went to Hamath-zobah, and prevailed against it.
ויבן את־תדמר במדבר ואת כל־ערי המסכנות אשר בנה בחמת׃	ד	4	And he built Tadmor in the wilderness, and all the store-cities, which he built in Hamath.
ויבן את־בית חורון העליון ואת־בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח׃	ה	5	Also he built Beth-horon the upper, and Beth-horon the nether, fortified cities, with walls, gates, and bars;
ואת־בעלת ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל־ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת ׀ כל־חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃	ו	6	and Baalath, and all the store-cities that Solomon had, and all the cities for his chariots, and the cities for his horsemen, and all that Solomon desired to build for his pleasure in Yerushalam, and in Lebanon, and in all the land of his dominion.
כל־העם הנותר מן־החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה׃	ז	7	As for all the people that were left of the Hittites, and the Amorites, and the Perizzites, and the Hivites, and the Jebusites, who were not of Israel;
מן־בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא־כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה׃	ח	8	of their children that were left after them in the land, whom the children of Israel consumed not, of them did Solomon raise a levy of bondservants, unto this day.
ומן־בני ישראל אשר לא־נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי־המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו׃ פ	ט	9	But of the children of Israel did Solomon make no servants for his work; but they were men of war, and chief of his captains, and rulers of his chariots and of his horsemen. {P}
ואלה שרי הנצבים הנציבים אשר־למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם׃	י	10	And these were the chief officers of king Solomon, even two hundred and fifty, that bore rule over the people.
ואת־בת־פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה־לה כי אמר לא־תשב אשה לי בבית דויד מלך־ישראל כי־קדש המה אשר־באה אליהם ארון יהוה׃ פ	יא	11	And Solomon brought up the daughter of Pharaoh out of the city of David unto the house that he had built for her; for he said: 'No wife of mine shall dwell in the house of David king of Israel, because the places are holy, whereunto the ark of Yehovah hath come.' {P}
אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם׃	יב	12	Then Solomon offered burnt-offerings unto Yehovah on the altar of Yehovah, which he had built before the porch,
ובדבר־יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות׃	יג	13	even as the duty of every day required, offering according to the commandment of Moses, on the sabbaths, and on the new moons, and on the appointed seasons, three times in the year, even in the feast of unleavened bread, and in the feast of weeks, and in the feast of tabernacles.
ויעמד כמשפט דויד־אביו את־מחלקות הכהנים על־עבדתם והלוים על־משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר־יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש־האלהים׃	יד	14	And he appointed, according to the ordinance of David his father, the courses of the priests to their service, and the Levites to their charges, to praise, and to minister before the priests, as the duty of every day required; the doorkeepers also by their courses at every gate; for so had David the man of God commanded.
ולא סרו מצות המלך על־הכהנים והלוים לכל־דבר ולאצרות׃	יה	15	And they departed not from the commandment of the king unto the priests and Levites concerning any matter, or concerning the treasures.
ותכן כל־מלאכת שלמה עד־היום מוסד בית־יהוה ועד־כלתו שלם בית יהוה׃ ס	יו	16	So all the work of Solomon was set in order from the day of the foundation of the house of Yehovah, and until it was finished. So the house of Yehovah was perfected. {S}
אז הלך שלמה לעציון־גבר ואל־אילות על־שפת הים בארץ אדום׃	יז	17	Then went Solomon to Ezion-geber, and to Eloth, on the sea-shore in the land of Edom.
וישלח־לו חורם ביד־עבדיו אניות אוניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם־עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע־מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל־המלך שלמה׃ פ	יח	18	And Huram sent him by the hands of his servants ships, and servants that had knowledge of the sea; and they came with the servants of Solomon to Ophir, and fetched from thence four hundred and fifty talents of gold, and brought them to king Solomon. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 9

ומלכת־שבא שמעה את־שמע שלמה ותבוא לנסות את־שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל־שלמה ותדבר עמו את כל־אשר היה עם־לבבה׃	א	1	And when the queen of Sheba heard of the fame of Solomon, she came to prove Solomon with hard questions at Yerushalam, with a very great train, and camels that bore spices and gold in abundance, and precious stones; and when she was come to Solomon, she spoke with him of all that was in her heart.
ויגד־לה שלמה את־כל־דבריה ולא־נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה׃	ב	2	And Solomon told her all her questions; and there was not any thing hid from Solomon which he told her not.
ותרא מלכת־שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה׃	ג	3	And when the queen of Sheba had seen the wisdom of Solomon, and the house that he had built,
ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא־היה עוד בה רוח׃	ד	4	and the food of his table, and the sitting of his servants, and the attendance of his ministers, and their apparel; his cupbearers also, and their apparel; and his ascent by which he went up into the house of Yehovah; there was no more spirit in her.
ותאמר אל־המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על־דבריך ועל־חכמתך׃	ה	5	And she said to the king: 'It was a true report that I heard in mine own land of thine acts, and of thy wisdom.
ולא־האמנתי לדבריהם עד אשר־באתי ותראינה עיני והנה לא הגד־לי חצי מרבית חכמתך יספת על־השמועה אשר שמעתי׃	ו	6	Howbeit I believed not their words, until I came, and mine eyes had seen it; and, behold, the half of the greatness of thy wisdom was not told me; thou exceedest the fame that I heard.
אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד ושמעים את־חכמתך׃	ז	7	Happy are thy men, and happy are these thy servants, that stand continually before thee, and hear thy wisdom.
יהי יהוה אלהיך ברוך אשר ׀ חפץ בך לתתך על־כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את־ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה׃	ח	8	Blessed be Yehovah thy God, who delighted in thee, to set thee on His throne, to be king for Yehovah thy God; because thy God loved Israel, to establish them for ever, therefore made He thee king over them, to do justice and righteousness.'
ותתן למלך מאה ועשרים ׀ ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר־נתנה מלכת־שבא למלך שלמה׃	ט	9	And she gave the king a hundred and twenty talents of gold, and spices in great abundance, and precious stones; neither was there any such spice as the queen of Sheba gave to king Solomon.
וגם־עבדי חורם חירם ועבדי שלמה אשר־הביאו זהב מאופיר הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה׃	י	10	And the servants also of Huram, and the servants of Solomon that brought gold from Ophir, brought sandal-wood and precious stones.
ויעש המלך את־עצי האלגומים מסלות לבית־יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא־נראו כהם לפנים בארץ יהודה׃	יא	11	And the king made of the sandal-wood paths for the house of Yehovah, and for the king's house, and harps and psalteries for the singers; and there were none such seen before in the land of Judah.
והמלך שלמה נתן למלכת־שבא את־כל־חפצה אשר שאלה מלבד אשר־הביאה אל־המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה׃ פ	יב	12	And king Solomon gave to the queen of Sheba all her desire, whatsoever she asked, beside that which she had brought unto the king. So she turned, and went to her own land, she and her servants. {P}
ויהי משקל הזהב אשר־בא לשלמה בשנה אחת שש מאות וששים ושש ככרי זהב׃	יג	13	Now the weight of gold that came to Solomon in one year was six hundred and threescore and six talents of gold;
לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל־מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה׃	יד	14	beside that which the traffickers and merchants brought; and all the kings of Arabia and the governors of the country brought gold and silver to Solomon.
ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על־הצנה האחת׃	יה	15	And king Solomon made two hundred targets of beaten gold: six hundred shekels of beaten gold went to one target;
ושלש־מאות מגנים זהב שחוט שלש מאות זהב יעלה על־המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון׃ פ	יו	16	three hundred shields of beaten gold also: three hundred shekels of gold went to one shield; and the king put them in the house of the forest of Lebanon.
ויעש המלך כסא־שן גדול ויצפהו זהב טהור׃	יז	17	Moreover the king made a great throne of ivory, and overlaid it with pure gold.
ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על־מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות׃	יח	18	And there were six steps to the throne, with a footstool of gold, which were fastened to the throne, and arms on either side by the place of the seat, and two lions standing beside the arms.
ושנים עשר אריות עמדים שם על־שש המעלות מזה ומזה לא־נעשה כן לכל־ממלכה׃	יט	19	And twelve lions stood there on the one side and on the other upon the six steps; there was not the like made in any kingdom.
וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית־יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה׃	כ	20	And all king Solomon's drinking-vessels were of gold, and all the vessels of the house of the forest of Lebanon were of pure gold; silver was nothing accounted of in the days of Solomon.
כי־אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה ׀ אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים׃ פ	כא	21	For the king had ships that went to Tarshish with the servants of Huram; once every three years came the ships of Tarshish, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks. {P}
ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וחכמה׃	כב	22	So king Solomon exceeded all the kings of the earth in riches and wisdom.
וכל מלכי הארץ מבקשים את־פני שלמה לשמע את־חכמתו אשר־נתן האלהים בלבו׃	כג	23	And all the kings of the earth sought the presence of Solomon, to hear his wisdom, which God had put in his heart.
והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר־שנה בשנה׃ פ	כד	24	And they brought every man his present, vessels of silver, and vessels of gold, and raiment, armour, and spices, horses, and mules, a rate year by year. {S}
ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים־עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם־המלך בירושלם׃	כה	25	And Solomon had four thousand stalls for horses and chariots, and twelve thousand horsemen, that he bestowed in the chariot cities, and with the king at Yerushalam.
ויהי מושל בכל־המלכים מן־הנהר ועד־ארץ פלשתים ועד גבול מצרים׃	כו	26	And he ruled over all the kings from the River even unto the land of the Philistines, and to the border of Egypt.
ויתן המלך את־הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר־בשפלה לרב׃	כז	27	And the king made silver to be in Yerushalam as stones, and cedars made he to be as the sycamore-trees that are in the Lowland, for abundance.
ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל־הארצות׃	כח	28	And they brought horses for Solomon out of Egypt, and out of all lands.
ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא־הם כתובים על־דברי נתן הנביא ועל־נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדו יעדי החזה על־ירבעם בן־נבט׃	כט	29	Now the rest of the acts of Solomon, first and last, are they not written in the words of Nathan the prophet, and in the prophecy of Ahijah the Shilonite, and in the visions of Jedo the seer concerning Jeroboam the son of Nebat?
וימלך שלמה בירושלם על־כל־ישראל ארבעים שנה׃	ל	30	And Solomon reigned in Yerushalam over all Israel forty years.
וישכב שלמה עם־אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ פ	לא	31	And Solomon slept with his fathers; they buried him in the city of David his father; and Rehoboam his son reigned in his stead. {P}

Chapter 10

וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל־ישראל להמליך אתו׃	א	1	And Rehoboam went to Shechem; for all Israel were come to Shechem to make him king.
ויהי כשמע ירבעם בן־נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך וישב ירבעם ממצרים׃	ב	2	And it came to pass, when Jeroboam the son of Nebat heard of it--for he was in Egypt, whither he had fled from the presence of king Solomon--that Jeroboam returned out of Egypt.
וישלחו ויקראו־לו ויבא ירבעם וכל־ישראל וידברו אל־רחבעם לאמר׃	ג	3	And they sent and called him; and Jeroboam and all Israel came, and they spoke to Rehoboam, saying:
אביך הקשה את־עלנו ועתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר־נתן עלינו ונעבדך׃	ד	4	'Thy father made our yoke grievous; now therefore make thou the grievous service of thy father, and his heavy yoke which he put upon us, lighter, and we will serve thee.'
ויאמר אלהם עוד שלשת ימים ושובו אלי וילך העם׃ ס	ה	5	And he said unto them: 'Come again unto me after three days.' And the people departed. {S}
ויועץ המלך רחבעם את־הזקנים אשר־היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם־הזה דבר׃	ו	6	And king Rehoboam took counsel with the old men, that had stood before Solomon his father while he yet lived, saying: 'What counsel give ye me to return answer to this people?'
וידברו אליו לאמר אם־תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים והיו לך עבדים כל־הימים׃	ז	7	And they spoke unto him, saying: 'If thou be kind to this people, and please them, and speak good words to them, then they will be thy servants for ever.'
ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את־הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו׃	ח	8	But he forsook the counsel of the old men which they had given him, and took counsel with the young men that were grown up with him, that stood before him.
ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את־העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן־העל אשר־נתן אביך עלינו׃	ט	9	And he said unto them: 'What counsel give ye, that we may return answer to this people, who have spoken to me, saying: Make the yoke that thy father did put upon us lighter?'
וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה־תאמר לעם אשר־דברו אליך לאמר אביך הכביד את־עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי׃	י	10	And the young men that were grown up with him spoke unto him, saying: 'Thus shalt thou say unto the people that spoke unto thee, saying: Thy father made our yoke heavy, but make thou it lighter unto us; thus shalt thou say unto them: My little finger is thicker than my father's loins.
ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ ס	יא	11	And now whereas my father did lade you with a heavy yoke, I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.' {P}
ויבא ירבעם וכל־העם אל־רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי׃	יב	12	So Jeroboam and all the people came to Rehoboam the third day, as the king bade, saying: 'Come to me again the third day.'
ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים׃	יג	13	And the king answered them roughly; and king Rehoboam forsook the counsel of the old men,
וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את־עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃	יד	14	and spoke to them after the counsel of the young men, saying: '[My father] made your yoke heavy, but I will add thereto; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.'
ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את־דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל־ירבעם בן־נבט׃	יה	15	So the king hearkened not unto the people; for it was brought about of God, that Yehovah might establish His word, which He spoke by the hand of Ahijah the Shilonite to Jeroboam the son of Nebat.
וכל־ישראל כי לא־שמע המלך להם וישיבו העם את־המלך ׀ לאמר מה־לנו חלק בדויד ולא־נחלה בבן־ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל־ישראל לאהליו׃ ס	יו	16	And when all Israel [saw] that the king hearkened not unto them, the people answered the king, saying: 'What portion have we in David? neither have we inheritance in the son of Jesse; every man to your tents, O Israel; now see to thine own house, David.' So all Israel departed unto their tents. {S}
ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃	יז	17	But as for the children of Israel that dwelt in the cities of Judah, Rehoboam reigned over them.
וישלח המלך רחבעם את־הדרם אשר על־המס וירגמו־בו בני־ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ ס	יח	18	Then king Rehoboam sent Hadoram, who was over the levy; and the children of Israel stoned him with stones, so that he died. {S} And king Rehoboam made speed to get him up to his chariot, to flee to Yerushalam. {S}
ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה׃ ס	יט	19	So Israel rebelled against the house of David unto this day.

Chapter 11

ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את־בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם־ישראל להשיב את־הממלכה לרחבעם׃ פ	א	1	And when Rehoboam was come to Yerushalam, he assembled the house of Judah and Benjamin, a hundred and fourscore thousand chosen men, that were warriors, to fight against Israel, to bring the kingdom back to Rehoboam. {P}
ויהי דבר־יהוה אל־שמעיהו איש־האלהים לאמר׃	ב	2	But the word of Yehovah came to Shemaiah the man of God, saying:
אמר אל־רחבעם בן־שלמה מלך יהודה ואל כל־ישראל ביהודה ובנימן לאמר׃	ג	3	'Speak unto Rehoboam the son of Solomon, king of Judah, and to all Israel in Judah and Benjamin, saying:
כה אמר יהוה לא־תעלו ולא־תלחמו עם־אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את־דברי יהוה וישבו מלכת אל־ירבעם׃ פ	ד	4	Thus saith Yehovah: Ye shall not go up, nor fight against your brethren; return every man to his house, for this thing is of Me.' So they hearkened unto the words of Yehovah, and returned from going against Jeroboam. {P}
וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה׃	ה	5	And Rehoboam dwelt in Yerushalam, and built cities for defence in Judah.
ויבן את־בית־לחם ואת־עיטם ואת־תקוע׃	ו	6	He built even Beth-lehem, and Etam, and Tekoa,
ואת־בית־צור ואת־שוכו ואת־עדלם׃	ז	7	and Beth-zur, and Soco, and Adullam,
ואת־גת ואת־מרשה ואת־זיף׃	ח	8	and Gath, and Mareshah, and Ziph,
ואת־אדורים ואת־לכיש ואת־עזקה׃	ט	9	and Adoraim, and Lachish, and Azekah,
ואת־צרעה ואת־אילון ואת־חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות׃	י	10	and Zorah, and Aijalon, and Hebron, which are in Judah and in Benjamin, fortified cities.
ויחזק את־המצרות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין׃	יא	11	And he fortified the strongholds, and put captains in them, and store of victual, and oil and wine.
ובכל־עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי־לו יהודה ובנימן׃ ס	יב	12	And in every city he put shields and spears, and made them exceeding strong. And Judah and Benjamin adhered to him. {S}
והכהנים והלוים אשר בכל־ישראל התיצבו עליו מכל־גבולם׃	יג	13	And the priests and the Levites that were in all Israel presented themselves to him out of all their border.
כי־עזבו הלוים את־מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי־הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה׃	יד	14	For the Levites left their open land and their possession, and came to Judah and Yerushalam; for Jeroboam and his sons cast them off, that they should not execute the priest's office unto Yehovah;
ויעמד־לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה׃	יה	15	and he appointed him priests for the high places, and for the satyrs, and for the calves which he had made.
ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את־לבבם לבקש את־יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם׃	יו	16	And after them, out of all the tribes of Israel, such as set their hearts to seek Yehovah, the God of Israel, came to Yerushalam to sacrifice unto Yehovah, the God of their fathers.
ויחזקו את־מלכות יהודה ויאמצו את־רחבעם בן־שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש׃	יז	17	So they strengthened the kingdom of Judah, and made Rehoboam the son of Solomon strong, three years; for they walked three years in the way of David and Solomon.
ויקח־לו רחבעם אשה את־מחלת בת־ירימות בן בן־דויד אביהיל בת־אליאב בן־ישי׃	יח	18	And Rehoboam took him a wife, Mahalath the daughter of Jerimoth the son of David, and of Abihail the daughter of Eliab the son of Jesse;
ותלד לו בנים את־יעוש ואת־שמריה ואת־זהם׃	יט	19	and she bore him sons: Jeush, and Shemariah, and Zaham.
ואחריה לקח את־מעכה בת־אבשלום ותלד לו את־אביה ואת־עתי ואת־זיזא ואת־שלמית׃	כ	20	And after her he took Maacah the daughter of Absalom; and she bore him Abijah, and Attai, and Ziza, and Shelomith.
ויאהב רחבעם את־מעכה בת־אבשלום מכל־נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה־עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות׃	כא	21	And Rehoboam loved Maacah the daughter of Absalom above all his wives and his concubines--for he took eighteen wives, and threescore concubines, and begot twenty and eight sons and threescore daughters.
ויעמד לראש רחבעם את־אביה בן־מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו׃	כב	22	And Rehoboam appointed Abijah the son of Maacah to be chief, even the prince among his brethren; for he was minded to make him king.
ויבן ויפרץ מכל־בניו לכל־ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים׃	כג	23	And he dealt wisely, and dispersed of all his sons throughout all the lands of Judah and Benjamin, unto every fortified city; and he gave them victual in abundance. And he sought for them many wives.

Chapter 12

ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את־תורת יהוה וכל־ישראל עמו׃ פ	א	1	And it came to pass, when the kingdom of Rehoboam was established, and he was strong, that he forsook the Torah of Yehovah, and all Israel with him. {P}
ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך־מצרים על־ירושלם כי מעלו ביהוה׃	ב	2	And it came to pass in the fifth year of king Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Yerushalam, because they had dealt treacherously with Yehovah,
באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר־באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים׃	ג	3	with twelve hundred chariots, and threescore thousand horsemen; and the people were without number that came with him out of Egypt; the Lubim, the Sukkiim, and the Ethiopians.
וילכד את־ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד־ירושלם׃ ס	ד	4	And he took the fortified cities which pertained to Judah, and came unto Yerushalam. {S}
ושמעיה הנביא בא אל־רחבעם ושרי יהודה אשר־נאספו אל־ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה־אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף־אני עזבתי אתכם ביד־שישק׃	ה	5	Now Shemaiah the prophet came to Rehoboam, and to the princes of Judah, that were gathered together to Yerushalam because of Shishak, and said unto them: 'Thus saith Yehovah: Ye have forsaken Me, therefore have I also left you in the hand of Shishak.'
ויכנעו שרי־ישראל והמלך ויאמרו צדיק ׀ יהוה׃	ו	6	Then the princes of Israel and the king humbled themselves; and they said: 'Yehovah is righteous.'
ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר־יהוה אל־שמעיה ׀ לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא־תתך חמתי בירושלם ביד־שישק׃	ז	7	And when Yehovah saw that they humbled themselves, the word of Yehovah came to Shemaiah, saying: 'They have humbled themselves; I will not destroy them; but I will grant them some deliverance, and My wrath shall not be poured out upon Yerushalam by the hand of Shishak.
כי יהיו־לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות׃ ס	ח	8	Nevertheless they shall be his servants; that they may know My service, and the service of the kingdoms of the countries.' {S}
ויעל שישק מלך־מצרים על־ירושלם ויקח את־אצרות בית־יהוה ואת־אצרות בית המלך את־הכל לקח ויקח את־מגני הזהב אשר עשה שלמה׃	ט	9	So Shishak king of Egypt came up against Yerushalam, and took away the treasures of the house of Yehovah, and the treasures of the king's house; he took all away; he took away also the shields of gold which Solomon had made.
ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על־יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך׃	י	10	And king Rehoboam made in their stead shields of brass, and committed them to the hands of the captains of the guard, that kept the door of the king's house.
ויהי מדי־בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל־תא הרצים׃	יא	11	And it was so, that as oft as the king entered into the house of Yehovah, the guard came and bore them, and brought them back into the guard-chamber.
ובהכנעו שב ממנו אף־יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים׃ ס	יב	12	And when he humbled himself, the anger of Yehovah turned from him, that He would not destroy him altogether; and moreover in Judah there were good things found. {S}
ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן־ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה ׀ מלך בירושלם העיר אשר־בחר יהוה לשום את־שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃	יג	13	So king Rehoboam strengthened himself in Yerushalam, and reigned; for Rehoboam was forty and one years old when he began to reign, and he reigned seventeen years in Yerushalam, the city which Yehovah had chosen out of all the tribes of Israel, to put His name there; and his mother's name was Naamah the Ammonitess.
ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את־יהוה׃ ס	יד	14	And he did that which was evil, because he set not his heart to seek Yehovah. {S}
ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא־הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל־הימים׃	יה	15	Now the acts of Rehoboam, first and last, are they not written in the histories of Shemaiah the prophet and of Iddo the seer, after the manner of genealogies? And there were wars between Rehoboam and Jeroboam continually.
וישכב רחבעם עם־אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו׃ פ	יו	16	And Rehoboam slept with his fathers, and was buried in the city of David; and Abijah his son reigned in his stead. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 13

בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על־יהודה׃	א	1	In the eighteenth year of king Jeroboam began Abijah to reign over Judah.
שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת־אוריאל מן־גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם׃	ב	2	Three years reigned he in Yerushalam; and his mother's name was Micaiah the daughter of Uriel of Gibeah. And there was war between Abijah and Jeroboam.
ויאסר אביה את־המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע־מאות אלף איש בחור ס וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל׃ ס	ג	3	And Abijah joined battle with an army of valiant men of war, even four hundred thousand chosen men; {S} and Jeroboam set the battle in array against him with eight hundred thousand chosen men, who were mighty men of valour. {S}
ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל־ישראל׃	ד	4	And Abijah stood up upon mount Zemaraim, which is in the hill-country of Ephraim, and said: 'Hear me, O Jeroboam and all Israel;
הלא לכם לדעת כי יהוה ׀ אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על־ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח׃ ס	ה	5	ought ye not to know that Yehovah, the God of Israel, gave the kingdom over Israel to David for ever, even to him and to his sons by a covenant of salt? {P}
ויקם ירבעם בן־נבט עבד שלמה בן־דויד וימרד על־אדניו׃	ו	6	Yet Jeroboam the son of Nebat, the servant of Solomon the son of David, rose up, and rebelled against his lord.
ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על־רחבעם בן־שלמה ורחבעם היה נער ורך־לבב ולא התחזק לפניהם׃	ז	7	And there were gathered unto him vain men, base fellows that strengthened themselves against Rehoboam the son of Solomon, when Rehoboam was young and faint-hearted, and could not withstand them.
ועתה ׀ אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים׃	ח	8	And now ye think to withstand the kingdom of Yehovah in the hand of the sons of David; and ye are a great multitude, and there are with you the golden calves which Jeroboam made you for gods.
הלא הדחתם את־כהני יהוה את־בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל־הבא למלא ידו בפר בן־בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים׃ ס	ט	9	Have ye not driven out the priests of Yehovah, the sons of Aaron, and the Levites, and have made you priests after the manner of the peoples of other lands? so that whosoever cometh to consecrate himself with a young bullock and seven rams, the same becometh a priest of them that are no gods. {S}
ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת׃	י	10	But as for us, Yehovah is our God, and we have not forsaken Him; and we have priests ministering unto Yehovah, the sons of Aaron, and the Levites in their work;
ומקטרים ליהוה עלות בבקר־בבקר ובערב־בערב וקטרת־סמים ומערכת לחם על־השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי־שמרים אנחנו את־משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו׃	יא	11	and they burn unto Yehovah every morning and every evening burnt-offerings and sweet incense; the showbread also set they in order upon the pure table; and the candlestick of gold with the lamps thereof, to burn every evening; for we keep the charge of Yehovah our God; but ye have forsaken Him.
והנה עמנו בראש האלהים ׀ וכהניו וחצצרות התרועה להריע עליכם בני ישראל אל־תלחמו עם־יהוה אלהי־אבתיכם כי־לא תצליחו׃	יב	12	And, behold, God is with us at our head, and His priests with the trumpets of alarm to sound an alarm against you. O children of Israel, fight ye not against Yehovah, the God of your fathers; for ye shall not prosper.'
וירבעם הסב את־המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם׃	יג	13	But Jeroboam caused an ambushment to come about behind them; so they were before Judah, and the ambushment was behind them.
ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצרים מחצצרים בחצצרות׃	יד	14	And when Judah looked back, behold, the battle was before and behind them; and they cried unto Yehovah, and the priests sounded with the trumpets.
ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את־ירבעם וכל־ישראל לפני אביה ויהודה׃	יה	15	Then the men of Judah gave a shout; and as the men of Judah shouted, it came to pass, that God smote Jeroboam and all Israel before Abijah and Judah.
וינוסו בני־ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם׃	יו	16	And the children of Israel fled before Judah; and God delivered them into their hand.
ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש־מאות אלף איש בחור׃	יז	17	And Abijah and his people slew them with a great slaughter; so there fell down slain of Israel five hundred thousand chosen men.
ויכנעו בני־ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על־יהוה אלהי אבותיהם׃	יח	18	Thus the children of Israel were brought under at that time, and the children of Judah prevailed, because they relied upon Yehovah, the God of their fathers.
וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את־בית־אל ואת־בנותיה ואת־ישנה ואת־בנותיה ואת־עפרין עפרון ובנתיה׃	יט	19	And Abijah pursued after Jeroboam, and took cities from him, Bethel with the towns thereof, and Jeshanah with the towns thereof, and Ephrain with the towns thereof.
ולא־עצר כח־ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת׃ פ	כ	20	Neither did Jeroboam recover strength again in the days of Abijah; and Yehovah smote him, and he died. {P}
ויתחזק אביהו וישא־לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות׃ ס	כא	21	But Abijah waxed mighty, and took unto himself fourteen wives, and begot twenty and two sons, and sixteen daughters.
ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו׃	כב	22	And the rest of the acts of Abijah, and his ways, and his sayings, are written in the commentary of the prophet Iddo.
וישכב אביה עם־אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים׃ פ	כג	23	So Abijah slept with his fathers, and they buried him in the city of David, and Asa his son reigned in his stead; in his days the land was quiet ten years. {P}

Chapter 14

ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו׃	א	1	And Asa did that which was good and right in the eyes of Yehovah his God;
ויסר את־מזבחות הנכר והבמות וישבר את־המצבות ויגדע את־האשרים׃	ב	2	for he took away the strange altars, and the high places, and broke down the pillars, and hewed down the Asherim;
ויאמר ליהודה לדרוש את־יהוה אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה׃	ג	3	and commanded Judah to seek Yehovah, the God of their fathers, and to do the Torah and the commandment.
ויסר מכל־ערי יהודה את־הבמות ואת־החמנים ותשקט הממלכה לפניו׃	ד	4	Also he took away out of all the cities of Judah the high places and the sun-images; and the kingdom was quiet before him.
ויבן ערי מצורה ביהודה כי־שקטה הארץ ואין־עמו מלחמה בשנים האלה כי־הניח יהוה לו׃	ה	5	And he built fortified cities in Judah; for the land was quiet, and he had no war in those years; because Yehovah had given him rest.
ויאמר ליהודה נבנה ׀ את־הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את־יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו׃ פ	ו	6	For he said unto Judah: 'Let us build these cities, and make about them walls, and towers, gates, and bars; the land is yet before us, because we have sought Yehovah our God; we have sought Him, and He hath given us rest on every side.' So they built and prospered. {P}
ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ס ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל־אלה גבורי חיל׃	ז	7	And Asa had an army that bore bucklers and spears, out of Judah three hundred thousand; {S} and out of Benjamin, that bore shields and drew bows, two hundred and fourscore thousand; all these were mighty men of valour.
ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד־מרשה׃	ח	8	And there came out against them Zerah the Ethiopian with an army of a thousand thousand, and three hundred chariots; and he came unto Mareshah.
ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה׃	ט	9	Then Asa went out to meet him, and they set the battle in array in the valley of Zephath at Mareshah.
ויקרא אסא אל־יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין־עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי־עליך נשענו ובשמך באנו על־ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל־יעצר עמך אנוש׃ ס	י	10	And Asa cried unto Yehovah his God, and said: 'Yehovah, there is none beside Thee to help, between the mighty and him that hath no strength; help us, Yehovah our God; for we rely on Thee, and in Thy name are we come against this multitude. Thou art Yehovah our God; let not man prevail against Thee.' {S}
ויגף יהוה את־הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים׃	יא	11	So Yehovah smote the Ethiopians before Asa, and before Judah; and the Ethiopians fled.
וירדפם אסא והעם אשר־עמו עד־לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי־נשברו לפני־יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד׃	יב	12	And Asa and the people that were with him pursued them unto Gerar; and there fell of the Ethiopians so that none remained alive; for they were shattered before Yehovah, and before His host; and they carried away very much booty.
ויכו את כל־הערים סביבות גרר כי־היה פחד־יהוה עליהם ויבזו את־כל־הערים כי־בזה רבה היתה בהם׃	יג	13	And they smote all the cities round about Gerar; for a terror from Yehovah came upon them; and they spoiled all the cities; for there was much spoil in them.
וגם־אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם׃ ס	יד	14	They smote also the tents of cattle, and carried away sheep in abundance and camels, and returned to Yerushalam. {S}

Chapter 15

ועזריהו בן־עודד היתה עליו רוח אלהים׃	א	1	And the spirit of God came upon Azariah the son of Oded;
ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל־יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם־תדרשהו ימצא לכם ואם־תעזבהו יעזב אתכם׃ ס	ב	2	and he went out to meet Asa, and said unto him: 'Hear ye me, Asa, and all Judah and Benjamin: Yehovah is with you, while ye are with Him; and if ye seek Him, He will be found of you; but if ye forsake Him, He will forsake you. {S}
וימים רבים לישראל ללא ׀ אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה׃	ג	3	Now for long seasons Israel was without the true God, and without a teaching priest, and without Torah;
וישב בצר־לו על־יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם׃	ד	4	but when in their distress they turned unto Yehovah, the God of Israel, and sought Him, He was found of them.
ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל־יושבי הארצות׃	ה	5	And in those times there was no peace to him that went out, nor to him that came in, but great discomfitures were upon all the inhabitants of the lands.
וכתתו גוי־בגוי ועיר בעיר כי־אלהים הממם בכל־צרה׃	ו	6	And they were broken in pieces, nation against nation, and city against city; for God did discomfit them with all manner of adversity.
ואתם חזקו ואל־ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם׃ ס	ז	7	But be ye strong, and let not your hands be slack; for your work shall be rewarded.' {S}
וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל־ארץ יהודה ובנימן ומן־הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את־מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה׃	ח	8	And when Asa heard these words, even the prophecy of Oded the prophet, he took courage, and put away the detestable things out of all the land of Judah and Benjamin, and out of the cities which he had taken from the hill-country of Ephraim; and he renewed the altar of Yehovah, that was before the porch of Yehovah.
ויקבץ את־כל־יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי־נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי־יהוה אלהיו עמו׃ פ	ט	9	And he gathered all Judah and Benjamin, and them that sojourned with them out of Ephraim and Manasseh, and out of Simeon; for they fell to him out of Israel in abundance, when they saw that Yehovah his God was with him. {P}
ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש־עשרה למלכות אסא׃	י	10	So they gathered themselves together at Yerushalam in the third month, in the fifteenth year of the reign of Asa.
ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן־השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים׃	יא	11	And they sacrificed unto Yehovah in that day, of the spoil which they had brought, seven hundred oxen and seven thousand sheep.
ויבאו בברית לדרוש את־יהוה אלהי אבותיהם בכל־לבבם ובכל־נפשם׃	יב	12	And they entered into the covenant to seek Yehovah, the God of their fathers, with all their heart and with all their soul;
וכל אשר לא־ידרש ליהוה אלהי־ישראל יומת למן־קטן ועד־גדול למאיש ועד־אשה׃	יג	13	and that whosoever would not seek Yehovah, the God of Israel, should be put to death, whether small or great, whether man or woman.
וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות׃	יד	14	And they swore unto Yehovah with a loud voice, and with shouting, and with trumpets, and with horns.
וישמחו כל־יהודה על־השבועה כי בכל־לבבם נשבעו ובכל־רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב׃	יה	15	And all Judah rejoiced at the oath; for they had sworn with all their heart, and sought Him with their whole desire; and He was found of them; and Yehovah gave them rest round about.
וגם־מעכה אם ׀ אסא המלך הסירה מגבירה אשר־עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את־מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון׃	יו	16	And also Maacah the mother of Asa the king, he removed her from being queen, because she had made an abominable image for an Asherah; and Asa cut down her image, and made dust of it, and burnt it at the brook Kidron.
והבמות לא־סרו מישראל רק לבב־אסא היה שלם כל־ימיו׃	יז	17	But the high places were not taken away out of Israel; nevertheless the heart of Asa was whole all his days.
ויבא את־קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים׃	יח	18	And he brought into the house of God the things that his father had hallowed, and that he himself had hallowed, silver, and gold, and vessels.
ומלחמה לא היתה עד שנת־שלשים וחמש למלכות אסא׃ ס	יט	19	And there was no more war unto the five and thirtieth year of the reign of Asa. {P}

Chapter 16

בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך־ישראל על־יהודה ויבן את־הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה׃	א	1	In the six and thirtieth year of the reign of Asa, Baasa king of Israel went up against Judah, and built Ramah, that he might not suffer any to go out or come in to Asa king of Judah.
ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל־בן־הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר׃	ב	2	Then Asa brought out silver and gold out of the treasures of the house of Yehovah and of the king's house, and sent to Ben-hadad king of Aram, that dwelt at Damascus, saying:
ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את־בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי׃	ג	3	'There is a league between me and thee, as there was between my father and thy father; behold, I have sent thee silver and gold; go, break thy league with Baasa king of Israel, that he may depart from me.'
וישמע בן הדד אל־המלך אסא וישלח את־שרי החילים אשר־לו אל־ערי ישראל ויכו את־עיון ואת־דן ואת אבל מים ואת כל־מסכנות ערי נפתלי׃	ד	4	And Ben-hadad hearkened unto king Asa, and sent the captains of his armies against the cities of Israel; and they smote Ijon, and Dan, and Abelmaim, and all the store-cities of Naphtali.
ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את־הרמה וישבת את־מלאכתו׃ ס	ה	5	And it came to pass, when Baasa heard thereof, that he left off building Ramah, and let his work cease. {S}
ואסא המלך לקח את־כל־יהודה וישאו את־אבני הרמה ואת־עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את־גבע ואת־המצפה׃ ס	ו	6	Then Asa the king took all Judah; and they carried away the stones of Ramah, and the timber thereof, wherewith Baasa had builded; and he built therewith Geba and Mizpah. {S}
ובעת ההיא בא חנני הראה אל־אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על־מלך ארם ולא נשענת על־יהוה אלהיך על־כן נמלט חיל מלך־ארם מידך׃	ז	7	And at that time Hanani the seer came to Asa king of Judah, and said unto him: 'Because thou hast relied on the king of Aram, and hast not relied on Yehovah thy God, therefore is the host of the king of Aram escaped out of thy hand.
הלא הכושים והלובים היו לחיל ׀ לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על־יהוה נתנם בידך׃	ח	8	Were not the Ethiopians and the Lubim a huge host, with chariots and horsemen exceeding many? yet, because thou didst rely on Yehovah, He delivered them into thy hand.
כי יהוה עיניו משטטות בכל־הארץ להתחזק עם־לבבם שלם אליו נסכלת על־זאת כי מעתה יש עמך מלחמות׃	ט	9	For the eyes of Yehovah run to and fro throughout the whole earth, to show Himself strong in the behalf of them whose heart is whole toward Him. Herein thou hast done foolishly; for from henceforth thou shalt have wars.'
ויכעס אסא אל־הראה ויתנהו בית המהפכת כי־בזעף עמו על־זאת וירצץ אסא מן־העם בעת ההיא׃	י	10	Then Asa was wroth with the seer, and put him in the prison-house; for he was in a rage with him because of this thing. And Asa oppressed some of the people the same time.
והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על־ספר המלכים ליהודה וישראל׃	יא	11	And, behold, the acts of Asa, first and last, lo, they are written in the book of the kings of Judah and Israel.
ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד־למעלה חליו וגם־בחליו לא־דרש את־יהוה כי ברפאים׃	יב	12	And in the thirty and ninth year of his reign Asa was diseased in his feet; his disease was exceeding great; yet in his disease he sought not to Yehovah, but to the physicians.
וישכב אסא עם־אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו׃	יג	13	And Asa slept with his fathers, and died in the one and fortieth year of his reign.
ויקברהו בקברתיו אשר כרה־לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו־לו שרפה גדולה עד־למאד׃ פ	יד	14	And they buried him in his own sepulchres, which he had hewn out for himself in the city of David, and laid him in the bed which was filled with sweet odours and divers kinds [of spices] prepared by the perfumers' art; and they made a very great burning for him. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 17

וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על־ישראל׃	א	1	And Jehoshaphat his son reigned in his stead, and strengthened himself against Israel.
ויתן־חיל בכל־ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו׃	ב	2	And he placed forces in all the fortified cities of Judah, and set garrisons in the land of Judah, and in the cities of Ephraim, which Asa his father had taken.
ויהי יהוה עם־יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים׃	ג	3	And Yehovah was with Jehoshaphat, because he walked in the first ways of his father David, and sought not unto the Baalim;
כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל׃	ד	4	but sought to the God of his father, and walked in His commandments, and not after the doings of Israel.
ויכן יהוה את־הממלכה בידו ויתנו כל־יהודה מנחה ליהושפט ויהי־לו עשר־וכבוד לרב׃	ה	5	Therefore Yehovah established the kingdom in his hand; and all Judah brought to Jehoshaphat presents; and he had riches and honour in abundance.
ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את־הבמות ואת־האשרים מיהודה׃ פ	ו	6	And his heart was lifted up in the ways of Yehovah; and furthermore he took away the high places and the Asherim out of Judah. {P}
ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן־חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו ללמד בערי יהודה׃	ז	7	Also in the third year of his reign he sent his princes, even Ben-hail, and Obadiah, and Zechariah, and Nethanel, and Micaiah, to teach in the cities of Judah;
ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמירמות ושמרימות ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים׃	ח	8	and with them the Levites, even Shemaiah, and Nethaniah, and Zebadiah, and Asahel, and Shemiramoth, and Jehonathan, and Adonijah, and Tobijah, and Tob-adonijah, the Levites; and with them Elishama and Jehoram, the priests.
וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל־ערי יהודה וילמדו בעם׃	ט	9	And they taught in Judah, having the book of the Torah of Yehovah with them; and they went about throughout all the cities of Judah, and taught among the people.
ויהי ׀ פחד יהוה על כל־ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם־יהושפט׃	י	10	And a terror from Yehovah fell upon all the kingdoms of the lands that were round about Judah, so that they made no war against Jehoshaphat.
ומן־פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות׃ פ	יא	11	And some of the Philistines brought Jehoshaphat presents, and silver for tribute; the Arabians also brought him flocks, seven thousand and seven hundred rams, and seven thousand and seven hundred he-goats. {P}
ויהי יהושפט הלך וגדל עד־למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות׃	יב	12	And Jehoshaphat waxed great exceedingly; and he built in Judah castles and cities of store.
ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם׃	יג	13	And he had many works in the cities of Judah; and men of war, mighty men of valour, in Yerushalam.
ואלה פקדתם לבית אבותיהם ליהודה שרי אלפים עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף׃ ס	יד	14	And this was the numbering of them according to their fathers' houses: of Judah, the captains of thousands: {S} Adnah the captain, and with him mighty men of valour three hundred thousand; {S}
ועל־ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף׃ ס	יה	15	and next to him Jehohanan the captain, and with him two hundred and fourscore thousand; {S}
ועל־ידו עמסיה בן־זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל׃ ס	יו	16	and next to him Amasiah the son of Zichri, who willingly offered himself unto Yehovah, and with him two hundred thousand mighty men of valour; {S}
ומן־בנימן גבור חיל אלידע ועמו נשקי־קשת ומגן מאתים אלף׃ ס	יז	17	and of Benjamin: Eliada a mighty man of valour, and with him two hundred thousand armed with bow and shield; {S}
ועל־ידו יהוזבד ועמו מאה־ושמונים אלף חלוצי צבא׃ ס	יח	18	and next to him Jehozabad, and with him a hundred and fourscore thousand ready prepared for war. {S}
אלה המשרתים את־המלך מלבד אשר־נתן המלך בערי המבצר בכל־יהודה׃ פ	יט	19	These were they that waited on the king beside those whom the king put in the fortified cities throughout all Judah. {P}

Chapter 18

ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב׃	א	1	Now Jehoshaphat had riches and honour in abundance; and he allied himself with Ahab by marriage.
וירד לקץ שנים אל־אחאב לשמרון ויזבח־לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל־רמות גלעד׃	ב	2	And after a lapse of years he went down to Ahab to Samaria. And Ahab killed sheep and oxen for him in abundance, and for the people that were with him, and persuaded him to go up with him to Ramoth-gilead.
ויאמר אחאב מלך־ישראל אל־יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה׃	ג	3	And Ahab king of Israel said unto Jehoshaphat king of Judah: 'Wilt thou go with me to Ramoth-gilead?' And he answered him: 'I am as thou art, and my people as thy people; and we will be with thee in the war.'
ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל דרש־נא כיום את־דבר יהוה׃	ד	4	And Jehoshaphat said unto the king of Israel: 'Inquire, I pray thee, at the word of Yehovah today.'
ויקבץ מלך־ישראל את־הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל־רמת גלעד למלחמה אם־אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך׃	ה	5	Then the king of Israel gathered the prophets together, four hundred men, and said unto them: 'Shall we go to Ramoth-gilead to battle, or shall I forbear?' And they said: 'Go up; for God will deliver it into the hand of the king.'
ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו׃	ו	6	But Jehoshaphat said: 'Is there not here besides a prophet of Yehovah, that we might inquire of him?'
ויאמר מלך־ישראל ׀ אל־יהושפט עוד איש־אחד לדרוש את־יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי־איננו מתנבא עלי לטובה כי כל־ימיו לרעה הוא מיכיהו בן־ימלא ויאמר יהושפט אל־יאמר המלך כן׃	ז	7	And the king of Israel said unto Jehoshaphat: 'There is yet one man by whom we may inquire of Yehovah; but I hate him; for he never prophesieth good concerning me, but always evil; the same is Micaiah the son of Imla.' And Jehoshaphat said: 'Let not the king say so.'
ויקרא מלך ישראל אל־סריס אחד ויאמר מהר מיכיהו מיכהו בן־ימלא׃	ח	8	Then the king of Israel called an officer, and said: 'Fetch quickly Micaiah the son of Imla.'
ומלך ישראל ויהושפט מלך־יהודה יושבים איש על־כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל־הנביאים מתנבאים לפניהם׃	ט	9	Now the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah sat each on his throne, arrayed in their robes, and they sat in a threshing-floor at the entrance of the gate of Samaria; and all the prophets were prophesying before them.
ויעש לו צדקיהו בן־כנענה קרני ברזל ויאמר כה־אמר יהוה באלה תנגח את־ארם עד־כלותם׃	י	10	And Zedekiah the son of Chenaanah made him horns of iron, and said: 'Thus saith Yehovah: With these shalt thou gore the Arameans, until they be consumed.'
וכל־הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃	יא	11	And all the prophets prophesied so, saying: 'Go up to Ramoth-gilead, and prosper; for Yehovah will deliver it into the hand of the king.'
והמלאך אשר־הלך ׀ לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה־אחד טוב אל־המלך ויהי־נא דברך כאחד מהם ודברת טוב׃	יב	12	And the messenger that went to call Micaiah spoke to him, saying: 'Behold, the words of the prophets declare good to the king with one mouth; let thy word therefore, I pray thee, be like one of theirs, and speak thou good.'
ויאמר מיכיהו חי־יהוה כי את־אשר־יאמר אלהי אתו אדבר׃	יג	13	And Micaiah said: 'As Yehovah liveth, what my God saith, that will I speak.'
ויבא אל־המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל־רמת גלעד למלחמה אם־אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם׃	יד	14	And when he was come to the king, the king said unto him: 'Micaiah, shall we go to Ramoth-gilead to battle, or shall I forbear?' And he said: 'Go ye up, and prosper; and they shall be delivered into your hand.'
ויאמר אליו המלך עד־כמה פעמים אני משביעך אשר לא־תדבר אלי רק־אמת בשם יהוה׃	יה	15	And the king said to him: 'How many times shall I adjure thee that thou speak unto me nothing but the truth in the name of Yehovah.'
ויאמר ראיתי את־כל־ישראל נפוצים על־ההרים כצאן אשר אין־להן רעה ויאמר יהוה לא־אדנים לאלה ישובו איש־לביתו בשלום׃	יו	16	And he said: 'I saw all Israel scattered upon the mountains, as sheep that have no shepherd; and Yehovah said: These have no master, let them return every man to his house in peace.'
ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט הלא אמרתי אליך לא־יתנבא עלי טוב כי אם־לרע׃ ס	יז	17	And the king of Israel said to Jehoshaphat: 'Did I not tell thee that he would not prophesy good concerning me, but evil?' {S}
ויאמר לכן שמעו דבר־יהוה ראיתי את־יהוה יושב על־כסאו וכל־צבא השמים עמדים על־ימינו ושמאלו׃	יח	18	And he said: 'Therefore hear ye the word of Yehovah: I saw Yehovah sitting upon His throne, and all the host of heaven standing on His right hand and on His left.
ויאמר יהוה מי יפתה את־אחאב מלך־ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה׃	יט	19	And Yehovah said: who shall entice Ahab king of Israel, that he may go up and fall at Ramoth-gilead? And one spoke saying after this manner, and another saying after that manner.
ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃	כ	20	And there came forth the spirit, and stood before Yehovah, and said: I will entice him. And Yehovah said unto him: Wherewith?
ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן׃	כא	21	And he said: I will go forth, and will be a lying spirit in the mouth of all his prophets. And He said: Thou shalt entice him, and shalt prevail also; go forth, and do so.
ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃ ס	כב	22	Now therefore, behold, Yehovah hath put a lying spirit in the mouth of these thy prophets; and Yehovah hath spoken evil concerning thee.' {S}
ויגש צדקיהו בן־כנענה ויך את־מיכיהו על־הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח־יהוה מאתי לדבר אתך׃	כג	23	Then Zedekiah the son of Chenaanah came near, and smote Micaiah upon the cheek, and said: 'Which way went the spirit of Yehovah from me to speak unto thee?'
ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא׃	כד	24	And Micaiah said: 'Behold, thou shalt see on that day, when thou shalt go into an inner chamber to hide thyself.'
ויאמר מלך ישראל קחו את־מיכיהו והשיבהו אל־אמון שר־העיר ואל־יואש בן־המלך׃	כה	25	And the king of Israel said: 'Take ye Micaiah; and carry him back unto Amon the governor of the city, and to Joash the king's son;
ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום׃	כו	26	and say: Thus saith the king: Put this fellow in the prison, and feed him with scant bread and with scant water, until I return in peace.'
ויאמר מיכיהו אם־שוב תשוב בשלום לא־דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃ פ	כז	27	And Micaiah said: 'If thou return at all in peace, Yehovah hath not spoken by me.' And he said: 'Hear, ye peoples, all of you.'
ויעל מלך־ישראל ויהושפט מלך־יהודה אל־רמת גלעד׃	כח	28	So the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah went up to Ramoth-gilead.
ויאמר מלך ישראל אל־יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה׃	כט	29	And the king of Israel said unto Jehoshaphat: 'I will disguise myself, and go into the battle; but put thou on thy robes.' So the king of Israel disguised himself; and they went into the battle.
ומלך ארם צוה את־שרי הרכב אשר־לו לאמר לא תלחמו את־הקטן את־הגדול כי אם־את־מלך ישראל לבדו׃	ל	30	Now the king of Aram had commanded the captains of his chariots, saying: 'Fight neither with small nor great, save only with the king of Israel.'
ויהי כראות שרי הרכב את־יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו׃	לא	31	And it came to pass, when the captains of the chariots saw Jehoshaphat, that they said: 'It is the king of Israel.' Therefore they turned about to fight against him; but Jehoshaphat cried out, and Yehovah helped him; and God moved them to depart from him.
ויהי כראות שרי הרכב כי לא־היה מלך ישראל וישבו מאחריו׃	לב	32	And it came to pass, when the captains of the chariots saw that it was not the king of Israel, that they turned back from pursuing him.
ואיש משך בקשת לתמו ויך את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידך ידיך והוצאתני מן־המחנה כי החליתי׃	לג	33	And a certain man drew his bow at a venture, and smote the king of Israel between the lower armour and the breastplate; wherefore he said to the driver of the chariot: 'Turn thy hand, and carry me out of the host; for I am sore wounded.'
ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד־הערב וימת לעת בוא השמש׃	לד	34	And the battle increased that day; howbeit the king of Israel stayed himself up in his chariot against the Arameans until the even; and about the time of the going down of the sun he died.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 19

וישב יהושפט מלך־יהודה אל־ביתו בשלום לירושלם׃	א	1	And Jehoshaphat the king of Judah returned to his house in peace to Yerushalam. {S}
ויצא אל־פניו יהוא בן־חנני החזה ויאמר אל־המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב ובזאת עליך קצף מלפני יהוה׃	ב	2	And Jehu the son of Hanani the seer went out to meet him, and said to king Jehoshaphat: 'Shouldest thou help the wicked, and love them that hate Yehovah? for this thing wrath is upon thee from before Yehovah.
אבל דברים טובים נמצאו עמך כי־בערת האשרות מן־הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים׃	ג	3	Nevertheless there are good things found in thee, in that thou hast put away the Asheroth out of the land, and hast set thy heart to seek God.'
וישב יהושפט בירושלם ס וישב ויצא בעם מבאר שבע עד־הר אפרים וישיבם אל־יהוה אלהי אבותיהם׃	ד	4	And Jehoshaphat dwelt at Yerushalam; and he went out again among the people from Beer-sheba to the hill-country of Ephraim, and brought them back unto Yehovah, the God of their fathers.
ויעמד שפטים בארץ בכל־ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר׃	ה	5	And he set judges in the land throughout all the fortified cities of Judah, city by city,
ויאמר אל־השפטים ראו מה־אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃	ו	6	and said to the judges: 'Consider what ye do; for ye judge not for man, but for Yehovah; and [He is] with you in giving judgment.
ועתה יהי פחד־יהוה עליכם שמרו ועשו כי־אין עם־יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח־שחד׃	ז	7	Now therefore let the fear of Yehovah be upon you; take heed and do it; for there is no iniquity with Yehovah our God, nor respect of persons, nor taking of bribes.'
וגם בירושלם העמיד יהושפט מן־הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם׃	ח	8	Moreover in Yerushalam did Jehoshaphat set of the Levites and the priests, and of the heads of the fathers' houses of Israel, for the judgment of Yehovah, and for controversies. And they returned to Yerushalam.
ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם׃	ט	9	And he charged them, saying: 'Thus shall ye do in the fear of Yehovah, faithfully, and with a whole heart.
וכל־ריב אשר־יבוא עליכם מאחיכם ׀ הישבים בעריהם בין־דם ׀ לדם בין־תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה־קצף עליכם ועל־אחיכם כה תעשון ולא תאשמו׃	י	10	And whensoever any controversy shall come to you from your brethren that dwell in their cities, between blood and blood, between Torah and commandment, statutes and ordinances, ye shall warn them, that they be not guilty towards Yehovah, and so wrath come upon you and upon your brethren; thus shall ye do, and ye shall not be guilty.
והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר־יהוה וזבדיהו בן־ישמעאל הנגיד לבית־יהודה לכל דבר־המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם־הטוב׃ פ	יא	11	And, behold, Amariah the chief priest is over you in all matters of Yehovah; and Zebadiah the son of Ishmael, the ruler of the house of Judah, in all the king's matters; also the officers of the Levites before you. Deal courageously, and Yehovah be with the good.' {P}

Chapter 20

ויהי אחריכן באו בני־מואב ובני עמון ועמהם ׀ מהעמונים על־יהושפט למלחמה׃	א	1	And it came to pass after this, that the children of Moab, and the children of Ammon, and with them some of the Ammonites, came against Jehoshaphat to battle.
ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי׃	ב	2	Then there came some that told Jehoshaphat, saying: 'There cometh a great multitude against thee from beyond the sea from Aram; and, behold, they are in Hazazon-tamar'--the same is En-gedi.
וירא ויתן יהושפט את־פניו לדרוש ליהוה ויקרא־צום על־כל־יהודה׃	ג	3	And Jehoshaphat feared, and set himself to seek unto Yehovah; and he proclaimed a fast throughout all Judah.
ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל־ערי יהודה באו לבקש את־יהוה׃	ד	4	And Judah gathered themselves together, to seek help of Yehovah; even out of all the cities of Judah they came to seek Yehovah.
ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה׃	ה	5	And Jehoshaphat stood in the congregation of Judah and Yerushalam, in the house of Yehovah, before the new court;
ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה־הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב׃	ו	6	and he said: 'Yehovah, the God of our fathers, art not Thou alone God in heaven? and art not Thou ruler over all the kingdoms of the nations? and in Thy hand is power and might, so that none is able to withstand Thee.
הלא ׀ אתה אלהינו הורשת את־ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם׃	ז	7	Didst not Thou, O our God, drive out the inhabitants of this land before Thy people Israel, and gavest it to the seed of Abraham Thy friend for ever?
וישבו־בה ויבנו לך ׀ בה מקדש לשמך לאמר׃	ח	8	And they dwelt therein, and have built Thee a sanctuary therein for Thy name, saying:
אם־תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע׃	ט	9	If evil come upon us, the sword, judgment, or pestilence, or famine, we will stand before this house, and before Thee--for Thy name is in this house--and cry unto Thee in our affliction, and Thou wilt hear and save.
ועתה הנה בני־עמון ומואב והר־שעיר אשר לא־נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃	י	10	And now, behold, the children of Ammon and Moab and mount Seir, whom Thou wouldest not let Israel invade, when they came out of the land of Egypt, but they turned aside from them, and destroyed them not;
והנה־הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃	יא	11	behold, they render unto us [evil], to come to cast us out of Thy possession, which Thou hast given us to inherit.
אלהינו הלא תשפט־בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה־נעשה כי עליך עינינו׃	יב	12	O our God, wilt Thou not execute judgment on them? for we have no might against this great multitude that cometh against us; neither know we what to do; but our eyes are upon Thee.'
וכל־יהודה עמדים לפני יהוה גם־טפם נשיהם ובניהם׃ פ	יג	13	And all Judah stood before Yehovah, with their little ones, their wives, and their children. {S}
ויחזיאל בן־זכריהו בן־בניה בן־יעיאל בן־מתניה הלוי מן־בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל׃	יד	14	Then upon Jahaziel the son of Zechariah, the son of Benaiah, the son of Jeiel, the son of Mattaniah, the Levite, of the sons of Asaph, came the spirit of Yehovah in the midst of the congregation;
ויאמר הקשיבו כל־יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה־אמר יהוה לכם אתם אל־תיראו ואל־תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים׃	יה	15	and he said: 'Hearken ye, all Judah, and ye inhabitants of Yerushalam, and thou king Jehoshaphat: thus saith Yehovah unto you: Fear not ye, neither be dismayed by reason of this great multitude; for the battle is not yours, but God's.
מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל׃	יו	16	To-morrow go ye down against them; behold, they come up by the ascent of Ziz; and ye shall find them at the end of the valley, before the wilderness of Jeruel.
לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את־ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל־תיראו ואל־תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם׃	יז	17	Ye shall not need to fight in this battle; set yourselves, stand ye still, and see the salvation of Yehovah with you, O Judah and Yerushalam; fear not, nor be dismayed; to-morrow go out against them; for Yehovah is with you.'
ויקד יהושפט אפים ארצה וכל־יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה׃	יח	18	And Jehoshaphat bowed his head with his face to the ground; and all Judah and the inhabitants of Yerushalam fell down before Yehovah, worshipping Yehovah.
ויקמו הלוים מן־בני הקהתים ומן־בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה׃	יט	19	And the Levites, of the children of the Kohathites and of the children of the Korahites, stood up to praise Yehovah, the God of Israel, with an exceeding loud voice.
וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו׃	כ	20	And they rose early in the morning, and went forth into the wilderness of Tekoa; and as they went forth, Jehoshaphat stood and said: 'Hear me, O Judah, and ye inhabitants of Yerushalam; believe in Yehovah your God, so shall ye be established; believe His prophets, so shall ye prosper.'
ויועץ אל־העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת־קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו׃	כא	21	And when he had taken counsel with the people, he appointed them that should sing unto Yehovah, and praise in the beauty of holiness, as they went out before the army, and say: 'Give thanks unto Yehovah, for His mercy endureth for ever.'
ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה ׀ מארבים על־בני עמון מואב והר־שעיר הבאים ליהודה וינגפו׃	כב	22	And when they began to sing and to praise, Yehovah set liers-in-wait against the children of Ammon, Moab, and mount Seir, that were come against Judah; and they were smitten.
ויעמדו בני עמון ומואב על־ישבי הר־שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש־ברעהו למשחית׃	כג	23	For the children of Ammon and Moab stood up against the inhabitants of mount Seir, utterly to slay and destroy them; and when they had made an end of the inhabitants of Seir, every one helped to destroy another.
ויהודה בא על־המצפה למדבר ויפנו אל־ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה׃	כד	24	And when Judah came to the watch-tower of the wilderness, they looked upon the multitude; and, behold, they were dead bodies fallen to the earth, and there were none that escaped.
ויבא יהושפט ועמו לבז את־שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את־השלל כי רב־הוא׃	כה	25	And when Jehoshaphat and his people came to take the spoil of them, they found among them in abundance both riches and dead bodies, and precious jewels, which they stripped off for themselves, more than they could carry away; and they were three days in taking the spoil, it was so much.
וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי־שם ברכו את־יהוה על־כן קראו את־שם המקום ההוא עמק ברכה עד־היום׃	כו	26	And on the fourth day they assembled themselves in the valley of Beracah; for there they blessed Yehovah; therefore the name of that place was called the valley of Beracah, unto this day.
וישבו כל־איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל־ירושלם בשמחה כי־שמחם יהוה מאויביהם׃	כז	27	Then they returned, every man of Judah and Yerushalam, and Jehoshaphat in the forefront of them, to go back to Yerushalam with joy; for Yehovah had made them to rejoice over their enemies.
ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל־בית יהוה׃	כח	28	And they came to Yerushalam with psalteries and harps and trumpets unto the house of Yehovah.
ויהי פחד אלהים על כל־ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל׃	כט	29	And a terror from God was on all the kingdoms of the countries, when they heard that Yehovah fought against the enemies of Israel.
ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב׃ פ	ל	30	So the realm of Jehoshaphat was quiet; for his God gave him rest round about. {P}
וימלך יהושפט על־יהודה בן־שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת־שלחי׃	לא	31	And Jehoshaphat reigned over Judah; he was thirty and five years old when he began to reign; and he reigned twenty and five years in Yerushalam; and his mother's name was Azubah the daughter of Shilhi.
וילך בדרך אביו אסא ולא־סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה׃	לב	32	And he walked in the way of Asa his father, and turned not aside from it, doing that which was right in the eyes of Yehovah.
אך הבמות לא־סרו ועוד העם לא־הכינו לבבם לאלהי אבתיהם׃	לג	33	Howbeit the high places were not taken away; neither as yet had the people set their hearts unto the God of their fathers.
ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן־חנני אשר העלה על־ספר מלכי ישראל׃	לד	34	Now the rest of the acts of Jehoshaphat, first and last, behold, they are written in the words of Jehu the son of Hanani, which is inserted in the book of the kings of Israel.
ואחריכן אתחבר יהושפט מלך־יהודה עם אחזיה מלך־ישראל הוא הרשיע לעשות׃	לה	35	And after this did Jehoshaphat king of Judah join himself with Ahaziah king of Israel; the same did very wickedly;
ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר׃	לו	36	and he joined him with himself to make ships to go to Tarshish; and they made the ships in Ezion-geber.
ויתנבא אליעזר בן־דדוהו ממרשה על־יהושפט לאמר כהתחברך עם־אחזיהו פרץ יהוה את־מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל־תרשיש׃	לז	37	Then Eliezer the son of Dodavahu of Mareshah prophesied against Jehoshaphat, saying: 'Because thou hast joined thyself with Ahaziah, Yehovah hath made a breach in thy works.' And the ships were broken, that they were not able to go to Tarshish.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 21

וישכב יהושפט עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו׃	א	1	And Jehoshaphat slept with his fathers, and was buried with his fathers in the city of David; and Jehoram his son reigned in his stead.
ולו־אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו כל־אלה בני יהושפט מלך־ישראל׃	ב	2	And he had brethren the sons of Jehoshaphat, Azariah, and Jehiel, and Zechariah, and Azariahu, and Michael, and Shephatiah; all these were the sons of Jehoshaphat king of Israel.
ויתן להם ׀ אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם־ערי מצרות ביהודה ואת־הממלכה נתן ליהורם כי־הוא הבכור׃ פ	ג	3	And their father gave them great gifts, of silver, and of gold, and of precious things, with fortified cities in Judah; but the kingdom gave he to Jehoram, because he was the first-born. {P}
ויקם יהורם על־ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את־כל־אחיו בחרב וגם משרי ישראל׃	ד	4	Now when Jehoram was risen up over the kingdom of his father, and had strengthened himself, he slew all his brethren with the sword, and divers also of the princes of Israel.
בן־שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם׃	ה	5	Jehoram was thirty and two years old when he began to reign; and he reigned eight years in Yerushalam.
וילך בדרך ׀ מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת־אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה׃	ו	6	And he walked in the way of the kings of Israel, as did the house of Ahab; for he had the daughter of Ahab to wife; and he did that which was evil in the sight of Yehovah.
ולא־אבה יהוה להשחית את־בית דויד למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו כל־הימים׃	ז	7	Howbeit Yehovah would not destroy the house of David, because of the covenant that He had made with David, and as He promised to give a lamp to him and to his children alway.
בימיו פשע אדום מתחת יד־יהודה וימליכו עליהם מלך׃	ח	8	In his days Edom revolted from under the hand of Judah, and made a king over themselves.
ויעבר יהורם עם־שריו וכל־הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את־אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב׃	ט	9	Then Jehoram passed over with his captains, and all his chariots with him; and he rose up by night, and smote the Edomites that compassed him about, and the captains of the chariots.
ויפשע אדום מתחת יד־יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את־יהוה אלהי אבתיו׃	י	10	So Edom revolted from under the hand of Judah unto this day; then did Libnah revolt at the same time from under his hand; because he had forsaken Yehovah, the God of his fathers.
גם־הוא עשה־במות בהרי יהודה ויזן את־ישבי ירושלם וידח את־יהודה׃ פ	יא	11	Moreover he made high places in the mountains of Judah, and made the inhabitants of Yerushalam to go astray, and drew Judah away. {P}
ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה ׀ אמר יהוה אלהי דויד אביך תחת אשר לא־הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך־יהודה׃	יב	12	And there came a writing to him from Elijah the prophet, saying: 'Thus saith Yehovah, the God of David thy father: Because thou hast not walked in the ways of Jehoshaphat thy father, nor in the ways of Asa king of Judah;
ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את־יהודה ואת־ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את־אחיך בית־אביך הטובים ממך הרגת׃	יג	13	but hast walked in the way of the kings of Israel, and hast made Judah and the inhabitants of Yerushalam to go astray, like as the house of Ahab made [Israel] to go astray; and also hast slain thy brethren of thy father's house, who were better than thyself;
הנה יהוה נגף מגפה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך ובכל־רכושך׃	יד	14	behold, Yehovah will smite with a great plague thy people, and thy children, and thy wives, and all thy substance;
ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד־יצאו מעיך מן־החלי ימים על־ימים׃	יה	15	and thou shalt have great sickness by disease of thy bowels, until thy bowels fall out by reason of the sickness, day by day.'
ויער יהוה על־יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על־יד כושים׃	יו	16	And Yehovah stirred up against Jehoram the spirit of the Philistines, and of the Arabians that are beside the Ethiopians;
ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל־הרכוש הנמצא לבית־המלך וגם־בניו ונשיו ולא נשאר־לו בן כי אם־יהואחז קטן בניו׃	יז	17	and they came up against Judah, and broke into it, and carried away all the substance that was found in the king's house, and his sons also, and his wives; so that there was never a son left him, save Jehoahaz, the youngest of his sons.
ואחרי כל־זאת נגפו יהוה ׀ במעיו לחלי לאין מרפא׃	יח	18	And after all this Yehovah smote him in his bowels with an incurable disease.
ויהי לימים ׀ מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם־חליו וימת בתחלאים רעים ולא־עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו׃	יט	19	And it came to pass, that in process of time, at the end of two years, his bowels fell out by reason of his sickness, and he died of sore diseases. And his people made no burning for him, like the burning of his fathers.
בן־שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים׃	כ	20	Thirty and two years old was he when he began to reign, and he reigned in Yerushalam eight years; and he departed joyless; and they buried him in the city of David, but not in the sepulchres of the kings.

Chapter 22

וימליכו יושבי ירושלם את־אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל־הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן־יהורם מלך יהודה׃ פ	א	1	And the inhabitants of Yerushalam made Ahaziah his youngest son king in his stead; for the band of men that came with the Arabians to the camp had slain all the eldest. So Ahaziah the son of Jehoram king of Judah reigned. {P}
בן־ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת־עמרי׃	ב	2	Forty and two years old was Ahaziah when he began to reign; and he reigned one year in Yerushalam; and his mother's name was Athaliah the daughter of Omri.
גם־הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע׃	ג	3	He also walked in the ways of the house of Ahab; for his mother was his counsellor to do wickedly.
ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי־המה היו־לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו׃	ד	4	And he did that which was evil in the sight of Yehovah, as did the house of Ahab; for they were his counsellors after the death of his father, to his destruction.
גם בעצתם הלך וילך את־יהורם בן־אחאב מלך ישראל למלחמה על־חזאל מלך־ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את־יורם׃	ה	5	He walked also after their counsel, and went with Jehoram the son of Ahab king of Israel to war against Hazael king of Aram at Ramoth-gilead; and the Arameans wounded Joram.
וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את־חזהאל מלך ארם ועזריהו בן־יהורם מלך יהודה ירד לראות את־יהורם בן־אחאב ביזרעאל כי־חלה הוא׃	ו	6	And he returned to be healed in Jezreel of the wounds which they had given him at Ramah, when he fought against Hazael king of Aram. And Azariah the son of Jehoram king of Judah went down to see Jehoram the son of Ahab in Jezreel, because he was sick.
ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל־יורם ובבאו יצא עם־יהורם אל־יהוא בן־נמשי אשר משחו יהוה להכרית את־בית אחאב׃	ז	7	Now the downfall of Ahaziah was of God, in that he went unto Joram; for when he was come, he went out with Jehoram against Jehu the son of Nimshi, whom Yehovah had anointed to cut off the house of Ahab.
ויהי כהשפט יהוא עם־בית אחאב וימצא את־שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו ויהרגם׃	ח	8	And it came to pass, when Jehu was executing judgment upon the house of Ahab, that he found the princes of Judah, and the sons of the brethren of Ahaziah, ministering to Ahaziah, and slew them.
ויבקש את־אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל־יהוא וימתהו ויקברהו כי אמרו בן־יהושפט הוא אשר־דרש את־יהוה בכל־לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה׃	ט	9	And he sought Ahaziah, and they caught him--now he was hiding in Samaria--and they brought him to Jehu, and slew him; and they buried him, for they said: 'He is the son of Jehoshaphat, who sought Yehovah with all his heart.' And there was none of the house of Ahaziah that had power to hold the kingdom.
ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את־כל־זרע הממלכה לבית יהודה׃	י	10	Now when Athaliah the mother of Ahaziah saw that her son was dead, she arose and destroyed all the seed royal of the house of Judah.
ותקח יהושבעת בת־המלך את־יואש בן־אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני־המלך המומתים ותתן אתו ואת־מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת־המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו ולא המיתתהו׃	יא	11	But Jehoshabeath, the daughter of the king, took Joash the son of Ahaziah, and stole him away from among the king's sons that were slain, and put him and his nurse in the bed-chamber. So Jehoshabeath, the daughter of king Jehoram, the wife of Jehoiada the priest--for she was the sister of Ahaziah--hid him from Athaliah, so that she slew him not.
ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על־הארץ׃ פ	יב	12	And he was with them hid in the house of God six years; and Athaliah reigned over the land. {P}

Chapter 23

ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את־שרי המאות לעזריהו בן־ירחם ולישמעאל בן־יהוחנן ולעזריהו בן־עובד ואת־מעשיהו בן־עדיהו ואת־אלישפט בן־זכרי עמו בברית׃	א	1	And in the seventh year Jehoiada strengthened himself, and took the captains of hundreds, Azariah the son of Jeroham, and Ishmael the son of Jehohanan, and Azariah the son of Obed, and Maaseiah the son of Adaiah, and Elishaphat the son of Zichri, into covenant with him.
ויסבו ביהודה ויקבצו את־הלוים מכל־ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל־ירושלם׃	ב	2	And they went about in Judah, and gathered the Levites out of all the cities of Judah, and the heads of fathers' houses of Israel, and they came to Yerushalam.
ויכרת כל־הקהל ברית בבית האלהים עם־המלך ויאמר להם הנה בן־המלך ימלך כאשר דבר יהוה על־בני דויד׃	ג	3	And all the congregation made a covenant with the king in the house of God. And he said unto them: 'Behold, the king's son shall reign, as Yehovah hath spoken concerning the sons of David.
זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים׃	ד	4	This is the thing that ye shall do: a third part of you, that come in on the sabbath, of the priests and of the Levites, shall be porters of the doors;
והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל־העם בחצרות בית יהוה׃	ה	5	and a third part shall be at the king's house; and a third part at the gate of the foundation; and all the people shall be in the courts of the house of Yehovah.
ואל־יבוא בית־יהוה כי אם־הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי־קדש המה וכל־העם ישמרו משמרת יהוה׃	ו	6	But let none come into the house of Yehovah, save the priests, and they that minister of the Levites; they shall come in, for they are holy; but all the people shall keep the charge of Yehovah.
והקיפו הלוים את־המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל־הבית יומת והיו את־המלך בבאו ובצאתו׃	ז	7	And the Levites shall compass the king round about, every man with his weapons in his hand; and whosoever cometh into the house, let him be slain; and be ye with the king when he cometh in, and when he goeth out.'
ויעשו הלוים וכל־יהודה ככל אשר־צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את־אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את־המחלקות׃	ח	8	So the Levites and all Judah did according to all that Jehoiada the priest commanded; and they took every man his men, those that were to come in on the sabbath, with those that were to go out on the sabbath; for Jehoiada the priest dismissed not the courses.
ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את־החניתים ואת־המגנות ואת־השלטים אשר למלך דויד אשר בית האלהים׃	ט	9	And Jehoiada the priest delivered to the captains of hundreds the spears, and bucklers, and shields, that had been king David's, which were in the house of God.
ויעמד את־כל־העם ואיש ׀ שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד־כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על־המלך סביב׃	י	10	And he set all the people, every man with his weapon in his hand, from the right side of the house to the left side of the house, along by the altar and the house, by the king round about.
ויוציאו את־בן־המלך ויתנו עליו את־הנזר ואת־העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך׃ ס	יא	11	Then they brought out the king's son, and put upon him the crown and the insignia, and made him king; and Jehoiada and his sons anointed him; and they said: 'Long live the king.' {S}
ותשמע עתליהו את־קול העם הרצים והמהללים את־המלך ותבוא אל־העם בית יהוה׃	יב	12	And when Athaliah heard the noise of the people running and praising the king, she came to the people into the house of Yehovah;
ותרא והנה המלך עומד על־עמודו במבוא והשרים והחצצרות על־המלך וכל־עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את־בגדיה ותאמר קשר קשר׃ ס	יג	13	and she looked, and, behold, the king stood on his platform at the entrance, and the captains and the trumpets by the king; and all the people of the land rejoiced, and blew with trumpets; the singers also [played] on instruments of music, and led the singing of praise. Then Athaliah rent her clothes, and said: 'Treason, treason.' {S}
ויוצא יהוידע הכהן את־שרי המאות ׀ פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל־מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה׃	יד	14	And Jehoiada the priest brought out the captains of hundreds that were set over the host, and said unto them: 'Have her forth between the ranks; and whoso followeth her, let him be slain with the sword'; for the priest said: 'Slay her not in the house of Yehovah.'
וישימו לה ידים ותבוא אל־מבוא שער־הסוסים בית המלך וימיתוה שם׃ פ	יה	15	So they made way for her; and she went to the entry of the horse gate to the king's house; and they slew her there. {P}
ויכרת יהוידע ברית בינו ובין כל־העם ובין המלך להיות לעם ליהוה׃	יו	16	And Jehoiada made a covenant between himself, and all the people, and the king, that they should be Yehovah's people.
ויבאו כל־העם בית־הבעל ויתצהו ואת־מזבחתיו ואת־צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות׃	יז	17	And all the people went to the house of Baal, and broke it down, and broke his altars and his images in pieces, and slew Mattan the priest of Baal before the altars.
וישם יהוידע פקדת בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על־בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד׃	יח	18	And Jehoiada appointed the offices of the house of Yehovah under the hand of the priests the Levites, whom David had distributed in the house of Yehovah, to offer the burnt-offerings of Yehovah, as it is written in the Torah of Moses, with rejoicing and with singing, according to the direction of David.
ויעמד השוערים על־שערי בית יהוה ולא־יבא טמא לכל־דבר׃	יט	19	And he set the porters at the gates of the house of Yehovah, that none that was unclean in any thing should enter in.
ויקח את־שרי המאות ואת־האדירים ואת־המושלים בעם ואת ׀ כל־עם הארץ ויורד את־המלך מבית יהוה ויבאו בתוך־שער העליון בית המלך ויושיבו את־המלך על כסא הממלכה׃	כ	20	And he took the captains of hundreds, and the nobles, and the governors of the people, and all the people of the land, and brought down the king from the house of Yehovah; and they came through the upper gate unto the king's house, and set the king upon the throne of the kingdom.
וישמחו כל־עם־הארץ והעיר שקטה ואת־עתליהו המיתו בחרב׃ ס	כא	21	So all the people of the land rejoiced, and the city was quiet; and they slew Athaliah with the sword.

Chapter 24

בן־שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע׃	א	1	Joash was seven years old when he began to reign; and he reigned forty years in Yerushalam; and his mother's name was Zibiah of Beer-sheba.
ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל־ימי יהוידע הכהן׃	ב	2	And Joash did that which was right in the eyes of Yehovah all the days of Jehoiada the priest. {S}
וישא־לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות׃	ג	3	And Jehoiada took for him two wives; and he begot sons and daughters.
ויהי אחריכן היה עם־לב יואש לחדש את־בית יהוה׃	ד	4	And it came to pass after this, that Joash was minded to restore the house of Yehovah.
ויקבץ את־הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל־ישראל כסף לחזק ׀ את־בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים׃	ה	5	And he gathered together the priests and the Levites, and said to them: 'Go out unto the cities of Judah, and gather of all Israel money to repair the house of your God from year to year, and see that ye hasten the matter.' Howbeit the Levites hastened it not.
ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא־דרשת על־הלוים להביא מיהודה ומירושלם את־משאת משה עבד־יהוה והקהל לישראל לאהל העדות׃	ו	6	And the king called for Jehoiada the chief, and unto him: 'Why hast thou not required of the Levites to bring in out of Judah and out of Yerushalam the tax of Moses the servant of Yehovah, and of the congregation of Israel, for the tent of the testimony?'
כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את־בית האלהים וגם כל־קדשי בית־יהוה עשו לבעלים׃	ז	7	For the sons of Athaliah, that wicked woman, had broken up the house of God; and also all the hallowed things of the house of Yehovah did they bestow upon the Baalim.
ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית־יהוה חוצה׃	ח	8	So the king commanded, and they made a chest, and set it without at the gate of the house of Yehovah.
ויתנו־קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד־האלהים על־ישראל במדבר׃	ט	9	And they made a proclamation through Judah and Yerushalam, to bring in for Yehovah the tax that Moses the servant of God laid upon Israel in the wilderness.
וישמחו כל־השרים וכל־העם ויביאו וישליכו לארון עד־לכלה׃	י	10	And all the princes and all the people rejoiced, and brought in, and cast into the chest, until they had made an end.
ויהי בעת יביא את־הארון אל־פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי־רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את־הארון וישאהו וישיבהו אל־מקמו כה עשו ליום ׀ ביום ויאספו־כסף לרב׃	יא	11	And it was so, that at what time the chest was brought unto the king's officers by the hand of the Levites, and when they saw that there was much money, the king's scribe and the chief priest's officer came and emptied the chest, and took it, and carried it back to its place. Thus they did day by day, and gathered money in abundance.
ויתנהו המלך ויהוידע אל־עושה מלאכת עבודת בית־יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את־בית יהוה׃	יב	12	And the king and Jehoiada gave it to such as did the work of the service of the house of Yehovah; and they hired masons and carpenters to restore the house of Yehovah, and also such as wrought iron and brass to repair the house of Yehovah.
ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את־בית האלהים על־מתכנתו ויאמצהו׃	יג	13	So the workmen wrought, and the work was perfected by them, and they set up the house of God in its state, and strengthened it.
וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את־שאר הכסף ויעשהו כלים לבית־יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית־יהוה תמיד כל ימי יהוידע׃ פ	יד	14	And when they had made an end, they brought the rest of the money before the king and Jehoiada, whereof were made vessels for the house of Yehovah, even vessels wherewith to minister, and buckets, and pans, and vessels of gold and silver. And they offered burnt-offerings in the house of Yehovah continually all the days of Jehoiada. {P}
ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן־מאה ושלשים שנה במותו׃	יה	15	But Jehoiada waxed old and was full of days, and he died; a hundred and thirty years old was he when he died.
ויקברהו בעיר־דויד עם־המלכים כי־עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו׃ ס	יו	16	And they buried him in the city of David among the kings, because he had done good in Israel, and toward God and His house. {P}
ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם׃	יז	17	Now after the death of Jehoiada came the princes of Judah, and prostrated themselves before the king. Then the king hearkened unto them.
ויעזבו את־בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את־האשרים ואת־העצבים ויהי־קצף על־יהודה וירושלם באשמתם זאת׃	יח	18	And they forsook the house of Yehovah, the God of their fathers, and served the Asherim and the idols; and wrath came upon Judah and Yerushalam for this their guiltiness.
וישלח בהם נבאים להשיבם אל־יהוה ויעידו בם ולא האזינו׃ ס	יט	19	Yet He sent prophets to them, to bring them back unto Yehovah; and they admonished them, but they would not give ear. {S}
ורוח אלהים לבשה את־זכריה בן־יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה ׀ אמר האלהים למה אתם עברים את־מצות יהוה ולא תצליחו כי־עזבתם את־יהוה ויעזב אתכם׃	כ	20	And the spirit of God clothed Zechariah the son of Jehoiada the priest; and he stood above the people, and said unto them: 'Thus saith God: Why transgress ye the commandments of Yehovah, that ye cannot prosper? because ye have forsaken Yehovah, He hath also forsaken you.'
ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה׃	כא	21	And they conspired against him, and stoned him with stones at the commandment of the king in the court of the house of Yehovah.
ולא־זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את־בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש׃ פ	כב	22	Thus Joash the king remembered not the kindness which Jehoiada his father had done to him, but slew his son. And when he died, he said: 'Yehovah look upon it, and require it.' {P}
ויהי ׀ לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל־יהודה וירושלם וישחיתו את־כל־שרי העם מעם וכל־שללם שלחו למלך דרמשק׃	כג	23	And it came to pass, when the year was come about, that the army of the Arameans came up against him; and they came to Judah and Yerushalam, and destroyed all the princes of the people from among the people, and sent all the spoil of them unto the king of Damascus.
כי במצער אנשים באו ׀ חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד כי עזבו את־יהוה אלהי אבותיהם ואת־יואש עשו שפטים׃	כד	24	For the army of the Arameans came with a small company of men; and Yehovah delivered a very great host into their hand, because they had forsaken Yehovah, the God of their fathers. So they executed judgment upon Joash.
ובלכתם ממנו כי־עזבו אתו במחלוים במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על־מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים׃ ס	כה	25	And when they were departed from him--for they left him in great diseases--his own servants conspired against him for the blood of the sons of Jehoiada the priest, and slew him on his bed, and he died; and they buried him in the city of David, but they buried him not in the sepulchres of the kings.
ואלה המתקשרים עליו זבד בן־שמעת העמונית ויהוזבד בן־שמרית המואבית׃	כו	26	And these are they that conspired against him: Zabad the son of Shimeath the Ammonitess, and Jehozabad the son of Shimrith the Moabitess.
ובניו ירב ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על־מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו׃ פ	כז	27	Now concerning his sons, and the multitude of the burdens against him, and the rebuilding of the house of God, behold, they are written in the commentary of the book of the kings. And Amaziah his son reigned in his stead. {P}

Chapter 25

בן־עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים׃	א	1	Amaziah was twenty and five years old when he began to reign; and he reigned twenty and nine years in Yerushalam; and his mother's name was Jehoaddan of Yerushalayim.
ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם׃	ב	2	And he did that which was right in the eyes of Yehovah, but not with a whole heart.
ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את־עבדיו המכים את־המלך אביו׃	ג	3	Now it came to pass, when the kingdom was established unto him, that he slew his servants who had killed the king his father.
ואת־בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר־צוה יהוה לאמר לא־ימותו אבות על־בנים ובנים לא־ימותו על־אבות כי איש בחטאו ימותו׃ פ	ד	4	But he put not their children to death, but did according to that which is written in the Torah in the book of Moses, as Yehovah commanded, saying: 'The fathers shall not die for the children, neither shall the children die for the fathers; but every man shall die for his own sin.'
ויקבץ אמציהו את־יהודה ויעמידם לבית־אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל־יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש־מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה׃	ה	5	Moreover Amaziah gathered Judah together, and ordered them according to their fathers' houses, under captains of thousands and captains of hundreds, even all Judah and Benjamin; and he numbered them from twenty years old and upward, and found them three hundred thousand chosen men, able to go forth to war, that could handle spear and shield.
וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר־כסף׃	ו	6	He hired also a hundred thousand mighty men of valour out of Israel for a hundred talents of silver.
ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל־יבא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם־ישראל כל בני אפרים׃	ז	7	But there came a man of God to him, saying: 'O king, let not the army of Israel go with thee; for Yehovah is not with Israel, even with all the children of Ephraim.
כי אם־בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלהים לפני אויב כי יש־כח באלהים לעזור ולהכשיל׃	ח	8	But if thou wilt go, and do engage never so valiantly in battle, God will cast thee down before the enemy; for God hath power to help, and to cast down.'
ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה־לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה׃	ט	9	And Amaziah said to the man of God: 'But what shall we do for the hundred talents which I have given to the army of Israel?' And the man of God answered: 'Yehovah is able to give thee much more than this.'
ויבדילם אמציהו להגדוד אשר־בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי־אף׃ פ	י	10	Then Amaziah separated them, to wit, the army that was come to him out of Ephraim, to go back home; wherefore their anger was greatly kindled against Judah, and they returned home in fierce anger. {S}
ואמציהו התחזק וינהג את־עמו וילך גיא המלח ויך את־בני־שעיר עשרת אלפים׃	יא	11	And Amaziah took courage, and led forth his people, and went to the Valley of Salt, and smote of the children of Seir ten thousand.
ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש־הסלע וכלם נבקעו׃ ס	יב	12	And other ten thousand did the children of Judah carry away alive, and brought them unto the top of the Rock, and cast them down from the top of the Rock, that they all were broken in pieces.
ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד־בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה׃ ס	יג	13	But the men of the army whom Amaziah sent back, that they should not go with him to battle, fell upon the cities of Judah, from Samaria even unto Beth-horon, and smote of them three thousand, and took much spoil. {P}
ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את־אדומים ויבא את־אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר׃	יד	14	Now it came to pass, after that Amaziah was come from the slaughter of the Edomites, that he brought the gods of the children of Seir, and set them up to be his gods, and prostrated himself before them, and offered unto them.
ויחר־אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את־אלהי העם אשר לא־הצילו את־עמם מידך׃	יה	15	Wherefore the anger of Yehovah was kindled against Amaziah, and He sent unto him a prophet, who said unto him: 'Why hast thou sought after the gods of the people, which have not delivered their own people out of thy hand?'
ויהי ׀ בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל־לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי־יעץ אלהים להשחיתך כי־עשית זאת ולא שמעת לעצתי׃ פ	יו	16	And it came to pass, as he talked with him, that [the king] said unto him: 'Have we made thee of the king's counsel? forbear; why shouldest thou be smitten?' Then the prophet forbore, and said: 'I know that God hath determined to destroy thee, because thou hast done this, and hast not hearkened unto my counsel.' {P}
ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל־יואש בן־יהואחז בן־יהוא מלך ישראל לאמר לכה לך נתראה פנים׃	יז	17	Then Amaziah king of Judah took advice, and sent to Joash, the son of Jehoahaz the son of Jehu, king of Israel, saying: 'Come, let us look one another in the face.'
וישלח יואש מלך־ישראל אל־אמציהו מלך־יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמר תנה־את־בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את־החוח׃	יח	18	And Joash king of Israel sent to Amaziah king of Judah, saying: 'The thistle that was in Lebanon sent to the cedar that was in Lebanon, saying: Give thy daughter to my son to wife; and there passed by the wild beasts that were in Lebanon, and trod down the thistle.
אמרת הנה הכית את־אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך׃	יט	19	Thou sayest--lo, thou hast smitten Edom; will thy heart therefore lift thee up to glory therein? abide now at home; why shouldest thou meddle with evil, that thou shouldest fall, even thou, and Judah with thee?'
ולא־שמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום׃	כ	20	But Amaziah would not hear; for it was of God, that He might deliver them into the hand [of their enemies], because they had sought after the gods of Edom.
ויעל יואש מלך־ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך־יהודה בבית שמש אשר ליהודה׃	כא	21	So Joash king of Israel went up; and he and Amaziah king of Judah looked one another in the face at Beth-shemesh, which belongeth to Judah.
וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו׃	כב	22	And Judah was put to the worse before Israel; and they fled every man to his tent.
ואת אמציהו מלך־יהודה בן־יואש בן־יהואחז תפש יואש מלך־ישראל בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד־שער הפונה ארבע מאות אמה׃	כג	23	And Joash king of Israel took Amaziah king of Judah, the son of Joash, the son of Jehoahaz, at Beth-shemesh, and brought him to Yerushalam, and broke down the wall of Yerushalam from the gate of Ephraim unto the corner gate, four hundred cubits.
וכל־הזהב והכסף ואת כל־הכלים הנמצאים בבית־האלהים עם־עבד אדום ואת־אצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון׃ פ	כד	24	And [he took] all the gold and silver, and all the vessels that were found in the house of God with Obed-edom, and the treasures of the king's house, the hostages also, and returned to Samaria. {P}
ויחי אמציהו בן־יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן־יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה׃	כה	25	And Amaziah the son of Joash king of Judah lived after the death of Joash son of Jehoahaz king of Israel fifteen years.
ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים הלא הנם כתובים על־ספר מלכי־יהודה וישראל׃	כו	26	Now the rest of the acts of Amaziah, first and last, behold, are they not written in the book of the kings of Judah and Israel?
ומעת אשר־סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם׃	כז	27	Now from the time that Amaziah did turn away from following Yehovah they made a conspiracy against him in Yerushalam; and he fled to Lachish; but they sent after him to Lachish, and slew him there.
וישאהו על־הסוסים ויקברו אתו עם־אבתיו בעיר יהודה׃	כח	28	And they brought him upon horses, and buried him with his fathers in the city of Judah.

Chapter 26

ויקחו כל־עם יהודה את־עזיהו והוא בן־שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו׃	א	1	And all the people of Judah took Uzziah, who was sixteen years old, and made him king in the room of his father Amaziah.
הוא בנה את־אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב־המלך עם־אבתיו׃ פ	ב	2	He built Eloth, and restored it to Judah, after that the king slept with his fathers. {P}
בן־שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליה יכיליה מן־ירושלם׃	ג	3	Sixteen years old was Uzziah when he began to reign; and he reigned fifty and two years in Yerushalam; and his mother's name was Jecoliah of Yerushalam.
ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה אמציהו אביו׃	ד	4	And he did that, which was right in the eyes of Yehovah, according to all that his father Amaziah had done.
ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את־יהוה הצליחו האלהים׃ ס	ה	5	And he set himself to seek God in the days of Zechariah, who had understanding in the vision of God; and as long as he sought Yehovah, God made him to prosper.
ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את־חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים׃	ו	6	And he went forth and warred against the Philistines, and broke down the wall of Gath, and the wall of Jabneh, and the wall of Ashdod; and he built cities in [the country of] Ashdod, and among the Philistines.
ויעזרהו האלהים על־פלשתים ועל־הערבים הערביים הישבים בגור־בעל והמעונים׃	ז	7	And God helped him against the Philistines, and against the Arabians that dwelt in Gur-baal, and the Meunim.
ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד־לבוא מצרים כי החזיק עד־למעלה׃	ח	8	And the Ammonites gave gifts to Uzziah; and his name spread abroad even to the entrance of Egypt; for he waxed exceeding strong.
ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על־שער הפנה ועל־שער הגיא ועל־המקצוע ויחזקם׃	ט	9	Moreover Uzziah built towers in Yerushalam at the corner gate, and at the valley gate, and at the Turning, and fortified them.
ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה־רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי־אהב אדמה היה׃ ס	י	10	And be built towers in the wilderness, and hewed out many cisterns, for he had much cattle; in the Lowland also, and in the table-land; and he had husbandmen and vinedressers in the mountains and in the fruitful fields; for he loved husbandry. {S}
ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעיאל יעואל הסופר ומעשיהו השוטר על יד־חנניהו משרי המלך׃	יא	11	Moreover Uzziah had an army of fighting men, that went out to war by bands, according to the number of their reckoning made by Jeiel the scribe and Maaseiah the officer, under the hand of Hananiah, one of the king's captains.
כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל אלפים ושש מאות׃	יב	12	The whole number of the heads of fathers' houses, even the mighty men of valour, was two thousand and six hundred.
ועל־ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל לעזר למלך על־האויב׃	יג	13	And under their hand was a trained army, three hundred thousand and seven thousand and five hundred, that made war with mighty power, to help the king against the enemy.
ויכן להם עזיהו לכל־הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות ולאבני קלעים׃	יד	14	And Uzziah prepared for them, even for all the host, shields, and spears, and helmets, and coats of mail, and bows, and stones for slinging.
ויעש ׀ בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על־המגדלים ועל־הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד־למרחוק כי־הפליא להעזר עד כי־חזק׃	יה	15	And he made in Yerushalam engines, invented by skilful men, to be on the towers and upon the corners, wherewith to shoot arrows and great stones. And his name spread far abroad; for he was marvellously helped, till he was strong.
וכחזקתו גבה לבו עד־להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל־היכל יהוה להקטיר על־מזבח הקטרת׃	יו	16	But when he was strong, his heart was lifted up so that he did corruptly, and he trespassed against Yehovah his God; for he went into the temple of Yehovah to burn incense upon the altar of incense.
ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ׀ ליהוה שמונים בני־חיל׃	יז	17	And Azariah the priest went in after him, and with him fourscore priests of Yehovah, that were valiant men;
ויעמדו על־עזיהו המלך ויאמרו לו לא־לך עזיהו להקטיר ליהוה כי לכהנים בני־אהרן המקדשים להקטיר צא מן־המקדש כי מעלת ולא־לך לכבוד מיהוה אלהים׃	יח	18	and they withstood Uzziah the king, and said unto him: 'It pertaineth not unto thee, Uzziah, to burn incense unto Yehovah, but to the priests the sons of Aaron that are consecrated it pertaineth to burn incense; go out of the sanctuary; for thou hast trespassed; neither shall it be for thy honour from Yehovah God.'
ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם־הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת׃	יט	19	Then Uzziah was wroth; and he had a censer in his hand to burn incense; and while he was wroth with the priests, the leprosy broke forth in his forehead before the priests in the house of Yehovah, beside the altar of incense.
ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל־הכהנים והנה־הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם־הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה׃	כ	20	And Azariah the chief priest, and all the priests, looked upon him, and, behold, he was leprous in his forehead, and they thrust him out quickly from thence; yea, himself made haste also to go out, because Yehovah had smitten him.
ויהי עזיהו המלך מצרע ׀ עד־יום מותו וישב בית החפשית החפשות מצרע כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על־בית המלך שופט את־עם הארץ׃	כא	21	And Uzziah the king was a leper unto the day of his death, and dwelt in a house set apart, being a leper; for he was cut off from the house of Yehovah; and Jotham his son was over the king's house, judging the people of the land.
ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים כתב ישעיהו בן־אמוץ הנביא׃	כב	22	Now the rest of the acts of Uzziah, first and last, did Isaiah the prophet, the son of Amoz, write.
וישכב עזיהו עם־אבתיו ויקברו אתו עם־אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו׃ פ	כג	23	So Uzziah slept with his fathers; and they buried him with his fathers in the field of burial which belonged to the kings; for they said: 'He is a leper'; and Jotham his son reigned in his stead. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 27

בן־עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש־עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת־צדוק׃	א	1	Jotham was twenty and five years old when he began to reign; and he reigned sixteen years in Yerushalam; and his mother's name was Jerushah the daughter of Zadok.
ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה עזיהו אביו רק לא־בא אל־היכל יהוה ועוד העם משחיתים׃	ב	2	And he did that which was right in the eyes of Yehovah, according to all that his father Uzziah had done; howbeit he entered not into the temple of Yehovah. And the people did yet corruptly.
הוא בנה את־שער בית־יהוה העליון ובחומת העפל בנה לרב׃	ג	3	He built the upper gate of the house of Yehovah, and on the wall of Ophel he built much.
וערים בנה בהר־יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים׃	ד	4	Moreover he built cities in the hill-country of Judah, and in the forest he built castles and towers.
והוא נלחם עם־מלך בני־עמון ויחזק עליהם ויתנו־לו בני־עמון בשנה ההיא מאה ככר־כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים זאת השיבו לו בני עמון ס ובשנה השנית והשלשית׃	ה	5	He fought also with the king of the children of Ammon, and prevailed against them. And the children of Ammon gave him the same year a hundred talents of silver, and ten thousand measures of wheat, and ten thousand of barley. So much did the children of Ammon render unto him, in the second year also, and in the third.
ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו׃	ו	6	So Jotham became mighty, because he ordered his ways before Yehovah his God.
ויתר דברי יותם וכל־מלחמתיו ודרכיו הנם כתובים על־ספר מלכי־ישראל ויהודה׃	ז	7	Now the rest of the acts of Jotham, and all his wars, and his ways, behold, they are written in the book of the kings of Israel and Judah.
בן־עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש־עשרה שנה מלך בירושלם׃	ח	8	He was five and twenty years old when he began to reign, and reigned sixteen years in Yerushalam.
וישכב יותם עם־אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו׃ פ	ט	9	And Jotham slept with his fathers, and they buried him in the city of David; and Ahaz his son reigned in his stead. {P}

Chapter 28

בן־עשרים שנה אחז במלכו ושש־עשרה שנה מלך בירושלם ולא־עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו׃	א	1	Ahaz was twenty years old when he began to reign; and he reigned sixteen years in Yerushalam; and he did not that which was right in the eyes of Yehovah, like David his father;
וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים׃	ב	2	but he walked in the ways of the kings of Israel, and made also molten images for the Baalim.
והוא הקטיר בגיא בן־הנם ויבער את־בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל׃	ג	3	Moreover he offered in the valley of the son of Hinnom, and burnt his children in the fire, according to the abominations of the heathen, whom Yehovah cast out before the children of Israel.
ויזבח ויקטר בבמות ועל־הגבעות ותחת כל־עץ רענן׃	ד	4	And he sacrificed and offered in the high places, and on the hills, and under every leafy tree.
ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו־בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד־מלך ישראל נתן ויך־בו מכה גדולה׃ ס	ה	5	Wherefore Yehovah his God delivered him into the hand of the king of Aram; and they smote him, and carried away of his a great multitude of captives, and brought them to Damascus. And he was also delivered into the hand of the king of Israel, who smote him with a great slaughter. {S}
ויהרג פקח בן־רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני־חיל בעזבם את־יהוה אלהי אבותם׃	ו	6	For Pekah the son of Remaliah slew in Judah a hundred and twenty thousand in one day, all of them valiant men; because they had forsaken Yehovah, the God of their fathers.
ויהרג זכרי ׀ גבור אפרים את־מעשיהו בן־המלך ואת־עזריקם נגיד הבית ואת־אלקנה משנה המלך׃ ס	ז	7	And Zichri, a mighty man of Ephraim, slew Maaseiah the king's son, and Azrikam the ruler of the house, and Elkanah that was next to the king. {S}
וישבו בני־ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם־שלל רב בזזו מהם ויביאו את־השלל לשמרון׃ ס	ח	8	And the children of Israel carried away captive of their brethren two hundred thousand women, sons, and daughters, and took also away much spoil from them, and brought the spoil to Samaria. {S}
ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי־אבותיכם על־יהודה נתנם בידכם ותהרגו־בם בזעף עד לשמים הגיע׃	ט	9	But a prophet of Yehovah was there, whose name was Oded; and he went out to meet the host that came to Samaria, and said unto them: 'Behold, because Yehovah, the God of your fathers, was wroth with Judah, He hath delivered them into your hand, and ye have slain them in a rage which hath reached up unto heaven.
ועתה בני־יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק־אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם׃	י	10	And now ye purpose to bring the children of Judah and Yerushalam into subjection for bondmen and bondwomen unto you; but are there not even with you acts of guilt of your own against Yehovah your God?
ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף־יהוה עליכם׃ ס	יא	11	Now hear me therefore, and send back the captives, that ye have taken captive of your brethren; for the fierce wrath of Yehovah is upon you.' {S}
ויקמו אנשים מראשי בני־אפרים עזריהו בן־יהוחנן ברכיהו בן־משלמות ויחזקיהו בן־שלם ועמשא בן־חדלי על־הבאים מן־הצבא׃	יב	12	Then certain of the heads of the children of Ephraim, Azariah the son of Jehohanan, Berechiah the son of Meshillemoth, and Jehizkiah the son of Shallum, and Amasa the son of Hadlai, stood up against them that came from the war,
ויאמרו להם לא־תביאו את־השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על־חטאתינו ועל־אשמתינו כי־רבה אשמה לנו וחרון אף על־ישראל׃ ס	יג	13	and said unto them: 'Ye shall not bring in the captives hither; for ye purpose that which will bring upon us guilt against Yehovah, to add unto our sins and to our guilt; for our guilt is great, and there is fierce wrath against Israel.' {S}
ויעזב החלוץ את־השביה ואת־הבזה לפני השרים וכל־הקהל׃	יד	14	So the armed men left the captives and the spoil before the princes and all the congregation.
ויקמו האנשים אשר־נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל־מערמיהם הלבישו מן־השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל־כושל ויביאום ירחו עיר־התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון׃ פ	יה	15	And the men that have been mentioned by name rose up, and took the captives, and with the spoil clothed all that were naked among them, and arrayed them, and shod them, and gave them to eat and to drink, and anointed them, and carried all the feeble of them upon asses, and brought them to Jericho, the city of palm-trees, unto their brethren; then they returned to Samaria. {P}
בעת ההיא שלח המלך אחז על־מלכי אשור לעזר לו׃	יו	16	At that time did king Ahaz send unto the kings of Assyria to help him.
ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו־שבי׃	יז	17	For again the Edomites had come and smitten Judah, and carried away captives.
ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את־בית־שמש ואת־אילון ואת־הגדרות ואת־שוכו ובנותיה ואת־תמנה ובנותיה ואת־גמזו ואת־בנתיה וישבו שם׃	יח	18	The Philistines also had invaded the cities of the Lowland, and of the South of Judah, and had taken Beth-shemesh, and Aijalon, and Gederoth, and Soco with the towns thereof, and Timnah with the towns thereof, Gimzo also and the towns thereof; and they dwelt there.
כי־הכניע יהוה את־יהודה בעבור אחז מלך־ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה׃	יט	19	For Yehovah brought Judah low because of Ahaz king of Israel; for he had cast away restraint in Judah, and acted treacherously against Yehovah.
ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו׃	כ	20	And Tillegath-pilneser king of Assyria came unto him, and distressed him, but strengthened him not.
כי־חלק אחז את־בית יהוה ואת־בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו׃	כא	21	For Ahaz stripped the house of Yehovah, and the house of the king and the princes, and gave thereof unto the king of Assyria; but it helped him not.
ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז׃	כב	22	And in the time of his distress did he act even more treacherously against Yehovah, this same king Ahaz.
ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי־ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו־לו להכשילו ולכל־ישראל׃	כג	23	For he sacrificed unto the gods of Damascus, which smote him; and he said: 'Because the gods of the kings of Aram helped them, therefore will I sacrifice to them, that they may help me.' But they were the ruin of him, and of all Israel.
ויאסף אחז את־כלי בית־האלהים ויקצץ את־כלי בית־האלהים ויסגר את־דלתות בית־יהוה ויעש לו מזבחות בכל־פנה בירושלם׃	כד	24	And Ahaz gathered together the vessels of the house of God, and cut in pieces the vessels of the house of God, and shut up the doors of the house of Yehovah; and he made him altars in every corner of Yerushalam.
ובכל־עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את־יהוה אלהי אבתיו׃	כה	25	And in every city of Judah he made high places to offer unto other gods, and provoked Yehovah, the God of his fathers.
ויתר דבריו וכל־דרכיו הראשנים והאחרונים הנם כתובים על־ספר מלכי־יהודה וישראל׃	כו	26	Now the rest of his acts, and all his ways, first and last, behold, they are written in the book of the kings of Judah and Israel.
וישכב אחז עם־אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו׃ פ	כז	27	And Ahaz slept with his fathers, and they buried him in the city, even in Yerushalam; for they brought him not into the sepulchres of the kings of Israel; and Hezekiah his son reigned in his stead. {P}

Chapter 29

יחזקיהו מלך בן־עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת־זכריהו׃	א	1	Hezekiah began to reign when he was five and twenty years old; and he reigned nine and twenty years in Yerushalam; and his mother's name was Abijah the daughter of Zechariah.
ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה דויד אביו׃	ב	2	And he did that which was right in the eyes of Yehovah, according to all that David his father had done.
הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את־דלתות בית־יהוה ויחזקם׃	ג	3	He in the first year of his reign, in the first month, opened the doors of the house of Yehovah, and repaired them.
ויבא את־הכהנים ואת־הלוים ויאספם לרחוב המזרח׃	ד	4	And he brought in the priests and the Levites, and gathered them together into the broad place on the east;
ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את־בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את־הנדה מן־הקדש׃	ה	5	and said unto them: 'Hear me, ye Levites: now sanctify yourselves, and sanctify the house of Yehovah, the God of your fathers, and carry forth the filthiness out of the holy place.
כי־מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה־אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו־ערף׃	ו	6	For our fathers have acted treacherously, and done that which was evil in the sight of Yehovah our God, and have forsaken Him, and have turned away their faces from the habitation of Yehovah, and turned their backs.
גם סגרו דלתות האולם ויכבו את־הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא־העלו בקדש לאלהי ישראל׃	ז	7	Also they have shut up the doors of the porch, and put out the lamps, and have not burned incense nor offered burnt-offerings in the holy place unto the God of Israel.
ויהי קצף יהוה על־יהודה וירושלם ויתנם לזעוה לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃	ח	8	Wherefore the wrath of Yehovah was upon Judah and Yerushalam, and He hath delivered them to be a horror, an astonishment, and a hissing, as ye see with your eyes.
והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על־זאת׃	ט	9	For, lo, our fathers have fallen by the sword, and our sons and our daughters and our wives are in captivity for this.
עתה עם־לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו׃	י	10	Now it is in my heart to make a covenant with Yehovah, the God of Israel, that His fierce anger may turn away from us.
בני עתה אל־תשלו כי־בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים׃ ס	יא	11	My sons, be not now negligent; for Yehovah hath chosen you to stand before Him, to minister unto Him, and that ye should be His ministers, and offer unto Him.' {P}
ויקמו הלוים מחת בן־עמשי ויואל בן־עזריהו מן־בני הקהתי ומן־בני מררי קיש בן־עבדי ועזריהו בן־יהללאל ומן־הגרשני יואח בן־זמה ועדן בן־יואח׃	יב	12	Then the Levites arose, Mahath the son of Amasai, and Joel the son of Azariah, of the sons of the Kohathites; and of the sons of Merari, Kish the son of Abdi, and Azariah the son of Jehallelel; {S} and of the Gershonites, Joah the son of Zimmah, and Eden the son of Joah;
ומן־בני אליצפן שמרי ויעיאל ויעואל ומן־בני אסף זכריהו ומתניהו׃ ס	יג	13	and of the sons of Elizaphan, Shimri and Jeiel; and of the sons of Asaph, Zechariah and Mattaniah; {S}
ומן־בני הימן יחיאל יחואל ושמעי ס ומן־בני ידותון שמעיה ועזיאל׃	יד	14	and of the sons of Heman, Jehiel and Shimei; {S} and of the sons of Jeduthun, Shemaiah and Uzziel.
ויאספו את־אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות־המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה׃	יה	15	And they gathered their brethren, and sanctified themselves, and went in, according to the commandment of the king by the words of Yehovah, to cleanse the house of Yehovah.
ויבאו הכהנים לפנימה בית־יהוה לטהר ויוציאו את כל־הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל־קדרון חוצה׃	יו	16	And the priests went in unto the inner part of the house of Yehovah, to cleanse it, and brought out all the uncleanness that they found in the temple of Yehovah into the court of the house of Yehovah. And the Levites took it, to carry it out abroad to the brook Kidron.
ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את־בית־יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו׃ ס	יז	17	Now they began on the first day of the first month to sanctify, and on the eighth day of the month came they to the porch of Yehovah; and they sanctified the house of Yehovah in eight days; and on the sixteenth day of the first month they made an end. {S}
ויבואו פנימה אל־חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את־כל־בית יהוה את־מזבח העולה ואת־כל־כליו ואת־שלחן המערכת ואת־כל־כליו׃	יח	18	Then they went in to Hezekiah the king within [the palace], and said: 'We have cleansed all the house of Yehovah, even the altar of burnt-offering, with all the vessels thereof, and the table of showbread, with all the vessels thereof.
ואת כל־הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה׃ ס	יט	19	Moreover all the vessels, which king Ahaz in his reign did cast away when he acted treacherously, have we prepared and sanctified; and, behold, they are before the altar of Yehovah.' {S}
וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה׃	כ	20	Then Hezekiah the king arose early, and gathered the princes of the city, and went up to the house of Yehovah.
ויביאו פרים־שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על־הממלכה ועל־המקדש ועל־יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על־מזבח יהוה׃	כא	21	And they brought seven bullocks, and seven rams, and seven lambs, and seven he-goats, for a sin-offering for the kingdom and for the sanctuary and for Judah. And he commanded the priests the sons of Aaron to offer them on the altar of Yehovah.
וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את־הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה׃	כב	22	So they killed the bullocks, and the priests received the blood, and dashed it against the altar; and they killed the rams, and dashed the blood against the altar; they killed also the lambs, and dashed the blood against the altar.
ויגישו את־שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם׃	כג	23	And they brought near the he-goats for the sin-offering before the king and the congregation, and they laid their hands upon them;
וישחטום הכהנים ויחטאו את־דמם המזבחה לכפר על־כל־ישראל כי לכל־ישראל אמר המלך העולה והחטאת׃	כד	24	and the priests killed them, and they made a sin-offering with their blood upon the altar, to make atonement for all Israel; for the king commanded that the burnt-offering and the sin-offering should be made for all Israel.
ויעמד את־הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה־המלך ונתן הנביא כי ביד־יהוה המצוה ביד־נביאיו׃ ס	כה	25	And he set the Levites in the house of Yehovah with cymbals, with psalteries, and with harps, according to the commandment of David, and of Gad the king's seer, and Nathan the prophet; for the commandment was of Yehovah by His prophets.
ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות׃ ס	כו	26	And the Levites stood with the instruments of David, and the priests with the trumpets. {P}
ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר־יהוה והחצצרות ועל־ידי כלי דויד מלך־ישראל׃	כז	27	And Hezekiah commanded to offer the burnt-offering upon the altar. And when the burnt-offering began, the song of Yehovah began also, and the trumpets, together with the instruments of David king of Israel.
וכל־הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצרים מחצצרים הכל עד לכלות העלה׃	כח	28	And all the congregation prostrated themselves, and the singers sang, and the trumpeters sounded; all this continued until the burnt-offering was finished.
וככלות להעלות כרעו המלך וכל־הנמצאים אתו וישתחוו׃	כט	29	And when they had made an end of offering, the king and all that were present with him bowed themselves and prostrated themselves.
ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד־לשמחה ויקדו וישתחוו׃ פ	ל	30	Moreover Hezekiah the king and the princes commanded the Levites to sing praises unto Yehovah with the words of David, and of Asaph the seer. And they sang praises with gladness, and they bowed their heads and prostrated themselves. {P}
ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל־נדיב לב עלות׃	לא	31	Then Hezekiah answered and said: 'Now ye have consecrated yourselves unto Yehovah, come near and bring sacrifices and thank-offerings into the house of Yehovah.' And the congregation brought in sacrifices and thank-offerings; and as many as were of a willing heart brought burnt-offerings.
ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל־אלה׃	לב	32	And the number of the burnt-offerings, which the congregation brought, was threescore and ten bullocks, a hundred rams, and two hundred lambs; all these were for a burnt-offering to Yehovah.
והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים׃	לג	33	And the consecrated things were six hundred oxen and three thousand sheep.
רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את־כל־העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד־כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים׃	לד	34	But the priests were too few, so that they could not flay all the burnt-offerings; wherefore their brethren the Levites did help them, till the work was ended, and until the priests had sanctified themselves; for the Levites were more upright in heart to sanctify themselves than the priests.
וגם־עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה ותכון עבודת בית־יהוה׃	לה	35	And also the burnt-offerings were in abundance, with the fat of the peace-offerings, and the drink-offerings for every burnt-offering. So the service of the house of Yehovah was firmly established.
וישמח יחזקיהו וכל־העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר׃ פ	לו	36	And Hezekiah rejoiced, and all the people, because of that which God had prepared for the people; for the thing was done suddenly. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 30

וישלח יחזקיהו על־כל־ישראל ויהודה וגם־אגרות כתב על־אפרים ומנשה לבוא לבית־יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל׃	א	1	And Hezekiah sent to all Israel and Judah, and wrote letters also to Ephraim and Manasseh, that they should come to the house of Yehovah at Yerushalam, to keep the passover unto Yehovah, the God of Israel.
ויועץ המלך ושריו וכל־הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני׃	ב	2	For the king had taken counsel, and his princes, and all the congregation in Yerushalam, to keep the passover in the second month.
כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא־התקדשו למדי והעם לא־נאספו לירושלם׃	ג	3	For they could not keep it at that time, because the priests had not sanctified themselves in sufficient number, neither had the people gathered themselves together to Yerushalam.
ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל־הקהל׃	ד	4	And the thing was right in the eyes of the king and of all the congregation.
ויעמידו דבר להעביר קול בכל־ישראל מבאר־שבע ועד־דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי־ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב׃	ה	5	So they established a decree to make proclamation throughout all Israel, from Beer-sheba even to Dan, that they should come to keep the passover unto Yehovah, the God of Israel, at Yerushalam; for they had not kept it in great numbers according as it is written.
וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל־ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל־יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל־הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור׃	ו	6	So the posts went with the letters from the king and his princes throughout all Israel and Judah, and according to the commandment of the king, saying: 'Ye children of Israel, turn back unto Yehovah, the God of Abraham, Isaac, and Israel, that He may return to the remnant that are escaped of you out of the hand of the kings of Assyria.
ואל־תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים׃	ז	7	And be not ye like your fathers, and like your brethren, who acted treacherously against Yehovah, the God of their fathers, so that He delivered them to be an astonishment, as ye see.
עתה אל־תקשו ערפכם כאבותיכם תנו־יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את־יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו׃	ח	8	Now be ye not stiffnecked, as your fathers were; but yield yourselves unto Yehovah, and enter into His sanctuary, which He hath sanctified for ever, and serve Yehovah your God, that His fierce anger may turn away from you.
כי בשובכם על־יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי־חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא־יסיר פנים מכם אם־תשובו אליו׃ פ	ט	9	For if ye turn back unto Yehovah, your brethren and your children shall find compassion before them that led them captive, and shall come back into this land; for Yehovah your God is gracious and merciful, and will not turn away His face from you, if ye return unto Him.' {S}
ויהיו הרצים עברים מעיר ׀ לעיר בארץ־אפרים ומנשה ועד־זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם׃	י	10	So the posts passed from city to city through the country of Ephraim and Manasseh, even unto Zebulun; but they laughed them to scorn, and mocked them.
אך־אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם׃	יא	11	Nevertheless divers of Asher and Manasseh and of Zebulun humbled themselves, and came to Yerushalam.
גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה׃	יב	12	Also in Judah was the hand of God to give them one heart, to do the commandment of the king and of the princes by the word of Yehovah.
ויאספו ירושלם עם־רב לעשות את־חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד׃	יג	13	And there assembled at Yerushalam much people to keep the feast of unleavened bread in the second month, a very great congregation.
ויקמו ויסירו את־המזבחות אשר בירושלם ואת כל־המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון׃	יד	14	And they arose and took away the altars that were in Yerushalam, and all the altars for incense took they away, and cast them into the brook Kidron.
וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה׃	יה	15	Then they killed the passover lamb on the fourteenth day of the second month; and the priests and the Levites were ashamed, and sanctified themselves, and brought burnt-offerings into the house of Yehovah.
ויעמדו על־עמדם כמשפטם כתורת משה איש־האלהים הכהנים זרקים את־הדם מיד הלוים׃	יו	16	And they stood in their place after their order, according to the Torah of Moses the man of God; the priests dashed the blood, which they received of the hand of the Levites.
כי־רבת בקהל אשר לא־התקדשו והלוים על־שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה׃	יז	17	For there were many in the congregation that had not sanctified themselves; therefore the Levites had the charge of killing the passover lambs for every one that was not clean, to sanctify them unto Yehovah.
כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי־אכלו את־הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד׃	יח	18	For a multitude of the people, even many of Ephraim and Manasseh, Issachar and Zebulun, had not cleansed themselves, yet did they eat the passover otherwise than it is written. For Hezekiah had prayed for them, saying: 'The good Yehovah pardon
כל־לבבו הכין לדרוש האלהים ׀ יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש׃ ס	יט	19	every one that setteth his heart to seek God, Yehovah, the God of his fathers, though [he be] not [cleansed] according to the purification that pertaineth to holy things.' {S}
וישמע יהוה אל־יחזקיהו וירפא את־העם׃ ס	כ	20	And Yehovah hearkened to Hezekiah, and healed the people. {S}
ויעשו בני־ישראל הנמצאים בירושלם את־חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ׀ ביום הלוים והכהנים בכלי־עז ליהוה׃ ס	כא	21	And the children of Israel that were present at Yerushalam kept the feast of unleavened bread seven days with great gladness; and the Levites and the priests praised Yehovah day by day, singing with loud instruments unto Yehovah. {S}
וידבר יחזקיהו על־לב כל־הלוים המשכילים שכל־טוב ליהוה ויאכלו את־המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם׃ ס	כב	22	And Hezekiah spoke encouragingly unto all the Levites that were well skilled in the service of Yehovah. So they did eat throughout the feast for the seven days, offering sacrifices of peace-offerings, and giving thanks to Yehovah, the God of their fathers. {S}
ויועצו כל־הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת־ימים שמחה׃	כג	23	And the whole congregation took counsel to keep other seven days; and they kept other seven days with gladness.
כי חזקיהו מלך־יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן ס והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב׃	כד	24	For Hezekiah king of Judah did give to the congregation for offerings a thousand bullocks and seven thousand sheep; {S} and the princes gave to the congregation a thousand bullocks and ten thousand sheep; and priests sanctified themselves in great numbers.
וישמחו ׀ כל־קהל יהודה והכהנים והלוים וכל־הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה׃	כה	25	And all the congregation of Judah, with the priests and the Levites, and all the congregation that came out of Israel, and the strangers that came out of the land of Israel, and that dwelt in Judah, rejoiced.
ותהי שמחה־גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן־דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם׃ ס	כו	26	So there was great joy in Yerushalam; for since the time of Solomon the son of David king of Israel there was not the like in Yerushalam. {S}
ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את־העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים׃ פ	כז	27	Then the priests the Levites arose and blessed the people; and their voice was heard [of Yehovah], and their prayer came up to His holy habitation, even unto heaven. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 31

וככלות כל־זאת יצאו כל־ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את־הבמות ואת־המזבחת מכל־יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד־לכלה וישובו כל־בני ישראל איש לאחזתו לעריהם׃ ס	א	1	Now when all this was finished, all Israel that were present went out to the cities of Judah, and broke in pieces the pillars, and hewed down the Asherim, and broke down the high places and the altars out of all Judah and Benjamin, in Ephraim also and Manasseh, until they had destroyed them all. Then all the children of Israel returned, every man to his possession, into their own cities. {P}
ויעמד יחזקיהו את־מחלקות הכהנים והלוים על־מחלקותם איש ׀ כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה׃ ס	ב	2	And Hezekiah appointed the courses of the priest and the Levites after their courses, every man according to his service, both the priests and the Levites, for burnt-offerings and for peace-offerings, to minister, and to give thanks, and to praise in the gates of the camp of Yehovah. {S}
ומנת המלך מן־רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים ככתוב בתורת יהוה׃	ג	3	He appointed also the king's portion of his substance for the burnt-offerings, to wit, for the morning and evening burnt-offerings, and the burnt-offerings for the sabbaths, and for the new moons, and for the appointed seasons, as it is written in the Torah of Yehovah.
ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת יהוה׃	ד	4	Moreover he commanded the people that dwelt in Yerushalam to give the portion of the priests and the Levites, that they might give themselves to the Torah of Yehovah.
וכפרץ הדבר הרבו בני־ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו׃	ה	5	And as soon as the commandment came abroad, the children of Israel gave in abundance the first-fruits of corn, wine, and oil, and honey, and of all the increase of the field; and the tithe of all things brought they in abundantly.
ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה גם־הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם הביאו ויתנו ערמות ערמות׃ ס	ו	6	And the children of Israel and Judah, that dwelt in the cities of Judah, they also brought in the tithe of oxen and sheep, and the tithe of hallowed things which were hallowed unto Yehovah their God, and laid them by heaps. {S}
בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו׃ ס	ז	7	In the third month they began to lay the foundation of the heaps, and finished them in the seventh month. {S}
ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את־הערמות ויברכו את־יהוה ואת עמו ישראל׃ פ	ח	8	And when Hezekiah and the princes came and saw the heaps, they blessed Yehovah, and His people Israel. {P}
וידרש יחזקיהו על־הכהנים והלוים על־הערמות׃	ט	9	Then Hezekiah questioned the priests and the Levites concerning the heaps.
ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש לבית צדוק ויאמר מהחל התרומה לביא בית־יהוה אכול ושבוע והותר עד־לרוב כי יהוה ברך את־עמו והנותר את־ההמון הזה׃ ס	י	10	And Azariah the chief priest, of the house of Zadok, answered him and said: 'Since the people began to bring the offerings into the house of Yehovah, we have eaten and had enough, and have left plenty; for Yehovah hath blessed His people; and that which is left is this great store.' {S}
ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה ויכינו׃	יא	11	Then Hezekiah commanded to prepare chambers in the house of Yehovah; and they prepared them.
ויביאו את־התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כנניהו כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה׃	יב	12	And they brought in the offerings and the tithes and the hallowed things faithfully; and over them Conaniah the Levite was ruler, and Shimei his brother was second.
ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כנניהו כונניהו ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית־האלהים׃	יג	13	And Jehiel, and Azaziah, and Nahath, and Asahel, and Jerimoth, and Jozabad, and Eliel, and Ismachiah, and Mahath, and Benaiah, were overseers under the hand of Conaniah and Shimei his brother, by the appointment of Hezekiah the king, and Azariah the ruler of the house of God.
וקורא בן־ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים׃	יד	14	And Kore the son of Imnah the Levite, the porter at the east gate, was over the freewill-offerings of God, to distribute the offerings of Yehovah, and the most holy things.
ועל־ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים באמונה לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן׃	יה	15	And under him were Eden, and Miniamin, and Jeshua, and Shemaiah, Amariah, and Shecaniah, in the cities of the priests, in their office of trust, to give to their brethren by courses, as well to the great as to the small;
מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל־הבא לבית־יהוה לדבר־יום ביומו לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם׃	יו	16	beside them that were reckoned by genealogy of males, from three years old and upward, even every one that entered into the house of Yehovah, for his daily portion, for their service in their charges according to their courses;
ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם במחלקותיהם׃	יז	17	and them that were reckoned by genealogy of the priests by their fathers' houses, and the Levites from twenty years old and upward, in their charges by their courses;
ולהתיחש בכל־טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם לכל־קהל כי באמונתם יתקדשו־קדש׃	יח	18	even to give to them that were reckoned by genealogy of all their little ones, their wives, and their sons, and their daughters, through all the congregation; for in their office of trust they administered the sacred gifts;
ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל־עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל־זכר בכהנים ולכל־התיחש בלוים׃	יט	19	also for the sons of Aaron the priests, that were in the fields of the open land about their cities, in every city, there were men that were mentioned by name, to give portions to all the males among the priests, and to all that were reckoned by genealogy among the Levites.
ויעש כזאת יחזקיהו בכל־יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו׃	כ	20	And thus did Hezekiah throughout all Judah; and he wrought that which was good and right and faithful before Yehovah his God.
ובכל־מעשה אשר־החל ׀ בעבודת בית־האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל־לבבו עשה והצליח׃ פ	כא	21	And in every work that he began in the service of the house of God, and in the Torah, and in the commandments, to seek his God, he did it with all his heart, and prospered. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

p	We read punctuation in L differently from BHS.
y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 32

אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך־אשור ויבא ביהודה ויחן על־הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו׃	א	1	After these things, and this faithfulness, Sennacherib king of Assyria came, and entered into Judah, and encamped against the fortified cities, and thought to make a breach therein for himself.
וירא יחזקיהו כי־בא סנחריב ופניו למלחמה על־ירושלם׃	ב	2	And when Hezekiah saw that Sennacherib was come, and that he was purposed to fight against Yerushalam,
ויועץ עם־שריו וגבריו לסתום את־מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו׃	ג	3	he took counsel with his princes and his mighty men to stop the waters of the fountains which were without the city; and they helped him.
ויקבצו עם־רב ויסתמו את־כל־המעינות ואת־הנחל השוטף בתוך־הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים׃	ד	4	So there was gathered much people together, and they stopped all the fountains, and the brook that flowed through the midst of the land, saying: 'Why should the kings of Assyria come, and find much water?'
ויתחזק ויבן את־כל־החומה הפרוצה ויעל על־המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את־המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים׃	ה	5	And he took courage, and built up all the wall that was broken down, and raised it up to the towers, and another wall without, and strengthened Millo in the city of David, and made weapons and shields in abundance.
ויתן שרי מלחמות על־העם ויקבצם אליו אל־רחוב שער העיר וידבר על־לבבם לאמר׃	ו	6	And he set captains of war over the people, and gathered them together to him in the broad place at the gate of the city, and spoke encouragingly to them, saying:
חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל־ההמון אשר־עמו כי־עמנו רב מעמו׃	ז	7	'Be strong and of good courage, be not afraid nor dismayed for the king of Assyria, nor for all the multitude that is with him; for there is a Greater with us than with him:
עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על־דברי יחזקיהו מלך־יהודה׃ פ	ח	8	with him is an arm of flesh; but with us is Yehovah our God to help us, and to fight our battles.' And the people rested themselves upon the words of Hezekiah king of Judah. {P}
אחר זה שלח סנחריב מלך־אשור עבדיו ירושלימה והוא על־לכיש וכל־ממשלתו עמו על־יחזקיהו מלך יהודה ועל־כל־יהודה אשר בירושלם לאמר׃	ט	9	After this did Sennacherib king of Assyria send his servants to Yerushalam--now he was before Lachish, and all his power with him--unto Hezekiah king of Judah, and unto all Judah that were at Yerushalam, saying:
כה אמר סנחריב מלך אשור על־מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם׃	י	10	'Thus saith Sennacherib king of Assyria: Whereon do ye trust, that ye abide the siege in Yerushalam?
הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר יהוה אלהינו יצילנו מכף מלך אשור׃	יא	11	Doth not Hezekiah persuade you, to give you over to die by famine and by thirst, saying: Yehovah our God will deliver us out of the hand of the king of Assyria?
הלא־הוא יחזקיהו הסיר את־במתיו ואת־מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו׃	יב	12	Hath not the same Hezekiah taken away His high places and His altars, and commanded Judah and Yerushalam, saying: Ye shall worship before one altar, and upon it shall ye offer?
הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את־ארצם מידי׃	יג	13	Know ye not what I and my fathers have done unto all the peoples of the lands? Were the gods of the nations of the lands in any wise able to deliver their land out of my hand?
מי בכל־אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את־עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי׃	יד	14	Who was there among all the gods of those nations which my fathers utterly destroyed, that could deliver his people out of my hand, that your God should be able to deliver you out of my hand?
ועתה אל־ישיא אתכם חזקיהו ואל־יסית אתכם כזאת ואל־תאמינו לו כי־לא יוכל כל־אלוה כל־גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא־יצילו אתכם מידי׃	יה	15	Now therefore let not Hezekiah beguile you, nor persuade you after this manner, neither believe ye him; for no god of any nation or kingdom was able to deliver his people out of my hand, and out of the hand of my fathers; how much less shall your God deliver you out of my hand?'
ועוד דברו עבדיו על־יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו׃	יו	16	And his servants spoke yet more against Yehovah God, and against His servant Hezekiah.
וספרים כתב לחרף ליהוה אלהי ישראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גוי הארצות אשר לא־הצילו עמם מידי כן לא־יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי׃	יז	17	He wrote also a letter, to taunt Yehovah, the God of Israel, and to speak against Him, saying: 'As the gods of the nations of the lands, which have not delivered their people out of my hand, so shall not the God of Hezekiah deliver His people out of my hand.'
ויקראו בקול־גדול יהודית על־עם ירושלם אשר על־החומה ליראם ולבהלם למען ילכדו את־העיר׃	יח	18	And they cried with a loud voice in the Jews' language unto the people of Yerushalam that were on the wall, to terrify them, and to affright them; that they might take the city.
וידברו אל־אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם׃ ס	יט	19	And they spoke of the God of Yerushalam, as of the gods of the peoples of the earth, which are the work of men's hands. {S}
ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן־אמוץ הנביא על־זאת ויזעקו השמים׃ פ	כ	20	And Hezekiah the king, and Isaiah the prophet the son of Amoz, prayed because of this, and cried to heaven. {S}
וישלח יהוה מלאך ויכחד כל־גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאי ומיציאו מעיו שם הפילהו בחרב׃	כא	21	And Yehovah sent an angel, who cut off all the mighty men of valour, and the leaders and captains, in the camp of the king of Assyria. So he returned with shame of face to his own land. And when he was come into the house of his god, they that came forth of his own bowels slew him there with the sword.
ויושע יהוה את־יחזקיהו ואת ׀ ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך־אשור ומיד־כל וינהלם מסביב׃	כב	22	Thus Yehovah saved Hezekiah and the inhabitants of Yerushalam from the hand of Sennacherib the king of Assyria, and from the hand of all, and guided them on every side.
ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל־הגוים מאחרי־כן׃ ס	כג	23	And many brought gifts unto Yehovah to Yerushalam, and precious things to Hezekiah king of Judah; so that he was exalted in the sight of all nations from thenceforth. {P}
בימים ההם חלה יחזקיהו עד־למות ויתפלל אל־יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו׃	כד	24	In those days Hezekiah was sick even unto death; and he prayed unto Yehovah; and He spoke unto him, and gave him a sign.
ולא־כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל־יהודה וירושלם׃	כה	25	But Hezekiah rendered not according to the benefit done unto him; for his heart was lifted up; therefore there was wrath upon him, and upon Judah and Yerushalam.
ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא־בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו׃	כו	26	Notwithstanding Hezekiah humbled himself for the pride of his heart, both he and the inhabitants of Yerushalam, so that the wrath of Yehovah came not upon them in the days of Hezekiah.
ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה־לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה׃	כז	27	And Hezekiah had exceeding much riches and honour; and he provided him treasuries for silver, and for gold, and for precious stones, and for spices, and for shields, and for all manner of goodly vessels;
ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל־בהמה ובהמה ועדרים לאורות׃	כח	28	store-houses also for the increase of corn, and wine, and oil; and stalls for all manner of beasts, and flocks in folds.
וערים עשה לו ומקנה־צאן ובקר לרב כי נתן־לו אלהים רכוש רב מאד׃	כט	29	Moreover he provided him cities, and possessions of flocks and herds in abundance; for God had given him very much substance.
והוא יחזקיהו סתם את־מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה־מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל־מעשהו׃	ל	30	This same Hezekiah also stopped the upper spring of the waters of Gihon, and brought them straight down on the west side of the city of David. And Hezekiah prospered in all his works.
וכן במליצי ׀ שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל־בלבבו׃	לא	31	Howbeit in the business of the ambassadors of the princes of Babylon, who sent unto him to inquire of the wonder that was done in the land, God left him, to try him, that He might know all that was in his heart.
ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו הנם כתובים בחזון ישעיהו בן־אמוץ הנביא על־ספר מלכי־יהודה וישראל׃	לב	32	Now the rest of the acts of Hezekiah, and his good deeds, behold, they are written in the vision of Isaiah the prophet the son of Amoz, and in the book of the kings of Judah and Israel.
וישכב יחזקיהו עם־אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני־דויד וכבוד עשו־לו במותו כל־יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו׃ פ	לג	33	And Hezekiah slept with his fathers, and they buried him in the ascent of the sepulchres of the sons of David; and all Judah and the inhabitants of Yerushalam did him honour at his death. And Manasseh his son reigned in his stead. {P}

Chapter 33

בן־שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם׃	א	1	Manasseh was twelve years old when he began to reign; and he reigned fifty and five years in Yerushalam.
ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃	ב	2	And he did that which was evil in the sight of Yehovah, after the abominations of the nations, whom Yehovah cast out before the children of Israel.
וישב ויבן את־הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל־צבא השמים ויעבד אתם׃	ג	3	For he built again the high places which Hezekiah his father had broken down; and he reared up altars for the Baalim, and made Asheroth, and worshipped all the host of heaven, and served them.
ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה־שמי לעולם׃	ד	4	And he built altars in the house of Yehovah, whereof Yehovah said: 'In Yerushalam shall My name be for ever.'
ויבן מזבחות לכל־צבא השמים בשתי חצרות בית־יהוה׃	ה	5	And he built altars for all the host of heaven in the two courts of the house of Yehovah.
והוא העביר את־בניו באש בגי בן־הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃	ו	6	He also made his children to pass through the fire in the valley of the son of Hinnom; and he practised soothsaying, and used enchantments, and practised sorcery, and appointed them that divined by a ghost or a familiar spirit; he wrought much evil in the sight of Yehovah, to provoke Him.
וישם את־פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל־דויד ואל־שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את־שמי לעילום׃	ז	7	And he set the graven image of the idol, which he had made, in the house of God, of which God said to David and to Solomon his son: 'In this house, and in Yerushalam, which I have chosen out of all the tribes of Israel, will I put My name for ever;
ולא אוסיף להסיר את־רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק ׀ אם־ישמרו לעשות את כל־אשר צויתים לכל־התורה והחקים והמשפטים ביד־משה׃	ח	8	neither will I any more remove the foot of Israel from off the land which I have appointed for your fathers; if only they will observe to do all that I have commanded them, even all the Torah and the statutes and the ordinances by the hand of Moses.'
ויתע מנשה את־יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן־הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל׃ פ	ט	9	And Manasseh made Judah and the inhabitants of Yerushalam to err, so that they did evil more than did the nations, whom Yehovah destroyed before the children of Israel. {P}
וידבר יהוה אל־מנשה ואל־עמו ולא הקשיבו׃	י	10	And Yehovah spoke to Manasseh, and to his people; but they gave no heed.
ויבא יהוה עליהם את־שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את־מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה׃	יא	11	Wherefore Yehovah brought upon them the captains of the host of the king of Assyria, who took Manasseh with hooks, and bound him with fetters, and carried him to Babylon.
וכהצר לו חלה את־פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו׃	יב	12	And when he was in distress, he besought Yehovah his God, and humbled himself greatly before the God of his fathers.
ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים׃	יג	13	And he prayed unto Him; and He was entreated of him, and heard his supplication, and brought him back to Yerushalam into his kingdom. Then Manasseh knew that Yehovah He was God.
ואחרי־כן בנה חומה חיצונה ׀ לעיר־דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי־חיל בכל־הערים הבצרות ביהודה׃	יד	14	Now after this he built an outer wall to the city of David, on the west side of Gihon, in the valley, even to the entrance at the fish gate; and he compassed about Ophel, and raised it up a very great height; and he put captains of the army in all the fortified cities of Judah.
ויסר את־אלהי הנכר ואת־הסמל מבית יהוה וכל־המזבחות אשר בנה בהר בית־יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר׃	יה	15	And he took away the strange gods, and the idol out of the house of Yehovah, and all the altars that he had built in the mount of the house of Yehovah, and in Yerushalam, and cast them out of the city.
וַיִּ֙בֶן֙ ויכן אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה וַיִּזְבַּ֣ח עָלָ֔יו זִבְחֵ֥י שְׁלָמִ֖ים וְתוֹדָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לַעֲב֕וֹד אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃	יו	16	And he built up the altar of Yehovah, and offered thereon sacrifices of peace-offerings and of thanksgiving, and commanded Judah to serve Yehovah, the God of Israel.
אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם׃	יז	17	Nevertheless the people did sacrifice still in the high places, but only unto Yehovah their God.
ויתר דברי מנשה ותפלתו אל־אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על־דברי מלכי ישראל׃	יח	18	Now the rest of the acts of Manasseh, and his prayer unto his God, and the words of the seers that spoke to him in the name of Yehovah, the God of Israel, behold, they are written among the acts of the kings of Israel.
ותפלתו והעתר־לו וכל־חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי׃	יט	19	His prayer also, and how [God] was entreated of him, and all his sin and his transgression, and the places wherein he built high places, and set up the Asherim and the graven images, before he humbled himself; behold, they are written in the history of the seers.
וישכב מנשה עם־אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו׃ פ	כ	20	So Manasseh slept with his fathers, and they buried him in his own house; and Amon his son reigned in his stead. {P}
בן־עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם׃	כא	21	Amon was twenty and two years old when he began to reign; and he reigned two years in Yerushalam.
ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל־הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם׃	כב	22	And he did that which was evil in the sight of Yehovah, as did Manasseh his father; and Amon sacrificed unto all the graven images which Manasseh his father had made, and served them.
ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה׃	כג	23	And he humbled not himself before Yehovah, as Manasseh his father had humbled himself; but this same Amon became guilty more and more.
ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו׃	כד	24	And his servants conspired against him, and put him to death in his own house.
ויכו עם־הארץ את כל־הקשרים על־המלך אמון וימליכו עם־הארץ את־יאשיהו בנו תחתיו׃ פ	כה	25	But the people of the land slew all them that had conspired against king Amon; and the people of the land made Josiah his son king in his stead. {P}

Chapter 34

בן־שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם׃	א	1	Josiah was eight years old when he began to reign; and he reigned thirty and one years in Yerushalam.
ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא־סר ימין ושמאול׃	ב	2	And he did that which was right in the eyes of Yehovah, and walked in the ways of David his father, and turned not aside to the right hand or to the left.
ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את־יהודה וירושלם מן־הבמות והאשרים והפסלים והמסכות׃	ג	3	For in the eighth year of his reign, while he was yet young, he began to seek after the God of David his father; and in the twelfth year he began to purge Judah and Yerushalam from the high places, and the Asherim, and the graven images, and the molten images.
וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר־למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על־פני הקברים הזבחים להם׃	ד	4	And they broke down the altars of the Baalim in his presence; and the sun-images, that were on high above them, he hewed down; and the Asherim, and the graven images, and the molten images, he broke in pieces, and made dust of them, and strewed it upon the graves of them that had sacrificed unto them.
ועצמות כהנים שרף על־מזבחותם מזבחותים ויטהר את־יהודה ואת־ירושלם׃	ה	5	And he burnt the bones of the priests upon their altars, and purged Judah and Yerushalam.
ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד־נפתלי בחרבתיהם בהר בתיהם סביב׃	ו	6	And so did he in the cities of Manasseh and Ephraim and Simeon, even unto Naphtali, with their axes round about.
וינתץ את־המזבחות ואת־האשרים והפסלים כתת להדק וכל־החמנים גדע בכל־ארץ ישראל וישב לירושלם׃ ס	ז	7	And he broke down the altars, and beat the Asherim and the graven images into powder, and hewed down all the sun-images throughout all the land of Israel, and returned to Yerushalam. {P}
ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית שלח את־שפן בן־אצליהו ואת־מעשיהו שר־העיר ואת יואח בן־יואחז המזכיר לחזק את־בית יהוה אלהיו׃	ח	8	Now in the eighteenth year of his reign, when he had purged the land, and the house, he sent Shaphan the son of Azaliah, and Maaseiah the governor of the city, and Joah the son of Joahaz the recorder, to repair the house of Yehovah his God.
ויבאו אל־חלקיהו ׀ הכהן הגדול ויתנו את־הכסף המובא בית־אלהים אשר אספו־הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל־יהודה ובנימן וישבו וישבי ירושלם׃	ט	9	And they came to Hilkiah the high priest, and delivered the money that was brought into the house of God, which the Levites, the keepers of the door, had gathered of the hand of Manasseh and Ephraim, and of all the remnant of Israel, and of all Judah and Benjamin, and they returned to Yerushalam.
ויתנו על־יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית׃	י	10	And they delivered it into the hand of the workmen that had the oversight of the house of Yehovah; and the workmen that wrought in the house of Yehovah gave it to mend and repair the house;
ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את־הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה׃	יא	11	even to the carpenters and to the builders gave they it, to buy hewn stone, and timber for couplings, and to make beams for the houses which the kings of Judah had destroyed. {S}
והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם ׀ מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן־בני מררי וזכריה ומשלם מן־בני הקהתים לנצח והלוים כל־מבין בכלי־שיר׃	יב	12	And the men did the work faithfully; and the overseers of them were Jahath and Obadiah, the Levites, of the sons of Merari; and Zechariah and Meshullam, of the sons of the Kohathites, to preside over it; and other of the Levites, all that had skill with instruments of music.
ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים׃	יג	13	Also they were over the bearers of burdens, and presided over all that did the work in every manner of service; and of the Levites there were scribes, and officers, and porters.
ובהוציאם את־הכסף המובא בית יהוה מצא חלקיהו הכהן את־ספר תורת־יהוה ביד־משה׃	יד	14	And when they brought out the money that was brought into the house of Yehovah, Hilkiah the priest found the book of the Torah of Yehovah given by Moses.
ויען חלקיהו ויאמר אל־שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את־הספר אל־שפן׃	יה	15	and Hilkiah answered and said to Shaphan the scribe: 'I have found the book of the Torah in the house of Yehovah.' And Hilkiah delivered the book to Shaphan.
ויבא שפן את־הספר אל־המלך וישב עוד את־המלך דבר לאמר כל אשר־נתן ביד־עבדיך הם עשים׃	יו	16	And Shaphan carried the book to the king, and moreover brought back word unto the king, saying: 'All that was committed to thy servants, they do it.
ויתיכו את־הכסף הנמצא בבית־יהוה ויתנוהו על־יד המפקדים ועל־יד עושי המלאכה׃	יז	17	And they have poured out the money that was found in the house of Yehovah, and have delivered it into the hand of the overseers, and into the hand of the workmen.'
ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא־בו שפן לפני המלך׃	יח	18	And Shaphan the scribe told the king, saying: 'Hilkiah the priest hath delivered me a book.' And Shaphan read therein before the king.
ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את־בגדיו׃	יט	19	And it came to pass, when the king had heard the words of the Torah, that he rent his clothes.
ויצו המלך את־חלקיהו ואת־אחיקם בן־שפן ואת־עבדון בן־מיכה ואת ׀ שפן הסופר ואת עשיה עבד־המלך לאמר׃	כ	20	And the king commanded Hilkiah, and Ahikam the son of Shaphan, and Abdon the son of Micah, and Shaphan the scribe, and Asaiah the king's servant, saying:
לכו דרשו את־יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על־דברי הספר אשר נמצא כי־גדולה חמת־יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא־שמרו אבותינו את־דבר יהוה לעשות ככל־הכתוב על־הספר הזה׃ פ	כא	21	'Go ye, inquire of Yehovah for me, and for them that are left in Israel and in Judah, concerning the words of the book that is found; for great is the wrath of Yehovah that is poured out upon us, because our fathers have not kept the word of Yehovah, to do according unto all that is written in this book.'
וילך חלקיהו ואשר המלך אל־חלדה הנביאה אשת ׀ שלם בן־תקהת תוקהת בן־חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת׃ ס	כב	22	So Hilkiah, and they whom the king [had commanded], went to Huldah the prophetess, the wife of Shallum the son of Tokhath, the son of Hasrah, keeper of the wardrobe--now she dwelt in Yerushalam in the second quarter--and they spoke to her to that effect.
ותאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר־שלח אתכם אלי׃ ס	כג	23	And she said unto them: 'Thus saith Yehovah, the God of Israel: Tell ye the man that sent you unto me: {S}
כה אמר יהוה הנני מביא רעה על־המקום הזה ועל־יושביו את כל־האלות הכתובות על־הספר אשר קראו לפני מלך יהודה׃	כד	24	Thus saith Yehovah: Behold, I will bring evil upon this place, and upon the inhabitants thereof, even all the curses that are written in the book which they have read before the king of Judah;
תחת ׀ אשר עזבוני ויקטרו ויקטירו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה׃	כה	25	because they have forsaken Me, and have offered unto other gods, that they might provoke Me with all the works of their hands; therefore is My wrath poured out upon this place, and it shall not be quenched.
ואל־מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה כה תאמרו אליו ס כה־אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃	כו	26	But unto the king of Judah, who sent you to inquire of Yehovah, thus shall ye say to him: {S} Thus saith Yehovah, the God of Israel: As touching the words which thou hast heard,
יען רך־לבבך ותכנע ׀ מלפני אלהים בשמעך את־דבריו על־המקום הזה ועל־ישביו ותכנע לפני ותקרע את־בגדיך ותבך לפני וגם־אני שמעתי נאם־יהוה׃	כז	27	because thy heart was tender, and thou didst humble thyself before God, when thou heardest His words against this place, and against the inhabitants thereof, and hast humbled thyself before Me, and hast rent thy clothes, and wept before Me; I also have heard thee, saith Yehovah.
הנני אספך אל־אבתיך ונאספת אל־קברתיך בשלום ולא־תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על־המקום הזה ועל־ישביו וישיבו את־המלך דבר׃ פ	כח	28	Behold, I will gather thee to thy fathers, and thou shalt be gathered to thy grave in peace, neither shall thine eyes see all the evil that I will bring upon this place, and upon the inhabitants thereof.' And they brought back word unto the king. {S}
וישלח המלך ויאסף את־כל־זקני יהודה וירושלם׃	כט	29	Then the king sent and gathered together all the elders of Judah and Yerushalam.
ויעל המלך בית־יהוה וכל־איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל־העם מגדול ועד־קטן ויקרא באזניהם את־כל־דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה׃	ל	30	And the king went up to the house of Yehovah, and all the men of Judah and the inhabitants of Yerushalam, and the priests, and the Levites, and all the people, both great and small; and he read in their ears all the words of the book of the covenant that was found in the house of Yehovah.
ויעמד המלך על־עמדו ויכרת את־הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את־מצותיו ועדותיו וחקיו בכל־לבבו ובכל־נפשו לעשות את־דברי הברית הכתובים על־הספר הזה׃	לא	31	And the king stood in his place, and made a covenant before Yehovah, to walk after Yehovah, and to keep His commandments, and His testimonies, and His statutes, with all his heart, and with all his soul, to perform the words of the covenant that were written in this book.
ויעמד את כל־הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו ישבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם׃	לב	32	And he caused all that were found in Yerushalam and Benjamin to stand to it. And the inhabitants of Yerushalam did according to the covenant of God, the God of their fathers.
ויסר יאשיהו את־כל־התועבות מכל־הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל־הנמצא בישראל לעבוד את־יהוה אלהיהם כל־ימיו לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם׃ פ	לג	33	And Josiah took away all the abominations out of all the countries that pertained to the children of Israel, and made all that were found in Israel to serve, even to serve Yehovah their God. All his days they departed not from following Yehovah, the God of their fathers. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 35

ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃	א	1	And Josiah kept a passover unto Yehovah in Yerushalam; and they killed the passover lamb on the fourteenth day of the first month.
ויעמד הכהנים על־משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה׃	ב	2	And he set the priests in their charges, and encouraged them to the service of the house of Yehovah. {S}
ויאמר ללוים המבינים המבונים לכל־ישראל הקדושים ליהוה תנו את־ארון־הקדש בבית אשר בנה שלמה בן־דויד מלך ישראל אין־לכם משא בכתף עתה עבדו את־יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל׃	ג	3	And he said unto the Levites that taught all Israel, that were holy unto Yehovah: 'Put the holy ark in the house which Solomon the son of David king of Israel did build; there shall no more be a burden upon your shoulders; now serve Yehovah your God, and His people Israel.
והכונו לבית־אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו׃	ד	4	And prepare ye after your fathers' houses by your courses, according to the writing of David king of Israel, and according to the writing of Solomon his son.
ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית־אב ללוים׃	ה	5	And stand in the holy place according to the divisions of the fathers' houses of your brethren the children of the people, and [let there be for each] a portion of a father's house of the Levites.
ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר־יהוה ביד־משה׃ פ	ו	6	And kill the passover lamb, and sanctify yourselves, and prepare for your brethren, to do according to the word of Yehovah by the hand of Moses.' {P}
וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני־עזים הכל לפסחים לכל־הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך׃ ס	ז	7	And Josiah gave to the children of the people, of the flock, lambs and kids, all of them for the passover-offerings, unto all that were present, to the number of thirty thousand, and three thousand bullocks; these were of the king's substance. {S}
ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות׃	ח	8	And his princes gave willingly unto the people, to the priests, and to the Levites. Hilkiah and Zechariah and Jehiel, the rulers of the house of God, gave unto the priests for the passover-offerings two thousand and six hundred [small cattle], and three hundred oxen.
וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וכונניהו וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִיעִיאֵ֛ל וְיוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַלְוִיִּ֤ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃	ט	9	Conaniah also, and Shemaiah and Nethanel, his brethren, and Hashabiah and Jeiel and Jozabad, the chiefs of the Levites, gave unto the Levites for the passover-offerings five thousand [small cattle], and five hundred oxen.
ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על־עמדם והלוים על־מחלקותם כמצות המלך׃	י	10	So the service was prepared, and the priests stood in their place, and the Levites by their courses, according to the king's commandment.
וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים׃	יא	11	And they killed the passover lamb, and the priests dashed [the blood, which they received] of their hand, and the Levites flayed them.
ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית־אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר׃	יב	12	And they removed the portions that were to be burnt, that they might give them to the divisions of the fathers' houses of the children of the people, to present unto Yehovah, as it is written in the book of Moses. And so did they with the oxen.
ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל־בני העם׃	יג	13	And they roasted the passover with fire according to the ordinance; and the holy offerings sod they in pots, and in caldrons, and in pans, and carried them quickly to all the children of the people.
ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד־לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן׃	יד	14	And afterward they prepared for themselves, and for the priests; because the priests the sons of Aaron were busied in offering the portions that were to be burnt and the fat until night; therefore the Levites prepared for themselves, and for the priests the sons of Aaron.
והמשררים בני־אסף על־מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי־אחיהם הלוים הכינו להם׃	יה	15	And the singers the sons of Asaph were in their place, according to the commandment of David, and Asaph, and Heman, and Jeduthun the king's seer; and the porters were at every gate; they needed not to depart from their service, for their brethren the Levites prepared for them.
ותכון כל־עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו׃	יו	16	So all the service of Yehovah was prepared the same day, to keep the passover, and to offer burnt-offerings upon the altar of Yehovah, according to the commandment of king Josiah.
ויעשו בני־ישראל הנמצאים את־הפסח בעת ההיא ואת־חג המצות שבעת ימים׃	יז	17	And the children of Israel that were present kept the passover at that time, and the feast of unleavened bread seven days.
ולא־נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל־מלכי ישראל ׀ לא־עשו כפסח אשר־עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל־יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם׃ ס	יח	18	And there was no passover like to that kept in Israel from the days of Samuel the prophet; neither did any of the kings of Israel keep such a passover as Josiah kept, and the priests, and the Levites, and all Judah and Israel that were present, and the inhabitants of Yerushalam. {S}
בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה׃	יט	19	In the eighteenth year of the reign of Josiah was this passover kept.
אחרי כל־זאת אשר הכין יאשיהו את־הבית עלה נכו מלך־מצרים להלחם בכרכמיש על־פרת ויצא לקראתו יאשיהו׃	כ	20	After all this, when Josiah had prepared the temple, Neco king of Egypt went up to fight against Carchemish by the Euphrates; and Josiah went out against him.
וישלח אליו מלאכים ׀ לאמר ׀ מה־לי ולך מלך יהודה לא־עליך אתה היום כי אל־בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל־לך מאלהים אשר־עמי ואל־ישחיתך׃	כא	21	But he sent ambassadors to him, saying: 'What have I to do with thee, thou king of Judah? I come not against thee this day, but against the house wherewith I have war; and God hath given command to speed me; forbear thee from meddling with God, who is with me, that He destroy thee not.'
ולא־הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם־בו התחפש ולא שמע אל־דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו׃	כב	22	Nevertheless Josiah would not turn his face from him, but disguised himself, that he might fight with him, and hearkened not unto the words of Neco, from the mouth of God, and came to fight in the valley of Megiddo.
וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד׃	כג	23	And the archers shot at king Josiah; and the king said to his servants: 'Have me away; for I am sore wounded.'
ויעבירהו עבדיו מן־המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר־לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל־יהודה וירושלם מתאבלים על־יאשיהו׃ פ	כד	24	So his servants took him out of the chariot, and put him in the second chariot that he had, and brought him to Yerushalam; and he died, and was buried in the sepulchres of his fathers. And all Judah and Yerushalam mourned for Josiah. {P}
ויקונן ירמיהו על־יאשיהו ויאמרו כל־השרים ׀ והשרות בקינותיהם על־יאשיהו עד־היום ויתנום לחק על־ישראל והנם כתובים על־הקינות׃	כה	25	And Jeremiah lamented for Josiah; and all the singing men and singing women spoke of Josiah in their lamentations, unto this day; and they made them an ordinance in Israel; and, behold, they are written in the lamentations.
ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה׃	כו	26	Now the rest of the acts of Josiah, and his good deeds, according to that which is written in the Torah of Yehovah,
ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על־ספר מלכי־ישראל ויהודה׃	כז	27	and his acts, first and last, behold, they are written in the book of the kings of Israel and Judah.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
n	Marks an anomalous form.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 36

ויקחו עם־הארץ את־יהואחז בן־יאשיהו וימליכהו תחת־אביו בירושלם׃	א	1	Then the people of the land took Jehoahaz the son of Josiah, and made him king in his father's stead in Yerushalam.
בן־שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם׃	ב	2	Joahaz was twenty and three years old when he began to reign; and he reigned three months in Yerushalam.
ויסירהו מלך־מצרים בירושלם ויענש את־הארץ מאה ככר־כסף וככר זהב׃	ג	3	And the king of Egypt deposed him at Yerushalam, and fined the land a hundred talents of silver and a talent of gold.
וימלך מלך־מצרים את־אליקים אחיו על־יהודה וירושלם ויסב את־שמו יהויקים ואת־יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה׃ פ	ד	4	And the king of Egypt made Eliakim his brother king over Judah and Yerushalam, and changed his name to Jehoiakim. And Neco took Joahaz his brother, and carried him to Egypt. {P}
בן־עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו׃	ה	5	Jehoiakim was twenty and five years old when he began to reign; and he reigned eleven years in Yerushalam; and he did that which was evil in the sight of Yehovah his God.
עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה׃	ו	6	Against him came up Nebuchadnezzar king of Babylon, and bound him in fetters, to carry him to Babylon.
ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל׃	ז	7	Nebuchadnezzar also carried of the vessels of the house of Yehovah to Babylon, and put them in his temple at Babylon.
ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר־עשה והנמצא עליו הנם כתובים על־ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו׃ פ	ח	8	Now the rest of the acts of Jehoiakim, and his abominations which he did, and that which was found in him, behold, they are written in the book of the kings of Israel and Judah; and Jehoiachin his son reigned in his stead. {P}
בן־שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה׃	ט	9	Jehoiachin was eight years old when he began to reign; and he reigned three months and ten days in Yerushalam; and he did that which was evil in the sight of Yehovah.
ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם־כלי חמדת בית־יהוה וימלך את־צדקיהו אחיו על־יהודה וירושלם׃ פ	י	10	And at the return of the year king Nebuchadnezzar sent, and brought him to Babylon, with the goodly vessels of the house of Yehovah, and made Zedekiah his brother king over Judah and Yerushalam. {P}
בן־עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם׃	יא	11	Zedekiah was twenty and one years old when he began to reign; and he reigned eleven years in Yerushalam;
ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא מפי יהוה׃	יב	12	and he did that which was evil in the sight of Yehovah his God; he humbled not himself before Jeremiah the prophet speaking from the mouth of Yehovah.
וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את־ערפו ויאמץ את־לבבו משוב אל־יהוה אלהי ישראל׃	יג	13	And he also rebelled against king Nebuchadnezzar, who had made him swear by God; but he stiffened his neck, and hardened his heart from turning unto Yehovah, the God of Israel.
גם כל־שרי הכהנים והעם הרבו למעול־מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את־בית יהוה אשר הקדיש בירושלם׃	יד	14	Moreover all the chiefs of the priests, and the people, transgressed very greatly after all the abominations of the nations; and they polluted the house of Yehovah which He had hallowed in Yerushalam.
וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי־חמל על־עמו ועל־מעונו׃	יה	15	And Yehovah, the God of their fathers, sent to them by His messengers, sending betimes and often; because He had compassion on His people, and on His dwelling-place;
ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת־יהוה בעמו עד־לאין מרפא׃	יו	16	but they mocked the messengers of God, and despised His words, and scoffed at His prophets, until the wrath of Yehovah arose against His people, till there was no remedy.
ויעל עליהם את־מלך כשדים כשדיים ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על־בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו׃	יז	17	Therefore He brought upon them the king of the Chaldeans, who slew their young men with the sword in the house of their sanctuary, and had no compassion upon young man or maiden, old man or hoary-headed; He gave them all into his hand.
וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו הכל הביא בבל׃	יח	18	And all the vessels of the house of God, great and small, and the treasures of the house of Yehovah, and the treasures of the king, and of his princes; all these he brought to Babylon.
וישרפו את־בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל־ארמנותיה שרפו באש וכל־כלי מחמדיה להשחית׃ ס	יט	19	And they burnt the house of God, and broke down the wall of Yerushalam, and burnt all the palaces thereof with fire, and destroyed all the goodly vessels thereof.
ויגל השארית מן־החרב אל־בבל ויהיו־לו ולבניו לעבדים עד־מלך מלכות פרס׃	כ	20	And them that had escaped from the sword carried he away to Babylon; and they were servants to him and his sons until the reign of the kingdom of Persia;
למלאות דבר־יהוה בפי ירמיהו עד־רצתה הארץ את־שבתותיה כל־ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה׃ פ	כא	21	to fulfil the word of Yehovah by the mouth of Jeremiah, until the land had been paid her sabbaths; for as long as she lay desolate she kept sabbath, to fulfil threescore and ten years. {S}
ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר־יהוה בפי ירמיהו העיר יהוה את־רוח כורש מלך־פרס ויעבר־קול בכל־מלכותו וגם־במכתב לאמר׃ ס	כב	22	Now in the first year of Cyrus king of Persia, that the word of Yehovah by the mouth of Jeremiah might be accomplished, Yehovah stirred up the spirit of Cyrus king of Persia, that he made a proclamation throughout all his kingdom, and put it also in writing, saying: {S}
כה־אמר כורש ׀ מלך פרס כל־ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא־פקד עלי לבנות־לו בית בירושלם אשר ביהודה מי־בכם מכל־עמו יהוה אלהיו עמו ויעל׃	כג	23	'Thus saith Cyrus king of Persia: All the kingdoms of the earth hath Yehovah, the God of heaven, given me; and He hath charged me to build Him a house in Yerushalam, which is in Judah. Whosoever there is among you of all His people--Yehovah his God be with him--let him go up.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

n	Marks an anomalous form.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Tanakh
Book of , Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	April 30, 2024 2024-04-09 [2] Robert M. Pill WebMaster