Fri, 03 May 2024 13:04:00 -0500 Yom Shishi, Chodesh Sheni 24, 6024 — יום ששי חדש שני כד ו׳כד

Tanakh
Book of Daniel, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

Daniel

Chapter 1

בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך־יהודה בא נבוכדנאצר מלך־בבל ירושלם ויצר עליה׃	א	1	In the third year of the reign of Jehoiakim king of Judah came Nebuchadnezzar king of Babylon unto Yerushalam, and besieged it.
ויתן אדני בידו את־יהויקים מלך־יהודה ומקצת כלי בית־האלהים ויביאם ארץ־שנער בית אלהיו ואת־הכלים הביא בית אוצר אלהיו׃	ב	2	And the Lord gave Jehoiakim king of Judah into his hand, with part of the vessels of the house of God; and he carried them into the land of Shinar to the house of his god, and the vessels he brought into the treasure-house of his god.
ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן־הפרתמים׃	ג	3	And the king spoke unto Ashpenaz his chief officer, that he should bring in certain of the children of Israel, and of the seed royal, and of the nobles,
ילדים אשר אין־בהם כל־מום מאום וטובי מראה ומשכילים בכל־חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים׃	ד	4	youths in whom was no blemish, but fair to look on, and skilful in all wisdom, and skilful in knowledge, and discerning in thought, and such as had ability to stand in the king's palace; and that he should teach them the learning and the tongue of the Chaldeans.
וימן להם המלך דבר־יום ביומו מפת־בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך׃	ה	5	And the king appointed for them a daily portion of the king's food, and of the wine which he drank, and that they should be nourished three years; that at the end thereof they might stand before the king.
ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה׃	ו	6	Now among these were, of the children of Judah, Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah.
וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו׃	ז	7	And the chief of the officers gave names unto them: unto Daniel he gave the name of Belteshazzar; and to Hananiah, of Shadrach; and to Mishael, of Meshach; and to Azariah, of Abed-nego.
וישם דניאל על־לבו אשר לא־יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל׃	ח	8	But Daniel purposed in his heart that he would not defile himself with the king's food, nor with the wine which he drank; therefore he requested of the chief of the officers that he might not defile himself.
ויתן האלהים את־דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים׃	ט	9	And God granted Daniel mercy and compassion in the sight of the chief of the officers.
ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את־אדני המלך אשר מנה את־מאכלכם ואת־משתיכם אשר למה יראה את־פניכם זעפים מן־הילדים אשר כגילכם וחיבתם את־ראשי למלך׃	י	10	And the chief of the officers said unto Daniel: 'I fear my lord the king, who hath appointed your food and your drink; for why should he see your faces sad in comparison with the youths that are of your own age? so would ye endanger my head with the king.'
ויאמר דניאל אל־המלצר אשר מנה שר הסריסים על־דניאל חנניה מישאל ועזריה׃	יא	11	Then said Daniel to the steward, whom the chief of the officers had appointed over Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah:
נס־נא את־עבדיך ימים עשרה ויתנו־לנו מן־הזרעים ונאכלה ומים ונשתה׃	יב	12	'Try thy servants, I beseech thee, ten days; and let them give us pulse to eat, and water to drink.
ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פתבג המלך וכאשר תראה עשה עם־עבדיך׃	יג	13	Then let our countenances be looked upon before thee, and the countenance of the youths that eat of the king's food; and as thou seest, deal with thy servants.'
וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה׃	יד	14	So he hearkened unto them in this matter, and tried them ten days.
ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן־כל־הילדים האכלים את פתבג המלך׃	יה	15	And at the end of ten days their countenances appeared fairer, and they were fatter in flesh, than all the youths that did eat of the king's food.
ויהי המלצר נשא את־פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים׃	יו	16	So the steward took away their food, and the wine that they should drink, and gave them pulse.
והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות׃	יז	17	Now as for these four youths, God gave them knowledge and skill in all learning and wisdom; and Daniel had understanding in all visions and dreams.
ולמקצת הימים אשר־אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר׃	יח	18	And at the end of the days which the king had appointed for bringing them in, the chief of the officers brought them in before Nebuchadnezzar.
וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך׃	יט	19	And the king spoke with them; and among them all was found none like Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah; therefore stood they before the king.
וכל דבר חכמת בינה אשר־בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל־החרטמים האשפים אשר בכל־מלכותו׃	כ	20	And in all matters of wisdom and understanding, that the king inquired of them, he found them ten times better than all the magicians and enchanters that were in all his realm.
ויהי דניאל עד־שנת אחת לכורש המלך׃ פ	כא	21	And Daniel continued even unto the first year of king Cyrus. {P}

Chapter 2

ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃	א	1	And in the second year of the reign of Nebuchadnezzar Nebuchadnezzar dreamed dreams; and his spirit was troubled, and his sleep broke from him.
ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃	ב	2	Then the king commanded to call the magicians, and the enchanters, and the sorcerers, and the Chaldeans, to tell the king his dreams. So they came and stood before the king.
ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את־החלום׃	ג	3	And the king said unto them: 'I have dreamed a dream, and my spirit is troubled to know the dream.'
וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדך לעבדיך ופשרא נחוא׃	ד	4	Then spoke the Chaldeans to the king in Aramaic: 'O king, live for ever! tell thy servants the dream, and we will declare the interpretation.'
ענה מלכא ואמר לכשדאי לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון׃	ה	5	The king answered and said to the Chaldeans: 'The thing is certain with me; if ye make not known unto me the dream and the interpretation thereof, ye shall be cut in pieces, and your houses shall be made a dunghill.
והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן־קדמי להן חלמא ופשרה החוני׃	ו	6	But if ye declare the dream and the interpretation thereof, ye shall receive of me gifts and rewards and great honour; only declare unto me the dream and the interpretation thereof.'
ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה׃	ז	7	They answered the second time and said: 'Let the king tell his servants the dream, and we will declare the interpretation.'
ענה מלכא ואמר מן־יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל־קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃	ח	8	The king answered and said: 'I know of a truth that ye would gain time, inasmuch as ye see the thing is certain with me,
די הן־חלמא לא תהודענני חדה־היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזדמנתון הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני׃	ט	9	that, if ye make not known unto me the dream, there is but one law for you; and ye have agreed together to speak before me lying and corrupt words, till the time be changed; only tell me the dream, and I shall know that ye can declare unto me the interpretation thereof.'
ענו כשדאי כשדיא קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנש על־יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי׃	י	10	The Chaldeans answered before the king, and said: 'There is not a man upon the earth that can declare the king's matter; forasmuch as no great and powerful king hath asked such a thing of any magician, or enchanter, or Chaldean.
ומלתא די־מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם־בשרא לא איתוהי׃	יא	11	And it is a hard thing that the king asketh, and there is none other that can declare it before the king, except the gods, whose dwelling is not with flesh.'
כל־קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃	יב	12	For this cause the king was angry and very furious, and commanded to destroy all the wise men of Babylon.
ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃ פ	יג	13	So the decree went forth, and the wise men were to be slain; and they sought Daniel and his companions to be slain. {P}
באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב־טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃	יד	14	Then Daniel returned answer with counsel and discretion to Arioch the captain of the king's guard, who was gone forth to slay the wise men of Babylon;
ענה ואמר לאריוך שליטא די־מלכא על־מה דתא מהחצפה מן־קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃	יה	15	he answered and said to Arioch the king's captain: 'Wherefore is the decree so peremptory from the king?' Then Arioch made the thing known to Daniel.
ודניאל על ובעה מן־מלכא די זמן ינתן־לה ופשרא להחויה למלכא׃ פ	יו	16	Then Daniel went in, and desired of the king that he would give him time, that he might declare unto the king the interpretation. {P}
אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃	יז	17	Then Daniel went to his house, and made the thing known to Hananiah, Mishael, and Azariah, his companions;
ורחמין למבעא מן־קדם אלה שמיא על־רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם־שאר חכימי בבל׃	יח	18	that they might ask mercy of the God of heaven concerning this secret; that Daniel and his companions should not perish with the rest of the wise men of Babylon.
אדין לדניאל בחזוא די־ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא׃	יט	19	Then was the secret revealed unto Daniel in a vision of the night. Then Daniel blessed the God of heaven.
ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא׃	כ	20	Daniel spoke and said: Blessed be the name of God from everlasting even unto everlasting; for wisdom and might are His;
והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃	כא	21	And He changeth the times and the seasons; He removeth kings, and setteth up kings; He giveth wisdom unto the wise, and knowledge to them that know understanding;
הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא ונהירא עמה שרא׃	כב	22	He revealeth the deep and secret things; He knoweth what is in the darkness, and the light dwelleth with Him.
לך ׀ אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא׃	כג	23	I thank Thee, and praise Thee, O Thou God of my fathers, who hast given me wisdom and might, and hast now made known unto me what we desired of Thee; for Thou hast made known unto us the king's matter.
כל־קבל דנה דניאל על על־אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל ׀ וכן אמר־לה לחכימי בבל אל־תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא׃ ס	כד	24	Therefore Daniel went in unto Arioch, whom the king had appointed to destroy the wise men of Babylon; he went and said thus unto him: 'Destroy not the wise men of Babylon; bring me in before the king, and I will declare unto the king the interpretation.' {S}
אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר־לה די־השכחת גבר מן־בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע׃	כה	25	Then Arioch brought in Daniel before the king in haste, and said thus unto him: 'I have found a man of the children of the captivity of Judah, that will make known unto the king the interpretation.'
ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתך האיתיך כהל להודעתני חלמא די־חזית ופשרה׃	כו	26	The king spoke and said to Daniel, whose name was Belteshazzar: 'Art thou able to make known unto me the dream which I have seen, and the interpretation thereof?'
ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די־מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃	כז	27	Daniel answered before the king, and said: 'The secret which the king hath asked can neither wise men, enchanters, magicians, nor astrologers, declare unto the king;
ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על־משכבך דנה הוא׃ פ	כח	28	but there is a God in heaven that revealeth secrets, and He hath made known to the king Nebuchadnezzar what shall be in the end of days. Thy dream, and the visions of thy head upon thy bed, are these: {P}
אנתה מלכא רעיונך על־משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה־די להוא׃	כט	29	as for thee, O king, thy thoughts came [into thy mind] upon thy bed, what should come to pass hereafter; and He that revealeth secrets hath made known to thee what shall come to pass.
ואנה לא בחכמה די־איתי בי מן־כל־חייא רזא דנה גלי לי להן על־דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃	ל	30	But as for me, this secret is not revealed to me for any wisdom that I have more than any living, but to the intent that the interpretation may be made known to the king, and that thou mayest know the thoughts of thy heart.
אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃	לא	31	Thou, O king, sawest, and behold a great image. This image, which was mighty, and whose brightness was surpassing, stood before thee; and the appearance thereof was terrible.
הוא צלמא ראשה די־דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש׃	לב	32	As for that image, its head was of fine gold, its breast and its arms of silver, its belly and its thighs of brass,
שקוהי די פרזל רגלוהי מנהין מנהון די פרזל ומנהין ומנהון די חסף׃	לג	33	its legs of iron, its feet part of iron and part of clay.
חזה הוית עד די התגזרת אבן די־לא בידין ומחת לצלמא על־רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃	לד	34	Thou sawest till that a stone was cut out without hands, which smote the image upon its feet that were of iron and clay, and broke them to pieces.
באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן־אדרי־קיט ונשא המון רוחא וכל־אתר לא־השתכח להון ואבנא ׀ די־מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל־ארעא׃	לה	35	Then was the iron, the clay, the brass, the silver, and the gold, broken in pieces together, and became like the chaff of the summer threshing-floors; and the wind carried them away, so that no place was found for them; and the stone that smote the image became a great mountain, and filled the whole earth.
דנה חלמא ופשרה נאמר קדם־מלכא׃	לו	36	This is the dream; and we will tell the interpretation thereof before the king.
אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב־לך׃	לז	37	Thou, O king, king of kings, unto whom the God of heaven hath given the kingdom, the power, and the strength, and the glory;
ובכל־די דירין דארין בני־אנשא חיות ברא ועוף־שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה־הוא ראשה די דהבא׃	לח	38	and wheresoever the children of men, the beasts of the field, and the fowls of the heaven dwell, hath He given them into thy hand, and hath made thee to rule over them all; thou art the head of gold.
ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתאה תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל־ארעא׃	לט	39	And after thee shall arise another kingdom inferior to thee; and another third kingdom of brass, which shall bear rule over all the earth.
ומלכו רביעאה רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל־קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די־מרעע כל־אלין תדק ותרע׃	מ	40	And the fourth kingdom shall be strong as iron; forasmuch as iron breaketh in pieces and beateth down all things; and as iron that crusheth all these, shall it break in pieces and crush.
ודי־חזיתה רגליא ואצבעתא מנהן מנהון חסף די־פחר ומנהין ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן־נצבתא די פרזלא להוא־בה כל־קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃	מא	41	And whereas thou sawest the feet and toes, part of potters' clay, and part of iron, it shall be a divided kingdom; but there shall be in it of the firmness of the iron, forasmuch as thou sawest the iron mixed with miry clay.
ואצבעת רגליא מנהין מנהון פרזל ומנהין ומנהון חסף מן־קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃	מב	42	And as the toes of the feet were part of iron, and part of clay, so part of the kingdom shall be strong, and part thereof broken.
וְדִ֣י די חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא׃	מג	43	And whereas thou sawest the iron mixed with miry clay, they shall mingle themselves by the seed of men; but they shall not cleave one to another, even as iron doth not mingle with clay.
וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל־אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃	מד	44	And in the days of those kings shall the God of heaven set up a kingdom, which shall never be destroyed; nor shall the kingdom be left to another people; it shall break in pieces and consume all these kingdoms, but it shall stand for ever.
כל־קבל די־חזית די מטורא אתגזרת אבן די־לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃ פ	מה	45	Forasmuch as thou sawest that a stone was cut out of the mountain without hands, and that it broke in pieces the iron, the brass, the clay, the silver, and the gold; the great God hath made known to the king what shall come to pass hereafter; and the dream is certain, and the interpretation thereof sure.' {P}
באדין מלכא נבוכדנצר נפל על־אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃	מו	46	Then the king Nebuchadnezzar fell upon his face, and worshipped Daniel, and commanded that they should offer an offering and sweet odours unto him.
ענה מלכא לדניאל ואמר מן־קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃	מז	47	The king spoke unto Daniel, and said: 'Of a truth it is, that your God is the God of gods, and the Lord of kings, and a revealer of secrets, seeing thou hast been able to reveal this secret.'
אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב־לה והשלטה על כל־מדינת בבל ורב־סגנין על כל־חכימי בבל׃	מח	48	Then the king made Daniel great, and gave him many great gifts, and made him to rule over the whole province of Babylon, and to be chief prefect over all the wise men of Babylon.
ודניאל בעא מן־מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃ פ	מט	49	And Daniel requested of the king, and he appointed Shadrach, Meshach, and Abed-nego, over the affairs of the province of Babylon; but Daniel was in the gate of the king. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.
k	We read one or more consonants in L differently from BHS.
n	Marks an anomalous form.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 3

נבוכדנצר מלכא עבד צלם די־דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃	א	1	Nebuchadnezzar the king made an image of gold, whose height was sixty cubits, and the breadth thereof six cubits; he set it up in the plain of Dura, in the province of Babylon.
ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש ׀ לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃	ב	2	Then Nebuchadnezzar the king sent to gather together the satraps, the prefects, and the governors, the judges, the treasurers, the counsellors, the sheriffs, and all the rulers of the provinces, to come to the dedication of the image which Nebuchadnezzar the king had set up.
באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקימין וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃	ג	3	Then the satraps, the prefects, and the governors, the judges, the treasurers, the counsellors, the sheriffs, and all the rulers of the provinces, were gathered together unto the dedication of the image that Nebuchadnezzar the king had set up; and they stood before the image that Nebuchadnezzar had set up.
וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃	ד	4	And the herald cried aloud: 'To you it is commanded, O peoples, nations, and languages,
בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא קתרוס קיתרוס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃	ה	5	that at what time ye hear the sound of the horn, pipe, harp, trigon, psaltery, bagpipe, and all kinds of music, ye fall down and worship the golden image that Nebuchadnezzar the king hath set up;
ומן־די־לא יפל ויסגד בה־שעתא יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃	ו	6	and whoso falleth not down and worshippeth shall the same hour be cast into the midst of a burning fiery furnace.'
כל־קבל דנה בה־זמנא כדי שמעין כל־עממיא קל קרנא משרוקיתא קתרוס קיתרס שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל־עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃	ז	7	Therefore at that time, when all the peoples heard the sound of the horn, pipe, harp, trigon, psaltery, and all kinds of music, all the peoples, the nations, and the languages, fell down and worshipped the golden image that Nebuchadnezzar the king had set up.
כל־קבל דנה בה־זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃	ח	8	Wherefore at that time certain Chaldeans came near, and brought accusation against the Jews.
ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃	ט	9	They spoke and said to Nebuchadnezzar the king: 'O king, live for ever!
אַ֣נְתְּ אנתה מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָא קַתְר֨וֹס קיתרס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ וְסוּפֹּ֣נְיָ֔ה וסיפניה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא׃	י	10	Thou, O king, hast made a decree, that every man that shall hear the sound of the horn, pipe, harp, trigon, psaltery, and bagpipe, and all kinds of music, shall fall down and worship the golden image;
ומן־די־לא יפל ויסגד יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא׃	יא	11	and whoso falleth not down and worshippeth shall be cast into the midst of a burning fiery furnace.
איתי גברין יהודאין די־מנית יתהון על־עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא־שמו עלך עליך מלכא טעם לאלהך לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ ס	יב	12	There are certain Jews whom thou hast appointed over the affairs of the province of Babylon, Shadrach, Meshach, and Abed-nego; these men, O king, have not regarded thee: they serve not thy gods, nor worship the golden image which thou hast set up.' {S}
באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃	יג	13	Then Nebuchadnezzar in his rage and fury commanded to bring Shadrach, Meshach, and Abed-nego. Then were these men brought before the king.
ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃	יד	14	Nebuchadnezzar spoke and said unto them: 'Is it true, O Shadrach, Meshach, and Abed-nego, that ye serve not my gods, nor worship the golden image which I have set up?
כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא קתרוס קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל ׀ זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די־עבדת והן לא תסגדון בה־שעתה תתרמון לגוא־אתון נורא יקדתא ומן־הוא אלה די ישיזבנכון מן־ידי׃	יה	15	Now if ye be ready that at what time ye hear the sound of the horn, pipe, harp, trigon, psaltery, and bagpipe, and all kinds of music, ye fall down and worship the image which I have made [, well]; but if ye worship not, ye shall be cast the same hour into the midst of a burning fiery furnace; and who is the god that shall deliver you out of my hands?'
ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא־חשחין אנחנה על־דנה פתגם להתבותך׃	יו	16	Shadrach, Meshach, and Abed-nego, answered and said to the king: 'O Nebuchadnezzar, we have no need to answer thee in this matter.
הן איתי אלהנא די־אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן־אתון נורא יקדתא ומן־ידך מלכא ישיזב׃	יז	17	If our God whom we serve is able to deliver us, He will deliver us from the burning fiery furnace, and out of thy hand, O king.
והן לא ידיע להוא־לך מלכא די לאלהך לאלהיך לא־איתנא איתינא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃ ס	יח	18	But if not, be it known unto thee, O king, that we will not serve thy gods, nor worship the golden image which thou hast set up.' {S}
באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתני אשתנו על־שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד־שבעה על די חזה למזיה׃	יט	19	Then was Nebuchadnezzar filled with fury, and the form of his visage was changed, against Shadrach, Meshach, and Abed-nego; he spoke, and commanded that they should heat the furnace seven times more than it was wont to be heated.
ולגברין גברי־חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃	כ	20	And he commanded certain mighty men that were in his army to bind Shadrach, Meshach, and Abed-nego, and to cast them into the burning fiery furnace.
באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטשיהון פטישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא־אתון נורא יקדתא׃	כא	21	Then these men were bound in their cloaks, their tunics, and their robes, and their other garments, and were cast into the midst of the burning fiery furnace.
כל־קבל דנה מן־די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃	כב	22	Therefore because the king's commandment was peremptory, and the furnace exceeding hot, the flame of the fire slew those men that took up Shadrach, Meshach, and Abed-nego.
וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא־אתון־נורא יקדתא מכפתין׃ פ	כג	23	And these three men, Shadrach, Meshach, and Abed-nego, fell down bound into the midst of the burning fiery furnace. {P}
אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא־נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃	כד	24	Then Nebuchadnezzar the king was alarmed, and rose up in haste; he spoke and said unto his ministers: 'Did not we cast three men bound into the midst of the fire?' They answered and said unto the king: 'True, O king.'
ענה ואמר הא־אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא־נורא וחבל לא־איתי בהון ורוה די רביעאה רביעיא דמה לבר־אלהין׃ ס	כה	25	He answered and said: 'Lo, I see four men loose, walking in the midst of the fire, and they have no hurt; and the appearance of the fourth is like a son of the gods.' {S}
באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד־נגו עבדוהי די־אלהא עלאה עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן־גוא נורא׃	כו	26	Then Nebuchadnezzar came near to the mouth of the burning fiery furnace; he spoke and said: 'Shadrach, Meshach, and Abed-nego, ye servants of God Most High, come forth, and come hither.' Then Shadrach, Meshach, and Abed-nego, came forth out of the midst of the fire.
ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא־שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃	כז	27	And the satraps, the prefects, and the governors, and the king's ministers, being gathered together, saw these men, that the fire had no power upon their bodies, nor was the hair of their head singed, neither were their cloaks changed, nor had the smell of fire passed on them.
ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די־שדרך מישך ועבד נגו די־שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמהון גשמיהון די לא־יפלחון ולא־יסגדון לכל־אלה להן לאלההון׃	כח	28	Nebuchadnezzar spoke and said: 'Blessed be the God of Shadrach, Meshach, and Abed-nego, who hath sent His angel, and delivered His servants that trusted in Him, and have changed the king's word, and have yielded their bodies, that they might not serve nor worship any god, except their own God.
ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר שלו שלה על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה׃	כט	29	Therefore I make a decree, that every people, nation, and language, which speak any thing amiss against the God of Shadrach, Meshach, and Abed-nego, shall be cut in pieces, and their houses shall be made a dunghill; because there is no other god that is able to deliver after this sort.'
באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃ פ	ל	30	Then the king promoted Shadrach, Meshach, and Abed-nego, in the province of Babylon. {P}
נבוכדנצר מלכא לכל־עממיא אמיא ולשניא די־דירין דארין בכל־ארעא שלמכון ישגא׃	לא	31	'Nebuchadnezzar the king, unto all peoples, nations, and languages, that dwell in all the earth; peace be multiplied unto you.
אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עלאה עליא שפר קדמי להחויה׃	לב	32	It hath seemed good unto me to declare the signs and wonders that God Most High hath wrought toward me.
אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם־דר ודר׃	לג	33	How great are His signs! and how mighty are His wonders! His kingdom is an everlasting kingdom, and His dominion is from generation to generation.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.
y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 4

אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי׃	א	1	I Nebuchadnezzar was at rest in my house, and flourishing in my palace.
חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃	ב	2	I saw a dream which made me afraid; and imaginings upon my bed and the visions of my head affrighted me.
ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשר חלמא יהודענני׃	ג	3	Therefore made I a decree to bring in all the wise men of Babylon before me, that they might make known unto me the interpretation of the dream.
באדין עלין עללין חרטמיא אשפיא כשדאי כשדיא וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא־מהודעין לי׃	ד	4	Then came in the magicians, the enchanters, the Chaldeans, and the astrologers; and I told the dream before them; but they did not make known unto me the interpretation thereof.
ועד אחרין על קדמי דניאל די־שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח־אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃	ה	5	But at the last Daniel came in before me, whose name was Belteshazzar, according to the name of my god, and in whom is the spirit of the holy gods; and I told the dream before him:
בלטשאצר רב חרטמיא די ׀ אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשרה אמר׃	ו	6	O Belteshazzar, master of the magicians, because I know that the spirit of the holy gods is in thee, and no secret causeth thee trouble, tell me the visions of my dream that I have seen, and the interpretation thereof.
וחזוי ראשי על־משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃	ז	7	Thus were the visions of my head upon my bed: I saw, and behold a tree in the midst of the earth, and the height thereof was great.
רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל־ארעא׃	ח	8	The tree grew, and was strong, and the height thereof reached unto heaven, and the sight thereof to the end of all the earth.
עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל ׀ חיות ברא ובענפוהי ידורן ידרון צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא׃	ט	9	The leaves thereof were fair, and the fruit thereof much, and in it was food for all; the beasts of the field had shadow under it, and the fowls of the heaven dwelt in the branches thereof, and all flesh was fed of it.
חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת׃	י	10	I saw in the visions of my head upon my bed, and, behold, a watcher and a holy one came down from heaven.
קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי׃	יא	11	He cried aloud, and said thus: Hew down the tree, and cut off its branches, shake off its leaves, and scatter its fruit; let the beasts get away from under it, and the fowls from its branches.
ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשב ארעא׃	יב	12	Nevertheless leave the stump of its roots in the earth, even in a band of iron and brass, in the tender grass of the field; and let it be wet with the dew of heaven, and let his portion be with the beasts in the grass of the earth;
לבבה מן־אנשא אנושא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי׃	יג	13	Let his heart be changed from man's, and let a beast's heart be given unto him; and let seven times pass over him.
בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שליט עלאה עליא במלכות אנשא אנושא ולמן־די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עלה עליה׃	יד	14	The matter is by the decree of the watchers, and the sentence by the word of the holy ones; to the intent that the living may know that the Most High ruleth in the kingdom of men, and giveth it to whomsoever He will, and setteth up over it the lowest of men.
דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנת ואנתה בלטשאצר פשרא ׀ אמר כל־קבל די ׀ כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשרא להודעתני ואנת ואנתה כהל די רוח־אלהין קדישין בך׃	יה	15	This dream I king Nebuchadnezzar have seen; and thou, O Belteshazzar, declare the interpretation, forasmuch as all the wise men of my kingdom are not able to make known unto me the interpretation; but thou art able, for the spirit of the holy gods is in thee.'
אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מרי מראי חלמא לשנאך לשנאיך ופשרה לערך לעריך׃	יו	16	Then Daniel, whose name was Belteshazzar, was appalled for a while, and his thoughts affrighted him. The king spoke and said: 'Belteshazzar, let not the dream, or the interpretation, affright thee.' Belteshazzar answered and said: 'My lord, the dream be to them that hate thee, and the interpretation thereof to thine adversaries.
אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל־ארעא׃	יז	17	The tree that thou sawest, which grew, and was strong, whose height reached unto the heaven, and the sight thereof to all the earth;
ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא׃	יח	18	whose leaves were fair, and the fruit thereof much, and in it was food for all; under which the beasts of the field dwelt, and upon whose branches the fowls of the heaven had their habitation;
אַנְתְּ־ה֣וּא אנתה מַלְכָּ֔א דִּ֥י רְבַ֖ית וּתְקֵ֑פְתְּ וּרְבוּתָ֤ךְ רְבָת֙ וּמְטָ֣ת לִשְׁמַיָּ֔א וְשָׁלְטָנָ֖ךְ לְס֥וֹף אַרְעָֽא׃	יט	19	it is thou, O king, that art grown and become strong; for thy greatness is grown, and reacheth unto heaven, and thy dominion to the end of the earth.
ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת ׀ מן־שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃	כ	20	And whereas the king saw a watcher and a holy one coming down from heaven, and saying: Hew down the tree, and destroy it; nevertheless leave the stump of the roots thereof in the earth, even in a band of iron and brass, in the tender grass of the field; and let it be wet with the dew of heaven, and let his portion be with the beasts of the field, till seven times pass over him--
דנה פשרא מלכא וגזרת עלאה עליא היא די מטת על־מרי מראי מלכא׃	כא	21	this is the interpretation, O king, and it is the decree of the Most High, which is come upon my lord the king,
ולך טרדין מן־אנשא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין ׀ לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די־תנדע די־שליט עליא במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃	כב	22	that thou shalt be driven from men, and thy dwelling shall be with the beasts of the field, and thou shalt be made to eat grass as oxen, and shalt be wet with the dew of heaven, and seven times shall pass over thee; till thou know that the Most High ruleth in the kingdom of men, and giveth it to whomsoever He will.
ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן־די תנדע די שלטן שמיא׃	כג	23	And whereas it was commanded to leave the stump of the roots of the tree, thy kingdom shall be sure unto thee, after that thou shalt have known that the heavens do rule.
להן מלכא מלכי ישפר עלך עליך וחטאך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃	כד	24	Wherefore, O king, let my counsel be acceptable unto thee, and break off thy sins by almsgiving, and thine iniquities by showing mercy to the poor; if there may be a lengthening of thy prosperity.'
כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא׃ פ	כה	25	All this came upon the king Nebuchadnezzar. {P}
לקצת ירחין תרי־עשר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃	כו	26	At the end of twelve months he was walking upon the royal palace of Babylon.
ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃	כז	27	The king spoke, and said: 'Is not this great Babylon, which I have built for a royal dwelling-place, by the might of my power and for the glory of my majesty?'
עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃	כח	28	While the word was in the king's mouth, there fell a voice from heaven: 'O king Nebuchadnezzar, to thee it is spoken: the kingdom is departed from thee.
ומן־אנשא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עלך עליך עד די־תנדע די־שליט עליא במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃	כט	29	And thou shalt be driven from men, and thy dwelling shall be with the beasts of the field; thou shalt be made to eat grass as oxen, and seven times shall pass over thee; until thou know that the Most High ruleth in the kingdom of men, and giveth it to whomsoever He will.'
בה־שעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין׃	ל	30	The same hour was the thing fulfilled upon Nebuchadnezzar; and he was driven from men, and did eat grass as oxen, and his body was wet with the dew of heaven, till his hair was grown like eagles' feathers, and his nails like birds' claws.
ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני ׀ לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעלאה ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר׃	לא	31	'And at the end of the days I Nebuchadnezzar lifted up mine eyes unto heaven, and mine understanding returned unto me, and I blessed the Most High, and I praised and honoured Him that liveth for ever; for His dominion is an everlasting dominion, and His kingdom from generation to generation;
וכל־דירי דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודירי ודארי ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃	לב	32	And all the inhabitants of the earth are reputed as nothing; and He doeth according to His will in the host of heaven, and among the inhabitants of the earth; and none can stay His hand, or say unto Him: What doest Thou?
בה־זמנא מנדעי ׀ יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃	לג	33	At the same time mine understanding returned unto me; and for the glory of my kingdom, my majesty and my splendour returned unto me; and my ministers and my lords sought unto me; and I was established in my kingdom, and surpassing greatness was added unto me.
כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל־מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃ פ	לד	34	Now I Nebuchadnezzar praise and extol and honour the King of heaven; for all His works are truth, and His ways justice; and those that walk in pride He is able to abase.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

n	Marks an anomalous form.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.
y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 5

בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃	א	1	Belshazzar the king made a great feast to a thousand of his lords, and drank wine before the thousand.
בלשאצר אמר ׀ בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃	ב	2	Belshazzar, while he tasted the wine, commanded to bring the golden and silver vessels which Nebuchadnezzar his father had taken out of the temple which was in Yerush'lem; that the king and his lords, his consorts and his concubines, might drink therein.
באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃	ג	3	Then they brought the golden vessels that were taken out of the temple of the house of God which was at Yerush'lem; and the king, and his lords, his consorts and his concubines, drank in them.
אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃	ד	4	They drank wine, and praised the gods of gold, and of silver, of brass, of iron, of wood, and of stone.
בה־שעתה נפקה נפקו אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃	ה	5	In the same hour came forth fingers of a man's hand, and wrote over against the candlestick upon the plaster of the wall of the king's palace; and the king saw the palm of the hand that wrote.
אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃	ו	6	Then the king's countenance was changed in him, and his thoughts affrighted him; and the joints of his loins were loosed, and his knees smote one against another.
קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדאי כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר ׀ לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמניכא והמונכא די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס	ז	7	The king cried aloud to bring in the enchanters, the Chaldeans, and the astrologers. The king spoke and said to the wise men of Babylon: 'Whosoever shall read this writing, and declare unto me the interpretation thereof, shall be clothed with purple, and have a chain of gold about his neck, and shall rule as one of three in the kingdom.' {S}
אדין עלין עללין כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא ופשרה ופשרא להודעה למלכא׃	ח	8	Then came in all the king's wise men: but they could not read the writing, nor make known to the king the interpretation.
אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃	ט	9	Then was king Belshazzar greatly affrighted, and his countenance was changed in him, and his lords were perplexed.
מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עלת עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃	י	10	Now the queen by reason of the words of the king and his lords came into the banquet house; the queen spoke and said: 'O king, live for ever! let not thy thoughts affright thee, nor let thy countenance be changed;
איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃	יא	11	there is a man in thy kingdom, in whom is the spirit of the holy gods; and in the days of thy father light and understanding and wisdom, like the wisdom of the gods, was found in him; and the king Nebuchadnezzar thy father, the king, I say, thy father, made him master of the magicians, enchanters, Chaldeans, and astrologers;
כל־קבל די רוח ׀ יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ פ	יב	12	forasmuch as a surpassing spirit, and knowledge, and understanding, interpreting of dreams, and declaring of riddles, and loosing of knots, were found in the same Daniel, whom the king named Belteshazzar. Now let Daniel be called, and he will declare the interpretation.' {P}
באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנת־הוא אנתה דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃	יג	13	Then was Daniel brought in before the king. The king spoke and said unto Daniel: 'Art thou Daniel, who is of the children of the captivity of Judah, whom the king my father brought out of Judah?
ושמעת עלך עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃	יד	14	I have heard of thee, that the spirit of the gods is in thee, and that light and understanding and surpassing wisdom is found in thee.
וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃	יה	15	And now the wise men, the enchanters, have been brought in before me, that they should read this writing, and make known unto me the interpretation thereof; but they could not declare the interpretation of the thing.
ואנה שמעת עלך עליך די־תיכול תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תכול תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמניכא והמונכא די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ פ	יו	16	But I have heard of thee, that thou canst give interpretations, and loose knots; now if thou canst read the writing, and make known to me the interpretation thereof, thou shalt be clothed with purple, and have a chain of gold about thy neck, and shalt rule as one of three in the kingdom.' {P}
באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃	יז	17	Then Daniel answered and said before the king: 'Let thy gifts be to thyself, and give thy rewards to another; nevertheless I will read the writing unto the king, and make known to him the interpretation.
אַ֖נְתְּ אנתה מַלְכָּ֑א אֱלָהָא֙ עִלָּאָ֔ה עליא מַלְכוּתָ֤א וּרְבוּתָא֙ וִיקָרָ֣א וְהַדְרָ֔ה יְהַ֖ב לִנְבֻכַדְנֶצַּ֥ר אֲבֽוּךְ׃	יח	18	O thou king, God Most High gave Nebuchadnezzar thy father the kingdom, and greatness, and glory, and majesty;
ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זיעין זאעין ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃	יט	19	and because of the greatness that He gave him, all the peoples, nations, and languages trembled and feared before him: whom he would he slew, and whom he would he kept alive; and whom he would he raised up, and whom he would he put down.
וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃	כ	20	But when his heart was lifted up, and his spirit was hardened that he dealt proudly, he was deposed from his kingly throne, and his glory was taken from him;
ומן־בני אנשא טריד ולבבה ׀ עם־חיותא שויו שוי ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא עלאה עליא במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים עלה עליה׃	כא	21	and he was driven from the sons of men, and his heart was made like the beasts, and his dwelling was with the wild asses; he was fed with grass like oxen, and his body was wet with the dew of heaven; until he knew that God Most High ruleth in the kingdom of men, and that He setteth up over it whomsoever He will.
וְאַ֤נְתְּ ואנתה בְּרֵהּ֙ בֵּלְשַׁאצַּ֔ר לָ֥א הַשְׁפֵּ֖לְתְּ לִבְבָ֑ךְ כָּל־קֳבֵ֕ל דִּ֥י כָל־דְּנָ֖ה יְדַֽעְתָּ׃	כב	22	And thou his son, O Belshazzar, hast not humbled thy heart, though thou knewest all this;
ועל מרא־שמיא ׀ התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו קדמך קדמיך ואנת ואנתה ורברבנך ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃	כג	23	but hast lifted up thyself against the Lord of heaven; and they have brought the vessels of His house before thee, and thou and thy lords, thy consorts and thy concubines, have drunk wine in them; and thou hast praised the gods of silver, and gold, of brass, iron, wood, and stone, which see not, nor hear, nor know; and the God in whose hand thy breath is, and whose are all thy ways, hast thou not glorified;
באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃	כד	24	then was the palm of the hand sent from before Him, and this writing was inscribed.
ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃	כה	25	And this is the writing that was inscribed: MENE MENE, TEKEL UPHARSIN.
דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃	כו	26	This is the interpretation of the thing: MENE, God hath numbered thy kingdom, and brought it to an end.
תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃	כז	27	TEKEL, Thou art weighed in the balances, and art found wanting.
פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃	כח	28	PERES, thy kingdom is divided, and given to the Medes and Persians.'
באדין ׀ אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמניכא והמונכא די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃	כט	29	Then commanded Belshazzar, and they clothed Daniel with purple, and put a chain of gold about his neck, and made proclamation concerning him, that he should rule as one of three in the kingdom.
בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדאה כשדיא׃ פ	ל	30	In that night Belshazzar the Chaldean king was slain. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
k	We read one or more consonants in L differently from BHS.
y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 6

ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃	א	1	And Darius the Mede received the kingdom, being about sixty-two years old.
שפר קדם דריוש והקים על־מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל־מלכותא׃	ב	2	It pleased Darius to set over the kingdom a hundred and twenty satraps, who should be throughout the whole kingdom;
ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד־מנהון די־להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא־להוא נזק׃	ג	3	and over them three presidents, of whom Daniel was one; that these satraps might give account unto them, and that the king should have no damage.
אדין דניאל דנה הוא מתנצח על־סרכיא ואחשדרפניא כל־קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על־כל־מלכותא׃	ד	4	Then this Daniel distinguished himself above the presidents and the satraps, because a surpassing spirit was in him; and the king thought to set him over the whole realm.
אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל־עלה ושחיתה לא־יכלין להשכחה כל־קבל די־מהימן הוא וכל־שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי׃	ה	5	Then the presidents and the satraps sought to find occasion against Daniel as touching the kingdom; but they could find no occasion nor fault; forasmuch as he was faithful, neither was there any error or fault found in him.
אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל־עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה׃ ס	ו	6	Then said these men: 'We shall not find any occasion against this Daniel, except we find it against him in the matter of the law of his God.' {S}
אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על־מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי׃	ז	7	Then these presidents and satraps came tumultuously to the king, and said thus unto him: 'King Darius, live for ever!
אתיעטו כל ׀ סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל־די־יבעה בעו מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃	ח	8	All the presidents of the kingdom, the prefects and the satraps, the ministers and the governors, have consulted together that the king should establish a statute, and make a strong interdict, that whosoever shall ask a petition of any god or man for thirty days, save of thee, O king, he shall be cast into the den of lions.
כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת־מדי ופרס די־לא תעדא׃	ט	9	Now, O king, establish the interdict, and sign the writing, that it be not changed, according to the law of the Medes and Persians, which altereth not.'
כל־קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא׃	י	10	Wherefore king Darius signed the writing and the interdict.
ודניאל כדי ידע די־רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ׀ ברך על־ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל־קבל די־הוא עבד מן־קדמת דנה׃ ס	יא	11	And when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Yerush'lem--and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime. {S}
אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃	יב	12	Then these men came tumultuously, and found Daniel making petition and supplication before his God.
באדין קריבו ואמרין קדם־מלכא על־אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל־אנש די־יבעה מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת־מדי ופרס די־לא תעדא׃	יג	13	Then they came near, and spoke before the king concerning the king's interdict: 'Hast thou not signed an interdict, that every man that shall make petition unto any god or man within thirty days, save of thee, O king, shall be cast into the den of lions?' The king answered and said: 'The thing is true, according to the law of the Medes and Persians, which altereth not.'
באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן־בני גלותא די יהוד לא־שם עלך עליך מלכא טעם ועל־אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃	יד	14	Then answered they and said before the king: 'That Daniel, who is of the children of the captivity of Judah, regardeth not thee, O king, nor the interdict that thou hast signed, but maketh his petition three times a day.'
אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה׃	יה	15	Then the king, when he heard these words, was sore displeased, and set his heart on Daniel to deliver him; and he laboured till the going down of the sun to deliver him.
באדין גבריא אלך הרגשו על־מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די־דת למדי ופרס די־כל־אסר וקים די־מלכא יהקים לא להשניה׃	יו	16	Then these men came tumultuously unto the king, and said unto the king: 'Know, O king, that it is a law of the Medes and Persians, that no interdict nor statute which the king establisheth may be changed.'
באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנת אנתה פלח־לה בתדירא הוא ישיזבנך׃	יז	17	Then the king commanded, and they brought Daniel, and cast him into the den of lions. Now the king spoke and said unto Daniel: 'Thy God whom thou servest continually, He will deliver thee.'
והיתית אבן חדה ושמת על־פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא־תשנא צבו בדניאל׃	יח	18	And a stone was brought, and laid upon the mouth of the den; and the king sealed it with his own signet, and with the signet of his lords; that nothing might be changed concerning Daniel.
אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא־הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃	יט	19	Then the king went to his palace, and passed the night fasting; neither were diversions brought before him; and his sleep fled from him.
באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די־אריותא אזל׃	כ	20	Then the king arose very early in the morning, and went in haste unto the den of lions.
וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנת אנתה פלח־לה בתדירא היכל לשיזבותך מן־אריותא׃	כא	21	And when he came near unto the den to Daniel, he cried with a pained voice; the king spoke and said to Daniel: 'O Daniel, servant of the living God, is thy God, whom thou servest continually, able to deliver thee from the lions?'
אדין דניאל עם־מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃	כב	22	Then said Daniel unto the king: 'O king, live for ever!
אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל־קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמך קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃	כג	23	My God hath sent His angel, and hath shut the lions' mouths, and they have not hurt me; forasmuch as before Him innocency was found in me; and also before thee, O king, have I done no hurt.'
באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן־גבא והסק דניאל מן־גבא וכל־חבל לא־השתכח בה די הימן באלהה׃	כד	24	Then was the king exceeding glad, and commanded that they should take Daniel up out of the den. So Daniel was taken up out of the den, and no manner of hurt was found upon him, because he had trusted in his God.
ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די־אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא־מטו לארעית גבא עד די־שלטו בהון אריותא וכל־גרמיהון הדקו׃	כה	25	And the king commanded, and they brought those men that had accused Daniel, and they cast them into the den of lions, them, their children, and their wives; and they had not come to the bottom of the den, when the lions had the mastery of them, and broke all their bones in pieces.
באדין דריוש מלכא כתב לכל־עממיא אמיא ולשניא די־דירין דארין בכל־ארעא שלמכון ישגא׃	כו	26	Then king Darius wrote unto all the peoples, nations, and languages, that dwell in all the earth: 'Peace be multiplied unto you.
מן־קדמי שים טעם די ׀ בכל־שלטן מלכותי להון זיעין זאעין ודחלין מן־קדם אלהה די־דניאל די־הוא ׀ אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די־לא תתחבל ושלטנה עד־סופא׃	כז	27	I make a decree, that in all the dominion of my kingdom men tremble and fear before the God of Daniel; for He is the living God, and stedfast for ever, and His kingdom that which shall not be destroyed, and His dominion shall be even unto the end;
משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן־יד אריותא׃	כח	28	He delivereth and rescueth, and He worketh signs and wonders in heaven and in earth; who hath delivered Daniel from the power of the lions.'
ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה פרסיא׃ פ	כט	29	So this Daniel prospered in the reign of Darius, and in the reign of Cyrus the Persian. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

n	Marks an anomalous form.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 7

בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על־משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃	א	1	In the first year of Belshazzar king of Babylon Daniel had a dream and visions of his head upon his bed; then he wrote the dream and told the sum of the matters.
ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃	ב	2	Daniel spoke and said: I saw in my vision by night, and, behold, the four winds of the heaven broke forth upon the great sea.
וארבע חיון רברבן סלקן מן־ימא שנין דא מן־דא׃	ג	3	And four great beasts came up from the sea, diverse one from another.
קדמיתא כאריה וגפין די־נשר לה חזה הוית עד די־מריטו גפיה ונטילת מן־ארעא ועל־רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃	ד	4	The first was like a lion, and had eagle's wings; I beheld till the wings thereof were plucked off, and it was lifted up from the earth, and made stand upon two feet as a man, and a man's heart was given to it.
וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר־חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שנה שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃	ה	5	And behold another beast, a second, like to a bear, and it raised up itself on one side, and it had three ribs in its mouth between its teeth; and it was said thus unto it: 'Arise, devour much flesh.'
באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די־עוף על־גבה גביה וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃	ו	6	After this I beheld, and lo another, like a leopard, which had upon the sides of it four wings of a fowl; the beast had also four heads; and dominion was given to it.
באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעאה רביעיה דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די־פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגלה ברגליה רפסה והיא משניה מן־כל־חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃	ז	7	After this I saw in the night visions, and behold a fourth beast, dreadful and terrible, and strong exceedingly; and it had great iron teeth; it devoured and broke in pieces, and stamped the residue with its feet; and it was diverse from all the beasts that were before it; and it had ten horns.
משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהן ביניהון ותלת מן־קרניא קדמיתא אתעקרה אתעקרו מן־קדמה קדמיה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן׃	ח	8	I considered the horns, and, behold, there came up among them another horn, a little one, before which three of the first horns were plucked up by the roots; and, behold, in this horn were eyes like the eyes of a man, and a mouth speaking great things.
חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה ׀ כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די־נור גלגלוהי נור דלק׃	ט	9	I beheld till thrones were placed, and one that was ancient of days did sit: his raiment was as white snow, and the hair of his head like pure wool; his throne was fiery flames, and the wheels thereof burning fire.
נהר די־נור נגד ונפק מן־קדמוהי אלף אלפין אלפים ישמשונה ורבו רבבן רבון קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃	י	10	A fiery stream issued and came forth from before him; thousand thousands ministered unto him, and ten thousand times ten thousand stood before him; the judgment was set, and the books were opened.
חזה הוית באדין מן־קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃	יא	11	I beheld at that time because of the voice of the great words which the horn spoke, I beheld even till the beast was slain, and its body destroyed, and it was given to be burned with fire.
ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד־זמן ועדן׃	יב	12	And as for the rest of the beasts, their dominion was taken away; yet their lives were prolonged for a season and a time.
חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם־ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד־עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃	יג	13	I saw in the night visions, and, behold, there came with the clouds of heaven one like unto a son of man, and he came even to the Ancient of days, and he was brought near before Him.
ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די־לא יעדה ומלכותה די־לא תתחבל׃ פ	יד	14	And there was given him dominion, and glory, and a kingdom, that all the peoples, nations, and languages should serve him; his dominion is an everlasting dominion, which shall not pass away, and his kingdom that which shall not be destroyed. {P}
אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃	יה	15	As for me Daniel, my spirit was pained in the midst of my body, and the visions of my head affrighted me.
קרבת על־חד מן־קאמיא ויציבא אבעא־מנה על־כל־דנה ואמר־לי ופשר מליא יהודענני׃	יו	16	I came near unto one of them that stood by, and asked him the truth concerning all this. So he told me, and made me know the interpretation of the things:
אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן־ארעא׃	יז	17	'These great beasts, which are four, are four kings, that shall arise out of the earth.
ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד־עלמא ועד עלם עלמיא׃	יח	18	But the saints of the Most High shall receive the kingdom, and possess the kingdom for ever, even for ever and ever.'
אדין צבית ליצבא על־חיותא רביעיתא די־הות שניה מן־כלהין כלהון דחילה יתירה שנה שניה די־פרזל וטפריה די־נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃	יט	19	Then I desired to know the truth concerning the fourth beast, which was diverse from all of them, exceeding terrible, whose teeth were of iron, and its nails of brass; which devoured, brake in pieces, and stamped the residue with its feet;
ועל־קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלה ונפלו מן־קדמה קדמיה תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן־חברתה׃	כ	20	and concerning the ten horns that were on its head, and the other horn which came up, and before which three fell; even that horn that had eyes, and a mouth that spoke great things, whose appearance was greater than that of its fellows.
חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם־קדישין ויכלה להון׃	כא	21	I beheld, and the same horn made war with the saints, and prevailed against them;
עד די־אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃	כב	22	until the Ancient of days came, and judgment was given for the saints of the Most High; and the time came, and the saints possessed the kingdom.
כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעאה רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן־כל־מלכותא ותאכל כל־ארעא ותדושנה ותדקנה׃	כג	23	Thus he said: 'The fourth beast shall be a fourth kingdom upon earth, which shall be diverse from all the kingdoms, and shall devour the whole earth, and shall tread it down, and break it in pieces.
וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן־קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃	כד	24	And as for the ten horns, out of this kingdom shall ten kings arise; and another shall arise after them; and he shall be diverse from the former, and he shall put down three kings.
ומלין לצד עלאה עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד־עדן ועדנין ופלג עדן׃	כה	25	And he shall speak words against the Most High, and shall wear out the saints of the Most High; and he shall think to change the seasons and the law; and they shall be given into his hand until a time and times and half a time.
ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד־סופא׃	כו	26	But the judgment shall sit, and his dominions shall be taken away, to be consumed and to be destroy unto the end.
ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל־שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃	כז	27	And the kingdom and the dominion, and the greatness of the kingdoms under the whole heaven, shall be given to the people of the saints of the Most High; their kingdom is an everlasting kingdom, and all dominions shall serve and obey them.'
עד־כה סופא די־מלתא אנה דניאל שגיא ׀ רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ פ	כח	28	Here is the end of the matter. As for me Daniel, my thoughts much affrighted me, and my countenance was changed in me; but I kept the matter in my heart. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 8

בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה׃	א	1	In the third year of the reign of king Belshazzar a vision appeared unto me, even unto me Daniel, after that which appeared unto me at the first.
ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על־אובל אולי׃	ב	2	And I saw in the vision; now it was so, that when I saw, I was in Shushan the castle, which is in the province of Elam; and I saw in the vision, and I was by the stream Ulai.
ואשא עיני ואראה והנה ׀ איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן־השנית והגבהה עלה באחרנה׃	ג	3	And I lifted up mine eyes, and saw, and, behold, there stood before the stream a ram which had two horns; and the two horns were high; but one was higher than the other, and the higher came up last.
ראיתי את־האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל־חיות לא־יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל׃	ד	4	I saw the ram pushing westward, and northward, and southward; and no beasts could stand before him, neither was there any that could deliver out of his hand; but he did according to his will, and magnified himself.
ואני ׀ הייתי מבין והנה צפיר־העזים בא מן־המערב על־פני כל־הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו׃	ה	5	And as I was considering, behold, a he-goat came from the west over the face of the whole earth, and touched not the ground; and the goat had a conspicuous horn between his eyes.
ויבא עד־האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו׃	ו	6	And he came to the ram that had the two horns, which I saw standing before the stream, and ran at him in the fury of his power.
וראיתיו מגיע ׀ אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את־האיל וישבר את־שתי קרניו ולא־היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא־היה מציל לאיל מידו׃	ז	7	And I saw him come close unto the ram, and he was moved with choler against him, and smote the ram, and broke his two horns; and there was no power in the ram to stand before him; but he cast him down to the ground, and trampled upon him; and there was none that could deliver the ram out of his hand.
וצפיר העזים הגדיל עד־מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים׃	ח	8	And the he-goat magnified himself exceedingly; and when he was strong, the great horn was broken; and instead of it there came up the appearance of four horns toward the four winds of heaven.
ומן־האחת מהם יצא קרן־אחת מצעירה ותגדל־יתר אל־הנגב ואל־המזרח ואל־הצבי׃	ט	9	And out of one of them came forth a little horn, which waxed exceeding great, toward the south, and toward the east, and toward the beauteous land.
ותגדל עד־צבא השמים ותפל ארצה מן־הצבא ומן־הכוכבים ותרמסם׃	י	10	And it waxed great, even to the host of heaven; and some of the host and of the stars it cast down to the ground, and trampled upon them.
ועד שר־הצבא הגדיל וממנו הורם הרים התמיד והשלך מכון מקדשו׃	יא	11	Yea, it magnified itself, even to the prince of the host; and from him the continual burnt-offering was taken away, and the place of his sanctuary was cast down.
וצבא תנתן על־התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה׃	יב	12	And the host was given over to it together with the continual burnt-offering through transgression; and it cast down truth to the ground, and it wrought, and prospered.
ואשמעה אחד־קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד־מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס׃	יג	13	Then I heard a holy one speaking; and another holy one said unto that certain one who spoke: 'How long shall be the vision concerning the continual burnt-offering, and the transgression that causes appalment, to give both the sanctuary and the host to be trampled under foot?'
ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש׃	יד	14	And he said unto me: 'Unto two thousand and three hundred evenings and mornings; then shall the sanctuary be victorious.'
ויהי בראתי אני דניאל את־החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה־גבר׃	יה	15	And it came to pass, when I, even I Daniel, had seen the vision, that I sought to understand it; and, behold, there stood before me as the appearance of a man.
ואשמע קול־אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את־המראה׃	יו	16	And I heard the voice of a man between the banks of Ulai, who called, and said: 'Gabriel, make this man to understand the vision.'
ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על־פני ויאמר אלי הבן בן־אדם כי לעת־קץ החזון׃	יז	17	So he came near where I stood; and when he came, I was terrified, and fell upon my face; but he said unto me: 'Understand, O son of man; for the vision belongeth to the time of the end.'
ובדברו עמי נרדמתי על־פני ארצה ויגע־בי ויעמידני על־עמדי׃	יח	18	Now as he was speaking with me, I fell into a deep sleep with my face toward the ground; but he touched me, and set me upright.
ויאמר הנני מודיעך את אשר־יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃	יט	19	And he said: 'Behold, I will make thee know what shall be in the latter time of the indignation; for it belongeth to the appointed time of the end.
האיל אשר־ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס׃	כ	20	The ram which thou sawest having the two horns, they are the kings of Media and Persia.
והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין־עיניו הוא המלך הראשון׃	כא	21	And the rough he-goat is the king of Greece; and the great horn that is between his eyes is the first king.
והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו׃	כב	22	And as for that which was broken, in the place whereof four stood up, four kingdoms shall stand up out of the nation, but not with his power.
ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז־פנים ומבין חידות׃	כג	23	And in the latter time of their kingdom, when the transgressors have completed their transgression, there shall stand up a king of fierce countenance, and understanding stratagems.
ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם־קדשים׃	כד	24	And his power shall be mighty, but not by his own power; and he shall destroy wonderfully, and shall prosper and do; and he shall destroy them that are mighty and the people of the saints.
ועל־שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל־שר־שרים יעמד ובאפס יד ישבר׃	כה	25	And through his cunning he shall cause craft to prosper in his hand; and he shall magnify himself in his heart, and in time of security shall he destroy many; he shall also stand up against the prince of princes; but he shall be broken without hand.
ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים׃	כו	26	And the vision of the evenings and mornings which hath been told is true; but thou, shut thou up the vision; for it belongeth to many days to come.'
ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את־מלאכת המלך ואשתומם על־המראה ואין מבין׃ פ	כז	27	And I Daniel fainted, and was sick certain days; then I rose up, and did the king's business; and I was appalled at the vision, but understood it not. {P}

Chapter 9

בשנת אחת לדריוש בן־אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים׃	א	1	In the first year of Darius the son of Achashverosh, of the seed of the Medes, who was made king over the realm of the Chaldeans;
בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃	ב	2	in the first year of his reign I Daniel meditated in the books, over the number of the years, whereof the word of Yehovah came to Jeremiah the prophet, that He would accomplish for the desolations of Yerushalam seventy years.
ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃	ג	3	And I set my face unto the Lord God [Adonai haElohim], to seek by prayer and supplications, with fasting, and sackcloth, and ashes.
ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃	ד	4	And I prayed unto Yehovah my God, and made confession, and said: 'O Lord, the great and awful God, who keepest covenant and mercy with them that love Thee and keep Thy commandments,
חטאנו ועוינו הרשענו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃	ה	5	we have sinned, and have dealt iniquitously, and have done wickedly, and have rebelled, and have turned aside from Thy commandments and from Thine ordinances;
ולא שמענו אל־עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל־מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל־עם הארץ׃	ו	6	neither have we hearkened unto Thy servants the prophets, that spoke in Thy name to our kings, our princes, and our fathers, and to all the people of the land.
לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל־ישראל הקרבים והרחקים בכל־הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו־בך׃	ז	7	Unto Thee, O Lord, belongeth righteousness, but unto us confusion of face, as at this day; to the men of Judah, and to the inhabitants of Yerushalam, and unto all Israel, that are near, and that are far off, through all the countries whither Thou hast driven them, because they dealt treacherously with Thee.
יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃	ח	8	Yehovah, to us belongeth confusion of face, to our kings, to our princes, and to our fathers, because we have sinned against Thee.
לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃	ט	9	To the Lord our God belong compassions and forgivenesses; for we have rebelled against Him;
ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים׃	י	10	neither have we hearkened to the voice of Yehovah our God, to walk in His Torahs, which He set before us by His servants the prophets.
וכל־ישראל עברו את־תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד־האלהים כי חטאנו לו׃	יא	11	Yea, all Israel have transgressed Thy Torah, and have turned aside, so as not to hearken to Thy voice; and so there hath been poured out upon us the curse and the oath that is written in the Torah of Moses the servant of God; for we have sinned against Him.
ויקם את־דברו דבריו ׀ אשר־דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא־נעשתה תחת כל־השמים כאשר נעשתה בירושלם׃	יב	12	And He hath confirmed His word, which He spoke against us, and against our judges that judged us, by bringing upon us a great evil; so that under the whole heaven hath not been done as hath been done upon Yerushalam.
כאשר כתוב בתורת משה את כל־הרעה הזאת באה עלינו ולא־חלינו את־פני ׀ יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך׃	יג	13	As it is written in the Torah of Moses, all this evil is come upon us; yet have we not entreated the favour of Yehovah our God, that we might turn from our iniquities, and have discernment in Thy truth.
וישקד יהוה על־הרעה ויביאה עלינו כי־צדיק יהוה אלהינו על־כל־מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃	יד	14	And so Yehovah hath watched over the evil, and brought it upon us; for Yehovah our God is righteous in all His works which He hath done, and we have not hearkened to His voice.
ועתה ׀ אדני אלהינו אשר הוצאת את־עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש־לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃	יה	15	And now, O Lord our God, that hast brought Thy people forth out of the land of Egypt with a mighty hand, and hast gotten Thee renown, as at this day; we have sinned, we have done wickedly.
אדני ככל־צדקתך ישב־נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר־קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל־סביבתינו׃	יו	16	O Lord, according to all Thy righteousness, let Thine anger and Thy fury, I pray Thee, be turned away from Thy city Yerushalam, Thy holy mountain; because for our sins, and for the iniquities of our fathers, Yerushalam and Thy people are become a reproach to all that are about us.
ועתה ׀ שמע אלהינו אל־תפלת עבדך ואל־תחנוניו והאר פניך על־מקדשך השמם למען אדני׃	יז	17	Now therefore, O our God, hearken unto the prayer of Thy servant, and to his supplications, and cause Thy face to shine upon Thy sanctuary that is desolate, for the Lord's sake.
הטה אלהי ׀ אזנך ושמע פקח פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי ׀ לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים׃	יח	18	O my God, incline Thine ear, and hear; open Thine eyes, and behold our desolations, and the city upon which Thy name is called; for we do not present our supplications before Thee because of our righteousness, but because of Thy great compassions.
אדני ׀ שמעה אדני ׀ סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר למענך אלהי כי־שמך נקרא על־עירך ועל־עמך׃	יט	19	O Lord, hear, O Lord, forgive, O Lord, attend and do, defer not; for Thine own sake, O my God, because Thy name is called upon Thy city and Thy people.'
ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר־קדש אלהי׃	כ	20	And while I was speaking, and praying, and confessing my sin and the sin of my people Israel, and presenting my supplication before Yehovah my God for the holy mountain of my God;
ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב׃	כא	21	yea, while I was speaking in prayer, the man Gabriel, whom I had seen in the vision at the beginning, being caused to fly swiftly, approached close to me about the time of the evening offering.
ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃	כב	22	And he made me to understand, and talked with me, and said: 'O Daniel, I am now come forth to make thee skilful of understanding.
בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃	כג	23	At the beginning of thy supplications a word went forth, and I am come to declare it; for thou art greatly beloved; therefore look into the word, and understand the vision.
שבעים שבעים נחתך על־עמך ׀ ועל־עיר קדשך לכלא הפשע ולהתם ולחתם חטאת חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃	כד	24	Seventy weeks are decreed upon thy people and upon thy holy city, to finish the transgression, and to make an end of sin, and to forgive iniquity, and to bring in everlasting righteousness, and to seal vision and prophet, and to anoint the most holy place.
ותדע ותשכל מן־מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד־משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃	כה	25	Know therefore and discern, that from the going forth of the word to restore and to build Yerushalam unto Mashiach, the conspicuous leader, shall be seven weeks; and for sixty-two weeks, it shall be built again, with broad place and moat, but in troublous times.
ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃	כו	26	And after the sixty-two weeks shall Mashiach be cut off, and be no more; and the people of the ruler that shall come shall destroy the city and the sanctuary; but his end shall be with a flood; and unto the end of the war desolations are determined.
והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית ׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם׃ פ	כז	27	And he shall make a firm covenant with many for one week; and for half of the week he shall cause the sacrifice and the offering to cease; and upon the wing of detestable things shall be that which causeth appalment; and that until the extermination wholly determined be poured out upon that which causeth appalment.' {P}

Chapter 10

בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר־נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה׃	א	1	In the third year of Cyrus king of Persia a word was revealed unto Daniel, whose name was called Belteshazzar; and the word was true, even a great warfare; and he gave heed to the word, and had understanding of the vision.
בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃	ב	2	In those days I Daniel was mourning three whole weeks.
לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שלשת שבעים ימים׃ פ	ג	3	I ate no pleasant bread, neither came flesh nor wine in my mouth, neither did I anoint myself at all, till three whole weeks were fulfilled. {P}
וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃	ד	4	And in the four and twentieth day of the first month, as I was by the side of the great river, which is Tigris,
ואשא את־עיני וארא והנה איש־אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃	ה	5	I lifted up mine eyes, and looked, and behold a man clothed in linen, whose loins were girded with fine gold of Uphaz;
וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃	ו	6	his body also was like the beryl, and his face as the appearance of lightning, and his eyes as torches of fire, and his arms and his feet like in colour to burnished brass, and the voice of his words like the voice of a multitude.
וראיתי אני דניאל לבדי את־המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את־המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃	ז	7	And I Daniel alone saw the vision; for the men that were with me saw not the vision; howbeit a great trembling fell upon them, and they fled to hide themselves.
ואני נשארתי לבדי ואראה את־המראה הגדלה הזאת ולא נשאר־בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃	ח	8	So that I was left alone, and saw this great vision, and there remained no strength in me; for my comeliness was turned in me into corruption, and I retained no strength.
ואשמע את־קול דבריו וכשמעי את־קול דבריו ואני הייתי נרדם על־פני ופני ארצה׃	ט	9	Yet heard I the voice of his words; and when I heard the voice of his words, then was I fallen into a deep sleep on my face, with my face toward the ground.
והנה־יד נגעה בי ותניעני על־ברכי וכפות ידי׃	י	10	And, behold, a hand touched me, which set me tottering upon my knees and upon the palms of my hands.
ויאמר אלי דניאל איש־חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על־עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את־הדבר הזה עמדתי מרעיד׃	יא	11	And he said unto me: 'O Daniel, thou man greatly beloved, give heed unto the words that I speak unto thee, and stand upright; for now am I sent unto thee'; and when he had spoken this word unto me, I stood trembling.
ויאמר אלי אל־תירא דניאל כי ׀ מן־היום הראשון אשר נתת את־לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני־באתי בדבריך׃	יב	12	Then said he unto me: 'Fear not, Daniel; for from the first day that thou didst set thy heart to understand, and to humble thyself before thy God, thy words were heard; and I am come because of thy words.
ושר ׀ מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס׃	יג	13	But the prince of the kingdom of Persia withstood me one and twenty days; but, lo, Michael, one of the chief princes, came to help me; and I was left over there beside the kings of Persia.
ובאתי להבינך את אשר־יקרה לעמך באחרית הימים כי־עוד חזון לימים׃	יד	14	Now I am come to make thee understand what shall befall thy people in the end of days; for there is yet a vision for the days.'
ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃	יה	15	And when he had spoken unto me according to these words, I set my face toward the ground, and was dumb.
והנה כדמות בני אדם נגע על־שפתי ואפתח־פי ואדברה ואמרה אל־העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃	יו	16	And, behold, one like the similitude of the sons of men touched my lips; then I opened my mouth, and spoke and said unto him that stood before me: 'O my lord, by reason of the vision my pains are come upon me, and I retain no strength.
והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם־אדני זה ואני מעתה לא־יעמד־בי כח ונשמה לא נשארה־בי׃	יז	17	For how can this servant of my lord talk with this my lord? for as for me, straightway there remained no strength in me, neither was there breath left in me.'
ויסף ויגע־בי כמראה אדם ויחזקני׃	יח	18	Then there touched me again one like the appearance of a man, and he strengthened me.
ויאמר אל־תירא איש־חמדות שלום לך חזק וחזק ובדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃	יט	19	And he said: 'O man greatly beloved, fear not! peace be unto thee, be strong, yea, be strong.' And when he had spoken unto me, I was strengthened, and said: 'Let my lord speak; for thou hast strengthened me.'
ויאמר הידעת למה־באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם־שר פרס ואני יוצא והנה שר־יון בא׃	כ	20	Then said he: Knowest thou wherefore I come unto thee? and now will I return to fight with the prince of Persia; and when I go forth, lo, the prince of Greece shall come.
אבל אגיד לך את־הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על־אלה כי אם־מיכאל שרכם׃ פ	כא	21	Howbeit I will declare unto thee that which is inscribed in the writing of truth; and there is none that holdeth with me against these, except Michael your prince. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 11

ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו׃	א	1	And as for me, in the first year of Darius the Mede, I stood up to be a supporter and a stronghold unto him.
ועתה אמת אגיד לך הנה־עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר־גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון׃	ב	2	And now will I declare unto thee the truth. Behold, there shall stand up yet three kings in Persia; and the fourth shall be far richer than they all; and when he is waxed strong through his riches, he shall stir up all against the realm of Greece.
ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו׃	ג	3	And a mighty king shall stand up, that shall rule with great dominion, and do according to his will.
וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה׃	ד	4	And when he shall stand up, his kingdom shall be broken, and shall be divided toward the four winds of heaven; but not to his posterity, nor according to his dominion wherewith he ruled; for his kingdom shall be plucked up, even for others beside those.
ויחזק מלך־הנגב ומן־שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו׃	ה	5	And the king of the south shall be strong, and one of his princes; and he shall be strong above him, and have dominion; his dominion shall be a great dominion.
ולקץ שנים יתחברו ובת מלך־הנגב תבוא אל־מלך הצפון לעשות מישרים ולא־תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים׃	ו	6	And at the end of years they shall join themselves together; and the daughter of the king of the south shall come to the king of the north to make an agreement; but she shall not retain the strength of her arm; neither shall he stand, nor his arm; but she shall be given up, and they that brought her, and he that begot her, and he that obtained her in those times.
ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל־החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק׃	ז	7	But one of the shoots of her roots shall stand up in his place, and shall come unto the army, and shall enter into the stronghold of the king of the north, and shall deal with them, and shall prevail;
וגם אלהיהם עם־נסכיהם עם־כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון׃	ח	8	and also their gods, with their molten images, and with their precious vessels of silver and of gold, shall he bring into captivity into Egypt; and he shall desist some years from the king of the north.
ובא במלכות מלך הנגב ושב אל־אדמתו׃	ט	9	And he shall come into the kingdom of the king of the south, but he shall return into his own land.
וּבָנָ֣יו ובנו יִתְגָּר֗וּ וְאָסְפוּ֙ הֲמוֹן֙ חֲיָלִ֣ים רַבִּ֔ים וּבָ֥א ב֖וֹא וְשָׁטַ֣ף וְעָבָ֑ר וְיָשֹׁ֥ב וְיִתְגָּרֶ֖ה ויתגרו עַד־מָעֻזּֽוֹ מעזה׃	י	10	And his sons shall stir themselves up, and shall assemble a multitude of great forces, and he shall come on, and overflow, as he passes through; and he shall return and stir himself up, even to his stronghold.
ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם־מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו׃	יא	11	And the king of the south shall be moved with choler, and shall come forth and fight with him, even with the king of the north; and he shall set forth a great multitude, but the multitude shall be given into his hand.
ונשא ההמון ורם ירום לבבו והפיל רבאות ולא יעוז׃	יב	12	and the multitude shall be carried away, and his heart shall be lifted up; and he shall cast down tens of thousands; but he shall not prevail.
ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן־הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב׃	יג	13	And the king of the north shall again set forth a multitude, greater than the former; and he shall come on at the end of the times, even of years, with a great army and with much substance.
ובעתים ההם רבים יעמדו על־מלך הנגב ובני ׀ פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׃	יד	14	And in those times there shall many stand up against the king of the south; also the children of the violent among thy people shall lift themselves up to establish the vision; but they shall stumble.
ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד׃	יה	15	And the king of the north shall come, and cast up a mound, and take a well-fortified city; and the arms of the south shall not withstand; and as for his chosen people, there shall be no strength in them to withstand.
ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ־הצבי וכלה בידו׃	יו	16	But he that cometh against him shall do according to his own will, and none shall stand before him; and he shall stand in the beauteous land, and in his hand shall be extermination.
וישם ׀ פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה׃	יז	17	And he shall set his face to come with the strength of his whole kingdom, but shall make an agreement with him; and he shall give him the daughter of women, to destroy it; but it shall not stand, neither be for him.
וְיָשֵׂ֧ם וישב ׀ פָּנָ֛יו לְאִיִּ֖ים וְלָכַ֣ד רַבִּ֑ים וְהִשְׁבִּ֨ית קָצִ֤ין חֶרְפָּתוֹ֙ ל֔וֹ בִּלְתִּ֥י חֶרְפָּת֖וֹ יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃	יח	18	After this shall he set his face unto the isles, and shall take many; but a captain shall cause the reproach offered by him to cease; yea, he shall cause his own reproach to return upon him.
וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא׃	יט	19	Then he shall turn his face toward the strongholds of his own land; but he shall stumble and fall, and shall not be found.
ועמד על־כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה׃	כ	20	Then shall stand up in his place one that shall cause an exactor to pass through the glory of the kingdom; but within few days he shall be destroyed, neither in anger, nor in battle.
ועמד על־כנו נבזה ולא־נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות׃	כא	21	And in his place shall stand up a contemptible person, upon whom had not been conferred the majesty of the kingdom; but he shall come in time of security, and shall obtain the kingdom by blandishments.
וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית׃	כב	22	And the arms of the flood shall be swept away from before him, and shall be broken; yea, also the prince of the covenant.
ומן־התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט־גוי׃	כג	23	And after the league made with him he shall work deceitfully; and he shall come up and become strong, with a little nation.
בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא־עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד־עת׃	כד	24	In time of security shall he come even upon the fattest places of the province; and he shall do that which his fathers have not done, nor his fathers' fathers: he shall scatter among them prey, and spoil, and substance; yea, he shall devise his devices against fortresses, but only until the time.
ויער כחו ולבבו על־מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל־גדול ועצום עד־מאד ולא יעמד כי־יחשבו עליו מחשבות׃	כה	25	And he shall stir up his power and his courage against the king of the south with a great army; and the king of the south shall stir himself up to battle with a very great and mighty army; but he shall not stand, for they shall devise devices against him.
ואכלי פת־בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים׃	כו	26	Yea, they that eat of his food shall destroy him, and his army shall be swept away; and many shall fall down slain.
ושניהם המלכים לבבם למרע ועל־שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי־עוד קץ למועד׃	כז	27	And as for both these kings, their hearts shall be to do mischief, and they shall speak lies at one table; but it shall not prosper, for the end remaineth yet for the time appointed.
וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על־ברית קדש ועשה ושב לארצו׃	כח	28	And he shall return to his own land with great substance; and his heart shall be against the holy covenant; and he shall do his pleasure, and return to his own land.
למועד ישוב ובא בנגב ולא־תהיה כראשנה וכאחרנה׃	כט	29	At the time appointed he shall return, and come into the south; but it shall not be in the latter time as it was in the former.
ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על־ברית־קודש ועשה ושב ויבן על־עזבי ברית קדש׃	ל	30	For ships of Kittim shall come against him, and he shall be cowed, and he shall return, and have indignation against the holy covenant, and shall do his pleasure; and he shall return, and have regard unto them that forsake the holy covenant.
וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם׃	לא	31	And arms shall stand on his part, and they shall profane the sanctuary, even the stronghold, and shall take away the continual burnt-offering, and they shall set up the detestable thing that causeth appalment.
ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו׃	לב	32	And such as do wickedly against the covenant shall be corrupt by blandishments; but the people that know their God shall show strength, and prevail.
ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃	לג	33	And they that are wise among the people shall cause the many to understand; yet they shall stumble by the sword and by flame, by captivity and by spoil, many days.
ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות׃	לד	34	Now when they shall stumble, they shall be helped with a little help; but many shall join themselves unto them with blandishments.
ומן־המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד־עת קץ כי־עוד למועד׃	לה	35	And some of them that are wise shall stumble, to refine among them, and to purify, and to make white, even to the time of the end; for it is yet for the time appointed.
ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על־כל־אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד־כלה זעם כי נחרצה נעשתה׃	לו	36	And the king shall do according to his will; and he shall exalt himself, and magnify himself above every god, and shall speak strange things against the God of gods; and he shall prosper till the indignation be accomplished; for that which is determined shall be done.
ועל־אלהי אבתיו לא יבין ועל־חמדת נשים ועל־כל־אלוה לא יבין כי על־כל יתגדל׃	לז	37	Neither shall he regard the gods of his fathers; and neither the desire of women, nor any god, shall he regard; for he shall magnify himself above all.
ולאלה מעזים על־כנו יכבד ולאלוה אשר לא־ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות׃	לח	38	But in his place shall he honour the god of strongholds; and a god whom his fathers knew not shall he honour with gold, and silver, and with precious stones, and costly things.
ועשה למבצרי מעזים עם־אלוה נכר אשר יכיר הכיר ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר׃	לט	39	And he shall deal with the strongest fortresses with the help of a foreign god; whom he shall acknowledge, shall increase glory; and he shall cause them to rule over many, and shall divide the land for a price.
ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃	מ	40	And at the time of the end shall the king of the south push at him; and the king of the north shall come against him like a whirlwind, with chariots, and with horsemen, and with many ships; and he shall enter into the countries, and shall overflow, as he passes through.
ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃	מא	41	He shall enter also into the beauteous land, and many countries shall be overthrown; but these shall be delivered out of his hand, Edom, and Moab, and the chief of the children of Ammon.
וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה׃	מב	42	He shall stretch forth his hand also upon the countries; and the land of Egypt shall not escape.
ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃	מג	43	But he shall have power over the treasures of gold and silver, and over all the precious things of Egypt; and the Libyans and the Ethiopians shall be at his steps.
ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים׃	מד	44	But tidings out of the east and out of the north shall affright him; and he shall go forth with great fury to destroy and utterly to take away many.
ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר־צבי־קדש ובא עד־קצו ואין עוזר לו׃	מה	45	And he shall plant the tents of his palace between the seas and the beauteous holy mountain; and he shall come to his end, and none shall help him.

Chapter 12

ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על־בני עמך והיתה עת צרה אשר לא־נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל־הנמצא כתוב בספר׃	א	1	And at that time shall Michael stand up, the great prince who standeth for the children of thy people; and there shall be a time of trouble, such as never was since there was a nation even to that same time; and at that time thy people shall be delivered, every one that shall be found written in the book.
ורבים מישני אדמת־עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃ ס	ב	2	And many of them that sleep in the dust of the earth shall awake, some to everlasting life, and some to reproaches and everlasting abhorrence. {S}
והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃ פ	ג	3	And they that are wise shall shine as the brightness of the firmament; and they that turn the many to righteousness as the stars for ever and ever. {P}
ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד־עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃	ד	4	But thou, O Daniel, shut up the words, and seal the book, even to the time of the end; many shall run to and fro, and knowledge shall be increased.'
וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר׃	ה	5	Then I Daniel looked, and, behold, there stood other two, the one on the bank of the river on this side, and the other on the bank of the river on that side.
ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד־מתי קץ הפלאות׃	ו	6	And one said to the man clothed in linen, who was above the waters of the river: 'How long shall it be to the end of the wonders?'
ואשמע את־האיש ׀ לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל־השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד־עם־קדש תכלינה כל־אלה׃	ז	7	And I heard the man clothed in linen, who was above the waters of the river, when he lifted up his right hand and his left hand unto heaven, and swore by Him that liveth for ever that it shall be for a time, times, and a half; and when they have made an end of breaking in pieces the power of the holy people, all these things shall be finished.
ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃ פ	ח	8	And I heard, but I understood not; then said I: 'O my lord, what shall be the latter end of these things?' {P}
ויאמר לך דניאל כי־סתמים וחתמים הדברים עד־עת קץ׃	ט	9	And he said: 'Go thy way, Daniel; for the words are shut up and sealed till the time of the end.
יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל־רשעים והמשכלים יבינו׃	י	10	Many shall purify themselves, and make themselves white, and be refined; but the wicked shall do wickedly; and none of the wicked shall understand; but they that are wise shall understand.
ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃	יא	11	And from the time that the continual burnt-offering shall be taken away, and the detestable thing that causes appalment set up, there shall be a thousand two hundred and ninety days.
אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה׃	יב	12	Happy is he that waiteth, and cometh to the thousand three hundred and five and thirty days.
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃	יג	13	But go thou thy way till the end be; and thou shalt rest, and shalt stand up to thy lot, at the end of the days.' {P}

Tanakh
Book of Daniel, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	April 30, 2024 2024-04-09 [2] Robert M. Pill WebMaster