Fri, 03 May 2024 18:38:41 -0500 Yom Shishi, Chodesh Sheni 24, 6024 — יום ששי חדש שני כד ו׳כד

Tanakh
Book of Ecclesiastes, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

Ecclesiastes

Chapter 1

דברי קהלת בן־דוד מלך בירושלם׃	א	1	The words of Koheleth, the son of David, king in Yerushalam.
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃	ב	2	Vanity of vanities, saith Koheleth; vanity of vanities, all is vanity.
מה־יתרון לאדם בכל־עמלו שיעמל תחת השמש׃	ג	3	What profit hath man of all his labour wherein he laboureth under the sun?
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃	ד	4	One generation passeth away, and another generation cometh; and the earth abideth for ever.
וזרח השמש ובא השמש ואל־מקומו שואף זורח הוא שם׃	ה	5	The sun also ariseth, and the sun goeth down, and hasteth to his place where he ariseth.
הולך אל־דרום וסובב אל־צפון סובב ׀ סבב הולך הרוח ועל־סביבתיו שב הרוח׃	ו	6	The wind goeth toward the south, and turneth about unto the north; it turneth about continually in its circuit, and the wind returneth again to its circuits.
כל־הנחלים הלכים אל־הים והים איננו מלא אל־מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃	ז	7	All the rivers run into the sea, yet the sea is not full; unto the place whither the rivers go, thither they go again.
כל־הדברים יגעים לא־יוכל איש לדבר לא־תשבע עין לראות ולא־תמלא אזן משמע׃	ח	8	All things toil to weariness; man cannot utter it, the eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
מה־שהיה הוא שיהיה ומה־שנעשה הוא שיעשה ואין כל־חדש תחת השמש׃	ט	9	That which hath been is that which shall be, and that which hath been done is that which shall be done; and there is nothing new under the sun.
יש דבר שיאמר ראה־זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃	י	10	Is there a thing whereof it is said: 'See, this is new'?--it hath been already, in the ages which were before us.
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ פ	יא	11	There is no remembrance of them of former times; neither shall there be any remembrance of them of latter times that are to come, among those that shall come after. {P}
אני קהלת הייתי מלך על־ישראל בירושלם׃	יב	12	I Koheleth have been king over Israel in Yerushalam.
ונתתי את־לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל־אשר נעשה תחת השמים הוא ׀ ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃	יג	13	And I applied my heart to seek and to search out by wisdom concerning all things that are done under heaven; it is a sore task that God hath given to the sons of men to be exercised therewith.
ראיתי את־כל־המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃	יד	14	I have seen all the works that are done under the sun; and, behold, all is vanity and a striving after wind.
מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות׃	יה	15	That which is crooked cannot be made straight; and that which is wanting cannot be numbered.
דברתי אני עם־לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל־אשר־היה לפני על־ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃	יו	16	I spoke with my own heart, saying: 'Lo, I have gotten great wisdom, more also than all that were before me over Yerushalam'; yea, my heart hath had great experience of wisdom and knowledge.
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם־זה הוא רעיון רוח׃	יז	17	And I applied my heart to know wisdom, and to know madness and folly--I perceived that this also was a striving after wind.
כי ברב חכמה רב־כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃	יח	18	For in much wisdom is much vexation; and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.

Chapter 2

אמרתי אני בלבי לכה־נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם־הוא הבל׃	א	1	I said in my heart: 'Come now, I will try thee with mirth, and enjoy pleasure'; and, behold, this also was vanity.
לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה־זה עשה׃	ב	2	I said of laughter: 'It is mad'; and of mirth: 'What doth it accomplish?'
תרתי בלבי למשוך ביין את־בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר־אראה אי־זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃	ג	3	I searched in my heart how to pamper my flesh with wine, and, my heart conducting itself with wisdom, how yet to lay hold on folly, till I might see which it was best for the sons of men that they should do under the heaven the few days of their life.
הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃	ד	4	I made me great works; I builded me houses; I planted me vineyards;
עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל־פרי׃	ה	5	I made me gardens and parks, and I planted trees in them of all kinds of fruit;
עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃	ו	6	I made me pools of water, to water therefrom the wood springing up with trees;
קניתי עבדים ושפחות ובני־בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם׃	ז	7	I acquired men-servants and maid-servants, and had servants born in my house; also I had great possessions of herds and flocks, above all that were before me in Yerushalam;
כנסתי לי גם־כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות׃	ח	8	I gathered me also silver and gold, and treasure such as kings and the provinces have as their own; I got me men-singers and women-singers, and the delights of the sons of men, women very many.
וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃	ט	9	So I was great, and increased more than all that were before me in Yerushalam; also my wisdom stood me in stead.
וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שמחה כי־לבי שמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי׃	י	10	And whatsoever mine eyes desired I kept not from them; I withheld not my heart from any joy, for my heart had joy of all my labour; and this was my portion from all my labour.
ופניתי אני בכל־מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃	יא	11	Then I looked on all the works that my hands had wrought, and on the labour that I had laboured to do; and, behold, all was vanity and a striving after wind, and there was no profit under the sun.
ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי ׀ מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר־כבר עשוהו׃	יב	12	And I turned myself to behold wisdom, and madness and folly; for what can the man do that cometh after the king? even that which hath been already done.
וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשך׃	יג	13	Then I saw that wisdom excelleth folly, as far as light excelleth darkness.
החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם־אני שמקרה אחד יקרה את־כלם׃	יד	14	The wise man, his eyes are in his head; but the fool walketh in darkness. And I also perceived that one event happeneth to them all.
ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם־אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם־זה הבל׃	יה	15	Then said I in my heart: 'As it happeneth to the fool, so will it happen even to me; and why was I then more wise?' Then I said in my heart, that this also is vanity.
כי אין זכרון לחכם עם־הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם־הכסיל׃	יו	16	For of the wise man, even as of the fool, there is no remembrance for ever; seeing that in the days to come all will long ago have been forgotten. And how must the wise man die even as the fool!
ושנאתי את־החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי־הכל הבל ורעות רוח׃	יז	17	So I hated life; because the work that is wrought under the sun was grievous unto me; for all is vanity and a striving after wind.
ושנאתי אני את־כל־עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃	יח	18	And I hated all my labour wherein I laboured under the sun, seeing that I must leave it unto the man that shall be after me.
ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל־עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם־זה הבל׃	יט	19	And who knoweth whether he will be a wise man or a fool? yet will he have rule over all my labour wherein I have laboured, and wherein I have shown myself wise under the sun. This also is vanity.
וסבותי אני ליאש את־לבי על כל־העמל שעמלתי תחת השמש׃	כ	20	Therefore I turned about to cause my heart to despair concerning all the labour wherein I had laboured under the sun.
כי־יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל־בו יתננו חלקו גם־זה הבל ורעה רבה׃	כא	21	For there is a man whose labour is with wisdom, and with knowledge, and with skill; yet to a man that hath not laboured therein shall he leave it for his portion. This also is vanity and a great evil.
כי מה־הוה לאדם בכל־עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃	כב	22	For what hath a man of all his labour, and of the striving of his heart, wherein he laboureth under the sun?
כי כל־ימיו מכאבים וכעס ענינו גם־בלילה לא־שכב לבו גם־זה הבל הוא׃	כג	23	For all his days are pains, and his occupation vexation; yea, even in the night his heart taketh not rest. This also is vanity.
אין־טוב באדם שיאכל ושתה והראה את־נפשו טוב בעמלו גם־זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃	כד	24	There is nothing better for a man than that he should eat and drink, and make his soul enjoy pleasure for his labour. This also I saw, that it is from the hand of God.
כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃	כה	25	For who will eat, or who will enjoy, if not I?
כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח׃	כו	26	For to the man that is good in His sight He giveth wisdom, and knowledge, and joy; but to the sinner He giveth the task, to gather and to heap up, that he may leave to him that is good in the sight of God. This also is vanity and a striving after wind.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
n	Marks an anomalous form.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 3

לכל זמן ועת לכל־חפץ תחת השמים׃ ס	א	1	To every thing there is a season, and a time to every purpose under the heaven: {P}
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃	ב	2	{S} A time to be born, {S} and a time to die; {N} {S} a time to plant, {S} and a time to pluck up that which is planted; {N}
עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃	ג	3	{S} A time to kill, {S} and a time to heal; {N} {S} a time to break down, {S} and a time to build up; {N}
עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃	ד	4	{S} A time to weep, {S} and a time to laugh; {N} {S} a time to mourn, {S} and a time to dance; {N}
עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃	ה	5	{S} A time to cast away stones, {S} and a time to gather stones together; {N} {S} a time to embrace, {S} and a time to refrain from embracing; {N}
עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃	ו	6	{S} A time to seek, {S} and a time to lose; {N} {S} a time to keep, {S} and a time to cast away; {N}
עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃	ז	7	{S} A time to rend, {S} and a time to sew; {N} {S} a time to keep silence, {S} and a time to speak; {N}
עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ ס	ח	8	{S} A time to love, {S} and a time to hate; {N} {S} a time for war, {S} and a time for peace. {N}
מה־יתרון העושה באשר הוא עמל׃	ט	9	{S} What profit hath he that worketh in that he laboureth?
ראיתי את־הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃	י	10	I have seen the task which God hath given to the sons of men to be exercised therewith.
את־הכל עשה יפה בעתו גם את־העלם נתן בלבם מבלי אשר לא־ימצא האדם את־המעשה אשר־עשה האלהים מראש ועד־סוף׃	יא	11	He hath made every thing beautiful in its time; also He hath set the world in their heart, yet so that man cannot find out the work that God hath done from the beginning even to the end.
ידעתי כי אין טוב בם כי אם־לשמוח ולעשות טוב בחייו׃	יב	12	I know that there is nothing better for them, than to rejoice, and to get pleasure so long as they live.
וגם כל־האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל־עמלו מתת אלהים היא׃	יג	13	But also that every man should eat and drink, and enjoy pleasure for all his labour, is the gift of God.
ידעתי כי כל־אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃	יד	14	I know that, whatsoever God doeth, it shall be for ever; nothing can be added to it, nor any thing taken from it; and God hath so made it, that men should fear before Him.
מה־שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את־נרדף׃	יה	15	That which is hath been long ago, and that which is to be hath already been; and God seeketh that which is pursued.
ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃	יו	16	And moreover I saw under the sun, in the place of justice, that wickedness was there; and in the place of righteousness, that wickedness was there.
אמרתי אני בלבי את־הצדיק ואת־הרשע ישפט האלהים כי־עת לכל־חפץ ועל כל־המעשה שם׃	יז	17	I said in my heart: 'The righteous and the wicked God will judge; for there is a time there for every purpose and for every work.'
אמרתי אני בלבי על־דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם־בהמה המה להם׃	יח	18	I said in my heart: 'It is because of the sons of men, that God may sift them, and that they may see that they themselves are but as beasts.'
כי מקרה בני־האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן־הבהמה אין כי הכל הבל׃	יט	19	For that which befalleth the sons of men befalleth beasts; even one thing befalleth them; as the one dieth, so dieth the other; yea, they have all one breath; so that man hath no pre-eminence above a beast; for all is vanity.
הכל הולך אל־מקום אחד הכל היה מן־העפר והכל שב אל־העפר׃	כ	20	All go unto one place; all are of the dust, and all return to dust.
מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃	כא	21	Who knoweth the spirit of man whether it goeth upward, and the spirit of the beast whether it goeth downward to the earth?
וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי־הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃	כב	22	Wherefore I perceived that there is nothing better, than that a man should rejoice in his works; for that is his portion; for who shall bring him to see what shall be after him?

Chapter 4

ושבתי אני ואראה את־כל־העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה ׀ דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃	א	1	But I returned and considered all the oppressions that are done under the sun; and behold the tears of such as were oppressed, and they had no comforter; and on the side of their oppressors there was power, but they had no comforter.
ושבח אני את־המתים שכבר מתו מן־החיים אשר המה חיים עדנה׃	ב	2	Wherefore I praised the dead that are already dead more than the living that are yet alive;
וטוב משניהם את אשר־עדן לא היה אשר לא־ראה את־המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃	ג	3	but better than they both is he that hath not yet been, who hath not seen the evil work that is done under the sun.
וראיתי אני את־כל־עמל ואת כל־כשרון המעשה כי היא קנאת־איש מרעהו גם־זה הבל ורעות רוח׃	ד	4	Again, I considered all labour and all excelling in work, that it is a man's rivalry with his neighbour. This also is vanity and a striving after wind.
הכסיל חבק את־ידיו ואכל את־בשרו׃	ה	5	The fool foldeth his hands together, and eateth his own flesh.
טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃	ו	6	Better is a handful of quietness, than both the hands full of labour and striving after wind.
ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃	ז	7	Then I returned and saw vanity under the sun.
יש אחד ואין שני גם בן ואח אין־לו ואין קץ לכל־עמלו גם־עינו עיניו לא־תשבע עשר ולמי ׀ אני עמל ומחסר את־נפשי מטובה גם־זה הבל וענין רע הוא׃	ח	8	There is one that is alone, and he hath not a second; yea, he hath neither son nor brother; yet is there no end of all his labour, neither is his eye satisfied with riches: 'for whom then do I labour, and bereave my soul of pleasure?' This also is vanity, yea, it is a grievous business.
טובים השנים מן־האחד אשר יש־להם שכר טוב בעמלם׃	ט	9	Two are better than one; because they have a good reward for their labour.
כי אם־יפלו האחד יקים את־חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃	י	10	For if they fall, the one will lift up his fellow; but woe to him that is alone when he falleth, and hath not another to lift him up.
גם אם־ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃	יא	11	Again, if two lie together, then they have warmth; but how can one be warm alone?
ואם־יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃	יב	12	And if a man prevail against him that is alone, two shall withstand him; and a threefold cord is not quickly broken.
טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא־ידע להזהר עוד׃	יג	13	Better is a poor and wise child than an old and foolish king, who knoweth not how to receive admonition any more.
כי־מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃	יד	14	For out of prison he came forth to be king; although in his kingdom he was born poor.
ראיתי את־כל־החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃	יה	15	I saw all the living that walk under the sun, that they were with the child, the second, that was to stand up in his stead.
אין־קץ לכל־העם לכל אשר־היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו־בו כי־גם־זה הבל ורעיון רוח׃	יו	16	There was no end of all the people, even of all them whom he did lead; yet they that come after shall not rejoice in him. Surely this also is vanity and a striving after wind.
שמר רגלך רגליך כאשר תלך אל־בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי־אינם יודעים לעשות רע׃	יז	17	Guard thy foot when thou goest to the house of God, and be ready to hearken: it is better than when fools give sacrifices; for they know not that they do evil.

Chapter 5

אל־תבהל על־פיך ולבך אל־ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על־הארץ על־כן יהיו דבריך מעטים׃	א	1	Be not rash with thy mouth, and let not thy heart be hasty to utter a word before God; for God is in heaven, and thou upon earth; therefore let thy words be few.
כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃	ב	2	For a dream cometh through a multitude of business; and a fool's voice through a multitude of words.
כאשר תדר נדר לאלהים אל־תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר־תדר שלם׃	ג	3	When thou vowest a vow unto God, defer not to pay it; for He hath no pleasure in fools; pay that which thou vowest.
טוב אשר לא־תדר משתדור ולא תשלם׃	ד	4	Better is it that thou shouldest not vow, than that thou shouldest vow and not pay.
אל־תתן את־פיך לחטיא את־בשרך ואל־תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על־קולך וחבל את־מעשה ידיך׃	ה	5	Suffer not thy mouth to bring thy flesh into guilt, neither say thou before the messenger, that it was an error; wherefore should God be angry at thy voice, and destroy the work of thy hands?
כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את־האלהים ירא׃	ו	6	For through the multitude of dreams and vanities there are also many words; but fear thou God.
אם־עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל־תתמה על־החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃	ז	7	If thou seest the oppression of the poor, and the violent perverting of justice and righteousness in the state, marvel not at the matter; for one higher than the high watcheth, and there are higher than they.
ויתרון ארץ בכל הוא היא מלך לשדה נעבד׃	ח	8	But the profit of a land every way is a king that maketh himself servant to the field.
אהב כסף לא־ישבע כסף ומי־אהב בהמון לא תבואה גם־זה הבל׃	ט	9	He that loveth silver shall not be satisfied with silver; nor he that loveth abundance, with increase; this also is vanity.
ברבות הטובה רבו אוכליה ומה־כשרון לבעליה כי אם־ראות ראית עיניו׃	י	10	When goods increase, they are increased that eat them; and what advantage is there to the owner thereof, saving the beholding of them with his eyes?
מתוקה שנת העבד אם־מעט ואם־הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃	יא	11	Sweet is the sleep of a labouring man, whether he eat little or much; but the satiety of the rich will not suffer him to sleep.
יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃	יב	12	There is a grievous evil which I have seen under the sun, namely, riches kept by the owner thereof to his hurt;
ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃	יג	13	and those riches perish by evil adventure; and if he hath begotten a son, there is nothing in his hand.
כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא־ישא בעמלו שילך בידו׃	יד	14	As he came forth of his mother's womb, naked shall he go back as he came, and shall take nothing for his labour, which he may carry away in his hand.
וגם־זה רעה חולה כל־עמת שבא כן ילך ומה־יתרון לו שיעמל לרוח׃	יה	15	And this also is a grievous evil, that in all points as he came, so shall he go; and what profit hath he that he laboureth for the wind?
גם כל־ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃	יו	16	All his days also he eateth in darkness, and he hath much vexation and sickness and wrath.
הנה אשר־ראיתי אני טוב אשר־יפה לאכול־ולשתות ולראות טובה בכל־עמלו ׀ שיעמל תחת־השמש מספר ימי־חייו חיו אשר־נתן־לו האלהים כי־הוא חלקו׃	יז	17	Behold that which I have seen: it is good, yea, it is comely for one to eat and to drink, and to enjoy pleasure for all his labour, wherein he laboureth under the sun, all the days of his life which God hath given him; for this is his portion.
גם כל־האדם אשר נתן־לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את־חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃	יח	18	Every man also to whom God hath given riches and wealth, and hath given him power to eat thereof, and to take his portion, and to rejoice in his labour--this is the gift of God.
כי לא הרבה יזכר את־ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃	יט	19	For let him remember the days of his life that they are not many; for God answereth him in the joy of his heart.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

C	We read one or more accents in L differently from BHQ.
Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 6

יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על־האדם׃	א	1	There is an evil which I have seen under the sun, and it is heavy upon men:
איש אשר יתן־לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו ׀ מכל אשר־יתאוה ולא־ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃	ב	2	a man to whom God giveth riches, wealth, and honour, so that he wanteth nothing for his soul of all that he desireth, yet God giveth him not power to eat thereof, but a stranger eateth it; this is vanity, and it is an evil disease.
אם־יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב ׀ שיהיו ימי־שניו ונפשו לא־תשבע מן־הטובה וגם־קבורה לא־היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃	ג	3	If a man beget a hundred children, and live many years, so that the days of his years are many, but his soul have not enough of good, and moreover he have no burial; I say, that an untimely birth is better than he;
כי־בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃	ד	4	for it cometh in vanity, and departeth in darkness, and the name thereof is covered with darkness;
גם־שמש לא־ראה ולא ידע נחת לזה מזה׃	ה	5	moreover it hath not seen the sun nor known it; this hath gratification rather than the other;
ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל־מקום אחד הכל הולך׃	ו	6	yea, though he live a thousand years twice told, and enjoy no good; do not all go to one place?
כל־עמל האדם לפיהו וגם־הנפש לא תמלא׃	ז	7	All the labour of man is for his mouth, and yet the appetite is not filled.
כי מה־יותר לחכם מן־הכסיל מה־לעני יודע להלך נגד החיים׃	ח	8	For what advantage hath the wise more than the fool? or the poor man that hath understanding, in walking before the living?
טוב מראה עינים מהלך־נפש גם־זה הבל ורעות רוח׃	ט	9	Better is the seeing of the eyes than the wandering of the desire; this also is vanity and a striving after wind.
מה־שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר־הוא אדם ולא־יוכל לדין עם שתקיף שהתקיף ממנו׃	י	10	Whatsoever cometh into being, the name thereof was given long ago, and it is foreknown what man is; neither can he contend with Him that is mightier than he.
כי יש־דברים הרבה מרבים הבל מה־יתר לאדם׃	יא	11	Seeing there are many words that increase vanity, what is man the better?
כי מי־יודע מה־טוב לאדם בחיים מספר ימי־חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי־יגיד לאדם מה־יהיה אחריו תחת השמש׃	יב	12	For who knoweth what is good for man in his life, all the days of his vain life which he spendeth as a shadow? for who can tell a man what shall be after him under the sun?

Chapter 7

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃	א	1	A good name is better than precious oil; and the day of death than the day of one's birth.
טוב ללכת אל־בית־אבל מלכת אל־בית משתה באשר הוא סוף כל־האדם והחי יתן אל־לבו׃	ב	2	It is better to go to the house of mourning, than to go to the house of feasting; for that is the end of all men, and the living will lay it to his heart.
טוב כעס משחק כי־ברע פנים ייטב לב׃	ג	3	Vexation is better than laughter; for by the sadness of the countenance the heart may be gladdened.
לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃	ד	4	The heart of the wise is in the house of mourning; but the heart of fools is in the house of mirth.
טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃	ה	5	It is better to hear the rebuke of the wise, than for a man to hear the song of fools.
כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם־זה הבל׃	ו	6	For as the crackling of thorns under a pot, so is the laughter of the fool; this also is vanity.
כי העשק יהולל חכם ויאבד את־לב מתנה׃	ז	7	Surely oppression turneth a wise man into a fool; and a gift destroyeth the understanding.
טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך־רוח מגבה־רוח׃	ח	8	Better is the end of a thing than the beginning thereof; and the patient in spirit is better than the proud in spirit.
אל־תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃	ט	9	Be not hasty in thy spirit to be angry; for anger resteth in the bosom of fools.
אל־תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על־זה׃	י	10	Say not thou: 'How was it that the former days were better than these?' for it is not out of wisdom that thou inquirest concerning this.
טובה חכמה עם־נחלה ויתר לראי השמש׃	יא	11	Wisdom is good with an inheritance, yea, a profit to them that see the sun.
כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃	יב	12	For wisdom is a defence, even as money is a defence; but the excellency of knowledge is, that wisdom preserveth the life of him that hath it.
ראה את־מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃	יג	13	Consider the work of God; for who can make that straight, which He hath made crooked?
ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את־זה לעמת־זה עשה האלהים על־דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃	יד	14	In the day of prosperity be joyful, and in the day of adversity consider; God hath made even the one as well as the other, to the end that man should find nothing after him.
את־הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃	יה	15	All things have I seen in the days of my vanity; there is a righteous man that perisheth in his righteousness, and there is a wicked man that prolongeth his life in his evil-doing.
אל־תהי צדיק הרבה ואל־תתחכם יותר למה תשומם׃	יו	16	Be not righteous overmuch; neither make thyself overwise; why shouldest thou destroy thyself?
אל־תרשע הרבה ואל־תהי סכל למה תמות בלא עתך׃	יז	17	Be not overmuch wicked, neither be thou foolish; why shouldest thou die before thy time?
טוב אשר תאחז בזה וגם־מזה אל־תנח את־ידך כי־ירא אלהים יצא את־כלם׃	יח	18	It is good that thou shouldest take hold of the one; yea, also from the other withdraw not thy hand; for he that feareth God shall discharge himself of them all.
החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃	יט	19	Wisdom is a stronghold to the wise man more than ten rulers that are in a city.
כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה־טוב ולא יחטא׃	כ	20	For there is not a righteous man upon earth, that doeth good, and sinneth not.
גם לכל־הדברים אשר ידברו אל־תתן לבך אשר לא־תשמע את־עבדך מקללך׃	כא	21	Also take not heed unto all words that are spoken, lest thou hear thy servant curse thee;
כי גם־פעמים רבות ידע לבך אשר גם־אתה את קללת אחרים׃	כב	22	for oftentimes also thine own heart knoweth that thou thyself likewise hast cursed others.
כל־זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃	כג	23	All this have I tried by wisdom; I said: 'I will get wisdom'; but it was far from me.
רחוק מה־שהיה ועמק ׀ עמק מי ימצאנו׃	כד	24	That which is is far off, and exceeding deep; who can find it out?
סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃	כה	25	I turned about, and applied my heart to know and to search out, and to seek wisdom and the reason of things, and to know wickedness to be folly, and foolishness to be madness;
ומוצא אני מר ממות את־האשה אשר־היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃	כו	26	and I find more bitter than death the woman, whose heart is snares and nets, and her hands as bands; whoso pleaseth God shall escape from her; but the sinner shall be taken by her.
ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃	כז	27	Behold, this have I found, saith Koheleth, adding one thing to another, to find out the account;
אשר עוד־בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל־אלה לא מצאתי׃	כח	28	which yet my soul sought, but I found not; one man among a thousand have I found; but a woman among all those have I not found.
לבד ראה־זה מצאתי אשר עשה האלהים את־האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃	כט	29	Behold, this only have I found, that God made man upright; but they have sought out many inventions.

Chapter 8

מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא׃	א	1	Who is as the wise man? and who knoweth the interpretation of a thing? A man's wisdom maketh his face to shine, and the boldness of his face is changed.
אני פי־מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים׃	ב	2	I [counsel thee]: keep the king's command, and that in regard of the oath of God.
אל־תבהל מפניו תלך אל־תעמד בדבר רע כי כל־אשר יחפץ יעשה׃	ג	3	Be not hasty to go out of his presence; stand not in an evil thing; for he doeth whatsoever pleaseth him.
באשר דבר־מלך שלטון ומי יאמר־לו מה־תעשה׃	ד	4	Forasmuch as the king's word hath power; and who may say unto him: 'What doest thou?'
שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם׃	ה	5	Whoso keepeth the commandment shall know no evil thing; and a wise man's heart discerneth time and judgment.
כי לכל־חפץ יש עת ומשפט כי־רעת האדם רבה עליו׃	ו	6	For to every matter there is a time and judgment; for the evil of man is great upon him.
כי־איננו ידע מה־שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו׃	ז	7	For he knoweth not that which shall be; for even when it cometh to pass, who shall declare it unto him?
אין אדם שליט ברוח לכלוא את־הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא־ימלט רשע את־בעליו׃	ח	8	There is no man that hath power over the wind to retain the wind; neither hath he power over the day of death; and there is no discharge in war; neither shall wickedness deliver him that is given to it.
את־כל־זה ראיתי ונתון את־לבי לכל־מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו׃	ט	9	All this have I seen, even applied my heart thereto, whatever the work that is done under the sun; what time one man had power over another to his hurt.
ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן־עשו גם־זה הבל׃	י	10	And so I saw the wicked buried, and they entered into their rest; but they that had done right went away from the holy place, and were forgotten in the city; this also is vanity.
אשר אין־נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על־כן מלא לב בני־האדם בהם לעשות רע׃	יא	11	Because sentence against an evil work is not executed speedily, therefore the heart of the sons of men is fully set in them to do evil;
אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם־יודע אני אשר יהיה־טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו׃	יב	12	because a sinner doeth evil a hundred times, and prolongeth his days--though yet I know that it shall be well with them that fear God, that fear before Him;
וטוב לא־יהיה לרשע ולא־יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים׃	יג	13	but it shall not be well with the wicked, neither shall he prolong his days, which are as a shadow, because he feareth not before God.
יש־הבל אשר נעשה על־הארץ אשר ׀ יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם־זה הבל׃	יד	14	There is a vanity which is done upon the earth: that there are righteous men, unto whom it happeneth according to the work of the wicked; again, there are wicked men, to whom it happeneth according to the work of the righteous--I said that this also is vanity.
ושבחתי אני את־השמחה אשר אין־טוב לאדם תחת השמש כי אם־לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר־נתן־לו האלהים תחת השמש׃	יה	15	So I commended mirth, that a man hath no better thing under the sun, than to eat, and to drink, and to be merry, and that this should accompany him in his labour all the days of his life which God hath given him under the sun.
כאשר נתתי את־לבי לדעת חכמה ולראות את־הענין אשר נעשה על־הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה׃	יו	16	When I applied my heart to know wisdom, and to see the business that is done upon the earth--for neither day nor night do men see sleep with their eyes--
וראיתי את־כל־מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את־המעשה אשר נעשה תחת־השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם־יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא׃	יז	17	then I beheld all the work of God, that man cannot find out the work that is done under the sun; because though a man labour to seek it out, yet he shall not find it; yea further, though a wise man think to know it, yet shall he not be able to find it.

Chapter 9

כי את־כל־זה נתתי אל־לבי ולבור את־כל־זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם־אהבה גם־שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם׃	א	1	For all this I laid to my heart, even to make clear all this: that the righteous, and the wise, and their works, are in the hand of God; whether it be love or hatred, man knoweth it not; all is before them.
הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא׃	ב	2	All things come alike to all; there is one event to the righteous and to the wicked; to the good and to the clean and to the unclean; to him that sacrificeth and to him that sacrificeth not; as is the good, so is the sinner, and he that sweareth, as he that feareth an oath.
זה ׀ רע בכל אשר־נעשה תחת השמש כי־מקרה אחד לכל וגם לב בני־האדם מלא־רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל־המתים׃	ג	3	This is an evil in all that is done under the sun, that there is one event unto all; yea also, the heart of the sons of men is full of evil, and madness is in their heart while they live, and after that they go to the dead.
כי־מי אשר יחבר יבחר אל כל־החיים יש בטחון כי־לכלב חי הוא טוב מן־האריה המת׃	ד	4	For to him that is joined to all the living there is hope; for a living dog is better than a dead lion.
כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין־עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃	ה	5	For the living know that they shall die; but the dead know not any thing, neither have they any more a reward; for the memory of them is forgotten.
גם אהבתם גם־שנאתם גם־קנאתם כבר אבדה וחלק אין־להם עוד לעולם בכל אשר־נעשה תחת השמש׃	ו	6	As well their love, as their hatred and their envy, is long ago perished; neither have they any more a portion for ever in any thing that is done under the sun.
לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב־טוב יינך כי כבר רצה האלהים את־מעשיך׃	ז	7	Go thy way, eat thy bread with joy, and drink thy wine with a merry heart; for God hath already accepted thy works.
בכל־עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על־ראשך אל־יחסר׃	ח	8	Let thy garments be always white; and let thy head lack no oil.
ראה חיים עם־אשה אשר־אהבת כל־ימי חיי הבלך אשר נתן־לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר־אתה עמל תחת השמש׃	ט	9	Enjoy life with the wife whom thou lovest all the days of the life of thy vanity, which He hath given thee under the sun, all the days of thy vanity; for that is thy portion in life, and in thy labour wherein thou labourest under the sun.
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ ס	י	10	Whatsoever thy hand attaineth to do by thy strength, that do; for there is no work, nor device, nor knowledge, nor wisdom, in the grave, whither thou goest. {S}
שבתי וראה תחת־השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי־עת ופגע יקרה את־כלם׃	יא	11	I returned, and saw under the sun, that the race is not to the swift, nor the battle to the strong, neither yet bread to the wise, nor yet riches to men of understanding, nor yet favour to men of skill; but time and chance happeneth to them all.
כי גם לא־ידע האדם את־עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃	יב	12	For man also knoweth not his time; as the fishes that are taken in an evil net, and as the birds that are caught in the snare, even so are the sons of men snared in an evil time, when it falleth suddenly upon them.
גם־זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי׃	יג	13	This also have I seen as wisdom under the sun, and it seemed great unto me:
עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא־אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים׃	יד	14	there was a little city, and few men within it; and there came a great king against it, and besieged it, and built great bulwarks against it;
ומצא בה איש מסכן חכם ומלט־הוא את־העיר בחכמתו ואדם לא זכר את־האיש המסכן ההוא׃	יה	15	now there was found in it a man poor and wise, and he by his wisdom delivered the city; yet no man remembered that same poor man.
ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים׃	יו	16	Then said I: 'Wisdom is better than strength; nevertheless the poor man's wisdom is despised, and his words are not heard.'
דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים׃	יז	17	The words of the wise spoken in quiet are more acceptable than the cry of a ruler among fools.
טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה׃	יח	18	Wisdom is better than weapons of war; but one sinner destroyeth much good.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
n	Marks an anomalous form.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 10

זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃	א	1	Dead flies make the ointment of the perfumer fetid and putrid; so doth a little folly outweigh wisdom and honour.
לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃	ב	2	A wise man's understanding is at his right hand; but a fool's understanding at his left.
וגם־בדרך כשסכל כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃	ג	3	Yea also, when a fool walketh by the way, his understanding faileth him, and he saith to every one that he is a fool.
אם־רוח המושל תעלה עליך מקומך אל־תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃	ד	4	If the spirit of the ruler rise up against thee, leave not thy place; for gentleness allayeth great offences.
יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃	ה	5	There is an evil which I have seen under the sun, like an error which proceedeth from a ruler:
נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃	ו	6	Folly is set on great heights, and the rich sit in low place.
ראיתי עבדים על־סוסים ושרים הלכים כעבדים על־הארץ׃	ז	7	I have seen servants upon horses, and princes walking as servants upon the earth.
חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃	ח	8	He that diggeth a pit shall fall into it; and whoso breaketh through a fence, a serpent shall bite him.
מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃	ט	9	Whoso quarrieth stones shall be hurt therewith; and he that cleaveth wood is endangered thereby.
אם־קהה הברזל והוא לא־פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשר הכשיר חכמה׃	י	10	If the iron be blunt, and one do not whet the edge, then must he put to more strength; but wisdom is profitable to direct.
אם־ישך הנחש בלוא־לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃	יא	11	If the serpent bite before it is charmed, then the charmer hath no advantage.
דברי פי־חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃	יב	12	The words of a wise man's mouth are gracious; but the lips of a fool will swallow up himself.
תחלת דברי־פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃	יג	13	The beginning of the words of his mouth is foolishness; and the end of his talk is grievous madness.
והסכל ירבה דברים לא־ידע האדם מה־שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃	יד	14	A fool also multiplieth words; yet man knoweth not what shall be; and that which shall be after him, who can tell him?
עמל הכסילים תיגענו אשר לא־ידע ללכת אל־עיר׃	יה	15	The labour of fools wearieth every one of them, for he knoweth not how to go to the city.
אי־לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃	יו	16	Woe to thee, O land, when thy king is a boy, and thy princes feast in the morning!
אשריך ארץ שמלכך בן־חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃	יז	17	Happy art thou, O land, when thy king is a free man, and thy princes eat in due season, in strength, and not in drunkenness!
בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃	יח	18	By slothfulness the rafters sink in; and through idleness of the hands the house leaketh.
לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את־הכל׃	יט	19	A feast is made for laughter, and wine maketh glad the life; and money answereth all things.
גם במדעך מלך אל־תקלל ובחדרי משכבך אל־תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את־הקול ובעל כנפים הכנפים יגיד דבר׃	כ	20	Curse not the king, no, not in thy thought, and curse not the rich in thy bedchamber; for a bird of the air shall carry the voice, and that which hath wings shall tell the matter.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

y	Yathir readings in L which we have designated as Qeres when both Dothan and BHS list a Qere.

Chapter 11

שלח לחמך על־פני המים כי־ברב הימים תמצאנו׃	א	1	Cast thy bread upon the waters, for thou shalt find it after many days.
תן־חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה־יהיה רעה על־הארץ׃	ב	2	Divide a portion into seven, yea, even into eight; for thou knowest not what evil shall be upon the earth.
אם־ימלאו העבים גשם על־הארץ יריקו ואם־יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא׃	ג	3	If the clouds be full of rain, they empty themselves upon the earth; and if a tree fall in the south, or in the north, in the place where the tree falleth, there shall it be.
שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃	ד	4	He that observeth the wind shall not sow; and he that regardeth the clouds shall not reap.
כאשר אינך יודע מה־דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את־מעשה האלהים אשר יעשה את־הכל׃	ה	5	As thou knowest not what is the way of the wind, nor how the bones do grow in the womb of her that is with child; even so thou knowest not the work of God who doeth all things.
בבקר זרע את־זרעך ולערב אל־תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או־זה ואם־שניהם כאחד טובים׃	ו	6	In the morning sow thy seed, and in the evening withhold not thy hand; for thou knowest not which shall prosper, whether this or that, or whether they both shall be alike good.
ומתוק האור וטוב לעינים לראות את־השמש׃	ז	7	And the light is sweet, and a pleasant thing it is for the eyes to behold the sun.
כי אם־שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את־ימי החשך כי־הרבה יהיו כל־שבא הבל׃	ח	8	For if a man live many years, let him rejoice in them all, and remember the days of darkness, for they shall be many. All that cometh is vanity.
שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על־כל־אלה יביאך האלהים במשפט׃	ט	9	Rejoice, O young man, in thy youth; and let thy heart cheer thee in the days of thy youth, and walk in the ways of thy heart, and in the sight of thine eyes; but know thou, that for all these things God will bring thee into judgment.
והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי־הילדות והשחרות הבל׃	י	10	Therefore remove vexation from thy heart, and put away evil from thy flesh; for childhood and youth are vanity.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

U	We agree with both BHS 1997 and BHQ on an unexpected reading.

Chapter 12

וזכר את־בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא־יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין־לי בהם חפץ׃	א	1	Remember then thy Creator in the days of thy youth, before the evil days come, and the years draw nigh, when thou shalt say: 'I have no pleasure in them';
עד אשר לא־תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃	ב	2	Before the sun, and the light, and the moon, and the stars, are darkened, and the clouds return after the rain;
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃	ג	3	In the day when the keepers of the house shall tremble, and the strong men shall bow themselves, and the grinders cease because they are few, and those that look out shall be darkened in the windows,
וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל־בנות השיר׃	ד	4	And the doors shall be shut in the street, when the sound of the grinding is low; and one shall start up at the voice of a bird, and all the daughters of music shall be brought low;
גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי־הלך האדם אל־בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃	ה	5	Also when they shall be afraid of that which is high, and terrors shall be in the way; and the almond-tree shall blossom, and the grasshopper shall drag itself along, and the caperberry shall fail; because man goeth to his long home, and the mourners go about the streets;
עד אשר לא־ירתק ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על־המבוע ונרץ הגלגל אל־הבור׃	ו	6	Before the silver cord is snapped asunder, and the golden bowl is shattered, and the pitcher is broken at the fountain, and the wheel falleth shattered, into the pit;
וישב העפר על־הארץ כשהיה והרוח תשוב אל־האלהים אשר נתנה׃	ז	7	And the dust returneth to the earth as it was, and the spirit returneth unto God who gave it.
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃	ח	8	Vanity of vanities, saith Koheleth; all is vanity.
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד־דעת את־העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃	ט	9	And besides that Koheleth was wise, he also taught the people knowledge; yea, he pondered, and sought out, and set in order many proverbs.
בקש קהלת למצא דברי־חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃	י	10	Koheleth sought to find out words of delight, and that which was written uprightly, even words of truth.
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃	יא	11	The words of the wise are as goads, and as nails well fastened are those that are composed in collections; they are given from one shepherd.
ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃	יב	12	And furthermore, my son, be admonished: of making many books there is no end; and much study is a weariness of the flesh.
סוף דבר הכל נשמע את־האלהים ירא ואת־מצותיו שמור כי־זה כל־האדם׃	יג	13	The end of the matter, all having been heard: fear God, and keep His commandments; for this is the whole man.
כי את־כל־מעשה האלהים יבא במשפט על כל־נעלם אם־טוב ואם־רע׃	יד	14	For God shall bring every work into the judgment concerning every hidden thing, whether it be good or whether it be evil. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

Q	Marks a place where we agree with BHQ against BHS in reading L.
n	Marks an anomalous form.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Tanakh
Book of Ecclesiastes, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	April 30, 2024 2024-04-09 [2] Robert M. Pill WebMaster