Fri, 03 May 2024 19:06:11 -0500 Yom Shishi, Chodesh Sheni 24, 6024 — יום ששי חדש שני כד ו׳כד

Tanakh
Book of Ezekiel, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48

Ezekiel

Chapter 1

ויהי ׀ בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך־הגולה על־נהר־כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׃	א	1	Now it came to pass in the thirtieth year, in the fourth month, in the fifth day of the month, as I was among the captives by the river Chebar that the heavens were opened, and I saw visions of God.
בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין׃	ב	2	In the fifth day of the month, which was the fifth year of king Jehoiachin's captivity,
היה היה דבר־יהוה אל־יחזקאל בן־בוזי הכהן בארץ כשדים על־נהר־כבר ותהי עליו שם יד־יהוה׃	ג	3	the word of Yehovah came expressly unto Ezekiel the priest, the son of Buzi, in the land of the Chaldeans by the river Chebar; and the hand of Yehovah was there upon him.
וארא והנה רוח סערה באה מן־הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש׃	ד	4	And I looked, and, behold, a stormy wind came out of the north, a great cloud, with a fire flashing up, so that a brightness was round about it; and out of the midst thereof as the colour of electrum, out of the midst of the fire.
ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה׃	ה	5	And out of the midst thereof came the likeness of four living creatures. And this was their appearance: they had the likeness of a man.
וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם׃	ו	6	And every one had four faces, and every one of them had four wings.
ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל׃	ז	7	And their feet were straight feet; and the sole of their feet was like the sole of a calf's foot; and they sparkled like the colour of burnished brass.
וִידֵ֣י וידו אָדָ֗ם מִתַּ֙חַת֙ כַּנְפֵיהֶ֔ם עַ֖ל אַרְבַּ֣עַת רִבְעֵיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶ֥ם וְכַנְפֵיהֶ֖ם לְאַרְבַּעְתָּֽם׃	ח	8	And they had the hands of a man under their wings on their four sides; and as for the faces and wings of them four,
חברת אשה אל־אחותה כנפיהם לא־יסבו בלכתן איש אל־עבר פניו ילכו׃	ט	9	their wings were joined one to another; they turned not when they went; they went every one straight forward.
ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל־הימין לארבעתם ופני־שור מהשמאול לארבעתן ופני־נשר לארבעתן׃	י	10	As for the likeness of their faces, they had the face of a man; and they four had the face of a lion on the right side; and they four had the face of an ox on the left side; they four had also the face of an eagle.
ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה׃	יא	11	Thus were their faces; and their wings were stretched upward; two wings of every one were joined one to another, and two covered their bodies.
ואיש אל־עבר פניו ילכו אל אשר יהיה־שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן׃	יב	12	And they went every one straight forward; whither the spirit was to go, they went; they turned not when they went.
ודמות החיות מראיהם כגחלי־אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן־האש יוצא ברק׃	יג	13	As for the likeness of the living creatures, their appearance was like coals of fire, burning like the appearance of torches; it flashed up and down among the living creatures; and there was brightness to the fire, and out of the fire went forth lightning.
והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק׃	יד	14	And the living creatures ran and returned as the appearance of a flash of lightning.
וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו׃	יה	15	Now as I beheld the living creatures, behold one wheel at the bottom hard by the living creatures, at the four faces thereof.
מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃	יו	16	The appearance of the wheels and their work was like unto the colour of a beryl; and they four had one likeness; and their appearance and their work was as it were a wheel within a wheel.
על־ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן׃	יז	17	When they went, they went toward their four sides; they turned not when they went.
וגביהן וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב לארבעתן׃	יח	18	As for their rings, they were high and they were dreadful; and they four had their rings full of eyes round about.
ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים׃	יט	19	And when the living creatures went, the wheels went hard by them; and when the living creatures were lifted up from the bottom, the wheels were lifted up.
על אשר יהיה־שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים׃	כ	20	Whithersoever the spirit was to go, as the spirit was to go thither, so they went; and the wheels were lifted up beside them; for the spirit of the living creature was in the wheels.
בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים׃	כא	21	When those went, these went, and when those stood, these stood; and when those were lifted up from the earth, the wheels were lifted up beside them; for the spirit of the living creature was in the wheels.
ודמות על־ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על־ראשיהם מלמעלה׃	כב	22	And over the heads of the living creatures there was the likeness of a firmament, like the colour of the terrible ice, stretched forth over their heads above.
ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל־אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם׃	כג	23	And under the firmament were their wings conformable the one to the other; this one of them had two which covered, and that one of them had two which covered, their bodies.
ואשמע את־קול כנפיהם כקול מים רבים כקול־שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן׃	כד	24	And when they went, I heard the noise of their wings like the noise of great waters, like the voice of the Almighty, a noise of tumult like the noise of a host; when they stood, they let down their wings.
ויהי־קול מעל לרקיע אשר על־ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן׃	כה	25	For, when there was a voice above the firmament that was over their heads, as they stood, they let down their wings.
וממעל לרקיע אשר על־ראשם כמראה אבן־ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׃	כו	26	And above the firmament that was over their heads was the likeness of a throne, as the appearance of a sapphire stone; and upon the likeness of the throne was a likeness as the appearance of a man upon it above.
וארא ׀ כעין חשמל כמראה־אש בית־לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה־אש ונגה לו סביב׃	כז	27	And I saw as the colour of electrum, as the appearance of fire round about enclosing it, from the appearance of his loins and upward; and from the appearance of his loins and downward I saw as it were the appearance of fire, and there was brightness round about him.
כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד־יהוה ואראה ואפל על־פני ואשמע קול מדבר׃ ס	כח	28	As the appearance of the bow that is in the cloud in the day of rain, so was the appearance of the brightness round about. This was the appearance of the likeness of the glory of Yehovah. And when I saw it, I fell upon my face, and I heard a voice of one that spoke. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 2

ויאמר אלי בן־אדם עמד על־רגליך ואדבר אתך׃	א	1	And He said unto me: 'Son of man, stand upon thy feet, and I will speak with thee.'
ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על־רגלי ואשמע את מדבר אלי׃ פ	ב	2	And spirit entered into me when He spoke unto me, and set me upon my feet; and I heard Him that spoke unto me. {P}
ויאמר אלי בן־אדם שולח אני אותך אל־בני ישראל אל־גוים המורדים אשר מרדו־בי המה ואבותם פשעו בי עד־עצם היום הזה׃	ג	3	And He said unto me: 'Son of man, I send thee to the children of Israel, to rebellious nations, that have rebelled against Me; they and their fathers have transgressed against Me, even unto this very day;
והבנים קשי פנים וחזקי־לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃	ד	4	and the children are brazen-faced and stiff-hearted, I do send thee unto them; and thou shalt say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והמה אם־ישמעו ואם־יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ פ	ה	5	And they, whether they will hear, or whether they will forbear--for they are a rebellious house--yet shall know that there hath been a prophet among them. {P}
ואתה בן־אדם אל־תירא מהם ומדבריהם אל־תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל־עקרבים אתה יושב מדבריהם אל־תירא ומפניהם אל־תחת כי בית מרי המה׃	ו	6	And thou, son of man, be not afraid of them, neither be afraid of their words, though defiers and despisers be with thee, and thou dost dwell among scorpions; be not afraid of their words, nor be dismayed at their looks, for they are a rebellious house.
ודברת את־דברי אליהם אם־ישמעו ואם־יחדלו כי מרי המה׃ פ	ז	7	And thou shalt speak My words unto them, whether they will hear, or whether they will forbear; for they are most rebellious. {P}
ואתה בן־אדם שמע את אשר־אני מדבר אליך אל־תהי־מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר־אני נתן אליך׃	ח	8	And thou, son of man, hear what I say unto thee: be not thou rebellious like that rebellious house; open thy mouth, and eat that which I give thee.'
ואראה והנה־יד שלוחה אלי והנה־בו מגלת־ספר׃	ט	9	And when I looked, behold, a hand was put forth unto me; and, lo, a roll of a book was therein;
ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃ ס	י	10	and He spread it before me, and it was written within and without; and there was written therein lamentations, and moaning, and woe. {S}

Chapter 3

ויאמר אלי בן־אדם את אשר־תמצא אכול אכול את־המגלה הזאת ולך דבר אל־בית ישראל׃	א	1	And He said unto me: 'Son of man, eat that which thou findest; eat this roll, and go, speak unto the house of Israel.'
ואפתח את־פי ויאכלני את המגלה הזאת׃	ב	2	So I opened my mouth, and He caused me to eat that roll.
ויאמר אלי בן־אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃ פ	ג	3	And He said unto me: 'Son of man, cause thy belly to eat, and fill thy bowels with this roll that I give thee.' Then did I eat it; and it was in my mouth as honey for sweetness. {P}
ויאמר אלי בן־אדם לך־בא אל־בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃	ד	4	And He said unto me: 'Son of man, go, get thee unto the house of Israel, and speak with My words unto them.
כי לא אל־עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל־בית ישראל׃	ה	5	For thou art not sent to a people of an unintelligible speech and of a slow tongue, but to the house of Israel;
לא ׀ אל־עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא־תשמע דבריהם אם־לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃	ו	6	not to many peoples of an unintelligible speech and of a slow tongue, whose words thou canst not understand. Surely, if I sent thee to them, they would hearken unto thee.
ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי־אינם אבים לשמע אלי כי כל־בית ישראל חזקי־מצח וקשי־לב המה׃	ז	7	But the house of Israel will not consent to hearken unto thee; for they consent not to hearken unto Me; for all the house of Israel are of a hard forehead and of a stiff heart.
הנה נתתי את־פניך חזקים לעמת פניהם ואת־מצחך חזק לעמת מצחם׃	ח	8	Behold, I have made thy face hard against their faces, and thy forehead hard against their foreheads.
כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא־תירא אותם ולא־תחת מפניהם כי בית־מרי המה׃ פ	ט	9	As an adamant harder than flint have I made thy forehead; fear them not, neither be dismayed at their looks, for they are a rebellious house.' {P}
ויאמר אלי בן־אדם את־כל־דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃	י	10	Moreover He said unto me: 'Son of man, all My words that I shall speak unto thee receive in thy heart, and hear with thine ears.
ולך בא אל־הגולה אל־בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם־ישמעו ואם־יחדלו׃	יא	11	And go, get thee to them of the captivity, unto the children of thy people, and speak unto them, and tell them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; whether they will hear, or whether they will forbear.'
ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד־יהוה ממקומו׃	יב	12	Then a spirit lifted me up, and I heard behind me the voice of a great rushing: 'Blessed be the glory of Yehovah from His place';
וקול ׀ כנפי החיות משיקות אשה אל־אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול׃	יג	13	also the noise of the wings of the living creatures as they touched one another, and the noise of the wheels beside them, even the noise of a great rushing.
ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד־יהוה עלי חזקה׃	יד	14	So a spirit lifted me up, and took me away; and I went in bitterness, in the heat of my spirit, and the hand of Yehovah was strong upon me.
ואבוא אל־הגולה תל אביב הישבים אל־נהר־כבר ואשב ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃	יה	15	Then I came to them of the captivity at Tel-abib, that dwelt by the river Chebar, and I sat where they sat; and I remained there appalled among them seven days.
ויהי מקצה שבעת ימים פויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יו	16	And it came to pass at the end of seven days, {P} that the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃	יז	17	'Son of man, I have appointed thee a watchman unto the house of Israel; and when thou shalt hear a word at My mouth, thou shalt give them warning from Me.
באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃	יח	18	When I say unto the wicked: Thou shalt surely die; and thou givest him not warning, nor speakest to warn the wicked from his wicked way, to save his life; the same wicked man shall die in his iniquity, but his blood will I require at thy hand.
ואתה כי־הזהרת רשע ולא־שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את־נפשך הצלת׃ ס	יט	19	Yet if thou warn the wicked, and he turn not from his wickedness, nor from his wicked way, he shall die in his iniquity; but thou hast delivered thy soul.
ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃	כ	20	Again, when a righteous man doth turn from his righteousness, and commit iniquity, I will lay a stumblingblock before him, he shall die; because thou hast not given him warning, he shall die in his sin, and his righteous deeds which he hath done shall not be remembered; but his blood will I require at thy hand.
ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא־חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את־נפשך הצלת׃ ס	כא	21	Nevertheless if thou warn the righteous man, that the righteous sin not, and he doth not sin, he shall surely live, because he took warning; and thou hast delivered thy soul.' {P}
ותהי עלי שם יד־יהוה ויאמר אלי קום צא אל־הבקעה ושם אדבר אותך׃	כב	22	And the hand of Yehovah came there upon me; and He said unto me: 'Arise, go forth into the plain, and I will there speak with thee.'
ואקום ואצא אל־הבקעה והנה־שם כבוד־יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על־נהר־כבר ואפל על־פני׃	כג	23	Then I arose, and went forth into the plain; and, behold, the glory of Yehovah stood there, as the glory which I saw by the river Chebar; and I fell on my face.
ותבא־בי רוח ותעמדני על־רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃	כד	24	Then spirit entered into me, and set me upon my feet; and He spoke with me, and said unto me: 'Go, shut thyself within thy house.
ואתה בן־אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם׃	כה	25	But thou, son of man, behold, bands shall be put upon thee, and thou shalt be bound with them, and thou shalt not go out among them;
ולשונך אדביק אל־חכך ונאלמת ולא־תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃	כו	26	and I will make thy tongue cleave to the roof of thy mouth, that thou shalt be dumb, and shalt not be to them a reprover; for they are a rebellious house.
ובדברי אותך אפתח את־פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ׀ ישמע והחדל ׀ יחדל כי בית מרי המה׃ ס	כז	27	But when I speak with thee, I will open thy mouth, and thou shalt say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; he that heareth, let him hear, and he that forbeareth, let him forbear; for they are a rebellious house. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 4

ואתה בן־אדם קח־לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את־ירושלם׃	א	1	Thou also, son of man, take thee a tile, and lay it before thee, and trace upon it a city, even Yerushalam;
ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים־עליה כרים סביב׃	ב	2	and lay siege against it, and build forts against it, and cast up a mound against it; set camps also against it, and set battering rams against it round about.
ואתה קח־לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את־פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל׃ ס	ג	3	And take thou unto thee an iron griddle, and set it for a wall of iron between thee and the city; and set thy face toward it, and it shall be besieged, and thou shalt lay siege against it. This shall be a sign to the house of Israel. {P}
ואתה שכב על־צדך השמאלי ושמת את־עון בית־ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את־עונם׃	ד	4	Moreover lie thou upon thy left side, and lay the iniquity of the house of Israel upon it; according to the number of the days that thou shalt lie upon it, thou shalt bear their iniquity.
ואני נתתי לך את־שני עונם למספר ימים שלש־מאות ותשעים יום ונשאת עון בית־ישראל׃	ה	5	For I have appointed the years of their iniquity to be unto thee a number of days, even three hundred and ninety days; so shalt thou bear the iniquity of the house of Israel.
וכלית את־אלה ושכבת על־צדך הימני הימיני שנית ונשאת את־עון בית־יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך׃	ו	6	And again, when thou hast accomplished these, thou shalt lie on thy right side, and shalt bear the iniquity of the house of Judah; forty days, each day for a year, have I appointed it unto thee.
ואל־מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה׃	ז	7	And thou shalt set thy face toward the siege of Yerushalam, with thine arm uncovered; and thou shalt prophesy against it.
והנה נתתי עליך עבותים ולא־תהפך מצדך אל־צדך עד־כלותך ימי מצורך׃	ח	8	And, behold, I lay bands upon thee, and thou shalt not turn thee from one side to another, till thou hast accomplished the days of thy siege.
ואתה קח־לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר־אתה ׀ שוכב על־צדך שלש־מאות ותשעים יום תאכלנו׃	ט	9	Take thou also unto thee wheat, and barley, and beans, and lentils, and millet, and spelt, and put them in one vessel, and make thee bread thereof; according to the number of the days that thou shalt lie upon thy side, even three hundred and ninety days, shalt thou eat thereof.
ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד־עת תאכלנו׃	י	10	And thy food which thou shalt eat shall be by weight, twenty shekels a day; from time to time shalt thou eat it.
ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד־עת תשתה׃	יא	11	Thou shalt drink also water by measure, the sixth part of a hin; from time to time shalt thou drink.
ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃ ס	יב	12	And thou shalt eat it as barley cakes, and thou shalt bake it in their sight with dung that cometh out of man.' {S}
ויאמר יהוה ככה יאכלו בני־ישראל את־לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃	יג	13	And Yehovah said: 'Even thus shall the children of Israel eat their bread unclean, among the nations whither I will drive them.'
ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא־אכלתי מנעורי ועד־עתה ולא־בא בפי בשר פגול׃ ס	יד	14	Then said I: 'Ah Lord GOD [Adonai Yehovi]! behold, my soul hath not been polluted; for from my youth up even till now have I not eaten of that which dieth of itself, or is torn of beasts; neither came there abhorred flesh into my mouth.' {S}
ויאמר אלי ראה נתתי לך את־צפיעי צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את־לחמך עליהם׃ ס	יה	15	Then He said unto me: 'See, I have given thee cow's dung for man's dung, and thou shalt prepare thy bread thereon.' {S}
ויאמר אלי בן־אדם הנני שבר מטה־לחם בירושלם ואכלו־לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃	יו	16	Moreover He said unto me: 'Son of man, behold, I will break the staff of bread in Yerushalam, and they shall eat bread by weight, and with anxiety; and they shall drink water by measure, and in appalment;
למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃ פ	יז	17	that they may want bread and water, and be appalled one with another, and pine away in their iniquity. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

k	We read one or more consonants in L differently from BHS.

Chapter 5

ואתה בן־אדם קח־לך ׀ חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על־ראשך ועל־זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם׃	א	1	And thou, son of man, take thee a sharp sword, as a barber's razor shalt thou take it unto thee, and cause it to pass upon thy head and upon thy beard; then take thee balances to weigh, and divide the hair.
שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את־השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם׃	ב	2	A third part shalt thou burn in the fire in the midst of the city, when the days of the siege are fulfilled; and thou shalt take a third part, and smite it with the sword round about her; and a third part thou shalt scatter to the wind, and I will draw out a sword after them.
ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך׃	ג	3	Thou shalt also take thereof a few by number, and bind them in thy skirts.
ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל־תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא־אש אל־כל־בית ישראל׃ פ	ד	4	And of them again shalt thou take, and cast them into the midst of the fire, and burn them in the fire; therefrom shall a fire come forth into all the house of Israel. {P}
כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות׃	ה	5	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: This is Yerushalam! I have set her in the midst of the nations, and countries are round about her.
ותמר את־משפטי לרשעה מן־הגוים ואת־חקותי מן־הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא־הלכו בהם׃ ס	ו	6	And she hath rebelled against Mine ordinances in doing wickedness more than the nations, and against My statutes more than the countries that are round about her; for they have rejected Mine ordinances, and as for My statutes, they have not walked in them. {S}
לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה יען המנכם מן־הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת־משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם׃ ס	ז	7	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because ye have outdone the nations that are round about you, in that ye have not walked in My statutes, neither have kept Mine ordinances, neither have done after the ordinances of the nations that are round about you;
לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם־אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים׃	ח	8	therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I, even I, am against thee, and I will execute judgments in the midst of thee in the sight of the nations.
ועשיתי בך את אשר לא־עשיתי ואת אשר־לא־אעשה כמהו עוד יען כל־תועבתיך׃ ס	ט	9	And I will do in thee that which I have not done, and whereunto I will not do any more the like, because of all thine abominations. {P}
לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את־כל־שאריתך לכל־רוח׃ פ	י	10	Therefore the fathers shall eat the sons in the midst of thee, and the sons shall eat their fathers; and I will execute judgments in thee, and the whole remnant of thee will I scatter unto all the winds. {S}
לכן חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא יען את־מקדשי טמאת בכל־שקוציך ובכל־תועבתיך וגם־אני אגרע ולא־תחוס עיני וגם־אני לא אחמול׃	יא	11	Wherefore, as I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], surely, because thou hast defiled My sanctuary with all thy detestable things, and with all thine abominations, therefore will I also diminish thee; neither shall Mine eye spare, and I also will have no pity.
שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל־רוח אזרה וחרב אריק אחריהם׃	יב	12	A third part of thee shall die with the pestilence, and with famine shall they be consumed in the midst of thee; and a third part shall fall by the sword round about thee; and a third part I will scatter unto all the winds, and will draw out a sword after them.
וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי־אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃	יג	13	Thus shall Mine anger spend itself, and I will satisfy My fury upon them, and I will be eased; and they shall know that I Yehovah have spoken in My zeal, when I have spent My fury upon them.
ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל־עובר׃	יד	14	Moreover I will make thee an amazement and a reproach, among the nations that are round about thee, in the sight of all that pass by.
והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי׃	יה	15	So it shall be a reproach and a taunt, an instruction and an astonishment, unto the nations that are round about thee, when I shall execute judgments in thee in anger and in fury, and in furious rebukes; I Yehovah have spoken it;
בשלחי את־חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר־אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה־לחם׃	יו	16	when I shall send upon them the evil arrows of famine, that are for destruction, which I will send to destroy you; and I will increase the famine upon you, and will break your staff of bread;
ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר־בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי׃ פ	יז	17	and I will send upon you famine and evil beasts, and they shall bereave thee; and pestilence and blood shall pass through thee; and I will bring the sword upon thee. I Yehovah have spoken it.' {P}

Chapter 6

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך אל־הרי ישראל והנבא אליהם׃	ב	2	'Son of man, set thy face toward the mountains of Israel, and prophesy against them,
ואמרת הרי ישראל שמעו דבר־אדני יהוה כה־אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃	ג	3	and say: Ye mountains of Israel, hear the word of the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] concerning the mountains and concerning the hills, concerning the ravines and concerning the valleys: Behold, I, even I, will bring a sword upon you, and I will destroy your high places.
ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃	ד	4	And your altars shall become desolate, and your sun-images shall be broken; and I will cast down your slain men before your idols.
ונתתי את־פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את־עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃	ה	5	And I will lay the carcasses of the children of Israel before their idols; and I will scatter your bones round about your altars.
בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃	ו	6	In all your dwelling-places the cities shall be laid waste, and the high places shall be desolate; that your altars may be laid waste and made desolate, and your idols may be broken and cease, and your sun-images may be hewn down, and your works may be blotted out.
ונפל חלל בתוככם וידעתם כי־אני יהוה׃	ז	7	And the slain shall fall in the midst of you, and ye shall know that I am Yehovah.
והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃	ח	8	Yet will I leave a remnant, in that ye shall have some that escape the sword among the nations, when ye shall be scattered through the countries.
וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו־שם אשר נשברתי את־לבם הזונה אשר־סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל־הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃	ט	9	And they that escape of you shall remember Me among the nations whither they shall be carried captives, how that I have been anguished with their straying heart, which hath departed from Me, and with their eyes, which are gone astray after their idols; and they shall loathe themselves in their own sight for the evils which they have committed in all their abominations.
וידעו כי־אני יהוה לא אל־חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃ פ	י	10	And they shall know that I am Yehovah; I have not said in vain that I would do this evil unto them. {P}
כה־אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר־אח אל כל־תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃	יא	11	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Smite with thy hand, and stamp with thy foot, and say: Alas! because of all the evil abominations of the house of Israel; for they shall fall by the sword, by the famine, and by the pestilence.
הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃	יב	12	He that is far off shall die of the pestilence; and he that is near shall fall by the sword; and he that remaineth and is besieged shall die by the famine; thus will I spend My fury upon them.
וידעתם כי־אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל־גבעה רמה בכל ׀ ראשי ההרים ותחת כל־עץ רענן ותחת כל־אלה עבתה מקום אשר נתנו־שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃	יג	13	And ye shall know that I am Yehovah, when their slain men shall be among their idols round about their altars, upon every high hill, in all the tops of the mountains, and under every leafy tree, and under every thick terebinth, the place where they did offer sweet savour to all their idols.
ונטיתי את־ידי עליהם ונתתי את־הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי־אני יהוה׃ פ	יד	14	And I will stretch out My hand upon them, and make the land desolate and waste, more than the wilderness of Diblah, throughout all their habitations; and they shall know that I am Yehovah.' {P}

Chapter 7

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying:
ואתה בן־אדם כה־אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על־ארבע ארבעת כנפות הארץ׃	ב	2	'And thou, son of man, thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] concerning the land of Israel: An end! the end is come upon the four corners of the land.
עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל־תועבתיך׃	ג	3	Now is the end upon thee, and I will send Mine anger upon thee, and will judge thee according to thy ways; and I will bring upon thee all thine abominations.
ולא־תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי־אני יהוה׃ פ	ד	4	And Mine eye shall not spare thee, neither will I have pity; but I will bring thy ways upon thee, and thine abominations shall be in the midst of thee; and ye shall know that I am Yehovah. {P}
כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃	ה	5	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: An evil, a singular evil, behold, it cometh.
קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃	ו	6	An end is come, the end is come, it awaketh against thee; behold, it cometh.
באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא־הד הרים׃	ז	7	The turn is come unto thee, O inhabitant of the land; the time is come, the day of tumult is near, and not of joyful shouting upon the mountains.
עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל־תועבותיך׃	ח	8	Now will I shortly pour out My fury upon thee, and spend Mine anger upon thee, and will judge thee according to thy ways; and I will bring upon thee all thine abominations.
ולא־תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃	ט	9	And Mine eye shall not spare, neither will I have pity; I will bring upon thee according to thy ways, and thine abominations shall be in the midst of thee; and ye shall know that I Yehovah do smite.
הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃	י	10	Behold the day; behold, it cometh; the turn is come forth; the rod hath blossomed, arrogancy hath budded.
החמס ׀ קם למטה־רשע לא־מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא־נה בהם׃	יא	11	Violence is risen up into a rod of wickedness; nought cometh from them, nor from their tumult, nor from their turmoil, neither is there eminency among them.
בא העת הגיע היום הקונה אל־ישמח והמוכר אל־יתאבל כי חרון אל־כל־המונה׃	יב	12	The time is come, the day draweth near; let not the buyer rejoice, nor the seller mourn; for wrath is upon all the multitude thereof.
כי המוכר אל־הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי־חזון אל־כל־המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו׃	יג	13	For the seller shall not return to that which is sold, although they be yet alive; for the vision is touching the whole multitude thereof, which shall not return; neither shall any stand possessed of the iniquity of his life.
תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל־כל־המונה׃	יד	14	They have blown the horn, and have made all ready, but none goeth to the battle; for My wrath is upon all the multitude thereof.
החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃	יה	15	The sword is without, and the pestilence and the famine within; he that is in the field shall die with the sword, and he that is in the city, famine and pestilence shall devour him.
ופלטו פליטיהם והיו אל־ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃	יו	16	But they that shall at all escape of them, shall be on the mountains like doves of the valleys, all of them moaning, every one in his iniquity.
כל־הידים תרפינה וכל־ברכים תלכנה מים׃	יז	17	All hands shall be slack, and all knees shall drip with water.
וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל־פנים בושה ובכל־ראשיהם קרחה׃	יח	18	They shall also gird themselves with sackcloth, and horror shall cover them; and shame shall be upon all faces, and baldness upon all their heads.
כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא־יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי־מכשול עונם היה׃	יט	19	They shall cast their silver in the streets, and their gold shall be as an unclean thing; their silver and their gold shall not be able to deliver them in the day of the wrath of Yehovah; they shall not satisfy their souls, neither fill their bowels; because it hath been the stumblingblock of their iniquity.
וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על־כן נתתיו להם לנדה׃	כ	20	And as for the beauty of their ornament, which was set for a pride, they made the images of their abominations and their detestable things thereof; therefore have I made it unto them as an unclean thing.
ונתתיו ביד־הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללוהו וחללה׃	כא	21	And I will give it into the hands of the strangers for a prey, and to the wicked of the earth for a spoil; and they shall profane it.
והסבותי פני מהם וחללו את־צפוני ובאו־בה פריצים וחללוה׃ פ	כב	22	I will also turn My face from them, and they shall profane My secret place; and robbers shall enter into it, and profane it. {P}
עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃	כג	23	Make the chain; for the land is full of bloody crimes, and the city is full of violence.
והבאתי רעי גוים וירשו את־בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃	כד	24	Wherefore I will bring the worst of the nations, and they shall possess their houses; I will also make the pride of the strong to cease; and their holy places shall be profaned.
קפדה־בא ובקשו שלום ואין׃	כה	25	Horror cometh; and they shall seek peace, and there shall be none.
הוה על־הוה תבוא ושמעה אל־שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃	כו	26	Calamity shall come upon calamity, and rumour shall be upon rumour; and they shall seek a vision of the prophet, and instruction shall perish from the priest, and counsel from the elders.
המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם־הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי־אני יהוה׃ פ	כז	27	The king shall mourn, and the prince shall be clothed with appalment, and the hands of the people of the land shall be enfeebled; I will do unto them after their way, and according to their deserts will I judge them; and they shall know that I am Yehovah.' {P}

Chapter 8

ויהי ׀ בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה׃	א	1	And it came to pass in the sixth year, in the sixth month, in the fifth day of the month, as I sat in my house, and the elders of Judah sat before me, that the hand of the Lord GOD [Adonai Yehovi] fell there upon me.
ואראה והנה דמות כמראה־אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה־זהר כעין החשמלה׃	ב	2	Then I beheld, and lo a likeness as the appearance of fire: from the appearance of his loins and downward, fire; and from his loins and upward, as the appearance of brightness, as the colour of electrum.
וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח ׀ בין־הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל־פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר־שם מושב סמל הקנאה המקנה׃	ג	3	And the form of a hand was put forth, and I was taken by a lock of my head; and a spirit lifted me up between the earth and the heaven, and brought me in the visions of God to Yerushalam, to the door of the gate of the inner court that looketh toward the north; where was the seat of the image of jealousy, which provoketh to jealousy.
והנה־שם כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה׃	ד	4	And, behold, the glory of the God of Israel was there, according to the vision that I saw in the plain.
ויאמר אלי בן־אדם שא־נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה׃	ה	5	Then said He unto me: 'Son of man, lift up thine eyes now the way toward the north.' So I lifted up mine eyes the way toward the north, and behold northward of the gate of the altar this image of jealousy in the entry.
ויאמר אלי בן־אדם הראה אתה מה הם מהם עשים תועבות גדלות אשר בית־ישראל ׀ עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות׃ ס	ו	6	And He said unto me: 'Son of man, seest thou what they do? even the great abominations that the house of Israel do commit here, that I should go far off from My sanctuary? but thou shalt again see yet greater abominations.' {P}
ויבא אתי אל־פתח החצר ואראה והנה חר־אחד בקיר׃	ז	7	And He brought me to the door of the court; and when I looked, behold a hole in the wall.
ויאמר אלי בן־אדם חתר־נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד׃	ח	8	Then said He unto me: 'Son of man, dig now in the wall'; and when I had digged in the wall, behold a door. {S}
ויאמר אלי בא וראה את־התועבות הרעות אשר הם עשים פה׃	ט	9	And He said unto me: 'Go in, and see the wicked abominations that they do here.'
ואבוא ואראה והנה כל־תבנית רמש ובהמה שקץ וכל־גלולי בית ישראל מחקה על־הקיר סביב ׀ סביב׃	י	10	So I went in and saw; and behold every detestable form of creeping things and beasts, and all the idols of the house of Israel, portrayed upon the wall round about.
ושבעים איש מזקני בית־ישראל ויאזניהו בן־שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן־הקטרת עלה׃	יא	11	And there stood before them seventy men of the elders of the house of Israel, and in the midst of them stood Jaazaniah the son of Shaphan, every man with his censer in his hand; and a thick cloud of incense went up.
ויאמר אלי הראית בן־אדם אשר זקני בית־ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את־הארץ׃	יב	12	Then said He unto me: 'Son of man, hast thou seen what the elders of the house of Israel do in the dark, every man in his chambers of imagery? for they say: Yehovah seeth us not, Yehovah hath forsaken the land.'
ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר־המה עשים׃	יג	13	He said also unto me: 'Thou shalt again see yet greater abominations which they do.'
ויבא אתי אל־פתח שער בית־יהוה אשר אל־הצפונה והנה־שם הנשים ישבות מבכות את־התמוז׃ ס	יד	14	Then He brought me to the door of the gate of Yehovah's house which was toward the north; and, behold, there sat the women weeping for Tammuz. {S}
ויאמר אלי הראית בן־אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃	יה	15	Then said He unto me: 'Hast thou seen this, O son of man? thou shalt again see yet greater abominations than these.'
ויבא אתי אל־חצר בית־יהוה הפנימית והנה־פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל־היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש׃	יו	16	And He brought me into the inner court of Yehovah's house, and, behold, at the door of the temple of Yehovah, between the porch and the altar, were about five and twenty men, with their backs toward the temple of Yehovah, and their faces toward the east; and they worshipped the sun toward the east.
ויאמר אלי הראית בן־אדם הנקל לבית יהודה מעשות את־התועבות אשר עשו־פה כי־מלאו את־הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את־הזמורה אל־אפם׃	יז	17	Then He said unto me: 'Hast thou seen this, O son of man? Is it a light thing to the house of Judah that they commit the abominations which they commit here in that they fill the land with violence, and provoke Me still more, and, lo, they put the branch to their nose?
וגם־אני אעשה בחמה לא־תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם׃	יח	18	Therefore will I also deal in fury; Mine eye shall not spare, neither will I have pity; and though they cry in Mine ears with a loud voice, yet will I not hear them.'

Chapter 9

ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃	א	1	Then he called in mine ears with a loud voice, saying: 'Cause ye them that have charge over the city to draw near, every man with his destroying weapon in his hand.'
והנה ששה אנשים באים ׀ מדרך־שער העליון אשר ׀ מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש־אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת׃	ב	2	And, behold, six men came from the way of the upper gate, which lieth toward the north, every man with his weapon of destruction in his hand; and one man in the midst of them clothed in linen, with a writer's inkhorn on his side. And they went in, and stood beside the brazen altar.
וכבוד ׀ אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל־האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו׃ ס	ג	3	And the glory of the God of Israel was gone up from the cherub, whereupon it was, to the threshold of the house; and He called to the man clothed in linen, who had the writer's inkhorn on his side. {P}
ויאמר יהוה אליו אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על־מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל־התועבות הנעשות בתוכה׃	ד	4	And Yehovah said unto him: 'Go through the midst of the city, through the midst of Yerushalam, and set a mark upon the foreheads of the men that sigh and that cry for all the abominations that are done in the midst thereof.'
ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל־תחס על עינכם עיניכם ואל־תחמלו׃	ה	5	And to the others He said in my hearing: 'Go ye through the city after him, and smite; let not your eye spare, neither have ye pity;
זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל־כל־איש אשר־עליו התו אל־תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית׃	ו	6	slay utterly the old man, the young man and the maiden, and little children and women; but come not near any man upon whom is the mark; and begin at My sanctuary.' Then they began at the elders that were before the house.
ויאמר אליהם טמאו את־הבית ומלאו את־החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃	ז	7	And He said unto them: 'Defile the house, and fill the courts with the slain; go ye forth.' And they went forth, and smote in the city.
ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על־פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל־שארית ישראל בשפכך את־חמתך על־ירושלם׃	ח	8	And it came to pass, while they were smiting, and I was left, that I fell upon my face, and cried, and said: 'Ah Lord GOD [Adonai Yehovi]! wilt Thou destroy all the residue of Israel in Thy pouring out of Thy fury upon Yerushalam?'
ויאמר אלי עון בית־ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את־הארץ ואין יהוה ראה׃	ט	9	Then said He unto me: 'The iniquity of the house of Israel and Judah is exceeding great, and the land is full of blood, and the city full of wresting of judgment; for they say: Yehovah hath forsaken the land, and Yehovah seeth not.
וגם־אני לא־תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃	י	10	And as for Me also, Mine eye shall not spare, neither will I have pity, but I will bring their way upon their head.'
והנה האיש ׀ לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי ככל אשר כאשר צויתני׃ ס	יא	11	And, behold, the man clothed in linen, who had the inkhorn on his side, reported, saying: 'I have done according to all that Thou hast commanded me.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 10

ואראה והנה אל־הרקיע אשר על־ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם׃	א	1	Then I looked, and, behold, upon the firmament that was over the head of the cherubim, there appeared above them as it were a sapphire stone, as the appearance of the likeness of a throne.
ויאמר אל־האיש ׀ לבש הבדים ויאמר בא אל־בינות לגלגל אל־תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי־אש מבינות לכרבים וזרק על־העיר ויבא לעיני׃	ב	2	And He spoke unto the man clothed in linen, and said: 'Go in between the wheelwork, even under the cherub, and fill both thy hands with coals of fire from between the cherubim, and dash them against the city.' And he went in in my sight.
והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את־החצר הפנימית׃	ג	3	Now the cherubim stood on the right side of the house, when the man went in; and the cloud filled the inner court.
וירם כבוד־יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את־הענן והחצר מלאה את־נגה כבוד יהוה׃	ד	4	And the glory of Yehovah mounted up from the cherub to the threshold of the house; and the house was filled with the cloud, and the court was full of the brightness of Yehovah's glory.
וקול כנפי הכרובים נשמע עד־החצר החיצנה כקול אל־שדי בדברו׃	ה	5	And the sound of the wings of the cherubim was heard even to the outer court, as the voice of God Almighty when He speaketh.
ויהי בצותו את־האיש לבש־הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן׃	ו	6	And it came to pass, when He commanded the man clothed in linen, saying: 'Take fire from between the wheelwork, from between the cherubim', that he went in, and stood beside a wheel.
וישלח הכרוב את־ידו מבינות לכרובים אל־האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל־חפני לבש הבדים ויקח ויצא׃	ז	7	And the cherub stretched forth his hand from between the cherubim unto the fire that was between the cherubim, and took thereof, and put it into the hands of him that was clothed in linen, who took it and went out.
וירא לכרבים תבנית יד־אדם תחת כנפיהם׃	ח	8	And there appeared in the cherubim the form of a man's hand under their wings.
ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש׃	ט	9	And I looked, and behold four wheels beside the cherubim, one wheel beside one cherub, and another wheel beside another cherub; and the appearance of the wheels was as the colour of a beryl stone.
ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃	י	10	And as for their appearance, they four had one likeness, as if a wheel had been within a wheel.
בלכתם אל־ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר־יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם׃	יא	11	When they went, they went toward their four sides; they turned not as they went, but to the place whither the head looked they followed it; they turned not as they went.
וכל־בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם׃	יב	12	And their whole body, and their backs, and their hands, and their wings, and the wheels were full of eyes round about, even the wheels that they four had.
לאופנים להם קורא הגלגל באזני׃	יג	13	As for the wheels, they were called in my hearing the wheelwork.
וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני־נשר׃	יד	14	And every one had four faces: the first face was the face of the cherub, and the second face was the face of a man, and the third the face of a lion, and the fourth the face of an eagle.
וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר־כבר׃	יה	15	And the cherubim mounted up--this is the living creature that I saw by the river Chebar.
ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את־כנפיהם לרום מעל הארץ לא־יסבו האופנים גם־הם מאצלם׃	יו	16	And when the cherubim went, the wheels went beside them; and when the cherubim lifted up their wings to mount up from the earth, the same wheels also turned not from beside them.
בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם׃	יז	17	When they stood, these stood, and when they mounted up, these mounted up with them; for the spirit of the living creature was in them.
ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על־הכרובים׃	יח	18	And the glory of Yehovah went forth from off the threshold of the house, and stood over the cherubim.
וישאו הכרובים את־כנפיהם וירומו מן־הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית־יהוה הקדמוני וכבוד אלהי־ישראל עליהם מלמעלה׃	יט	19	And the cherubim lifted up their wings, and mounted up from the earth in my sight when they went forth, and the wheels beside them; and they stood at the door of the east gate of Yehovah's house; and the glory of the God of Israel was over them above.
היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי־ישראל בנהר־כבר ואדע כי כרובים המה׃	כ	20	This is the living creature that I saw under the God of Israel by the river Chebar; and I knew that they were cherubim.
ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם׃	כא	21	Every one had four faces apiece, and every one four wings; and the likeness of the hands of a man was under their wings.
ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על־נהר־כבר מראיהם ואותם איש אל־עבר פניו ילכו׃	כב	22	And as for the likeness of their faces, they were the faces which I saw by the river Chebar, their appearances and themselves; they went every one straight forward.

Chapter 11

ותשא אתי רוח ותבא אתי אל־שער בית־יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את־יאזניה בן־עזר ואת־פלטיהו בן־בניהו שרי העם׃ פ	א	1	Then a spirit lifted me up, and brought me unto the east gate of Yehovah's house, which looketh eastward; and behold at the door of the gate five and twenty men; and I saw in the midst of them Jaazaniah the son of Azzur, and Pelatiah the son of Benaiah, princes of the people. {P}
ויאמר אלי בן־אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת־רע בעיר הזאת׃	ב	2	And He said unto me: 'Son of man, these are the men that devise iniquity, and that give wicked counsel in this city;
האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר׃	ג	3	that say: The time is not near to build houses! this city is the caldron, and we are the flesh. {S}
לכן הנבא עליהם הנבא בן־אדם׃	ד	4	Therefore prophesy against them, prophesy, O son of man.'
ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה־אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃	ה	5	And the spirit of Yehovah fell upon me, and He said unto me: 'Speak: Thus saith Yehovah: Thus have ye said, O house of Israel; for I know the things that come into your mind.
הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃ פ	ו	6	Ye have multiplied your slain in this city, and ye have filled the streets thereof with the slain. {P}
לכן כה־אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃	ז	7	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Your slain whom ye have laid in the midst of it, they are the flesh, and this city is the caldron; but ye shall be brought forth out of the midst of it.
חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃	ח	8	Ye have feared the sword; and the sword will I bring upon you, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד־זרים ועשיתי בכם שפטים׃	ט	9	And I will bring you forth out of the midst thereof, and deliver you into the hands of strangers, and will execute judgments among you.
בחרב תפלו על־גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי־אני יהוה׃	י	10	Ye shall fall by the sword: I will judge you upon the border of Israel; and ye shall know that I am Yehovah.
היא לא־תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל־גבול ישראל אשפט אתכם׃	יא	11	Though this city shall not be your caldron, ye shall be the flesh in the midst thereof; I will judge you upon the border of Israel;
וידעתם כי־אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם׃	יב	12	and ye shall know that I am Yehovah; for ye have not walked in My statutes, neither have ye executed Mine ordinances, but have done after the ordinances of the nations that are round about you.'
ויהי כהנבאי ופלטיהו בן־בניה מת ואפל על־פני ואזעק קול־גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל׃ פ	יג	13	And it came to pass, when I prophesied, that Pelatiah the son of Benaiah died. Then fell I down upon my face, and cried with a loud voice, and said: 'Ah Lord GOD [Adonai Yehovi]! wilt Thou make a full end of the remnant of Israel?' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יד	14	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל־בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה׃ ס	יה	15	'Son of man, as for thy brethren, even thy brethren, the men of thy kindred, and all the house of Israel, all of them, concerning whom the inhabitants of Yerushalam have said: Get you far from Yehovah! unto us is this land given for a possession; {S}
לכן אמר כה־אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר־באו שם׃ ס	יו	16	therefore say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Although I have removed them far off among the nations, and although I have scattered them among the countries, yet have I been to them as a little sanctuary in the countries where they are come; {S}
לכן אמר כה־אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן־העמים ואספתי אתכם מן־הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את־אדמת ישראל׃	יז	17	therefore say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will even gather you from the peoples, and assemble you out of the countries where ye have been scattered, and I will give you the land of Israel.
ובאו־שמה והסירו את־כל־שקוציה ואת־כל־תועבותיה ממנה׃	יח	18	And they shall come thither, and they shall take away all the detestable things thereof and all the abominations thereof from thence.
ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר׃	יט	19	And I will give them one heart, and I will put a new spirit within you; and I will remove the stony heart out of their flesh, and will give them a heart of flesh;
למען בחקתי ילכו ואת־משפטי ישמרו ועשו אתם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃	כ	20	that they may walk in My statutes, and keep Mine ordinances, and do them; and they shall be My people, and I will be their God.
ואל־לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃	כא	21	But as for them whose heart walketh after the heart of their detestable things and their abominations, I will bring their way upon their own heads, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].'
וישאו הכרובים את־כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי־ישראל עליהם מלמעלה׃	כב	22	Then did the cherubim lift up their wings, and the wheels were beside them; and the glory of the God of Israel was over them above.
ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על־ההר אשר מקדם לעיר׃	כג	23	And the glory of Yehovah went up from the midst of the city, and stood upon the mountain which is on the east side of the city.
ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אל־הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃	כד	24	And a spirit lifted me up, and brought me in the vision by the spirit of God into Chaldea, to them of the captivity. So the vision that I had seen went up from Me.
ואדבר אל־הגולה את כל־דברי יהוה אשר הראני׃ פ	כה	25	Then I spoke unto them of the captivity all the things that Yehovah had shown me. {P}

Chapter 12

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	The word of Yehovah also came unto me, saying:
בן־אדם בתוך בית־המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃	ב	2	'Son of man, thou dwellest in the midst of the rebellious house, that have eyes to see, and see not, that have ears to hear, and hear not; for they are a rebellious house.
ואתה בן־אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל־מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃	ג	3	Therefore, thou son of man, prepare thee stuff for exile, and remove as though for exile by day in their sight; and thou shalt remove from thy place to another place in their sight; it may be they will perceive, for they are a rebellious house.
והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃	ד	4	And thou shalt bring forth thy stuff by day in their sight, as stuff for exile; and thou shalt go forth thyself at even in their sight, as when men go forth into exile.
לעיניהם חתר־לך בקיר והוצאת בו׃	ה	5	Dig thou through the wall in their sight, and carry out thereby.
לעיניהם על־כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את־הארץ כי־מופת נתתיך לבית ישראל׃	ו	6	In their sight shalt thou bear it upon thy shoulder, and carry it forth in the darkness; thou shalt cover thy face, that thou see not the ground; for I have set thee for a sign unto the house of Israel.'
ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי־לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על־כתף נשאתי לעיניהם׃ פ	ז	7	And I did so as I was commanded: I brought forth my stuff by day, as stuff for exile, and in the even I digged through the wall with my hand; I carried out in the darkness, and bore it upon my shoulder in their sight. {P}
ויהי דבר־יהוה אלי בבקר לאמר׃	ח	8	And in the morning came the word of Yehovah unto me, saying:
בן־אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃	ט	9	'Son of man, hath not the house of Israel, the rebellious house, said unto thee: What doest thou?
אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל־בית ישראל אשר־המה בתוכם׃	י	10	Say thou unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Concerning the prince, even this burden, in Yerushalam, and all the house of Israel among whom they are,
אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃	יא	11	say: I am your sign: like as I have done, so shall it be done unto them--they shall go into exile, into captivity.
והנשיא אשר־בתוכם אל־כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא־יראה לעין הוא את־הארץ׃	יב	12	And the prince that is among them shall bear upon his shoulder, and go forth in the darkness; they shall dig through the wall to carry out thereby; he shall cover his face, that he see not the ground with his eyes.
ופרשתי את־רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא־יראה ושם ימות׃	יג	13	My net also will I spread upon him, and he shall be taken in My snare; and I will bring him to Babylon to the land of the Chaldeans; yet shall he not see it, though he shall die there.
וכל אשר סביבתיו עזרו עזרה וכל־אגפיו אזרה לכל־רוח וחרב אריק אחריהם׃	יד	14	And I will disperse toward every wind all that are round about him to help him, and all his troops; and I will draw out the sword after them.
וידעו כי־אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃	יה	15	And they shall know that I am Yehovah, when I shall scatter them among the nations, and disperse them in the countries.
והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את־כל־תועבותיהם בגוים אשר־באו שם וידעו כי־אני יהוה׃ פ	יו	16	But I will leave a few men of them from the sword, from the famine, and from the pestilence; that they may declare all their abominations among the nations whither they come; and they shall know that I am Yehovah.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יז	17	Moreover the word of Yehovah came to me, saying:
בן־אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃	יח	18	'Son of man, eat thy bread with quaking, and drink thy water with trembling and with anxiety;
ואמרת אל־עם הארץ כה־אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל־אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל־הישבים בה׃	יט	19	and say unto the people of the land: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] concerning the inhabitants of Yerushalam in the land of Israel. They shall eat their bread with anxiety, and drink their water with appalment, that her land may be desolate from all that is therein, because of the violence of all them that dwell therein.
והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי־אני יהוה׃ פ	כ	20	And the cities that are inhabited shall be laid waste, and the land shall be desolate; and ye shall know that I am Yehovah.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	כא	21	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם מה־המשל הזה לכם על־אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל־חזון׃	כב	22	'Son of man, what is that proverb that ye have in the land of Israel, saying: The days are prolonged, and every vision faileth?
לכן אמר אליהם כה־אמר אדני יהוה השבתי את־המשל הזה ולא־ימשלו אתו עוד בישראל כי אם־דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל־חזון׃	כג	23	Tell them therefore: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will make this proverb to cease, and they shall no more use it as a proverb in Israel; but say unto them: The days are at hand, and the word of every vision.
כי לא יהיה עוד כל־חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃	כד	24	For there shall be no more any vain vision nor smooth divination within the house of Israel.
כי ׀ אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃ פ	כה	25	For I am Yehovah; I will speak, what word soever it be that I shall speak, and it shall be performed; it shall be no more delayed; for in your days, O rebellious house, will I speak the word, and will perform it, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	כו	26	Again the word of Yehovah came to me, saying:
בן־אדם הנה בית־ישראל אמרים החזון אשר־הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃	כז	27	'Son of man, behold, they of the house of Israel say: The vision that he seeth is for many days to come, and he prophesieth of times that are far off.
לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא־תמשך עוד כל־דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃ ס	כח	28	Therefore say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: There shall none of My words be delayed any more, but the word which I shall speak shall be performed, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 13

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם הנבא אל־נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר־יהוה׃	ב	2	'Son of man, prophesy against the prophets of Israel that prophesy, and say thou unto them that prophesy out of their own heart: Hear ye the word of Yehovah:
כה אמר אדני יהוה הוי על־הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו׃	ג	3	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Woe unto the vile prophets, that follow their own spirit, and things which they have not seen!
כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו׃	ד	4	O Israel, thy prophets have been like foxes in ruins.
לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על־בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃	ה	5	Ye have not gone up into the breaches, neither made up the hedge for the house of Israel, to stand in the battle in the day of Yehovah.
חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם־יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר׃	ו	6	They have seen vanity and lying divination, that say: Yehovah saith; and Yehovah hath not sent them, yet they hope that the word would be confirmed!
הלוא מחזה־שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם־יהוה ואני לא דברתי׃ ס	ז	7	Have ye not seen a vain vision, and have ye not spoken a lying divination, whereas ye say: Yehovah saith; albeit I have not spoken? {S}
לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה׃	ח	8	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because ye have spoken vanity, and seen lies, therefore, behold, I am against you, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והיתה ידי אל־הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא־יהיו ובכתב בית־ישראל לא יכתבו ואל־אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃	ט	9	And My hand shall be against the prophets that see vanity, and that divine lies; they shall not be in the council of My people, neither shall they be written in the register of the house of Israel, neither shall they enter into the land of Israel; and ye shall know that I am the Lord GOD [Adonai Yehovi].
יען וביען הטעו את־עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃	י	10	Because, even because they have led My people astray, saying: Peace, and there is no peace; and when it buildeth up a slight wall, behold, they daub it with whited plaster;
אמר אל־טחי תפל ויפל היה ׀ גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע׃	יא	11	say unto them that daub it with whited plaster, that it shall fall; there shall be an overflowing shower, and ye, O great hailstones, shall fall, and a stormy wind shall break forth,
והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם׃ ס	יב	12	and, lo, when the wall is fallen, shall it not be said unto you: Where is the daubing wherewith ye have daubed it? {S}
לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח־סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה׃	יג	13	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will even cause a stormy wind to break forth in My fury; and there shall be an overflowing shower in Mine anger, and great hailstones in fury to consume it.
והרסתי את־הקיר אשר־טחתם תפל והגעתיהו אל־הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי־אני יהוה׃	יד	14	So will I break down the wall that ye have daubed with whited plaster, and bring it down to the ground, so that the foundation thereof shall be uncovered; and it shall fall, and ye shall be consumed in the midst thereof; and ye shall know that I am Yehovah.
וכליתי את־חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃	יה	15	Thus will I spend My fury upon the wall, and upon them that have daubed it with whited plaster; and I will say unto you: The wall is no more, neither they that daubed it;
נביאי ישראל הנבאים אל־ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה׃ פ	יו	16	to wit, the prophets of Israel that prophesy concerning Yerushalam, and that see visions of peace for her, and there is no peace, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {P}
ואתה בן־אדם שים פניך אל־בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃	יז	17	And thou, son of man, set thy face against the daughters of thy people, that prophesy out of their own heart; and prophesy thou against them,
ואמרת כה־אמר ׀ אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על ׀ כל־אצילי ידי ועשות המספחות על־ראש כל־קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה׃	יח	18	and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Woe to the women that sew cushions upon all elbows, and make pads for the head of persons of every stature to hunt souls! Will ye hunt the souls of My people, and save souls alive for yourselves?
ותחללנה אתי אל־עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא־תמותנה ולחיות נפשות אשר לא־תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב׃ ס	יט	19	And ye have profaned Me among My people for handfuls of barley and for crumbs of bread, to slay the souls that should not die, and to save the souls alive that should not live, by your lying to My people that hearken unto lies. {S}
לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה הנני אל־כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את־הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את־הנפשות אשר אתם מצדדות את־נפשים לפרחת׃	כ	20	Wherefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I am against your cushions, wherewith ye hunt the souls as birds, and I will tear them from your arms; and I will let the souls go, even the souls that ye hunt as birds.
וקרעתי את־מספחתיכם והצלתי את־עמי מידכן ולא־יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי־אני יהוה׃	כא	21	Your pads also will I tear, and deliver My people out of your hand, and they shall be no more in your hand to be hunted; and ye shall know that I am Yehovah.
יען הכאות לב־צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי־שוב מדרכו הרע להחיתו׃	כב	22	Because with lies ye have cowed the heart of the righteous, when I have not grieved him; and strengthened the hands of the wicked, that he should not return from his wicked way, that he be saved alive;
לכן שוא לא תחזינה וקסם לא־תקסמנה עוד והצלתי את־עמי מידכן וידעתן כי־אני יהוה׃	כג	23	therefore ye shall no more see vanity, nor divine divinations; and I will deliver My people out of your hand; and ye shall know that I am Yehovah.'

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 14

ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׃ פ	א	1	Then came certain of the elders of Israel unto me, and sat before me. {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	ב	2	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על־לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃ ס	ג	3	'Son of man, these men have set up their idols in their mind, and put the stumblingblock of their iniquity before their face; should I be inquired of at all by them? {S}
לכן דבר־אותם ואמרת אליהם כה־אמר ׀ אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את־גלוליו אל־לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל־הנביא אני יהוה נעניתי לו בא בה ברב גלוליו׃	ד	4	Therefore speak unto them, and say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Every man of the house of Israel that setteth up his idols in his mind, and putteth the stumblingblock of his iniquity before his face, and cometh to the prophet--I Yehovah will answer him that cometh according to the multitude of his idols;
למען תפש את־בית־ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃ ס	ה	5	that I may take the house of Israel in their own heart, because they are all turned away from Me through their idols. {S}
לכן אמר ׀ אל־בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל־תועבתיכם השיבו פניכם׃	ו	6	Therefore say unto the house of Israel: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Return ye, and turn yourselves from your idols; and turn away your faces from all your abominations.
כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר־יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל־לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל־הנביא לדרש־לו בי אני יהוה נענה־לו בי׃	ז	7	For every one of the house of Israel, or of the strangers that sojourn in Israel, that separateth himself from Me, and taketh his idols into his heart, and putteth the stumblingblock of his iniquity before his face, and cometh to the prophet, that he inquire for him of Me--I Yehovah will answer him by Myself,
ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי־אני יהוה׃ ס	ח	8	and I will set My face against that man, and will make him a sign and a proverb, and I will cut him off from the midst of My people; and ye shall know that I am Yehovah. {S}
והנביא כי־יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את־ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃	ט	9	And when the prophet is enticed and speaketh a word, I Yehovah have enticed that prophet, and I will stretch out My hand upon him, and will destroy him from the midst of My people Israel.
ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה׃	י	10	And they shall bear their iniquity; the iniquity of the prophet shall be even as the iniquity of him that inquireth;
למען לא־יתעו עוד בית־ישראל מאחרי ולא־יטמאו עוד בכל־פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃ פ	יא	11	that the house of Israel may go no more astray from Me, neither defile themselves any more with all their transgressions; but that they may be My people, and I may be their God, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יב	12	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם ארץ כי תחטא־לי למעל־מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה־לחם והשלחתי־בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃	יג	13	'Son of man, when a land sinneth against Me by trespassing grievously, and I stretch out My hand upon it, and break the staff of the bread thereof, and send famine upon it, and cut off from it man and beast;
והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה׃	יד	14	though these three men, Noah, Daniel, and Job, were in it, they should deliver but their own souls by their righteousness, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
לו־חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה׃	יה	15	If I cause evil beasts to pass through the land, and they bereave it, and it be desolate, so that no man may pass through because of the beasts;
שלשת האנשים האלה בתוכה חי־אני נאם אדני יהוה אם־בנים ואם־בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה׃	יו	16	though these three men were in it, as I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], they shall deliver neither sons nor daughters; they only shall be delivered, but the land shall be desolate.
או חרב אביא על־הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃	יז	17	Or if I bring a sword upon that land, and say: Let the sword go through the land, so that I cut off from it man and beast;
ושלשת האנשים האלה בתוכה חי־אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃	יח	18	though these three men were in it, as I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], they shall deliver neither sons nor daughters, but they only shall be delivered themselves.
או דבר אשלח אל־הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃	יט	19	Or if I send a pestilence into that land, and pour out My fury upon it in blood, to cut off from it man and beast;
ונח דניאל דנאל ואיוב בתוכה חי־אני נאם אדני יהוה אם־בן אם־בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם׃ פ	כ	20	though Noah, Daniel, and Job, were in it, as I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], they shall deliver neither son nor daughter; they shall but deliver their own souls by their righteousness. {P}
כי כה אמר אדני יהוה אף כי־ארבעת שפטי ׀ הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל־ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃	כא	21	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: How much more when I send My four sore judgments against Yerushalam, the sword, and the famine, and the evil beasts, and the pestilence, to cut off from it man and beast.
והנה נותרה־בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את־דרכם ואת־עלילותם ונחמתם על־הרעה אשר הבאתי על־ירושלם את כל־אשר הבאתי עליה׃	כב	22	And, behold, though there be left a remnant therein that shall be brought forth, both sons and daughters; behold, when they come forth unto you, and ye see their way and their doings, then ye shall be comforted concerning the evil that I have brought upon Yerushalam, even concerning all that I have brought upon it;
ונחמו אתכם כי־תראו את־דרכם ואת־עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל־אשר־עשיתי בה נאם אדני יהוה׃ פ	כג	23	and they shall comfort you, when ye see their way and their doings, and ye shall know that I have not done without cause all that I have done in it, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.

Chapter 15

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם מה־יהיה עץ־הגפן מכל־עץ הזמורה אשר היה בעצי היער׃	ב	2	'Son of man, what is the vine-tree more than any tree, the vine branch which grew up among the trees of the forest?
היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם־יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל־כלי׃	ג	3	Shall wood be taken thereof to make any work? or will men take a pin of it to hang any vessel thereon?
הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃	ד	4	Behold, it is cast into the fire for fuel; the fire hath devoured both the ends of it, and the midst of it is singed; is it profitable for any work?
הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי־אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃ ס	ה	5	Behold, when it was whole, it was meet for no work; how much less, when the fire hath devoured it, and it is singed, shall it yet be meet for any work? {S}
לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ־הגפן בעץ היער אשר־נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את־ישבי ירושלם׃	ו	6	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: As the vine-tree among the trees of the forest, which I have given to the fire for fuel, so do I give the inhabitants of Yerushalam.
ונתתי את־פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי־אני יהוה בשומי את־פני בהם׃	ז	7	And I will set My face against them; out of the fire are they come forth, and the fire shall devour them; and ye shall know that I am Yehovah, when I set My face against them.
ונתתי את־הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃ פ	ח	8	And I will make the land desolate, because they have acted treacherously, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Chapter 16

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	Again the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם הודע את־ירושלם את־תועבתיה׃	ב	2	'Son of man, cause Yerushalam to know her abominations,
ואמרת כה־אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃	ג	3	and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] unto Yerushalam: Thine origin and thy nativity is of the land of the Canaanite; the Amorite was thy father, and thy mother was a Hittite.
ומולדותיך ביום הולדת אתך לא־כרת שרך ובמים לא־רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃	ד	4	And as for thy nativity, in the day thou wast born thy navel was not cut, neither wast thou washed in water for cleansing; thou was not salted at all, nor swaddled at all.
לא־חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל־פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃	ה	5	No eye pitied thee, to do any of these unto thee, to have compassion upon thee; but thou wast cast out in the open field in the loathsomeness of thy person, in the day that thou wast born.
ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃	ו	6	And when I passed by thee, and saw thee wallowing in thy blood, I said unto thee: In thy blood, live; yea, I said unto thee: In thy blood, live;
רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃	ז	7	I cause thee to increase, even as the growth of the field. And thou didst increase and grow up, and thou camest to excellent beauty: thy breasts were fashioned, and thy hair was grown; yet thou wast naked and bare.
ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃	ח	8	Now when I passed by thee, and looked upon thee, and, behold, thy time was the time of love, I spread my skirt over thee, and covered thy nakedness; yea, I swore unto thee, and entered into a covenant with thee, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], and thou becamest Mine.
וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן׃	ט	9	Then washed I thee with water; yea, I cleansed away thy blood from thee, and I anointed thee with oil.
ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃	י	10	I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk.
ואעדך עדי ואתנה צמידים על־ידיך ורביד על־גרונך׃	יא	11	I decked thee also with ornaments, and I put bracelets upon thy hands, and a chain on thy neck.
ואתן נזם על־אפך ועגילים על־אזניך ועטרת תפארת בראשך׃	יב	12	And I put a ring upon thy nose, and earrings in thine ears, and a beautiful crown upon thy head.
ותעדי זהב וכסף ומלבושך שש ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלת אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃	יג	13	Thus wast thou decked with gold and silver; and thy raiment was of fine linen, and silk, and richly woven work; thou didst eat fine flour, and honey, and oil; and thou didst wax exceeding beautiful, and thou wast meet for royal estate.
ויצא לך שם בגוים ביפיך כי ׀ כליל הוא בהדרי אשר־שמתי עליך נאם אדני יהוה׃	יד	14	And thy renown went forth among the nations for thy beauty; for it was perfect, through My splendour which I had put upon thee, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ותבטחי ביפיך ותזני על־שמך ותשפכי את־תזנותיך על־כל־עובר לו־יהי׃	יה	15	But thou didst trust in thy beauty and play the harlot because of thy renown, and didst pour out thy harlotries on every one that passed by; his it was.
ותקחי מבגדיך ותעשי־לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃	יו	16	And thou didst take of thy garments, and didst make for thee high places decked with divers colours, and didst play the harlot upon them; the like things shall not come, neither shall it be so.
ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי־לך צלמי זכר ותזני־בם׃	יז	17	Thou didst also take thy fair jewels of My gold and of My silver, which I had given thee, and madest for thee images of men, and didst play the harlot with them;
ותקחי את־בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתת נתתי לפניהם׃	יח	18	and thou didst take thy richly woven garments and cover them, and didst set Mine oil and Mine incense before them.
ולחמי אשר־נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃	יט	19	My bread also which I gave thee, fine flour, and oil, and honey, wherewith I fed thee, thou didst even set it before them for a sweet savour, and thus it was; saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ותקחי את־בניך ואת־בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנותיך מתזנתך׃	כ	20	Moreover thou hast taken thy sons and thy daughters, whom thou hast borne unto Me, and these hast thou sacrificed unto them to be devoured. Were thy harlotries a small matter,
ותשחטי את־בני ותתנים בהעביר אותם להם׃	כא	21	that thou hast slain My children, and delivered them up, in setting them apart unto them?
ואת כל־תועבתיך ותזנתיך לא זכרת זכרתי את־ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃	כב	22	And in all thine abominations and thy harlotries thou hast not remembered the days of thy youth, when thou wast naked and bare, and wast wallowing in thy blood.
ויהי אחרי כל־רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃	כג	23	And it came to pass after all thy wickedness--woe, woe unto thee! saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]--
ותבני־לך גב ותעשי־לך רמה בכל־רחוב׃	כד	24	that thou hast built unto thee an eminent place, and hast made thee a lofty place in every street.
אל־כל־ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את־יפיך ותפשקי את־רגליך לכל־עובר ותרבי את־תזנותיך תזנתך׃	כה	25	Thou hast built thy lofty place at every head of the way, and hast made thy beauty an abomination, and hast opened thy feet to every one that passed by, and multiplied thy harlotries.
ותזני אל־בני־מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את־תזנתך להכעיסני׃	כו	26	Thou hast also played the harlot with the Egyptians, thy neighbours, great of flesh; and hast multiplied thy harlotry, to provoke Me.
והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה׃	כז	27	Behold, therefore I have stretched out My hand over thee, and have diminished thine allowance, and delivered thee unto the will of them that hate thee, the daughters of the Philistines, that are ashamed of thy lewd way.
ותזני אל־בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃	כח	28	Thou hast played the harlot also with the Assyrians, without having enough; yea, thou hast played the harlot with them, and yet thou wast not satisfied.
ותרבי את־תזנותך אל־ארץ כנען כשדימה וגם־בזאת לא שבעת׃	כט	29	Thou hast moreover multiplied thy harlotry with the land of traffic, even with Chaldea; and yet thou didst not have enough herewith.
מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את־כל־אלה מעשה אשה־זונה שלטת׃	ל	30	How weak is thy heart, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], seeing thou doest all these things, the work of a wanton harlot;
בבנותיך גבך בראש כל־דרך ורמתך עשית עשיתי בכל־רחוב ולא־היית הייתי כזונה לקלס אתנן׃	לא	31	in that thou buildest thine eminent place in the head of every way, and makest thy lofty place in every street; and hast not been as a harlot that enhanceth her hire.
האשה המנאפת תחת אישה תקח את־זרים׃	לב	32	Thou wife that committest adultery, that takest strangers instead of thy husband--
לכל־זנות יתנו־נדה ואת נתת את־נדניך לכל־מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃	לג	33	to all harlots gifts are given; but thou hast given thy gifts to all thy lovers, and hast bribed them to come unto thee from every side in thy harlotries.
ויהי־בך הפך מן־הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן־לך ותהי להפך׃	לד	34	And the contrary is in thee from other women, in that thou didst solicit to harlotry, and wast not solicited; and in that thou givest hire, and no hire is given unto thee, thus thou art contrary.
לכן זונה שמעי דבר־יהוה׃ פ	לה	35	Wherefore, O harlot, hear the word of Yehovah! {P}
כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃	לו	36	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because thy filthiness was poured out, and thy nakedness uncovered through thy harlotries with thy lovers; and because of all the idols of thy abominations, and for the blood of thy children, that thou didst give unto them;
לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל־אשר אהבת על כל־אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ערותך׃	לז	37	therefore behold, I will gather all thy lovers, unto whom thou hast been pleasant, and all them that thou hast loved, with all them that thou hast hated; I will even gather them against thee from every side, and will uncover thy nakedness unto them, that they may see all thy nakedness.
ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃	לח	38	And I will judge thee, as women that break wedlock and shed blood are judged; and I will bring upon thee the blood of fury and jealousy.
ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃	לט	39	I will also give thee into their hand, and they shall throw down thine eminent place, and break down thy lofty places; and they shall strip thee of thy clothes, and take thy fair jewels; and they shall leave thee naked and bare.
והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃	מ	40	They shall also bring up an assembly against thee, and they shall stone thee with stones, and thrust thee through with their swords.
ושרפו בתיך באש ועשו־בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם־אתנן לא תתני־עוד׃	מא	41	And they shall burn thy houses with fire, and execute judgments upon thee in the sight of many women; and I will cause thee to cease from playing the harlot, and thou shalt also give no hire any more.
והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃	מב	42	So will I satisfy My fury upon thee, and My jealousy shall depart from thee, and I will be quiet, and will be no more angry.
יען אשר לא־זכרת זכרתי את־ימי נעוריך ותרגזי־לי בכל־אלה וגם־אני הא דרכך ׀ בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשית עשיתי את־הזמה על כל־תועבתיך׃	מג	43	Because thou hast not remembered the days of thy youth, but hast fretted Me in all these things; lo, therefore I also will bring thy way upon thy head, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; or hast thou not committed this lewdness above all thine abominations?
הנה כל־המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃	מד	44	Behold, every one that useth proverbs shall use this proverb against thee, saying: As the mother, so her daughter.
בת־אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃	מה	45	Thou art thy mother's daughter, that loatheth her husband and her children; and thou art the sister of thy sisters, who loathed their husbands and their children; your mother was a Hittite, and your father an Amorite.
ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על־שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃	מו	46	And thine elder sister is Samaria, that dwelleth at thy left hand, she and her daughters; and thy younger sister, that dwelleth at thy right hand, is Sodom and her daughters.
ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשית עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל־דרכיך׃	מז	47	Yet hast thou not walked in their ways, nor done after their abominations; but in a very little while thou didst deal more corruptly than they in all thy ways.
חי־אני נאם אדני יהוה אם־עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃	מח	48	As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], Sodom thy sister hath not done, she nor her daughters, as thou hast done, thou and thy daughters.
הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה׃	מט	49	Behold, this was the iniquity of thy sister Sodom: pride, fulness of bread, and careless ease was in her and in her daughters; neither did she strengthen the hand of the poor and needy.
ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃ ס	נ	50	And they were haughty, and committed abomination before Me; therefore I removed them when I saw it. {S}
ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־אחותיך אחותך בכל־תועבותיך אשר עשית עשיתי׃	נא	51	Neither hath Samaria committed even half of thy sins; but thou hast multiplied thine abominations more than they, and hast justified thy sisters by all thine abominations which thou hast done.
גם־את ׀ שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר־התעבת מהן תצדקנה ממך וגם־את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃	נב	52	Thou also, bear thine own shame, in that thou hast given judgment for thy sisters; through thy sins that thou hast committed more abominable than they, they are more righteous than thou; yea, be thou also confounded, and bear thy shame, in that thou hast justified thy sisters.
ושבתי את־שביתהן את־שבות שבית סדם ובנותיה ואת־שבות שבית שמרון ובנותיה ושבות ושבית שביתיך בתוכהנה׃	נג	53	And I will turn their captivity, the captivity of Sodom and her daughters, and the captivity of Samaria and her daughters, and the captivity of thy captives in the midst of them;
למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃	נד	54	that thou mayest bear thine own shame, and mayest be ashamed because of all that thou hast done, in that thou art a comfort unto them.
ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃	נה	55	And thy sisters, Sodom and her daughters, shall return to their former estate, and Samaria and her daughters shall return to their former estate, and thou and thy daughters shall return to your former estate.
ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃	נו	56	For thy sister Sodom was not mentioned by thy mouth in the day of thy pride;
בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות־ארם וכל־סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃	נז	57	before thy wickedness was uncovered, as at the time of the taunt of the daughters of Aram, and of all that are round about her, the daughters of the Philistines, that have thee in disdain round about.
את־זמתך ואת־תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃ ס	נח	58	Thou hast borne thy lewdness and thine abominations, saith Yehovah. {S}
כי כה אמר אדני יהוה ועשיתי ועשית אותך כאשר עשית אשר־בזית אלה להפר ברית׃	נט	59	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will even deal with thee as thou hast done, who hast despised the oath in breaking the covenant.
וזכרתי אני את־בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃	ס	60	Nevertheless I will remember My covenant with thee in the days of thy youth, and I will establish unto thee an everlasting covenant.
וזכרת את־דרכיך ונכלמת בקחתך את־אחותיך הגדלות ממך אל־הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃	סא	61	Then shalt thou remember thy ways, and be ashamed, when thou shalt receive thy sisters, thine elder sisters and thy younger; and I will give them unto thee for daughters, but not because of thy covenant.
והקימותי אני את־בריתי אתך וידעת כי־אני יהוה׃	סב	62	And I will establish My covenant with thee, and thou shalt know that I am Yehovah;
למען תזכרי ובשת ולא יהיה־לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי־לך לכל־אשר עשית נאם אדני יהוה׃ ס	סג	63	that thou mayest remember, and be confounded, and never open thy mouth any more, because of thy shame; when I have forgiven thee all that thou hast done, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
v	We read one or more vowels in L differently from BHS.

Chapter 17

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם חוד חידה ומשל משל אל־בית ישראל׃	ב	2	'Son of man, put forth a riddle, and speak a parable unto the house of Israel,
ואמרת כה־אמר ׀ אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר־לו הרקמה בא אל־הלבנון ויקח את־צמרת הארז׃	ג	3	and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: A great eagle with great wings and long pinions, full of feathers, which had divers colours, came unto Lebanon, and took the top of the cedar;
את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל־ארץ כנען בעיר רכלים שמו׃	ד	4	He cropped off the topmost of the young twigs thereof, and carried it into a land of traffic; he set it in a city of merchants.
ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה־זרע קח על־מים רבים צפצפה שמו׃	ה	5	He took also of the seed of the land, and planted it in a fruitful soil; he placed it beside many waters, he set it as a slip.
ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃	ו	6	And it grew, and became a spreading vine of low stature, whose tendrils might turn toward him, and the roots thereof be under him; so it became a vine, and brought forth branches, and shot forth sprigs.
ויהי נשר־אחד גדול גדול כנפים ורב־נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה־לו להשקות אותה מערגות מטעה׃	ז	7	There was also another great eagle with great wings and many feathers; and, behold, this vine did bend its roots toward him, and shot forth its branches toward him, from the beds of its plantation, that he might water it.
אל־שדה טוב אל־מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃ ס	ח	8	It was planted in a good soil by many waters, that it might bring forth branches, and that it might bear fruit, that it might be a stately vine.
אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את־שרשיה ינתק ואת־פריה ׀ יקוסס ויבש כל־טרפי צמחה תיבש ולא־בזרע גדולה ובעם־רב למשאות אותה משרשיה׃	ט	9	Say thou: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Shall it prosper? shall he not pull up the roots thereof, and cut off the fruit thereof, that it wither, yea, wither in all its sprouting leaves? neither shall great power or much people be at hand when it is plucked up by the roots thereof.
והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על־ערגת צמחה תיבש׃ פ	י	10	Yea, behold, being planted, shall it prosper? Shall it not utterly wither, when the east wind toucheth it? In the beds where it grew it shall wither.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יא	11	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying:
אמר־נא לבית המרי הלא ידעתם מה־אלה אמר הנה־בא מלך־בבל ירושלם ויקח את־מלכה ואת־שריה ויבא אותם אליו בבלה׃	יב	12	'Say now to the rebellious house: Know ye not what these things mean? tell them: Behold, the king of Babylon came to Yerushalam, and took the king thereof, and the princes thereof, and brought them to him to Babylon;
ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת־אילי הארץ לקח׃	יג	13	and he took of the seed royal, and made a covenant with him, and brought him under an oath, and the mighty of the land he took away;
להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את־בריתו לעמדה׃	יד	14	that his might be a lowly kingdom, that it might not lift itself up, but that by keeping his covenant it might stand.
וימרד־בו לשלח מלאכיו מצרים לתת־לו סוסים ועם־רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט׃	יה	15	But he rebelled against him in sending his ambassadors into Egypt, that they might give him horses and much people. Shall he prosper? shall he escape that doeth such things? shall he break the covenant, and yet escape?
חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את־אלתו ואשר הפר את־בריתו אתו בתוך־בבל ימות׃	יו	16	As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], surely in the place where the king dwelleth that made him king, whose oath he despised, and whose covenant he broke, even with him in the midst of Babylon he shall die.
ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות׃	יז	17	Neither shall Pharaoh with his mighty army and great company succour him in the war, when they cast up mounds and build forts, to cut off many souls;
ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל־אלה עשה לא ימלט׃ ס	יח	18	seeing he hath despised the oath by breaking the covenant, when, lo, he had given his hand, and hath done all these things, he shall not escape. {S}
לכן כה־אמר אדני יהוה חי־אני אם־לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו׃	יט	19	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: As I live, surely Mine oath that he hath despised, and My covenant that he hath broken, I will even bring it upon his own head.
ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל־בי׃	כ	20	And I will spread My net upon him, and he shall be taken in My snare, and I will bring him to Babylon, and will plead with him there for his treachery that he hath committed against Me.
ואת כל־מברחיו מברחו בכל־אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל־רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי׃ ס	כא	21	And all his mighty men in all his bands shall fall by the sword, and they that remain shall be scattered toward every wind; and ye shall know that I Yehovah have spoken it. {P}
כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר־גבה ותלול׃	כב	22	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Moreover I will take, even I, of the lofty top of the cedar, and will set it; I will crop off from the topmost of its young twigs a tender one, and I will plant it upon a high mountain and eminent;
בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל־כנף בצל דליותיו תשכנה׃	כג	23	in the mountain of the height of Israel will I plant it; and it shall bring forth boughs, and bear fruit, and be a stately cedar; and under it shall dwell all fowl of every wing, in the shadow of the branches thereof shall they dwell.
וידעו כל־עצי השדה כי אני יהוה השפלתי ׀ עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי׃ פ	כד	24	And all the trees of the field shall know that I Yehovah have brought down the high tree, have exalted the low tree, have dried up the green tree, and have made the dry tree to flourish; I Yehovah have spoken and have done it.' {P}

Chapter 18

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
מה־לכם אתם משלים את־המשל הזה על־אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה׃	ב	2	'What mean ye, that ye use this proverb in the land of Israel, saying: The fathers have eaten sour grapes, and the children's teeth are set on edge?
חי־אני נאם אדני יהוה אם־יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל׃	ג	3	As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], ye shall not have occasion any more to use this proverb in Israel.
הן כל־הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי־הנה הנפש החטאת היא תמות׃ ס	ד	4	Behold, all souls are Mine; as the soul of the father, so also the soul of the son is Mine; the soul that sinneth, it shall die.
ואיש כי־יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה׃	ה	5	But if a man be just, and do that which is lawful and right,
אל־ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל־גלולי בית ישראל ואת־אשת רעהו לא טמא ואל־אשה נדה לא יקרב׃	ו	6	and hath not eaten upon the mountains, neither hath lifted up his eyes to the idols of the house of Israel, neither hath defiled his neighbour's wife, neither hath come near to a woman in her impurity;
ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה־בגד׃	ז	7	and hath not wronged any, but hath restored his pledge for a debt, hath taken nought by robbery, hath given his bread to the hungry, and hath covered the naked with a garment;
בנשך לא־יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃	ח	8	he that hath not given forth upon interest, neither hath taken any increase, that hath withdrawn his hand from iniquity, hath executed true justice between man and man,
בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה׃	ט	9	hath walked in My statutes, and hath kept Mine ordinances, to deal truly; he is just, he shall surely live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והוליד בן־פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה׃	י	10	If he beget a son that is a robber, a shedder of blood, and that doeth to a brother any of these things,
והוא את־כל־אלה לא עשה כי גם אל־ההרים אכל ואת־אשת רעהו טמא׃	יא	11	whereas he himself had not done any of these things, for he hath even eaten upon the mountains, and defiled his neighbour's wife,
עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל־הגלולים נשא עיניו תועבה עשה׃	יב	12	hath wronged the poor and needy, hath taken by robbery, hath not restored the pledge, and hath lifted up his eyes to the idols, hath committed abomination,
בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל־התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה׃	יג	13	hath given forth upon interest, and hath taken increase; shall he then live? he shall not live--he hath done all these abominations; he shall surely be put to death, his blood shall be upon him.
והנה הוליד בן וירא את־כל־חטאת אביו אשר עשה ויראה ולא יעשה כהן׃	יד	14	Now, lo, if he beget a son, that seeth all his father's sins, which he hath done, and considereth, and doeth not such like,
על־ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל־גלולי בית ישראל את־אשת רעהו לא טמא׃	יה	15	that hath not eaten upon the mountains, neither hath lifted up his eyes to the idols of the house of Israel, hath not defiled his neighbour's wife,
ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה־בגד׃	יו	16	neither hath wronged any, hath not taken aught to pledge, neither hath taken by robbery, but hath given his bread to the hungry, and hath covered the naked with a garment,
מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו חיה יחיה׃	יז	17	that hath withdrawn his hand from the poor, that hath not received interest nor increase, hath executed Mine ordinances, hath walked in My statutes; he shall not die for the iniquity of his father, he shall surely live.
אביו כי־עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא־טוב עשה בתוך עמיו והנה־מת בעונו׃	יח	18	As for his father, because he cruelly oppressed, committed robbery on his brother, and did that which is not good among his people, behold, he dieth for his iniquity.
ואמרתם מדע לא־נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל־חקותי שמר ויעשה אתם חיה יחיה׃	יט	19	Yet say ye: Why doth not the son bear the iniquity of the father with him? When the son hath done that which is lawful and right, and hath kept all My statutes, and hath done them, he shall surely live.
הנפש החטאת היא תמות בן לא־ישא ׀ בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע רשע עליו תהיה׃ ס	כ	20	The soul that sinneth, it shall die; the son shall not bear the iniquity of the father with him, neither shall the father bear the iniquity of the son with him; the righteousness of the righteous shall be upon him, and the wickedness of the wicked shall be upon him. {S}
והרשע כי ישוב מכל־חטאתיו חטאתו אשר עשה ושמר את־כל־חקותי ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות׃	כא	21	But if the wicked turn from all his sins that he hath committed, and keep all My statutes, and do that which is lawful and right, he shall surely live, he shall not die.
כל־פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר־עשה יחיה׃	כב	22	None of his transgressions that he hath committed shall be remembered against him; for his righteousness that he hath done he shall live.
החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה׃ ס	כג	23	Have I any pleasure at all that the wicked should die? saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; and not rather that he should return from his ways, and live? {S}
ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר־עשה הרשע יעשה וחי כל־צדקתיו צדקתו אשר־עשה לא תזכרנה במעלו אשר־מעל ובחטאתו אשר־חטא בם ימות׃	כד	24	But when the righteous turneth away from his righteousness, and committeth iniquity, and doeth according to all the abominations that the wicked man doeth, shall he live? None of his righteous deeds that he hath done shall be remembered; for his trespass that he trespassed, and for his sin that he hath sinned, for them shall he die.
ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו־נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו׃	כה	25	Yet ye say: The way of the Lord is not equal. Hear now, O house of Israel: Is it My way that is not equal? is it not your ways that are unequal?
בשוב־צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר־עשה ימות׃ ס	כו	26	When the righteous man turneth away from his righteousness, and committeth iniquity, he shall die therefor; for his iniquity that he hath done shall he die. {S}
ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את־נפשו יחיה׃	כז	27	Again, when the wicked man turneth away from his wickedness that he hath committed, and doeth that which is lawful and right, he shall save his soul alive.
ויראה וישב וישוב מכל־פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות׃	כח	28	Because he considereth, and turneth away from all his transgressions that he hath committed, he shall surely live, he shall not die.
ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא יתכן׃	כט	29	Yet saith the house of Israel: The way of the Lord is not equal. O house of Israel, is it My ways that are not equal? is it not your ways that are unequal?
לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל־פשעיכם ולא־יהיה לכם למכשול עון׃	ל	30	Therefore I will judge you, O house of Israel, every one according to his ways, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. Return ye, and turn yourselves from all your transgressions; so shall they not be a stumblingblock of iniquity unto you.
השליכו מעליכם את־כל־פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל׃	לא	31	Cast away from you all your transgressions, wherein ye have transgressed; and make you a new heart and a new spirit; for why will ye die, O house of Israel?
כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו׃ פ	לב	32	For I have no pleasure in the death of him that dieth, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; wherefore turn yourselves, and live. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 19

ואתה שא קינה אל־נשיאי ישראל׃	א	1	Moreover, take thou up a lamentation for the princes of Israel,
ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃	ב	2	and say: How was thy mother a lioness; among lions she couched, in the midst of the young lions she reared her whelps!
ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל׃	ג	3	And she brought up one of her whelps, he became a young lion; and he learned to catch the prey, he devoured men.
וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל־ארץ מצרים׃	ד	4	Then the nations assembled against him, he was taken in their pit; and they brought him with hooks unto the land of Egypt.
ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃	ה	5	Now when she saw that she was disappointed, and her hope was lost, then she took another of her whelps, and made him a young lion.
ויתהלך בתוך־אריות כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל׃	ו	6	And he went up and down among the lions, he became a young lion; and he learned to catch the prey, he devoured men.
וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃	ז	7	And he knew their castles, and laid waste their cities; and the land was desolate, and the fulness thereof, because of the noise of his roaring.
ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃	ח	8	Then the nations cried out against him on every side from the provinces; and they spread their net over him, he was taken in their pit.
ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל־מלך בבל יבאהו במצדות למען לא־ישמע קולו עוד אל־הרי ישראל׃ פ	ט	9	And they put him in a cage with hooks, and brought him to the king of Babylon; that they might bring him into strongholds, so that his voice should no more be heard upon the mountains of Israel. {P}
אמך כגפן בדמך על־מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃	י	10	Thy mother was like a vine, in thy likeness, planted by the waters; she was fruitful and full of branches by reason of many waters.
ויהיו־לה מטות עז אל־שבטי משלים ותגבה קומתו על־בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃	יא	11	And she had strong rods to be sceptres for them that bore rule; and her stature was exalted among the thick branches, and she was seen in her height with the multitude of her tendrils.
ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃	יב	12	But she was plucked up in fury, she was cast down to the ground, and the east wind dried up her fruit; her strong rods were broken off and withered, the fire consumed her.
ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃	יג	13	And now she is planted in the wilderness, in a dry and thirsty ground.
ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ פ	יד	14	And fire is gone out of the rod of her branches, it hath devoured her fruit, so that there is in her no strong rod to be a sceptre to rule.' This is a lamentation, and it was for a lamentation. {P}

Chapter 20

ויהי ׀ בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את־יהוה וישבו לפני׃ ס	א	1	And it came to pass in the seventh year, in the fifth month, the tenth day of the month, that certain of the elders of Israel came to inquire of Yehovah, and sat before me. {S}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	ב	2	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם דבר את־זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי־אני אם־אדרש לכם נאם אדני יהוה׃	ג	3	'Son of man, speak unto the elders of Israel, and say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Are ye come to inquire of Me? As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], I will not be inquired of by you.
התשפט אתם התשפוט בן־אדם את־תועבת אבותם הודיעם׃	ד	4	Wilt thou judge them, son of man, wilt thou judge them? cause them to know the abominations of their fathers;
ואמרת אליהם כה־אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃	ה	5	and say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: In the day when I chose Israel, and lifted up My hand unto the seed of the house of Jacob, and made Myself known unto them in the land of Egypt, when I lifted up My hand unto them, saying: I am Yehovah your God;
ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל־ארץ אשר־תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל־הארצות׃	ו	6	in that day I lifted up My hand unto them, to bring them forth out of the land of Egypt into a land that I had sought out for them, flowing with milk and honey, which is the beauty of all lands;
ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל־תטמאו אני יהוה אלהיכם׃	ז	7	and I said unto them: Cast ye away every man the detestable things of his eyes, and defile not yourselves with the idols of Egypt; I am Yehovah your God.
וימרו־בי ולא אבו לשמע אלי איש את־שקוצי עיניהם לא השליכו ואת־גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃	ח	8	But they rebelled against Me, and would not hearken unto Me; they did not every man cast away the detestable things of their eyes, neither did they forsake the idols of Egypt; then I said I would pour out My fury upon them, to spend My anger upon them in the midst of the land of Egypt.
ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר־המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃	ט	9	But I wrought for My name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, among whom they were, in whose sight I made Myself known unto them, so as to bring them forth out of the land of Egypt.
ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל־המדבר׃	י	10	So I caused them to go forth out of the land of Egypt, and brought them into the wilderness.
ואתן להם את־חקותי ואת־משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃	יא	11	And I gave them My statutes, and taught them Mine ordinances, which if a man do, he shall live by them.
וגם את־שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃	יב	12	Moreover also I gave them My sabbaths, to be a sign between Me and them, that they might know that I am Yehovah that sanctify them.
וימרו־בי בית־ישראל במדבר בחקותי לא־הלכו ואת־משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת־שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃	יג	13	But the house of Israel rebelled against Me in the wilderness; they walked not in My statutes, and they rejected Mine ordinances, which if a man do, he shall live by them, and My sabbaths they greatly profaned; then I said I would pour out My fury upon them in the wilderness, to consume them.
ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃	יד	14	But I wrought for My name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them out.
וגם־אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל־הארץ אשר־נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל־הארצות׃	יה	15	Yet also I lifted up My hand unto them in the wilderness, that I would not bring them into the land which I had given them, flowing with milk and honey, which is the beauty of all lands;
יען במשפטי מאסו ואת־חקותי לא־הלכו בהם ואת־שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃	יו	16	because they rejected Mine ordinances, and walked not in My statutes, and profaned My sabbaths--for their heart went after their idols.
ותחס עיני עליהם משחתם ולא־עשיתי אותם כלה במדבר׃	יז	17	Nevertheless Mine eye spared them from destroying them, neither did I make a full end of them in the wilderness.
ואמר אל־בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל־תלכו ואת־משפטיהם אל־תשמרו ובגלוליהם אל־תטמאו׃	יח	18	And I said unto their children in the wilderness: Walk ye not in the statutes of your fathers, neither observe their ordinances, nor defile yourselves with their idols;
אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת־משפטי שמרו ועשו אותם׃	יט	19	I am Yehovah your God; walk in My statutes, and keep Mine ordinances, and do them;
ואת־שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃	כ	20	and hallow My sabbaths, and they shall be a sign between Me and you, that ye may know that I am Yehovah your God.
וימרו־בי הבנים בחקותי לא־הלכו ואת־משפטי לא־שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את־שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃	כא	21	But the children rebelled against Me; they walked not in My statutes, neither kept Mine ordinances to do them, which if a man do, he shall live by them; they profaned My sabbaths; then I said I would pour out My fury upon them, to spend My anger upon them in the wilderness.
והשבתי את־ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר־הוצאתי אותם לעיניהם׃	כב	22	Nevertheless I withdrew My hand, and wrought for My name's sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them forth.
גם־אני נשאתי את־ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃	כג	23	I lifted up My hand unto them also in the wilderness, that I would scatter them among the nations, and disperse them through the countries;
יען משפטי לא־עשו וחקותי מאסו ואת־שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃	כד	24	because they had not executed Mine ordinances, but had rejected My statutes, and had profaned My sabbaths, and their eyes were after their fathers' idols.
וגם־אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃	כה	25	Wherefore I gave them also statutes that were not good, and ordinances whereby they should not live;
ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל־פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃ ס	כו	26	and I polluted them in their own gifts, in that they set apart all that openeth the womb, that I might destroy them, to the end that they might know that I am Yehovah. {S}
לכן דבר אל־בית ישראל בן־אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃	כז	27	Therefore, son of man, speak unto the house of Israel, and say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: In this moreover have your fathers blasphemed Me, in that they dealt treacherously with Me.
ואביאם אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לתת אותה להם ויראו כל־גבעה רמה וכל־עץ עבת ויזבחו־שם את־זבחיהם ויתנו־שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את־נסכיהם׃	כח	28	For when I had brought them into the land, which I lifted up My hand to give unto them, then they saw every high hill, and every thick tree, and they offered there their sacrifices, and there they presented the provocation of their offering, there also they made their sweet savour, and there they poured out their drink-offerings.
ואמר אלהם מה הבמה אשר־אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃	כט	29	Then I said unto them: What meaneth the high place whereunto ye go? So the name thereof is called Bamah unto this day. {S}
לכן אמר ׀ אל־בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃	ל	30	Wherefore say unto the house of Israel: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: When ye pollute yourselves after the manner of your fathers, and go after their abominations,
ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל־גלוליכם עד־היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי־אני נאם אדני יהוה אם־אדרש לכם׃	לא	31	and when, in offering your gifts, in making your sons to pass through the fire, ye pollute yourselves with all your idols, unto this day; {S} shall I then be inquired of by you, O house of Israel? As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], I will not be inquired of by you;
והעלה על־רוחכם היו לא תהיה אשר ׀ אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃	לב	32	and that which cometh into your mind shall not be at all; in that ye say: We will be as the nations, as the families of the countries, to serve wood and stone.
חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃	לג	33	As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], surely with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with fury poured out, will I be king over you;
והוצאתי אתכם מן־העמים וקבצתי אתכם מן־הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃	לד	34	and I will bring you out from the peoples, and will gather you out of the countries wherein ye are scattered, with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with fury poured out;
והבאתי אתכם אל־מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל־פנים׃	לה	35	and I will bring you into the wilderness of the peoples, and there will I plead with you face to face.
כאשר נשפטתי את־אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃	לו	36	Like as I pleaded with your fathers in the wilderness of the land of Egypt, so will I plead with you, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃	לז	37	And I will cause you to pass under the rod, and I will bring you into the bond of the covenant;
וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל־אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי־אני יהוה׃	לח	38	and I will purge out from among you the rebels, and them that transgress against Me; I will bring them forth out of the land where they sojourn, but they shall not enter into the land of Israel; and ye shall know that I am Yehovah.
ואתם בית־ישראל כה־אמר ׀ אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם־אינכם שמעים אלי ואת־שם קדשי לא תחללו־עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃	לט	39	As for you, O house of Israel, thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Go ye, serve every one his idols, even because ye will not hearken unto Me; but My holy name shall ye no more profane with your gifts, and with your idols.
כי בהר־קדשי בהר ׀ מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל־בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את־תרומתיכם ואת־ראשית משאותיכם בכל־קדשיכם׃	מ	40	For in My holy mountain, in the mountain of the height of Israel, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], there shall all the house of Israel, all of them, serve Me in the land; there will I accept them, and there will I require your heave-offerings, and the first of your gifts, with all your holy things.
בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן־העמים וקבצתי אתכם מן־הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃	מא	41	With your sweet savour will I accept you, when I bring you out from the peoples, and gather you out of the countries wherein ye have been scattered; and I will be sanctified in you in the sight of the nations.
וידעתם כי־אני יהוה בהביאי אתכם אל־אדמת ישראל אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לתת אותה לאבותיכם׃	מב	42	And ye shall know that I am Yehovah, when I shall bring you into the land of Israel, into the country which I lifted up My hand to give unto your fathers.
וזכרתם־שם את־דרכיכם ואת כל־עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל־רעותיכם אשר עשיתם׃	מג	43	And there shall ye remember your ways, and all your doings, wherein ye have polluted yourselves; and ye shall loathe yourselves in your own sight for all your evils that ye have committed.
וידעתם כי־אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃ פ	מד	44	And ye shall know that I am Yehovah, when I have wrought with you for My name's sake, not according to your evil ways, nor according to your corrupt doings, O ye house of Israel, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Chapter 21

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל־דרום והנבא אל־יער השדה נגב׃	ב	2	'Son of man, set thy face toward the South, and preach toward the South, and prophesy against the forest of the field in the South;
ואמרת ליער הנגב שמע דבר־יהוה כה־אמר אדני יהוה הנני מצית־בך ׀ אש ואכלה בך כל־עץ־לח וכל־עץ יבש לא־תכבה להבת שלהבת ונצרבו־בה כל־פנים מנגב צפונה׃	ג	3	and say to the forest of the South: Hear the word of Yehovah: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will kindle a fire in thee, and it shall devour every green tree in thee, and every dry tree, it shall not be quenched, even a flaming flame; and all faces from the south to the north shall be seared thereby.
וראו כל־בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃	ד	4	And all flesh shall see that I Yehovah have kindled it; it shall not be quenched.'
ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃ פ	ה	5	Then said I: 'Ah Lord GOD [Adonai Yehovi]! they say of me: Is he not a maker of parables?' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	ו	6	Then the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך אל־ירושלם והטף אל־מקדשים והנבא אל־אדמת ישראל׃	ז	7	'Son of man, set thy face toward Yerushalam, and preach toward the sanctuaries, and prophesy against the land of Israel;
ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃	ח	8	and say to the land of Israel: Thus saith Yehovah: Behold, I am against thee, and will draw forth My sword out of its sheath, and will cut off from thee the righteous and the wicked.
יען אשר־הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל־כל־בשר מנגב צפון׃	ט	9	Seeing then that I will cut off from thee the righteous and the wicked, therefore shall My sword go forth out of its sheath against all flesh from the south to the north;
וידעו כל־בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃ ס	י	10	and all flesh shall know that I Yehovah have drawn forth My sword out of its sheath; it shall not return any more. {S}
ואתה בן־אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃	יא	11	Sigh therefore, thou son of man; with the breaking of thy loins and with bitterness shalt thou sigh before their eyes.
והיה כי־יאמרו אליך על־מה אתה נאנח ואמרת אל־שמועה כי־באה ונמס כל־לב ורפו כל־ידים וכהתה כל־רוח וכל־ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃ פ	יב	12	And it shall be, when they say unto thee: Wherefore sighest thou? that thou shalt say: Because of the tidings, for it cometh; and every heart shall melt, and all hands shall be slack, and every spirit shall be faint, and all knees shall drip with water; behold, it cometh, and it shall be done, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יג	13	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם־מרוטה׃	יד	14	'Son of man, prophesy, and say: Thus saith Yehovah: Say: A sword, a sword, it is sharpened, and also furbished:
למען טבח טבח הוחדה למען־היה־לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל־עץ׃	יה	15	It is sharpened that it may make a sore slaughter, it is furbished that it may glitter--or shall we make mirth?--against the rod of My son, contemning every tree.
ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא־הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד־הורג׃	יו	16	And it is given to be furbished, that it may be handled; the sword, it is sharpened, yea, it is furbished, to give it into the hand of the slayer.
זעק והילל בן־אדם כי־היא היתה בעמי היא בכל־נשיאי ישראל מגורי אל־חרב היו את־עמי לכן ספק אל־ירך׃	יז	17	Cry and wail, son of man; for it is upon My people, it is upon all the princes of Israel; they are thrust down to the sword with My people; smite therefore upon thy thigh.
כי בחן ומה אם־גם־שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃ פ	יח	18	For there is a trial; and what if it contemn even the rod? It shall be no more, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {P}
ואתה בן־אדם הנבא והך כף אל־כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃	יט	19	Thou therefore, son of man, prophesy, and smite thy hands together; and let the sword be doubled the third time, the sword of those to be slain; it is the sword of the great one that is to be slain, which compasseth them about.
למען ׀ למוג לב והרבה המכשלים על כל־שעריהם נתתי אבחת־חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃	כ	20	I have set the point of the sword against all their gates, that their heart may melt, and their stumblings be multiplied; ah! it is made glittering, it is sharpened for slaughter.
התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃	כא	21	Go thee one way to the right, or direct thyself to the left; whither is thy face set?
וגם־אני אכה כפי אל־כפי והנחתי חמתי אני יהוה דברתי׃ פ	כב	22	I will also smite My hands together, and I will satisfy My fury; I Yehovah have spoken it.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	כג	23	And the word of Yehovah came unto me, saying:
ואתה בן־אדם שים־לך ׀ שנים דרכים לבוא חרב מלך־בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך־עיר ברא׃	כד	24	'Now, thou son of man, make thee two ways, that the sword of the king of Babylon may come; they twain shall come forth out of one land; and mark a signpost, mark it clear at the head of the way to the city.
דרך תשים לבוא חרב את רבת בני־עמון ואת־יהודה בירושלם בצורה׃	כה	25	Thou shalt make a way, that the sword may come to Rabbah of the children of Ammon, and to Judah in Yerushalam the fortified.
כי־עמד מלך־בבל אל־אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם־קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃	כו	26	For the king of Babylon standeth at the parting of the way, at the head of the two ways, to use divination; he shaketh the arrows to and fro, he inquireth of the teraphim, he looketh in the liver.
בימינו היה ׀ הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על־שערים לשפך סללה לבנות דיק׃	כז	27	In his right hand is the lot Yerushalam, to set battering rams, to open the mouth for the slaughter, to lift up the voice with shouting, to set battering rams against the gates, to cast up mounds, to build forts.
והיה להם כקסם־שוא כקסום בעיניהם שבעי שבעות להם והוא־מזכיר עון להתפש׃ פ	כח	28	And it shall be unto them as a false divination in their sight, who have weeks upon weeks! but it bringeth iniquity to remembrance, that they may be taken. {S}
לכן כה־אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃ פ	כט	29	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because ye have made your iniquity to be remembered, in that your transgressions are uncovered, so that your sins do appear in all your doings; because that ye are come to remembrance, ye shall be taken with the hand. {P}
ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר־בא יומו בעת עון קץ׃ ס	ל	30	And thou, O wicked one, that art to be slain, the prince of Israel, whose day is come, in the time of the iniquity of the end; {S}
כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא־זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃	לא	31	thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: The mitre shall be removed, and the crown taken off; this shall be no more the same: that which is low shall be exalted, and that which is high abased.
עוה עוה עוה אשימנה גם־זאת לא היה עד־בא אשר־לו המשפט ונתתיו׃ פ	לב	32	A ruin, a ruin, a ruin, will I make it; this also shall be no more, until he come whose right it is, and I will give it him. {P}
ואתה בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל־בני עמון ואל־חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃	לג	33	And thou, son of man, prophesy, and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] concerning the children of Ammon, and concerning their taunt; and say thou: O sword, O sword keen-edged, furbished for the slaughter, to the uttermost, because of the glitterings;
בחזות לך שוא בקסם־לך כזב לתת אותך אל־צוארי חללי רשעים אשר־בא יומם בעת עון קץ׃	לד	34	While they see falsehood unto thee, while they divine lies unto thee, to lay thee upon the necks of the wicked that are to be slain, whose day is come, in the time of the iniquity of the end!
השב אל־תערה במקום אשר־נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃	לה	35	Cause it to return into its sheath!--In the place where thou wast created, in the land of thine origin, will I judge thee.
ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃	לו	36	And I will pour out My indignation upon thee, I will blow upon thee with the fire of My wrath; and I will deliver thee into the hand of brutish men, skilful to destroy.
לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃ פ	לז	37	Thou shalt be for fuel to the fire; thy blood shall be in the midst of the land, thou shalt be no more remembered; for I Yehovah have spoken it.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 22

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying:
ואתה בן־אדם התשפט התשפט את־עיר הדמים והודעתה את כל־תועבותיה׃	ב	2	'Now, thou, son of man, wilt thou judge, wilt thou judge the bloody city? then cause her to know all her abominations.
ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃	ג	3	And thou shalt say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: O city that sheddest blood in the midst of thee, that thy time may come, and that makest idols unto thyself to defile thee;
בדמך אשר־שפכת אשמת ובגלוליך אשר־עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד־שנותיך על־כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל־הארצות׃	ד	4	thou art become guilty in thy blood that thou hast shed, and art defiled in thine idols which thou hast made; and thou hast caused thy days to draw near, and art come even unto thy years; therefore have I made thee a reproach unto the nations, and a mocking to all the countries!
הקרבות והרחקות ממך יתקלסו־בך טמאת השם רבת המהומה׃	ה	5	Those that are near, and those that are far from thee, shall mock thee, thou defiled of name and full of tumult.
הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך־דם׃	ו	6	Behold, the princes of Israel, every one according to his might, have been in thee to shed blood.
אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃	ז	7	In thee have they made light of father and mother; in the midst of thee have they dealt by oppression with the stranger; in thee have they wronged the fatherless and the widow.
קדשי בזית ואת־שבתתי חללת׃	ח	8	Thou hast despised My holy things, and hast profaned My sabbaths.
אנשי רכיל היו בך למען שפך־דם ואל־ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃	ט	9	In thee have been talebearers to shed blood; and in thee they have eaten upon the mountains; in the midst of thee they have committed lewdness.
ערות־אב גלה־בך טמאת הנדה ענו־בך׃	י	10	In thee have they uncovered their fathers' nakedness; in thee have they humbled her that was unclean in her impurity.
ואיש ׀ את־אשת רעהו עשה תועבה ואיש את־כלתו טמא בזמה ואיש את־אחתו בת־אביו ענה־בך׃	יא	11	And each hath committed abomination with his neighbour's wife; and each hath lewdly defiled his daughter-in-law; and each in thee hath humbled his sister, his father's daughter.
שחד לקחו־בך למען שפך־דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃	יב	12	In thee have they taken gifts to shed blood; thou hast taken interest and increase, and thou hast greedily gained of thy neighbours by oppression, and hast forgotten Me, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והנה הכיתי כפי אל־בצעך אשר עשית ועל־דמך אשר היו בתוכך׃	יג	13	Behold, therefore, I have smitten My hand at thy dishonest gain which thou hast made, and at thy blood which hath been in the midst of thee.
היעמד לבך אם־תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃	יד	14	Can thy heart endure, or can thy hands be strong, in the days that I shall deal with thee? I Yehovah have spoken it, and will do it.
והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃	יה	15	And I will scatter thee among the nations, and disperse thee through the countries; and I will consume thy filthiness out of thee.
ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי־אני יהוה׃ פ	יו	16	And thou shalt be profaned in thyself, in the sight of the nations; and thou shalt know that I am Yehovah.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יז	17	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם היו־לי בית־ישראל לסיג לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃ ס	יח	18	'Son of man, the house of Israel is become dross unto Me; all of them are brass and tin and iron and lead, in the midst of the furnace; they are the dross of silver. {S}
לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל־תוך ירושלם׃	יט	19	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because ye are all become dross, therefore, behold, I will gather you into the midst of Yerushalam.
קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל־תוך כור לפחת־עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃	כ	20	As they gather silver and brass and iron and lead and tin into the midst of the furnace, to blow the fire upon it, to melt it; so will I gather you in Mine anger and in My fury, and I will cast you in, and melt you.
וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃	כא	21	Yea, I will gather you, and blow upon you with the fire of My wrath, and ye shall be melted in the midst thereof.
כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי־אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃ פ	כב	22	As silver is melted in the midst of the furnace, so shall ye be melted in the midst thereof; and ye shall know that I Yehovah have poured out My fury upon you.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	כג	23	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם אמר־לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃	כד	24	'Son of man, say unto her: Thou art a land that is not cleansed, nor rained upon in the day of indignation.
קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃	כה	25	There is a conspiracy of her prophets in the midst thereof, like a roaring lion ravening the prey; they have devoured souls, they take treasure and precious things, they have made her widows many in the midst thereof.
כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין־קדש לחל לא הבדילו ובין־הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃	כו	26	Her priests have done violence to My Torah, and have profaned My holy things; they have put no difference between the holy and the common, neither have they taught difference between the unclean and the clean, and have hid their eyes from My sabbaths, and I am profaned among them.
שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך־דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃	כז	27	Her princes in the midst thereof are like wolves ravening the prey: to shed blood, and to destroy souls, so as to get dishonest gain.
ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃	כח	28	And her prophets have daubed for them with whited plaster, seeing falsehood, and divining lies unto them, saying: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], when Yehovah hath not spoken.
עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת־הגר עשקו בלא משפט׃	כט	29	The people of the land have used oppression, and exercised robbery, and have wronged the poor and needy, and have oppressed the stranger unlawfully.
ואבקש מהם איש גדר־גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃	ל	30	And I sought for a man among them, that should make up the hedge, and stand in the breach before Me for the land, that I should not destroy it; but I found none.
ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ פ	לא	31	Therefore have I poured out Mine indignation upon them; I have consumed them with the fire of My wrath; their own way have I brought upon their heads, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Chapter 23

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שתים נשים בנות אם־אחת היו׃	ב	2	'Son of man, there were two women, the daughters of one mother;
ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן׃	ג	3	and they committed harlotries in Egypt; they committed harlotries in their youth; there were their bosoms pressed, and there their virgin breasts were bruised.
ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה׃	ד	4	And the names of them were Oholah the elder, and Oholibah her sister; and they became Mine, and they bore sons and daughters. And as for their names, Samaria is Oholah, and Yerushalam Oholibah.
ותזן אהלה תחתי ותעגב על־מאהביה אל־אשור קרובים׃	ה	5	And Oholah played the harlot when she was Mine; and she doted on her lovers, on the Assyrians, warriors,
לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים׃	ו	6	clothed with blue, governors and rulers, handsome young men all of them, horsemen riding upon horses.
ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני־אשור כלם ובכל אשר־עגבה בכל־גלוליהם נטמאה׃	ז	7	And she bestowed her harlotries upon them, the choicest men of Assyria all of them; and on whomsoever she doted, with all their idols she defiled herself.
ואת־תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה׃	ח	8	Neither hath she left her harlotries brought from Egypt; for in her youth they lay with her, and they bruised her virgin breasts; and they poured out their lust upon her.
לכן נתתיה ביד־מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃	ט	9	Wherefore I delivered her into the hand of her lovers, into the hand of the Assyrians, upon whom she doted.
המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי־שם לנשים ושפוטים עשו בה׃ ס	י	10	These uncovered her nakedness; they took her sons and her daughters, and her they slew with the sword; and she became a byword among women, for judgments were executed upon her. {S}
ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת־תזנותיה מזנוני אחותה׃	יא	11	And her sister Oholibah saw this, yet was she more corrupt in her doting than she, and in her harlotries more than her sister in her harlotries.
אל־בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם׃	יב	12	She doted upon the Assyrians, governors and rulers, warriors, clothed most gorgeously, horsemen riding upon horses, all of them handsome young men.
וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן׃	יג	13	And I saw that she was defiled; they both took one way.
ותוסף אל־תזנותיה ותרא אנשי מחקה על־הקיר צלמי כשדים כשדיים חקקים בששר׃	יד	14	And she increased her harlotries; for she saw men portrayed upon the wall, the images of the Chaldeans portrayed with vermilion,
חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלשים כלם דמות בני־בבל כשדים ארץ מולדתם׃	יה	15	girded with girdles upon their loins, with pendant turbans upon their heads, all of them captains to look upon, the likeness of the sons of Babylon, even of Chaldea, the land of their nativity.
וַתַּעְגְּבָ֥ה ותעגב עֲלֵיהֶ֖ם לְמַרְאֵ֣ה עֵינֶ֑יהָ וַתִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֲלֵיהֶ֖ם כַּשְׂדִּֽימָה׃	יו	16	And as soon as she saw them she doted upon them, and sent messengers unto them into Chaldea.
ויבאו אליה בני־בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא־בם ותקע נפשה מהם׃	יז	17	And the Babylonians came to her into the bed of love, and they defiled her with their lust; and she was polluted with them, and her soul was alienated from them.
ותגל תזנותיה ותגל את־ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה׃	יח	18	So she uncovered her harlotries, and uncovered her nakedness; then My soul was alienated from her, like as My soul was alienated from her sister.
ותרבה את־תזנותיה לזכר את־ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים׃	יט	19	Yet she multiplied her harlotries, remembering the days of her youth, wherein she had played the harlot in the land of Egypt.
ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר־חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׃	כ	20	And she doted upon concubinage with them, whose flesh is as the flesh of asses, and whose issue is like the issue of horses.
ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך׃ ס	כא	21	Thus thou didst call to remembrance the lewdness of thy youth, when they from Egypt bruised thy breasts for the bosom of thy youth. {S}
לכן אהליבה כה־אמר אדני יהוה הנני מעיר את־מאהביך עליך את אשר־נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב׃	כב	22	Therefore, O Oholibah, thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will raise up thy lovers against thee, from whom thy soul is alienated, and I will bring them against thee on every side:
בני בבל וכל־כשדים פקוד ושוע וקוע כל־בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם׃	כג	23	the Babylonians and all the Chaldeans, Pekod and Shoa and Koa, and all the Assyrians with them, handsome young men, governors and rulers all of them, captains and councillors, all of them riding upon horses.
ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם׃	כד	24	And they shall come against thee with hosts, chariots, and wheels, and with an assembly of peoples; they shall set themselves in array against thee with buckler and shield and helmet round about; and I will commit the judgment unto them, and they shall judge thee according to their judgments.
ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש׃	כה	25	And I will set My jealousy against thee, and they shall deal with thee in fury; they shall take away thy nose and thine ears, and thy residue shall fall by the sword; they shall take thy sons and thy daughters, and thy residue shall be devoured by the fire.
והפשיטוך את־בגדיך ולקחו כלי תפארתך׃	כו	26	They shall also strip thee of thy clothes, and take away thy fair jewels.
והשבתי זמתך ממך ואת־זנותך מארץ מצרים ולא־תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי־עוד׃ ס	כז	27	Thus will I make thy lewdness to cease from thee, and thy harlotry brought from the land of Egypt, so that thou shalt not lift up thine eyes unto them, nor remember Egypt any more. {P}
כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר־נקעה נפשך מהם׃	כח	28	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will deliver thee into the hand of them whom thou hatest, into the hand of them from whom thy soul is alienated;
ועשו אותך בשנאה ולקחו כל־יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך׃	כט	29	and they shall deal with thee in hatred, and shall take away all thy labour, and shall leave thee naked and bare; and the nakedness of thy harlotries shall be uncovered, both thy lewdness and thy harlotries.
עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר־נטמאת בגלוליהם׃	ל	30	These things shall be done unto thee, for that thou hast gone astray after the nations, and because thou art polluted with their idols.
בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך׃ ס	לא	31	In the way of thy sister hast thou walked; therefore will I give her cup into thy hand. {S}
כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל׃	לב	32	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Thou shalt drink of thy sister's cup, which is deep and large; thou shalt be for a scorn and a derision; it is full to the uttermost.
שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון׃	לג	33	Thou shalt be filled with drunkenness and sorrow, with the cup of astonishment and appalment, with the cup of thy sister Samaria.
ושתית אותה ומצית ואת־חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ ס	לד	34	Thou shalt even drink it and drain it, and thou shalt craunch the sherds thereof, and shalt tear thy breasts; for I have spoken it, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {S}
לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם־את שאי זמתך ואת־תזנותיך׃ ס	לה	35	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because thou hast forgotten Me, and cast Me behind thy back, therefore bear thou also thy lewdness and thy harlotries.' {S}
ויאמר יהוה אלי בן־אדם התשפוט את־אהלה ואת־אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃	לו	36	Yehovah said moreover unto me: 'Son of man, wilt thou judge Oholah and Oholibah? then declare unto them their abominations.
כי נאפו ודם בידיהן ואת־גלוליהן נאפו וגם את־בניהן אשר ילדו־לי העבירו להם לאכלה׃	לז	37	For they have committed adultery, and blood is in their hands, and with their idols have they committed adultery; and their sons, whom they bore unto Me, they have also set apart unto them to be devoured.
עוד זאת עשו לי טמאו את־מקדשי ביום ההוא ואת־שבתותי חללו׃	לח	38	Moreover this they have done unto Me: they have defiled My sanctuary in the same day, and have profaned My sabbaths.
ובשחטם את־בניהם לגלוליהם ויבאו אל־מקדשי ביום ההוא לחללו והנה־כה עשו בתוך ביתי׃	לט	39	For when they had slain their children to their idols, then they came the same day into My sanctuary to profane it; and, lo, thus have they done in the midst of My house.
ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה־באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי׃	מ	40	And furthermore ye have sent for men that come from far; unto whom a messenger was sent, and, lo, they came; for whom thou didst wash thyself, paint thine eyes, and deck thyself with ornaments;
וישבת על־מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה׃	מא	41	and sattest upon a stately bed, with a table prepared before it, whereupon thou didst set Mine incense and Mine oil.
וקול המון שלו בה ואל־אנשים מרב אדם מובאים סבאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל־ידיהן ועטרת תפארת על־ראשיהן׃	מב	42	And the voice of a multitude being at ease was therein; and for the sake of men, they were so many, brought drunken from the wilderness, they put bracelets upon their hands, and beautiful crowns upon their heads.
ואמר לבלה נאופים עתה עת יזנו יזנה תזנותה והיא׃	מג	43	Then said I of her that was worn out by adulteries: Still they commit harlotries with her, even her.
ויבוא אליה כבוא אל־אשה זונה כן באו אל־אהלה ואל־אהליבה אשת הזמה׃	מד	44	For every one went in unto her, as men go in unto a harlot; so went they in unto Oholah and unto Oholibah, the lewd women.
ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן׃ ס	מה	45	But righteous men, they shall judge them as adulteresses are judged, and as women that shed blood are judged; because they are adulteresses, and blood is in their hands. {S}
כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃	מו	46	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: An assembly shall be brought up against them, and they shall be made a horror and a spoil.
ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו׃	מז	47	And the assembly shall stone them with stones, and despatch them with their swords; they shall slay their sons and their daughters, and burn up their houses with fire.
והשבתי זמה מן־הארץ ונוסרו כל־הנשים ולא תעשינה כזמתכנה׃	מח	48	Thus will I cause lewdness to cease out of the land, that all women may be taught not to do after your lewdness.
ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ פ	מט	49	And your lewdness shall be recompensed upon you, and ye shall bear the sins of your idols; and ye shall know that I am the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Chapter 24

ויהי דבר־יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me in the ninth year, in the tenth month, in the tenth day of the month, saying:
בן־אדם כתב־לך כתוב את־שם היום את־עצם היום הזה סמך מלך־בבל אל־ירושלם בעצם היום הזה׃	ב	2	'Son of man, write thee the name of the day, even of this selfsame day; this selfsame day the king of Babylon hath invested Yerushalam.
ומשל אל־בית־המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם־יצק בו מים׃	ג	3	And utter a parable concerning the rebellious house, and say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Set on the pot, set it on, and also pour water into it;
אסף נתחיה אליה כל־נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃	ד	4	Gather into it the pieces belonging to it, even every good piece, the thigh, and the shoulder; fill it with the choice bones.
מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם־בשלו עצמיה בתוכה׃ ס	ה	5	Take the choice of the flock, and pile also the bones under it; make it boil well, that the bones thereof may also be seethed in the midst of it. {S}
לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא־נפל עליה גורל׃	ו	6	Wherefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Woe to the bloody city, to the pot whose filth is therein, and whose filth is not gone out of it! bring it out piece by piece; no lot is fallen upon it.
כי דמה בתוכה היה על־צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על־הארץ לכסות עליו עפר׃	ז	7	For her blood is in the midst of her; she set it upon the bare rock; she poured it not upon the ground, to cover it with dust;
להעלות חמה לנקם נקם נתתי את־דמה על־צחיח סלע לבלתי הכסות׃ פ	ח	8	that it might cause fury to come up, that vengeance might be taken, I have set her blood upon the bare rock, that it should not be covered. {P}
לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם־אני אגדיל המדורה׃	ט	9	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Woe to the bloody city! I also will make the pile great,
הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃	י	10	heaping on the wood, kindling the fire, that the flesh may be consumed; and preparing the mixture, that the bones also may be burned;
והעמידה על־גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃	יא	11	then will I set it empty upon the coals thereof, that it may be hot, and the bottom thereof may burn, and that the impurity of it may be molten in it, that the filth of it may be consumed.
תאנים הלאת ולא־תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃	יב	12	It hath wearied itself with toil; yet its great filth goeth not forth out of it, yea, its noisome filth.
בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי־עוד עד־הניחי את־חמתי בך׃	יג	13	Because of thy filthy lewdness, because I have purged thee and thou wast not purged, thou shalt not be purged from thy filthiness any more, till I have satisfied My fury upon thee.
אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא־אפרע ולא־אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃ פ	יד	14	I Yehovah have spoken it; it shall come to pass, and I will do it; I will not go back, neither will I spare, neither will I repent; according to thy ways, and according to thy doings, shall they judge thee, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יה	15	Also the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם הנני לקח ממך את־מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃	יו	16	'Son of man, behold, I take away from thee the desire of thine eyes with a stroke; yet neither shalt thou make lamentation nor weep, neither shall thy tears run down.
האנק ׀ דם מתים אבל לא־תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על־שפם ולחם אנשים לא תאכל׃	יז	17	Sigh in silence; make no mourning for the dead, bind thy headtire upon thee, and put thy shoes upon thy feet, and cover not thine upper lip, and eat not the bread of men.'
ואדבר אל־העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃	יח	18	So I spoke unto the people in the morning, and at even my wife died; and I did in the morning as I was commanded.
ויאמרו אלי העם הלא־תגיד לנו מה־אלה לנו כי אתה עשה׃	יט	19	And the people said unto me: 'Wilt thou not tell us what these things are to us, that thou doest so?'
ואמר אליהם דבר־יהוה היה אלי לאמר׃	כ	20	Then I said unto them: 'The word of Yehovah came unto me, saying:
אמר ׀ לבית ישראל כה־אמר אדני יהוה הנני מחלל את־מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃	כא	21	Speak unto the house of Israel: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will profane My sanctuary, the pride of your power, the desire of your eyes, and the longing of your soul; and your sons and your daughters whom ye have left behind shall fall by the sword.
ועשיתם כאשר עשיתי על־שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃	כב	22	And ye shall do as I have done: ye shall not cover your upper lips, nor eat the bread of men;
ופארכם על־ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל־אחיו׃	כג	23	and your tires shall be upon your heads, and your shoes upon your feet; ye shall not make lamentation nor weep; but ye shall pine away in your iniquities, and moan one toward another.
והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר־עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ ס	כד	24	Thus shall Ezekiel be unto you a sign; according to all that he hath done shall ye do; when this cometh, then shall ye know that I am the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {S}
ואתה בן־אדם הלוא ביום קחתי מהם את־מעוזם משוש תפארתם את־מחמד עיניהם ואת־משא נפשם בניהם ובנותיהם׃	כה	25	And thou, son of man, shall it not be in the day when I take from them their stronghold, the joy of their glory, the desire of their eyes, and the yearning of their soul, their sons and their daughters,
ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃	כו	26	that in that day he that escapeth shall come unto thee, to cause thee to hear it with thine ears?
ביום ההוא יפתח פיך את־הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי־אני יהוה׃ ס	כז	27	In that day shall thy mouth be opened together with him that is escaped, and thou shalt speak, and be no more dumb; so shalt thou be a sign unto them; and they shall know that I am Yehovah.' {P}

Chapter 25

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך אל־בני עמון והנבא עליהם׃	ב	2	'Son of man, set thy face toward the children of Ammon, and prophesy against them;
ואמרת לבני עמון שמעו דבר־אדני יהוה כה־אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל־מקדשי כי־נחל ואל־אדמת ישראל כי נשמה ואל־בית יהודה כי הלכו בגולה׃	ג	3	and say unto the children of Ammon: Hear the word of the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because thou saidst: Aha! against My sanctuary, when it was profaned, and against the land of Israel, when it was made desolate, and against the house of Judah, when they went into captivity;
לכן הנני נתנך לבני־קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃	ד	4	therefore, behold, I will deliver thee to the children of the east for a possession, and they shall set their encampments in thee, and make their dwellings in thee; they shall eat thy fruit, and they shall drink thy milk.
ונתתי את־רבה לנוה גמלים ואת־בני עמון למרבץ־צאן וידעתם כי־אני יהוה׃ ס	ה	5	And I will make Rabbah a pasture for camels, and the children of Ammon a couching-place for flocks; and ye shall know that I am Yehovah. {P}
כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל־שאטך בנפש אל־אדמת ישראל׃	ו	6	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because thou hast clapped thy hands, and stamped with the feet, and rejoiced with all the disdain of thy soul against the land of Israel;
לכן הנני נטיתי את־ידי עליך ונתתיך־לבז לבג לגוים והכרתיך מן־העמים והאבדתיך מן־הארצות אשמידך וידעת כי־אני יהוה׃ ס	ז	7	therefore, behold, I stretch out My hand upon thee, and will deliver thee for a spoil to the nations; and I will cut thee off from the peoples, and I will cause thee to perish out of the countries; I will destroy thee, and thou shalt know that I am Yehovah. {P}
כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל־הגוים בית יהודה׃	ח	8	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because that Moab and Seir do say: Behold, the house of Judah is like unto all the nations,
לכן הנני פתח את־כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתימה וקריתמה׃	ט	9	therefore, behold, I will open the flank of Moab on the side of the cities, on the side of his cities which are on his frontiers, the beauteous country of Beth-jeshimoth, Baal-meon, and Kiriathaim,
לבני־קדם על־בני עמון ונתתיה למורשה למען לא־תזכר בני־עמון בגוים׃	י	10	together with the children of Ammon, unto the children of the east, and I will give them for a possession, that the children of Ammon may not be remembered among the nations;
ובמואב אעשה שפטים וידעו כי־אני יהוה׃ ס	יא	11	and I will execute judgments upon Moab; and they shall know that I am Yehovah. {P}
כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃	יב	12	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because that Edom hath dealt against the house of Judah by taking vengeance, and hath greatly offended, and revenged himself upon them;
לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על־אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃	יג	13	therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will stretch out My hand upon Edom, and will cut off man and beast from it; and I will make it desolate from Teman, even unto Dedan shall they fall by the sword.
ונתתי את־נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את־נקמתי נאם אדני יהוה׃ פ	יד	14	And I will lay My vengeance upon Edom by the hand of My people Israel; and they shall do in Edom according to Mine anger and according to My fury; and they shall know my vengeance, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם׃	יה	15	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because the Philistines have dealt by revenge, and have taken vengeance with disdain of soul to destroy, for the old hatred;
לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על־פלשתים והכרתי את־כרתים והאבדתי את־שארית חוף הים׃	יו	16	therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will stretch out My hand upon the Philistines, and I will cut off the Cherethites, and destroy the remnant of the sea-coast.
ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי־אני יהוה בתתי את־נקמתי בם׃ ס	יז	17	And I will execute great vengeance upon them with furious rebukes; and they shall know that I am Yehovah, when I shall lay My vengeance upon them.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 26

ויהי בעשתי־עשרה שנה באחד לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And it came to pass in the eleventh year, in the first day of the month, that the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם יען אשר־אמרה צר על־ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃	ב	2	'Son of man, because that Tyre hath said against Yerushalam: aha, she is broken that was the gate of the peoples; she is turned unto me; I shall be filled with her that is laid waste;
לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃	ג	3	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: behold, I am against thee, O Tyre, and will cause many nations to come up against thee, as the sea causeth its waves to come up.
ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃	ד	4	And they shall destroy the walls of Tyre, and break down her towers; I will also scrape her dust from her, and make her a bare rock.
משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃	ה	5	She shall be a place for the spreading of nets in the midst of the sea; for I have spoken it, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; and she shall become a spoil to the nations.
ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי־אני יהוה׃ פ	ו	6	And her daughters that are in the field shall be slain with the sword; and they shall know that I am Yehovah. {P}
כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל־צר נבוכדראצר מלך־בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם־רב׃	ז	7	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will bring upon Tyre Nebuchadrezzar king of Babylon, king of kings, from the north, with horses, and with chariots, and with horsemen, and a company, and much people.
בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה׃	ח	8	He shall slay with the sword thy daughters in the field; and he shall make forts against thee, and cast up a mound against thee, and set up bucklers against thee.
ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃	ט	9	And he shall set his battering engines against thy walls, and with his axes he shall break down thy towers.
משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃	י	10	By reason of the abundance of his horses their dust shall cover thee; at the noise of the horsemen, and of the wheels, and of the chariots, thy walls shall shake, when he shall enter into thy gates, as men enter into a city wherein is made a breach.
בפרסות סוסיו ירמס את־כל־חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃	יא	11	With the hoofs of his horses shall he tread down all thy streets; he shall slay thy people with the sword, and the pillars of thy strength shall go down to the ground.
ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃	יב	12	And they shall make a spoil of thy riches, and make a prey of thy merchandise; and they shall break down thy walls, and destroy the houses of thy delight; and thy stones and thy timber and thy dust shall they lay in the midst of the waters.
והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃	יג	13	And I will cause the noise of thy songs to cease, and the sound of thy harps shall be no more heard.
ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃ ס	יד	14	And I will make thee a bare rock; thou shalt be a place for the spreading of nets, thou shalt be built no more; for I Yehovah have spoken, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {S}
כה אמר אדני יהוה לצור הלא ׀ מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃	יה	15	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] to Tyre: Shall not the isles shake at the sound of thy fall, when the wounded groan, when the slaughter is made in the midst of thee?
וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את־מעיליהם ואת־בגדי רקמתם יפשטו חרדות ׀ ילבשו על־הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃	יו	16	Then all the princes of the sea shall come down from their thrones, and lay away their robes, and strip off their richly woven garments; they shall clothe themselves with trembling; they shall sit upon the ground, and shall tremble every moment, and be appalled at thee.
ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר־נתנו חתיתם לכל־יושביה׃	יז	17	And they shall take up a lamentation for thee, and say to thee: how art thou destroyed, that wast peopled from the seas, the renowned city, that wast strong in the sea, thou and thy inhabitants, that caused your terror to be on all that inhabit the earth!
עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר־בים מצאתך׃ ס	יח	18	Now shall the isles tremble in the day of thy fall; yea, the isles that are in the sea shall be affrighted at thy going out. {S}
כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא־נושבו בהעלות עליך את־תהום וכסוך המים הרבים׃	יט	19	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: When I shall make thee a desolate city, like the cities that are not inhabited; when I shall bring up the deep upon thee, and the great waters shall cover thee;
והורדתיך את־יורדי בור אל־עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את־יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃	כ	20	then will I bring thee down with them that descend into the pit, to the people of old time, and will make thee to dwell in the nether parts of the earth, like the places that are desolate of old, with them that go down to the pit, that thou be not inhabited; and I will set glory in the land of the living;
בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא־תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃ ס	כא	21	I will make thee a terror, and thou shalt be no more; though thou be sought for, yet shalt thou never be found again, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Chapter 27

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying:
ואתה בן־אדם שא על־צר קינה׃	ב	2	'And thou, son of man, take up a lamentation for Tyre,
ואמרת לצור הישבת הישבתי על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃	ג	3	and say unto Tyre, that dwelleth at the entry of the sea, that is the merchant of the peoples unto many isles: {S} Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: thou, O Tyre, hast said: I am of perfect beauty.
בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃	ד	4	Thy borders are in the heart of the seas, thy builders have perfected thy beauty.
ברושים משניר בנו לך את כל־לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃	ה	5	Of cypress-trees from Senir have they fashioned all thy planks; they have taken cedars from Lebanon to make masts for thee.
אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי כתיים כתים׃	ו	6	Of the oaks of Bashan have they made thine oars; thy deck have they made of ivory inlaid in larch, from the isles of the Kittites.
שש־ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃	ז	7	Of fine linen with richly woven work from Egypt was thy sail, that it might be to thee for an ensign; blue and purple from the isles of Elishah was thine awning.
ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃	ח	8	The inhabitants of Sidon and Arvad were thy rowers; thy wise men, O Tyre, were in thee, they were thy pilots.
זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל־אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃	ט	9	The elders of Gebal and the wise men thereof were in thee thy calkers; all the ships of the sea with their mariners were in thee to exchange thy merchandise.
פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך׃	י	10	Persia and Lud and Put were in thine army, thy men of war; they hanged the shield and helmet in thee, they set forth thy comeliness.
בני ארוד וחילך על־חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על־חומותיך סביב המה כללו יפיך׃	יא	11	The men of Arvad and Helech were upon thy walls round about, and the Gammadim were in thy towers; they hanged their shields upon thy walls round about; they have perfected thy beauty.
תרשיש סחרתך מרב כל־הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃	יב	12	Tarshish was thy merchant by reason of the multitude of all kinds of riches; with silver, iron, tin, and lead, they traded for thy wares.
יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃	יג	13	Javan, Tubal, and Meshech, they were thy traffickers; they traded the persons of men and vessels of brass for thy merchandise.
מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃	יד	14	They of the house of Togarmah traded for thy wares with horses and horsemen and mules.
בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והבנים והובנים השיבו אשכרך׃	יה	15	The men of Dedan were thy traffickers; many isles were the mart of thy hand; they brought thee as tribute horns of ivory and ebony.
ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃	יו	16	Aram was thy merchant by reason of the multitude of thy wealth; they traded for thy wares with carbuncles, purple, and richly woven work, and fine linen, and coral, and rubies.
יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃	יז	17	Judah, and the land of Israel, they were thy traffickers; they traded for thy merchandise wheat of Minnith, and balsam, and honey, and oil, and balm.
דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל־הון ביין חלבון וצמר צחר׃	יח	18	Damascus was thy merchant for the multitude of thy wealth, by reason of the multitude of all riches, with the wine of Helbon, and white wool.
ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃	יט	19	Vedan and Javan traded with yarn for thy wares; massive iron, cassia, and calamus, were among thy merchandise.
דדן רכלתך בבגדי־חפש לרכבה׃	כ	20	Dedan was thy trafficker in precious cloths for riding.
ערב וכל־נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃	כא	21	Arabia, and all the princes of Kedar, they were the merchants of thy hand; in lambs, and rams, and goats, in these were they thy merchants.
רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל־בשם ובכל־אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃	כב	22	The traffickers of Sheba and Raamah, they were thy traffickers; they traded for thy wares with chief of all spices, and with all precious stones, and gold.
חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃	כג	23	Haran and Canneh and Eden, the traffickers of Sheba, Asshur was as thine apprentice in traffic.
המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃	כד	24	These were thy traffickers in gorgeous fabrics, in wrappings of blue and richly woven work, and in chests of rich apparel, bound with cords and cedar-lined, among thy merchandise.
אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב־ימים׃	כה	25	The ships of Tarshish brought thee tribute for thy merchandise; so wast thou replenished, and made very heavy in the heart of the seas.
במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃	כו	26	Thy rowers have brought thee into great waters; the east wind hath broken thee in the heart of the seas.
הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל־אנשי מלחמתך אשר־בך ובכל־קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃	כז	27	Thy riches, and thy wares, thy merchandise, thy mariners, and thy pilots, thy calkers, and the exchangers of thy merchandise, and all thy men of war, that are in thee, with all thy company which is in the midst of thee, shall fall into the heart of the seas in the day of thy ruin.
לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃	כח	28	At the sound of the cry of thy pilots the waves shall shake.
וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל־הארץ יעמדו׃	כט	29	And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships, they shall stand upon the land,
והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על־ראשיהם באפר יתפלשו׃	ל	30	And shall cause their voice to be heard over thee, and shall cry bitterly, and shall cast up dust upon their heads, they shall roll themselves in the ashes;
והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר־נפש מספד מר׃	לא	31	And they shall make themselves utterly bald for thee, and gird them with sackcloth, and they shall weep for thee in bitterness of soul with bitter lamentation.
ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃	לב	32	And in their wailing they shall take up a lamentation for thee, and lament over thee: who was there like Tyre, fortified in the midst of the sea?
בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי־ארץ׃	לג	33	When thy wares came forth out of the seas, thou didst fill many peoples; with the multitude of thy riches and of thy merchandise didst thou enrich the kings of the earth.
עת נשברת מימים במעמקי־מים מערבך וכל־קהלך בתוכך נפלו׃	לד	34	Now that thou art broken by the seas in the depths of the waters, and thy merchandise and all thy company are fallen in the midst of thee,
כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃	לה	35	All the inhabitants of the isles are appalled at thee, and their kings are horribly afraid, they are troubled in their countenance;
סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד־עולם׃ ס	לו	36	The merchants among the peoples hiss at thee; thou art become a terror, and never shalt be any more.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 28

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם אמר לנגיד צר כה־אמר ׀ אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא־אל ותתן לבך כלב אלהים׃	ב	2	'Son of man, say unto the prince of Tyre: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: because thy heart is lifted up, and thou hast said: I am a god, I sit in the seat of God, in the heart of the seas; yet thou art man, and not God, though thou didst set thy heart as the heart of God--
הנה חכם אתה מדניאל מדנאל כל־סתום לא עממוך׃	ג	3	Behold, thou art wiser than Daniel! there is no secret that they can hide from thee!
בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃	ד	4	By thy wisdom and by thy discernment thou hast gotten thee riches, and hast gotten gold and silver into thy treasures;
ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃ ס	ה	5	In thy great wisdom by thy traffic hast thou increased thy riches, and thy heart is lifted up because of thy riches-- {S}
לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את־לבבך כלב אלהים׃	ו	6	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: because thou hast set thy heart as the heart of God;
לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על־יפי חכמתך וחללו יפעתך׃	ז	7	Therefore, behold, I will bring strangers upon thee, the terrible of the nations; and they shall draw their swords against the beauty of thy wisdom, and they shall defile thy brightness.
לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃	ח	8	They shall bring thee down to the pit; and thou shalt die the deaths of them that are slain, in the heart of the seas.
האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא־אל ביד מחלליך׃	ט	9	Wilt thou yet say before him that slayeth thee: I am God? But thou art man, and not God, in the hand of them that defile thee.
מותי ערלים תמות ביד־זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ ס	י	10	Thou shalt die the deaths of the uncircumcised by the hand of strangers; for I have spoken, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יא	11	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שא קינה על־מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃	יב	12	'Son of man, take up a lamentation for the king of Tyre, and say unto him: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Thou seal most accurate, full of wisdom, and perfect in beauty,
בעדן גן־אלהים היית כל־אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃	יג	13	thou wast in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of thy settings and of thy sockets was in thee, in the day that thou wast created they were prepared.
את־כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני־אש התהלכת׃	יד	14	Thou wast the far-covering cherub; and I set thee, so that thou wast upon the holy mountain of God; thou hast walked up and down in the midst of stones of fire.
תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד־נמצא עולתה בך׃	יה	15	Thou wast perfect in thy ways from the day that thou wast created, till unrighteousness was found in thee.
ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני־אש׃	יו	16	By the multitude of thy traffic they filled the midst of thee with violence, and thou hast sinned; therefore have I cast thee as profane out of the mountain of God; and I have destroyed thee, O covering cherub, from the midst of the stones of fire.
גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על־יפעתך על־ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃	יז	17	Thy heart was lifted up because of thy beauty, thou hast corrupted thy wisdom by reason of thy brightness; I have cast thee to the ground, I have laid thee before kings, that they may gaze upon thee.
מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא־אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על־הארץ לעיני כל־ראיך׃	יח	18	By the multitude of thine iniquities, in the unrighteousness of thy traffic, thou hast profaned thy sanctuaries; therefore have I brought forth a fire from the midst of thee, it hath devoured thee, and I have turned thee to ashes upon the earth in the sight of all them that behold thee.
כל־יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד־עולם׃ פ	יט	19	All they that know thee among the peoples shall be appalled at thee; thou art become a terror, and thou shalt never be any more.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	כ	20	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך אל־צידון והנבא עליה׃	כא	21	'Son of man, set thy face toward Zidon, and prophesy against it,
ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי־אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃	כב	22	and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I am against thee, O Zidon, and I will be glorified in the midst of thee; and they shall know that I am Yehovah, when I shall have executed judgments in her, and shall be sanctified in her.
ושלחתי־בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי־אני יהוה׃	כג	23	For I will send into her pestilence and blood in her streets; and the wounded shall fall in the midst of her by the sword upon her on every side; and they shall know that I am Yehovah.
ולא־יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃ ס	כד	24	And there shall be no more a pricking brier unto the house of Israel, nor a piercing thorn of any that are round about them, that did have them in disdain; and they shall know that I am the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {P}
כה־אמר אדני יהוה בקבצי ׀ את־בית ישראל מן־העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על־אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃	כה	25	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: When I shall have gathered the house of Israel from the peoples among whom they are scattered, and shall be sanctified in them in the sight of the nations, then shall they dwell in their own land which I gave to My servant Jacob.
וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃ ס	כו	26	And they shall dwell safely therein, and shall build houses, and plant vineyards; yea, they shall dwell safely; when I have executed judgments upon all those that have them in disdain round about them; and they shall know that I am Yehovah their God.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

a	Adaptations to a Qere which L and BHS, by their design, do not indicate.

Chapter 29

בשנה העשירית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	In the tenth year, in the tenth month, in the twelfth day of the month, the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך על־פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל־מצרים כלה׃	ב	2	'Son of man, set thy face against Pharaoh king of Egypt, and prophesy against him, and against all Egypt;
דבר ואמרת כה־אמר ׀ אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך־מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃	ג	3	speak, and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: behold, I am against thee, Pharaoh King of Egypt, the great dragon that lieth in the midst of his rivers, that hath said: My river is mine own, and I have made it for myself.
ונתתי חחים חחיים בלחייך והדבקתי דגת־יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל־דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃	ד	4	And I will put hooks in thy jaws, and I will cause the fish of thy rivers to stick unto thy scales; and I will bring thee up out of the midst of thy rivers, and all the fish of thy rivers shall stick unto thy scales.
ונטשתיך המדברה אותך ואת כל־דגת יאריך על־פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃	ה	5	And I will cast thee into the wilderness, thee and all the fish of thy rivers; thou shalt fall upon the open field; thou shalt not be brought together, nor gathered; to the beasts of the earth and to the fowls of the heaven have I given thee for food.
וידעו כל־ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃	ו	6	And all the inhabitants of Egypt shall know that I am Yehovah, because they have been a staff of reed to the house of Israel.
בתפשם בך בכף בכפך תרוץ ובקעת להם כל־כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל־מתנים׃ ס	ז	7	When they take hold of thee with the hand, thou dost break, and rend all their shoulders; and when they lean upon thee, thou breakest, and makest all their loins to be at a stand. {S}
לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃	ח	8	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will bring a sword upon thee, and will cut off from thee man and beast.
והיתה ארץ־מצרים לשממה וחרבה וידעו כי־אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃	ט	9	And the land of Egypt shall be desolate and waste, and they shall know that I am Yehovah; because he hath said: The river is mine, and I have made it.
לכן הנני אליך ואל־יאריך ונתתי את־ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד־גבול כוש׃	י	10	Therefore, behold, I am against thee, and against thy rivers, and I will make the land of Egypt utterly waste and desolate, from Migdol to Syene even unto the border of Ethiopia.
לא תעבר־בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר־בה ולא תשב ארבעים שנה׃	יא	11	No foot of man shall pass through it, nor foot of beast shall pass through it, neither shall it be inhabited forty years.
ונתתי את־ארץ מצרים שממה בתוך ׀ ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את־מצרים בגוים וזריתים בארצות׃ פ	יב	12	And I will make the land of Egypt desolate in the midst of the countries that are desolate, and her cities among the cities that are laid waste shall be desolate forty years; and I will scatter the Egyptians among the nations, and will disperse them through the countries. {S}
כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את־מצרים מן־העמים אשר־נפצו שמה׃	יג	13	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: At the end of forty years will I gather the Egyptians from the peoples whither they were scattered;
ושבתי את־שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על־ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃	יד	14	and I will turn the captivity of Egypt, and will cause them to return into the land of Pathros, into the land of their origin; and they shall be there a lowly kingdom.
מן־הממלכות תהיה שפלה ולא־תתנשא עוד על־הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃	יה	15	It shall be the lowliest of the kingdoms, neither shall it any more lift itself up above the nations; and I will diminish them, that they shall no more rule over the nations.
ולא יהיה־עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃ פ	יו	16	And it shall be no more the confidence of the house of Israel, bringing iniquity to remembrance, when they turn after them; and they shall know that I am the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	יז	17	And it came to pass in the seven and twentieth year, in the first month, in the first day of the month, the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם נבוכדראצר מלך־בבל העביד את־חילו עבדה גדלה אל־צר כל־ראש מקרח וכל־כתף מרוטה ושכר לא־היה לו ולחילו מצר על־העבדה אשר־עבד עליה׃ ס	יח	18	'Son of man, Nebuchadrezzar king of Babylon caused his army to serve a great service against Tyre; every head was made bald, and every shoulder was peeled; yet had he no wages, nor his army, from Tyre, for the service that he had served against it; {S}
לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך־בבל את־ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃	יט	19	therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will give the land of Egypt unto Nebuchadrezzar king of Babylon; and he shall carry off her abundance, and take her spoil, and take her prey; and it shall be the wages for his army.
פעלתו אשר־עבד בה נתתי לו את־ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃ ס	כ	20	I have given him the land of Egypt as his hire for which he served, because they wrought for Me, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון־פה בתוכם וידעו כי־אני יהוה׃ פ	כא	21	In that day will I cause a horn to shoot up unto the house of Israel, and I will give thee the opening of the mouth in the midst of them; and they shall know that I am Yehovah.' {P}

Chapter 30

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃	ב	2	'Son of man, prophesy, and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: wail ye: Woe worth the day!
כי־קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃	ג	3	For the day is near, even the day of Yehovah is near, a day of clouds, it shall be the time of the nations.
ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃	ד	4	And a sword shall come upon Egypt, and convulsion shall be in Ethiopia, when the slain shall fall in Egypt; and they shall take away her abundance, and her foundation shall be broken down.
כוש ופוט ולוד וכל־הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃ פ	ה	5	Ethiopia, and Put, and Lud, and all the mingled people, and Cub, and the children of the land that is in league, shall fall with them by the sword. {P}
כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו־בה נאם אדני יהוה׃	ו	6	Thus saith Yehovah: they also that uphold Egypt shall fall, and the pride of her power shall come down; from Migdol to Syene shall they fall in it by the sword, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך־ערים נחרבות תהיינה׃	ז	7	And they shall be desolate in the midst of the countries that are desolate, and her cities shall be in the midst of the cities that are wasted.
וידעו כי־אני יהוה בתתי־אש במצרים ונשברו כל־עזריה׃	ח	8	And they shall know that I am Yehovah, when I have set a fire in Egypt, and all her helpers are destroyed.
ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את־כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃ ס	ט	9	In that day shall messengers go forth from before Me in ships to make the confident Ethiopians afraid; and there shall come convulsion upon them in the day of Egypt; for, lo, it cometh. {S}
כה אמר אדני יהוה והשבתי את־המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך־בבל׃	י	10	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will also make the multitude of Egypt to cease, by the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon.
הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על־מצרים ומלאו את־הארץ חלל׃	יא	11	He and his people with him, the terrible of the nations, shall be brought in to destroy the land; and they shall draw their swords against Egypt, and fill the land with the slain.
ונתתי יארים חרבה ומכרתי את־הארץ ביד־רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד־זרים אני יהוה דברתי׃ ס	יב	12	And I will make the rivers dry, and will give the land over into the hand of evil men; and I will make the land desolate, and all that is therein, by the hand of strangers; I Yehovah have spoken it. {S}
כה־אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ־מצרים לא יהיה־עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃	יג	13	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will also destroy the idols, and I will cause the things of nought to cease from Noph; and there shall be no more a prince out of the land of Egypt; and I will put a fear in the land of Egypt.
והשמתי את־פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃	יד	14	And I will make Pathros desolate, and will set a fire in Zoan, and will execute judgments in No.
ושפכתי חמתי על־סין מעוז מצרים והכרתי את־המון נא׃	יה	15	And I will pour My fury upon Sin, the stronghold of Egypt; and I will cut off the multitude of No.
ונתתי אש במצרים חול תחול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃	יו	16	And I will set a fire in Egypt; Sin shall be in great convulsion, and No shall be rent asunder; and in Noph shall come adversaries in the day-time.
בחורי און ופי־בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃	יז	17	The young men of Aven and of Pi-beseth shall fall by the sword; and these cities shall go into captivity.
ובתחפנחס חשך היום בשברי־שם את־מטות מצרים ונשבת־בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃	יח	18	At Tehaphnehes also the day shall withdraw itself, when I shall break there the yokes of Egypt, and the pride of her power shall cease in her; as for her, a cloud shall cover her, and her daughters shall go into captivity.
ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי־אני יהוה׃ פ	יט	19	Thus will I execute judgments in Egypt; and they shall know that I am Yehovah.' {P}
ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	כ	20	And it came to pass in the eleventh year, in the first month, in the seventh day of the month, that the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם את־זרוע פרעה מלך־מצרים שברתי והנה לא־חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃ ס	כא	21	'Son of man, I have broken the arm of Pharaoh king of Egypt; and, lo, it hath not been bound up to be healed, to put a roller, that it be bound up and wax strong, that it hold the sword. {S}
לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה הנני אל־פרעה מלך־מצרים ושברתי את־זרעתיו את־החזקה ואת־הנשברת והפלתי את־החרב מידו׃	כב	22	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I am against Pharaoh king of Egypt, and will break his arms, the strong, and that which was broken; and I will cause the sword to fall out of his hand.
והפצותי את־מצרים בגוים וזריתם בארצות׃	כג	23	And I will scatter the Egyptians among the nations, and will disperse them through the countries.
וחזקתי את־זרעות מלך בבל ונתתי את־חרבי בידו ושברתי את־זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃	כד	24	And I will strengthen the arms of the king of Babylon, and put My sword in his hand; but I will break the arms of Pharaoh, and he shall groan before him with the groanings of a deadly wounded man.
והחזקתי את־זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי־אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך־בבל ונטה אותה אל־ארץ מצרים׃	כה	25	And I will hold up the arms of the king of Babylon, and the arms of Pharaoh shall fall down; and they shall know that I am Yehovah, when I shall put My sword into the hand of the king of Babylon, and he shall stretch it out upon the land of Egypt.
והפצותי את־מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי־אני יהוה׃ ס	כו	26	And I will scatter the Egyptians among the nations, and disperse them through the countries; and they shall know that I am Yehovah.' {P}

Chapter 31

ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And it came to pass in the eleventh year, in the third month, in the first day of the month, that the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם אמר אל־פרעה מלך־מצרים ואל־המונו אל־מי דמית בגדלך׃	ב	2	'Son of man, say unto Pharaoh king of Egypt, and to his multitude: whom art thou like in thy greatness?
הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו׃	ג	3	Behold, the Assyrian was a cedar in Lebanon, with fair branches, and with a shadowing shroud, and of a high stature; and its top was among the thick boughs.
מים גדלוהו תהום רממתהו את־נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת־תעלתיה שלחה אל כל־עצי השדה׃	ד	4	The waters nourished it, the deep made it to grow; her rivers ran round about her plantation, and she sent out her conduits unto all the trees of the field.
על־כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתיו פארתו ממים רבים בשלחו׃	ה	5	Therefore its stature was exalted above all the trees of the field; and its boughs were multiplied, and its branches became long, because of the multitude of waters, when it shot them forth.
בסעפתיו קננו כל־עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים׃	ו	6	All the fowls of heaven made their nests in its boughs, and all the beasts of the field did bring forth their young under its branches, and under its shadow dwelt all great nations.
וייף בגדלו בארך דליותיו כי־היה שרשו אל־מים רבים׃	ז	7	Thus was it fair in its greatness, in the length of its branches; for its root was by many waters.
ארזים לא־עממהו בגן־אלהים ברושים לא דמו אל־סעפתיו וערמנים לא־היו כפארתיו כל־עץ בגן־אלהים לא־דמה אליו ביפיו׃	ח	8	The cedars in the garden of God could not hide it; the cypress-trees were not like its boughs, and the plane-trees were not as its branches; nor was any tree in the garden of God like unto it in its beauty.
יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל־עצי־עדן אשר בגן האלהים׃ ס	ט	9	I made it fair by the multitude of its branches; so that all the trees of Eden, that were in the garden of God, envied it. {P}
לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל־בין עבותים ורם לבבו בגבהו׃	י	10	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because thou art exalted in stature, and he hath set his top among the thick boughs, and his heart is lifted up in his height;
ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו׃	יא	11	I do even deliver him into the hand of the mighty one of the nations; he shall surely deal with him; I do drive him out according to his wickedness.
ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל־ההרים ובכל־גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל־עמי הארץ ויטשהו׃	יב	12	And strangers, the terrible of the nations, do cut him off, and cast him down; upon the mountains and in all the valleys his branches are fallen, and his boughs lie broken in all the channels of the land; and all the peoples of the earth do go down from his shadow, and do leave him.
על־מפלתו ישכנו כל־עוף השמים ואל־פארתיו היו כל חית השדה׃	יג	13	Upon his carcass all the fowls of the heaven do dwell, and upon his branches are all the beasts of the field;
למען אשר לא־יגבהו בקומתם כל־עצי־מים ולא־יתנו את־צמרתם אל־בין עבתים ולא־יעמדו אליהם בגבהם כל־שתי מים כי־כלם נתנו למות אל־ארץ תחתית בתוך בני אדם אל־יורדי בור׃ ס	יד	14	to the end that none of all the trees by the waters exalt themselves in their stature, neither set their top among the thick boughs, nor that their mighty ones stand up in their height, even all that drink water; for they are all delivered unto death, to the nether parts of the earth, in the midst of the children of men, with them that go down to the pit. {P}
כה־אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את־תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל־עצי השדה עליו עלפה׃	יה	15	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: In the day when he went down to the nether-world I caused the deep to mourn and cover itself for him, and I restrained the rivers thereof, and the great waters were stayed; and I caused Lebanon to mourn for him, and all the trees of the field fainted for him.
מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את־יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל־עצי־עדן מבחר וטוב־לבנון כל־שתי מים׃	יו	16	I made the nations to shake at the sound of his fall, when I cast him down to the nether-world with them that descend into the pit; and all the trees of Eden, the choice and best of Lebanon, all that drink water, were comforted in the nether parts of the earth.
גם־הם אתו ירדו שאולה אל־חללי־חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים׃	יז	17	They also went down into the nether-world with him unto them that are slain by the sword; yea, they that were in his arm, that dwelt under his shadow in the midst of the nations.
אל־מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי־עדן והורדת את־עצי־עדן אל־ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את־חללי־חרב הוא פרעה וכל־המונה נאם אדני יהוה׃ ס	יח	18	To whom art thou thus like in glory and in greatness among the trees of Eden? yet shall thou be brought down with the trees of Eden unto the nether parts of the earth; thou shalt lie in the midst of the uncircumcised, with them that are slain by the sword. This is Pharaoh and all his multitude, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 32

ויהי בשתי עשרה שנה בשני־עשר חדש באחד לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And it came to pass in the twelfth year, in the twelfth month, in the first day of the month, that the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שא קינה על־פרעה מלך־מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח־מים ברגליך ותרפס נהרותם׃	ב	2	'Son of man, take up a lamentation for Pharaoh king of Egypt, and say unto him: thou didst liken thyself unto a young lion of the nations; whereas thou art as a dragon in the seas; and thou didst gush forth with thy rivers, and didst trouble the waters with thy feet, and foul their rivers. {S}
כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את־רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃	ג	3	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will therefore spread out My net over thee with a company of many peoples; and they shall bring thee up in My net.
ונטשתיך בארץ על־פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל־עוף השמים והשבעתי ממך חית כל־הארץ׃	ד	4	And I will cast thee upon the land, I will hurl thee upon the open field, and will cause all the fowls of the heaven to settle upon thee, and I will fill the beasts of the whole earth with thee.
ונתתי את־בשרך על־ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃	ה	5	And I will lay thy flesh upon the mountains, and fill the valleys with thy foulness.
והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל־ההרים ואפקים ימלאון ממך׃	ו	6	I will also water with thy blood the land wherein thou swimmest, even to the mountains; and the channels shall be full of thee.
וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את־ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא־יאיר אורו׃	ז	7	And when I shall extinguish thee, I will cover the heaven, and make the stars thereof black; I will cover the sun with a cloud, and the moon shall not give her light.
כל־מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על־ארצך נאם אדני יהוה׃	ח	8	All the bright lights of heaven will I make black over thee, and set darkness upon thy land, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על־ארצות אשר לא־ידעתם׃	ט	9	I will also vex the hearts of many peoples, when I shall bring thy destruction among the nations, into the countries which thou hast not known.
והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על־פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃ ס	י	10	Yea, I will make many peoples appalled at thee, and their kings shall be horribly afraid for thee, when I shall brandish My sword before them; and they shall tremble at every moment, every man for his own life, in the day of thy fall. {P}
כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך־בבל תבואך׃	יא	11	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: The sword of the king of Babylon shall come upon thee.
בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את־גאון מצרים ונשמד כל־המונה׃	יב	12	By the swords of the mighty will I cause thy multitude to fall; the terrible of the nations are they all; and they shall spoil the pride of Egypt, and all the multitude thereof shall be destroyed.
והאבדתי את־כל־בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל־אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃	יג	13	I will destroy also all the beasts thereof from beside many waters; neither shall the foot of man trouble them any more, nor the hoofs of beasts trouble them.
אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃	יד	14	Then will I make their waters to settle, and cause their rivers to run like oil, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
בתתי את־ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את־כל־יושבי בה וידעו כי־אני יהוה׃	יה	15	When I shall make the land of Egypt desolate and waste, a land destitute of that whereof it was full, when I shall smite all them that dwell therein, then shall they know that I am Yehovah.
קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על־מצרים ועל־כל־המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃ פ	יו	16	This is the lamentation wherewith they shall lament; the daughters of the nations shall lament therewith; for Egypt, and for all her multitude, shall they lament therewith, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃	יז	17	It came to pass also in the twelfth year, in the fifteenth day of the month, that the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם נהה על־המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל־ארץ תחתיות את־יורדי בור׃	יח	18	'Son of man, wail for the multitude of Egypt, and cast them down, even her, with the daughters of the mighty nations, unto the nether parts of the earth, with them that go down into the pit.
ממי נעמת רדה והשכבה את־ערלים׃	יט	19	Whom dost thou pass in beauty? Go down, and be thou laid with the uncircumcised.
בתוך חללי־חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל־המוניה׃	כ	20	They shall fall in the midst of them that are slain by the sword; she is delivered to the sword; draw her down and all her multitudes.
ידברו־לו אלי גבורים מתוך שאול את־עזריו ירדו שכבו הערלים חללי־חרב׃	כא	21	The strong among the mighty shall speak of him out of the midst of the nether-world with them that helped him; they are gone down, they lie still, even the uncircumcised, slain by the sword.
שם אשור וכל־קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃	כב	22	Asshur is there and all her company; their graves are round about them; all of them slain, fallen by the sword;
אשר נתנו קברתיה בירכתי־בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר־נתנו חתית בארץ חיים׃	כג	23	whose graves are set in the uttermost parts of the pit, and her company is round about her grave; all of them slain, fallen by the sword, who caused terror in the land of the living.
שם עילם וכל־המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר־ירדו ערלים ׀ אל־ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את־יורדי בור׃	כד	24	There is Elam and all her multitude round about her grave; all of them slain, fallen by the sword, who are gone down uncircumcised into the nether parts of the earth, who caused their terror in the land of the living; yet have they borne their shame with them that go down to the pit.
בתוך חללים נתנו משכב לה בכל־המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי־חרב כי־נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את־יורדי בור בתוך חללים נתן׃	כה	25	They have set her a bed in the midst of the slain with all her multitude; her graves are round about them; all of them uncircumcised, slain by the sword; because their terror was caused in the land of the living, yet have they borne their shame with them that go down to the pit; they are put in the midst of them that are slain.
שם משך תבל וכל־המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי־נתנו חתיתם בארץ חיים׃	כו	26	There is Meshech, Tubal, and all her multitude; her graves are round about them; all of them uncircumcised, slain by the sword; because they caused their terror in the land of the living.
ולא ישכבו את־גבורים נפלים מערלים אשר ירדו־שאול בכלי־מלחמתם ויתנו את־חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על־עצמותם כי־חתית גבורים בארץ חיים׃	כז	27	And they that are inferior to the uncircumcised shall not lie with the mighty that are gone down to the nether-world with their weapons of war, whose swords are laid under their heads, and whose iniquities are upon their bones; because the terror of the mighty was in the land of the living.
ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את־חללי־חרב׃	כח	28	But thou, in the midst of the uncircumcised shalt thou be broken and lie, even with them that are slain by the sword.
שמה אדום מלכיה וכל־נשיאיה אשר־נתנו בגבורתם את־חללי־חרב המה את־ערלים ישכבו ואת־ירדי בור׃	כט	29	There is Edom, her kings and all her princes, who for all their might are laid with them that are slain by the sword; they shall lie with the uncircumcised, and with them that go down to the pit.
שמה נסיכי צפון כלם וכל־צדני אשר־ירדו את־חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את־חללי־חרב וישאו כלמתם את־יורדי בור׃	ל	30	There are the princes of the north, all of them, and all the Zidonians, who are gone down with the slain, ashamed for all the terror which they caused by their might, and they lie uncircumcised with them that are slain by the sword, and bear their shame with them that go down to the pit.
אותם יראה פרעה ונחם על־כל־המונו המונה חללי־חרב פרעה וכל־חילו נאם אדני יהוה׃	לא	31	These shall Pharaoh see, and shall be comforted over all his multitude; even Pharaoh and all his army, slain by the sword, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
כי־נתתי את־חתיתי חתיתו בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את־חללי־חרב פרעה וכל־המונה נאם אדני יהוה׃ פ	לב	32	For I have put My terror in the land of the living; and he shall be laid in the midst of the uncircumcised, with them that are slain by the sword, even Pharaoh and all his multitude, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 33

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם דבר אל־בני־עמך ואמרת אליהם ארץ כי־אביא עליה חרב ולקחו עם־הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃	ב	2	'Son of man, speak to the children of thy people, and say unto them: When I bring the sword upon a land, if the people of the land take a man from among them, and set him for their watchman;
וראה את־החרב באה על־הארץ ותקע בשופר והזהיר את־העם׃	ג	3	if, when he seeth the sword come upon the land, he blow the horn, and warn the people;
ושמע השמע את־קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃	ד	4	then whosoever heareth the sound of the horn, and taketh not warning, if the sword come, and take him away, his blood shall be upon his own head;
את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃	ה	5	he heard the sound of the horn, and took not warning, his blood shall be upon him; whereas if he had taken warning, he would have delivered his soul.
והצפה כי־יראה את־החרב באה ולא־תקע בשופר והעם לא־נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד־הצפה אדרש׃ ס	ו	6	But if the watchman see the sword come, and blow not the horn, and the people be not warned, and the sword do come, and take any person from among them, he is taken away in his iniquity, but his blood will I require at the watchman's hand. {P}
ואתה בן־אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃	ז	7	So thou, son of man, I have set thee a watchman unto the house of Israel; therefore, when thou shalt hear the word at My mouth, warn them from Me.
באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃	ח	8	When I say unto the wicked: O wicked man, thou shalt surely die, and thou dost not speak to warn the wicked from his way; that wicked man shall die in his iniquity, but his blood will I require at thy hand.
ואתה כי־הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא־שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃ ס	ט	9	Nevertheless, if thou warn the wicked of his way to turn from it, and he turn not from his way; he shall die in his iniquity, but thou hast delivered thy soul. {P}
ואתה בן־אדם אמר אל־בית ישראל כן אמרתם לאמר כי־פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃	י	10	Therefore, O thou son of man, say unto the house of Israel: Thus ye speak, saying: Our transgressions and our sins are upon us, and we pine away in them; how then can we live?
אמר אליהם חי־אני ׀ נאם ׀ אדני יהוה אם־אחפץ במות הרשע כי אם־בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל׃ פ	יא	11	Say unto them: As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], I have no pleasure in the death of the wicked, but that the wicked turn from his way and live; turn ye, turn ye from your evil ways; for why will ye die, O house of Israel? {P}
ואתה בן־אדם אמר אל־בני־עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא־יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃	יב	12	And thou, son of man, say unto the children of thy people: The righteousness of the righteous shall not deliver him in the day of his transgression; and as for the wickedness of the wicked, he shall not stumble thereby in the day that he turneth from his wickedness; neither shall he that is righteous be able to live thereby in the day that he sinneth.
באמרי לצדיק חיה יחיה והוא־בטח על־צדקתו ועשה עול כל־צדקתיו צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר־עשה בו ימות׃	יג	13	When I say to the righteous, that he shall surely live; if he trust to his righteousness, and commit iniquity, none of his righteous deeds shall be remembered; but for his iniquity that he hath committed, for it shall he die.
ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה׃	יד	14	Again, when I say unto the wicked: Thou shalt surely die; if he turn from his sin, and do that which is lawful and right;
חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃	יה	15	if the wicked restore the pledge, give back that which he had taken by robbery, walk in the statutes of life, committing no iniquity; he shall surely live, he shall not die.
כל־חטאתיו חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה׃	יו	16	None of his sins that he hath committed shall be remembered against him; he hath done that which is lawful and right; he shall surely live.
ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא־יתכן׃	יז	17	Yet the children of thy people say: The way of the Lord is not equal; but as for them, their way is not equal.
בשוב־צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃	יח	18	When the righteous turneth from his righteousness, and committeth iniquity, he shall even die thereby.
ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃	יט	19	And when the wicked turneth from his wickedness, and doeth that which is lawful and right, he shall live thereby.
ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל פ	כ	20	Yet ye say: The way of the Lord is not equal. O house of Israel, I will judge you every one after his ways.' {P}
ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא־אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר׃	כא	21	And it came to pass in the twelfth year of our captivity, in the tenth month, in the fifth day of the month, that one that had escaped out of Yerushalam came unto me, saying: 'The city is smitten.'
ויד־יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את־פי עד־בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃ פ	כב	22	Now the hand of Yehovah had been upon me in the evening, before he that was escaped came; and He had opened my mouth against his coming to me in the morning; and my mouth was opened, and I was no more dumb. {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	כג	23	Then the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם ישבי החרבות האלה על־אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את־הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה׃ ס	כד	24	'Son of man, they that inhabit those waste places in the land of Israel speak, saying: Abraham was one, and he inherited the land; but we are many; the land is given us for inheritance. {S}
לכן אמר אליהם כה־אמר ׀ אדני יהוה על־הדם ׀ תאכלו ועינכם תשאו אל־גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃	כה	25	Wherefore say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. Ye eat with the blood, and lift up your eyes unto your idols, and shed blood; and shall ye possess the land?
עמדתם על־חרבכם עשיתן תועבה ואיש את־אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו׃ ס	כו	26	Ye stand upon your sword, ye work abomination, and ye defile every one his neighbour's wife; and shall ye possess the land? {S}
כה־תאמר אלהם כה־אמר אדני יהוה חי־אני אם־לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על־פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃	כז	27	Thus shalt thou say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: As I live, surely they that are in the waste places shall fall by the sword, and him that is in the open field will I give to the beasts to be devoured, and they that are in the strongholds and in the caves shall die of the pestilence.
ונתתי את־הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃	כח	28	And I will make the land most desolate, and the pride of her power shall cease; and the mountains of Israel shall be desolate, so that none shall pass through.
וידעו כי־אני יהוה בתתי את־הארץ שממה ומשמה על כל־תועבתם אשר עשו׃ ס	כט	29	Then shall they know that I am Yehovah, when I have made the land most desolate, because of all their abominations which they have committed. {P}
ואתה בן־אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר־חד את־אחד איש את־אחיו לאמר באו־נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃	ל	30	And as for thee, son of man, the children of thy people that talk of thee by the walls and in the doors of the houses, and speak one to another, every one to his brother, saying: Come, I pray you, and hear what is the word that cometh forth from Yehovah;
ויבואו אליך כמבוא־עם וישבו לפניך עמי ושמעו את־דבריך ואותם לא יעשו כי־עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃	לא	31	and come unto thee as the people cometh, and sit before thee as My people, and hear thy words, but do them not--for with their mouth they show much love, but their heart goeth after their covetousness;
והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את־דבריך ועשים אינם אותם׃	לב	32	and, lo, thou art unto them as a love song of one that hath a pleasant voice, and can play well on an instrument; so they hear thy words, but they do them not--
ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ ס	לג	33	when this cometh to pass--behold, it cometh--then shall they know that a prophet hath been among them.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 34

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם הנבא על־רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר ׀ אדני יהוה הוי רעי־ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃	ב	2	'Son of man, prophesy against the shepherds of Israel, prophesy, and say unto them, even to the shepherds: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Woe unto the shepherds of Israel that have fed themselves! should not the shepherds feed the sheep?
את־החלב תאכלו ואת־הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃	ג	3	Ye did eat the fat, and ye clothed you with the wool, ye killed the fatlings; but ye fed not the sheep.
את־הנחלות לא חזקתם ואת־החולה לא־רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת־הנדחת לא השבתם ואת־האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃	ד	4	The weak have ye not strengthened, neither have ye healed that which was sick, neither have ye bound up that which was broken, neither have ye brought back that which was driven away, neither have ye sought that which was lost; but with force have ye ruled over them and with rigour.
ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל־חית השדה ותפוצינה׃	ה	5	So were they scattered, because there was no shepherd; and they became food to all the beasts of the field, and were scattered.
ישגו צאני בכל־ההרים ועל כל־גבעה רמה ועל כל־פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃	ו	6	My sheep wandered through all the mountains, and upon every high hill, yea, upon all the face of the earth were My sheep scattered, and there was none that did search or seek.
לכן רעים שמעו את־דבר יהוה׃	ז	7	Therefore, ye shepherds, hear the word of Yehovah:
חי־אני נאם ׀ אדני יהוה אם־לא יען היות־צאני ׀ לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל־חית השדה מאין רעה ולא־דרשו רעי את־צאני וירעו הרעים אותם ואת־צאני לא רעו׃ ס	ח	8	As I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], surely forasmuch as My sheep became a prey, and My sheep became food to all the beasts of the field, because there was no shepherd, neither did My shepherds search for My sheep, but the shepherds fed themselves, and fed not My sheep;
לכן הרעים שמעו דבר־יהוה׃	ט	9	therefore, ye shepherds, hear the word of Yehovah:
כה־אמר אדני יהוה הנני אל־הרעים ודרשתי את־צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא־ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא־תהיין להם לאכלה׃ ס	י	10	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I am against the shepherds; and I will require My sheep at their hand, and cause them to cease from feeding the sheep; neither shall the shepherds feed themselves any more; and I will deliver My sheep from their mouth, that they may not be food for them. {S}
כי כה אמר אדני יהוה הנני־אני ודרשתי את־צאני ובקרתים׃	יא	11	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, here am I, and I will search for My sheep, and seek them out.
כבקרת רעה עדרו ביום־היותו בתוך־צאנו נפרשות כן אבקר את־צאני והצלתי אתהם מכל־המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃	יב	12	As a shepherd seeketh out his flock in the day that he is among his sheep that are separated, so will I seek out My sheep; and I will deliver them out of all places whither they have been scattered in the day of clouds and thick darkness.
והוצאתים מן־העמים וקבצתים מן־הארצות והביאתים אל־אדמתם ורעיתים אל־הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃	יג	13	And I will bring them out from the peoples, and gather them from the countries, and will bring them into their own land; and I will feed them upon the mountains of Israel, by the streams, and in all the habitable places of the country.
במרעה־טוב ארעה אתם ובהרי מרום־ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל־הרי ישראל׃	יד	14	I will feed them in a good pasture, and upon the high mountains of Israel shall their fold be; there shall they lie down in a good fold, and in a fat pasture shall they feed upon the mountains of Israel.
אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃	יה	15	I will feed My sheep, and I will cause them to lie down, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
את־האבדת אבקש ואת־הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת־החולה אחזק ואת־השמנה ואת־החזקה אשמיד ארענה במשפט׃	יו	16	I will seek that which was lost, and will bring back that which was driven away, and will bind up that which was broken, and will strengthen that which was sick; and the fat and the strong I will destroy, I will feed them in justice.
ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין־שה לשה לאילים ולעתודים׃	יז	17	And as for you, O My flock, thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I judge between cattle and cattle, even the rams and the he-goats.
המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע־מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃	יח	18	Seemeth it a small thing unto you to have fed upon the good pasture, but ye must tread down with your feet the residue of your pasture? and to have drunk of the settled waters, but ye must foul the residue with your feet?
וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃ ס	יט	19	And as for My sheep, they eat that which ye have trodden with your feet, and they drink that which ye have fouled with your feet. {P}
לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני־אני ושפטתי בין־שה בריה ובין שה רזה׃	כ	20	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] unto them: Behold, I, even I, will judge between the fat cattle and the lean cattle.
יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל־הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל־החוצה׃	כא	21	Because ye thrust with side and with shoulder, and push all the weak with your horns, till ye have scattered them abroad;
והושעתי לצאני ולא־תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃	כב	22	therefore will I save My flock, and they shall no more be a prey; and I will judge between cattle and cattle.
והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא־יהיה להן לרעה׃	כג	23	And I will set up one shepherd over them, and he shall feed them, even My servant David; he shall feed them, and he shall be their shepherd.
ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃	כד	24	And I Yehovah will be their God, and My servant David prince among them; I Yehovah have spoken.
וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה־רעה מן־הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃	כה	25	And I will make with them a covenant of peace, and will cause evil beasts to cease out of the land; and they shall dwell safely in the wilderness, and sleep in the woods.
ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃	כו	26	And I will make them and the places round about My hill a blessing; and I will cause the shower to come down in its season; there shall be showers of blessing.
ונתן עץ השדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני יהוה בשברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃	כז	27	And the tree of the field shall yield its fruit, and the earth shall yield her produce, and they shall be safe in their land; and they shall know that I am Yehovah, when I have broken the bars of their yoke, and have delivered them out of the hand of those that made bondmen of them.
ולא־יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃	כח	28	And they shall no more be a prey to the nations, neither shall the beast of the earth devour them; but they shall dwell safely, and none shall make them afraid.
והקמתי להם מטע לשם ולא־יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא־ישאו עוד כלמת הגוים׃	כט	29	And I will raise up unto them a plantation for renown, and they shall be no more consumed with hunger in the land, neither bear the shame of the nations any more.
וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃	ל	30	And they shall know that I Yehovah their God am with them, and that they, the house of Israel, are My people, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃ פ	לא	31	And ye My sheep, the sheep of My pasture, are men, and I am your God, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 35

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך על־הר שעיר והנבא עליו׃	ב	2	'Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,
ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר־שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃	ג	3	and say unto it: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I am against thee, O mount Seir, and I will stretch out My hand against thee, and I will make thee most desolate.
עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי־אני יהוה׃	ד	4	I will lay thy cities waste, and thou shalt be desolate; and thou shalt know that I am Yehovah.
יען היות לך איבת עולם ותגר את־בני־ישראל על־ידי־חרב בעת אידם בעת עון קץ׃	ה	5	Because thou hast had a hatred of old, and hast hurled the children of Israel unto the power of the sword in the time of their calamity, in the time of the iniquity of the end;
לכן חי־אני נאם אדני יהוה כי־לדם אעשך ודם ירדפך אם־לא דם שנאת ודם ירדפך׃	ו	6	therefore, as I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], I will prepare thee unto blood, and blood shall pursue thee; surely thou hast hated thine own blood, therefore blood shall pursue thee.
ונתתי את־הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃	ז	7	Thus will I make mount Seir most desolate, and cut off from it him that passeth through and him that returneth.
ומלאתי את־הריו חלליו גבעותיך וגאותיך וכל־אפיקיך חללי־חרב יפלו בהם׃	ח	8	And I will fill his mountains with his slain; in thy hills and in thy valleys and in all thy streams shall they fall that are slain with the sword.
שממות עולם אתנך ועריך לא תשבנה תישבנה וידעתם כי־אני יהוה׃	ט	9	I will make thee perpetual desolations, and thy cities shall not return; and ye shall know that I am Yehovah.
יען אמרך את־שני הגוים ואת־שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃	י	10	Because thou hast said: These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess it; whereas Yehovah was there; {S}
לכן חי־אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃	יא	11	therefore, as I live, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], I will do according to thine anger and according to thine envy, which thou hast used out of thy hatred against them; and I will make Myself known among them, when I shall judge thee.
וידעת כי־אני יהוה שמעתי ׀ את־כל־נאצותיך אשר אמרת על־הרי ישראל לאמר ׀ שממו שממה לנו נתנו לאכלה׃	יב	12	And thou shalt know that I Yehovah have heard all thy blasphemies which thou hast spoken against the mountains of Israel, saying: They are laid desolate, they are given us to devour.
ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ ס	יג	13	And ye have magnified yourselves against Me with your mouth, and have multiplied your words against Me; I have heard it. {S}
כה אמר אדני יהוה כשמח כל־הארץ שממה אעשה־לך׃	יד	14	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: When the whole earth rejoiceth, I will make thee desolate.
כשמחתך לנחלת בית־ישראל על אשר־שממה כן אעשה־לך שממה תהיה הר־שעיר וכל־אדום כלה וידעו כי־אני יהוה׃ פ	יה	15	As thou didst rejoice over the inheritance of the house of Israel, because it was desolate, so will I do unto thee; thou shalt be desolate, O mount Seir, and all Edom, even all of it; and they shall know that I am Yehovah. {P}

Chapter 36

ואתה בן־אדם הנבא אל־הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר־יהוה׃	א	1	And thou, son of man, prophesy unto the mountains of Israel, and say: Ye mountains of Israel, hear the word of Yehovah.
כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃	ב	2	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because the enemy hath said against you: Aha! even the ancient high places are ours in possession;
לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על־שפת לשון ודבת־עם׃	ג	3	therefore prophesy, and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because, even because they have made you desolate, and swallowed you up on every side, that ye might be a possession unto the rest of the nations, and ye are taken up in the lips of talkers, and the evil report of the people;
לכן הרי ישראל שמעו דבר־אדני יהוה כה־אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃ ס	ד	4	therefore, ye mountains of Israel, hear the word of the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] to the mountains and to the hills, to the streams and to the valleys, to the desolate wastes and to the cities that are forsaken, which are become a prey and derision to the residue of the nations that are round about;
לכן כה־אמר אדני יהוה אם־לא באש קנאתי דברתי על־שארית הגוים ועל־אדום כלא אשר נתנו־את־ארצי ׀ להם למורשה בשמחת כל־לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז׃	ה	5	therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Surely in the fire of My jealousy have I spoken against the residue of the nations, and against all Edom, that have appointed My land unto themselves for a possession with the joy of all their heart, with disdain of soul, to cast it out for a prey;
לכן הנבא על־אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה־אמר ׀ אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם׃	ו	6	therefore prophesy concerning the land of Israel, and say unto the mountains and to the hills, to the streams and to the valleys: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I have spoken in My jealousy and in My fury, because ye have borne the shame of the nations;
לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את־ידי אם־לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו׃	ז	7	therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I have lifted up My hand: Surely the nations that are round about you, they shall bear their shame.
ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃	ח	8	But ye, O mountains of Israel, ye shall shoot forth your branches, and yield your fruit to My people Israel; for they are at hand to come.
כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם׃	ט	9	For, behold, I am for you, and I will turn unto you, and ye shall be tilled and sown;
והרביתי עליכם אדם כל־בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה׃	י	10	and I will multiply men upon you, all the house of Israel, even all of it; and the cities shall be inhabited, and the waste places shall be builded;
והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והטבתי מראשתיכם וידעתם כי־אני יהוה׃	יא	11	and I will multiply upon you man and beast, and they shall increase and be fruitful; and I will cause you to be inhabited after your former estate, and will do better unto you than at your beginnings; and ye shall know that I am Yehovah.
והולכתי עליכם אדם את־עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא־תוסף עוד לשכלם׃ ס	יב	12	Yea, I will cause men to walk upon you, even my people Israel, and they shall possess thee, and thou shalt be their inheritance; and thou shalt no more henceforth bereave them of children. {S}
כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם את אתי ומשכלת גוייך גויך היית׃	יג	13	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Because they say unto you: Thou land art a devourer of men, and hast been a bereaver of thy nations;
לכן אדם לא־תאכלי עוד וגוייך וגויך לא תשכלי־עוד תכשלי נאם אדני יהוה׃	יד	14	therefore thou shalt devour men no more, neither bereave thy nations any more, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi];
ולא־אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי־עוד וגוייך וגויך לא־תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃ ס	יה	15	neither will I suffer the shame of the nations any more to be heard against thee, neither shalt thou bear the reproach of the peoples any more, neither shalt thou cause thy nations to stumble any more, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יו	16	Moreover the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם בית ישראל ישבים על־אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃	יז	17	'Son of man, when the house of Israel dwelt in their own land, they defiled it by their way and by their doings; their way before Me was as the uncleanness of a woman in her impurity.
ואשפך חמתי עליהם על־הדם אשר־שפכו על־הארץ ובגלוליהם טמאוה׃	יח	18	Wherefore I poured out My fury upon them for the blood which they had shed upon the land, and because they had defiled it with their idols;
ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים׃	יט	19	and I scattered them among the nations, and they were dispersed through the countries; according to their way and according to their doings I judged them.
ויבוא אל־הגוים אשר־באו שם ויחללו את־שם קדשי באמר להם עם־יהוה אלה ומארצו יצאו׃	כ	20	And when they came unto the nations, whither they came, they profaned My holy name; in that men said of them: These are the people of Yehovah, and are gone forth out of His land.
ואחמל על־שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר־באו שמה׃ ס	כא	21	But I had pity for My holy name, which the house of Israel had profaned among the nations, whither they came. {P}
לכן אמר לבית־ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם־לשם־קדשי אשר חללתם בגוים אשר־באתם שם׃	כב	22	Therefore say unto the house of Israel: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I do not this for your sake, O house of Israel, but for My holy name, which ye have profaned among the nations, whither ye came.
וקדשתי את־שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי־אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם׃	כג	23	And I will sanctify My great name, which hath been profaned among the nations, which ye have profaned in the midst of them; and the nations shall know that I am Yehovah, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], when I shall be sanctified in you before their eyes.
ולקחתי אתכם מן־הגוים וקבצתי אתכם מכל־הארצות והבאתי אתכם אל־אדמתכם׃	כד	24	For I will take you from among the nations, and gather you out of all the countries, and will bring you into your own land.
וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל־גלוליכם אטהר אתכם׃	כה	25	And I will sprinkle clean water upon you, and ye shall be clean; from all your uncleannesses, and from all your idols, will I cleanse you.
ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את־לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃	כו	26	A new heart also will I give you, and a new spirit will I put within you; and I will take away the stony heart out of your flesh, and I will give you a heart of flesh.
ואת־רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר־בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם׃	כז	27	And I will put My spirit within you, and cause you to walk in My statutes, and ye shall keep Mine ordinances, and do them.
וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃	כח	28	And ye shall dwell in the land that I gave to your fathers; and ye shall be My people, and I will be your God.
והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל־הדגן והרביתי אתו ולא־אתן עליכם רעב׃	כט	29	And I will save you from all your uncleannesses; and I will call for the corn, and will increase it, and lay no famine upon you.
והרביתי את־פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃	ל	30	And I will multiply the fruit of the tree, and the increase of the field, that ye may receive no more the reproach of famine among the nations.
וזכרתם את־דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא־טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם׃	לא	31	Then shall ye remember your evil ways, and your doings that were not good; and ye shall loathe yourselves in your own sight for your iniquities and for your abominations.
לא למענכם אני־עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל׃ ס	לב	32	Not for your sake do I this, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], be it known unto you; be ashamed and confounded for your ways, O house of Israel. {S}
כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את־הערים ונבנו החרבות׃	לג	33	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: In the day that I cleanse you from all your iniquities, I will cause the cities to be inhabited, and the waste places shall be builded.
והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל־עובר׃	לד	34	And the land that was desolate shall be tilled, whereas it was a desolation in the sight of all that passed by.
ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן־עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו׃	לה	35	And they shall say: This land that was desolate is become like the garden of Eden; and the waste and desolate and ruined cities are fortified and inhabited.
וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי ׀ אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי׃ ס	לו	36	Then the nations that are left round about you shall know that I Yehovah have builded the ruined places, and planted that which was desolate; I Yehovah have spoken it, and I will do it. {S}
כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית־ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם׃	לז	37	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: I will yet for this be inquired of by the house of Israel, to do it for them; I will increase them with men like a flock.
כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי־אני יהוה׃ ס	לח	38	As the flock for sacrifice, as the flock of Yerushalam in her appointed seasons, so shall the waste cities be filled with flocks of men; and they shall know that I am Yehovah.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 37

היתה עלי יד־יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃	א	1	The hand of Yehovah was upon me, and Yehovah carried me out in a spirit, and set me down in the midst of the valley, and it was full of bones;
והעבירני עליהם סביב ׀ סביב והנה רבות מאד על־פני הבקעה והנה יבשות מאד׃	ב	2	and He caused me to pass by them round about, and, behold, there were very many in the open valley; and, lo, they were very dry.
ויאמר אלי בן־אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃	ג	3	And He said unto me: 'Son of man, can these bones live?' And I answered: 'O Lord GOD [Adonai Yehovi], Thou knowest.'
ויאמר אלי הנבא על־העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר־יהוה׃	ד	4	Then He said unto me: 'Prophesy over these bones, and say unto them: O ye dry bones, hear the word of Yehovah:
כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃	ה	5	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] unto these bones: Behold, I will cause breath to enter into you, and ye shall live.
ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי־אני יהוה׃	ו	6	And I will lay sinews upon you, and will bring up flesh upon you, and cover you with skin, and put breath in you, and ye shall live; and ye shall know that I am Yehovah.'
ונבאתי כאשר צויתי ויהי־קול כהנבאי והנה־רעש ותקרבו עצמות עצם אל־עצמו׃	ז	7	So I prophesied as I was commanded; and as I prophesied, there was a noise, and behold a commotion, and the bones came together, bone to its bone.
וראיתי והנה־עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃	ח	8	And I beheld, and, lo, there were sinews upon them, and flesh came up, and skin covered them above; but there was no breath in them.
ויאמר אלי הנבא אל־הרוח הנבא בן־אדם ואמרת אל־הרוח כה־אמר ׀ אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃	ט	9	Then said He unto me: 'Prophesy unto the breath, prophesy, son of man, and say to the breath: {S} Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Come from the four winds, O breath, and breathe upon these slain, that they may live.'
והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על־רגליהם חיל גדול מאד־מאד׃ ס	י	10	So I prophesied as He commanded me, and the breath came into them, and they lived, and stood up upon their feet, an exceeding great host.
ויאמר אלי בן־אדם העצמות האלה כל־בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃	יא	11	Then He said unto me: 'Son of man, these bones are the whole house of Israel; behold, they say: Our bones are dried up, and our hope is lost; we are clean cut off.
לכן הנבא ואמרת אליהם כה־אמר אדני יהוה הנה אני פתח את־קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל־אדמת ישראל׃ ס	יב	12	Therefore prophesy, and say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will open your graves, and cause you to come up out of your graves, O My people; and I will bring you into the land of Israel.
וידעתם כי־אני יהוה בפתחי את־קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃	יג	13	And ye shall know that I am Yehovah, when I have opened your graves, and caused you to come up out of your graves, O My people.
ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על־אדמתכם וידעתם כי־אני יהוה דברתי ועשיתי נאם־יהוה׃ פ	יד	14	And I will put My spirit in you, and ye shall live, and I will place you in your own land; and ye shall know that I Yehovah have spoken, and performed it, saith Yehovah.' {P}
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	יה	15	And the word of Yehovah came unto me, saying:
ואתה בן־אדם קח־לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל־בית ישראל חבריו חברו׃	יו	16	'And thou, son of man, take thee one stick, and write upon it: For Judah, and for the children of Israel his companions; then take another stick, and write upon it: For Joseph, the stick of Ephraim, and of all the house of Israel his companions;
וקרב אתם אחד אל־אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃	יז	17	and join them for thee one to another into one stick, that they may become one in thy hand.
וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא־תגיד לנו מה־אלה לך׃	יח	18	And when the children of thy people shall speak unto thee, saying: Wilt thou not tell us what thou meanest by these?
דבר אלהם כה־אמר אדני יהוה הנה אני לקח את־עץ יוסף אשר ביד־אפרים ושבטי ישראל חבריו חברו ונתתי אותם עליו את־עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃	יט	19	say into them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will take the stick of Joseph, which is in the hand of Ephraim, and the tribes of Israel his companions; and I will put them unto him together with the stick of Judah, and make them one stick, and they shall be one in My hand.
והיו העצים אשר־תכתב עליהם בידך לעיניהם׃	כ	20	And the sticks whereon thou writest shall be in thy hand before their eyes.
ודבר אליהם כה־אמר אדני יהוה הנה אני לקח את־בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו־שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל־אדמתם׃	כא	21	And say unto them: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will take the children of Israel from among the nations, whither they are gone, and will gather them on every side, and bring them into their own land;
ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיו־עוד יהיה לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃	כב	22	and I will make them one nation in the land, upon the mountains of Israel, and one king shall be king to them all; and they shall be no more two nations, neither shall they be divided into two kingdoms any more at all;
ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃	כג	23	neither shall they defile themselves any more with their idols, nor with their detestable things, nor with any of their transgressions; but I will save them out of all their dwelling-places, wherein they have sinned, and will cleanse them; so shall they be My people, and I will be their God.
ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃	כד	24	And My servant David shall be king over them, and they all shall have one shepherd; they shall also walk in Mine ordinances, and observe My statutes, and do them.
וישבו על־הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו־בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד־עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃	כה	25	And they shall dwell in the land that I have given unto Jacob My servant, wherein your fathers dwelt; and they shall dwell therein, they, and their children, and their children's children, for ever; and David My servant shall be their prince for ever.
וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את־מקדשי בתוכם לעולם׃	כו	26	Moreover I will make a covenant of peace with them--it shall be an everlasting covenant with them; and I will establish them, and multiply them, and will set My sanctuary in the midst of them for ever.
והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו־לי לעם׃	כז	27	My dwelling-place also shall be over them; and I will be their God, and they shall be My people.
וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את־ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃ ס	כח	28	And the nations shall know that I am Yehovah that sanctify Israel, when My sanctuary shall be in the midst of them for ever.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 38

ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃	א	1	And the word of Yehovah came unto me, saying:
בן־אדם שים פניך אל־גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו׃	ב	2	'Son of man, set thy face toward Gog, of the land of Magog, the chief prince of Meshech and Tubal, and prophesy against him,
ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃	ג	3	and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I am against thee, O Gog, chief prince of Meshech and Tubal;
ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת־כל־חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם׃	ד	4	and I will turn thee about, and put hooks into thy jaws, and I will bring thee forth, and all thine army, horses and horsemen, all of them clothed most gorgeously, a great company with buckler and shield, all of them handling swords:
פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע׃	ה	5	Persia, Cush, and Put with them, all of them with shield and helmet;
גמר וכל־אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת־כל־אגפיו עמים רבים אתך׃	ו	6	Gomer, and all his bands; the house of Togarmah in the uttermost parts of the north, and all his bands; even many peoples with thee.
הכן והכן לך אתה וכל־קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר׃	ז	7	Be thou prepared, and prepare for thyself, thou, and all thy company that are assembled unto thee, and be thou guarded of them.
מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא ׀ אל־ארץ ׀ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר־היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם׃	ח	8	After many days thou shalt be mustered for service, in the latter years thou shalt come against the land that is brought back from the sword, that is gathered out of many peoples, against the mountains of Israel, which have been a continual waste; but it is brought forth out of the peoples, and they dwell safely all of them.
ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל־אגפיך ועמים רבים אותך׃ ס	ט	9	And thou shalt ascend, thou shalt come like a storm, thou shalt be like a cloud to cover the land, thou, and all thy bands, and many peoples with thee. {S}
כה אמר אדני יהוה והיה ׀ ביום ההוא יעלו דברים על־לבבך וחשבת מחשבת רעה׃	י	10	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: It shall come to pass in that day, that things shall come into thy mind, and thou shalt devise an evil device;
ואמרת אעלה על־ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם׃	יא	11	and thou shalt say: I will go up against the land of unwalled villages; I will come upon them that are at quiet, that dwell safely, all of them dwelling without walls, and having neither bars nor gates;
לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על־חרבות נושבת ואל־עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על־טבור הארץ׃	יב	12	to take the spoil and to take the prey; to turn thy hand against the waste places that are now inhabited, and against the people that are gathered out of the nations, that have gotten cattle and goods, that dwell in the middle of the earth.
שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל־כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת ׀ כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול׃ ס	יג	13	Sheba, and Dedan, and the merchants of Tarshish, with all the magnates thereof, shall say unto thee: Comest thou to take the spoil? hast thou assembled thy company to take the prey? to carry away silver and gold, to take away cattle and goods, to take great spoil? {S}
לכן הנבא בן־אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ׀ ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע׃	יד	14	Therefore, son of man, prophesy, and say unto Gog: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: In that day when My people Israel dwelleth safely, shalt thou not know it?
ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב׃	יה	15	And thou shalt come from thy place out of the uttermost parts of the north, thou, and many peoples with thee, all of them riding upon horses, a great company and a mighty army;
ועלית על־עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על־ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃ ס	יו	16	and thou shalt come up against My people Israel, as a cloud to cover the land; it shall be in the end of days, and I will bring thee against My land, that the nations may know Me, when I shall be sanctified through thee, O Gog, before their eyes. {S}
כה־אמר אדני יהוה האתה־הוא אשר־דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם׃ ס	יז	17	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Art thou he of whom I spoke in old time by My servants the prophets of Israel, that prophesied in those days for many years, that I would bring thee against them? {S}
והיה ׀ ביום ההוא ביום בוא גוג על־אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי׃	יח	18	And it shall come to pass in that day, when Gog shall come against the land of Israel, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], that My fury shall arise up in My nostrils.
ובקנאתי באש־עברתי דברתי אם־לא ׀ ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃	יט	19	For in My jealousy and in the fire of My wrath have I spoken: Surely in that day there shall be a great shaking in the land of Israel;
ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל־הרמש הרמש על־האדמה וכל האדם אשר על־פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל־חומה לארץ תפול׃	כ	20	so that the fishes of the sea, and the fowls of the heaven, and the beasts of the field and all creeping things that creep upon the ground, and all the men that are upon the face of the earth, shall shake at My presence, and the mountains shall be thrown down, and the steep places shall fall, and every wall shall fall to the ground.
וקראתי עליו לכל־הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה׃	כא	21	And I will call for a sword against him throughout all my mountains, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; every man's sword shall be against his brother.
ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל־אגפיו ועל־עמים רבים אשר אתו׃	כב	22	And I will plead against him with pestilence and with blood; and I will cause to rain upon him, and upon his bands, and upon the many peoples that are with him, an overflowing shower, and great hailstones, fire, and brimstone.
והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי־אני יהוה׃ ס	כג	23	Thus will I magnify Myself, and sanctify Myself, and I will make Myself known in the eyes of many nations; and they shall know that I am Yehovah. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 39

ואתה בן־אדם הנבא על־גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃	א	1	And thou, son of man, prophesy against Gog, and say: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I am against thee, O Gog, chief prince of Meshech and Tubal;
ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על־הרי ישראל׃	ב	2	and I will turn thee about and lead thee on, and will cause thee to come up from the uttermost parts of the north; and I will bring thee upon the mountains of Israel;
והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃	ג	3	and I will smite thy bow out of thy left hand, and will cause thine arrows to fall out of thy right hand.
על־הרי ישראל תפול אתה וכל־אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל־כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃	ד	4	Thou shalt fall upon the mountains of Israel, thou, and all thy bands, and the peoples that are with thee; I will give thee unto the ravenous birds of every sort and to the beasts of the field, to be devoured.
על־פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃	ה	5	Thou shalt fall upon the open field; for I have spoken it, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ושלחתי־אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי־אני יהוה׃	ו	6	And I will send a fire on Magog, and on them that dwell safely in the isles; and they shall know that I am Yehovah.
ואת־שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא־אחל את־שם־קדשי עוד וידעו הגוים כי־אני יהוה קדוש בישראל׃	ז	7	And My holy name will I make known in the midst of My people Israel; neither will I suffer My holy name to be profaned any more; and the nations shall know that I am Yehovah, the Holy One in Israel.
הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃	ח	8	Behold, it cometh, and it shall be done, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]; This is the day whereof I have spoken.
ויצאו ישבי ׀ ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃	ט	9	And they that dwell in the cities of Israel shall go forth, and shall make fires of the weapons and use them as fuel, both the shields and the bucklers, the bows and the arrows, and the hand-staves, and the spears, and they shall make fires of them seven years;
ולא־ישאו עצים מן־השדה ולא יחטבו מן־היערים כי בנשק יבערו־אש ושללו את־שלליהם ובזזו את־בזזיהם נאם אדני יהוה׃ ס	י	10	so that they shall take no wood out of the field, neither cut down any out of the forests, for they shall make fires of the weapons; and they shall spoil those that spoiled them, and rob those that robbed them, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {S}
והיה ביום ההוא אתן לגוג ׀ מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה וקראו גיא המון גוג׃	יא	11	And it shall come to pass in that day, that I will give unto Gog a place fit for burial in Israel, the valley of them that pass through on the east of the sea; and it shall stop them that pass through; and there shall they bury Gog and all his multitude; and they shall call it the valley of Hamon-gog.
וקברום בית ישראל למען טהר את־הארץ שבעה חדשים׃	יב	12	And seven months shall the house of Israel be burying them, that they may cleanse the land.
וקברו כל־עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃	יג	13	Yea, all the people of the land shall bury them, and it shall be to them a renown; in the day that I shall be glorified, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את־העברים את־הנותרים על־פני הארץ לטהרה מקצה שבעה־חדשים יחקרו׃	יד	14	And they shall set apart men of continual employment, that shall pass through the land to bury with them that pass through those that remain upon the face of the land, to cleanse it; after the end of seven months shall they search.
ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל־גיא המון גוג׃	יה	15	And when they that pass through shall pass through the land, and any seeth a man's bone, then shall he set up a sign by it, till the buriers have buried it in the valley of Hamon-gog.
וגם שם־עיר המונה וטהרו הארץ׃ ס	יו	16	And Hamonah shall also be the name of a city. Thus shall they cleanse the land. {P}
ואתה בן־אדם כה־אמר ׀ אדני יהוה אמר לצפור כל־כנף ולכל ׀ חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על־זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃	יז	17	And thou, son of man, thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Speak unto the birds of every sort, and to every beast of the field: Assemble yourselves, and come; gather yourselves on every side to My feast that I do prepare for you, even a great feast, upon the mountains of Israel, that ye may eat flesh and drink blood.
בשר גבורים תאכלו ודם־נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃	יח	18	The flesh of the mighty shall ye eat, and the blood of the princes of the earth shall ye drink; rams, lambs, and goats, bullocks, fatlings of Bashan are they all of them.
ואכלתם־חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר־זבחתי לכם׃	יט	19	And ye shall eat fat till ye be full, and drink blood till ye be drunken, of My feast which I have prepared for you.
ושבעתם על־שלחני סוס ורכב גבור וכל־איש מלחמה נאם אדני יהוה׃	כ	20	And ye shall be filled at My table with horses and horsemen, with mighty men, and with all men of war, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
ונתתי את־כבודי בגוים וראו כל־הגוים את־משפטי אשר עשיתי ואת־ידי אשר־שמתי בהם׃	כא	21	And I will set My glory among the nations, and all the nations shall see My judgment that I have executed, and My hand that I have laid upon them.
וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן־היום ההוא והלאה׃	כב	22	So the house of Israel shall know that I am Yehovah their God, from that day and forward.
וידעו הגוים כי בעונם גלו בית־ישראל על אשר מעלו־בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃	כג	23	And the nations shall know that the house of Israel went into captivity for their iniquity, because they broke faith with Me, and I hid My face from them; so I gave them into the hand of their adversaries, and they fell all of them by the sword.
כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃ ס	כד	24	According to their uncleanness and according to their transgressions did I unto them; and I hid My face from them. {S}
לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את־שבות שבית יעקב ורחמתי כל־בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃	כה	25	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Now will I bring back the captivity of Jacob, and have compassion upon the whole house of Israel; and I will be jealous for My holy name.
ונשו את־כלמתם ואת־כל־מעלם אשר מעלו־בי בשבתם על־אדמתם לבטח ואין מחריד׃	כו	26	And they shall bear their shame, and all their breach of faith which they have committed against Me, when they shall dwell safely in their land, and none shall make them afraid;
בשובבי אותם מן־העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃	כז	27	when I have brought them back from the peoples, and gathered them out of their enemies' lands, and am sanctified in them in the sight of many nations.
וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל־הגוים וכנסתים על־אדמתם ולא־אותיר עוד מהם שם׃	כח	28	And they shall know that I am Yehovah their God, in that I caused them to go into captivity among the nations, and have gathered them unto their own land; and I will leave none of them any more there;
ולא־אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את־רוחי על־בית ישראל נאם אדני יהוה׃ פ	כט	29	neither will I hide My face any more from them; for I have poured out My spirit upon the house of Israel, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 40

בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם ׀ היום הזה היתה עלי יד־יהוה ויבא אתי שמה׃	א	1	In the five and twentieth year of our captivity, in the beginning of the year, in the tenth day of the month, in the fourteenth year after that the city was smitten, in the selfsame day, the hand of Yehovah was upon me, and He brought me thither.
במראות אלהים הביאני אל־ארץ ישראל ויניחני אל־הר גבה מאד ועליו כמבנה־עיר מנגב׃	ב	2	In the visions of God brought He me into the land of Israel, and set me down upon a very high mountain, whereon was as it were the frame of a city on the south.
ויביא אותי שמה והנה־איש מראהו כמראה נחשת ופתיל־פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃	ג	3	And He brought me thither, and, behold, there was a man, whose appearance was like the appearance of brass, with a line of flax in his hand, and a measuring reed; and he stood in the gate.
וידבר אלי האיש בן־אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר־אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את־כל־אשר־אתה ראה לבית ישראל׃	ד	4	And the man said unto me: 'Son of man, behold with thine eyes, and hear with thine ears, and set thy heart upon all that I shall show thee, for to the intent that I might show them unto thee art thou brought thither; declare all that thou seest to the house of Israel.'
והנה חומה מחוץ לבית סביב ׀ סביב וביד האיש קנה המדה שש־אמות באמה וטפח וימד את־רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד׃	ה	5	And behold a wall on the outside of the house round about, and in the man's hand a measuring reed of six cubits long, of a cubit and a hand-breadth each; so he measured the breadth of the building, one reed, and the height, one reed.
ויבוא אל־שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותיו במעלותו וימד ׀ את־סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב׃	ו	6	Then came he unto the gate which looketh toward the east, and went up the steps thereof; and he measured the jamb of the gate, one reed broad, and the other jamb, one reed broad.
והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד׃	ז	7	And every cell was one reed long, and one reed broad; and the space between the cells was five cubits; and the jambs of the gate by the porch of the gate within were one reed.
וימד את־אלם השער מהבית קנה אחד׃	ח	8	He measured also the porch of the gate toward the house, one reed.
וימד את־אלם השער שמנה אמות ואיליו ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית׃	ט	9	Then measured he the porch of the gate, eight cubits; and the posts thereof, two cubits; and the porch of the gate was inward.
ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו׃	י	10	And the cells of the gate eastward were three on this side, and three on that side; they three were of one measure; and the posts had one measure on this side and on that side.
וימד את־רחב פתח־השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות׃	יא	11	And he measured the breadth of the entry of the gate, ten cubits; and the length of the gate, thirteen cubits;
וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה־אחת גבול מפה והתא שש־אמות מפו ושש אמות מפו׃	יב	12	and a border before the cells, one cubit [on this side], and a border, one cubit on that side; and the cells, six cubits on this side, and six cubits on that side.
וימד את־השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח׃	יג	13	And he measured the gate from the roof of the one cell to the roof of the other, a breadth of five and twenty cubits; door against door.
ויעש את־אילים ששים אמה ואל־איל החצר השער סביב ׀ סביב׃	יד	14	He made also posts of sixty cubits; even unto the posts of the court in the gates round about.
ועל פני השער האיתון היאתון על־לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה׃	יה	15	And from the forefront of the gate of the entrance unto the forefront of the inner porch of the gate were fifty cubits.
וחלנות אטמות אל־התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב ׀ סביב וכן לאלמות וחלונות סביב ׀ סביב לפנימה ואל־איל תמרים׃	יו	16	And there were narrow windows to the cells and to their posts within the gate round about, and likewise to the arches; and windows were round about inward; and upon each post were palm-trees.
ויביאני אל־החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב ׀ סביב שלשים לשכות אל־הרצפה׃	יז	17	Then brought he me into the outer court, and, lo, there were chambers and a pavement, made for the court round about; thirty chambers were upon the pavement.
והרצפה אל־כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה׃	יח	18	And the pavement was by the side of the gates, corresponding unto the length of the gates, even the lower pavement.
וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון׃	יט	19	Then he measured the breadth from the forefront of the lower gate unto the forefront of the inner court without, a hundred cubits, eastward as also northward.
והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו׃	כ	20	And the gate of the outer court that looked toward the north, he measured the length thereof and the breadth thereof.
וְתָאָ֗יו ותאו שְׁלוֹשָׁ֤ה מִפּוֹ֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפּ֔וֹ וְאֵילָ֤יו ואילו וְאֵֽלַמָּיו֙ ואלמו הָיָ֔ה כְּמִדַּ֖ת הַשַּׁ֣עַר הָרִאשׁ֑וֹן חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים בָּאַמָּֽה׃	כא	21	And the cells thereof were three on this side and three on that side; and the posts thereof and the arches thereof were after the measure of the first gate; the length thereof was fifty cubits, and the breadth five and twenty cubits.
וְחַלּוֹנָ֤יו וחלונו וְאֵֽלַמָּיו֙ ואלמו וְתִ֣מֹרָ֔יו ותמרו כְּמִדַּ֣ת הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּבְמַעֲל֥וֹת שֶׁ֙בַע֙ יַֽעֲלוּ־ב֔וֹ וְאֵֽילַמָּ֖יו ואילמו לִפְנֵיהֶֽם׃	כב	22	And the windows thereof, and the arches thereof, and the palm-trees thereof, were after the measure of the gate that looketh toward the east; and it was ascended by seven steps; and the arches thereof were before them.
ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל־שער מאה אמה׃	כג	23	And there was a gate to the inner court over against the other gate, northward as also eastward; and he measured from gate to gate a hundred cubits.
ויולכני דרך הדרום והנה־שער דרך הדרום ומדד איליו אילו ואילמיו ואילמו כמדות האלה׃	כד	24	And he led me toward the south, and behold a gate toward the south; and he measured the posts thereof, and the arches thereof according to these measures.
וחלונים לו ולאילמיו ולאילמו סביב ׀ סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה׃	כה	25	And there were windows in it and in the arches thereof round about, like those windows; the length was fifty cubits, and the breadth five and twenty cubits.
ומעלות שבעה עלותיו עלותו ואלמיו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל־איליו אילו׃	כו	26	And there were seven steps to go up to it, and the arches thereof were before them; and it had palm-trees, one on this side, and another on that side, upon the posts thereof.
ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל־השער דרך הדרום מאה אמות׃	כז	27	And there was a gate to the inner court toward the south; and he measured from gate to gate toward the south a hundred cubits.
ויביאני אל־חצר הפנימי בשער הדרום וימד את־השער הדרום כמדות האלה׃	כח	28	Then he brought me to the inner court by the south gate; and he measured the south gate according to these measures;
וְתָאָ֞יו ותאו וְאֵילָ֤יו ואילו וְאֵֽלַמָּיו֙ ואלמו כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖יו ולאלמו סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּֽוֹת׃	כט	29	and the cells thereof, and the posts thereof, and the arches thereof, according to these measures; and there were windows in it and in the arches thereof round about; it was fifty cubits long, and five and twenty cubits broad.
ואלמות סביב ׀ סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות׃	ל	30	And there were arches round about, five and twenty cubits long, and five cubits broad.
ואלמו אל־חצר החצונה ותמרים אל־איליו אילו ומעלות שמונה מעליו מעלו׃	לא	31	And the arches thereof were toward the outer court; and palm-trees were upon the posts thereof; and the going up to it had eight steps.
ויביאני אל־החצר הפנימי דרך הקדים וימד את־השער כמדות האלה׃	לב	32	And he brought me into the inner court toward the east; and he measured the gate according to these measures;
וְתָאָ֞יו ותאו וְאֵלָ֤יו ואלו וְאֵֽלַמָּיו֙ ואלמו כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖יו ולאלמו סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃	לג	33	and the cells thereof, and the posts thereof, and the arches thereof, according to these measures; and there were windows therein and in the arches thereof round about; it was fifty cubits long, and five and twenty cubits broad.
וְאֵלַמָּ֗יו ואלמו לֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵלָ֖יו אלו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽיו מעלו׃	לד	34	And the arches thereof were toward the outer court; and palm-trees were upon the posts thereof, on this side, and on that side; and the going up to it had eight steps.
ויביאני אל־שער הצפון ומדד כמדות האלה׃	לה	35	And he brought me to the north gate; and he measured it according to these measures;
תָּאָיו֙ תאו אֵלָ֣יו אלו וְאֵֽלַמָּ֔יו ואלמו וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃	לו	36	the cells thereof, the posts thereof, and the arches thereof; and there were windows therein round about; the length was fifty cubits, and the breadth five and twenty cubits.
וְאֵילָ֗יו ואילו לֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵילָ֖יו אילו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽיו מעלו׃	לז	37	And the posts thereof were toward the outer court; and palm-trees were upon the posts thereof, on this side, and on that side; and the going up to it had eight steps.
ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את־העלה׃	לח	38	And a chamber with the entry thereof was by the posts at the gates; there was the burnt-offering to be washed.
ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם׃	לט	39	And in the porch of the gate were two tables on this side, and two tables on that side, to slay thereon the burnt-offering and the sin-offering and the guilt-offering.
ואל־הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל־הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות׃	מ	40	And on the one side without, as one goeth up to the entry of the gate toward the north, were two tables; and on the other side of the porch of the gate were two tables.
ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו׃	מא	41	Four tables were on this side, and four tables on that side, by the side of the gate; eight tables, whereupon to slay the sacrifices.
וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את־הכלים אשר ישחטו את־העולה בם והזבח׃	מב	42	Moreover there were four tables for the burnt-offering, of hewn stone, a cubit and a half long, and a cubit and a half broad, and one cubit high, whereupon to lay the instruments wherewith the burnt-offering and the sacrifice are slain.
והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב ׀ סביב ואל־השלחנות בשר הקרבן׃	מג	43	And the slabs, a handbreadth long, were fastened within round about; and upon the tables was to be the flesh of the offering.
ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל־כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל־כתף שער הקדים פני דרך הצפן׃	מד	44	And without the inner gate were chambers for the guard in the inner court, which was at the side of the north gate, and their prospect was toward the south; one at the side of the east gate having the prospect toward the north.
וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית׃	מה	45	And he said unto me: 'This chamber, whose prospect is toward the south, is for the priests, the keepers of the charge of the house.
והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני־צדוק הקרבים מבני־לוי אל־יהוה לשרתו׃	מו	46	And the chamber whose prospect is toward the north is for the priests, the keepers of the charge of the altar; these are the sons of Zadok, who from among the sons of Levi come near to Yehovah to minister unto Him.'
וימד את־החצר ארך ׀ מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית׃	מז	47	And he measured the court, a hundred cubits long, and a hundred cubits broad, foursquare; and the altar was before the house.
ויבאני אל־אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפו׃	מח	48	Then he brought me to the porch of the house, and measured each post of the porch, five cubits on this side, and five cubits on that side; and the breadth of the gate was three cubits on this side, and three cubits on that side.
ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל־האילים אחד מפה ואחד מפה׃	מט	49	The length of the porch was twenty cubits, and the breadth eleven cubits; and it was by steps that it was ascended; and there were pillars by the posts, one on this side, and another on that side.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 41

ויביאני אל־ההיכל וימד את־האילים שש־אמות רחב־מפו ושש־אמות־רחב מפו רחב האהל׃	א	1	And he brought me to the temple, and measured the posts, six cubits broad on the one side, and six cubits broad on the other side, which was the breadth of the tent.
ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה׃	ב	2	And the breadth of the entrance was ten cubits; and the sides of the entrance were five cubits on the one side, and five cubits on the other side; and he measured the length thereof, forty cubits, and the breadth, twenty cubits.
ובא לפנימה וימד איל־הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות׃	ג	3	Then went he inward, and measured each post of the entrance, two cubits; and the entrance, six cubits; and the breadth of the entrance, seven cubits.
וימד את־ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה אל־פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים׃	ד	4	And he measured the length thereof, twenty cubits, and the breadth, twenty cubits, before the temple; and he said unto me: 'This is the most holy place.'
וימד קיר־הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב ׀ סביב לבית סביב׃	ה	5	Then he measured the wall of the house, six cubits; and the breadth of every side-chamber, four cubits, round about the house on every side.
והצלעות צלע אל־צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר־לבית לצלעות סביב ׀ סביב להיות אחוזים ולא־יהיו אחוזים בקיר הבית׃	ו	6	And the side-chambers were one over another, three and thirty times; and there were cornices in the wall which belonged to the house for the side-chambers round about, that they might have hold therein, and not have hold in the wall of the house.
ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב־הבית למעלה למעלה סביב ׀ סביב לבית על־כן רחב־לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על־העליונה לתיכונה׃	ז	7	And the side-chambers were broader as they wound about higher and higher; for the winding about of the house went higher and higher round about the house; therefore the breadth of the house continued upward; and so one went up from the lowest row to the highest by the middle.
וראיתי לבית גבה סביב ׀ סביב מוסדות מיסדות הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה׃	ח	8	I saw also that the house had a raised basement round about; the foundations of the side-chambers were a full reed of six cubits to the joining.
רחב הקיר אשר־לצלע אל־החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית׃	ט	9	The breadth of the outer wall which belonged to the side-chambers was five cubits; and so that which was left by the structure of the side-chambers that belonged to the house.
ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית סביב ׀ סביב׃	י	10	And between the chambers was a breadth of twenty cubits round about the house on every side.
ופתח הצלע למנח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות סביב ׀ סביב׃	יא	11	And the doors of the side-chambers were toward the place that was left, one door toward the north, and another door toward the south; and the breadth of the place that was left was five cubits round about.
והבנין אשר אל־פני הגזרה פאת דרך־הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש־אמות רחב סביב ׀ סביב וארכו תשעים אמה׃	יב	12	And the building that was before the separate place at the side toward the west was seventy cubits broad; and the wall of the building was five cubits thick round about, and the length thereof ninety cubits.
ומדד את־הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה׃	יג	13	And he measured the house, a hundred cubits long; and the separate place, and the building, with the walls thereof, a hundred cubits long;
ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה׃	יד	14	also the breadth of the face of the house and of the separate place toward the east, a hundred cubits.
ומדד ארך־הבנין אל־פני הגזרה אשר על־אחריה ואתיקיהא ואתוקיהא מפו ומפו מאה אמה וההיכל הפנימי ואלמי החצר׃	יה	15	And he measured the length of the building before the separate place which was at the back thereof, and the galleries thereof on the one side and on the other side, a hundred cubits. Now the temple, and the inner place, and the porches of the court,
הספים והחלונים האטמות והאתיקים ׀ סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב ׀ סביב והארץ עד־החלנות והחלנות מכסות׃	יו	16	the jambs, and the narrow windows, and the galleries, that they three had round about, over against the jambs there was a veneering of wood round about, and from the ground up to the windows; and the windows were covered;
על־מעל הפתח ועד־הבית הפנימי ולחוץ ואל־כל־הקיר סביב ׀ סביב בפנימי ובחיצון מדות׃	יז	17	to the space above the door, even unto the inner house, and without, and on all the wall round about within and without, by measure.
ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין־כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב׃	יח	18	And it was made with cherubim and palm-trees; and a palm-tree was between cherub and cherub, and every cherub had two faces;
ופני אדם אל־התמרה מפו ופני־כפיר אל־התמרה מפו עשוי אל־כל־הבית סביב ׀ סביב׃	יט	19	so that there was the face of a man toward the palm-tree on the one side, and the face of a young lion toward the palm-tree on the other side; thus was it made through all the house round about.
מהארץ עד־מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל׃	כ	20	From the ground unto above the door were cherubim and palm-trees made; and so on the wall of the temple.
ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה׃	כא	21	As for the temple, the jambs were squared; and the face of the sanctuary had an appearance such as is the appearance.
המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים־אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהוה׃	כב	22	The altar, three cubits high, and the length thereof two cubits, was of wood, and so the corners thereof; the length thereof, and the walls thereof, were also of wood; and he said unto me: 'This is the table that is before Yehovah.'
ושתים דלתות להיכל ולקדש׃	כג	23	And the temple and the sanctuary had two doors.
ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת׃	כד	24	And the doors had two leaves [apiece], two turning leaves; two leaves for the one door, and two leaves for the other.
ועשויה אליהן אל־דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל־פני האולם מהחוץ׃	כה	25	And there were made on them, on the doors of the temple, cherubim and palm-trees, like as were made upon the walls; and there were thick beams of wood upon the face of the porch without.
וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל־כתפות האולם וצלעות הבית והעבים׃	כו	26	And there were narrow windows and palm-trees on the one side and on the other side, on the sides of the porch; there were also the brackets of the house, and the thick beams.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

4	Puncta extraordinaria -- a ׄ is used to mark such marks in the text when they are above the line and a ׅ when they are below the line.

Chapter 42

ויוצאני אל־החצר החיצונה הדרך דרך הצפון ויבאני אל־הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר־נגד הבנין אל־הצפון׃	א	1	Then he brought me forth into the outer court, the way toward the north; and he brought me into the chamber that was over against the separate place, and which was over against the building, toward the north,
אל־פני־ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות׃	ב	2	even to the front of the length of a hundred cubits, with the door on the north, and the breadth of fifty cubits,
נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל־פני־אתיק בשלשים׃	ג	3	over against the twenty cubits which belonged to the inner court, and over against the pavement which belonged to the outer court; with gallery against gallery in three stories.
ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל־הפנימית דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון׃	ד	4	And before the chambers was a walk of ten cubits breadth inward, a way of one cubit; and their doors were toward the north.
והלשכות העליונת קצרות כי־יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכנות בנין׃	ה	5	Now the upper chambers were shorter; for the galleries took away from these, more than from the lower and the middlemost, in the building.
כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על־כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות מהארץ׃	ו	6	For they were in three stories, and they had not pillars as the pillars of the courts; therefore room was taken away from the lowest and the middlemost, in comparison with the ground.
וגדר אשר־לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל־פני הלשכות ארכו חמשים אמה׃	ז	7	And the wall that was without by the side of the chambers, toward the outer court in front of the chambers, the length thereof was fifty cubits.
כי־ארך הלשכות אשר לחצר החצונה חמשים אמה והנה על־פני ההיכל מאה אמה׃	ח	8	For the length of the chambers that were toward the outer court was fifty cubits; and, lo, before the temple were a hundred cubits.
וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת ומתחתה לשכות הָאֵ֑לֶּה הַמֵּבִיא֙ המבוא מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵֽהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃	ט	9	And from under these chambers was the entry on the east side, as one goeth into them from the outer court.
ברחב ׀ גדר החצר דרך הקדים אל־פני הגזרה ואל־פני הבנין לשכות׃	י	10	In the breadth of the wall of the court toward the east, before the separate place, and before the building, there were chambers,
ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן וכפתחיהן׃	יא	11	with a way before them; like the appearance of the chambers which were toward the north, as long as they, and as broad as they, with all their goings out, and according to their fashions; and as their doors,
וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים בבואן׃	יב	12	so were also the doors of the chambers that were toward the south, there was a door in the head of the way, even the way directly before the wall, toward the way from the east, as one entereth into them.
ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל־פני הגזרה הנה ׀ לשכות הקדש אשר יאכלו־שם הכהנים אשר־קרובים ליהוה קדשי הקדשים שם יניחו ׀ קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש׃	יג	13	Then said he unto me: 'The north chambers and the south chambers, which are before the separate place, they are the holy chambers, where the priests that are near unto Yehovah shall eat the most holy things; there shall they lay the most holy things, and the meal-offering, and the sin-offering, and the guilt-offering; for the place is holy.
בבאם הכהנים ולא־יצאו מהקדש אל־החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר־ישרתו בהן כי־קדש הנה ולבשו ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל־אשר לעם׃	יד	14	When the priests enter in, then shall they not go out of the holy place into the outer court, but there they shall lay their garments wherein they minister, for they are holy; and they shall put on other garments, and shall approach to that which pertaineth to the people.'
וכלה את־מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב ׀ סביב׃	יה	15	Now when he had made an end of measuring the inner house, he brought me forth by the way of the gate whose prospect is toward the east, and measured it round about.
מדד רוח הקדים בקנה המדה חמש־מאות אמות קנים בקנה המדה סביב׃	יו	16	He measured the east side with the measuring reed, five hundred reeds, with the measuring reed round about.
מדד רוח הצפון חמש־מאות קנים בקנה המדה סביב׃	יז	17	He measured the north side, five hundred reeds, with the measuring reed round about.
את רוח הדרום מדד חמש־מאות קנים בקנה המדה׃	יח	18	He measured the south side, five hundred reeds, with the measuring reed.
סבב אל־רוח הים מדד חמש־מאות קנים בקנה המדה׃	יט	19	He turned about to the west side, and measured five hundred reeds with the measuring reed.
לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב ׀ סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות להבדיל בין הקדש לחל׃	כ	20	He measured it by the four sides; it had a wall round about, the length five hundred, and the breadth five hundred, to make a separation between that which was holy and that which was common.

Chapter 43

ויולכני אל־השער שער אשר פנה דרך הקדים׃	א	1	Afterward he brought me to the gate, even the gate that looketh toward the east;
והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו׃	ב	2	and, behold, the glory of the God of Israel came from the way of the east; and His voice was like the sound of many waters; and the earth did shine with His glory.
וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר־ראיתי בבאי לשחת את־העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל־נהר־כבר ואפל אל־פני׃	ג	3	And the appearance of the vision which I saw was like the vision that I saw when I came to destroy the city; and the visions were like the vision that I saw by the river Chebar; and I fell upon my face.
וכבוד יהוה בא אל־הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים׃	ד	4	And the glory of Yehovah came into the house by the way of the gate whose prospect is toward the east.
ותשאני רוח ותביאני אל־החצר הפנימי והנה מלא כבוד־יהוה הבית׃	ה	5	And a spirit took me up, and brought me into the inner court; and, behold, the glory of Yehovah filled the house.
ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי׃	ו	6	And I heard one speaking unto me out of the house; and a man stood by me.
ויאמר אלי בן־אדם את־מקום כסאי ואת־מקום כפות רגלי אשר אשכן־שם בתוך בני־ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית־ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם׃	ז	7	And He said unto me: 'Son of man, this is the place of My throne, and the place of the soles of My feet, where I will dwell in the midst of the children of Israel for ever; and the house of Israel shall no more defile My holy name, neither they, nor their kings, by their harlotry, and by the carcasses of their kings in their high places;
בתתם ספם את־ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו ׀ את־שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי׃	ח	8	in their setting of their threshold by My threshold, and their door-post beside My door-post, and there was but the wall between Me and them; and they have defiled My holy name by their abominations which they have committed; wherefore I have consumed them in Mine anger.
עתה ירחקו את־זנותם ופגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם׃ ס	ט	9	Now let them put away their harlotry, and the carcasses of their kings, far from Me, and I will dwell in the midst of them for ever. {S}
אתה בן־אדם הגד את־בית־ישראל את־הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את־תכנית׃	י	10	Thou, son of man, show the house to the house of Israel, that they may be ashamed of their iniquities; and let them measure accurately.
ואם־נכלמו מכל אשר־עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל־צורתו ואת כל־חקתיו וכל־צורתיו צורתי וכל־תורתיו תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את־כל־צורתו ואת־כל־חקתיו ועשו אותם׃	יא	11	And if they be ashamed of all that they have done, make known unto them the form of the house, and the fashion thereof, and the goings out thereof, and the comings in thereof, and all the forms thereof, and all the ordinances thereof, and all the forms thereof, and all the Torahs thereof, and write it in their sight; that they may keep the whole form thereof, and all the ordinances thereof, and do them.
זאת תורת הבית על־ראש ההר כל־גבלו סביב ׀ סביב קדש קדשים הנה־זאת תורת הבית׃	יב	12	This is the Torah of the house: upon the top of the mountain the whole limit thereof round about shall be most holy. Behold, this is the Torah of the house.
ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה־רחב וגבולה אל־שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח׃	יג	13	And these are the measures of the altar by cubits--the cubit is a cubit and a handbreadth: the bottom shall be a cubit, and the breadth a cubit, and the border thereof by the edge thereof round about a span; and this shall be the base of the altar.
ומחיק הארץ עד־העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד־העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה׃	יד	14	And from the bottom upon the ground to the lower settle shall be two cubits, and the breadth one cubit; and from the lesser settle to the greater settle shall be four cubits, and the breadth a cubit.
וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע׃	יה	15	And the hearth shall be four cubits; and from the hearth and upward there shall be four horns.
וְהָאֲרִיאֵ֗ל והאראיל שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֹ֔רֶךְ בִּשְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה רֹ֑חַב רָב֕וּעַ אֶ֖ל אַרְבַּ֥עַת רְבָעָֽיו׃	יו	16	And the hearth shall be twelve cubits long by twelve broad, square in the four sides thereof.
והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק־לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים׃	יז	17	And the settle shall be fourteen cubits long by fourteen broad in the four sides thereof; and the border about it shall be half a cubit; and the bottom thereof shall be a cubit about; and the steps thereof shall look toward the east.'
ויאמר אלי בן־אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם׃	יח	18	And He said unto me: 'Son of man, thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: These are the ordinances of the altar in the day when they shall make it, to offer burnt-offerings thereon, and to dash blood against it.
ונתתה אל־הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה לשרתני פר בן־בקר לחטאת׃	יט	19	Thou shalt give to the priests the Levites that are of the seed of Zadok, who are near unto Me, to minister unto Me, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], a young bullock for a sin-offering.
ולקחת מדמו ונתתה על־ארבע קרנתיו ואל־ארבע פנות העזרה ואל־הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו׃	כ	20	And thou shalt take of the blood thereof, and put it on the four horns of it, and on the four corners of the settle, and upon the border round about; thus shalt thou purify it and make atonement for it.
ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש׃	כא	21	Thou shalt also take the bullock of the sin-offering, and it shall be burnt in the appointed place of the house, without the sanctuary.
וביום השני תקריב שעיר־עזים תמים לחטאת וחטאו את־המזבח כאשר חטאו בפר׃	כב	22	And on the second day thou shalt offer a he-goat without blemish for a sin-offering; and they shall purify the altar, as they did purify it with the bullock.
בכלותך מחטא תקריב פר בן־בקר תמים ואיל מן־הצאן תמים׃	כג	23	When thou hast made an end of purifying it, thou shalt offer a young bullock without blemish, and a ram out of the flock without blemish.
והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה׃	כד	24	And thou shalt present them before Yehovah, and the priests shall cast salt upon them, and they shall offer them up for a burnt-offering unto Yehovah.
שבעת ימים תעשה שעיר־חטאת ליום ופר בן־בקר ואיל מן־הצאן תמימים יעשו׃	כה	25	Seven days shalt thou prepare every day a goat for a sin-offering; they shall also prepare a young bullock, and a ram out of the flock, without blemish.
שבעת ימים יכפרו את־המזבח וטהרו אתו ומלאו ידיו ידו׃	כו	26	Seven days shall they make atonement for the altar and cleanse it; so shall they consecrate it.
ויכלו את־הימים ס והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על־המזבח את־עולותיכם ואת־שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה׃ ס	כז	27	And when they have accomplished the days, {S} it shall be that upon the eighth day, and forward, the priests shall make your burnt-offerings upon the altar, and your peace-offerings; and I will accept you, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].' {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

n	Marks an anomalous form.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 44

וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃	א	1	Then he brought me back the way of the outer gate of the sanctuary, which looketh toward the east; and it was shut.
ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא־יבא בו כי יהוה אלהי־ישראל בא בו והיה סגור׃	ב	2	And Yehovah said unto me: 'This gate shall be shut, it shall not be opened, neither shall any man enter in by it, for Yehovah, the God of Israel, hath entered in by it; therefore it shall be shut.
את־הנשיא נשיא הוא ישב־בו לאכול־לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃	ג	3	As for the prince, being a prince, he shall sit therein to eat bread before Yehovah; he shall enter by the way of the porch of the gate, and shall go out by the way of the same.'
ויביאני דרך־שער הצפון אל־פני הבית וארא והנה מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה ואפל אל־פני׃	ד	4	Then he brought me the way of the north gate before the house; and I looked, and, behold, the glory of Yehovah filled the house of Yehovah; and I fell upon my face.
ויאמר אלי יהוה בן־אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל־אשר אני מדבר אתך לכל־חקות בית־יהוה ולכל־תורתיו תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש׃	ה	5	And Yehovah said unto me: 'Son of man, mark well, and behold with thine eyes, and hear with thine ears all that I say unto thee concerning all the ordinances of the house of Yehovah, and all the Torahs thereof; and mark well the entering in of the house, with every going forth of the sanctuary.
ואמרת אל־מרי אל־בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב־לכם מכל־תועבותיכם בית ישראל׃	ו	6	And thou shalt say to the rebellious, even to the house of Israel: Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: O ye house of Israel, let it suffice you of all your abominations,
בהביאכם בני־נכר ערלי־לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את־ביתי בהקריבכם את־לחמי חלב ודם ויפרו את־בריתי אל כל־תועבותיכם׃	ז	7	in that ye have brought in aliens, uncircumcised in heart and uncircumcised in flesh, to be in My sanctuary, to profane it, even My house, when ye offer My bread, the fat and the blood, and they have broken My covenant, to add unto all your abominations.
ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃	ח	8	And ye have not kept the charge of My holy things; but ye have set keepers of My charge in My sanctuary to please yourselves. {S}
כה־אמר אדני יהוה כל־בן־נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל־מקדשי לכל־בן־נכר אשר בתוך בני ישראל׃	ט	9	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: No alien, uncircumcised in heart and uncircumcised in flesh, shall enter into My sanctuary, even any alien that is among the children of Israel.
כי אם־הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃	י	10	But the Levites, that went far from Me, when Israel went astray, that went astray from Me after their idols, they shall bear their iniquity;
והיו במקדשי משרתים פקדות אל־שערי הבית ומשרתים את־הבית המה ישחטו את־העלה ואת־הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם׃	יא	11	and they shall be ministers in My sanctuary, having charge at the gates of the house, and ministering in the house: they shall slay the burnt-offering and the sacrifice for the people, and they shall stand before them to minister unto them.
יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית־ישראל למכשול עון על־כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם׃	יב	12	Because they ministered unto them before their idols, and became a stumblingblock of iniquity unto the house of Israel; therefore have I lifted up My hand against them, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi], and they shall bear their iniquity.
ולא־יגשו אלי לכהן לי ולגשת על־כל־קדשי אל־קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃	יג	13	And they shall not come near unto Me, to minister unto Me in the priest's office, nor to come near to any of My holy things, unto the things that are most holy; but they shall bear their shame, and their abominations which they have committed.
ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃ פ	יד	14	And I will make them keepers of the charge of the house, for all the service thereof, and for all that shall be done therein. {P}
והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את־משמרת מקדשי בתעות בני־ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃	יה	15	But the priests the Levites, the sons of Zadok, that kept the charge of My sanctuary when the children of Israel went astray from Me, they shall come near to Me to minister unto Me; and they shall stand before Me to offer unto Me the fat and the blood, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi];
המה יבאו אל־מקדשי והמה יקרבו אל־שלחני לשרתני ושמרו את־משמרתי׃	יו	16	they shall enter into My sanctuary, and they shall come near to My table, to minister unto Me, and they shall keep My charge.
והיה בבואם אל־שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא־יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃	יז	17	And it shall be that when they enter in at the gates of the inner court, they shall be clothed with linen garments; and no wool shall come upon them, while they minister in the gates of the inner court, and within.
פארי פשתים יהיו על־ראשם ומכנסי פשתים יהיו על־מתניהם לא יחגרו ביזע׃	יח	18	They shall have linen tires upon their heads, and shall have linen breeches upon their loins; they shall not gird themselves with any thing that causeth sweat.
ובצאתם אל־החצר החיצונה אל־החצר החיצונה אל־העם יפשטו את־בגדיהם אשר־המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא־יקדשו את־העם בבגדיהם׃	יט	19	And when they go forth into the outer court, even into the outer court to the people, they shall put off their garments wherein they minister, and lay them in the holy chambers, and they shall put on other garments, that they sanctify not the people with their garments.
וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את־ראשיהם׃	כ	20	Neither shall they shave their heads, nor suffer their locks to grow long; they shall only poll their heads.
ויין לא־ישתו כל־כהן בבואם אל־החצר הפנימית׃	כא	21	Neither shall any priest drink wine, when they enter into the inner court.
ואלמנה וגרושה לא־יקחו להם לנשים כי אם־בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃	כב	22	Neither shall they take for their wives a widow, nor her that is put away; but they shall take virgins of the seed of the house of Israel, or a widow that is the widow of a priest.
ואת־עמי יורו בין קדש לחל ובין־טמא לטהור יודעם׃	כג	23	And they shall teach My people the difference between the holy and the common, and cause them to discern between the unclean and the clean.
ועל־ריב המה יעמדו למשפט לשפט במשפטי ישפטוהו ושפטהו ואת־תורתי ואת־חקתי בכל־מועדי ישמרו ואת־שבתותי יקדשו׃	כד	24	And in a controversy they shall stand to judge; according to Mine ordinances shall they judge it; and they shall keep My Torahs and My statutes in all My appointed seasons, and they shall hallow My sabbaths.
ואל־מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם־לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר־לא־היתה לאיש יטמאו׃	כה	25	And they shall come near no dead person to defile themselves; but for father, or for mother, or for son, or for daughter, for brother, or for sister that hath had no husband, they may defile themselves.
ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו־לו׃	כו	26	And after he is cleansed, they shall reckon unto him seven days.
וביום באו אל־הקדש אל־החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃	כז	27	And in the day that he goeth into the sanctuary, into the inner court, to minister in the sanctuary, he shall offer his sin-offering, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא־תתנו להם בישראל אני אחזתם׃	כח	28	And it shall be unto them for an inheritance: I am their inheritance; and ye shall give them no possession in Israel: I am their possession.
המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל־חרם בישראל להם יהיה׃	כט	29	The meal-offering, and the sin-offering, and the guilt-offering, they, even they, shall eat; and every devoted thing in Israel shall be theirs.
וראשית כל־בכורי כל וכל־תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל־ביתך׃	ל	30	And the first of all the first-fruits of every thing, and every heave-offering of every thing, of all your offerings, shall be for the priests; ye shall also give unto the priest the first of your dough, to cause a blessing to rest on thy house.
כל־נבלה וטרפה מן־העוף ומן־הבהמה לא יאכלו הכהנים׃ פ	לא	31	The priests shall not eat of any thing that dieth of itself, or is torn, whether it be fowl or beast. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

k	We read one or more consonants in L differently from BHS.
n	Marks an anomalous form.
q	We have abandoned or added a ketib/qere relative to BHS. In doing this we agree with L against BHS.

Chapter 45

ובהפילכם את־הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה ׀ קדש מן־הארץ ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף קדש־הוא בכל־גבולה סביב׃	א	1	Moreover, when ye shall divide by lot the land for inheritance, ye shall set apart an offering unto Yehovah, a holy portion of the land; the length shall be the length of five and twenty thousand reeds, and the breadth shall be ten thousand; it shall be holy in all the border thereof round about.
יהיה מזה אל־הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב׃	ב	2	Of this there shall be for the holy place five hundred in length by five hundred in breadth, square round about; and fifty cubits for the open land round about it.
ומן־המדה הזאת תמוד ארך חמשה חמש ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו־יהיה המקדש קדש קדשים׃	ג	3	And of this measure shalt thou measure a length of five and twenty thousand, and a breadth of ten thousand; and in it shall be the sanctuary, which is most holy.
קדש מן־הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את־יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש׃	ד	4	It is a holy portion of the land; it shall be for the priests, the ministers of the sanctuary, that come near to minister unto Yehovah; and it shall be a place for their houses, and a place consecrated for the sanctuary.
וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב והיה יהיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת׃	ה	5	And five and twenty thousand in length, and ten thousand in breadth, which shall be unto the Levites, the ministers of the house, for a possession unto themselves, for twenty chambers.
ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל־בית ישראל יהיה׃	ו	6	And ye shall appoint the possession of the city five thousand broad, and five and twenty thousand long, side by side with the offering of the holy portion; it shall be for the whole house of Israel.
ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל־פני תרומת־הקדש ואל־פני אחזת העיר מפאת־ים ימה ומפאת־קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל־גבול קדימה׃	ז	7	And for the prince, on the one side and on the other side of the holy offering and of the possession of the city, in front of the holy offering and in front of the possession of the city, on the west side westward, and on the east side eastward; and in length answerable unto one of the portions, from the west border unto the east border
לארץ יהיה־לו לאחזה בישראל ולא־יונו עוד נשיאי את־עמי והארץ יתנו לבית־ישראל לשבטיהם׃ ס	ח	8	of the land; it shall be to him for a possession in Israel, and My princes shall no more wrong My people; but they shall give the land to the house of Israel according to their tribes. {P}
כה־אמר אדני יהוה רב־לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה׃	ט	9	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Let it suffice you, O princes of Israel; remove violence and spoil, and execute justice and righteousness; take away your exactions from My people, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi].
מאזני־צדק ואיפת־צדק ובת־צדק יהי לכם׃	י	10	Ye shall have just balances, and a just ephah, and a just bath.
האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל־החמר יהיה מתכנתו׃	יא	11	The ephah and the bath shall be of one measure, that the bath may contain the tenth part of a homer, and the ephah the tenth part of a homer; the measure thereof shall be after the homer.
והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם׃	יב	12	And the shekel shall be twenty gerahs; twenty shekels, five and twenty shekels, ten, and five shekels, shall be your maneh.
זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים׃	יג	13	This is the offering that ye shall set apart: the sixth part of an ephah out of a homer of wheat, and ye shall give the sixth part of an ephah out of a homer of barley;
וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן־הכר עשרת הבתים חמר כי־עשרת הבתים חמר׃	יד	14	and the set portion of oil, the bath of oil, shall be the tithe of the bath out of the cor, which is ten baths, even a homer; for ten baths are a homer;
ושה־אחת מן־הצאן מן־המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים לכפר עליהם נאם אדני יהוה׃	יה	15	and one lamb of the flock, out of two hundred, from the well-watered pastures of Israel; for a meal-offering, and for a burnt-offering, and for peace-offerings, to make atonement for them, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {P}
כל העם הארץ יהיו אל־התרומה הזאת לנשיא בישראל׃	יו	16	All the people of the land shall give this offering for the prince in Israel.
ועל־הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל־מועדי בית ישראל הוא־יעשה את־החטאת ואת־המנחה ואת־העולה ואת־השלמים לכפר בעד בית־ישראל׃ ס	יז	17	And it shall be the prince's part to give the burnt-offerings, and the meal-offerings, and the drink-offerings, in the feasts, and in the new moons, and in the sabbaths, in all the appointed seasons of the house of Israel; he shall prepare the sin-offering, and the meal-offering, and the burnt-offering, and the peace-offerings, to make atonement for the house of Israel. {S}
כה־אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר־בן־בקר תמים וחטאת את־המקדש׃	יח	18	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: In the first month, in the first day of the month, thou shalt take a young bullock without blemish; and thou shalt purify the sanctuary.
ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל־מזוזת הבית ואל־ארבע פנות העזרה למזבח ועל־מזוזת שער החצר הפנימית׃	יט	19	And the priest shall take of the blood of the sin-offering, and put it upon the door-posts of the house, and upon the four corners of the settle of the altar, and upon the posts of the gate of the inner court.
וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את־הבית׃	כ	20	And so thou shalt do on the seventh day of the month for every one that erreth, and for him that is simple; so shall ye make atonement for the house.
בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל׃	כא	21	In the first month, in the fourteenth day of the month, ye shall have the passover; a feast of seven days; unleavened bread shall be eaten.
ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל־עם הארץ פר חטאת׃	כב	22	And upon that day shall the prince prepare for himself and for all the people of the land a bullock for a sin-offering.
ושבעת ימי־החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום׃	כג	23	And the seven days of the feast he shall prepare a burnt-offering to Yehovah, seven bullocks and seven rams without blemish daily the seven days; and a he-goat daily for a sin-offering.
ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל יעשה ושמן הין לאיפה׃	כד	24	And he shall prepare a meal-offering, an ephah for a bullock, and an ephah for a ram, and a hin of oil to an ephah.
בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן׃ ס	כה	25	In the seventh month, in the fifteenth day of the month, in the feast, shall he do the like the seven days; to the sin-offering as well as the burnt-offering, and the meal-offering as well as the oil. {S}

Chapter 46

כה־אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׃	א	1	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: The gate of the inner court that looketh toward the east shall be shut the six working days; but on the sabbath day it shall be opened, and in the day of the new moon it shall be opened.
ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על־מזוזת השער ועשו הכהנים את־עולתו ואת־שלמיו והשתחוה על־מפתן השער ויצא והשער לא־יסגר עד־הערב׃	ב	2	And the prince shall enter by the way of the porch of the gate without, and shall stand by the post of the gate, and the priests shall prepare his burnt-offering and his peace-offerings, and he shall worship at the threshold of the gate; then he shall go forth; but the gate shall not be shut until the evening.
והשתחוו עם־הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני יהוה׃	ג	3	Likewise the people of the land shall worship at the door of that gate before Yehovah in the sabbaths and in the new moons.
והעלה אשר־יקרב הנשיא ליהוה ביום השבת ששה כבשים תמימם ואיל תמים׃	ד	4	And the burnt-offering that the prince shall offer unto Yehovah shall be in the sabbath day six lambs without blemish and a ram without blemish;
ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה׃	ה	5	and the meal-offering shall be an ephah for the ram, and the meal-offering for the lambs as he is able to give, and a hin of oil to an ephah. {S}
וביום החדש פר בן־בקר תמימם וששת כבשם ואיל תמימם יהיו׃	ו	6	And in the day of the new moon it shall be a young bullock without blemish; and six lambs, and a ram; they shall be without blemish;
ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה׃	ז	7	and he shall prepare a meal-offering, an ephah for the bullock, and an ephah for the ram, and for the lambs according as his means suffice, and a hin of oil to an ephah.
ובבוא הנשיא דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא׃	ח	8	And when the prince shall enter, he shall go in by the way of the porch of the gate, and he shall go forth by the way thereof.
ובבוא עם־הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך־שער צפון להשתחות יצא דרך־שער נגב והבא דרך־שער נגב יצא דרך־שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר־בא בו כי נכחו יצא יצאו׃	ט	9	But when the people of the land shall come before Yehovah in the appointed seasons, he that entereth by the way of the north gate to worship shall go forth by the way of the south gate; and he that entereth by the way of the south gate shall go forth by the way of the north gate; he shall not return by the way of the gate whereby he came in, but shall go forth straight before him.
והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו׃	י	10	And the prince, when they go in, shall go in in the midst of them; and when they go forth, they shall go forth together.
ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה׃ ס	יא	11	And in the feasts and in the appointed seasons the meal-offering shall be an ephah for a bullock, and an ephah for a ram, and for the lambs as he is able to give, and a hin of oil to an ephah. {P}
וכי־יעשה הנשיא נדבה עולה או־שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה את־עלתו ואת־שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את־השער אחרי צאתו׃	יב	12	And when the prince shall prepare a freewill-offering, a burnt-offering or peace-offerings as a freewill-offering unto Yehovah, one shall open for him the gate that looketh toward the east, and he shall prepare his burnt-offering and his peace-offerings, as he doth on the sabbath day; then he shall go forth; and after his going forth one shall shut the gate.
וכבש בן־שנתו תמים תעשה עולה ליום ליהוה בבקר בבקר תעשה אתו׃	יג	13	And thou shalt prepare a lamb of the first year without blemish for a burnt-offering unto Yehovah daily; morning by morning shalt thou prepare it.
ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את־הסלת מנחה ליהוה חקות עולם תמיד׃	יד	14	And thou shalt prepare a meal-offering with it morning by morning, the sixth part of an ephah, and the third part of a hin of oil, to moisten the fine flour: a meal-offering unto Yehovah continually by a perpetual ordinance.
יַעֲשׂ֨וּ ועשו אֶת־הַכֶּ֧בֶשׂ וְאֶת־הַמִּנְחָ֛ה וְאֶת־הַשֶּׁ֖מֶן בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר עוֹלַ֖ת תָּמִֽיד׃ פ	יה	15	Thus shall they prepare the lamb, and the meal-offering, and the oil, morning by morning, for a continual burnt-offering. {S}
כה־אמר אדני יהוה כי־יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם היא בנחלה׃	יו	16	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: If the prince give a gift unto any of his sons, it is his inheritance, it shall belong to his sons; it is their possession by inheritance. {S}
וכי־יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיתה לו עד־שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו בניו להם תהיה׃	יז	17	But if he give of his inheritance a gift to one of his servants, it shall be his to the year of liberty; then it shall return to the prince; but as for his inheritance, it shall be for his sons.
ולא־יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם מאחזתו ינחל את־בניו למען אשר לא־יפצו עמי איש מאחזתו׃	יח	18	Moreover the prince shall not take of the people's inheritance, to thrust them wrongfully out of their possession; he shall give inheritance to his sons out of his own possession; that My people be not scattered every man from his possession.'
ויביאני במבוא אשר על־כתף השער אל־הלשכות הקדש אל־הכהנים הפנות צפונה והנה־שם מקום בירכתים בירכתם ימה׃ ס	יט	19	Then he brought me through the entry, which was at the side of the gate, into the holy chambers for the priests, which looked toward the north; and, behold, there was a place on the hinder part westward.
ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו־שם הכהנים את־האשם ואת־החטאת אשר יאפו את־המנחה לבלתי הוציא אל־החצר החיצונה לקדש את־העם׃	כ	20	And he said unto me: 'This is the place where the priests shall boil the guilt-offering and the sin-offering, where they shall bake the meal-offering; that they bring them not forth into the outer court, to sanctify the people.'
ויוציאני אל־החצר החיצנה ויעבירני אל־ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר חצר במקצע החצר׃	כא	21	Then he brought me forth into the outer court, and caused me to pass by the four corners of the court; and, behold, in every corner of the court there was a court.
בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות׃	כב	22	In the four corners of the court there were courts inclosed, forty cubits long and thirty broad; these four in the corners were of one measure.
וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב׃	כג	23	And there was a row of masonry round about in them, round about the four, and it was made with boiling-places under the rows round about.
ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו־שם משרתי הבית את־זבח העם׃	כד	24	Then said he unto me: 'These are the boiling-places, where the ministers of the house shall boil the sacrifices of the people.'

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
4	Puncta extraordinaria -- a ׄ is used to mark such marks in the text when they are above the line and a ׅ when they are below the line.

Chapter 47

וישבני אל־פתח הבית והנה־מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי־פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח׃	א	1	And he brought me back unto the door of the house; and, behold, waters issued out from under the threshold of the house eastward, for the forefront of the house looked toward the east; and the waters came down from under, from the right side of the house, on the south of the altar.
ויוצאני דרך־שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל־שער החוץ דרך הפונה קדים והנה־מים מפכים מן־הכתף הימנית׃	ב	2	Then brought he me out by the way of the gate northward, and led me round by the way without unto the outer gate, by the way of the gate that looketh toward the east; and, behold, there trickled forth waters on the right side.
בצאת־האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים׃	ג	3	When the man went forth eastward with the line in his hand, he measured a thousand cubits, and he caused me to pass through the waters, waters that were to the ankles.
וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים׃	ד	4	Again he measured a thousand, and caused me to pass through the waters, waters that were to the knees. Again he measured a thousand, and caused me to pass through waters that were to the loins.
וימד אלף נחל אשר לא־אוכל לעבר כי־גאו המים מי שחו נחל אשר לא־יעבר׃	ה	5	Afterward he measured a thousand; and it was a river that I could not pass through; for the waters were risen, waters to swim in, a river that could not be passed through.
ויאמר אלי הראית בן־אדם ויולכני וישבני שפת הנחל׃	ו	6	And he said unto me: 'Hast thou seen this, O son of man?' Then he led me, and caused me to return to the bank of the river.
בשובני והנה אל־שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה׃	ז	7	Now when I had been brought back, behold, upon the bank of the river were very many trees on the one side and on the other.
ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל־הגלילה הקדמונה וירדו על־הערבה ובאו הימה אל־הימה המוצאים ונרפו ונרפאו המים׃	ח	8	Then said he unto me: 'These waters issue forth toward the eastern region, and shall go down into the Arabah; and when they shall enter into the sea, into the sea of the putrid waters, the waters shall be healed.
והיה כל־נפש חיה ׀ אשר־ישרץ אל כל־אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר־יבוא שמה הנחל׃	ט	9	And it shall come to pass, that every living creature wherewith it swarmeth, whithersoever the rivers shall come, shall live; and there shall be a very great multitude of fish; for these waters are come thither, that all things be healed and may live whithersoever the river cometh.
והיה עמדו יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד־עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד׃	י	10	And it shall come to pass, that fishers shall stand by it from En-gedi even unto En-eglaim; there shall be a place for the spreading of nets; their fish shall be after their kinds, as the fish of the Great Sea, exceeding many.
בִּצֹּאתָ֧יו בצאתו וּגְבָאָ֛יו וְלֹ֥א יֵרָפְא֖וּ לְמֶ֥לַח נִתָּֽנוּ׃	יא	11	But the miry places thereof, and the marshes thereof, shall not be healed; they shall be given for salt.
ועל־הנחל יעלה על־שפתו מזה ׀ ומזה ׀ כל־עץ־מאכל לא־יבול עלהו ולא־יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן־המקדש המה יוצאים והיה והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃ ס	יב	12	And by the river upon the bank thereof, on this side and on that side, shall grow every tree for food, whose leaf shall not wither, neither shall the fruit thereof fail; it shall bring forth new fruit every month, because the waters thereof issue out of the sanctuary; and the fruit thereof shall be for food, and the leaf thereof for healing.' {P}
כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את־הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים׃	יג	13	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: 'This shall be the border, whereby ye shall divide the land for inheritance according to the twelve tribes of Israel, Joseph receiving two portions.
ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את־ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה׃	יד	14	And ye shall inherit it, one as well as another, concerning which I lifted up My hand to give it unto your fathers; and this land shall fall unto you for inheritance.
וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן־הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה׃	יה	15	And this shall be the border of the land: on the north side, from the Great Sea, by the way of Hethlon, unto the entrance of Zedad;
חמת ׀ ברותה סברים אשר בין־גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל־גבול חורן׃	יו	16	Hamath, Berothah, Sibraim, which is between the border of Damascus and the border of Hamath; Hazer-hatticon, which is by the border of Hauran.
והיה גבול מן־הים חצר עינון גבול דמשק וצפון ׀ צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון׃	יז	17	And the border from the sea shall be Hazar-enon at the border of Damascus, and on the north northward is the border of Hamath. This is the north side.
ופאת קדים מבין חורן ומבין־דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על־הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה׃	יח	18	And the east side, between Hauran and Damascus and Gilead, and the land of Israel, by the Jordan, from the border unto the east sea shall ye measure. This is the east side.
ופאת נגב תימנה מתמר עד־מי מריבות קדש נחלה אל־הים הגדול ואת פאת־תימנה נגבה׃	יט	19	And the south side southward shall be from Tamar as far as the waters of Meriboth-kadesh, to the Brook, unto the Great Sea. This is the south side southward.
ופאת־ים הים הגדול מגבול עד־נכח לבוא חמת זאת פאת־ים׃	כ	20	And the west side shall be the Great Sea, from the border as far as over against the entrance of Hamath. This is the west side.
וחלקתם את־הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל׃	כא	21	So shall ye divide this land unto you according to the tribes of Israel.
והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר־הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל׃	כב	22	And it shall come to pass, that ye shall divide it by lot for an inheritance unto you and to the strangers that sojourn among you, who shall beget children among you; and they shall be unto you as the home-born among the children of Israel; they shall have inheritance with you among the tribes of Israel.
והיה בשבט אשר־גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה׃ ס	כג	23	And it shall come to pass, that in what tribe the stranger sojourneth, there shall ye give him his inheritance, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {P}

Chapter 48

ואלה שמות השבטים מקצה צפונה אל־יד דרך־חתלן ׀ לבוא־חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל־יד חמת והיו־לו פאת־קדים הים דן אחד׃	א	1	Now these are the names of the tribes: from the north end, beside the way of Hethlon to the entrance of Hamath, Hazar-enan, at the border of Damascus, northward, beside Hamath; and they shall have their sides east and west: Dan, one portion.
ועל ׀ גבול דן מפאת קדים עד־פאת־ימה אשר אחד׃	ב	2	And by the border of Dan, from the east side unto the west side: Asher, one portion.
ועל ׀ גבול אשר מפאת קדימה ועד־פאת־ימה נפתלי אחד׃	ג	3	And by the border of Asher, from the east side even unto the west side: Naphtali, one portion.
ועל ׀ גבול נפתלי מפאת קדמה עד־פאת־ימה מנשה אחד׃	ד	4	And by the border of Naphtali, from the east side unto the west side: Manasseh, one portion.
ועל ׀ גבול מנשה מפאת קדמה עד־פאת־ימה אפרים אחד׃	ה	5	And by the border of Manasseh, from the east side unto the west side: Ephraim, one portion.
ועל ׀ גבול אפרים מפאת קדים ועד־פאת־ימה ראובן אחד׃	ו	6	And by the border of Ephraim, from the east side even unto the west side: Reuben, one portion.
ועל ׀ גבול ראובן מפאת קדים עד־פאת־ימה יהודה אחד׃	ז	7	And by the border of Reuben, from the east side unto the west side: Judah, one portion.
ועל גבול יהודה מפאת קדים עד־פאת־ימה תהיה התרומה אשר־תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד־פאת־ימה והיה המקדש בתוכו׃	ח	8	And by the border of Judah, from the east side unto the west side, shall be the offering which ye shall set aside, five and twenty thousand reeds in breadth, and in length as one of the portions, from the east side unto the west side; and the sanctuary shall be in the midst of it.
התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃	ט	9	The offering that ye shall set apart unto Yehovah shall be five and twenty thousand reeds in length, and ten thousand in breadth.
ולאלה תהיה תרומת־הקדש לכהנים צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש־יהוה בתוכו׃	י	10	And for these, even for the priests, shall be the holy offering; toward the north five and twenty thousand [in length], and toward the west ten thousand in breadth, and toward the east ten thousand in breadth, and toward the south five and twenty thousand in length; and the sanctuary of Yehovah shall be in the midst thereof.
לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא־תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים׃ ס	יא	11	The sanctified portion shall be for the priests of the sons of Zadok, that have kept My charge, that went not astray when the children of Israel went astray, as the Levites went astray.
והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל־גבול הלוים׃	יב	12	And it shall be unto them a portion set apart from the offering of the land, a thing most holy, by the border of the Levites.
והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל־ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃	יג	13	And answerable unto the border of the priests, the Levites shall have five and twenty thousand in length, and ten thousand in breadth; all the length shall be five and twenty thousand, and the breadth ten thousand.
ולא־ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעביר יעבור ראשית הארץ כי־קדש ליהוה׃	יד	14	And they shall not sell of it, nor exchange, nor alienate the first portion of the land; for it is holy unto Yehovah.
וחמשת אלפים הנותר ברחב על־פני חמשה ועשרים אלף חל־הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכו בתוכה׃	יה	15	And the five thousand that are left in the breadth, in front of the five and twenty thousand, shall be for common use, for the city, for dwelling and for open land; and the city shall be in the midst thereof.
ואלה מדותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת־נגב חמש חמש מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת־ימה חמש מאות וארבעת אלפים׃	יו	16	And these shall be the measures thereof: the north side four thousand and five hundred, and the south side four thousand and five hundred, and on the east side four thousand and five hundred, and the west side four thousand and five hundred.
והיה מגרש לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים׃	יז	17	And the city shall have open land: toward the north two hundred and fifty, and toward the south two hundred and fifty, and toward the east two hundred and fifty, and toward the west two hundred and fifty.
והנותר בארך לעמת ׀ תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתו תבואתה ללחם לעבדי העיר׃	יח	18	And the residue in the length, answerable unto the holy offering, shall be ten thousand eastward, and ten thousand westward; and it shall be answerable unto the holy offering; and the increase thereof shall be for food unto them that serve the city.
והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל׃	יט	19	And they that serve the city, out of all the tribes of Israel, shall till it.
כל־התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף רביעית תרימו את־תרומת הקדש אל־אחזת העיר׃	כ	20	All the offering shall be five and twenty thousand by five and twenty thousand; ye shall set apart the holy offering foursquare, with the possession of the city.
והנותר לנשיא מזה ׀ ומזה ׀ לתרומת־הקדש ולאחזת העיר אל־פני חמשה ועשרים אלף ׀ תרומה עד־גבול קדימה וימה על־פני חמשה ועשרים אלף על־גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית בתוכו בתוכה׃	כא	21	And the residue shall be for the prince, on the one side and on the other of the holy offering and of the possession of the city, in front of the five and twenty thousand of the offering toward the east border, and westward in front of the five and twenty thousand toward the west border, answerable unto the portions, it shall be for the prince; and the holy offering and the sanctuary of the house shall be in the midst thereof.
ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין ׀ גבול יהודה ובין גבול בנימן לנשיא יהיה׃	כב	22	Thus the possession of the Levites, and the possession of the city, shall be in the midst of that which is the prince's; between the border of Judah and the border of Benjamin shall be the prince's.
ויתר השבטים מפאת קדימה עד־פאת־ימה בנימן אחד׃	כג	23	And as for the rest of the tribes: from the east side unto the west side: Benjamin, one portion.
ועל ׀ גבול בנימן מפאת קדימה עד־פאת־ימה שמעון אחד׃	כד	24	And by the border of Benjamin, from the east side unto the west side: Simeon, one portion.
ועל ׀ גבול שמעון מפאת קדימה עד־פאת־ימה יששכר אחד׃	כה	25	And by the border of Simeon, from the east side unto the west side: Issachar, one portion.
ועל ׀ גבול יששכר מפאת קדימה עד־פאת־ימה זבולן אחד׃	כו	26	And by the border of Issachar, from the east side unto the west side: Zebulun, one portion.
ועל ׀ גבול זבולן מפאת קדמה עד־פאת־ימה גד אחד׃	כז	27	And by the border of Zebulun, from the east side unto the west side: Gad, one portion.
ועל גבול גד אל־פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על־הים הגדול׃	כח	28	And by the border of Gad, at the south side southward, the border shall be even from Tamar unto the waters of Meribath-kadesh, to the Brook, unto the Great Sea.
זאת הארץ אשר־תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקותם נאם אדני יהוה׃ פ	כט	29	This is the land which ye shall divide by lot unto the tribes of Israel for inheritance, and these are their portions, saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]. {S}
ואלה תוצאת העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה׃	ל	30	And these are the goings out of the city: on the north side four thousand and five hundred reeds by measure;
ושערי העיר על־שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד׃	לא	31	and the gates of the city shall be after the names of the tribes of Israel; three gates northward: the gate of Reuben, one; the gate of Judah, one; the gate of Levi, one;
ואל־פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד׃	לב	32	and at the east side four thousand and five hundred reeds; and three gates: even the gate of Joseph, one; the gate of Benjamin, one; the gate of Dan, one;
ופאת־נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד׃	לג	33	and at the south side four thousand and five hundred reeds by measure; and three gates: the gate of Simeon, one; the gate of Issachar, one; the gate of Zebulun, one;
פאת־ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד׃	לד	34	at the west side four thousand and five hundred reeds, with their three gates: the gate of Gad, one; the gate of Asher, one; the gate of Naphtali, one.
סביב שמנה עשר אלף ושם־העיר מיום יהוה ׀ שמה׃	לה	35	It shall be eighteen thousand reeds round about. And the name of the city from that day shall be, Yehovah is there.' {P}

Tanakh
Book of Ezekiel, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	April 30, 2024 2024-04-09 [2] Robert M. Pill WebMaster