Home |  About Us |  Breaking Idols |  Resources |  Topical Index |  Links |  Parshiyot |  WLC Hebrew–English Tanakh

Fri, 03 May 2024 15:20:44 -0500 Yom Shishi, Chodesh Sheni 24, 6024 — יום ששי חדש שני כד ו׳כד

Tanakh Book of Isaiah, Chapter:   1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66

Isaiah

Chapter 1

חזון ישעיהו בן־אמוץ אשר חזה על־יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃	א	1	The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Yerushalam, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah.
שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃	ב	2	Hear, O heavens, and give ear, O earth, for Yehovah hath spoken: Children I have reared, and brought up, and they have rebelled against Me.
ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃	ג	3	The ox knoweth his owner, and the ass his master's crib; but Israel doth not know, My people doth not consider.
הוי ׀ גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את־יהוה נאצו את־קדוש ישראל נזרו אחור׃	ד	4	Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evil-doers, children that deal corruptly; they have forsaken Yehovah, they have contemned the Holy One of Israel, they are turned away backward.
על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל־ראש לחלי וכל־לבב דוי׃	ה	5	On what part will ye yet be stricken, seeing ye stray away more and more? The whole head is sick, and the whole heart faint;
מכף־רגל ועד־ראש אין־בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא־זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃	ו	6	From the sole of the foot even unto the head there is no soundness in it; but wounds, and bruises, and festering sores: they have not been pressed, neither bound up, neither mollified with oil.
ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃	ז	7	Your country is desolate; your cities are burned with fire; your land, strangers devour it in your presence, and it is desolate, as overthrown by floods.
ונותרה בת־ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃	ח	8	And the daughter of Zion is left as a booth in a vineyard, as a lodge in a garden of cucumbers, as a besieged city.
לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ ס	ט	9	Except Yehovah of hosts had left unto us a very small remnant, we should have been as Sodom, we should have been like unto Gomorrah. {P}
שמעו דבר־יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃	י	10	Hear the word of Yehovah, ye rulers of Sodom; give ear unto the Torah of our God, ye people of Gomorrah.
למה־לי רב־זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃	יא	11	To what purpose is the multitude of your sacrifices unto Me? saith Yehovah; I am full of the burnt-offerings of rams, and the fat of fed beasts; and I delight not in the blood of bullocks, or of lambs, or of he-goats.
כי תבאו לראות פני מי־בקש זאת מידכם רמס חצרי׃	יב	12	When ye come to appear before Me, who hath required this at your hand, to trample My courts?
לא תוסיפו הביא מנחת־שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא־אוכל און ועצרה׃	יג	13	Bring no more vain oblations; it is an offering of abomination unto Me; new moon and sabbath, the holding of convocations--I cannot endure iniquity along with the solemn assembly.
חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃	יד	14	Your new moons and your appointed seasons My soul hateth; they are a burden unto Me; I am weary to bear them.
ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי־תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃	יה	15	And when ye spread forth your hands, I will hide Mine eyes from you; yea, when ye make many prayers, I will not hear; your hands are full of blood.
רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃	יו	16	Wash you, make you clean, put away the evil of your doings from before Mine eyes, cease to do evil;
למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ ס	יז	17	Learn to do well; seek justice, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow. {S}
לכו־נא ונוכחה יאמר יהוה אם־יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם־יאדימו כתולע כצמר יהיו׃	יח	18	Come now, and let us reason together, saith Yehovah; though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow; though they be red like crimson, they shall be as wool.
אם־תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃	יט	19	If ye be willing and obedient, ye shall eat the good of the land;
ואם־תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ ס	כ	20	But if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword; for the mouth of Yehovah hath spoken. {P}
איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃	כא	21	How is the faithful city become a harlot! She that was full of justice, righteousness lodged in her, but now murderers.
כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃	כב	22	Thy silver is become dross, thy wine mixed with water.
שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא־יבוא אליהם׃ פ	כג	23	Thy princes are rebellious, and companions of thieves; every one loveth bribes, and followeth after rewards; they judge not the fatherless, neither doth the cause of the widow come unto them. {S}
לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃	כד	24	Therefore saith the Lord, Yehovah of hosts, the Mighty One of Israel: Ah, I will ease Me of Mine adversaries, and avenge Me of Mine enemies;
ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל־בדיליך׃	כה	25	And I will turn My hand upon thee, and purge away thy dross as with lye, and will take away all thine alloy;
ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי־כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃	כו	26	And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning; afterward thou shalt be called the city of righteousness, the faithful city.
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃	כז	27	Zion shall be redeemed with justice, and they that return of her with righteousness.
ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃	כח	28	But the destruction of the transgressors and the sinners shall be together, and they that forsake Yehovah shall be consumed.
כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃	כט	29	For they shall be ashamed of the terebinths which ye have desired, and ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen.
כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר־מים אין לה׃	ל	30	For ye shall be as a terebinth whose leaf fadeth, and as a garden that hath no water.
והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ ס	לא	31	And the strong shall be as tow, and his work as a spark; and they shall both burn together, and none shall quench them. {P}

Chapter 2

הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושלם׃	א	1	The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Yerushalam.
והיה ׀ באחרית הימים נכון יהיה הר בית־יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל־הגוים׃	ב	2	And it shall come to pass in the end of days, that the mountain of Yehovah's house shall be established as the top of the mountains, and shall be exalted above the hills; and all nations shall flow unto it.
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ׀ ונעלה אל־הר־יהוה אל־בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירושלם׃	ג	3	And many peoples shall go and say: 'Come ye, and let us go up to the mountain of Yehovah, to the house of the God of Jacob; and He will teach us of His ways, and we will walk in His paths.' For out of Zion shall go forth the Torah, and the word of Yehovah from Yerushalam.
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה׃ פ	ד	4	And He shall judge between the nations, and shall decide for many peoples; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruninghooks; nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more. {P}
בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃	ה	5	O house of Jacob, come ye, and let us walk in the light of Yehovah.
כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃	ו	6	For Thou hast forsaken Thy people the house of Jacob; for they are replenished from the east, and with soothsayers like the Philistines, and they please themselves in the brood of aliens.
ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃	ז	7	Their land also is full of silver and gold, neither is there any end of their treasures; their land also is full of horses, neither is there any end of their chariots.
ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃	ח	8	Their land also is full of idols; every one worshippeth the work of his own hands, that which his own fingers have made.
וישח אדם וישפל־איש ואל־תשא להם׃	ט	9	And man boweth down, and man lowereth himself; and Thou canst not bear with them.
בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃	י	10	Enter into the rock, and hide thee in the dust, from before the terror of Yehovah, and from the glory of His majesty.
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ ס	יא	11	The lofty looks of man shall be brought low, and the haughtiness of men shall be bowed down, and Yehovah alone shall be exalted in that day. {P}
כי יום ליהוה צבאות על כל־גאה ורם ועל כל־נשא ושפל׃	יב	12	For Yehovah of hosts hath a day upon all that is proud and lofty, and upon all that is lifted up, and it shall be brought low;
ועל כל־ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל־אלוני הבשן׃	יג	13	And upon all the cedars of Lebanon that are high and lifted up, and upon all the oaks of Bashan;
ועל כל־ההרים הרמים ועל כל־הגבעות הנשאות׃	יד	14	And upon all the high mountains, and upon all the hills that are lifted up;
ועל כל־מגדל גבה ועל כל־חומה בצורה׃	יה	15	And upon every lofty tower, and upon every fortified wall;
ועל כל־אניות תרשיש ועל כל־שכיות החמדה׃	יו	16	And upon all the ships of Tarshish, and upon all delightful imagery.
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃	יז	17	And the loftiness of man shall be bowed down, and the haughtiness of men shall be brought low; and Yehovah alone shall be exalted in that day.
והאלילים כליל יחלף׃	יח	18	And the idols shall utterly pass away.
ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃	יט	19	And men shall go into the caves of the rocks, and into the holes of the earth, from before the terror of Yehovah, and from the glory of His majesty, when He ariseth to shake mightily the earth.
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו־לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃	כ	20	In that day a man shall cast away his idols of silver, and his idols of gold, which they made for themselves to worship, to the moles and to the bats;
לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃	כא	21	To go into the clefts of the rocks, and into the crevices of the crags, from before the terror of Yehovah, and from the glory of His majesty, when he ariseth to shake mightily the earth.
חדלו לכם מן־האדם אשר נשמה באפו כי־במה נחשב הוא׃ פ	כב	22	Cease ye from man, in whose nostrils is a breath; for how little is he to be accounted! {P}

Chapter 3

כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען־לחם וכל משען־מים׃	א	1	For, behold, the Lord, Yehovah of hosts, doth take away from Yerushalam and from Judah stay and staff, every stay of bread, and every stay of water;
גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃	ב	2	The mighty man, and the man of war; the judge, and the prophet, and the diviner, and the elder;
שר־חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃	ג	3	The captain of fifty, and the man of rank, and the counsellor, and the cunning charmer, and the skilful enchanter.
ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו־בם׃	ד	4	And I will give children to be their princes, and babes shall rule over them.
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃	ה	5	And the people shall oppress one another, every man his fellow, and every man his neighbour; the child shall behave insolently against the aged, and the base against the honourable,
כי־יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה־לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃	ו	6	For a man shall take hold of his brother of the house of his father: 'Thou hast a mantle, be thou our ruler, and let this ruin be under thy hand.'
ישא ביום ההוא ׀ לאמר לא־אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃	ז	7	In that day shall he swear, saying: 'I will not be a healer; for in my house is neither bread nor a mantle; ye shall not make me ruler of a people.'
כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי־לשונם ומעלליהם אל־יהוה למרות עני כבודו׃	ח	8	For Yerushalam is ruined, and Judah is fallen; because their tongue and their doings are against Yehovah, to provoke the eyes of His glory.
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי־גמלו להם רעה׃	ט	9	The show of their countenance doth witness against them; and they declare their sin as Sodom, they hide it not. Woe unto their soul! for they have wrought evil unto themselves.
אמרו צדיק כי־טוב כי־פרי מעלליהם יאכלו׃	י	10	Say ye of the righteous, that it shall be well with him; for they shall eat the fruit of their doings.
אוי לרשע רע כי־גמול ידיו יעשה לו׃	יא	11	Woe unto the wicked! it shall be ill with him; for the work of his hands shall be done to him.
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ ס	יב	12	As for My people, a babe is their master, and women rule over them. O My people, they that lead thee cause thee to err, and destroy the way of thy paths. {P}
נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃	יג	13	Yehovah standeth up to plead, and standeth to judge the peoples.
יהוה במשפט יבוא עם־זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃	יד	14	Yehovah will enter into judgment with the elders of His people, and the princes thereof: 'It is ye that have eaten up the vineyard; the spoil of the poor is in your houses;
מַה־לָּכֶם֙ מלכם תְּדַכְּא֣וּ עַמִּ֔י וּפְנֵ֥י עֲנִיִּ֖ים תִּטְחָ֑נוּ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ ס	יה	15	What mean ye that ye crush My people, and grind the face of the poor?' saith the Lord, the GOD of hosts. {S}
ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃	יו	16	Moreover Yehovah said: Because the daughters of Zion are haughty, and walk with stretched-forth necks and wanton eyes, walking and mincing as they go, and making a tinkling with their feet;
ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ ס	יז	17	Therefore the Lord will smite with a scab the crown of the head of the daughters of Zion, and Yehovah will lay bare their secret parts. {S}
ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃	יח	18	In that day the Lord will take away the bravery of their anklets, and the fillets, and the crescents;
הנטיפות והשירות והרעלות׃	יט	19	the pendants, and the bracelets, and the veils;
הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃	כ	20	the headtires, and the armlets, and the sashes, and the corselets, and the amulets;
הטבעות ונזמי האף׃	כא	21	the rings, and the nose-jewels;
המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃	כב	22	the aprons, and the mantelets, and the cloaks, and the girdles;
והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃	כג	23	and the gauze robes, and the fine linen, and the turbans, and the mantles.
והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי־תחת יפי׃	כד	24	And it shall come to pass, that instead of sweet spices there shall be rottenness; and instead of a girdle rags; and instead of curled hair baldness; and instead of a stomacher a girding of sackcloth; branding instead of beauty.
מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃	כה	25	Thy men shall fall by the sword, and thy mighty in the war.
ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃	כו	26	And her gates shall lament and mourn; and utterly bereft she shall sit upon the ground.

Chapter 4

והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃ ס	א	1	And seven women shall take hold of one man in that day, saying: 'We will eat our own bread, and wear our own apparel; only let us be called by thy name; take thou away our reproach.' {S}
ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל׃	ב	2	In that day shall the growth of Yehovah be beautiful and glorious, and the fruit of the land excellent and comely for them that are escaped of Israel.
והיה ׀ הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל־הכתוב לחיים בירושלם׃	ג	3	And it shall come to pass, that he that is left in Zion, and he that remaineth in Yerushalam, shall be called holy, even every one that is written unto life in Yerushalam;
אם ׀ רחץ אדני את צאת בנות־ציון ואת־דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃	ד	4	when the Lord shall have washed away the filth of the daughters of Zion, and shall have purged the blood of Yerushalam from the midst thereof, by the spirit of judgment, and by the spirit of destruction.
וברא יהוה על כל־מכון הר־ציון ועל־מקראה ענן ׀ יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על־כל־כבוד חפה׃	ה	5	And Yehovah will create over the whole habitation of mount Zion, and over her assemblies, a cloud and smoke by day, and the shining of a flaming fire by night; for over all the glory shall be a canopy.
וסכה תהיה לצל־יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃ פ	ו	6	And there shall be a pavilion for a shadow in the day-time from the heat, and for a refuge and for a covert from storm and from rain. {P}

Chapter 5

אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן־שמן׃	א	1	Let me sing of my well-beloved, a song of my beloved touching his vineyard. My well-beloved had a vineyard in a very fruitful hill;
ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃	ב	2	And he digged it, and cleared it of stones, and planted it with the choicest vine, and built a tower in the midst of it, and also hewed out a vat therein; and he looked that it should bring forth grapes, and it brought forth wild grapes.
ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו־נא ביני ובין כרמי׃	ג	3	And now, O inhabitants of Yerushalam and men of Judah, judge, I pray you, betwixt me and my vineyard.
מה־לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃	ד	4	What could have been done more to my vineyard, that I have not done in it? Wherefore, when I looked that it should bring forth grapes, brought it forth wild grapes?
ועתה אודיעה־נא אתכם את אשר־אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃	ה	5	And now come, I will tell you what I will do to my vineyard: I will take away the hedge thereof, and it shall be eaten up; I will break down the fence thereof, and it shall be trodden down;
ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃	ו	6	And I will lay it waste: it shall not be pruned nor hoed, but there shall come up briers and thorns; I will also command the clouds that they rain no rain upon it.
כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃ ס	ז	7	For the vineyard of Yehovah of hosts is the house of Israel, and the men of Judah the plant of His delight; and He looked for justice, but behold violence; for righteousness, but behold a cry. {P}
הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃	ח	8	Woe unto them that join house to house, that lay field to field, till there be no room, and ye be made to dwell alone in the midst of the land!
באזני יהוה צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃	ט	9	In mine ears said Yehovah of hosts: of a truth many houses shall be desolate, even great and fair, without inhabitant.
כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃ פ	י	10	For ten acres of vineyard shall yield one bath, and the seed of a homer shall yield an ephah. {S}
הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃	יא	11	Woe unto them that rise up early in the morning, that they may follow strong drink; that tarry late into the night, till wine inflame them!
והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃	יב	12	And the harp and the psaltery, the tabret and the pipe, and wine, are in their feasts; but they regard not the work of Yehovah, neither have they considered the operation of His hands.
לכן גלה עמי מבלי־דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃	יג	13	Therefore My people are gone into captivity, for want of knowledge; and their honourable men are famished, and their multitude are parched with thirst.
לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃	יד	14	Therefore the nether-world hath enlarged her desire, and opened her mouth without measure; and down goeth their glory, and their tumult, and their uproar, and he that rejoiceth among them.
וישח אדם וישפל־איש ועיני גבהים תשפלנה׃	יה	15	And man is bowed down, and man is humbled, and the eyes of the lofty are humbled;
ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃	יו	16	But Yehovah of hosts is exalted through justice, and God the Holy One is sanctified through righteousness.
ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃	יז	17	Then shall the lambs feed as in their pasture, and the waste places of the fat ones shall wanderers eat. {S}
הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃	יח	18	Woe unto them that draw iniquity with cords of vanity, and sin as it were with a cart rope,
האמרים ימהר ׀ יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃ ס	יט	19	That say: 'Let Him make speed, let Him hasten His work, that we may see it; and let the counsel of the Holy One of Israel draw nigh and come, that we may know it!' {P}
הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ ס	כ	20	Woe unto them that call evil good, and good evil; that change darkness into light, and light into darkness; that change bitter into sweet, and sweet into bitter! {S}
הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃	כא	21	Woe unto them that are wise in their own eyes, and prudent in their own sight! {S}
הוי גבורים לשתות יין ואנשי־חיל למסך שכר׃	כב	22	Woe unto them that are mighty to drink wine, and men of strength to mingle strong drink;
מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ ס	כג	23	That justify the wicked for a reward, and take away the righteousness of the righteous from him! {P}
לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש־ישראל נאצו׃	כד	24	Therefore as the tongue of fire devoureth the stubble, and as the chaff is consumed in the flame, so their root shall be as rottenness, and their blossom shall go up as dust; because they have rejected the Torah of Yehovah of hosts, and contemned the word of the Holy One of Israel.
על־כן חרה אף־יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃	כה	25	Therefore is the anger of Yehovah kindled against His people, and He hath stretched forth His hand against them, and hath smitten them, and the hills did tremble, and their carcasses were as refuse in the midst of the streets. For all this His anger is not turned away, but His hand is stretched out still.
ונשא־נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃	כו	26	And He will lift up an ensign to the nations from far, and will hiss unto them from the end of the earth; and, behold, they shall come with speed swiftly;
אין־עיף ואין־כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃	כז	27	None shall be weary nor stumble among them; none shall slumber nor sleep; neither shall the girdle of their loins be loosed, nor the latchet of their shoes be broken;
אשר חציו שנונים וכל־קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃	כח	28	Whose arrows are sharp, and all their bows bent; their horses' hoofs shall be counted like flint, and their wheels like a whirlwind;
שאגה לו כלביא ישאג ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃	כט	29	Their roaring shall be like a lion, they shall roar like young lions, yea, they shall roar, and lay hold of the prey, and carry it away safe, and there shall be none to deliver.
וינהם עליו ביום ההוא כנהמת־ים ונבט לארץ והנה־חשך צר ואור חשך בעריפיה׃ פ	ל	30	And they shall roar against them in that day like the roaring of the sea; and if one look unto the land, behold darkness and distress, and the light is darkened in the skies thereof. {P}

Chapter 6

בשנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישב על־כסא רם ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל׃	א	1	In the year that king Uzziah died I saw the Lord sitting upon a throne high and lifted up, and His train filled the temple.
שרפים עמדים ׀ ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים ׀ יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׃	ב	2	Above Him stood the seraphim; each one had six wings: with twain he covered his face and with twain he covered his feet, and with twain he did fly.
וקרא זה אל־זה ואמר קדוש ׀ קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל־הארץ כבודו׃	ג	3	And one called unto another, and said: Holy, holy, holy, is Yehovah of hosts; the whole earth is full of His glory.
וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃	ד	4	And the posts of the door were moved at the voice of them that called, and the house was filled with smoke.
ואמר אוי־לי כי־נדמיתי כי איש טמא־שפתים אנכי ובתוך עם־טמא שפתים אנכי יושב כי את־המלך יהוה צבאות ראו עיני׃	ה	5	Then said I: Woe is me! for I am undone; because I am a man of unclean lips, and I dwell in the midst of a people of unclean lips; for mine eyes have seen the King, Yehovah of hosts.
ויעף אלי אחד מן־השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃	ו	6	Then flew unto me one of the seraphim, with a glowing stone in his hand, which he had taken with the tongs from off the altar;
ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃	ז	7	and he touched my mouth with it, and said: Lo, this hath touched thy lips; and thine iniquity is taken away, and thy sin expiated.
ואשמע את־קול אדני אמר את־מי אשלח ומי ילך־לנו ואמר הנני שלחני׃	ח	8	And I heard the voice of the Lord, saying: Whom shall I send, and who will go for us? Then I said: 'Here am I; send me.'
ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃	ט	9	And He said: 'Go, and tell this people: hear ye indeed, but understand not; and see ye indeed, but perceive not.
השמן לב־העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃	י	10	Make the heart of this people fat, and make their ears heavy, and shut their eyes; lest they, seeing with their eyes, and hearing with their ears, and understanding with their heart, return, and be healed.'
ואמר עד־מתי אדני ויאמר עד אשר אם־שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃	יא	11	Then said I: 'Lord, how long?' And He answered: 'Until cities be waste without inhabitant, and houses without man, and the land become utterly waste,
ורחק יהוה את־האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃	יב	12	And Yehovah have removed men far away, and the forsaken places be many in the midst of the land.
ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃ פ	יג	13	And if there be yet a tenth in it, it shall again be eaten up; as a terebinth, and as an oak, whose stock remaineth, when they cast their leaves, so the holy seed shall be the stock thereof.' {P}

Chapter 7

ויהי בימי אחז בן־יותם בן־עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך־ארם ופקח בן־רמליהו מלך־ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה׃	א	1	And it came to pass in the days of Ahaz the son of Jotham, the son of Uzziah, king of Judah, that Rezin the king of Aram, and Pekah the son of Remaliah, king of Israel, went up to Yerushalam to war against it; but could not prevail against it.
ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על־אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי־יער מפני־רוח׃	ב	2	And it was told the house of David, saying: 'Aram is confederate with Ephraim.' And his heart was moved, and the heart of his people, as the trees of the forest are moved with the wind. {S}
ויאמר יהוה אל־ישעיהו צא־נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל־קצה תעלת הברכה העליונה אל־מסלת שדה כובס׃	ג	3	Then said Yehovah unto Isaiah: 'Go forth now to meet Ahaz, thou, and Shear-jashub thy son, at the end of the conduit of the upper pool, in the highway of the fullers' field;
ואמרת אליו השמר והשקט אל־תירא ולבבך אל־ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי־אף רצין וארם ובן־רמליהו׃	ד	4	and say unto him: Keep calm, and be quiet; fear not, neither let thy heart be faint, because of these two tails of smoking firebrands, for the fierce anger of Rezin and Aram, and of the son of Remaliah.
יען כי־יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן־רמליהו לאמר׃	ה	5	Because Aram hath counselled evil against thee, Ephraim also, and the son of Remaliah, saying:
נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן־טבאל׃ ס	ו	6	Let us go up against Judah, and vex it, and let us make a breach therein for us, and set up a king in the midst of it, even the son of Tabeel; {P}
כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה׃	ז	7	thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: It shall not stand, neither shall it come to pass.
כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם׃	ח	8	For the head of Aram is Damascus, and the head of Damascus is Rezin; and within sixty-five years shall Ephraim be broken, that it be not a people;
וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן־רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו׃ ס	ט	9	And the head of Ephraim is Samaria, and the head of Samaria is Remaliah's son. If ye will not have faith, surely ye shall not be established.' {P}
ויוסף יהוה דבר אל־אחז לאמר׃	י	10	And Yehovah spoke again unto Ahaz, saying:
שאל־לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה׃	יא	11	'Ask thee a sign of Yehovah thy God: ask it either in the depth, or in the height above.'
ויאמר אחז לא־אשאל ולא־אנסה את־יהוה׃	יב	12	But Ahaz said: 'I will not ask, neither will I try Yehovah.'
ויאמר שמעו־נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את־אלהי׃	יג	13	And he said: 'Hear ye now, O house of David: Is it a small thing for you to weary men, that ye will weary my God also?
לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃	יד	14	Therefore the Lord Himself shall give you a sign: behold, the young woman shall conceive, and bear a son, and shall call his name Immanuel.
חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃	יה	15	Curd and honey shall he eat, when he knoweth to refuse the evil, and choose the good.
כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃	יו	16	Yea, before the child shall know to refuse the evil, and choose the good, the land whose two kings thou hast a horror of shall be forsaken.
יביא יהוה עליך ועל־עמך ועל־בית אביך ימים אשר לא־באו למיום סור־אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃ פ	יז	17	Yehovah shall bring upon thee, and upon thy people, and upon thy father's house, days that have not come, from the day that Ephraim departed from Judah; even the king of Assyria.' {P}
והיה ׀ ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃	יח	18	And it shall come to pass in that day, that Yehovah shall hiss for the fly that is in the uttermost part of the rivers of Egypt, and for the bee that is in the land of Assyria.
ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃	יט	19	And they shall come, and shall rest all of them in the rugged valleys, and in the holes of the rocks, and upon all thorns, and upon all brambles.
ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את־הראש ושער הרגלים וגם את־הזקן תספה׃ ס	כ	20	In that day shall the Lord shave with a razor that is hired in the parts beyond the River, even with the king of Assyria, the head and the hair of the feet; and it shall also sweep away the beard. {P}
והיה ביום ההוא יחיה־איש עגלת בקר ושתי־צאן׃	כא	21	And it shall come to pass in that day, that a man shall rear a young cow, and two sheep;
והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי־חמאה ודבש יאכל כל־הנותר בקרב הארץ׃	כב	22	and it shall come to pass, for the abundance of milk that they shall give, he shall eat curd; for curd and honey shall every one eat that is left in the midst of the land. {S}
והיה ביום ההוא יהיה כל־מקום אשר יהיה־שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃	כג	23	And it shall come to pass in that day, that every place, where there were a thousand vines at a thousand silverlings, shall even be for briers and thorns.
בחצים ובקשת יבוא שמה כי־שמיר ושית תהיה כל־הארץ׃	כד	24	With arrows and with bow shall one come thither; because all the land shall become briers and thorns.
וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא־תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃ פ	כה	25	And all the hills that were digged with the mattock, thou shalt not come thither for fear of briers and thorns, but it shall be for the sending forth of oxen, and for the treading of sheep. {P}

Chapter 8

ויאמר יהוה אלי קח־לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃	א	1	And Yehovah said unto me: 'Take thee a great tablet, and write upon it in common script: The spoil speedeth, the prey hasteth;
ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו׃	ב	2	and I will take unto Me faithful witnesses to record, Uriah the priest, and Zechariah the son of Jeberechiah.'
ואקרב אל־הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃	ג	3	And I went unto the prophetess; and she conceived, and bore a son. {S} Then said Yehovah unto me: 'Call his name Maher-shalal-hashbaz.
כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא ׀ את־חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ ס	ד	4	For before the child shall have knowledge to cry: My father, and: My mother, the riches of Damascus and the spoil of Samaria shall be carried away before the king of Assyria.' {S}
ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃	ה	5	And Yehovah spoke unto me yet again, saying:
יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־רמליהו׃	ו	6	Forasmuch as this people hath refused the waters of Shiloah that go softly, and rejoiceth with Rezin and Remaliah's son;
ולכן הנה אדני מעלה עליהם את־מי הנהר העצומים והרבים את־מלך אשור ואת־כל־כבודו ועלה על־כל־אפיקיו והלך על־כל־גדותיו׃	ז	7	Now therefore, behold, the Lord bringeth up upon them the waters of the River, mighty and many, even the king of Assyria and all his glory; and he shall come up over all his channels, and go over all his banks;
וחלף ביהודה שטף ועבר עד־צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב־ארצך עמנו אל׃ ס	ח	8	And he shall sweep through Judah overflowing as he passeth through he shall reach even to the neck; and the stretching out of his wings shall fill the breadth of thy land, O Immanuel. {S}
רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי־ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃	ט	9	Make an uproar, O ye peoples, and ye shall be broken in pieces; and give ear, all ye of far countries; gird yourselves, and ye shall be broken in pieces; gird yourselves, and ye shall be broken in pieces.
עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ ס	י	10	Take counsel together, and it shall be brought to nought; speak the word, and it shall not stand; for God is with us. {S}
כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם־הזה לאמר׃	יא	11	For Yehovah spoke thus to me with a strong hand, admonishing me that I should not walk in the way of this people, saying:
לא־תאמרון קשר לכל אשר־יאמר העם הזה קשר ואת־מוראו לא־תיראו ולא תעריצו׃	יב	12	'Say ye not: A conspiracy, concerning all whereof this people do say: A conspiracy; neither fear ye their fear, nor account it dreadful.
את־יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃	יג	13	Yehovah of hosts, Him shall ye sanctify; and let Him be your fear, and let Him be your dread.
והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃	יד	14	And He shall be for a sanctuary; but for a stone of stumbling and for a rock of offence to both the houses of Israel, for a gin and for a snare to the inhabitants of Yerushalam.
וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ ס	יה	15	And many among them shall stumble, and fall, and be broken, and be snared, and be taken.' {P}
צור תעודה חתום תורה בלמדי׃	יו	16	'Bind up the testimony, seal the instruction among My disciples.'
וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי־לו׃	יז	17	And I will wait for Yehovah, that hideth His face from the house of Jacob, and I will look for Him.
הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ ס	יח	18	Behold, I and the children whom Yehovah hath given me shall be for signs and for wonders in Israel from Yehovah of hosts, who dwelleth in mount Zion. {S}
וכי־יאמרו אליכם דרשו אל־האבות ואל־הידענים המצפצפים והמהגים הלוא־עם אל־אלהיו ידרש בעד החיים אל־המתים׃	יט	19	And when they shall say unto you: 'Seek unto the ghosts and the familiar spirits, that chirp and that mutter; should not a people seek unto their God? on behalf of the living unto the dead
לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר׃	כ	20	for instruction and for testimony?'--Surely they will speak according to this word, wherein there is no light.--
ועבר בה נקשה ורעב והיה כי־ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃	כא	21	And they shall pass this way that are sore bestead and hungry; and it shall come to pass that, when they shall be hungry, they shall fret themselves, and curse by their king and by their God, and, whether they turn their faces upward,
ואל־ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃	כב	22	or look unto the earth, behold distress and darkness, the gloom of anguish, and outspread thick darkness.
כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃	כג	23	For is there no gloom to her that was stedfast? Now the former hath lightly afflicted the land of Zebulun and the land of Naphtali, but the latter hath dealt a more grievous blow by the way of the sea, beyond the Jordan, in the district of the nations.

Chapter 9

העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃	א	1	The people that walked in darkness have seen a great light; they that dwelt in the land of great darkness, upon them hath the light shined.
הרבית הגוי לו לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃	ב	2	Thou hast multiplied the nation, Thou hast increased their joy; they joy before Thee according to the joy in harvest, as men rejoice when they divide the spoil.
כי ׀ את־על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃	ג	3	For the yoke of his burden, and the staff of his shoulder, the rod of his oppressor, Thou hast broken as in the day of Midian.
כי כל־סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃	ד	4	For every boot stamped with fierceness, and every cloak rolled in blood, shall even be for burning, for fuel of fire.
כי־ילד ילד־לנו בן נתן־לנו ותהי המשרה על־שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר־שלום׃	ה	5	For a child is born unto us, a son is given unto us; and the government is upon his shoulder; and his name is called Pele-joez-el-gibbor-Abi-ad-sar-shalom;
לְמַרְבֵּ֨ה לםרבה הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין־קֵ֗ץ עַל־כִּסֵּ֤א דָוִד֙ וְעַל־מַמְלַכְתּ֔וֹ לְהָכִ֤ין אֹתָהּ֙ וּֽלְסַעֲדָ֔הּ בְּמִשְׁפָּ֖ט וּבִצְדָקָ֑ה מֵעַתָּה֙ וְעַד־עוֹלָ֔ם קִנְאַ֛ת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס	ו	6	That the government may be increased, and of peace there be no end, upon the throne of David, and upon his kingdom, to establish it, and to uphold it through justice and through righteousness from henceforth even for ever. The zeal of Yehovah of hosts doth perform this. {P}
דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃	ז	7	The Lord sent a word into Jacob, and it hath lighted upon Israel.
וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃	ח	8	And all the people shall know, even Ephraim and the inhabitant of Samaria, that say in pride and in arrogancy of heart:
לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃	ט	9	'The bricks are fallen, but we will build with hewn stones; the sycamores are cut down, but cedars will we put in their place.'
וישגב יהוה את־צרי רצין עליו ואת־איביו יסכסך׃	י	10	Therefore Yehovah doth set upon high the adversaries of Rezin against him, and spur his enemies;
ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את־ישראל בכל־פה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃	יא	11	The Arameans on the east, and the Philistines on the west; and they devour Israel with open mouth. For all this His anger is not turned away, but His hand is stretched out still.
והעם לא־שב עד־המכהו ואת־יהוה צבאות לא דרשו׃ ס	יב	12	Yet the people turneth not unto Him that smiteth them, neither do they seek Yehovah of hosts. {S}
ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃	יג	13	Therefore Yehovah doth cut off from Israel head and tail, palm-branch and rush, in one day.
זקן ונשוא־פנים הוא הראש ונביא מורה־שקר הוא הזנב׃	יד	14	The elder and the man of rank, he is the head; and the prophet that teacheth lies, he is the tail.
ויהיו מאשרי העם־הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃	יה	15	For they that lead this people cause them to err; and they that are led of them are destroyed.
על־כן על־בחוריו לא־ישמח ׀ אדני ואת־יתמיו ואת־אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל־פה דבר נבלה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃	יו	16	Therefore the Lord shall have no joy in their young men, neither shall He have compassion on their fatherless and widows; for every one is ungodly and an evil-doer, and every mouth speaketh wantonness. For all this His anger is not turned away, but His hand is stretched out still.
כי־בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃	יז	17	For wickedness burneth as the fire; it devoureth the briers and thorns; yea, it kindleth in the thickets of the forest, and they roll upward in thick clouds of smoke.
בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל־אחיו לא יחמלו׃	יח	18	Through the wrath of Yehovah of hosts is the land burnt up; the people also are as the fuel of fire; no man spareth his brother.
ויגזר על־ימין ורעב ויאכל על־שמאול ולא שבעו איש בשר־זרעו יאכלו׃	יט	19	And one snatcheth on the right hand, and is hungry; and he eateth on the left hand, and is not satisfied; they eat every man the flesh of his own arm:
מנשה את־אפרים ואפרים את־מנשה יחדו המה על־יהודה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ ס	כ	20	Manasseh, Ephraim; and Ephraim, Manasseh; and they together are against Judah. For all this His anger is not turned away, but His hand is stretched out still. {S}

Chapter 10

הוי החקקים חקקי־און ומכתבים עמל כתבו׃	א	1	Woe unto them that decree unrighteous decrees, and to the writers that write iniquity;
להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת־יתומים יבזו׃	ב	2	To turn aside the needy from judgment, and to take away the right of the poor of My people, that widows may be their spoil, and that they may make the fatherless their prey!
ומה־תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על־מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃	ג	3	And what will ye do in the day of visitation, and in the ruin which shall come from far? To whom will ye flee for help? And where will ye leave your glory?
בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ ס	ד	4	They can do nought except crouch under the captives, and fall under the slain. For all this His anger is not turned away, but His hand is stretched out still. {P}
הוי אשור שבט אפי ומטה־הוא בידם זעמי׃	ה	5	O Asshur, the rod of Mine anger, in whose hand as a staff is Mine indignation!
בגוי חנף אשלחנו ועל־עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשומו ולשימו מרמס כחמר חוצות׃	ו	6	I do send him against an ungodly nation, and against the people of My wrath do I give him a charge, to take the spoil, and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.
והוא לא־כן ידמה ולבבו לא־כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃	ז	7	Howbeit he meaneth not so, neither doth his heart think so; but it is in his heart to destroy, and to cut off nations not a few.
כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃	ח	8	For he saith: 'Are not my princes all of them kings?
הלא ככרכמיש כלנו אם־לא כארפד חמת אם־לא כדמשק שמרון׃	ט	9	Is not Calno as Carchemish? Is not Hamath as Arpad? Is not Samaria as Damascus?
כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃	י	10	As my hand hath reached the kingdoms of the idols, whose graven images did exceed them of Yerushalam and of Samaria;
הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ ס	יא	11	Shall I not, as I have done unto Samaria and her idols, so do to Yerushalam and her idols?' {P}
והיה כי־יבצע אדני את־כל־מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על־פרי־גדל לבב מלך־אשור ועל־תפארת רום עיניו׃	יב	12	Wherefore it shall come to pass, that when the Lord hath performed His whole work upon mount Zion and on Yerushalam, I will punish the fruit of the arrogant heart of the king of Assyria, and the glory of his haughty looks.
כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר ׀ גבולת עמים ועתודותיהם ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃	יג	13	For he hath said: by the strength of my hand I have done it, and by my wisdom, for I am prudent; in that I have removed the bounds of the peoples, and have robbed their treasures, and have brought down as one mighty the inhabitants;
ותמצא כקן ׀ ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל־הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃	יד	14	And my hand hath found as a nest the riches of the peoples; and as one gathereth eggs that are forsaken, have I gathered all the earth; and there was none that moved the wing, or that opened the mouth, or chirped.
היתפאר הגרזן על החצב בו אם־יתגדל המשור על־מניפו כהניף שבט ואת־מרימיו כהרים מטה לא־עץ׃	יה	15	Should the axe boast itself against him that heweth therewith? Should the saw magnify itself against him that moveth it? as if a rod should move them that lift it up, or as if a staff should lift up him that is not wood. {P}
לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃	יו	16	Therefore will the Lord, Yehovah of hosts, send among his fat ones leanness; and under his glory there shall be kindled a burning like the burning of fire.
והיה אור־ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃	יז	17	And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame; and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day.
וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס׃	יח	18	And the glory of his forest and of his fruitful field, he will consume both soul and body; and it shall be as when a sick man wasteth away.
ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ פ	יט	19	And the remnant of the trees of his forest shall be few, that a child may write them down. {S}
והיה ׀ ביום ההוא לא־יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית־יעקב להשען על־מכהו ונשען על־יהוה קדוש ישראל באמת׃	כ	20	And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon Yehovah, the Holy One of Israel, in truth.
שאר ישוב שאר יעקב אל־אל גבור׃	כא	21	A remnant shall return, even the remnant of Jacob, unto God the Mighty.
כי אם־יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃	כב	22	For though thy people, O Israel, be as the sand of the sea, only a remnant of them shall return; an extermination is determined, overflowing with righteousness.
כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל־הארץ׃ ס	כג	23	For an extermination wholly determined shall the Lord GOD of Hosts [Adonai Yehovi Tze-va'ot] make in the midst of all the earth. {P}
לכן כה־אמר אדני יהוה צבאות אל־תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא־עליך בדרך מצרים׃	כד	24	Therefore thus saith the Lord GOD of Hosts [Adonai Yehovi Tze-va'ot]: O My people that dwellest in Zion, be not afraid of Asshur, though he smite thee with the rod, and lift up his staff against thee, after the manner of Egypt.
כי־עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על־תבליתם׃	כה	25	For yet a very little while, and the indignation shall be accomplished, and Mine anger shall be to their destruction.
ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על־הים ונשאו בדרך מצרים׃	כו	26	And Yehovah of hosts shall stir up against him a scourge, as in the slaughter of Midian at the Rock of Oreb; and as His rod was over the sea, so shall He lift it up after the manner of Egypt.
והיה ׀ ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני־שמן׃	כז	27	And it shall come to pass in that day, that his burden shall depart from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall be destroyed by reason of fatness.
בא על־עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃	כח	28	He is come to Aiath, he is passed through Migron; at Michmas he layeth up his baggage;
עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃	כט	29	They are gone over the pass; they have taken up their lodging at Geba; Ramah trembleth; Gibeath-shaul is fled.
צהלי קולך בת־גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃	ל	30	Cry thou with a shrill voice, O daughter of Gallim! Hearken, O Laish! O thou poor Anathoth!
נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃	לא	31	Madmenah is in mad flight; the inhabitants of Gebim flee to cover.
עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בת־ציון בית גבעת ירושלם׃ ס	לב	32	This very day shall he halt at Nob, shaking his hand at the mount of the daughter of Zion, the hill of Yerushalam. {P}
הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃	לג	33	Behold, the Lord, Yehovah of hosts, shall lop the boughs with terror; and the high ones of stature shall be hewn down, and the lofty shall be laid low.
ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ ס	לד	34	And He shall cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon shall fall by a mighty one. {S}

Chapter 11

ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃	א	1	And there shall come forth a shoot out of the stock of Jesse, and a twig shall grow forth out of his roots.
ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃	ב	2	And the spirit of Yehovah shall rest upon him, the spirit of wisdom and understanding, the spirit of counsel and might, the spirit of knowledge and of the fear of Yehovah.
והריחו ביראת יהוה ולא־למראה עיניו ישפוט ולא־למשמע אזניו יוכיח׃	ג	3	And his delight shall be in the fear of Yehovah; and he shall not judge after the sight of his eyes, neither decide after the hearing of his ears;
ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃	ד	4	But with righteousness shall he judge the poor, and decide with equity for the meek of the land; and he shall smite the land with the rod of his mouth, and with the breath of his lips shall he slay the wicked.
והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃	ה	5	And righteousness shall be the girdle of his loins, and faithfulness the girdle of his reins.
וגר זאב עם־כבש ונמר עם־גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם׃	ו	6	And the wolf shall dwell with the lamb, and the leopard shall lie down with the kid; and the calf and the young lion and the fatling together; and a little child shall lead them.
ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל־תבן׃	ז	7	And the cow and the bear shall feed; their young ones shall lie down together; and the lion shall eat straw like the ox.
ושעשע יונק על־חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה׃	ח	8	And the sucking child shall play on the hole of the asp, and the weaned child shall put his hand on the basilisk's den.
לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי כי־מלאה הארץ דעה את־יהוה כמים לים מכסים׃ פ	ט	9	They shall not hurt nor destroy in all My holy mountain; for the earth shall be full of the knowledge of Yehovah, as the waters cover the sea. {S}
והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד׃ פ	י	10	And it shall come to pass in that day, that the root of Jesse, that standeth for an ensign of the peoples, unto him shall the nations seek; and his resting-place shall be glorious. {P}
והיה ׀ ביום ההוא יוסיף אדני ׀ שנית ידו לקנות את־שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים׃	יא	11	And it shall come to pass in that day, that the Lord will set His hand again the second time to recover the remnant of His people, that shall remain from Assyria, and from Egypt, and from Pathros, and from Cush, and from Elam, and from Shinar, and from Hamath, and from the islands of the sea.
ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ׃	יב	12	And He will set up an ensign for the nations, and will assemble the dispersed of Israel, and gather together the scattered of Judah from the four corners of the earth.
וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא־יקנא את־יהודה ויהודה לא־יצר את־אפרים׃	יג	13	The envy also of Ephraim shall depart, and they that harass Judah shall be cut off; Ephraim shall not envy Judah, and Judah shall not vex Ephraim.
ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את־בני־קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם׃	יד	14	And they shall fly down upon the shoulder of the Philistines on the west; together shall they spoil the children of the east; they shall put forth their hand upon Edom and Moab; and the children of Ammon shall obey them.
והחרים יהוה את לשון ים־מצרים והניף ידו על־הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים׃	יה	15	And Yehovah will utterly destroy the tongue of the Egyptian sea; and with His scorching wind will He shake His hand over the River, and will smite it into seven streams, and cause men to march over dry-shod.
והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים׃	יו	16	And there shall be a highway for the remnant of His people, that shall remain from Assyria, like as there was for Israel in the day that he came up out of the land of Egypt.

Chapter 12

ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני׃	א	1	And in that day thou shalt say: 'I will give thanks unto Thee, Yehovah; for though Thou was angry with me, Thine anger is turned away, and Thou comfortest me.
הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי־עזי וזמרת יה יהוה ויהי־לי לישועה׃	ב	2	Behold, God is my salvation; I will trust, and will not be afraid; for GOD Yehovah is my strength and song; and He is become my salvation.'
ושאבתם־מים בששון ממעיני הישועה׃	ג	3	Therefore with joy shall ye draw water out of the wells of salvation.
ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו׃	ד	4	And in that day shall ye say: 'Give thanks unto Yehovah, proclaim His name, declare His doings among the peoples, make mention that His name is exalted.
זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת מידעת זאת בכל־הארץ׃	ה	5	Sing unto Yehovah; for He hath done gloriously; this is made known in all the earth.
צהלי ורני יושבת ציון כי־גדול בקרבך קדוש ישראל׃ פ	ו	6	Cry aloud and shout, thou inhabitant of Zion, for great is the Holy One of Israel in the midst of thee.' {S}

Chapter 13

משא בבל אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ׃	א	1	The burden of Babylon, which Isaiah the son of Amoz did see.
על הר־נשפה שאו־נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃	ב	2	Set ye up an ensign upon the high mountain, lift up the voice unto them, wave the hand, that they may go into the gates of the nobles.
אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃	ג	3	I have commanded My consecrated ones, yea, I have called My mighty ones for mine anger, even My proudly exulting ones.
קול המון בהרים דמות עם־רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃	ד	4	Hark, a tumult in the mountains, like as of a great people! Hark, the uproar of the kingdoms of the nations gathered together! Yehovah of hosts mustereth the host of the battle.
באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל־הארץ׃	ה	5	They come from a far country, from the end of heaven, even Yehovah, and the weapons of His indignation, to destroy the whole earth. {S}
הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃	ו	6	Howl ye; for the day of Yehovah is at hand; as destruction from the Almighty shall it come.
על־כן כל־ידים תרפינה וכל־לבב אנוש ימס׃	ז	7	Therefore shall all hands be slack, and every heart of man shall melt.
ונבהלו ׀ צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל־רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃	ח	8	And they shall be affrighted; pangs and throes shall take hold of them; they shall be in pain as a woman in travail; they shall look aghast one at another; their faces shall be faces of flame.
הנה יום־יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃	ט	9	Behold, the day of Yehovah cometh, cruel, and full of wrath and fierce anger; to make the earth a desolation, and to destroy the sinners thereof out of it,
כי־כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא־יגיה אורו׃	י	10	For the stars of heaven and the constellations thereof shall not give their light; the sun shall be darkened in his going forth, and the moon shall not cause her light to shine.
ופקדתי על־תבל רעה ועל־רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃	יא	11	And I will visit upon the world their evil, and upon the wicked their iniquity; and I will cause the arrogancy of the proud to cease, and will lay low the haughtiness of the tyrants.
אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃	יב	12	I will make man more rare than fine gold, even man than the pure gold of Ophir.
על־כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃	יג	13	Therefore I will make the heavens to tremble, and the earth shall be shaken out of her place, for the wrath of Yehovah of hosts, and for the day of His fierce anger.
והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל־עמו יפנו ואיש אל־ארצו ינוסו׃	יד	14	And it shall come to pass, that as the chased gazelle, and as sheep that no man gathereth, they shall turn every man to his own people, and shall flee every man to his own land.
כל־הנמצא ידקר וכל־הנספה יפול בחרב׃	יה	15	Every one that is found shall be thrust through; and every one that is caught shall fall by the sword.
ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשכבנה תשגלנה׃	יו	16	Their babes also shall be dashed in pieces before their eyes; their houses shall be spoiled, and their wives ravished.
הנני מעיר עליהם את־מדי אשר־כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו־בו׃	יז	17	Behold, I will stir up the Medes against them, who shall not regard silver, and as for gold, they shall not delight in it.
וקשתות נערים תרטשנה ופרי־בטן לא ירחמו על־בנים לא־תחוס עינם׃	יח	18	And their bows shall dash the young men in pieces; and they shall have no pity on the fruit of the womb; their eye shall not spare children.
והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה׃	יט	19	And Babylon, the glory of kingdoms, the beauty of the Chaldeans' pride, shall be as when God overthrew Sodom and Gomorrah.
לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם׃	כ	20	It shall never be inhabited, neither shall it be dwelt in from generation to generation; neither shall the Arabian pitch tent there; neither shall the shepherds make their fold there.
ורבצו־שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו־שם׃	כא	21	But wild-cats shall lie there; and their houses shall be full of ferrets; and ostriches shall dwell there, and satyrs shall dance there.
וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃	כב	22	And jackals shall howl in their castles, and wild-dogs in the pleasant palaces; and her time is near to come, and her days shall not be prolonged.

Chapter 14

כי ירחם יהוה את־יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על־אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על־בית יעקב׃	א	1	For Yehovah will have compassion on Jacob, and will yet choose Israel, and set them in their own land; and the stranger shall join himself with them, and they shall cleave to the house of Jacob.
ולקחום עמים והביאום אל־מקומם והתנחלום בית־ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ ס	ב	2	And the peoples shall take them, and bring them to their place; and the house of Israel shall possess them in the land of Yehovah for servants and for handmaids; and they shall take them captive, whose captives they were; and they shall rule over their oppressors. {S}
והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשה אשר עבד־בך׃	ג	3	And it shall come to pass in the day that Yehovah shall give thee rest from thy travail, and from thy trouble, and from the hard service wherein thou wast made to serve,
ונשאת המשל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃	ד	4	that thou shalt take up this parable against the king of Babylon, and say: How hath the oppressor ceased! the exactress of gold ceased!
שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃	ה	5	Yehovah hath broken the staff of the wicked, the sceptre of the rulers,
מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃	ו	6	That smote the peoples in wrath with an incessant stroke, that ruled the nations in anger, with a persecution that none restrained.
נחה שקטה כל־הארץ פצחו רנה׃	ז	7	The whole earth is at rest, and is quiet; they break forth into singing.
גם־ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא־יעלה הכרת עלינו׃	ח	8	Yea, the cypresses rejoice at thee, and the cedars of Lebanon: 'Since thou art laid down, no feller is come up against us.'
שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל־עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃	ט	9	The nether-world from beneath is moved for thee to meet thee at thy coming; the shades are stirred up for thee, even all the chief ones of the earth; all the kings of the nations are raised up from their thrones.
כלם יענו ויאמרו אליך גם־אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃	י	10	All they do answer and say unto thee: 'Art thou also become weak as we? Art thou become like unto us?
הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃	יא	11	Thy pomp is brought down to the nether-world, and the noise of thy psalteries; the maggot is spread under thee, and the worms cover thee.'
איך נפלת משמים הילל בן־שחר נגדעת לארץ חולש על־גוים׃	יב	12	How art thou fallen from heaven, O day-star, son of the morning! How art thou cut down to the ground, that didst cast lots over the nations!
ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי־אל ארים כסאי ואשב בהר־מועד בירכתי צפון׃	יג	13	And thou saidst in thy heart: 'I will ascend into heaven, above the stars of God will I exalt my throne, and I will sit upon the mount of meeting, in the uttermost parts of the north;
אעלה על־במתי עב אדמה לעליון׃	יד	14	I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High.'
אך אל־שאול תורד אל־ירכתי־בור׃	יה	15	Yet thou shalt be brought down to the nether-world, to the uttermost parts of the pit.
ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃	יו	16	They that saw thee do narrowly look upon thee, they gaze earnestly at thee: 'Is this the man that made the earth to tremble, that did shake kingdoms;
שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא־פתח ביתה׃	יז	17	That made the world as a wilderness, and destroyed the cities thereof; that opened not the house of his prisoners?'
כל־מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃	יח	18	All the kings of the nations, all of them, sleep in glory, every one in his own house.
ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל־אבני־בור כפגר מובס׃	יט	19	But thou art cast forth away from thy grave like an abhorred offshoot, in the raiment of the slain, that are thrust through with the sword, that go down to the pavement of the pit, as a carcass trodden under foot.
לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים׃	כ	20	Thou shalt not be joined with them in burial, because thou hast destroyed thy land, thou hast slain thy people; the seed of evil-doers shall not be named for ever.
הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים׃	כא	21	Prepare ye slaughter for his children for the iniquity of their fathers; that they rise not up, and possess the earth, and fill the face of the world with cities.
וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם־יהוה׃	כב	22	And I will rise up against them, saith Yehovah of hosts, and cut off from Babylon name and remnant, and offshoot and offspring, saith Yehovah.
ושמתיה למורש קפד ואגמי־מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ פ	כג	23	I will also make it a possession for the bittern, and pools of water; and I will sweep it with the besom of destruction, saith Yehovah of hosts. {S}
נשבע יהוה צבאות לאמר אם־לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃	כד	24	Yehovah of hosts hath sworn, saying: Surely as I have thought, so shall it come to pass; and as I have purposed, so shall it stand,
לשבר אשור בארצי ועל־הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃	כה	25	That I will break Asshur in My land, and upon My mountains tread him under foot; then shall his yoke depart from off them, and his burden depart from off their shoulder.
זאת העצה היעוצה על־כל־הארץ וזאת היד הנטויה על־כל־הגוים׃	כו	26	This is the purpose that is purposed upon the whole earth; and this is the hand that is stretched out upon all the nations.
כי־יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃ פ	כז	27	For Yehovah of hosts hath purposed, and who shall disannul it? And His hand is stretched out, and who shall turn it back? {P}
בשנת־מות המלך אחז היה המשא הזה׃	כח	28	In the year that king Ahaz died was this burden.
אל־תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי־משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃	כט	29	Rejoice not, O Philistia, all of thee, because the rod that smote thee is broken: for out of the serpent's root shall come forth a basilisk, and his fruit shall be a flying serpent.
ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃	ל	30	And the first-born of the poor shall feed, and the needy shall lie down in safety; and I will kill thy root with famine, and thy remnant shall be slain.
הילילי שער זעקי־עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃	לא	31	Howl, O gate; cry, O city; melt away, O Philistia, all of thee; for there cometh a smoke out of the north, and there is no straggler in his ranks.
ומה־יענה מלאכי־גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ ס	לב	32	What then shall one answer the messengers of the nation? That Yehovah hath founded Zion, and in her shall the afflicted of His people take refuge. {P}

Chapter 15

משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר־מואב נדמה׃	א	1	The burden of Moab. For in the night that Ar of Moab is laid waste, he is brought to ruin; for in the night that Kir of Moab is laid waste, he is brought to ruin.
עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על־נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל־ראשיו קרחה כל־זקן גרועה׃	ב	2	He is gone up to Baith, and to Dibon, to the high places, to weep; upon Nebo, and upon Medeba, Moab howleth; on all their heads is baldness, every beard is shaven.
בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃	ג	3	In their streets they gird themselves with sackcloth; on their housetops, and in their broad places, every one howleth, weeping profusely.
ותזעק חשבון ואלעלה עד־יהץ נשמע קולם על־כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃	ד	4	And Heshbon crieth out, and Elealeh; their voice is heard even unto Jahaz; therefore the armed men of Moab cry aloud; his soul is faint within him.
לבי למואב יזעק בריחה עד־צער עגלת שלשיה כי ׀ מעלה הלוחית בבכי יעלה־בו כי דרך חורנים זעקת־שבר יעערו׃	ה	5	My heart crieth out for Moab; her fugitives reach unto Zoar, a heifer of three years old; for by the ascent of Luhith with weeping they go up; for in the way of Horonaim they raise up a cry of destruction.
כי־מי נמרים משמות יהיו כי־יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃	ו	6	For the Waters of Nimrim shall be desolate; for the grass is withered away, the herbage faileth, there is no green thing.
על־כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃	ז	7	Therefore the abundance they have gotten, and that which they have laid up, shall they carry away to the brook of the willows.
כי־הקיפה הזעקה את־גבול מואב עד־אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃	ח	8	For the cry is gone round about the borders of Moab; the howling thereof unto Eglaim, and the howling thereof unto Beer-elim.
כי מי דימון מלאו דם כי־אשית על־דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃	ט	9	For the waters of Dimon are full of blood; for I will bring yet more upon Dimon, a lion upon him that escapeth of Moab, and upon the remnant of the land.

Chapter 16

שלחו־כר משל־ארץ מסלע מדברה אל־הר בת־ציון׃	א	1	Send ye the lambs for the ruler of the land from the crags that are toward the wilderness, unto the mount of the daughter of Zion.
והיה כעוף־נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃	ב	2	For it shall be that, as wandering birds, as a scattered nest, so shall the daughters of Moab be at the fords of Arnon.
הָבִ֤יאִי הביאו עֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי כַלַּ֛יִל צִלֵּ֖ךְ בְּת֣וֹךְ צָהֳרָ֑יִם סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים נֹדֵ֖ד אַל־תְּגַלִּֽי׃	ג	3	'Give counsel, execute justice; make thy shadow as the night in the midst of the noonday; hide the outcasts; betray not the fugitive.
יגורו בך נדחי מואב הוי־סתר למו מפני שודד כי־אפס המץ כלה שד תמו רמס מן־הארץ׃	ד	4	Let mine outcasts dwell with thee; as for Moab, be thou a covert to him from the face of the spoiler.' For the extortion is at an end, spoiling ceaseth, they that trampled down are consumed out of the land; {S}
והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃	ה	5	And a throne is established through mercy, and there sitteth thereon in truth, in the tent of David, one that judgeth, and seeketh justice, and is ready in righteousness.
שמענו גאון־מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא־כן בדיו׃ ס	ו	6	We have heard of the pride of Moab; he is very proud; even of his haughtiness, and his pride, and his arrogancy, his ill-founded boastings.
לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר־חרשת תהגו אך־נכאים׃	ז	7	Therefore shall Moab wail for Moab, every one shall wail; for the sweet cakes of Kir-hareseth shall ye mourn, sorely stricken.
כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃	ח	8	For the fields of Heshbon languish, and the vine of Sibmah, whose choice plants did overcome the lords of nations; they reached even unto Jazer, they wandered into the wilderness; her branches were spread abroad, they passed over the sea.
על־כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על־קיצך ועל־קצירך הידד נפל׃	ט	9	Therefore I will weep with the weeping of Jazer for the vine of Sibmah; I will water thee with my tears, O Heshbon, and Elealeh; for upon thy summer fruits and upon thy harvest the battle shout is fallen.
ונאסף שמחה וגיל מן־הכרמל ובכרמים לא־ירנן לא ירעע יין ביקבים לא־ידרך הדרך הידד השבתי׃	י	10	And gladness and joy are taken away out of the fruitful field; and in the vineyards there shall be no singing, neither shall there be shouting; no treader shall tread out wine in the presses; I have made the vintage shout to cease.
על־כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃	יא	11	Wherefore my heart moaneth like a harp for Moab, and mine inward parts for Kir-heres.
והיה כי־נראה כי־נלאה מואב על־הבמה ובא אל־מקדשו להתפלל ולא יוכל׃	יב	12	And it shall come to pass, when it is seen that Moab hath wearied himself upon the high place, that he shall come to his sanctuary to pray; but he shall not prevail. {S}
זה הדבר אשר דבר יהוה אל־מואב מאז׃	יג	13	This is the word that Yehovah spoke concerning Moab in time past.
ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃ ס	יד	14	But now Yehovah hath spoken, saying: 'Within three years, as the years of a hireling, and the glory of Moab shall wax contemptible for all his great multitude; and the remnant shall be very small and without strength.' {P}

Chapter 17

משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃	א	1	The burden of Damascus. Behold, Damascus is taken away from being a city, and it shall be a ruinous heap.
עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃	ב	2	The cities of Aroer are forsaken; they shall be for flocks, which shall lie down, and none shall make them afraid.
ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני־ישראל יהיו נאם יהוה צבאות׃ ס	ג	3	The fortress also shall cease from Ephraim, and the kingdom from Damascus; and the remnant of Aram shall be as the glory of the children of Israel, saith Yehovah of hosts. {P}
והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃	ד	4	And it shall come to pass in that day, that the glory of Jacob shall be made thin, and the fatness of his flesh shall wax lean.
והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃	ה	5	And it shall be as when the harvestman gathereth the standing corn, and reapeth the ears with his arm; yea, it shall be as when one gleaneth ears in the valley of Rephaim.
ונשאר־בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם־יהוה אלהי ישראל׃ ס	ו	6	Yet there shall be left therein gleanings, as at the beating of an olive-tree, two or three berries in the top of the uppermost bough, four or five in the branches of the fruitful tree, saith Yehovah, the God of Israel.
ביום ההוא ישעה האדם על־עשהו ועיניו אל־קדוש ישראל תראינה׃	ז	7	In that day shall a man regard his Maker, and his eyes shall look to the Holy One of Israel.
ולא ישעה אל־המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃	ח	8	And he shall not regard the altars, the work of his hands, neither shall he look to that which his fingers have made, either the Asherim, or the sun-images. {S}
ביום ההוא יהיו ׀ ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃	ט	9	In that day shall his strong cities be as the forsaken places, which were forsaken from before the children of Israel, after the manner of woods and lofty forests; and it shall be a desolation.
כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על־כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃	י	10	For thou hast forgotten the God of thy salvation, and thou hast not been mindful of the Rock of thy stronghold; therefore thou didst plant plants of pleasantness, and didst set it with slips of a stranger;
ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃ ס	יא	11	In the day of thy planting thou didst make it to grow, and in the morning thou didst make thy seed to blossom--a heap of boughs in the day of grief and of desperate pain. {S}
הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃	יב	12	Ah, the uproar of many peoples, that roar like the roaring of the seas; and the rushing of nations, that rush like the rushing of mighty waters!
לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני־רוח וכגלגל לפני סופה׃	יג	13	The nations shall rush like the rushing of many waters; but He shall rebuke them, and they shall flee far off, and shall be chased as the chaff of the mountains before the wind, and like the whirling dust before the storm.
לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃ ס	יד	14	At eventide behold terror; and before the morning they are not. This is the portion of them that spoil us, and the lot of them that rob us. {P}

Chapter 18

הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי־כוש׃	א	1	Ah, land of the buzzing of wings, which is beyond the rivers of Ethiopia;
השלח בים צירים ובכלי־גמא על־פני־מים לכו ׀ מלאכים קלים אל־גוי ממשך ומורט אל־עם נורא מן־הוא והלאה גוי קו־קו ומבוסה אשר־בזאו נהרים ארצו׃	ב	2	That sendeth ambassadors by the sea, even in vessels of papyrus upon the waters! Go, ye swift messengers, to a nation tall and of glossy skin, to a people terrible from their beginning onward; a nation that is sturdy and treadeth down, whose land the rivers divide!
כל־ישבי תבל ושכני ארץ כנשא־נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו׃ ס	ג	3	All ye inhabitants of the world, and ye dwellers on the earth, when an ensign is lifted up on the mountains, see ye; and when the horn is blown, hear ye. {S}
כי כה אמר יהוה אלי אשקטה אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי־אור כעב טל בחם קציר׃	ד	4	For thus hath Yehovah said unto me: I will hold Me still, and I will look on in My dwelling-place, like clear heat in sunshine, like a cloud of dew in the heat of harvest.
כי־לפני קציר כתם־פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת־הנטישות הסיר התז׃	ה	5	For before the harvest, when the blossom is over, and the bud becometh a ripening grape, He will cut off the sprigs with pruning-hooks, and the shoots will He take away and lop off.
יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל־בהמת הארץ עליו תחרף׃	ו	6	They shall be left together unto the ravenous birds of the mountains, and to the beasts of the earth; and the ravenous birds shall summer upon them, and all the beasts of the earth shall winter upon them. {S}
בעת ההיא יובל־שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן־הוא והלאה גוי ׀ קו־קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל־מקום שם־יהוה צבאות הר־ציון׃ ס	ז	7	In that time shall a present be brought unto Yehovah of hosts of a people tall and of glossy skin, and from a people terrible from their beginning onward; a nation that is sturdy and treadeth down, whose land the rivers divide, to the place of the name of Yehovah of hosts, the mount Zion. {P}

Chapter 19

משא מצרים הנה יהוה רכב על־עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו׃	א	1	The burden of Egypt. Behold, Yehovah rideth upon a swift cloud, and cometh unto Egypt; and the idols of Egypt shall be moved at His presence, and the heart of Egypt shall melt within it.
וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש־באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה׃	ב	2	And I will spur Egypt against Egypt; and they shall fight every one against his brother, and everyone against his neighbour; city against city, and kingdom against kingdom.
ונבקה רוח־מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל־האלילים ואל־האטים ואל־האבות ואל־הידענים׃	ג	3	And the spirit of Egypt shall be made empty within it; and I will make void the counsel thereof; and they shall seek unto the idols, and to the whisperers, and to the ghosts, and to the familiar spirits.
וסכרתי את־מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל־בם נאם האדון יהוה צבאות׃	ד	4	And I will give over the Egyptians into the hand of a cruel lord; and a fierce king shall rule over them, saith the Lord, Yehovah of hosts.
ונשתו־מים מהים ונהר יחרב ויבש׃	ה	5	And the waters shall fail from the sea, and the river shall be drained dry,
והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃	ו	6	And the rivers shall become foul; the streams of Egypt shall be minished and dried up; the reeds and flags shall wither.
ערות על־יאור על־פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו׃	ז	7	The mosses by the Nile, by the brink of the Nile, and all that is sown by the Nile, shall become dry, be driven away, and be no more.
ואנו הדיגים ואבלו כל־משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על־פני־מים אמללו׃	ח	8	The fishers also shall lament, and all they that cast angle into the Nile shall mourn, and they that spread nets upon the waters shall languish.
ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי׃	ט	9	Moreover they that work in combed flax, and they that weave cotton, shall be ashamed.
והיו שתתיה מדכאים כל־עשי שכר אגמי־נפש׃	י	10	And her foundations shall be crushed, all they that make dams shall be grieved in soul.
אך־אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל־פרעה בן־חכמים אני בן־מלכי־קדם׃	יא	11	The princes of Zoan are utter fools; the wisest counsellors of Pharaoh are a senseless counsel; how can ye say unto Pharaoh: 'I am the son of the wise, the son of ancient kings'?
אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה־יעץ יהוה צבאות על־מצרים׃	יב	12	Where are they, then, thy wise men? And let them tell thee now; and let them know what Yehovah of hosts hath purposed concerning Egypt.
נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את־מצרים פנת שבטיה׃	יג	13	The princes of Zoan are become fools, the princes of Noph are deceived; they have caused Egypt to go astray, that are the corner-stone of her tribes.
יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את־מצרים בכל־מעשהו כהתעות שכור בקיאו׃	יד	14	Yehovah hath mingled within her a spirit of dizziness; and they have caused Egypt to stagger in every work thereof, as a drunken man staggereth in his vomit.
ולא־יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון׃ ס	יה	15	Neither shall there be for Egypt any work, which head or tail, palm-branch or rush, may do.
ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ׀ ופחד מפני תנופת יד־יהוה צבאות אשר־הוא מניף עליו׃	יו	16	In that day shall Egypt be like unto women; and it shall tremble and fear because of the shaking of the hand of Yehovah of hosts, which He shaketh over it.
והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר־הוא יועץ עליו׃ ס	יז	17	And the land of Judah shall become a terror unto Egypt, whensoever one maketh mention thereof to it; it shall be afraid, because of the purpose of Yehovah of hosts, which He purposeth against it. {S}
ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת׃ ס	יח	18	In that day there shall be five cities in the land of Egypt that speak the language of Canaan, and swear to Yehovah of hosts; one shall be called the city of destruction. {S}
ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל־גבולה ליהוה׃	יט	19	In that day shall there be an altar to Yehovah in the midst of the land of Egypt, and a pillar at the border thereof to Yehovah.
והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי־יצעקו אל־יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם׃	כ	20	And it shall be for a sign and for a witness unto Yehovah of hosts in the land of Egypt; for they shall cry unto Yehovah because of the oppressors, and He will send them a saviour, and a defender, who will deliver them.
ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את־יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו־נדר ליהוה ושלמו׃	כא	21	And Yehovah shall make Himself known to Egypt, and the Egyptians shall know Yehovah in that day; yea, they shall worship with sacrifice and offering, and shall vow a vow unto Yehovah, and shall perform it.
ונגף יהוה את־מצרים נגף ורפוא ושבו עד־יהוה ונעתר להם ורפאם׃	כב	22	And Yehovah will smite Egypt, smiting and healing; and they shall return unto Yehovah, and He will be entreated of them, and will heal them. {S}
ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא־אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את־אשור׃ ס	כג	23	In that day shall there be a highway out of Egypt to Assyria, and the Assyrian shall come into Egypt, and the Egyptian into Assyria; and the Egyptians shall worship with the Assyrians. {S}
ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ׃	כד	24	In that day shall Israel be the third with Egypt and with Assyria, a blessing in the midst of the earth;
אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל׃ ס	כה	25	for that Yehovah of hosts hath blessed him, saying: 'Blessed be Egypt My people and Assyria the work of My hands, and Israel Mine inheritance.' {S}

Chapter 20

בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה׃	א	1	In the year that Tartan came into Ashdod, when Sargon the king of Assyria sent him, and he fought against Ashdod and took it;
בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן־אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעש כן הלך ערום ויחף׃ ס	ב	2	at that time Yehovah spoke by Isaiah the son of Amoz, saying: 'Go, and loose the sackcloth from off thy loins, and put thy shoe from off thy foot.' And he did so, walking naked and barefoot. {S}
ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על־מצרים ועל־כוש׃	ג	3	And Yehovah said: 'Like as My servant Isaiah hath walked naked and barefoot to be for three years a sign and a wonder upon Egypt and upon Ethiopia,
כן ינהג מלך־אשור את־שבי מצרים ואת־גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים׃	ד	4	so shall the king of Assyria lead away the captives of Egypt, and the exiles of Ethiopia, young and old, naked and barefoot, and with buttocks uncovered, to the shame of Egypt.
וחתו ובשו מכוש מבטם ומן־מצרים תפארתם׃	ה	5	And they shall be dismayed and ashamed, because of Ethiopia their expectation, and of Egypt their glory.
ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה־כה מבטנו אשר־נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו׃ ס	ו	6	And the inhabitant of this coast-land shall say in that day: Behold, such is our expectation, whither we fled for help to be delivered from the king of Assyria; and how shall we escape?' {P}

Chapter 21

משא מדבר־ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃	א	1	The burden of the wilderness of the sea. As whirlwinds in the South sweeping on, it cometh from the wilderness, from a dreadful land.
חזות קשה הגד־לי הבוגד ׀ בוגד והשודד ׀ שודד עלי עילם צורי מדי כל־אנחתה השבתי׃	ב	2	A grievous vision is declared unto me: 'The treacherous dealer dealeth treacherously, and the spoiler spoileth. Go up, O Elam! besiege, O Media! All the sighing thereof have I made to cease.'
על־כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃	ג	3	Therefore are my loins filled with convulsion; pangs have taken hold upon me, as the pangs of a woman in travail; I am bent so that I cannot hear; I am affrighted so that I cannot see.
תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃	ד	4	My heart is bewildered, terror hath overwhelmed me; the twilight that I longed for hath been turned for me into trembling.
ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ פ	ה	5	They prepare the table, they light the lamps, they eat, they drink--'Rise up, ye princes, anoint the shield.' {S}
כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃	ו	6	For thus hath the Lord said unto me: Go, set a watchman; let him declare what he seeth!
וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב־קשב׃	ז	7	And when he seeth a troop, horsemen by pairs, a troop of asses, a troop of camels, he shall hearken diligently with much heed.
ויקרא אריה על־מצפה ׀ אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל־משמרתי אנכי נצב כל־הלילות׃	ח	8	And he cried as a lion: 'Upon the watch-tower, O Lord, I stand continually in the daytime, and I am set in my ward all the nights.'
והנה־זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל־פסילי אלהיה שבר לארץ׃	ט	9	And, behold, there came a troop of men, horsemen by pairs. And he spoke and said: 'Fallen, fallen is Babylon; and all the graven images of her gods are broken unto the ground.'
מדשתי ובן־גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ ס	י	10	O thou my threshing, and the winnowing of my floor, that which I have heard from Yehovah of hosts, the God of Israel, have I declared unto you. {P}
משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה־מלילה שמר מה־מליל׃	יא	11	The burden of Dumah. One calleth unto me out of Seir: 'Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?'
אמר שמר אתה בקר וגם־לילה אם־תבעיון בעיו שבו אתיו׃ ס	יב	12	The watchman said: 'The morning cometh, and also the night--if ye will inquire, inquire ye; return, come.' {P}
משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃	יג	13	The burden upon Arabia. In the thickets in Arabia shall ye lodge, O ye caravans of Dedanites.
לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃	יד	14	Unto him that is thirsty bring ye water! The inhabitants of the land of Tema did meet the fugitive with his bread.
כי־מפני חרבות נדדו מפני ׀ חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ ס	יה	15	For they fled away from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war. {S}
כי־כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל־כבוד קדר׃	יו	16	For thus hath the Lord said unto me: 'Within a year, according to the years of a hireling, and all the glory of Kedar shall fail;
ושאר מספר־קשת גבורי בני־קדר ימעטו כי יהוה אלהי־ישראל דבר׃ ס	יז	17	and the residue of the number of the archers, the mighty men of the children of Kedar, shall be diminished; for Yehovah, the God of Israel, hath spoken it.' {S}

Chapter 22

משא גיא חזיון מה־לך אפוא כי־עלית כלך לגגות׃	א	1	The burden concerning the Valley of Vision. What aileth thee now, that thou art wholly gone up to the housetops,
תשאות ׀ מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי־חרב ולא מתי מלחמה׃	ב	2	Thou that art full of uproar, a tumultuous city, a joyous town? Thy slain are not slain with the sword, nor dead in battle.
כל־קציניך נדדו־יחד מקשת אסרו כל־נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃	ג	3	All thy rulers are fled together, without the bow they are bound; all that are found of thee are bound together, they are fled afar off.
על־כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל־תאיצו לנחמני על־שד בת־עמי׃	ד	4	Therefore said I: 'Look away from me, I will weep bitterly; strain not to comfort me, for the destruction of the daughter of my people.'
כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל־ההר׃	ה	5	For it is a day of trouble, and of trampling, and of perplexity, from the Lord GOD of Hosts [Adonai Yehovi Tze-va'ot] in the Valley of Vision; Kir shouting, and Shoa at the mount.
ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃	ו	6	And Elam bore the quiver, with troops of men, even horsemen; and Kir uncovered the shield.
ויהי מבחר־עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃	ז	7	And it came to pass, when thy choicest valleys were full of chariots, and the horsemen set themselves in array at the gate,
ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל־נשק בית היער׃	ח	8	And the covering of Judah was laid bare, that thou didst look in that day to the armour in the house of the forest.
ואת בקיעי עיר־דוד ראיתם כי־רבו ותקבצו את־מי הברכה התחתונה׃	ט	9	And ye saw the breaches of the city of David, that they were many; and ye gathered together the waters of the lower pool.
ואת־בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃	י	10	And ye numbered the houses of Yerushalam, and ye broke down the houses to fortify the wall;
ומקוה ׀ עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל־עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃	יא	11	ye made also a basin between the two walls for the water of the old pool--but ye looked not unto Him that had done this, neither had ye respect unto Him that fashioned it long ago.
ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃	יב	12	And in that day did the Lord GOD of Hosts [Adonai Yehovi Tze-va'ot] call to weeping, and to lamentation, and to baldness, and to girding with sackcloth;
והנה ׀ ששון ושמחה הרג ׀ בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃	יג	13	And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine--'Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!'
ונגלה באזני יהוה צבאות אם־יכפר העון הזה לכם עד־תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ פ	יד	14	And Yehovah of hosts revealed Himself in mine ears: Surely this iniquity shall not be expiated by you till ye die, saith the Lord GOD of Hosts [Adonai Yehovi Tze-va'ot]. {P}
כה אמר אדני יהוה צבאות לך־בא אל־הסכן הזה על־שבנא אשר על־הבית׃	יה	15	Thus saith the Lord GOD of Hosts [Adonai Yehovi Tze-va'ot]: Go, get thee unto this steward, even unto Shebna, who is over the house:
מה־לך פה ומי לך פה כי־חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃	יו	16	What hast thou here, and whom hast thou here, that thou hast hewed thee out here a sepulchre, thou that hewest thee out a sepulchre on high, and gravest a habitation for thyself in the rock?
הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃	יז	17	Behold, Yehovah will hurl thee up and down with a man's throw; yea, He will wind thee round and round;
צנוף יצנפך צנפה כדור אל־ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃	יח	18	He will violently roll and toss thee like a ball into a large country; there shalt thou die, and there shall be the chariots of thy glory, thou shame of the lord's house.
והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃	יט	19	And I will thrust thee from thy post, and from thy station shalt thou be pulled down.
והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן־חלקיהו׃	כ	20	And it shall come to pass in that day, that I will call my servant Eliakim the son of Hilkiah;
והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃	כא	21	And I will clothe him with thy robe, and bind him with thy girdle, and I will commit thy government into his hand; and he shall be a father to the inhabitants of Yerushalam, and to the house of Judah.
ונתתי מפתח בית־דוד על־שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃	כב	22	And the key of the house of David will I lay upon his shoulder; and he shall open, and none shall shut; and he shall shut, and none shall open.
ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃	כג	23	And I will fasten him as a peg in a sure place; and he shall be for a throne of honour to his father's house.
ותלו עליו כל ׀ כבוד בית־אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל־כלי הנבלים׃	כד	24	And they shall hang upon him all the glory of his father's house, the offspring and the issue, all vessels of small quantity, from the vessels of cups even to all the vessels of flagons.
ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי יהוה דבר׃ ס	כה	25	In that day, saith Yehovah of hosts, shall the peg that was fastened in a sure place give way; and it shall be hewn down, and fall, and the burden that was upon it shall be cut off; for Yehovah hath spoken it. {P}

Chapter 23

משא צר הילילו ׀ אניות תרשיש כי־שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה־למו׃	א	1	The burden of Tyre. Howl, ye ships of Tarshish, for it is laid waste, so that there is no house, no entering in; from the land of Kittim it is revealed to them.
דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃	ב	2	Be still, ye inhabitants of the coast-land; thou whom the merchants of Zidon, that pass over the sea, have replenished.
ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃	ג	3	And on great waters the seed of Shihor, the harvest of the Nile, was her revenue; and she was the mart of nations.
בושי צידון כי־אמר ים מעוז הים לאמר לא־חלתי ולא־ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃	ד	4	Be thou ashamed, O Zidon; for the sea hath spoken, the stronghold of the sea, saying: 'I have not travailed, nor brought forth, neither have I reared young men, nor brought up virgins.'
כאשר־שמע למצרים יחילו כשמע צר׃	ה	5	When the report cometh to Egypt, they shall be sorely pained at the report of Tyre.
עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃	ו	6	Pass ye over to Tarshish; howl, ye inhabitants of the coast-land.
הזאת לכם עליזה מימי־קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃	ז	7	Is this your joyous city, whose feet in antiquity, in ancient days, carried her afar off to sojourn?
מי יעץ זאת על־צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי־ארץ׃	ח	8	Who hath devised this against Tyre, the crowning city, whose merchants are princes, whose traffickers are the honourable of the earth?
יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל־צבי להקל כל־נכבדי־ארץ׃	ט	9	Yehovah of hosts hath devised it, to pollute the pride of all glory, to bring into contempt all the honourable of the earth.
עברי ארצך כיאר בת־תרשיש אין מזח עוד׃	י	10	Overflow thy land as the Nile, O daughter of Tarshish! there is no girdle any more.
ידו נטה על־הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל־כנען לשמד מעזניה׃	יא	11	He hath stretched out His hand over the sea, He hath shaken the kingdoms; Yehovah hath given commandment concerning Canaan, to destroy the strongholds thereof;
ויאמר לא־תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת־צידון כתים כתיים קומי עברי גם־שם לא־ינוח לך׃	יב	12	And He said: 'Thou shalt no more rejoice.' O thou oppressed virgin daughter of Zidon, arise, pass over to Kittim; even there shalt thou have no rest.
הן ׀ ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחוניו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃	יג	13	Behold, the land of the Chaldeans--this is the people that was not, when Asshur founded it for shipmen--they set up their towers, they overthrew the palaces thereof; it is made a ruin.
הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃ ס	יד	14	Howl, ye ships of Tarshish, for your stronghold is laid waste. {S}
והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃	יה	15	And it shall come to pass in that day, that Tyre shall be forgotten seventy years, according to the days of one king; after the end of seventy years it shall fare with Tyre as in the song of the harlot:
קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי־שיר למען תזכרי׃	יו	16	Take a harp, go about the city, thou harlot long forgotten; make sweet melody, sing many songs, that thou mayest be remembered.
והיה מקץ ׀ שבעים שנה יפקד יהוה את־צר ושבה לאתננה וזנתה את־כל־ממלכות הארץ על־פני האדמה׃	יז	17	And it shall come to pass after the end of seventy years, that Yehovah will remember Tyre, and she shall return to her hire, and shall have commerce with all the kingdoms of the world upon the face of the earth.
והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃ פ	יח	18	And her gain and her hire shall be holiness to Yehovah; it shall not be treasured nor laid up; for her gain shall be for them that dwell before Yehovah, to eat their fill, and for stately clothing. {P}

Chapter 24

הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃	א	1	Behold, Yehovah maketh the earth empty and maketh it waste, and turneth it upside down, and scattereth abroad the inhabitants thereof.
והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃	ב	2	And it shall be, as with the people, so with the priest; as with the servant, so with his master; as with the maid, so with her mistress; as with the buyer, so with the seller; as with the lender, so with the borrower; as with the creditor, so with the debtor.
הבוק ׀ תבוק הארץ והבוז ׀ תבוז כי יהוה דבר את־הדבר הזה׃	ג	3	The earth shall be utterly emptied, and clean despoiled; for Yehovah hath spoken this word.
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם־הארץ׃	ד	4	The earth fainteth and fadeth away, the world faileth and fadeth away, the lofty people of the earth do fail.
והארץ חנפה תחת ישביה כי־עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃	ה	5	The earth also is defiled under the inhabitants thereof; because they have transgressed the Torahs, violated the statute, broken the everlasting covenant.
על־כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על־כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃	ו	6	Therefore hath a curse devoured the earth, and they that dwell therein are found guilty; therefore the inhabitants of the earth waste away, and men are left few.
אבל תירוש אמללה־גפן נאנחו כל־שמחי־לב׃	ז	7	The new wine faileth, the vine fadeth; all the merry-hearted do sigh.
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃	ח	8	The mirth of tabrets ceaseth, the noise of them that rejoice endeth, the joy of the harp ceaseth.
בשיר לא ישתו־יין ימר שכר לשתיו׃	ט	9	They drink not wine with a song; strong drink is bitter to them that drink it.
נשברה קרית־תהו סגר כל־בית מבוא׃	י	10	Broken down is the city of wasteness; every house is shut up, that none may come in.
צוחה על־היין בחוצות ערבה כל־שמחה גלה משוש הארץ׃	יא	11	There is a crying in the streets amidst the wine; all joy is darkened, the mirth of the land is gone.
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת־שער׃	יב	12	In the city is left desolation, and the gate is smitten unto ruin.
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם־כלה בציר׃	יג	13	For thus shall it be in the midst of the earth, among the peoples, as at the beating of an olive-tree, as at the gleanings when the vintage is done.
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃	יד	14	Those yonder lift up their voice, they sing for joy; for the majesty of Yehovah they shout from the sea:
על־כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ ס	יה	15	'Therefore glorify ye Yehovah in the regions of light, even the name of Yehovah, the God of Israel, in the isles of the sea.' {S}
מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי־לי רזי־לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃	יו	16	From the uttermost part of the earth have we heard songs: 'Glory to the righteous.' But I say: I waste away, I waste away, woe is me! The treacherous deal treacherously; yea, the treacherous deal very treacherously.
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃	יז	17	Terror, and the pit, and the trap, are upon thee, O inhabitant of the earth.
והיה הנס מקול הפחד יפל אל־הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי־ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃	יח	18	And it shall come to pass, that he who fleeth from the noise of the terror shall fall into the pit; and he that cometh up out of the midst of the pit shall be taken in the trap; for the windows on high are opened, and the foundations of the earth do shake;
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃	יט	19	The earth is broken, broken down, the earth is crumbled in pieces, the earth trembleth and tottereth;
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא־תסיף קום׃ ס	כ	20	The earth reeleth to and fro like a drunken man, and swayeth to and fro as a lodge; and the transgression thereof is heavy upon it, and it shall fall, and not rise again. {S}
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על־צבא המרום במרום ועל־מלכי האדמה על־האדמה׃	כא	21	And it shall come to pass in that day, that Yehovah will punish the host of the high heaven on high, and the kings of the earth upon the earth.
ואספו אספה אסיר על־בור וסגרו על־מסגר ומרב ימים יפקדו׃	כב	22	And they shall be gathered together, as prisoners are gathered in the dungeon, and shall be shut up in the prison, and after many days shall they be punished.
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי־מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ פ	כג	23	Then the moon shall be confounded, and the sun ashamed; for Yehovah of hosts will reign in mount Zion, and in Yerushalam, and before His elders shall be Glory. {P}

Chapter 25

יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן׃	א	1	Yehovah, Thou art my God, I will exalt Thee, I will praise Thy name, for Thou hast done wonderful things; even counsels of old, in faithfulness and truth.
כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃	ב	2	For Thou hast made of a city a heap, of a fortified city a ruin; a castle of strangers to be no city, it shall never be built.
על־כן יכבדוך עם־עז קרית גוים עריצים ייראוך׃	ג	3	Therefore shall the strong people glorify Thee, the city of the terrible nations shall fear Thee.
כי־היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר־לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃	ד	4	For Thou hast been a stronghold to the poor, a stronghold to the needy in his distress, a refuge from the storm, a shadow from the heat; for the blast of the terrible ones was as a storm against the wall.
כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה׃ פ	ה	5	As the heat in a dry place, Thou didst subdue the noise of strangers; as the heat by the shadow of a cloud, the song of the terrible ones was brought low. {P}
ועשה יהוה צבאות לכל־העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃	ו	6	And in this mountain will Yehovah of hosts make unto all peoples a feast of fat things, a feast of wines on the lees, of fat things full of marrow, of wines on the lees well refined.
ובלע בהר הזה פני־הלוט ׀ הלוט על־כל־העמים והמסכה הנסוכה על־כל־הגוים׃	ז	7	And He will destroy in this mountain the face of the covering that is cast over all peoples, and the veil that is spread over all nations.
בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי יהוה דבר׃ פ	ח	8	He will swallow up death for ever; and the Lord GOD [Adonai Yehovi] will wipe away tears from off all faces; and the reproach of His people will He take away from off all the earth; for Yehovah hath spoken it. {P}
ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו׃	ט	9	And it shall be said in that day: 'Lo, this is our God, for whom we waited, that He might save us; this is Yehovah, for whom we waited, we will be glad and rejoice in His salvation.'
כי־תנוח יד־יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במו במי מדמנה׃	י	10	For in this mountain will the hand of Yehovah rest, and Moab shall be trodden down in his place, even as straw is trodden down in the dunghill.
ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃	יא	11	And when he shall spread forth his hands in the midst thereof, as he that swimmeth spreadeth forth his hands to swim, his pride shall be brought down together with the cunning of his hands.
ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד־עפר׃ ס	יב	12	And the high fortress of thy walls will He bring down, lay low, and bring to the ground, even to the dust. {S}

Chapter 26

ביום ההוא יושר השיר־הזה בארץ יהודה עיר עז־לנו ישועה ישית חומות וחל׃	א	1	In that day shall this song be sung in the land of Judah: We have a strong city; walls and bulwarks doth He appoint for salvation.
פתחו שערים ויבא גוי־צדיק שמר אמנים׃	ב	2	Open ye the gates, that the righteous nation that keepeth faithfulness may enter in.
יצר סמוך תצר שלום ׀ שלום כי בך בטוח׃	ג	3	The mind stayed on Thee Thou keepest in perfect peace; because it trusteth in Thee.
בטחו ביהוה עדי־עד כי ביה יהוה צור עולמים׃	ד	4	Trust ye in Yehovah for ever, for Yehovah is GOD, an everlasting Rock.
כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד־ארץ יגיענה עד־עפר׃	ה	5	For He hath brought down them that dwell on high, the lofty city, laying it low, laying it low even to the ground, bringing it even to the dust.
תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים׃	ו	6	The foot shall tread it down, even the feet of the poor, and the steps of the needy.
ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס׃	ז	7	The way of the just is straight; Thou, Most Upright, makest plain the path of the just.
אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות־נפש׃	ח	8	Yea, in the way of Thy judgments, Yehovah, have we waited for Thee; to Thy name and to Thy memorial is the desire of our soul.
נפשי אויתיך בלילה אף־רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל׃	ט	9	With my soul have I desired Thee in the night; yea, with my spirit within me have I sought Thee earnestly; for when Thy judgments are in the earth, the inhabitants of the world learn righteousness.
יחן רשע בל־למד צדק בארץ נכחות יעול ובל־יראה גאות יהוה׃ ס	י	10	Let favour be shown to the wicked, yet will he not learn righteousness; in the land of uprightness will he deal wrongfully, and will not behold the majesty of Yehovah. {P}
יהוה רמה ידך בל־יחזיון יחזו ויבשו קנאת־עם אף־אש צריך תאכלם׃ ס	יא	11	Yehovah, Thy hand was lifted up, yet they see not; they shall see with shame Thy zeal for the people; yea, fire shall devour Thine adversaries. {S}
יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל־מעשינו פעלת לנו׃	יב	12	Yehovah, Thou wilt establish peace for us; for Thou hast indeed wrought all our works for us. {S}
יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד־בך נזכיר שמך׃	יג	13	Yehovah our God, other lords beside Thee have had dominion over us; but by Thee only do we make mention of Thy name.
מתים בל־יחיו רפאים בל־יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל־זכר למו׃	יד	14	The dead live not, the shades rise not; to that end hast Thou punished and destroyed them, and made all their memory to perish.
יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל־קצוי־ארץ׃	יה	15	Thou hast gotten Thee honour with the nations, Yehovah, yea, exceeding great honour with the nations; Thou art honoured unto the farthest ends of the earth. {P}
יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃	יו	16	Yehovah, in trouble have they sought Thee, silently they poured out a prayer when Thy chastening was upon them.
כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה׃	יז	17	Like as a woman with child, that draweth near the time of her delivery, is in pain and crieth out in her pangs; so have we been at Thy presence, Yehovah.
הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל־נעשה ארץ ובל־יפלו ישבי תבל׃	יח	18	We have been with child, we have been in pain, we have as it were brought forth wind; we have not wrought any deliverance in the land; neither are the inhabitants of the world come to life.
יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל׃ ס	יט	19	Thy dead shall live, my dead bodies shall arise--awake and sing, ye that dwell in the dust--for Thy dew is as the dew of light, and the earth shall bring to life the shades. {P}
לך עמי בא בחדריך וסגר דלתך דלתיך בעדך חבי כמעט־רגע עד־יעבר־זעם יעבור־׃	כ	20	Come, my people, enter thou into thy chambers, and shut thy doors about thee; hide thyself for a little moment, until the indignation be overpast.
כי־הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב־הארץ עליו וגלתה הארץ את־דמיה ולא־תכסה עוד על־הרוגיה׃ ס	כא	21	For, behold, Yehovah cometh forth out of His place to visit upon the inhabitants of the earth their iniquity; the earth also shall disclose her blood, and shall no more cover her slain. {P}

Chapter 27

ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את־התנין אשר בים׃ ס	א	1	In that day Yehovah with His sore and great and strong sword will punish leviathan the slant serpent, and leviathan the tortuous serpent; and He will slay the dragon that is in the sea. {S}
ביום ההוא כרם חמד ענו־לה׃	ב	2	In that day sing ye of her: 'A vineyard of foaming wine!'
אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה׃	ג	3	I Yehovah do guard it, I water it every moment; lest Mine anger visit it, I guard it night and day.
חמה אין לי מי־יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד׃	ד	4	Fury is not in Me; would that I were as the briers and thorns in flame! I would with one step burn it altogether.
או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה־לי׃	ה	5	Or else let him take hold of My strength, that he may make peace with Me; yea, let him make peace with Me.
הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני־תבל תנובה׃ ס	ו	6	In days to come shall Jacob take root, Israel shall blossom and bud; and the face of the world shall be filled with fruitage. {P}
הכמכת מכהו הכהו אם־כהרג הרגיו הרג׃	ז	7	Hath He smitten him as He smote those that smote him? Or is he slain according to the slaughter of them that were slain by Him?
בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים׃	ח	8	In full measure, when Thou sendest her away, Thou dost contend with her; He hath removed her with His rough blast in the day of the east wind.
לכן בזאת יכפר עון־יעקב וזה כל־פרי הסר חטאתו בשומו ׀ כל־אבני מזבח כאבני־גר מנפצות לא־יקמו אשרים וחמנים׃	ט	9	Therefore by this shall the iniquity of Jacob be expiated, and this is all the fruit of taking away his sin: when he maketh all the stones of the altar as chalkstones that are beaten in pieces, so that the Asherim and the sun-images shall rise no more.
כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃	י	10	For the fortified city is solitary, a habitation abandoned and forsaken, like the wilderness; there shall the calf feed, and there shall he lie down, and consume the branches thereof.
ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם־בינות הוא על־כן לא־ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו׃ ס	יא	11	When the boughs thereof are withered, they shall be broken off; the women shall come, and set them on fire; for it is a people of no understanding; therefore He that made them will not have compassion upon them, and He that formed them will not be gracious unto them. {P}
והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד־נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל׃ ס	יב	12	And it shall come to pass in that day, that Yehovah will beat off [His fruit] from the flood of the River unto the Brook of Egypt, and ye shall be gathered one by one, O ye children of Israel. {P}
והיה ׀ ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם׃	יג	13	And it shall come to pass in that day, that a great horn shall be blown; and they shall come that were lost in the land of Assyria, and they that were dispersed in the land of Egypt; and they shall worship Yehovah in the holy mountain at Yerushalam. {P}

Chapter 28

הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על־ראש גיא־שמנים הלומי יין׃	א	1	Woe to the crown of pride of the drunkards of Ephraim, and to the fading flower of his glorious beauty, which is on the head of the fat valley of them that are smitten down with wine!
הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃	ב	2	Behold, the Lord hath a mighty and strong one, as a storm of hail, a tempest of destruction, as a storm of mighty waters overflowing, that casteth down to the earth with violence.
ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃	ג	3	The crown of pride of the drunkards of Ephraim shall be trodden under foot;
והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על־ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃ ס	ד	4	And the fading flower of his glorious beauty, which is on the head of the fat valley, shall be as the first-ripe fig before the summer, which when one looketh upon it, while it is yet in his hand he eateth it up. {S}
ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו׃	ה	5	In that day shall Yehovah of hosts be for a crown of glory, and for a diadem of beauty, unto the residue of His people;
ולרוח משפט ליושב על־המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה׃ ס	ו	6	And for a spirit of judgment to him that sitteth in judgment, and for strength to them that turn back the battle at the gate. {S}
וגם־אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן־היין תעו מן־השכר שגו בראה פקו פליליה׃	ז	7	But these also reel through wine, and stagger through strong drink; the priest and the prophet reel through strong drink, they are confused because of wine, they stagger because of strong drink; they reel in vision, they totter in judgment.
כי כל־שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום׃ ס	ח	8	For all tables are full of filthy vomit, and no place is clean. {P}
את־מי יורה דעה ואת־מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים׃	ט	9	Whom shall one teach knowledge? And whom shall one make to understand the message? Them that are weaned from the milk, them that are drawn from the breasts?
כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם׃	י	10	For it is precept by precept, precept by precept, line by line, line by line; here a little, there a little.
כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל־העם הזה׃	יא	11	For with stammering lips and with a strange tongue shall it be spoken to this people;
אשר ׀ אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃	יב	12	To whom it was said: 'This is the rest, give ye rest to the weary; and this is the refreshing'; yet they would not hear.
והיה להם דבר־יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ פ	יג	13	And so the word of Yehovah is unto them precept by precept, precept by precept, line by line, line by line; here a little, there a little; that they may go, and fall backward, and be broken, and snared, and taken. {P}
לכן שמעו דבר־יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם׃	יד	14	Wherefore hear the word of Yehovah, ye scoffers, the ballad-mongers of this people which is in Yerushalam:
עד־כי אמרתם כרתנו ברית את־מות ועם־שאול עשינו חזה שוט שיט שוטף כי־יעבר עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃ ס	יה	15	Because ye have said: 'We have made a covenant with death, and with the nether-world are we at agreement; when the scouring scourge shall pass through, it shall not come unto us; for we have made lies our refuge, and in falsehood have we hid ourselves'; {P}
לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש׃	יו	16	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I lay in Zion for a foundation a stone, a tried stone, a costly corner-stone of sure foundation; he that believeth shall not make haste.
ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו׃	יז	17	And I will make justice the line, and righteousness the plummet; and the hail shall sweep away the refuge of lies, and the waters shall overflow the hiding-place. {S}
וכפר בריתכם את־מות וחזותכם את־שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס׃	יח	18	And your covenant with death shall be disannulled and your agreement with the nether-world shall not stand; when the scouring scourge shall pass through, then ye shall be trodden down by it,
מדי עברו יקח אתכם כי־בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק־זועה הבין שמועה׃	יט	19	As often as it passeth through, it shall take you; for morning by morning shall it pass through, by day and by night; and it shall be sheer terror to understand the message.
כי־קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס׃	כ	20	For the bed is too short for a man to stretch himself; and the covering too narrow when he gathereth himself up.
כי כהר־פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו׃	כא	21	For Yehovah will rise up as in mount Perazim, He will be wroth as in the valley of Gibeon; that He may do His work, strange is His work, and bring to pass His act, strange is His act.
ועתה אל־תתלוצצו פן־יחזקו מוסריכם כי־כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על־כל־הארץ׃	כב	22	Now therefore be ye not scoffers, lest your bands be made strong; for an extermination wholly determined have I heard from the Lord GOD of Hosts [Adonai Yehovi Tze-va'ot] upon the whole land. {P}
האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי׃	כג	23	Give ye ear, and hear my voice; attend, and hear my speech.
הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃	כד	24	Is the plowman never done with plowing to sow, with the opening and harrowing of his ground?
הלוא אם־שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו׃	כה	25	When he hath made plain the face thereof, doth he not cast abroad the black cummin, and scatter the cummin, and put in the wheat in rows and the barley in the appointed place and the spelt in the border thereof?
ויסרו למשפט אלהיו יורנו׃	כו	26	For He doth instruct him aright; his God doth teach him.
כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על־כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט׃	כז	27	For the black cummin is not threshed with a threshing-sledge, neither is a cart-wheel turned about upon the cummin; but the black cummin is beaten out with a staff, and the cummin with a rod.
לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא־ידקנו׃	כח	28	Is bread corn crushed? Nay, he will not ever be threshing it; and though the roller of his wagon and its sharp edges move noisily, he doth not crush it.
גם־זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה׃ ס	כט	29	This also cometh forth from Yehovah of hosts: Wonderful is His counsel, and great His wisdom. {P}

Chapter 29

הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על־שנה חגים ינקפו׃	א	1	Ah, Ariel, Ariel, the city where David encamped! Add ye year to year, let the feasts come round!
והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃	ב	2	Then will I distress Ariel, and there shall be mourning and moaning; and she shall be unto Me as a hearth of God.
וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃	ג	3	And I will encamp against thee round about, and will lay siege against thee with a mound, and I will raise siege works against thee.
ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃	ד	4	And brought down thou shalt speak out of the ground, and thy speech shall be low out of the dust; and thy voice shall be as of a ghost out of the ground, and thy speech shall chirp out of the dust.
והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃	ה	5	But the multitude of thy foes shall be like small dust, and the multitude of the terrible ones as chaff that passeth away; yea, it shall be at an instant suddenly--
מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃	ו	6	There shall be a visitation from Yehovah of hosts with thunder, and with earthquake, and great noise, with whirlwind and tempest, and the flame of a devouring fire.
והיה כחלום חזון לילה המון כל־הגוים הצבאים על־אריאל וכל־צביה ומצדתה והמציקים לה׃	ז	7	And the multitude of all the nations that war against Ariel, even all that war against her, and the bulwarks about her, and they that distress her, shall be as a dream, a vision of the night.
והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל־הגוים הצבאים על־הר ציון׃ ס	ח	8	And it shall be as when a hungry man dreameth, and, behold, he eateth, but he awaketh, and his soul is empty; or as when a thirsty man dreameth, and, behold, he drinketh, but he awaketh, and, behold, he is faint, and his soul hath appetite--so shall the multitude of all the nations be, that fight against mount Zion. {P}
התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא־יין נעו ולא שכר׃	ט	9	Stupefy yourselves, and be stupid! Blind yourselves, and be blind! ye that are drunken, but not with wine, that stagger, but not with strong drink.
כי־נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את־עיניכם את־הנביאים ואת־ראשיכם החזים כסה׃	י	10	For Yehovah hath poured out upon you the spirit of deep sleep, and hath closed your eyes; the prophets, and your heads, the seers, hath He covered.
ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר־יתנו אתו אל־יודע ספר הספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃	יא	11	And the vision of all this is become unto you as the words of a writing that is sealed, which men deliver to one that is learned, saying: 'Read this, I pray thee'; and he saith: 'I cannot, for it is sealed';
ונתן הספר על אשר לא־ידע ספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא ידעתי ספר׃ ס	יב	12	and the writing is delivered to him that is not learned, saying: 'Read this, I pray thee'; and he saith: 'I am not learned.' {S}
ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃	יג	13	And the Lord said: Forasmuch as this people draw near, and with their mouth and with their lips do honour Me, but have removed their heart far from Me, and their fear of Me is a commandment of men learned by rote;
לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ ס	יד	14	Therefore, behold, I will again do a marvellous work among this people, even a marvellous work and a wonder; and the wisdom of their wise men shall perish, and the prudence of their prudent men shall be hid. {S}
הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃	יה	15	Woe unto them that seek deep to hide their counsel from Yehovah, and their works are in the dark, and they say: 'Who seeth us? and who knoweth us?'
הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃	יו	16	O your perversity! Shall the potter be esteemed as clay; that the thing made should say of him that made it: 'He made me not'; or the thing framed say of him that framed it: 'He hath no understanding?'
הלוא־עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃	יז	17	Is it not yet a very little while, and Lebanon shall be turned into a fruitful field, and the fruitful field shall be esteemed as a forest?
ושמעו ביום־ההוא החרשים דברי־ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃	יח	18	And in that day shall the deaf hear the words of a book, and the eyes of the blind shall see out of obscurity and out of darkness.
ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃	יט	19	The humble also shall increase their joy in Yehovah, and the neediest among men shall exult in the Holy One of Israel.
כי־אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל־שקדי און׃	כ	20	For the terrible one is brought to nought, and the scorner ceaseth, and all they that watch for iniquity are cut off;
מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃ ס	כא	21	That make a man an offender by words, and lay a snare for him that reproveth in the gate, and turn aside the just with a thing of nought. {P}
לכן כה־אמר יהוה אל־בית יעקב אשר פדה את־אברהם לא־עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃	כב	22	Therefore thus saith Yehovah, who redeemed Abraham, concerning the house of Jacob: Jacob shall not now be ashamed, neither shall his face now wax pale;
כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את־קדוש יעקב ואת־אלהי ישראל יעריצו׃	כג	23	When he seeth his children, the work of My hands, in the midst of him, that they sanctify My name; yea, they shall sanctify the Holy One of Jacob, and shall stand in awe of the God of Israel.
וידעו תעי־רוח בינה ורוגנים ילמדו־לקח׃	כד	24	They also that err in spirit shall come to understanding, and they that murmur shall learn instruction. {S}

Chapter 30

הוי בנים סוררים נאם־יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על־חטאת׃	א	1	Woe to the rebellious children, saith Yehovah, that take counsel, but not of Me; and that form projects, but not of My spirit, that they may add sin to sin;
ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים׃	ב	2	That walk to go down into Egypt, and have not asked at My mouth; to take refuge in the stronghold of Pharaoh, and to take shelter in the shadow of Egypt!
והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל־מצרים לכלמה׃	ג	3	Therefore shall the stronghold of Pharaoh turn to your shame, and the shelter in the shadow of Egypt to your confusion.
כי־היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו׃	ד	4	For his princes are at Zoan, and his ambassadors are come to Hanes.
כל הביש הבאיש על־עם לא־יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם־לחרפה׃ ס	ה	5	They shall all be ashamed of a people that cannot profit them, that are not a help nor profit, but a shame, and also a reproach. {S}
משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על־כתף עירים חילהם ועל־דבשת גמלים אוצרתם על־עם לא יועילו׃	ו	6	The burden of the beasts of the South. Through the land of trouble and anguish, from whence come the lioness and the lion, the viper and flying serpent, they carry their riches upon the shoulders of young asses, and their treasures upon the humps of camels, to a people that shall not profit them.
ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת׃	ז	7	For Egypt helpeth in vain, and to no purpose; therefore have I called her arrogancy that sitteth still.
עתה בוא כתבה על־לוח אתם ועל־ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד־עולם׃	ח	8	Now go, write it before them on a tablet, and inscribe it in a book, that it may be for the time to come for ever and ever.
כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא־אבו שמוע תורת יהוה׃	ט	9	For it is a rebellious people, lying children, children that refuse to hear the teaching of Yehovah;
אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו־לנו נכחות דברו־לנו חלקות חזו מהתלות׃	י	10	That say to the seers: 'See not,' and to the prophets: 'Prophesy not unto us right things, speak unto us smooth things, prophesy delusions;
סורו מני־דרך הטו מני־ארח השביתו מפנינו את־קדוש ישראל׃ ס	יא	11	Get you out of the way, turn aside out of the path, cause the Holy One of Israel to cease from before us.' {S}
לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃	יב	12	Wherefore thus saith the Holy One of Israel: because ye despise this word, and trust in oppression and perverseness, and stay thereon;
לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר־פתאם לפתע יבוא שברה׃	יג	13	Therefore this iniquity shall be to you as a breach ready to fall, swelling out in a high wall, whose breaking cometh suddenly at an instant.
ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא־ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא׃ פ	יד	14	And He shall break it as a potter's vessel is broken, breaking it in pieces without sparing; so that there shall not be found among the pieces thereof a sherd to take fire from the hearth, or to take water out of the cistern. {S}
כי כה־אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם׃	יה	15	For thus said the Lord GOD [Adonai Yehovi], the Holy One of Israel: in sitting still and rest shall ye be saved, in quietness and in confidence shall be your strength; and ye would not.
ותאמרו לא־כי על־סוס ננוס על־כן תנוסון ועל־קל נרכב על־כן יקלו רדפיכם׃	יו	16	But ye said: 'No, for we will flee upon horses'; therefore shall ye flee; and: 'We will ride upon the swift'; therefore shall they that pursue you be swift.
אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם־נותרתם כתרן על־ראש ההר וכנס על־הגבעה׃	יז	17	One thousand shall flee at the rebuke of one, at the rebuke of five shall ye flee; till ye be left as a beacon upon the top of a mountain, and as an ensign on a hill.
ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי־אלהי משפט יהוה אשרי כל־חוכי לו׃ ס	יח	18	And therefore will Yehovah wait, that He may be gracious unto you, and therefore will He be exalted, that He may have compassion upon you; for Yehovah is a God of justice, happy are all they that wait for Him. {P}
כי־עם בציון ישב בירושלם בכו לא־תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃	יט	19	For, O people that dwellest in Zion at Yerushalam, thou shalt weep no more; He will surely be gracious unto thee at the voice of thy cry, when He shall hear, He will answer thee.
ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא־יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את־מוריך׃	כ	20	And though the Lord give you sparing bread and scant water, yet shall not thy Teacher hide Himself any more, but thine eyes shall see thy Teacher;
ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו׃	כא	21	And thine ears shall hear a word behind thee, saying: 'This is the way, walk ye in it, when ye turn to the right hand, and when ye turn to the left.'
וטמאתם את־צפוי פסילי כספך ואת־אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃	כב	22	And ye shall defile thy graven images overlaid with silver, and thy molten images covered with gold; thou shalt put them far away as one unclean; thou shalt say unto it: 'Get thee hence.'
ונתן מטר זרעך אשר־תזרע את־האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃	כג	23	And He will give the rain for thy seed, wherewith thou sowest the ground, and bread of the increase of the ground, and it shall be fat and plenteous; in that day shall thy cattle feed in large pastures.
והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר־זרה ברחת ובמזרה׃	כד	24	The oxen likewise and the young asses that till the ground shall eat savoury provender, which hath been winnowed with the shovel and with the fan.
והיה ׀ על־כל־הר גבה ועל כל־גבעה נשאה פלגים יבלי־מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃	כה	25	And there shall be upon every lofty mountain, and upon every high hill streams and watercourses, in the day of the great slaughter, when the towers fall.
והיה אור־הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את־שבר עמו ומחץ מכתו ירפא׃ ס	כו	26	Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of the seven days, in the day that Yehovah bindeth up the bruise of His people, and healeth the stroke of their wound. {P}
הנה שם־יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת׃	כז	27	Behold, the name of Yehovah cometh from far, with His anger burning, and in thick uplifting of smoke; His lips are full of indignation, and His tongue is as a devouring fire;
ורוחו כנחל שוטף עד־צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃	כח	28	And His breath is as an overflowing stream, that divideth even unto the neck, to sift the nations with the sieve of destruction; and a bridle that causeth to err shall be in the jaws of the peoples.
השיר יהיה לכם כליל התקדש־חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר־יהוה אל־צור ישראל׃	כט	29	Ye shall have a song as in the night when a feast is hallowed; and gladness of heart, as when one goeth with the pipe to come into the mountain of Yehovah, to the Rock of Israel.
והשמיע יהוה את־הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד׃	ל	30	And Yehovah will cause His glorious voice to be heard, and will show the lighting down of His arm, with furious anger, and the flame of a devouring fire, with a bursting of clouds, and a storm of rain, and hailstones.
כי־מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה׃	לא	31	For through the voice of Yehovah shall Asshur be dismayed, the rod with which He smote.
כי־והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם־בם בה׃	לב	32	And in every place where the appointed staff shall pass, which Yehovah shall lay upon him, it shall be with tabrets and harps; and in battles of wielding will He fight with them.
נלחם־כי־ערוך מאתמול תפתה גם־היא הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה׃ ס	לג	33	For a hearth is ordered of old; yea, for the king it is prepared, deep and large; the pile thereof is fire and much wood; the breath of Yehovah, like a stream of brimstone, doth kindle it. {P}

Chapter 31

הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־יהוה לא דרשו׃	א	1	Woe to them that go down to Egypt for help, and rely on horses, and trust in chariots, because they are many, and in horsemen, because they are exceeding mighty; but they look not unto the Holy One of Israel, neither seek Yehovah!
וגם־הוא חכם ויבא רע ואת־דבריו לא הסיר וקם על־בית מרעים ועל־עזרת פעלי און׃	ב	2	Yet He also is wise, and bringeth evil, and doth not call back His words; but will arise against the house of the evil-doers, and against the help of them that work iniquity.
ומצרים אדם ולא־אל וסוסיהם בשר ולא־רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון׃ ס	ג	3	Now the Egyptians are men, and not God, and their horses flesh, and not spirit; so when Yehovah shall stretch out His hand, both he that helpeth shall stumble, and he that is helped shall fall, and they all shall perish together. {S}
כי כה אמר־יהוה ׀ אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על־טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על־הר־ציון ועל־גבעתה׃	ד	4	For thus saith Yehovah unto me: Like as the lion, or the young lion, growling over his prey, though a multitude of shepherds be called forth against him, will not be dismayed at their voice, nor abase himself for the noise of them; so will Yehovah of hosts come down to fight upon mount Zion, and upon the hill thereof.
כצפרים עפות כן יגן יהוה צבאות על־ירושלם גנון והציל פסח והמליט׃	ה	5	As birds hovering, so will Yehovah of hosts protect Yerushalam; He will deliver it as He protecteth it, He will rescue it as He passeth over.
שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃	ו	6	Turn ye unto Him against whom ye have deeply rebelled, O children of Israel.
כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃	ז	7	For in that day they shall cast away every man his idols of silver, and his idols of gold, which your own hands have made unto you for a sin.
ונפל אשור בחרב לא־איש וחרב לא־אדם תאכלנו ונס לו מפני־חרב ובחוריו למס יהיו׃	ח	8	Then shall Asshur fall with the sword, not of man, and the sword, not of men, shall devour him; and he shall flee from the sword, and his young men shall become tributary.
וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם־יהוה אשר־אור לו בציון ותנור לו בירושלם׃ ס	ט	9	And his rock shall pass away by reason of terror, and his princes shall be dismayed at the ensign, saith Yehovah, whose fire is in Zion, and His furnace in Yerushalam. {P}

Chapter 32

הן לצדק ימלך־מלך ולשרים למשפט ישרו׃	א	1	Behold, a king shall reign in righteousness, and as for princes, they shall rule in justice.
והיה־איש כמחבא־רוח וסתר זרם כפלגי־מים בציון כצל סלע־כבד בארץ עיפה׃	ב	2	And a man shall be as in a hiding-place from the wind, and a covert from the tempest; as by the watercourses in a dry place, as in the shadow of a great rock in a weary land.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃	ג	3	And the eyes of them that see shall not be closed, and the ears of them that hear shall attend.
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃	ד	4	The heart also of the rash shall understand knowledge, and the tongue of the stammerers shall be ready to speak plainly.
לא־יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃	ה	5	The vile person shall be no more called liberal, nor the churl said to be noble.
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה־און לעשות חנף ולדבר אל־יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃	ו	6	For the vile person will speak villainy, and his heart will work iniquity, to practise ungodliness, and to utter wickedness against Yehovah, to make empty the soul of the hungry, and to cause the drink of the thirsty to fail.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל עניים ענוים באמרי־שקר ובדבר אביון משפט׃	ז	7	The instruments also of the churl are evil; he deviseth wicked devices to destroy the poor with lying words, and the needy when he speaketh right.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על־נדיבות יקום׃ פ	ח	8	But the liberal deviseth liberal things; and by liberal things shall he stand. {S}
נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃	ט	9	Rise up, ye women that are at ease, and hear my voice; ye confident daughters, give ear unto my speech.
ימים על־שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃	י	10	After a year and days shall ye be troubled, ye confident women; for the vintage shall fail, the ingathering shall not come.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על־חלצים׃	יא	11	Tremble, ye women that are at ease; be troubled, ye confident ones; strip you, and make you bare, and gird sackcloth upon your loins,
על־שדים ספדים על־שדי־חמד על־גפן פריה׃	יב	12	Smiting upon the breasts for the pleasant fields, for the fruitful vine;
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על־כל־בתי משוש קריה עליזה׃	יג	13	For the land of my people whereon thorns and briers come up; yea, for all the houses of joy and the joyous city.
כי־ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד־עולם משוש פראים מרעה עדרים׃	יד	14	For the palace shall be forsaken; the city with its stir shall be deserted; the mound and the tower shall be for dens for ever, a joy of wild asses, a pasture of flocks;
עד־יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל והכרמל וכרמל ליער יחשב׃	יה	15	Until the spirit be poured upon us from on high, and the wilderness become a fruitful field, and the fruitful field be counted for a forest.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃	יו	16	Then justice shall dwell in the wilderness, and righteousness shall abide in the fruitful field.
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד־עולם׃	יז	17	And the work of righteousness shall be peace; and the effect of righteousness quietness and confidence for ever.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃	יח	18	And my people shall abide in a peaceable habitation, and in secure dwellings, and in quiet resting-places.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃	יט	19	And it shall hail, in the downfall of the forest; but the city shall descend into the valley.
אשריכם זרעי על־כל־מים משלחי רגל־השור והחמור׃ ס	כ	20	Happy are ye that sow beside all waters, that send forth freely the feet of the ox and the ass. {S}

Chapter 33

הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא־בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו־בך׃ ס	א	1	Woe to thee that spoilest, and thou wast not spoiled; and dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! When thou hast ceased to spoil, thou shalt be spoiled; and when thou art weary with dealing treacherously, they shall deal treacherously with thee. {S}
יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף־ישועתנו בעת צרה׃	ב	2	Yehovah, be gracious unto us; we have waited for Thee; be Thou their arm every morning, our salvation also in the time of trouble.
מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃	ג	3	At the noise of the tumult the peoples are fled; at the lifting up of Thyself the nations are scattered.
ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃	ד	4	And your spoil is gathered as the caterpillar gathereth; as locusts leap do they leap upon it.
נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃	ה	5	Yehovah is exalted, for He dwelleth on high; He hath filled Zion with justice and righteousness.
והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ ס	ו	6	And the stability of thy times shall be a hoard of salvation--wisdom and knowledge, and the fear of Yehovah which is His treasure. {P}
הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃	ז	7	Behold, their valiant ones cry without; the ambassadors of peace weep bitterly.
נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃	ח	8	The highways lie waste, the wayfaring man ceaseth; he hath broken the covenant, he hath despised the cities, he regardeth not man.
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃	ט	9	The land mourneth and languisheth; Lebanon is ashamed, it withereth; Sharon is like a wilderness; and Bashan and Carmel are clean bare. {S}
עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃	י	10	Now will I arise, saith Yehovah; now will I be exalted; now will I lift Myself up.
תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃	יא	11	Ye conceive chaff, ye shall bring forth stubble; your breath is a fire that shall devour you.
והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ ס	יב	12	And the peoples shall be as the burnings of lime; as thorns cut down, that are burned in the fire. {P}
שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃	יג	13	Hear, ye that are far off, what I have done; and, ye that are near, acknowledge My might.
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי ׀ יגור לנו אש אוכלה מי־יגור לנו מוקדי עולם׃	יד	14	The sinners in Zion are afraid; trembling hath seized the ungodly: 'Who among us shall dwell with the devouring fire? Who among us shall dwell with everlasting burnings?'
הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃	יה	15	He that walketh righteously, and speaketh uprightly; he that despiseth the gain of oppressions, that shaketh his hands from holding of bribes, that stoppeth his ears from hearing of blood, and shutteth his eyes from looking upon evil;
הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃	יו	16	He shall dwell on high; his place of defence shall be the munitions of rocks; his bread shall be given, his waters shall be sure.
מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃	יז	17	Thine eyes shall see the king in his beauty; they shall behold a land stretching afar.
לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את־המגדלים׃	יח	18	Thy heart shall muse on the terror: 'Where is he that counted, where is he that weighed? Where is he that counted the towers?'
את־עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃	יט	19	Thou shalt not see the fierce people; a people of a deep speech that thou canst not perceive, of a stammering tongue that thou canst not understand.
חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל־יצען בל־יסע יתדתיו לנצח וכל־חבליו בל־ינתקו׃	כ	20	Look upon Zion, the city of our solemn gatherings; thine eyes shall see Yerushalam a peaceful habitation, a tent that shall not be removed, the stakes whereof shall never be plucked up, neither shall any of the cords thereof be broken.
כי אם־שם אדיר יהוה לנו מקום־נהרים יארים רחבי ידים בל־תלך בו אני־שיט וצי אדיר לא יעברנו׃	כא	21	But there Yehovah will be with us in majesty, in a place of broad rivers and streams; wherein shall go no galley with oars, neither shall gallant ship pass thereby.
כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃	כב	22	For Yehovah is our Judge, Yehovah is our Lawgiver, Yehovah is our King; He will save us.
נטשו חבליך בל־יחזקו כן־תרנם בל־פרשו נס אז חלק עד־שלל מרבה פסחים בזזו בז׃	כג	23	Thy tacklings are loosed; they do not hold the stand of their mast, they do not spread the sail; then is the prey of a great spoil divided; the lame take the prey.
ובל־יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃	כד	24	And the inhabitant shall not say: 'I am sick'; the people that dwell therein shall be forgiven their iniquity. {S}

Chapter 34

קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל־צאצאיה׃	א	1	Come near, ye nations, to hear, and attend, ye peoples; let the earth hear, and the fulness thereof, the world, and all things that come forth of it.
כי קצף ליהוה על־כל־הגוים וחמה על־כל־צבאם החרימם נתנם לטבח׃	ב	2	For Yehovah hath indignation against all the nations, and fury against all their host; He hath utterly destroyed them, He hath delivered them to the slaughter.
וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃	ג	3	Their slain also shall be cast out, and the stench of their carcasses shall come up, and the mountains shall be melted with their blood.
ונמקו כל־צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל־צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃	ד	4	And all the host of heaven shall moulder away, and the heavens shall be rolled together as a scroll; and all their host shall fall down, as the leaf falleth off from the vine, and as a falling fig from the fig-tree.
כי־רותה בשמים חרבי הנה על־אדום תרד ועל־עם חרמי למשפט׃	ה	5	For My sword hath drunk its fill in heaven; behold, it shall come down upon Edom, and upon the people of My ban, to judgment.
חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃	ו	6	The sword of Yehovah is filled with blood, it is made fat with fatness, with the blood of lambs and goats, with the fat of the kidneys of rams; for Yehovah hath a sacrifice in Bozrah, and a great slaughter in the land of Edom.
וירדו ראמים עמם ופרים עם־אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃	ז	7	And the wild-oxen shall come down with them, and the bullocks with the bulls; and their land shall be drunken with blood, and their dust made fat with fatness.
כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃	ח	8	For Yehovah hath a day of vengeance, a year of recompense for the controversy of Zion.
ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃	ט	9	And the streams thereof shall be turned into pitch, and the dust thereof into brimstone, and the land thereof shall become burning pitch.
לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃	י	10	It shall not be quenched night nor day, the smoke thereof shall go up for ever; from generation to generation it shall lie waste: none shall pass through it for ever and ever.
וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו־בה ונטה עליה קו־תהו ואבני־בהו׃	יא	11	But the pelican and the bittern shall possess it, and the owl and the raven shall dwell therein; and He shall stretch over it the line of confusion, and the plummet of emptiness.
חריה ואין־שם מלוכה יקראו וכל־שריה יהיו אפס׃	יב	12	As for her nobles, none shall be there to be called to the kingdom; and all her princes shall be nothing.
ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃	יג	13	And thorns shall come up in her palaces, nettles and thistles in the fortresses thereof; and it shall be a habitation of wild-dogs, an enclosure for ostriches.
ופגשו ציים את־איים ושעיר על־רעהו יקרא אך־שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃	יד	14	And the wild-cats shall meet with the jackals, and the satyr shall cry to his fellow; yea, the night-monster shall repose there, and shall find her a place of rest.
שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך־שם נקבצו דיות אשה רעותה׃	יה	15	There shall the arrowsnake make her nest, and lay, and hatch, and brood under her shadow; yea, there shall the kites be gathered, every one with her mate.
דרשו מעל־ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי־פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃	יו	16	Seek ye out of the book of Yehovah, and read; no one of these shall be missing, none shall want her mate; for My mouth it hath commanded, and the breath thereof it hath gathered them.
והוא־הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד־עולם יירשוה לדור ודור ישכנו־בה׃ ס	יז	17	And He hath cast the lot for them, and His hand hath divided it unto them by line; they shall possess it for ever, from generation to generation shall they dwell therein. {S}

Chapter 35

יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת׃	א	1	The wilderness and the parched land shall be glad; and the desert shall rejoice, and blossom as the rose.
פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן־לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד־יהוה הדר אלהינו׃ ס	ב	2	It shall blossom abundantly, and rejoice, even with joy and singing; the glory of Lebanon shall be given unto it, the excellency of Carmel and Sharon; they shall see the glory of Yehovah, the excellency of our God. {P}
חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו׃	ג	3	Strengthen ye the weak hands, and make firm the tottering knees.
אמרו לנמהרי־לב חזקו אל־תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם׃	ד	4	Say to them that are of a fearful heart: 'Be strong, fear not'; behold, your God will come with vengeance, with the recompense of God He will come and save you.
אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃	ה	5	Then the eyes of the blind shall be opened, and the ears of the deaf shall be unstopped.
אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי־נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃	ו	6	Then shall the lame man leap as a hart, and the tongue of the dumb shall sing; for in the wilderness shall waters break out, and streams in the desert.
והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃	ז	7	And the parched land shall become a pool, and the thirsty ground springs of water; in the habitation of jackals herds shall lie down, it shall be an enclosure for reeds and rushes.
והיה־שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא־יעברנו טמא והוא־למו הלך דרך ואוילים לא יתעו׃	ח	8	And a highway shall be there, and a way, and it shall be called the way of holiness; the unclean shall not pass over it; but it shall be for those; the wayfaring men, yea fools, shall not err therein.
לא־יהיה שם אריה ופריץ חיות בל־יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים׃	ט	9	No lion shall be there, nor shall any ravenous beast go up thereon, they shall not be found there; but the redeemed shall walk there;
ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על־ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה׃ פ	י	10	And the ransomed of Yehovah shall return, and come with singing unto Zion, and everlasting joy shall be upon their heads; they shall obtain gladness and joy, and sorrow and sighing shall flee away. {S}

Chapter 36

ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך־אשור על כל־ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃	א	1	Now it came to pass in the fourteenth year of king Hezekiah, that Sennacherib king of Assyria came up against all the fortified cities of Judah, and took them.
וישלח מלך־אשור ׀ את־רב־שקה מלכיש ירושלמה אל־המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס׃	ב	2	And the king of Assyria sent Rab-shakeh from Lachish to Yerushalam unto king Hezekiah with a great army. And he stood by the conduit of the upper pool in the highway of the fullers' field.
ויצא אליו אליקים בן־חלקיהו אשר על־הבית ושבנא הספר ויואח בן־אסף המזכיר׃	ג	3	Then came forth unto him Eliakim the son of Hilkiah, that was over the household, and Shebna the scribe, and Joah the son of Asaph the recorder.
ויאמר אליהם רב־שקה אמרו־נא אל־חזקיהו כה־אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃	ד	4	And Rab-shakeh said unto them: 'Say ye now to Hezekiah: Thus saith the great king, the king of Assyria: What confidence is this wherein thou trustest?
אמרתי אך־דבר־שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על־מי בטחת כי מרדת בי׃	ה	5	I said: It is but vain words; for counsel and strength are for the war. Now on whom dost thou trust, that thou hast rebelled against me?
הנה בטחת על־משענת הקנה הרצוץ הזה על־מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך־מצרים לכל־הבטחים עליו׃	ו	6	Behold, thou trustest upon the staff of this bruised reed, even upon Egypt; whereon if a man lean, it will go into his hand, and pierce it; so is Pharaoh king of Egypt to all that trust on him.
וכי־תאמר אלי אל־יהוה אלהינו בטחנו הלוא־הוא אשר הסיר חזקיהו את־במתיו ואת־מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו׃	ז	7	But if thou say unto me: We trust in Yehovah our God; is not that He, whose high places and whose altars Hezekiah hath taken away, and hath said to Judah and to Yerushalam: Ye shall worship before this altar?
ועתה התערב נא את־אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם־תוכל לתת לך רכבים עליהם׃	ח	8	Now therefore, I pray thee, make a wager with my master, the king of Assyria, and I will give thee two thousand horses, if thou be able on thy part to set riders upon them.
ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על־מצרים לרכב ולפרשים׃	ט	9	How then canst thou turn away the face of one captain, even of the least of my master's servants? yet thou puttest thy trust on Egypt for chariots and for horsemen!
ועתה המבלעדי יהוה עליתי על־הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל־הארץ הזאת והשחיתה׃	י	10	And am I now come up without Yehovah against this land to destroy it? Yehovah said unto me: Go up against this land, and destroy it.' {S}
ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל־רב־שקה דבר־נא אל־עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל־תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על־החומה׃	יא	11	Then said Eliakim and Shebna and Joah unto Rab-shakeh: 'Speak, I pray thee, unto thy servants in the Aramean language, for we understand it; and speak not to us in the Jews' language, in the ears of the people that are on the wall.'
גם־ויאמר רב־שקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החומה לאכל את־צואתם חראיהם ולשתות את־מימי רגליהם שיניהם עמכם׃	יב	12	But Rab-shakeh said: 'Hath my master sent me to thy master, and to thee, to speak these words? hath he not sent me to the men that sit upon the wall, to eat their own dung, and to drink their own water with you?'
ויעמד רב־שקה ויקרא בקול־גדול יהודית ויאמר שמעו את־דברי המלך הגדול מלך אשור׃	יג	13	Then Rab-shakeh stood, and cried with a loud voice in the Jews' language, and said: 'Hear ye the words of the great king, the king of Assyria.
כה אמר המלך אל־ישא לכם חזקיהו כי לא־יוכל להציל אתכם׃	יד	14	Thus saith the king: Let not Hezekiah beguile you, for he will not be able to deliver you;
ואל־יבטח אתכם חזקיהו אל־יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור׃	יה	15	neither let Hezekiah make you trust in Yehovah, saying: Yehovah will surely deliver us; this city shall not be given into the hand of the king of Assyria.
אל־תשמעו אל־חזקיהו ס כי כה אמר המלך אשור עשו־אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש־גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי־בורו׃	יו	16	Hearken not to Hezekiah; {P} for thus saith the king of Assyria: Make your peace with me, and come out to me; and eat ye every one of his vine, and every one of his fig-tree, and drink ye every one the waters of his own cistern;
עד־באי ולקחתי אתכם אל־ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים׃	יז	17	until I come and take you away to a land like your own land, a land of corn and wine, a land of bread and vineyards.
פן־יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את־ארצו מיד מלך אשור׃	יח	18	Beware lest Hezekiah persuade you, saying: Yehovah will deliver us. Hath any of the gods of the nations delivered his land out of the hand of the king of Assyria?
איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים וכי־הצילו את־שמרון מידי׃	יט	19	Where are the gods of Hamath and Arpad? where are the gods of Sepharvaim? and have they delivered Samaria out of my hand?
מי בכל־אלהי הארצות האלה אשר־הצילו את־ארצם מידי כי־יציל יהוה את־ירושלם מידי׃	כ	20	Who are they among all the gods of these countries, that have delivered their country out of my hand, that Yehovah should deliver Yerushalam out of my hand?'
ויחרישו ולא־ענו אתו דבר כי־מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃	כא	21	But they held their peace, and answered him not a word; for the king's commandment was, saying: 'Answer him not.'
ויבא אליקים בן־חלקיהו אשר־על־הבית ושבנא הסופר ויואח בן־אסף המזכיר אל־חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רב־שקה׃ ס	כב	22	Then came Eliakim the son of Hilkiah, that was over the household, and Shebna the scribe, and Joah the son of Asaph the recorder, to Hezekiah with their clothes rent, and told him the words of Rab-shakeh. {S}

Chapter 37

ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את־בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃	א	1	And it came to pass, when king Hezekiah heard it, that he rent his clothes, and covered himself with sackcloth, and went into the house of Yehovah.
וישלח את־אליקים אשר־על־הבית ואת ׀ שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל־ישעיהו בן־אמוץ הנביא׃	ב	2	And he sent Eliakim, who was over the household, and Shebna the scribe, and the elders of the priests, covered with sackcloth, unto Isaiah the prophet the son of Amoz.
ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום־צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד־משבר וכח אין ללדה׃	ג	3	And they said unto him: 'Thus saith Hezekiah: This day is a day of trouble, and of rebuke, and of contumely; for the children are come to the birth, and there is not strength to bring forth.
אולי ישמע יהוה אלהיך את ׀ דברי רב־שקה אשר שלחו מלך־אשור ׀ אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃	ד	4	It may be Yehovah thy God will hear the words of Rab-shakeh, whom the king of Assyria his master hath sent to taunt the living God, and will rebuke the words which Yehovah thy God hath heard; wherefore make prayer for the remnant that is left.'
ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל־ישעיהו׃	ה	5	So the servants of king Hezekiah came to Isaiah.
ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל־אדניכם כה ׀ אמר יהוה אל־תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך־אשור אותי׃	ו	6	And Isaiah said unto them: 'Thus shall ye say to your master: Thus saith Yehovah: Be not afraid of the words that thou hast heard, wherewith the servants of the king of Assyria have blasphemed Me.
הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל־ארצו והפלתיו בחרב בארצו׃	ז	7	Behold, I will put a spirit in him, and he shall hear a rumour, and shall return unto his own land; and I will cause him to fall by the sword in his own land.'
וישב רב־שקה וימצא את־מלך אשור נלחם על־לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃	ח	8	So Rab-shakeh returned, and found the king of Assyria warring against Libnah; for he had heard that he was departed from Lachish.
וישמע על־תרהקה מלך־כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל־חזקיהו לאמר׃	ט	9	And he heard say concerning Tirhakah king of Ethiopia: 'He is come out to fight against thee.' And when he heard it, he sent messengers to Hezekiah, saying:
כה תאמרון אל־חזקיהו מלך־יהודה לאמר אל־ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃	י	10	'Thus shall ye speak to Hezekiah king of Judah, saying: Let not thy God in whom thou trustest beguile thee, saying: Yerushalam shall not be given into the hand of the king of Assyria.
הנה ׀ אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל־הארצות להחרימם ואתה תנצל׃	יא	11	Behold, thou hast heard what the kings of Assyria have done to all lands, by destroying them utterly; and shalt thou be delivered?
ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את־גוזן ואת־חרן ורצף ובני־עדן אשר בתלשר׃	יב	12	Have the gods of the nations delivered them, which my fathers have destroyed, Gozan, and Haran, and Rezeph, and the children of Eden that were in Telassar?
איה מלך־חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃	יג	13	Where is the king of Hamath, and the king of Arpad, and the king of the city of Sepharvaim, of Hena, and Ivvah?'
ויקח חזקיהו את־הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃	יד	14	And Hezekiah received the letter from the hand of the messengers, and read it; and Hezekiah went up unto the house of Yehovah, and spread it before Yehovah. {S}
ויתפלל חזקיהו אל־יהוה לאמר׃	יה	15	And Hezekiah prayed unto Yehovah, saying:
יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה־הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ׃	יו	16	'Yehovah of hosts, the God of Israel, that sittest upon the cherubim, Thou art the God, even Thou alone, of all the kingdoms of the earth; Thou hast made heaven and earth.
הטה יהוה ׀ אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל־דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי׃	יז	17	Incline Thine ear, Yehovah, and hear; open Thine eyes, Yehovah, and see; and hear all the words of Sennacherib, who hath sent to taunt the living God.
אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את־כל־הארצות ואת־ארצם׃	יח	18	Of a truth, Yehovah, the kings of Assyria have laid waste all the countries, and their land,
ונתן את־אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם־מעשה ידי־אדם עץ ואבן ויאבדום׃	יט	19	and have cast their gods into the fire; for they were no gods, but the work of men's hands, wood and stone; therefore they have destroyed them.
ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל־ממלכות הארץ כי־אתה יהוה לבדך׃	כ	20	Now therefore, Yehovah our God, save us from his hand, that all the kingdoms of the earth may know that Thou art Yehovah, even Thou only.'
וישלח ישעיהו בן־אמוץ אל־חזקיהו לאמר כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל־סנחריב מלך אשור׃	כא	21	Then Isaiah the son of Amoz sent unto Hezekiah, saying: 'Thus saith Yehovah, the God of Israel: Whereas thou hast prayed to Me against Sennacherib king of Assyria,
זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃	כב	22	this is the word which Yehovah hath spoken concerning him: The virgin daughter of Zion hath despised thee and laughed thee to scorn; the daughter of Yerushalam hath shaken her head at thee.
את־מי חרפת וגדפת ועל־מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל־קדוש ישראל׃	כג	23	Whom hast thou taunted and blasphemed? And against whom hast thou exalted thy voice? Yea, thou hast lifted up thine eyes on high, even against the Holy One of Israel!
ביד עבדיך חרפת ׀ אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו׃	כד	24	By thy servants hast thou taunted the Lord, and hast said: With the multitude of my chariots am I come up to the height of the mountains, to the innermost parts of Lebanon; and I have cut down the tall cedars thereof, and the choice cypress-trees thereof; and I have entered into his farthest height, the forest of his fruitful field.
אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף־פעמי כל יארי מצור׃	כה	25	I have digged and drunk water, and with the sole of my feet have I dried up all the rivers of Egypt.
הלוא־שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות׃	כו	26	Hast thou not heard? Long ago I made it, in ancient times I fashioned it; now have I brought it to pass, yea, it is done; that fortified cities should be laid waste into ruinous heaps.
וישביהן קצרי־יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃	כז	27	Therefore their inhabitants were of small power, they were dismayed and confounded; they were as the grass of the field, and as the green herb, as the grass on the housetops, and as a field of corn before it is grown up.
ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃	כח	28	But I know thy sitting down, and thy going out, and thy coming in, and thy raging against Me.
יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר־באת בה׃	כט	29	Because of thy raging against Me, and for that thine uproar is come up into Mine ears, therefore will I put My hook in thy nose, and My bridle in thy lips, and I will turn thee back by the way by which thou camest.
וזה־לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו ואכול פרים׃	ל	30	And this shall be the sign unto thee: ye shall eat this year that which groweth of itself, and in the second year that which springeth of the same; and in the third year sow ye, and reap, and plant vineyards, and eat the fruit thereof.
ויספה פליטת בית־יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃	לא	31	And the remnant that is escaped of the house of Judah shall again take root downward, and bear fruit upward.
כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה־זאת׃ ס	לב	32	For out of Yerushalam shall go forth a remnant, and out of mount Zion they that shall escape; the zeal of Yehovah of hosts shall perform this. {S}
לכן כה־אמר יהוה אל־מלך אשור לא יבוא אל־העיר הזאת ולא־יורה שם חץ ולא־יקדמנה מגן ולא־ישפך עליה סללה׃	לג	33	Therefore thus saith Yehovah concerning the king of Assyria: He shall not come unto this city, nor shoot an arrow there, neither shall he come before it with shield, nor cast a mound against it.
בדרך אשר־בא בה ישוב ואל־העיר הזאת לא יבוא נאם־יהוה׃	לד	34	By the way that he came, by the same shall he return, and he shall not come unto this city, saith Yehovah.
וגנותי על־העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ ס	לה	35	For I will defend this city to save it, for Mine own sake, and for My servant David's sake.' {S}
ויצא ׀ מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃	לו	36	And the angel of Yehovah went forth, and smote in the camp of the Assyrians one hundred eighty-five thousand; and when men arose early in the morning, behold, they were all dead corpses.
ויסע וילך וישב סנחריב מלך־אשור וישב בנינוה׃	לז	37	So Sennacherib king of Assyria departed, and went, and returned, and dwelt at Nineveh.
ויהי הוא משתחוה בית ׀ נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר־חדן בנו תחתיו׃ ס	לח	38	And it came to pass, as he was worshipping in the house of Nisroch his god, that Adrammelech and Sarezer his sons smote him with the sword; and they escaped into the land of Ararat. And Esarhaddon his son reigned in his stead. {S}

Chapter 38

בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃	א	1	In those days was Hezekiah sick unto death. And Isaiah the prophet the son of Amoz came to him, and said unto him: 'Thus saith Yehovah: Set thy house in order; for thou shalt die, and not live.'
ויסב חזקיהו פניו אל־הקיר ויתפלל אל־יהוה׃	ב	2	Then Hezekiah turned his face to the wall, and prayed unto Yehovah,
ויאמר אנה יהוה זכר־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ ס	ג	3	and said: 'Remember now, Yehovah, I beseech Thee, how I have walked before Thee in truth and with a whole heart, and have done that which is good in Thy sight.' And Hezekiah wept sore. {S}
ויהי דבר־יהוה אל־ישעיהו לאמר׃	ד	4	Then came the word of Yehovah to Isaiah, saying:
הלוך ואמרת אל־חזקיהו כה־אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את־תפלתך ראיתי את־דמעתך הנני יוסף על־ימיך חמש עשרה שנה׃	ה	5	'Go, and say to Hezekiah: Thus saith Yehovah, the God of David thy father: I have heard thy prayer, I have seen thy tears; behold, I will add unto thy days fifteen years.
ומכף מלך־אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על־העיר הזאת׃	ו	6	And I will deliver thee and this city out of the hand of the king of Assyria; and I will defend this city.
וזה־לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את־הדבר הזה אשר דבר׃	ז	7	And this shall be the sign unto thee from Yehovah, that Yehovah will do this thing that He hath spoken:
הנני משיב את־צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃ ס	ח	8	behold, I will cause the shadow of the dial, which is gone down on the sun-dial of Ahaz, to return backward ten degrees.' So the sun returned ten degrees, by which degrees it was gone down. {S}
מכתב לחזקיהו מלך־יהודה בחלתו ויחי מחליו׃	ט	9	The writing of Hezekiah king of Judah, when he had been sick, and was recovered of his sickness.
אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃	י	10	I said: In the noontide of my days I shall go, even to the gates of the nether-world; I am deprived of the residue of my years.
אמרתי לא־אראה יה יה בארץ החיים לא־אביט אדם עוד עם־יושבי חדל׃	יא	11	I said: I shall not see Yehovah, even Yehovah in the land of the living; I shall behold man no more with the inhabitants of the world.
דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד־לילה תשלימני׃	יב	12	My habitation is plucked up and carried away from me as a shepherd's tent; I have rolled up like a weaver my life; He will cut me off from the thrum; from day even to night wilt Thou make an end of me.
שויתי עד־בקר כארי כן ישבר כל־עצמותי מיום עד־לילה תשלימני׃	יג	13	The more I make myself like unto a lion until morning, the more it breaketh all my bones; from day even to night wilt Thou make an end of me.
כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה־לי ערבני׃	יד	14	Like a swallow or a crane, so do I chatter, I do moan as a dove; mine eyes fail with looking upward. Yehovah, I am oppressed, be Thou my surety.
מה־אדבר ואמר־לי והוא עשה אדדה כל־שנותי על־מר נפשי׃	יה	15	What shall I say? He hath both spoken unto me, and Himself hath done it; I shall go softly all my years for the bitterness of my soul.
אדני עליהם יחיו ולכל־בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃	יו	16	O Lord, by these things men live, and altogether therein is the life of my spirit; wherefore recover Thou me, and make me to live.
הנה לשלום מר־לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל־חטאי׃	יז	17	Behold, for my peace I had great bitterness; but Thou hast in love to my soul delivered it from the pit of corruption; for Thou hast cast all my sins behind Thy back.
כי לא שאול תודך מות יהללך לא־ישברו יורדי־בור אל־אמתך׃	יח	18	For the nether-world cannot praise Thee, death cannot celebrate Thee; they that go down into the pit cannot hope for Thy truth.
חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל־אמתך׃	יט	19	The living, the living, he shall praise Thee, as I do this day; the father to the children shall make known Thy truth.
יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל־ימי חיינו על־בית יהוה׃	כ	20	Yehovah is ready to save me; therefore we will sing songs to the stringed instruments all the days of our life in the house of Yehovah.
ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על־השחין ויחי׃	כא	21	And Isaiah said: 'Let them take a cake of figs, and lay it for a plaster upon the boil, and he shall recover.'
ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃ ס	כב	22	And Hezekiah said. 'What is the sign that I shall go up to the house of Yehovah?' {S}

Chapter 39

בעת ההוא שלח מרדך בלאדן בן־בלאדן מלך־בבל ספרים ומנחה אל־חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק׃	א	1	At that time Merodach-baladan the son of Baladan, king of Babylon, sent a letter and a present to Hezekiah; for he heard that he had been sick, and was recovered.
וישמח עליהם חזקיהו ויראם את־בית נכתו נכתה את־הכסף ואת־הזהב ואת־הבשמים ואת ׀ השמן הטוב ואת כל־בית כליו ואת כל־אשר נמצא באצרתיו לא־היה דבר אשר לא־הראם חזקיהו בביתו ובכל־ממשלתו׃	ב	2	And Hezekiah was glad of them, and showed them his treasure-house, the silver, and the gold, and the spices, and the precious oil, and all the house of his armour, and all that was found in his treasures; there was nothing in his house, nor in all his dominion, that Hezekiah showed them not. {S}
ויבא ישעיהו הנביא אל־המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו ׀ האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל׃	ג	3	Then came Isaiah the prophet unto king Hezekiah, and said unto him: 'What said these men? and from whence came they unto thee?' And Hezekiah said: 'They are come from a far country unto me, even from Babylon.'
ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל־אשר בביתי ראו לא־היה דבר אשר לא־הראיתים באוצרתי׃	ד	4	Then said he: 'What have they seen in thy house?' And Hezekiah answered: 'All that is in my house have they seen; there is nothing among my treasures that I have not shown them.'
ויאמר ישעיהו אל־חזקיהו שמע דבר־יהוה צבאות׃	ה	5	Then said Isaiah to Hezekiah: 'Hear the word of Yehovah of hosts:
הנה ימים באים ונשא ׀ כל־אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד־היום הזה בבל לא־יותר דבר אמר יהוה׃	ו	6	Behold, the days come, that all that is in thy house, and that which thy fathers have laid up in store until this day, shall be carried to Babylon; nothing shall be left, saith Yehovah.
ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃	ז	7	And of thy sons that shall issue from thee, whom thou shalt beget, shall they take away; and they shall be officers in the palace of the king of Babylon.'
ויאמר חזקיהו אל־ישעיהו טוב דבר־יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי׃ פ	ח	8	Then said Hezekiah unto Isaiah: 'Good is the word of Yehovah which thou hast spoken.' He said moreover: 'If but there shall be peace and truth in my days.' {P}

Chapter 40

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃	א	1	Comfort ye, comfort ye My people, saith your God.
דברו על־לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל־חטאתיה׃ ס	ב	2	Bid Yerushalam take heart, and proclaim unto her, that her time of service is accomplished, that her guilt is paid off; that she hath received of Yehovah's hand double for all her sins. {S}
קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃	ג	3	Hark! one calleth: 'Clear ye in the wilderness the way of Yehovah, make plain in the desert a highway for our God.
כל־גיא ינשא וכל־הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃	ד	4	Every valley shall be lifted up, and every mountain and hill shall be made low; and the rugged shall be made level, and the rough places a plain;
ונגלה כבוד יהוה וראו כל־בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃ ס	ה	5	And the glory of Yehovah shall be revealed, and all flesh shall see it together; for the mouth of Yehovah hath spoken it.' {P}
קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל־הבשר חציר וכל־חסדו כציץ השדה׃	ו	6	Hark! one saith: 'Proclaim!' And he saith: 'What shall I proclaim?' 'All flesh is grass, and all the goodliness thereof is as the flower of the field;
יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃	ז	7	The grass withereth, the flower fadeth; because the breath of Yehovah bloweth upon it--surely the people is grass.
יבש חציר נבל ציץ ודבר־אלהינו יקום לעולם׃ ס	ח	8	The grass withereth, the flower fadeth; but the word of our God shall stand for ever.' {S}
על הר־גבה עלי־לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל־תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃	ט	9	O thou that tellest good tidings to Zion, get thee up into the high mountain; O thou that tellest good tidings to Yerushalam, lift up thy voice with strength; lift it up, be not afraid; say unto the cities of Judah: 'Behold your God!'
הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃	י	10	Behold, the Lord GOD [Adonai Yehovi] will come as a Mighty One, and His arm will rule for Him; behold, His reward is with Him, and His recompense before Him.
כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃ ס	יא	11	Even as a shepherd that feedeth his flock, that gathereth the lambs in his arm, and carrieth them in his bosom, and gently leadeth those that give suck. {S}
מי־מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃	יב	12	Who hath measured the waters in the hollow of his hand, and meted out heaven with the span, and comprehended the dust of the earth in a measure, and weighed the mountains in scales, and the hills in a balance?
מי־תכן את־רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃	יג	13	Who hath meted out the spirit of Yehovah? Or who was His counsellor that he might instruct Him?
את־מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃	יד	14	With whom took He counsel, and who instructed Him, and taught Him in the path of right, and taught Him knowledge, and made Him to know the way of discernment?
הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃	יה	15	Behold, the nations are as a drop of a bucket, and are counted as the small dust of the balance; behold the isles are as a mote in weight.
ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃ ס	יו	16	And Lebanon is not sufficient fuel, nor the beasts thereof sufficient for burnt-offerings. {P}
כל־הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו־לו׃	יז	17	All the nations are as nothing before Him; they are accounted by Him as things of nought, and vanity.
ואל־מי תדמיון אל ומה־דמות תערכו לו׃	יח	18	To whom then will ye liken God? Or what likeness will ye compare unto Him?
הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃	יט	19	The image perchance, which the craftsman hath melted, and the goldsmith spread over with gold, the silversmith casting silver chains?
המסכן תרומה עץ לא־ירקב יבחר חרש חכם יבקש־לו להכין פסל לא ימוט׃	כ	20	A holm-oak is set apart, he chooseth a tree that will not rot; he seeketh unto him a cunning craftsman to set up an image, that shall not be moved. {S}
הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃	כא	21	Know ye not? hear ye not? Hath it not been told you from the beginning? Have ye not understood the foundations of the earth?
הישב על־חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃	כב	22	It is He that sitteth above the circle of the earth, and the inhabitants thereof are as grasshoppers; that stretcheth out the heavens as a curtain, and spreadeth them out as a tent to dwell in;
הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃	כג	23	That bringeth princes to nothing; He maketh the judges of the earth as a thing of nought.
אף בל־נטעו אף בל־זרעו אף בל־שרש בארץ גזעם וגם־נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃ ס	כד	24	Scarce are they planted, scarce are they sown, scarce hath their stock taken root in the earth; when He bloweth upon them, they wither, and the whirlwind taketh them away as stubble. {S}
ואל־מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃	כה	25	To whom then will ye liken Me, that I should be equal? saith the Holy One.
שאו־מרום עיניכם וראו מי־ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃ ס	כו	26	Lift up your eyes on high, and see: who hath created these? He that bringeth out their host by number, He calleth them all by name; by the greatness of His might, and for that He is strong in power, not one faileth. {S}
למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃	כז	27	Why sayest thou, O Jacob, and speakest, O Israel: 'My way is hid from Yehovah, and my right is passed over from my God'?
הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃	כח	28	Hast thou not known? hast thou not heard that the everlasting God, Yehovah, the Creator of the ends of the earth, fainteth not, neither is weary? His discernment is past searching out.
נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃	כט	29	He giveth power to the faint; and to him that hath no might He increaseth strength.
ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃	ל	30	Even the youths shall faint and be weary, and the young men shall utterly fall;
וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ פ	לא	31	But they that wait for Yehovah shall renew their strength; they shall mount up with wings as eagles; they shall run, and not be weary; they shall walk, and not faint. {S}

Chapter 41

החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃	א	1	Keep silence before Me, O islands, and let the peoples renew their strength; let them draw near, then let them speak; let us come near together to judgment.
מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו׃	ב	2	Who hath raised up one from the east, at whose steps victory attendeth? He giveth nations before him, and maketh him rule over kings; his sword maketh them as the dust, his bow as the driven stubble.
ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא׃	ג	3	He pursueth them, and passeth on safely; the way with his feet he treadeth not.
מי־פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת־אחרנים אני־הוא׃	ד	4	Who hath wrought and done it? He that called the generations from the beginning. I, Yehovah, who am the first, and with the last am the same.
ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון׃	ה	5	The isles saw, and feared; the ends of the earth trembled; they drew near, and came.
איש את־רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃	ו	6	They helped every one his neighbour; and every one said to his brother: 'Be of good courage.'
ויחזק חרש את־צרף מחליק פטיש את־הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט׃ ס	ז	7	So the carpenter encouraged the goldsmith, and he that smootheth with the hammer him that smiteth the anvil, saying of the soldering: 'It is good'; and he fastened it with nails, that it should not be moved. {S}
ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי׃	ח	8	But thou, Israel, My servant, Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham My friend;
אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי־אתה בחרתיך ולא מאסתיך׃	ט	9	Thou whom I have taken hold of from the ends of the earth, and called thee from the uttermost parts thereof, and said unto thee: 'Thou art My servant, I have chosen thee and not cast thee away';
אל־תירא כי עמך־אני אל־תשתע כי־אני אלהיך אמצתיך אף־עזרתיך אף־תמכתיך בימין צדקי׃	י	10	Fear thou not, for I am with thee, be not dismayed, for I am thy God; I strengthen thee, yea, I help thee; yea, I uphold thee with My victorious right hand.
הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃	יא	11	Behold, all they that were incensed against thee shall be ashamed and confounded; they that strove with thee shall be as nothing, and shall perish.
תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך׃	יב	12	Thou shalt seek them, and shalt not find them, even them that contended with thee; they that warred against thee shall be as nothing, and as a thing of nought.
כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל־תירא אני עזרתיך׃ ס	יג	13	For I Yehovah thy God hold thy right hand, who say unto thee: 'Fear not, I help thee.' {S}
אל־תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם־יהוה וגאלך קדוש ישראל׃	יד	14	Fear not, thou worm Jacob, and ye men of Israel; I help thee, saith Yehovah, and thy Redeemer, the Holy One of Israel.
הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃	יה	15	Behold, I make thee a new threshing-sledge having sharp teeth; thou shalt thresh the mountains, and beat them small, and shalt make the hills as chaff.
תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃ פ	יו	16	Thou shalt fan them, and the wind shall carry them away, and the whirlwind shall scatter them; and thou shalt rejoice in Yehovah, thou shalt glory in the Holy One of Israel. {S}
העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃	יז	17	The poor and needy seek water and there is none, and their tongue faileth for thirst; I Yehovah will answer them, I the God of Israel will not forsake them.
אפתח על־שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם־מים וארץ ציה למוצאי מים׃	יח	18	I will open rivers on the high hills, and fountains in the midst of the valleys; I will make the wilderness a pool of water, and the dry land springs of water.
אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃	יט	19	I will plant in the wilderness the cedar, the acacia-tree, and the myrtle, and the oil-tree; I will set in the desert the cypress, the plane-tree, and the larch together;
למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד־יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה׃ פ	כ	20	That they may see, and know, and consider, and understand together, that the hand of Yehovah hath done this, and the Holy One of Israel hath created it. {P}
קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב׃	כא	21	Produce your cause, saith Yehovah; bring forth your reasons, saith the King of Jacob.
יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות ׀ מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו׃	כב	22	Let them bring them forth, and declare unto us the things that shall happen; the former things, what are they? Declare ye, that we may consider, and know the end of them; or announce to us things to come.
הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף־תיטיבו ותרעו ונשתעה ונראה ונרא יחדו׃	כג	23	Declare the things that are to come hereafter, that we may know that ye are gods; yea, do good, or do evil, that we may be dismayed, and behold it together.
הן־אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם׃	כד	24	Behold, ye are nothing, and your work a thing of nought; an abomination is he that chooseth you. {P}
העירותי מצפון ויאת ממזרח־שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו־חמר וכמו יוצר ירמס־טיט׃	כה	25	I have roused up one from the north, and he is come, from the rising of the sun one that calleth upon My name; and he shall come upon rulers as upon mortar, and as the potter treadeth clay.
מי־הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין־מגיד אף אין משמיע אף אין־שמע אמריכם׃	כו	26	Who hath declared from the beginning, that we may know? and beforetime, that we may say that he is right? Yea, there is none that declareth, yea, there is none that announceth, yea, there is none that heareth your utterances.
ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן׃	כז	27	A harbinger unto Zion will I give: 'Behold, behold them', and to Yerushalam a messenger of good tidings.
וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר׃	כח	28	And I look, but there is no man; even among them, but there is no counsellor, that, when I ask of them, can give an answer.
הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃ פ	כט	29	Behold, all of them, their works are vanity and nought; their molten images are wind and confusion. {P}

Chapter 42

הן עבדי אתמך־בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃	א	1	Behold My servant, whom I uphold; Mine elect, in whom My soul delighteth; I have put My spirit upon him, he shall make the right to go forth to the nations.
לא יצעק ולא ישא ולא־ישמיע בחוץ קולו׃	ב	2	He shall not cry, nor lift up, nor cause his voice to be heard in the street.
קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃	ג	3	A bruised reed shall he not break, and the dimly burning wick shall he not quench; he shall make the right to go forth according to the truth.
לא יכהה ולא ירוץ עד־ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ פ	ד	4	He shall not fail nor be crushed, till he have set the right in the earth; and the isles shall wait for his teaching. {P}
כה־אמר האל ׀ יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃	ה	5	Thus saith God Yehovah, He that created the heavens, and stretched them forth, He that spread forth the earth and that which cometh out of it, He that giveth breath unto the people upon it, and spirit to them that walk therein:
אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃	ו	6	I Yehovah have called thee in righteousness, and have taken hold of thy hand, and kept thee, and set thee for a covenant of the people, for a light of the nations;
לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃	ז	7	To open the blind eyes, to bring out the prisoners from the dungeon, and them that sit in darkness out of the prison-house.
אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא־אתן ותהלתי לפסילים׃	ח	8	I am Yehovah, that is My name; and My glory will I not give to another, neither My praise to graven images.
הראשנות הנה־באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ פ	ט	9	Behold, the former things are come to pass, and new things do I declare; before they spring forth I tell you of them. {P}
שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃	י	10	Sing unto Yehovah a new song, and His praise from the end of the earth; ye that go down to the sea, and all that is therein, the isles, and the inhabitants thereof.
ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃	יא	11	Let the wilderness and the cities thereof lift up their voice, the villages that Kedar doth inhabit; let the inhabitants of Sela exult, let them shout from the top of the mountains.
ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃	יב	12	Let them give glory unto Yehovah, and declare His praise in the islands.
יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף־יצריח על־איביו יתגבר׃ ס	יג	13	Yehovah will go forth as a mighty man, He will stir up jealousy like a man of war; He will cry, yea, He will shout aloud, He will prove Himself mighty against His enemies. {S}
החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃	יד	14	I have long time held My peace, I have been still, and refrained Myself; now will I cry like a travailing woman, gasping and panting at once.
אחריב הרים וגבעות וכל־עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃	יה	15	I will make waste mountains and hills, and dry up all their herbs; and I will make the rivers islands, and will dry up the pools.
והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃	יו	16	And I will bring the blind by a way that they knew not, in paths that they knew not will I lead them; I will make darkness light before them, and rugged places plain. These things will I do, and I will not leave them undone.
נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ ס	יז	17	They shall be turned back, greatly ashamed, that trust in graven images, that say unto molten images: 'Ye are our gods.' {P}
החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃	יח	18	Hear, ye deaf, and look, ye blind, that ye may see.
מי עור כי אם־עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃	יט	19	Who is blind, but My servant? Or deaf, as My messenger that I send? Who is blind as he that is wholehearted, and blind as Yehovah's servant?
רָא֥וֹת ראית רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אָזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃	כ	20	Seeing many things, thou observest not; opening the ears, he heareth not.
יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃	כא	21	Yehovah was pleased, for His righteousness' sake, to make the teaching great and glorious.
והוא עם־בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין־אמר השב׃	כב	22	But this is a people robbed and spoiled, they are all of them snared in holes, and they are hid in prison-houses; they are for a prey, and none delivereth, for a spoil, and none saith: 'Restore.'
מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃	כג	23	Who among you will give ear to this? Who will hearken and hear for the time to come?
מי־נתן למשסה למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא־אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃	כד	24	Who gave Jacob for a spoil, and Israel to the robbers? Did not Yehovah? He against whom we have sinned, and in whose ways they would not walk, neither were they obedient unto His Torah.
וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער־בו ולא־ישים על־לב׃ פ	כה	25	Therefore He poured upon him the fury of His anger, and the strength of battle; and it set him on fire round about, yet he knew not, and it burned him, yet he laid it not to heart.

Chapter 43

ועתה כה־אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל־תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי־אתה׃	א	1	But now thus saith Yehovah that created thee, O Jacob, and He that formed thee, O Israel: Fear not, for I have redeemed thee, I have called thee by thy name, thou art Mine.
כי־תעבר במים אתך־אני ובנהרות לא ישטפוך כי־תלך במו־אש לא תכוה ולהבה לא תבער־בך׃	ב	2	When thou passest through the waters, I will be with thee, and through the rivers, they shall not overflow thee; when thou walkest through the fire, thou shalt not be burned, neither shall the flame kindle upon thee.
כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃	ג	3	For I am Yehovah thy God, The Holy One of Israel, thy Saviour; I have given Egypt as thy ransom, Ethiopia and Seba for thee.
מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃	ד	4	Since thou art precious in My sight, and honourable, and I have loved thee; therefore will I give men for thee, and peoples for thy life.
אל־תירא כי אתך־אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃	ה	5	Fear not, for I am with thee; I will bring thy seed from the east, and gather thee from the west;
אמר לצפון תני ולתימן אל־תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃	ו	6	I will say to the north: 'Give up,' and to the south: 'Keep not back, bring My sons from far, and My daughters from the end of the earth;
כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף־עשיתיו׃	ז	7	Every one that is called by My name, and whom I have created for My glory, I have formed him, yea, I have made him.'
הוציא עם־עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃	ח	8	The blind people that have eyes shall be brought forth, and the deaf that have ears.
כל־הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃	ט	9	All the nations are gathered together, and the peoples are assembled; who among them can declare this, and announce to us former things? Let them bring their witnesses, that they may be justified; and let them hear, and say: 'It is truth.'
אתם עדי נאם־יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי־אני הוא לפני לא־נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ ס	י	10	Ye are My witnesses, saith Yehovah, and My servant whom I have chosen; that ye may know and believe Me, and understand that I am He; before Me there was no God formed, neither shall any be after Me. {S}
אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃	יא	11	I, even I, am Yehovah; and beside Me there is no saviour.
אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם־יהוה ואני־אל׃	יב	12	I have declared, and I have saved, and I have announced, and there was no strange god among you; therefore ye are My witnesses, saith Yehovah, and I am God.
גם־מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ ס	יג	13	Yea, since the day was I am He, and there is none that can deliver out of My hand; I will work, and who can reverse it? {S}
כה־אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃	יד	14	Thus saith Yehovah, your Redeemer, The Holy One of Israel: For your sake I have sent to Babylon, and I will bring down all of them as fugitives, even the Chaldeans, in the ships of their shouting.
אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ ס	יה	15	I am Yehovah, your Holy One, the Creator of Israel, your King. {S}
כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃	יו	16	Thus saith Yehovah, who maketh a way in the sea, and a path in the mighty waters;
המוציא רכב־וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל־יקומו דעכו כפשתה כבו׃	יז	17	Who bringeth forth the chariot and horse, the army and the power--they lie down together, they shall not rise, they are extinct, they are quenched as a wick:
אל־תזכרו ראשנות וקדמניות אל־תתבננו׃	יח	18	Remember ye not the former things, neither consider the things of old.
הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃	יט	19	Behold, I will do a new thing; now shall it spring forth; shall ye not know it? I will even make a way in the wilderness, and rivers in the desert.
תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי־נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃	כ	20	The beasts of the field shall honour Me, the jackals and the ostriches; because I give waters in the wilderness, and rivers in the desert, to give drink to My people, Mine elect;
עם־זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ ס	כא	21	The people which I formed for Myself, that they might tell of My praise. {S}
ולא־אתי קראת יעקב כי־יגעת בי ישראל׃	כב	22	Yet thou hast not called upon Me, O Jacob, neither hast thou wearied thyself about Me, O Israel.
לא־הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃	כג	23	Thou hast not brought Me the small cattle of thy burnt-offerings; neither hast thou honoured Me with thy sacrifices. I have not burdened thee with a meal-offering, nor wearied thee with frankincense.
לא־קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ ס	כד	24	Thou hast bought Me no sweet cane with money, neither hast thou satisfied Me with the fat of thy sacrifices; but thou hast burdened Me with thy sins, thou hast wearied Me with thine iniquities.
אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃	כה	25	I, even I, am He that blotteth out thy transgressions for Mine own sake; and thy sins I will not remember.
הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃	כו	26	Put Me in remembrance, let us plead together; declare thou, that thou mayest be justified.
אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃	כז	27	Thy first father sinned, and thine intercessors have transgressed against Me.
ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ ס	כח	28	Therefore I have profaned the princes of the sanctuary, and I have given Jacob to condemnation, and Israel to reviling. {P}

Chapter 44

ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו׃	א	1	Yet now hear, O Jacob My servant, and Israel, whom I have chosen;
כה־אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל־תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו׃	ב	2	Thus saith Yehovah that made thee, and formed thee from the womb, who will help thee: Fear not, O Jacob My servant, and thou, Jeshurun, whom I have chosen.
כי אצק־מים על־צמא ונזלים על־יבשה אצק רוחי על־זרעך וברכתי על־צאצאיך׃	ג	3	For I will pour water upon the thirsty land, and streams upon the dry ground; I will pour My spirit upon thy seed, and My blessing upon thine offspring;
וצמחו בבין חציר כערבים על־יבלי־מים׃	ד	4	And they shall spring up among the grass, as willows by the watercourses.
זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם־יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה׃ פ	ה	5	One shall say: 'I am Yehovah's'; and another shall call himself by the name of Jacob; and another shall subscribe with his hand unto Yehovah, and surname himself by the name of Israel. {P}
כה־אמר יהוה מלך־ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׃	ו	6	Thus saith Yehovah, the King of Israel, and his Redeemer Yehovah of hosts: I am the first, and I am the last, and beside Me there is no God.
ומי־כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם־עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו׃	ז	7	And who, as I, can proclaim--let him declare it, and set it in order for Me--since I appointed the ancient people? And the things that are coming, and that shall come to pass, let them declare.
אל־תפחדו ואל־תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל־ידעתי׃	ח	8	Fear ye not, neither be afraid; have I not announced unto thee of old, and declared it? And ye are My witnesses. Is there a God beside Me? Yea, there is no Rock; I know not any.
יצרי־פסל כלם תהו וחמודיהם בל־יועילו ועדיהם המה בל־יראו ובל־ידעו למען יבשו׃	ט	9	They that fashion a graven image are all of them vanity, and their delectable things shall not profit; and their own witnesses see not, nor know; that they may be ashamed.
מי־יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃	י	10	Who hath fashioned a god, or molten an image that is profitable for nothing?
הן כל־חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד׃	יא	11	Behold, all the fellows thereof shall be ashamed; and the craftsmen skilled above men; let them all be gathered together, let them stand up; they shall fear, they shall be ashamed together.
חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו גם־רעב ואין כח לא־שתה מים וייעף׃	יב	12	The smith maketh an axe, and worketh in the coals, and fashioneth it with hammers, and worketh it with his strong arm; yea, he is hungry, and his strength faileth; he drinketh no water, and is faint.
חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית׃	יג	13	The carpenter stretcheth out a line; he marketh it out with a pencil; he fitteth it with planes, and he marketh it out with the compasses, and maketh it after the figure of a man, according to the beauty of a man, to dwell in the house.
לכרת־לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ־לו בעצי־יער נטע ארן וגשם יגדל׃	יד	14	He heweth him down cedars, and taketh the ilex and the oak, and strengtheneth for himself one among the trees of the forest; he planteth a bay-tree, and the rain doth nourish it.
והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף־ישיק ואפה לחם אף־יפעל־אל וישתחו עשהו פסל ויסגד־למו׃	יה	15	Then a man useth it for fuel; and he taketh thereof, and warmeth himself; yea, he kindleth it, and baketh bread; yea, he maketh a god, and worshippeth it; he maketh it a graven image, and falleth down thereto.
חציו שרף במו־אש על־חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף־יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור׃	יו	16	He burneth the half thereof in the fire; with the half thereof he eateth flesh; he roasteth roast, and is satisfied; yea, he warmeth himself, and saith: 'Aha, I am warm, I have seen the fire';
ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגד־לו יסגוד וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃	יז	17	And the residue thereof he maketh a god, even his graven image; he falleth down unto it and worshippeth, and prayeth unto it, and saith: 'Deliver me, for thou art my god.'
לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃	יח	18	They know not, neither do they understand; for their eyes are bedaubed, that they cannot see, and their hearts, that they cannot understand.
ולא־ישיב אל־לבו ולא דעת ולא־תבונה לאמר חציו שרפתי במו־אש ואף אפיתי על־גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד׃	יט	19	And none considereth in his heart, neither is there knowledge nor understanding to say: 'I have burned the half of it in the fire; yea, also I have baked bread upon the coals thereof; I have roasted flesh and eaten it; and shall I make the residue thereof an abomination? Shall I fall down to the stock of a tree?'
רעה אפר לב הותל הטהו ולא־יציל את־נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני׃ ס	כ	20	He striveth after ashes, a deceived heart hath turned him aside, that he cannot deliver his soul, nor say: 'Is there not a lie in my right hand?' {S}
זכר־אלה יעקב וישראל כי עבדי־אתה יצרתיך עבד־לי אתה ישראל לא תנשני׃	כא	21	Remember these things, O Jacob, and Israel, for thou art My servant; I have formed thee, thou art Mine own servant; O Israel, thou shouldest not forget Me.
מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך׃	כב	22	I have blotted out, as a thick cloud, thy transgressions, and, as a cloud, thy sins; return unto Me, for I have redeemed thee.
רנו שמים כי־עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל־עץ בו כי־גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר׃ פ	כג	23	Sing, O ye heavens, for Yehovah hath done it; shout, ye lowest parts of the earth; break forth into singing, ye mountains, O forest, and every tree therein; for Yehovah hath redeemed Jacob, and doth glorify Himself in Israel. {S}
כה־אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מאתי מי אתי׃	כד	24	Thus saith Yehovah, thy Redeemer, and He that formed thee from the womb: I am Yehovah, that maketh all things; that stretched forth the heavens alone; that spread abroad the earth by Myself;
מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל׃	כה	25	That frustrateth the tokens of the imposters, and maketh diviners mad; that turneth wise men backward, and maketh their knowledge foolish;
מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם׃	כו	26	That confirmeth the word of His servant, and performeth the counsel of His messengers; that saith of Yerushalam: 'She shall be inhabited'; and of the cities of Judah: 'They shall be built, and I will raise up the waste places thereof';
האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש׃	כז	27	That saith to the deep: 'Be dry, and I will dry up thy rivers';
האמר לכורש רעי וכל־חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד׃ ס	כח	28	That saith of Cyrus: 'He is My shepherd, and shall perform all My pleasure'; even saying of Yerushalam: 'She shall be built'; and to the temple: 'My foundation shall be laid.' {P}

Chapter 45

כה־אמר יהוה למשיחו לכורש אשר־החזקתי בימינו לרד־לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו׃	א	1	Thus saith Yehovah to His anointed, to Cyrus, whose right hand I have holden, to subdue nations before him, and to loose the loins of kings; to open the doors before him, and that the gates may not be shut:
אני לפניך אלך והדורים אישר אושר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע׃	ב	2	I will go before thee, and make the crooked places straight; I will break in pieces the doors of brass, and cut in sunder the bars of iron;
ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי־אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל׃	ג	3	And I will give thee the treasures of darkness, and hidden riches of secret places, that thou mayest know that I am Yehovah, who call thee by thy name, even the God of Israel.
למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני׃	ד	4	For the sake of Jacob My servant, and Israel Mine elect, I have called thee by thy name, I have surnamed thee, though thou hast not known Me.
אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃	ה	5	I am Yehovah, and there is none else, beside Me there is no God; I have girded thee, though thou hast not known Me;
למען ידעו ממזרח־שמש וממערבה כי־אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד׃	ו	6	That they may know from the rising of the sun, and from the west, that there is none beside Me; I am Yehovah; and there is none else;
יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל־אלה׃ ס	ז	7	I form the light, and create darkness; I make peace, and create evil; I am Yehovah, that doeth all these things. {P}
הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו־צדק תפתח־ארץ ויפרו־ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו׃ ס	ח	8	Drop down, ye heavens, from above, and let the skies pour down righteousness; let the earth open, that they may bring forth salvation, and let her cause righteousness to spring up together; I Yehovah have created it. {S}
הוי רב את־יצרו חרש את־חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה־תעשה ופעלך אין־ידים לו׃ ס	ט	9	Woe unto him that striveth with his Maker, as a potsherd with the potsherds of the earth! Shall the clay say to him that fashioned it: 'What makest thou?' Or: 'Thy work, it hath no hands'? {S}
הוי אמר לאב מה־תוליד ולאשה מה־תחילין׃ ס	י	10	Woe unto him that saith unto his father: 'Wherefore begettest thou?' Or to a woman: 'Wherefore travailest thou?' {S}
כה־אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על־בני ועל־פעל ידי תצוני׃	יא	11	Thus saith Yehovah, the Holy One of Israel, and his Maker: Ask Me of the things that are to come; concerning My sons, and concerning the work of My hands, command ye Me.
אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל־צבאם צויתי׃	יב	12	I, even I, have made the earth, and created man upon it; I, even My hands, have stretched out the heavens, and all their host have I commanded.
אנכי העירתהו בצדק וכל־דרכיו אישר הוא־יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות׃ פ	יג	13	I have roused him up in victory, and I make level all his ways; he shall build My city, and he shall let Mine exiles go free, not for price nor reward, saith Yehovah of hosts. {S}
כה ׀ אמר יהוה יגיע מצרים וסחר־כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים׃	יד	14	Thus saith Yehovah: The labour of Egypt, and the merchandise of Ethiopia, and of the Sabeans, men of stature, shall come over unto thee, and they shall be thine; they shall go after thee, in chains they shall come over; and they shall fall down unto thee, they shall make supplication unto thee: Surely God is in thee, and there is none else, there is no other God.
אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע׃	יה	15	Verily Thou art a God that hidest Thyself, O God of Israel, the Saviour.
בושו וגם־נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃	יו	16	They shall be ashamed, yea, confounded, all of them; they shall go in confusion together that are makers of idols.
ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא־תבשו ולא־תכלמו עד־עולמי עד׃ פ	יז	17	O Israel, that art saved by Yehovah with an everlasting salvation; ye shall not be ashamed nor confounded world without end. {P}
כי כה אמר־יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא־תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃	יח	18	For thus saith Yehovah that created the heavens, He is God; that formed the earth and made it, He established it, He created it not a waste, He formed it to be inhabited: I am Yehovah, and there is none else.
לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים׃	יט	19	I have not spoken in secret, in a place of the land of darkness; I said not unto the seed of Jacob: 'Seek ye Me in vain'; I Yehovah speak righteousness, I declare things that are right.
הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את־עץ פסלם ומתפללים אל־אל לא יושיע׃	כ	20	Assemble yourselves and come, draw near together, ye that are escaped of the nations; they have no knowledge that carry the wood of their graven image, and pray unto a god that cannot save.
הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין־עוד אלהים מבלעדי אל־צדיק ומושיע אין זולתי׃	כא	21	Declare ye, and bring them near, yea, let them take counsel together: Who hath announced this from ancient time, and declared it of old? Have not I Yehovah? And there is no God else beside Me, a just God and a Saviour; there is none beside Me.
פנו־אלי והושעו כל־אפסי־ארץ כי אני־אל ואין עוד׃	כב	22	Look unto Me, and be ye saved, all the ends of the earth; for I am God, and there is none else.
בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי־לי תכרע כל־ברך תשבע כל־לשון׃	כג	23	By Myself have I sworn, the word is gone forth from My mouth in righteousness, and shall not come back, that unto Me every knee shall bow, every tongue shall swear.
אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו׃	כד	24	Only in Yehovah, shall one say of Me, is victory and strength; even to Him shall men come in confusion, all they that were incensed against Him.
ביהוה יצדקו ויתהללו כל־זרע ישראל׃	כה	25	In Yehovah shall all the seed of Israel be justified, and shall glory.

Chapter 46

כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה׃	א	1	Bel boweth down, Nebo stoopeth; their idols are upon the beasts, and upon the cattle; the things that ye carried about are made a load, a burden to the weary beast.
קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה׃ ס	ב	2	They stoop, they bow down together, they could not deliver the burden; and themselves are gone into captivity. {P}
שמעו אלי בית יעקב וכל־שארית בית ישראל העמסים מני־בטן הנשאים מני־רחם׃	ג	3	Hearken unto Me, O house of Jacob, and all the remnant of the house of Israel, that are borne [by Me] from the birth, that are carried from the womb:
ועד־זקנה אני הוא ועד־שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט׃ ס	ד	4	Even to old age I am the same, and even to hoar hairs will I carry you; I have made, and I will bear; yea, I will carry, and will deliver. {S}
למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה׃	ה	5	To whom will ye liken Me, and make Me equal, and compare Me, that we may be like?
הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף־ישתחוו׃	ו	6	Ye that lavish gold out of the bag, and weigh silver in the balance; ye that hire a goldsmith, that he make it a god, to fall down thereto, yea, to worship.
ישאהו על־כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף־יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו׃ ס	ז	7	He is borne upon the shoulder, he is carried, and set in his place, and he standeth, from his place he doth not remove; yea, though one cry unto him, he cannot answer, nor save him out of his trouble. {S}
זכרו־זאת והתאששו השיבו פושעים על־לב׃	ח	8	Remember this, and stand fast; bring it to mind, O ye transgressors.
זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃	ט	9	Remember the former things of old: that I am God, and there is none else; I am God, and there is none like Me;
מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא־נעשו אמר עצתי תקום וכל־חפצי אעשה׃	י	10	Declaring the end from the beginning, and from ancient times things that are not yet done; saying: 'My counsel shall stand, and all My pleasure will I do';
קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי עצתו אף־דברתי אף־אביאנה יצרתי אף־אעשנה׃ ס	יא	11	Calling a bird of prey from the east, the man of My counsel from a far country; yea, I have spoken, I will also bring it to pass, I have purposed, I will also do it. {S}
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׃	יב	12	Hearken unto Me, ye stout-hearted, that are far from righteousness:
קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי׃ ס	יג	13	I bring near My righteousness, it shall not be far off, and My salvation shall not tarry; and I will place salvation in Zion for Israel My glory. {S}

Chapter 47

רדי ׀ ושבי על־עפר בתולת בת־בבל שבי־לארץ אין־כסא בת־כשדים כי לא תוסיפי יקראו־לך רכה וענגה׃	א	1	Come down, and sit in the dust, O virgin daughter of Babylon, sit on the ground without a throne, O daughter of the Chaldeans; for thou shalt no more be called tender and delicate.
קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי־שבל גלי־שוק עברי נהרות׃	ב	2	Take the millstones, and grind meal; remove thy veil, strip off the train, uncover the leg, pass through the rivers.
תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃ ס	ג	3	Thy nakedness shall be uncovered, yea, thy shame shall be seen; I will take vengeance, and will let no man intercede. {P}
גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל׃	ד	4	Our Redeemer, Yehovah of hosts is His name, The Holy One of Israel.
שבי דומם ובאי בחשך בת־כשדים כי לא תוסיפי יקראו־לך גברת ממלכות׃	ה	5	Sit thou silent, and get thee into darkness, O daughter of the Chaldeans; for thou shalt no more be called the mistress of kingdoms.
קצפתי על־עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא־שמת להם רחמים על־זקן הכבדת עלך מאד׃	ו	6	I was wroth with My people, I profaned Mine inheritance, and gave them into thy hand; thou didst show them no mercy; upon the aged hast thou very heavily laid thy yoke.
ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא־שמת אלה על־לבך לא זכרת אחריתה׃ ס	ז	7	And thou saidst: 'For ever shall I be mistress'; so that thou didst not lay these things to thy heart, neither didst remember the end thereof. {P}
ועתה שמעי־זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול׃	ח	8	Now therefore hear this, thou that art given to pleasures, that sittest securely, that sayest in thy heart: 'I am, and there is none else beside me; I shall not sit as a widow, neither shall I know the loss of children';
ותבאנה לך שתי־אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃	ט	9	But these two things shall come to thee in a moment in one day, the loss of children, and widowhood; in their full measure shall they come upon thee, for the multitude of thy sorceries, and the great abundance of thine enchantments.
ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃	י	10	And thou hast been secure in thy wickedness, thou hast said: 'None seeth me'; thy wisdom and thy knowledge, it hath perverted thee; and thou hast said in thy heart. 'I am, and there is none else beside me.'
ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃	יא	11	Yet shall evil came upon thee; thou shalt not know how to charm it away; and calamity shall fall upon thee; thou shalt not be able to put it away; and ruin shall come upon thee suddenly, before thou knowest.
עמדי־נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃	יב	12	Stand now with thine enchantments, and with the multitude of thy sorceries, wherein thou hast laboured from thy youth; if so be thou shalt be able to profit, if so be thou mayest prevail.
נלאית ברב עצתיך יעמדו־נא ויושיעך הברי הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך׃	יג	13	Thou art wearied in the multitude of thy counsels; let now the astrologers, the stargazers, the monthly prognosticators, stand up, and save thee from the things that shall come upon thee.
הנה היו כקש אש שרפתם לא־יצילו את־נפשם מיד להבה אין־גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃	יד	14	Behold, they shall be as stubble; the fire shall burn them; they shall not deliver themselves from the power of the flame; it shall not be a coal to warm at, nor a fire to sit before.
כן היו־לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃ ס	יה	15	Thus shall they be unto thee with whom thou hast laboured; they that have trafficked with thee from thy youth shall wander every one to his quarter; there shall be none to save thee. {S}

Chapter 48

שמעו־זאת בית־יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים ׀ בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃	א	1	Hear ye this, O house of Jacob, who are called by the name of Israel, and are come forth out of the fountain of Judah; who swear by the name of Yehovah, and make mention of the God of Israel, but not in truth, nor in righteousness.
כי־מעיר הקדש נקראו ועל־אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו׃ ס	ב	2	For they call themselves of the holy city, and stay themselves upon the God of Israel, Yehovah of hosts is His name. {S}
הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃	ג	3	I have declared the former things from of old; yea, they went forth out of My mouth, and I announced them; suddenly I did them, and they came to pass.
מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃	ד	4	Because I knew that thou art obstinate, and thy neck is an iron sinew, and thy brow brass;
ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן־תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃	ה	5	Therefore I have declared it to thee from of old; before it came to pass I announced it to thee; lest thou shouldest say: 'Mine idol hath done them, and my graven image, and my molten image, hath commanded them.'
שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃	ו	6	Thou hast heard, see, all this; and ye, will ye not declare it? I have announced unto thee new things from this time, even hidden things, which thou hast not known.
עתה נבראו ולא מאז ולפני־יום ולא שמעתם פן־תאמר הנה ידעתין׃	ז	7	They are created now, and not from of old, and before this day thou heardest them not; lest thou shouldest say: 'Behold, I knew them.'
גם לא־שמעת גם לא ידעת גם מאז לא־פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃	ח	8	Yea, thou heardest not; yea, thou knewest not; yea, from of old thine ear was not opened; for I knew that thou wouldest deal very treacherously, and wast called a transgressor from the womb.
למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם־לך לבלתי הכריתך׃	ט	9	For My name's sake will I defer Mine anger, and for My praise will I refrain for thee, that I cut thee not off.
הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃	י	10	Behold, I have refined thee, but not as silver; I have tried thee in the furnace of affliction.
למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא־אתן׃ ס	יא	11	For Mine own sake, for Mine own sake, will I do it; for how should it be profaned? And My glory will I not give to another. {P}
שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני־הוא אני ראשון אף אני אחרון׃	יב	12	Hearken unto Me, O Jacob, and Israel My called: I am He; I am the first, I also am the last.
אף־ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃	יג	13	Yea, My hand hath laid the foundation of the earth, and My right hand hath spread out the heavens; when I call unto them, they stand up together.
הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את־אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים׃	יד	14	Assemble yourselves, all ye, and hear; which among them hath declared these things? He whom Yehovah loveth shall perform His pleasure on Babylon, and show His arm on the Chaldeans.
אני אני דברתי אף־קראתיו הביאתיו והצליח דרכו׃	יה	15	I, even I, have spoken, yea, I have called him; I have brought him, and he shall make his way prosperous.
קרבו אלי שמעו־זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו׃ פ	יו	16	Come ye near unto Me, hear ye this: From the beginning I have not spoken in secret; from the time that it was, there am I; and now the Lord GOD [Adonai Yehovi] hath sent me, and His spirit. {P}
כה־אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׃	יז	17	Thus saith Yehovah, thy Redeemer, the Holy One of Israel: I am Yehovah thy God, who teacheth thee for thy profit, who leadeth thee by the way that thou shouldest go.
לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים׃	יח	18	Oh that thou wouldest hearken to My commandments! then would thy peace be as a river, and thy righteousness as the waves of the sea;
ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא־יכרת ולא־ישמד שמו מלפני׃	יט	19	Thy seed also would be as the sand, and the offspring of thy body like the grains thereof; his name would not be cut off nor destroyed from before Me. {S}
צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד־קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃	כ	20	Go ye forth from Babylon, flee ye from the Chaldeans; with a voice of singing declare ye, tell this, utter it even to the end of the earth; say ye: 'Yehovah hath redeemed His servant Jacob.
ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע־צור ויזבו מים׃	כא	21	And they thirsted not when He led them through the deserts; He caused the waters to flow out of the rock for them; He cleaved the rock also, and the waters gushed out.'
אין שלום אמר יהוה לרשעים׃ ס	כב	22	There is no peace, saith Yehovah concerning the wicked. {P}

Chapter 49

שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי׃	א	1	Listen, O isles, unto me, and hearken, ye peoples, from far: Yehovah hath called me from the womb, from the bowels of my mother hath He made mention of my name;
וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃	ב	2	And He hath made my mouth like a sharp sword, in the shadow of His hand hath He hid me; and He hath made me a polished shaft, in His quiver hath He concealed me;
ויאמר לי עבדי־אתה ישראל אשר־בך אתפאר׃	ג	3	And He said unto me: 'Thou art My servant, Israel, in whom I will be glorified.'
ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את־יהוה ופעלתי את־אלהי׃	ד	4	But I said: 'I have laboured in vain, I have spent my strength for nought and vanity; yet surely my right is with Yehovah, and my recompense with my God.' {S}
ועתה ׀ אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לו לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃	ה	5	And now saith Yehovah that formed me from the womb to be His servant, to bring Jacob back to Him, and that Israel be gathered unto Him--for I am honourable in the eyes of Yehovah, and my God is become my strength--
ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את־שבטי יעקב ונצורי ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד־קצה הארץ׃ ס	ו	6	Yea, He saith: 'It is too light a thing that thou shouldest be My servant to raise up the tribes of Jacob, and to restore the offspring of Israel; I will also give thee for a light of the nations, that My salvation may be unto the end of the earth.' {S}
כה אמר־יהוה גאל ישראל קדושו לבזה־נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך׃	ז	7	Thus saith Yehovah, the Redeemer of Israel, his Holy One, to him who is despised of men, to him who is abhorred of nations, to a servant of rulers: kings shall see and arise, princes, and they shall prostrate themselves; because of Yehovah that is faithful, even the Holy One of Israel, who hath chosen thee. {S}
כה ׀ אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות׃	ח	8	Thus saith Yehovah: In an acceptable time have I answered thee, and in a day of salvation have I helped thee; and I will preserve thee, and give thee for a covenant of the people, to raise up the land, to cause to inherit the desolate heritages;
לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על־דרכים ירעו ובכל־שפיים מרעיתם׃	ט	9	Saying to the prisoners: 'Go forth'; to them that are in darkness: 'Show yourselves'; they shall feed in the ways, and in all high hills shall be their pasture;
לא ירעבו ולא יצמאו ולא־יכם שרב ושמש כי־מרחמם ינהגם ועל־מבועי מים ינהלם׃	י	10	They shall not hunger nor thirst, neither shall the heat nor sun smite them; for He that hath compassion on them will lead them, even by the springs of water will He guide them.
ושמתי כל־הרי לדרך ומסלתי ירמון׃	יא	11	And I will make all My mountains a way, and My highways shall be raised on high.
הנה־אלה מרחוק יבאו והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים׃	יב	12	Behold, these shall come from far; and, lo, these from the north and from the west, and these from the land of Sinim.
רנו שמים וגילי ארץ ופצחו יפצחו הרים רנה כי־נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃ ס	יג	13	Sing, O heavens, and be joyful, O earth, and break forth into singing, O mountains; for Yehovah hath comforted His people, and hath compassion upon His afflicted. {S}
ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני׃	יד	14	But Zion said: 'Yehovah hath forsaken me, and the Lord hath forgotten me.'
התשכח אשה עולה מרחם בן־בטנה גם־אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך׃	יה	15	Can a woman forget her sucking child, that she should not have compassion on the son of her womb? Yea, these may forget, yet will not I forget thee.
הן על־כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃	יו	16	Behold, I have graven thee upon the palms of My hands; thy walls are continually before Me.
מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו׃	יז	17	Thy children make haste; thy destroyers and they that made thee waste shall go forth from thee.
שאי־סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו־לך חי־אני נאם־יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה׃	יח	18	Lift up thine eyes round about, and behold: all these gather themselves together, and come to thee. As I live, saith Yehovah, thou shalt surely clothe thee with them all as with an ornament, and gird thyself with them, like a bride.
כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך׃	יט	19	For thy waste and thy desolate places and thy land that hath been destroyed--surely now shalt thou be too strait for the inhabitants, and they that swallowed thee up shall be far away.
עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר־לי המקום גשה־לי ואשבה׃	כ	20	The children of thy bereavement shall yet say in thine ears: 'The place is too strait for me; give place to me that I may dwell.'
ואמרת בלבבך מי ילד־לי את־אלה ואני שכולה וגלמודה גלה ׀ וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם׃ פ	כא	21	Then shalt thou say in thy heart: 'Who hath begotten me these, seeing I have been bereaved of my children, and am solitary, an exile, and wandering to and fro? And who hath brought up these? Behold, I was left alone; these, where were they?' {P}
כה־אמר אדני יהוה הנה אשא אל־גוים ידי ואל־עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על־כתף תנשאנה׃	כב	22	Thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, I will lift up My hand to the nations, and set up Mine ensign to the peoples, and they shall bring thy sons in their bosom, and thy daughters shall be carried upon their shoulders.
והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי־אני יהוה אשר לא־יבשו קוי׃ ס	כג	23	And kings shall be thy foster-fathers, and their queens thy nursing mothers; they shall bow down to thee with their face to the earth, and lick the dust of thy feet; and thou shalt know that I am Yehovah, for they shall not be ashamed that wait for Me. {S}
היקח מגבור מלקוח ואם־שבי צדיק ימלט׃	כד	24	Shall the prey be taken from the mighty, or the captives of the victorious be delivered? {S}
כי־כה ׀ אמר יהוה גם־שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת־יריבך אנכי אריב ואת־בניך אנכי אושיע׃	כה	25	But thus saith Yehovah: Even the captives of the mighty shall be taken away, and the prey of the terrible shall be delivered; and I will contend with him that contendeth with thee, and I will save thy children.
והאכלתי את־מוניך את־בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל־בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃ ס	כו	26	And I will feed them that oppress thee with their own flesh; and they shall be drunken with their own blood, as with sweet wine; and all flesh shall know that I Yehovah am thy Saviour, and thy Redeemer, the Mighty One of Jacob. {S}

Chapter 50

כה ׀ אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר־מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם׃	א	1	Thus saith Yehovah: Where is the bill of your mother's divorcement, wherewith I have put her away? Or which of My creditors is it to whom I have sold you? Behold, for your iniquities were ye sold, and for your transgressions was your mother put away.
מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם־אין־בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃	ב	2	Wherefore, when I came, was there no man? when I called, was there none to answer? Is My hand shortened at all, that it cannot redeem? Or have I no power to deliver? Behold, at My rebuke I dry up the sea, I make the rivers a wilderness; their fish become foul, because there is no water, and die for thirst.
אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃ ס	ג	3	I clothe the heavens with blackness, and I make sackcloth their covering. {P}
אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר ׀ בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃	ד	4	The Lord GOD [Adonai Yehovi] hath given me the tongue of them that are taught, that I should know how to sustain with words him that is weary; He wakeneth morning by morning, He wakeneth mine ear to hear as they that are taught.
אדני יהוה פתח־לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃	ה	5	The Lord GOD [Adonai Yehovi] hath opened mine ear, and I was not rebellious, neither turned away backward.
גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃	ו	6	I gave my back to the smiters, and my cheeks to them that plucked off the hair; I hid not my face from shame and spitting.
ואדני יהוה יעזר־לי על־כן לא נכלמתי על־כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי־לא אבוש׃	ז	7	For the Lord GOD [Adonai Yehovi] will help me; therefore have I not been confounded; therefore have I set my face like a flint, and I know that I shall not be ashamed.
קרוב מצדיקי מי־יריב אתי נעמדה יחד מי־בעל משפטי יגש אלי׃	ח	8	He is near that justifieth me; who will contend with me? let us stand up together; who is mine adversary? let him come near to me.
הן אדני יהוה יעזר־לי מי־הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם׃	ט	9	Behold, the Lord GOD [Adonai Yehovi] will help me; who is he that shall condemn me? Behold, they all shall wax old as a garment, the moth shall eat them up. {S}
מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר ׀ הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו׃	י	10	Who is among you that feareth Yehovah, that obeyeth the voice of His servant? though he walketh in darkness, and hath no light, let him trust in the name of Yehovah, and stay upon his God. {S}
הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו ׀ באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה־זאת לכם למעצבה תשכבון׃ פ	יא	11	Behold, all ye that kindle a fire, that gird yourselves with firebrands, begone in the flame of your fire, and among the brands that ye have kindled. This shall ye have of My hand; ye shall lie down in sorrow. {S}

Chapter 51

שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל־צור חצבתם ואל־מקבת בור נקרתם׃	א	1	Hearken to Me, ye that follow after righteousness, ye that seek Yehovah; look unto the rock whence ye were hewn, and to the hole of the pit whence ye were digged.
הביטו אל־אברהם אביכם ואל־שרה תחוללכם כי־אחד קראתיו ואברכהו וארבהו׃ ס	ב	2	Look unto Abraham your father, and unto Sarah that bore you; for when he was but one I called him, and I blessed him, and made him many.
כי־נחם יהוה ציון נחם כל־חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן־יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה׃ ס	ג	3	For Yehovah hath comforted Zion; He hath comforted all her waste places, and hath made her wilderness like Eden, and her desert like the garden of Yehovah; joy and gladness shall be found therein, thanksgiving, and the voice of melody. {S}
הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע׃	ד	4	Attend unto Me, O My people, and give ear unto Me, O My nation; for instruction shall go forth from Me, and My right on a sudden for a light of the peoples.
קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל־זרעי ייחלון׃	ה	5	My favour is near, My salvation is gone forth, and Mine arms shall judge the peoples; the isles shall wait for Me, and on Mine arm shall they trust.
שאו לשמים עיניכם והביטו אל־הארץ מתחת כי־שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו־כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת׃ ס	ו	6	Lift up your eyes to the heavens, and look upon the earth beneath; for the heavens shall vanish away like smoke, and the earth shall wax old like a garment, and they that dwell therein shall die in like manner; but My salvation shall be for ever, and My favour shall not be abolished. {P}
שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל־תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל־תחתו׃	ז	7	Hearken unto Me, ye that know righteousness, the people in whose heart is My Torah; fear ye not the taunt of men, neither be ye dismayed at their revilings.
כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים׃ ס	ח	8	For the moth shall eat them up like a garment, and the worm shall eat them like wool; but My favour shall be for ever, and My salvation unto all generations. {S}
עורי עורי לבשי־עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין׃	ט	9	Awake, awake, put on strength, O arm of Yehovah; awake, as in the days of old, the generations of ancient times. Art thou not it that hewed Rahab in pieces, that pierced the dragon?
הלוא את־היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי־ים דרך לעבר גאולים׃	י	10	Art thou not it that dried up the sea, the waters of the great deep; that made the depths of the sea a way for the redeemed to pass over?
ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על־ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃ ס	יא	11	And the ransomed of Yehovah shall return, and come with singing unto Zion, and everlasting joy shall be upon their heads; they shall obtain gladness and joy, and sorrow and sighing shall flee away. {S}
אנכי אנכי הוא מנחמכם מי־את ותיראי מאנוש ימות ומבן־אדם חציר ינתן׃	יב	12	I, even I, am He that comforteth you: who art thou, that thou art afraid of man that shall die, and of the son of man that shall be made as grass;
ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל־היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק׃	יג	13	And hast forgotten Yehovah thy Maker, that stretched forth the heavens, and laid the foundations of the earth; and fearest continually all the day because of the fury of the oppressor, as he maketh ready to destroy? And where is the fury of the oppressor?
מהר צעה להפתח ולא־ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃	יד	14	He that is bent down shall speedily be loosed; and he shall not go down dying into the pit, neither shall his bread fail.
ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃	יה	15	For I am Yehovah thy God, who stirreth up the sea, that the waves thereof roar; Yehovah of hosts is His name.
ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי־אתה׃ ס	יו	16	And I have put My words in thy mouth, and have covered thee in the shadow of My hand, that I may plant the heavens, and lay the foundations of the earth, and say unto Zion: 'Thou art My people.' {S}
התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את־כוס חמתו את־קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃	יז	17	Awake, awake, stand up, O Yerushalam, that hast drunk at the hand of Yehovah the cup of His fury; thou hast drunken the beaker, even the cup of staggering, and drained it.
אין־מנהל לה מכל־בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל־בנים גדלה׃	יח	18	There is none to guide her among all the sons whom she hath brought forth; neither is there any that taketh her by the hand of all the sons that she hath brought up.
שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃	יט	19	These two things are befallen thee; who shall bemoan thee? desolation and destruction, and the famine and the sword; how shall I comfort thee?
בניך עלפו שכבו בראש כל־חוצות כתוא מכמר המלאים חמת־יהוה גערת אלהיך׃	כ	20	Thy sons have fainted, they lie at the head of all the streets, as an antelope in a net; they are full of the fury of Yehovah, the rebuke of thy God.
לכן שמעי־נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃ ס	כא	21	Therefore hear now this, thou afflicted, and drunken, but not with wine; {P}
כה־אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את־כוס התרעלה את־קבעת כוס חמתי לא־תוסיפי לשתותה עוד׃	כב	22	Thus saith thy Lord Yehovah, and thy God that pleadeth the cause of His people: behold, I have taken out of thy hand the cup of staggering; the beaker, even the cup of My fury, thou shalt no more drink it again;
ושמתיה ביד־מוגיך אשר־אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃ ס	כג	23	And I will put it into the hand of them that afflict thee; that have said to thy soul: 'Bow down, that we may go over'; and thou hast laid thy back as the ground, and as the street, to them that go over. {P}

Chapter 52

עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי ׀ בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא־בך עוד ערל וטמא׃	א	1	Awake, awake, put on thy strength, O Zion; put on thy beautiful garments, O Yerushalam, the holy city; for henceforth there shall no more come into thee the uncircumcised and the unclean.
התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחי התפתחו מוסרי צוארך שביה בת־ציון׃ ס	ב	2	Shake thyself from the dust; arise, and sit down, O Yerushalam; loose thyself from the bands of thy neck, O captive daughter of Zion. {S}
כי־כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃	ג	3	For thus saith Yehovah: Ye were sold for nought; and ye shall be redeemed without money. {S}
כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד־עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃	ד	4	For thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: My people went down aforetime into Egypt to sojourn there; and the Assyrian oppressed them without cause.
ועתה מה־לי־פה מי־לי־ נאם־יהוה כי־לקח עמי חנם משליו משלו יהילילו נאם־יהוה ותמיד כל־היום שמי מנאץ׃	ה	5	Now therefore, what do I here, saith Yehovah, seeing that My people is taken away for nought? They that rule over them do howl, saith Yehovah, and My name continually all the day is blasphemed.
לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי־אני־הוא המדבר הנני׃	ו	6	Therefore My people shall know My name; therefore they shall know in that day that I, even He that spoke, behold, here I am. {S}
מה־נאוו על־ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃	ז	7	How beautiful upon the mountains are the feet of the messenger of good tidings, that announceth peace, the harbinger of good tidings, that announceth salvation; that saith unto Zion: 'Thy God reigneth!'
קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃	ח	8	Hark, thy watchmen! they lift up the voice, together do they sing; for they shall see, eye to eye, Yehovah returning to Zion.
פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי־נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃	ט	9	Break forth into joy, sing together, ye waste places of Yerushalam; for Yehovah hath comforted His people, He hath redeemed Yerushalam.
חשף יהוה את־זרוע קדשו לעיני כל־הגוים וראו כל־אפסי־ארץ את ישועת אלהינו׃ ס	י	10	Yehovah hath made bare His holy arm in the eyes of all the nations; and all the ends of the earth shall see the salvation of our God. {S}
סורו סורו צאו משם טמא אל־תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃	יא	11	Depart ye, depart ye, go ye out from thence, touch no unclean thing; go ye out of the midst of her; be ye clean, ye that bear the vessels of Yehovah.
כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי־הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃ ס	יב	12	For ye shall not go out in haste, neither shall ye go by flight; for Yehovah will go before you, and the God of Israel will be your rearward. {S}
הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃	יג	13	Behold, My servant shall prosper, he shall be exalted and lifted up, and shall be very high.
כאשר שממו עליך רבים כן־משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃	יד	14	According as many were appalled at thee--so marred was his visage unlike that of a man, and his form unlike that of the sons of men--
כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא־ספר להם ראו ואשר לא־שמעו התבוננו׃	יה	15	So shall he startle many nations, kings shall shut their mouths because of him; for that which had not been told them shall they see, and that which they had not heard shall they perceive. {S}

Chapter 53

מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על־מי נגלתה׃	א	1	'Who would have believed our report? And to whom hath the arm of Yehovah been revealed?
ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא־תאר לו ולא הדר ונראהו ולא־מראה ונחמדהו׃	ב	2	For he shot up right forth as a sapling, and as a root out of a dry ground; he had no form nor comeliness, that we should look upon him, nor beauty that we should delight in him.
נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃	ג	3	He was despised, and forsaken of men, a man of pains, and acquainted with disease, and as one from whom men hide their face: he was despised, and we esteemed him not.
אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃	ד	4	Surely our diseases he did bear, and our pains he carried; whereas we did esteem him stricken, smitten of God, and afflicted.
והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא־לנו׃	ה	5	But he was wounded because of our transgressions, he was crushed because of our iniquities: the chastisement of our welfare was upon him, and with his stripes we were healed.
כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃	ו	6	All we like sheep did go astray, we turned every one to his own way; and Yehovah hath made to light on him the iniquity of us all.
נגש והוא נענה ולא יפתח־פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃	ז	7	He was oppressed, though he humbled himself and opened not his mouth; as a lamb that is led to the slaughter, and as a sheep that before her shearers is dumb; yea, he opened not his mouth.
מעצר וממשפט לקח ואת־דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו׃	ח	8	By oppression and judgment he was taken away, and with his generation who did reason? for he was cut off out of the land of the living, for the transgression of my people to whom the stroke was due.
ויתן את־רשעים קברו ואת־עשיר במתיו על לא־חמס עשה ולא מרמה בפיו׃	ט	9	And they made his grave with the wicked, and with the rich his tomb; although he had done no violence, neither was any deceit in his mouth.'
ויהוה חפץ דכאו החלי אם־תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח׃	י	10	Yet it pleased Yehovah to crush him by disease; to see if his soul would offer itself in restitution, that he might see his seed, prolong his days, and that the purpose of Yehovah might prosper by his hand:
מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃	יא	11	Of the travail of his soul he shall see to the full, even My servant, who by his knowledge did justify the Righteous One to the many, and their iniquities he did bear.
לכן אחלק־לו ברבים ואת־עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת־פשעים נמנה והוא חטא־רבים נשא ולפשעים יפגיע׃ ס	יב	12	Therefore will I divide him a portion among the great, and he shall divide the spoil with the mighty; because he bared his soul unto death, and was numbered with the transgressors; yet he bore the sin of many, and made intercession for the transgressors. {P}

Chapter 54

רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃	א	1	Sing, O barren, thou that didst not bear, break forth into singing, and cry aloud, thou that didst not travail; for more are the children of the desolate than the children of the married wife, saith Yehovah.
הרחיבי ׀ מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל־תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי׃	ב	2	Enlarge the place of thy tent, and let them stretch forth the curtains of thy habitations, spare not; lengthen thy cords, and strengthen thy stakes.
כי־ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו׃	ג	3	For thou shalt spread abroad on the right hand and on the left; and thy seed shall possess the nations, and make the desolate cities to be inhabited.
אל־תיראי כי־לא תבושי ואל־תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי־עוד׃	ד	4	Fear not, for thou shalt not be ashamed. Neither be thou confounded, for thou shalt not be put to shame; for thou shalt forget the shame of thy youth, and the reproach of thy widowhood shalt thou remember no more.
כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל־הארץ יקרא׃	ה	5	For thy Maker is thy husband, Yehovah of hosts is His name; and the Holy One of Israel is thy Redeemer, the God of the whole earth shall He be called.
כי־כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך׃	ו	6	For Yehovah hath called thee as a wife forsaken and grieved in spirit; and a wife of youth, can she be rejected? saith thy God.
ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך׃	ז	7	For a small moment have I forsaken thee; but with great compassion will I gather thee.
בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה׃ ס	ח	8	In a little wrath I hid My face from thee for a moment; but with everlasting kindness will I have compassion on thee, saith Yehovah thy Redeemer. {S}
כי־מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי־נח עוד על־הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער־בך׃	ט	9	For this is as the waters of Noah unto Me; for as I have sworn that the waters of Noah should no more go over the earth, so have I sworn that I would not be wroth with thee, nor rebuke thee.
כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא־ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה׃ ס	י	10	For the mountains may depart, and the hills be removed; but My kindness shall not depart from thee, neither shall My covenant of peace be removed, saith Yehovah that hath compassion on thee. {S}
עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים׃	יא	11	O thou afflicted, tossed with tempest, and not comforted, behold, I will set thy stones in fair colours, and lay thy foundations with sapphires.
ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל־גבולך לאבני־חפץ׃	יב	12	And I will make thy pinnacles of rubies, and thy gates of carbuncles, and all thy border of precious stones.
וכל־בניך למודי יהוה ורב שלום בניך׃	יג	13	And all thy children shall be taught of Yehovah; and great shall be the peace of thy children.
בצדקה תכונני רחקי מעשק כי־לא תיראי וממחתה כי לא־תקרב אליך׃	יד	14	In righteousness shalt thou be established; be thou far from oppression, for thou shalt not fear, and from ruin, for it shall not come near thee.
הן גור יגור אפס מאותי מי־גר אתך עליך יפול׃	יה	15	Behold, they may gather together, but not by Me; whosoever shall gather together against thee shall fall because of thee.
הִנֵּ֤ה הן אָֽנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֙חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃	יו	16	Behold, I have created the smith that bloweth the fire of coals, and bringeth forth a weapon for his work; and I have created the waster to destroy.
כל־כלי יוצר עליך לא יצלח וכל־לשון תקום־אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם־יהוה׃ ס	יז	17	No weapon that is formed against thee shall prosper; and every tongue that shall rise against thee in judgment thou shalt condemn. This is the heritage of the servants of Yehovah, and their due reward from Me, saith Yehovah. {S}

Chapter 55

הוי כל־צמא לכו למים ואשר אין־לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא־כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃	א	1	Ho, every one that thirsteth, come ye for water, and he that hath no money; come ye, buy, and eat; yea, come, buy wine and milk without money and without price.
למה תשקלו־כסף בלוא־לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו־טוב ותתענג בדשן נפשכם׃	ב	2	Wherefore do ye spend money for that which is not bread? and your gain for that which satisfieth not? Hearken diligently unto Me, and eat ye that which is good, and let your soul delight itself in fatness.
הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים׃	ג	3	Incline your ear, and come unto Me; hear, and your soul shall live; and I will make an everlasting covenant with you, even the sure mercies of David.
הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים׃	ד	4	Behold, I have given him for a witness to the peoples, a prince and commander to the peoples.
הן גוי לא־תדע תקרא וגוי לא־ידעוך אליך ירוצו למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃ ס	ה	5	Behold, thou shalt call a nation that thou knowest not, and a nation that knew not thee shall run unto thee; because of Yehovah thy God, and for the Holy One of Israel, for He hath glorified thee. {S}
דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב׃	ו	6	Seek ye Yehovah while He may be found, call ye upon Him while He is near;
יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל־יהוה וירחמהו ואל־אלהינו כי־ירבה לסלוח׃	ז	7	Let the wicked forsake his way, and the man of iniquity his thoughts; and let him return unto Yehovah, and He will have compassion upon him, and to our God, for He will abundantly pardon.
כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃	ח	8	For My thoughts are not your thoughts, neither are your ways My ways, saith Yehovah.
כי־גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃	ט	9	For as the heavens are higher than the earth, so are My ways higher than your ways, and My thoughts than your thoughts.
כי כאשר ירד הגשם והשלג מן־השמים ושמה לא ישוב כי אם־הרוה את־הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃	י	10	For as the rain cometh down and the snow from heaven, and returneth not thither, except it water the earth, and make it bring forth and bud, and give seed to the sower and bread to the eater;
כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא־ישוב אלי ריקם כי אם־עשה את־אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו׃	יא	11	So shall My word be that goeth forth out of My mouth: it shall not return unto Me void, except it accomplish that which I please, and make the thing whereto I sent it prosper.
כי־בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל־עצי השדה ימחאו־כף׃	יב	12	For ye shall go out with joy, and be led forth with peace; the mountains and the hills shall break forth before you into singing, and all the trees of the field shall clap their hands.
תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת תחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת׃ ס	יג	13	Instead of the thorn shall come up the cypress, and instead of the brier shall come up the myrtle; and it shall be to Yehovah for a memorial, for an everlasting sign that shall not be cut off. {P}

Chapter 56

כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי־קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃	א	1	Thus saith Yehovah: Keep ye justice, and do righteousness; for My salvation is near to come, and My favour to be revealed.
אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל־רע׃ ס	ב	2	Happy is the man that doeth this, and the son of man that holdeth fast by it: that keepeth the sabbath from profaning it, and keepeth his hand from doing any evil. {S}
ואל־יאמר בן־הנכר הנלוה אל־יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל־יאמר הסריס הן אני עץ יבש׃ ס	ג	3	Neither let the alien, that hath joined himself to Yehovah, speak, saying: 'Yehovah will surely separate me from His people'; neither let the eunuch say: 'Behold, I am a dry tree.' {P}
כי־כה ׀ אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את־שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי׃	ד	4	For thus saith Yehovah concerning the eunuchs that keep My sabbaths, and choose the things that please Me, and hold fast by My covenant:
ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן־לו אשר לא יכרת׃ ס	ה	5	Even unto them will I give in My house and within My walls a monument and a memorial better than sons and daughters; I will give them an everlasting memorial, that shall not be cut off. {S}
ובני הנכר הנלוים על־יהוה לשרתו ולאהבה את־שם יהוה להיות לו לעבדים כל־שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃	ו	6	Also the aliens, that join themselves to Yehovah, to minister unto Him, and to love the name of Yehovah, to be His servants, every one that keepeth the sabbath from profaning it, and holdeth fast by My covenant:
והביאותים אל־הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על־מזבחי כי ביתי בית־תפלה יקרא לכל־העמים׃	ז	7	Even them will I bring to My holy mountain, and make them joyful in My house of prayer; their burnt-offerings and their sacrifices shall be acceptable upon Mine altar; for My house shall be called a house of prayer for all peoples.
נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו׃	ח	8	Saith the Lord GOD [Adonai Yehovi] who gathereth the dispersed of Israel: Yet I will gather others to him, beside those of him that are gathered.
כל חיתו שדי אתיו לאכל כל־חיתו ביער׃ ס	ט	9	All ye beasts of the field, come to devour, yea, all ye beasts in the forest. {P}
צֹפָ֞יו צפו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם׃	י	10	His watchmen are all blind, without knowledge; they are all dumb dogs, they cannot bark; raving, lying down, loving to slumber.
והכלבים עזי־נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃	יא	11	Yea, the dogs are greedy, they know not when they have enough; and these are shepherds that cannot understand; they all turn to their own way, each one to his gain, one and all.
אתיו אקחה־יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃	יב	12	'Come ye, I will fetch wine, and we will fill ourselves with strong drink; and to-morrow shall be as this day, and much more abundant.'

Chapter 57

הצדיק אבד ואין איש שם על־לב ואנשי־חסד נאספים באין מבין כי־מפני הרעה נאסף הצדיק׃	א	1	The righteous perisheth, and no man layeth it to heart, and godly men are taken away, none considering that the righteous is taken away from the evil to come.
יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו׃	ב	2	He entereth into peace, they rest in their beds, each one that walketh in his uprightness. {S}
ואתם קרבו־הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃	ג	3	But draw near hither, ye sons of the sorceress, the seed of the adulterer and the harlot.
על־מי תתענגו על־מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא־אתם ילדי־פשע זרע שקר׃	ד	4	Against whom do ye sport yourselves? Against whom make ye a wide mouth, and draw out the tongue? Are ye not children of transgression, a seed of falsehood,
הנחמים באלים תחת כל־עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃	ה	5	Ye that inflame yourselves among the terebinths, under every leafy tree; that slay the children in the valleys, under the clefts of the rocks?
בחלקי־נחל חלקך הם הם גורלך גם־להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃	ו	6	Among the smooth stones of the valley is thy portion; they, they are thy lot; even to them hast thou poured a drink-offering, thou hast offered a meal-offering. Should I pacify Myself for these things?
על הר־גבה ונשא שמת משכבך גם־שם עלית לזבח זבח׃	ז	7	Upon a high and lofty mountain hast thou set thy bed; thither also wentest thou up to offer sacrifice.
ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃	ח	8	And behind the doors and the posts hast thou set up thy symbol; for thou hast uncovered, and art gone up from Me, thou hast enlarged thy bed, and chosen thee of them whose bed thou lovedst, whose hand thou sawest.
ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד־מרחק ותשפילי עד־שאול׃	ט	9	And thou wentest to the king with ointment, and didst increase thy perfumes, and didst send thine ambassadors far off, even down to the nether-world.
ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על־כן לא חלית׃	י	10	Thou wast wearied with the length of thy way; yet saidst thou not: 'There is no hope'; thou didst find a renewal of thy strength, therefore thou wast not affected.
ואת־מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא־שמת על־לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃	יא	11	And of whom hast thou been afraid and in fear, that thou wouldest fail? And as for Me, thou hast not remembered Me, nor laid it to thy heart. Have not I held My peace even of long time? Therefore thou fearest Me not.
אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך׃	יב	12	I will declare thy righteousness; thy works also--they shall not profit thee.
בזעקך יצילך קבוציך ואת־כלם ישא־רוח יקח־הבל והחוסה בי ינחל־ארץ ויירש הר־קדשי׃	יג	13	When thou criest, let them that thou hast gathered deliver thee; but the wind shall carry them all away, a breath shall bear them off; but he that taketh refuge in Me shall possess the land, and shall inherit My holy mountain.
ואמר סלו־סלו פנו־דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ ס	יד	14	And He will say: cast ye up, cast ye up, clear the way, take up the stumblingblock out of the way of My people. {S}
כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת־דכא ושפל־רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃	יה	15	For thus saith the High and Lofty One that inhabiteth eternity, whose name is Holy: I dwell in the high and holy place, with him also that is of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones.
כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי־רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃	יו	16	For I will not contend for ever, neither will I be always wroth; for the spirit that enwrappeth itself is from Me, and the souls which I have made.
בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃	יז	17	For the iniquity of his covetousness was I wroth and smote him, I hid Me and was wroth; and he went on frowardly in the way of his heart.
דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃	יח	18	I have seen his ways, and will heal him; I will lead him also, and requite with comforts him and his mourners.
בורא ניב נוב שפתים שלום ׀ שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃	יט	19	Peace, peace, to him that is far off and to him that is near, saith Yehovah that createth the fruit of the lips; and I will heal him.
והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃	כ	20	But the wicked are like the troubled sea; for it cannot rest, and its waters cast up mire and dirt.
אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ ס	כא	21	There is no peace, saith my God concerning the wicked. {P}

Chapter 58

קרא בגרון אל־תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם׃	א	1	Cry aloud, spare not, lift up thy voice like a horn, and declare unto My people their transgression, and to the house of Jacob their sins.
ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר־צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי־צדק קרבת אלהים יחפצון׃	ב	2	Yet they seek Me daily, and delight to know My ways; as a nation that did righteousness, and forsook not the ordinance of their God, they ask of Me righteous ordinances, they delight to draw near unto God.
למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו־חפץ וכל־עצביכם תנגשו׃	ג	3	'Wherefore have we fasted, and Thou seest not? Wherefore have we afflicted our soul, and Thou takest no knowledge?'--Behold, in the day of your fast ye pursue your business, and exact all your labours.
הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא־תצומו כיום להשמיע במרום קולכם׃	ד	4	Behold, ye fast for strife and contention, and to smite with the fist of wickedness; ye fast not this day so as to make your voice to be heard on high.
הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא־צום ויום רצון ליהוה׃	ה	5	Is such the fast that I have chosen? the day for a man to afflict his soul? Is it to bow down his head as a bulrush, and to spread sackcloth and ashes under him? Wilt thou call this a fast, and an acceptable day to Yehovah?
הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל־מוטה תנתקו׃	ו	6	Is not this the fast that I have chosen? to loose the fetters of wickedness, to undo the bands of the yoke, and to let the oppressed go free, and that ye break every yoke?
הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי־תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃	ז	7	Is it not to deal thy bread to the hungry, and that thou bring the poor that are cast out to thy house? when thou seest the naked, that thou cover him, and that thou hide not thyself from thine own flesh?
אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך׃	ח	8	Then shall thy light break forth as the morning, and thy healing shall spring forth speedily; and thy righteousness shall go before thee, the glory of Yehovah shall be thy rearward.
אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם־תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר־און׃	ט	9	Then shalt thou call, and Yehovah will answer; thou shalt cry, and He will say: 'Here I am.' If thou take away from the midst of thee the yoke, the putting forth of the finger, and speaking wickedness;
ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃	י	10	And if thou draw out thy soul to the hungry, and satisfy the afflicted soul; then shall thy light rise in darkness, and thy gloom be as the noon-day;
ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא־יכזבו מימיו׃	יא	11	And Yehovah will guide thee continually, and satisfy thy soul in drought, and make strong thy bones; and thou shalt be like a watered garden, and like a spring of water, whose waters fail not.
ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור־ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת׃	יב	12	And they that shall be of thee shall build the old waste places, thou shalt raise up the foundations of many generations; and thou shalt be called the repairer of the breach, the restorer of paths to dwell in.
אם־תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר׃	יג	13	If thou turn away thy foot because of the sabbath, from pursuing thy business on My holy day; and call the sabbath a delight, and the holy of Yehovah honourable; and shalt honour it, not doing thy wonted ways, nor pursuing thy business, nor speaking thereof;
אז תתענג על־יהוה והרכבתיך על־במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃ ס	יד	14	Then shalt thou delight thyself in Yehovah, and I will make thee to ride upon the high places of the earth, and I will feed thee with the heritage of Jacob thy father; for the mouth of Yehovah hath spoken it. {P}

Chapter 59

הן לא־קצרה יד־יהוה מהושיע ולא־כבדה אזנו משמוע׃	א	1	Behold, Yehovah's hand is not shortened, that it cannot save, neither His ear heavy, that it cannot hear;
כי אם־עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע׃	ב	2	But your iniquities have separated between you and your God, and your sins have hid His face from you, that He will not hear.
כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו־שקר לשונכם עולה תהגה׃	ג	3	For your hands are defiled with blood, and your fingers with iniquity; your lips have spoken lies, your tongue muttereth wickedness.
אין־קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על־תהו ודבר־שוא הרו עמל והוליד און׃	ד	4	None sueth in righteousness, and none pleadeth in truth; they trust in vanity, and speak lies, they conceive mischief, and bring forth iniquity.
ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה׃	ה	5	They hatch basilisks' eggs, and weave the spider's web; he that eateth of their eggs dieth, and that which is crushed breaketh out into a viper.
קוריהם לא־יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי־און ופעל חמס בכפיהם׃	ו	6	Their webs shall not become garments, neither shall men cover themselves with their works; their works are works of iniquity, and the act of violence is in their hands.
רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃	ז	7	Their feet run to evil, and they make haste to shed innocent blood; their thoughts are thoughts of iniquity, desolation and destruction are in their paths.
דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום׃	ח	8	The way of peace they know not, and there is no right in their goings; they have made them crooked paths, whosoever goeth therein doth not know peace.
על־כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה־חשך לנגהות באפלות נהלך׃	ט	9	Therefore is justice far from us, neither doth righteousness overtake us; we look for light, but behold darkness, for brightness, but we walk in gloom.
נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים׃	י	10	We grope for the wall like the blind, yea, as they that have no eyes do we grope; we stumble at noonday as in the twilight; we are in dark places like the dead.
נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו׃	יא	11	We all growl like bears, and mourn sore like doves; we look for right, but there is none; for salvation, but it is far off from us.
כי־רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו כי־פשעינו אתנו ועונתינו ידענום׃	יב	12	For our transgressions are multiplied before Thee, and our sins testify against us; for our transgressions are present to us, and as for our iniquities, we know them:
פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר־עשק וסרה הרו והגו מלב דברי־שקר׃	יג	13	Transgressing and denying Yehovah, and turning away from following our God, speaking oppression and perverseness, conceiving and uttering from the heart words of falsehood.
והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי־כשלה ברחוב אמת ונכחה לא־תוכל לבוא׃	יד	14	And justice is turned away backward, and righteousness standeth afar off; for truth hath stumbled in the broad place, and uprightness cannot enter. {S}
ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי־אין משפט׃	יה	15	And truth is lacking, and he that departeth from evil maketh himself a prey. And Yehovah saw it, and it displeased Him that there was no justice;
וירא כי־אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו׃	יו	16	And He saw that there was no man, and was astonished that there was no intercessor; therefore His own arm brought salvation unto Him; and His righteousness, it sustained Him;
וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה׃	יז	17	And He put on righteousness as a coat of mail, and a helmet of salvation upon His head, and He put on garments of vengeance for clothing, and was clad with zeal as a cloak.
כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם׃	יח	18	According to their deeds, accordingly He will repay, fury to His adversaries, recompense to His enemies; to the islands He will repay recompense.
וייראו ממערב את־שם יהוה וממזרח־שמש את־כבודו כי־יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו׃	יט	19	So shall they fear the name of Yehovah from the west, and His glory from the rising of the sun; for distress will come in like a flood, which the breath of Yehovah driveth.
ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה׃	כ	20	And a redeemer will come to Zion, and unto them that turn from transgression in Jacob, saith Yehovah.
ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר־שמתי בפיך לא־ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד־עולם׃ ס	כא	21	And as for Me, this is My covenant with them, saith Yehovah; My spirit that is upon thee, and My words which I have put in thy mouth, shall not depart out of thy mouth, nor out of the mouth of thy seed, nor out of the mouth of thy seed's seed, saith Yehovah, from henceforth and for ever. {S}

Chapter 60

קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח׃	א	1	Arise, shine, for thy light is come, and the glory of Yehovah is risen upon thee.
כי־הנה החשך יכסה־ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה׃	ב	2	For, behold, darkness shall cover the earth, and gross darkness the peoples; but upon thee Yehovah will arise, and His glory shall be seen upon thee.
והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך׃	ג	3	And nations shall walk at thy light, and kings at the brightness of thy rising.
שאי־סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו־לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על־צד תאמנה׃	ד	4	Lift up thine eyes round about, and see: they all are gathered together, and come to thee; thy sons come from far, and thy daughters are borne on the side.
אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי־יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך׃	ה	5	Then thou shalt see and be radiant, and thy heart shall throb and be enlarged; because the abundance of the sea shall be turned unto thee, the wealth of the nations shall come unto thee.
שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו׃	ו	6	The caravan of camels shall cover thee, and of the young camels of Midian and Ephah, all coming from Sheba; they shall bring gold and incense, and shall proclaim the praises of Yehovah.
כל־צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על־רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר׃	ז	7	All the flocks of Kedar shall be gathered together unto thee, the rams of Nebaioth shall minister unto thee; they shall come up with acceptance on Mine altar, and I will glorify My glorious house.
מי־אלה כעב תעופינה וכיונים אל־ארבתיהם׃	ח	8	Who are these that fly as a cloud, and as the doves to their cotes?
כי־לי ׀ איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃	ט	9	Surely the isles shall wait for Me, and the ships of Tarshish first, to bring thy sons from far, their silver and their gold with them, for the name of Yehovah thy God, and for the Holy One of Israel, because He hath glorified thee.
ובנו בני־נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך׃	י	10	And aliens shall build up thy walls, and their kings shall minister unto thee; for in My wrath I smote thee, but in My favour have I had compassion on thee.
ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים׃	יא	11	Thy gates also shall be open continually, day and night, they shall not be shut; that men may bring unto thee the wealth of the nations, and their kings in procession.
כי־הגוי והממלכה אשר לא־יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו׃	יב	12	For that nation and kingdom that will not serve thee shall perish; yea, those nations shall be utterly wasted.
כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד׃	יג	13	The glory of Lebanon shall come unto thee, the cypress, the plane-tree and the larch together; to beautify the place of My sanctuary, and I will make the place of My feet glorious.
והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על־כפות רגליך כל־מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל׃	יד	14	And the sons of them that afflicted thee shall come bending unto thee, and all they that despised thee shall bow down at the soles of thy feet; and they shall call thee the city of Yehovah, the Zion of the Holy One of Israel.
תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור׃	יה	15	Whereas thou hast been forsaken and hated, so that no man passed through thee, I will make thee an eternal excellency, a joy of many generations.
וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃	יו	16	Thou shalt also suck the milk of the nations, and shalt suck the breast of kings; and thou shalt know that I Yehovah am thy Saviour, and I, the Mighty One of Jacob, thy Redeemer.
תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה׃	יז	17	For brass I will bring gold, and for iron I will bring silver, and for wood brass, and for stones iron; I will also make thy officers peace, and righteousness thy magistrates.
לא־ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה׃	יח	18	Violence shall no more be heard in thy land, desolation nor destruction within thy borders; but thou shalt call thy walls Salvation, and thy gates Praise.
לא־יהיה־לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא־יאיר לך והיה־לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך׃	יט	19	The sun shall be no more thy light by day, neither for brightness shall the moon give light unto thee; but Yehovah shall be unto thee an everlasting light, and thy God thy glory.
לא־יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה־לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך׃	כ	20	Thy sun shall no more go down, Neither shall thy moon withdraw itself; for Yehovah shall be thine everlasting light, and the days of thy mourning shall be ended.
ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מטעו מעשה ידי להתפאר׃	כא	21	Thy people also shall be all righteous, they shall inherit the land for ever; the branch of My planting, the work of My hands, wherein I glory.
הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה׃ ס	כב	22	The smallest shall become a thousand, and the least a mighty nation; I Yehovah will hasten it in its time. {S}

Chapter 61

רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי־לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח־קוח׃	א	1	The spirit of the Lord GOD [Adonai Yehovi] is upon me; because Yehovah hath anointed me to bring good tidings unto the humble; He hath sent me to bind up the broken-hearted, to proclaim liberty to the captives, and the opening of the eyes to them that are bound;
לקרא שנת־רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל־אבלים׃	ב	2	To proclaim the year of Yehovah's good pleasure, and the day of vengeance of our God; to comfort all that mourn;
לשום ׀ לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃	ג	3	To appoint unto them that mourn in Zion, to give unto them a garland for ashes, the oil of joy for mourning, the mantle of praise for the spirit of heaviness; that they might be called terebinths of righteousness, the planting of Yehovah, wherein He might glory.
ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור׃	ד	4	And they shall build the old wastes, they shall raise up the former desolations, and they shall renew the waste cities, the desolations of many generations.
ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם׃	ה	5	And strangers shall stand and feed your flocks, and aliens shall be your plowmen and your vinedressers.
ואתם כהני יהוה תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו׃	ו	6	But ye shall be named the priests of Yehovah, men shall call you the ministers of our God; ye shall eat the wealth of the nations, and in their splendour shall ye revel.
תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם׃	ז	7	For your shame which was double, and for that they rejoiced: 'Confusion is their portion'; therefore in their land they shall possess double, everlasting joy shall be unto them.
כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם׃	ח	8	For I Yehovah love justice, I hate robbery with iniquity; and I will give them their recompense in truth, and I will make an everlasting covenant with them.
ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל־ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה׃ ס	ט	9	And their seed shall be known among the nations, and their offspring among the peoples; all that see them shall acknowledge them, that they are the seed which Yehovah hath blessed. {P}
שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי־ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה׃	י	10	I will greatly rejoice in Yehovah, my soul shall be joyful in my God; for He hath clothed me with the garments of salvation, He hath covered me with the robe of victory, as a bridegroom putteth on a priestly diadem, and as a bride adorneth herself with her jewels.
כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן ׀ אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל־הגוים׃	יא	11	For as the earth bringeth forth her growth, and as the garden causeth the things that are sown in it to spring forth; so the Lord GOD [Adonai Yehovi] will cause victory and glory to spring forth before all the nations.

Chapter 62

למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד־יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער׃	א	1	For Zion's sake will I not hold My peace, and for Yerushalam's sake I will not rest, until her triumph go forth as brightness, and her salvation as a torch that burneth.
וראו גוים צדקך וכל־מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו׃	ב	2	And the nations shall see thy triumph, and all kings thy glory; and thou shalt be called by a new name, which the mouth of Yehovah shall mark out.
והיית עטרת תפארת ביד־יהוה וצניף וצנוף מלוכה בכף־אלהיך׃	ג	3	Thou shalt also be a crown of beauty in the hand of Yehovah, and a royal diadem in the open hand of thy God.
לא־יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא־יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי־בה ולארצך בעולה כי־חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃	ד	4	Thou shalt no more be termed Forsaken, neither shall thy land any more be termed Desolate; but thou shalt be called, My delight is in her, and thy land, Espoused; for Yehovah delighteth in thee, and thy land shall be espoused.
כי־יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על־כלה ישיש עליך אלהיך׃	ה	5	For as a young man espouseth a virgin, so shall thy sons espouse thee; and as the bridegroom rejoiceth over the bride, so shall thy God rejoice over thee.
על־חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל־היום וכל־הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את־יהוה אל־דמי לכם׃	ו	6	I have set watchmen upon thy walls, O Yerushalam, they shall never hold their peace day nor night: 'Ye that are Yehovah's remembrancers, take ye no rest,
ואל־תתנו דמי לו עד־יכונן ועד־ישים את־ירושלם תהלה בארץ׃	ז	7	And give Him no rest, till He establish, and till He make Yerushalam a praise in the earth.'
נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם־אתן את־דגנך עוד מאכל לאיביך ואם־ישתו בני־נכר תירושך אשר יגעת בו׃	ח	8	Yehovah hath sworn by His right hand, and by the arm of His strength: Surely I will no more give thy corn to be food for thine enemies; and strangers shall not drink thy wine, for which thou hast laboured;
כי מאספיו יאכלהו והללו את־יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי׃ ס	ט	9	But they that have garnered it shall eat it, and praise Yehovah, and they that have gathered it shall drink it in the courts of My sanctuary. {S}
עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על־העמים׃	י	10	Go through, go through the gates, clear ye the way of the people; cast up, cast up the highway, gather out the stones; lift up an ensign over the peoples.
הנה יהוה השמיע אל־קצה הארץ אמרו לבת־ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃	יא	11	Behold, Yehovah hath proclaimed unto the end of the earth: say ye to the daughter of Zion: 'Behold, thy salvation cometh; behold, His reward is with Him, and His recompense before Him.'
וקראו להם עם־הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה׃ ס	יב	12	And they shall call them the holy people, The redeemed of Yehovah; and thou shalt be called Sought out, a city not forsaken. {S}

Chapter 63

מי־זה ׀ בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃	א	1	'Who is this that cometh from Edom, with crimsoned garments from Bozrah? This that is glorious in his apparel, stately in the greatness of his strength?'--'I that speak in victory, mighty to save.'--
מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃	ב	2	'Wherefore is Thine apparel red, and Thy garments like his that treadeth in the winevat?'--
פורה ׀ דרכתי לבדי ומעמים אין־איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על־בגדי וכל־מלבושי אגאלתי׃	ג	3	'I have trodden the winepress alone, and of the peoples there was no man with Me; yea, I trod them in Mine anger, and trampled them in My fury; and their lifeblood is dashed against My garments, and I have stained all My raiment.
כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃	ד	4	For the day of vengeance that was in My heart, and My year of redemption are come.
ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃	ה	5	And I looked, and there was none to help, and I beheld in astonishment, and there was none to uphold; therefore Mine own arm brought salvation unto Me, and My fury, it upheld Me.
ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ ס	ו	6	And I trod down the peoples in Mine anger, and made them drunk with My fury, and I poured out their lifeblood on the earth.' {S}
חסדי יהוה ׀ אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר־גמלנו יהוה ורב־טוב לבית ישראל אשר־גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃	ז	7	I will make mention of the mercies of Yehovah, and the praises of Yehovah, according to all that Yehovah hath bestowed on us; and the great goodness toward the house of Israel, which He hath bestowed on them according to His compassions, and according to the multitude of His mercies.
ויאמר אך־עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃	ח	8	For He said: 'Surely, they are My people, children that will not deal falsely'; so He was their Saviour.
בכל־צרתם ׀ לו לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל־ימי עולם׃	ט	9	In all their affliction He was afflicted, and the angel of His presence saved them; in His love and in His pity He redeemed them; and He bore them, and carried them all the days of old.
והמה מרו ועצבו את־רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם־בם׃	י	10	But they rebelled, and grieved His holy spirit; therefore He was turned to be their enemy, Himself fought against them.
ויזכר ימי־עולם משה עמו איה ׀ המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את־רוח קדשו׃	יא	11	Then His people remembered the days of old, the days of Moses: 'Where is He that brought them up out of the sea with the shepherds of His flock? Where is He that put His holy spirit in the midst of them?
מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃	יב	12	That caused His glorious arm to go at the right hand of Moses? That divided the water before them, to make Himself an everlasting name?
מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃	יג	13	That led them through the deep, as a horse in the wilderness, without stumbling?
כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃	יד	14	As the cattle that go down into the valley, the spirit of Yehovah caused them to rest; so didst Thou lead Thy people, to make Thyself a glorious name.'
הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃	יה	15	Look down from heaven, and see, even from Thy holy and glorious habitation; Where is Thy zeal and Thy mighty acts, the yearning of Thy heart and Thy compassions, now restrained toward me?
כי־אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃	יו	16	For Thou art our Father; for Abraham knoweth us not, and Israel doth not acknowledge us; Thou, Yehovah, art our Father, our Redeemer from everlasting is Thy name.
למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃	יז	17	Yehovah, why dost Thou make us to err from Thy ways, and hardenest our heart from Thy fear? Return for Thy servants' sake, the tribes of Thine inheritance.
למצער ירשו עם־קדשך צרינו בוססו מקדשך׃	יח	18	Thy holy people they have well nigh driven out, our adversaries have trodden down Thy sanctuary.
היינו מעולם לא־משלת בם לא־נקרא שמך עליהם לוא־קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃	יט	19	We are become as they over whom Thou never borest rule, as they that were not called by Thy name. Oh, that Thou wouldest rend the heavens, that Thou wouldest come down, that the mountains might quake at Thy presence,

Chapter 64

כקדח אש המסים מים תבעה־אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃	א	1	As when fire kindleth the brush-wood, and the fire causeth the waters to boil; to make Thy name known to Thine adversaries, that the nations might tremble at Thy presence,
בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃	ב	2	When Thou didst tremendous things which we looked not for--Oh that Thou wouldest come down, that the mountains might quake at Thy presence!-- {S}
ומעולם לא־שמעו לא האזינו עין לא־ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה־לו׃	ג	3	And whereof from of old men have not heard, nor perceived by the ear, neither hath the eye seen a God beside Thee, who worketh for him that waiteth for Him.
פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע׃	ד	4	Thou didst take away him that joyfully worked righteousness, those that remembered Thee in Thy ways--behold, Thou wast wroth, and we sinned--upon them have we stayed of old, that we might be saved.
ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל־צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃	ה	5	And we are all become as one that is unclean, and all our righteousnesses are as a polluted garment; and we all do fade as a leaf, and our iniquities, like the wind, take us away.
ואין־קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי־הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד־עוננו׃	ו	6	And there is none that calleth upon Thy name, that stirreth up himself to take hold of Thee; for Thou hast hid Thy face from us, and hast consumed us by means of our iniquities.
ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃	ז	7	But now, Yehovah, Thou art our Father; we are the clay, and Thou our potter, and we all are the work of Thy hand.
אל־תקצף יהוה עד־מאד ואל־לעד תזכר עון הן הבט־נא עמך כלנו׃	ח	8	Be not wroth very sore, Yehovah, neither remember iniquity for ever; behold, look, we beseech Thee, we are all Thy people.
ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃	ט	9	Thy holy cities are become a wilderness, Zion is become a wilderness, Yerushalam a desolation.
בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל־מחמדינו היה לחרבה׃	י	10	Our holy and our beautiful house, where our fathers praised Thee, is burned with fire; and all our pleasant things are laid waste.
העל־אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד־מאד׃ ס	יא	11	Wilt Thou refrain Thyself for these things, Yehovah? Wilt Thou hold Thy peace, and afflict us very sore? {P}

Chapter 65

נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל־גוי לא־קרא בשמי׃	א	1	I gave access to them that asked not for Me, I was at hand to them that sought Me not; I said: 'Behold Me, behold Me', unto a nation that was not called by My name.
פרשתי ידי כל־היום אל־עם סורר ההלכים הדרך לא־טוב אחר מחשבתיהם׃	ב	2	I have spread out My hands all the day unto a rebellious people, that walk in a way that is not good, after their own thoughts;
העם המכעיסים אותי על־פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על־הלבנים׃	ג	3	A people that provoke Me to My face continually, that sacrifice in gardens, and burn incense upon bricks;
הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ומרק ופרק פגלים כליהם׃	ד	4	That sit among the graves, and lodge in the vaults; that eat swine's flesh, and broth of abominable things is in their vessels;
האמרים קרב אליך אל־תגש־בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל־היום׃	ה	5	That say: 'Stand by thyself, come not near to me, for I am holier than thou'; these are a smoke in My nose, a fire that burneth all the day.
הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם־שלמתי ושלמתי על־חיקם׃	ו	6	Behold, it is written before Me; I will not keep silence, except I have requited, yea, I will requite into their bosom,
עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על־ההרים ועל־הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה אל־חיקם על׃ ס	ז	7	Your own iniquities, and the iniquities of your fathers together, saith Yehovah, that have offered upon the mountains, and blasphemed Me upon the hills; therefore will I first measure their wage into their bosom. {S}
כה ׀ אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל־תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל׃	ח	8	Thus saith Yehovah: As, when wine is found in the cluster, one saith: 'Destroy it not, for a blessing is in it'; so will I do for My servants' sakes, that I may not destroy all.
והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו־שמה׃	ט	9	And I will bring forth a seed out of Jacob, and out of Judah an inheritor of My mountains; and Mine elect shall inherit it, and My servants shall dwell there.
והיה השרון לנוה־צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני׃	י	10	And Sharon shall be a fold of flocks, and the valley of Achor a place for herds to lie down in, for My people that have sought Me;
ואתם עזבי יהוה השכחים את־הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך׃	יא	11	But ye that forsake Yehovah, that forget My holy mountain, that prepare a table for Fortune, and that offer mingled wine in full measure unto Destiny,
ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרתם׃ פ	יב	12	I will destine you to the sword, and ye shall all bow down to the slaughter; because when I called, ye did not answer, when I spoke, ye did not hear; but ye did that which was evil in Mine eyes, and chose that wherein I delighted not. {P}
לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה הנה עבדי ׀ יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו׃	יג	13	Therefore thus saith the Lord GOD [Adonai Yehovi]: Behold, My servants shall eat, but ye shall be hungry; Behold, My servants shall drink, but ye shall be thirsty; Behold, My servants shall rejoice, but ye shall be ashamed;
הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו׃	יד	14	Behold, My servants shall sing for joy of heart, but ye shall cry for sorrow of heart, and shall wail for vexation of spirit.
והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר׃	יה	15	And ye shall leave your name for a curse unto Mine elect: 'So may the Lord GOD [Adonai Yehovi] slay thee'; but He shall call His servants by another name;
אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני׃	יו	16	So that he who blesseth himself in the earth shall bless himself by the God of truth; and he that sweareth in the earth shall swear by the God of truth; because the former troubles are forgotten, and because they are hid from Mine eyes.
כי־הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על־לב׃	יז	17	For, behold, I create new heavens and a new earth; and the former things shall not be remembered, nor come into mind.
כי־אם־שישו וגילו עדי־עד אשר אני בורא כי הנני בורא את־ירושלם גילה ועמה משוש׃	יח	18	But be ye glad and rejoice for ever in that which I create; for, behold, I create Yerushalam a rejoicing, and her people a joy.
וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא־ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה׃	יט	19	And I will rejoice in Yerushalam, and joy in My people; and the voice of weeping shall be no more heard in her, nor the voice of crying.
לא־יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא־ימלא את־ימיו כי הנער בן־מאה שנה ימות והחוטא בן־מאה שנה יקלל׃	כ	20	There shall be no more thence an infant of days, nor an old man, that hath not filled his days; for the youngest shall die a hundred years old, and the sinner being a hundred years old shall be accursed.
ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃	כא	21	And they shall build houses, and inhabit them; and they shall plant vineyards, and eat the fruit of them.
לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי־כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי׃	כב	22	They shall not build, and another inhabit, they shall not plant, and another eat; for as the days of a tree shall be the days of My people, and Mine elect shall long enjoy the work of their hands.
לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם׃	כג	23	They shall not labour in vain, nor bring forth for terror; for they are the seed blessed of Yehovah, and their offspring with them.
והיה טרם־יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃	כד	24	And it shall come to pass that, before they call, I will answer, and while they are yet speaking, I will hear.
זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל־תבן ונחש עפר לחמו לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי אמר יהוה׃ ס	כה	25	The wolf and the lamb shall feed together, and the lion shall eat straw like the ox; and dust shall be the serpent's food. They shall not hurt nor destroy in all My holy mountain, saith Yehovah. {S}

Chapter 66

כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשר תבנו־לי ואי־זה מקום מנוחתי׃	א	1	Thus saith Yehovah: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place?
ואת־כל־אלה ידי עשתה ויהיו כל־אלה נאם־יהוה ואל־זה אביט אל־עני ונכה־רוח וחרד על־דברי׃	ב	2	For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith Yehovah; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word.
שוחט השור מכה־איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם־חזיר מזכיר לבנה מברך און גם־המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה׃	ג	3	He that killeth an ox is as if he slew a man; he that sacrificeth a lamb, as if he broke a dog's neck; he that offereth a meal-offering, as if he offered swine's blood; he that maketh a memorial-offering of frankincense, as if he blessed an idol; according as they have chosen their own ways, and their soul delighteth in their abominations;
גם־אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרו׃ ס	ד	4	Even so I will choose their mockings, and will bring their fears upon them; because when I called, none did answer; when I spoke, they did not hear, but they did that which was evil in Mine eyes, and chose that in which I delighted not. {S}
שמעו דבר־יהוה החרדים אל־דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו׃	ה	5	Hear the word of Yehovah, ye that tremble at His word: Your brethren that hate you, that cast you out for My name's sake, have said: 'Let Yehovah be glorified, that we may gaze upon your joy', but they shall be ashamed.
קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃	ו	6	Hark! an uproar from the city, Hark! it cometh from the temple, Hark! Yehovah rendereth recompense to His enemies.
בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃	ז	7	Before she travailed, she brought forth; before her pain came, she was delivered of a man-child.
מי־שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם־יולד גוי פעם אחת כי־חלה גם־ילדה ציון את־בניה׃	ח	8	Who hath heard such a thing? Who hath seen such things? Is a land born in one day? Is a nation brought forth at once? For as soon as Zion travailed, she brought forth her children.
האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם־אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃ ס	ט	9	Shall I bring to the birth, and not cause to bring forth? saith Yehovah; Shall I that cause to bring forth shut the womb? saith thy God. {S}
שמחו את־ירושלם וגילו בה כל־אהביה שישו אתה משוש כל־המתאבלים עליה׃	י	10	Rejoice ye with Yerushalam, and be glad with her, all ye that love her; rejoice for joy with her, all ye that mourn for her;
למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה׃ ס	יא	11	That ye may suck, and be satisfied with the breast of her consolations; that ye may drink deeply with delight of the abundance of her glory. {S}
כי־כה ׀ אמר יהוה הנני נטה־אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על־צד תנשאו ועל־ברכים תשעשעו׃	יב	12	For thus saith Yehovah: Behold, I will extend peace to her like a river, and the wealth of the nations like an overflowing stream, and ye shall suck thereof: Ye shall be borne upon the side, and shall be dandled upon the knees.
כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃	יג	13	As one whom his mother comforteth, so will I comfort you; and ye shall be comforted in Yerushalam.
וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד־יהוה את־עבדיו וזעם את־איביו׃	יד	14	And when ye see this, your heart shall rejoice, and your bones shall flourish like young grass; and the hand of Yehovah shall be known toward His servants, and He will have indignation against His enemies. {S}
כי־הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי־אש׃	יה	15	For, behold, Yehovah will come in fire, and His chariots shall be like the whirlwind; to render His anger with fury, and His rebuke with flames of fire.
כי באש יהוה נשפט ובחרבו את־כל־בשר ורבו חללי יהוה׃	יו	16	For by fire will Yehovah contend, and by His sword with all flesh; and the slain of Yehovah shall be many.
המתקדשים והמטהרים אל־הגנות אחר אחת אחד בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם־יהוה׃	יז	17	They that sanctify themselves and purify themselves to go unto the gardens, behind one in the midst, eating swine's flesh, and the detestable thing, and the mouse, shall be consumed together, saith Yehovah.
ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את־כל־הגוים והלשנות ובאו וראו את־כבודי׃	יח	18	For I [know] their works and their thoughts; [the time] cometh, that I will gather all nations and tongues; and they shall come, and shall see My glory.
ושמתי בהם אות ושלחתי מהם ׀ פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים׃	יט	19	And I will work a sign among them, and I will send such as escape of them unto the nations, to Tarshish, Pul and Lud, that draw the bow, to Tubal and Javan, to the isles afar off, that have not heard My fame, neither have seen My glory; and they shall declare My glory among the nations.
והביאו את־כל־אחיכם מכל־הגוים ׀ מנחה ׀ ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את־המנחה בכלי טהור בית יהוה׃	כ	20	And they shall bring all your brethren out of all the nations for an offering unto Yehovah, upon horses, and in chariots, and in litters, and upon mules, and upon swift beasts, to My holy mountain Yerushalam, saith Yehovah, as the children of Israel bring their offering in a clean vessel into the house of Yehovah.
וגם־מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה׃	כא	21	And of them also will I take for the priests and for the Levites, saith Yehovah.
כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם־יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃	כב	22	For as the new heavens and the new earth, which I will make, shall remain before Me, saith Yehovah, so shall your seed and your name remain.
והיה מדי־חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל־בשר להשתחות לפני אמר יהוה׃	כג	23	And it shall come to pass, that from one new moon to another, and from one sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, saith Yehovah.
ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל־בשר׃	כד	24	And they shall go forth, and look upon the carcasses of the men that have rebelled against Me; for their worm shall not die, neither shall their fire be quenched; and they shall be an abhorring unto all flesh. {P}

Tanakh Book of Isaiah, Chapter:   1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66