Fri, 03 May 2024 11:38:44 -0500 Yom Shishi, Chodesh Sheni 24, 6024 — יום ששי חדש שני כד ו׳כד

Tanakh
Book of Numbers, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

Numbers

Chapter 1

וידבר יהוה אל־משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the tent of meeting, on the first day of the second month, in the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:
שאו את־ראש כל־עדת בני־ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל־זכר לגלגלתם׃	ב	2	'Take ye the sum of all the congregation of the children of Israel, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, every male, by their polls;
מבן עשרים שנה ומעלה כל־יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן׃	ג	3	from twenty years old and upward, all that are able to go forth to war in Israel: ye shall number them by their hosts, even thou and Aaron.
ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית־אבתיו הוא׃	ד	4	And with you there shall be a man of every tribe, every one head of his fathers' house.
ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן־שדיאור׃	ה	5	And these are the names of the men that shall stand with you: of Reuben, Elizur the son of Shedeur.
לשמעון שלמיאל בן־צורישדי׃	ו	6	Of Simeon, Shelumiel the son of Zurishaddai.
ליהודה נחשון בן־עמינדב׃	ז	7	Of Judah, Nahshon the son of Amminadab.
ליששכר נתנאל בן־צוער׃	ח	8	Of Issachar, Nethanel the son of Zuar.
לזבולן אליאב בן־חלן׃	ט	9	Of Zebulun, Eliab the son of Helon.
לבני יוסף לאפרים אלישמע בן־עמיהוד למנשה גמליאל בן־פדהצור׃	י	10	Of the children of Joseph: of Ephraim, Elishama the son of Ammihud; of Manasseh, Gamaliel the son of Pedahzur.
לבנימן אבידן בן־גדעני׃	יא	11	Of Benjamin, Abidan the son of Gideoni.
לדן אחיעזר בן־עמישדי׃	יב	12	Of Dan, Ahiezer the son of Ammishaddai.
לאשר פגעיאל בן־עכרן׃	יג	13	Of Asher, Pagiel the son of Ochran.
לגד אליסף בן־דעואל׃	יד	14	Of Gad, Eliasaph the son of Deuel.
לנפתלי אחירע בן־עינן׃	יה	15	Of Naphtali, Ahira the son of Enan.'
אלה קרואי קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם׃	יו	16	These were the elect of the congregation, the princes of the tribes of their fathers; they were the heads of the thousands of Israel.
ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות׃	יז	17	And Moses and Aaron took these men that are pointed out by name.
ואת כל־העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על־משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם׃	יח	18	And they assembled all the congregation together on the first day of the second month, and they declared their pedigrees after their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, by their polls.
כאשר צוה יהוה את־משה ויפקדם במדבר סיני׃ פ	יט	19	As Yehovah commanded Moses, so did he number them in the wilderness of Sinai. {S}
ויהיו בני־ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל־זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	כ	20	And the children of Reuben, Israel's first-born, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, by their polls, every male from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ פ	כא	21	those that were numbered of them, of the tribe of Reuben, were forty and six thousand and five hundred. {P}
לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל־זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	כב	22	Of the children of Simeon, their generations, by their families, by their fathers' houses, those that were numbered thereof, according to the number of names, by their polls, every male from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ פ	כג	23	those that were numbered of them, of the tribe of Simeon, were fifty and nine thousand and three hundred. {P}
לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	כד	24	Of the children of Gad, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ פ	כה	25	those that were numbered of them, of the tribe of Gad, were forty and five thousand six hundred and fifty. {P}
לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	כו	26	Of the children of Judah, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ פ	כז	27	those that were numbered of them, of the tribe of Judah, were seventy-four thousand and six hundred. {P}
לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	כח	28	Of the children of Issachar, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ פ	כט	29	those that were numbered of them, of the tribe of Issachar, were fifty and four thousand and four hundred. {P}
לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	ל	30	Of the children of Zebulun, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ פ	לא	31	those that were numbered of them, of the tribe of Zebulun, were fifty and seven thousand and four hundred. {P}
לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	לב	32	Of the children of Joseph, namely, of the children of Ephraim, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות׃ פ	לג	33	those that were numbered of them, of the tribe of Ephraim, were forty thousand and five hundred. {P}
לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	לד	34	Of the children of Manasseh, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים׃ פ	לה	35	those that were numbered of them, of the tribe of Manasseh, were thirty and two thousand and two hundred. {P}
לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	לו	36	Of the children of Benjamin, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ פ	לז	37	those that were numbered of them, of the tribe of Benjamin, were thirty and five thousand and four hundred. {P}
לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	לח	38	Of the children of Dan, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות׃ פ	לט	39	those that were numbered of them, of the tribe of Dan, were sixty-two thousand and seven hundred. {P}
לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	מ	40	Of the children of Asher, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ פ	מא	41	those that were numbered of them, of the tribe of Asher, were forty and one thousand and five hundred. {P}
בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃	מב	42	Of the children of Naphtali, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;
פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ פ	מג	43	those that were numbered of them, of the tribe of Naphtali, were fifty and three thousand and four hundred. {P}
אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש־אחד לבית־אבתיו היו׃	מד	44	These are those that were numbered, which Moses and Aaron numbered, and the princes of Israel, being twelve men; they were each one for his fathers' house.
ויהיו כל־פקודי בני־ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל־יצא צבא בישראל׃	מה	45	And all those that were numbered of the children of Israel by their fathers' houses, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war in Israel;
ויהיו כל־הפקדים שש־מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃	מו	46	even all those that were numbered were six hundred thousand and three thousand and five hundred and fifty.
והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם׃ פ	מז	47	But the Levites after the tribe of their fathers were not numbered among them. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	מח	48	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
אך את־מטה לוי לא תפקד ואת־ראשם לא תשא בתוך בני ישראל׃	מט	49	'Howbeit the tribe of Levi thou shalt not number, neither shalt thou take the sum of them among the children of Israel;
ואתה הפקד את־הלוים על־משכן העדת ועל כל־כליו ועל כל־אשר־לו המה ישאו את־המשכן ואת־כל־כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו׃	נ	50	but appoint thou the Levites over the tabernacle of the testimony, and over all the furniture thereof, and over all that belongeth to it; they shall bear the tabernacle, and all the furniture thereof; and they shall minister unto it, and shall encamp round about the tabernacle.
ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת׃	נא	51	And when the tabernacle setteth forward, the Levites shall take it down; and when the tabernacle is to be pitched, the Levites shall set it up; and the common man that draweth nigh shall be put to death.
וחנו בני ישראל איש על־מחנהו ואיש על־דגלו לצבאתם׃	נב	52	And the children of Israel shall pitch their tents, every man with his own camp, and every man with his own standard, according to their hosts.
והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא־יהיה קצף על־עדת בני ישראל ושמרו הלוים את־משמרת משכן העדות׃	נג	53	But the Levites shall pitch round about the tabernacle of the testimony, that there be no wrath upon the congregation of the children of Israel; and the Levites shall keep the charge of the tabernacle of the testimony.'
ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את־משה כן עשו׃ פ	נד	54	Thus did the children of Israel; according to all that Yehovah commanded Moses, so did they. {P}

Chapter 2

וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses and unto Aaron, saying:
איש על־דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל־מועד יחנו׃	ב	2	'The children of Israel shall pitch by their fathers' houses; every man with his own standard, according to the ensigns; a good way off shall they pitch round about the tent of meeting.
והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן־עמינדב׃	ג	3	Now those that pitch on the east side toward the sunrising shall be they of the standard of the camp of Judah, according to their hosts; the prince of the children of Judah being Nahshon the son of Amminadab,
וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃	ד	4	and his host, and those that were numbered of them, seventy-four thousand and six hundred;
והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן־צוער׃	ה	5	and those that pitch next unto him shall be the tribe of Issachar; the prince of the children of Issachar being Nethanel the son of Zuar,
וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ ס	ו	6	and his host, even those that were numbered thereof, fifty and four thousand and four hundred;
מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן־חלן׃	ז	7	and the tribe of Zebulun; the prince of the children of Zebulun being Eliab the son of Helon,
וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃	ח	8	and his host, and those that were numbered thereof, fifty and seven thousand and four hundred;
כל־הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת־אלפים וארבע־מאות לצבאתם ראשנה יסעו׃ ס	ט	9	all that were numbered of the camp of Judah being a hundred eighty-six thousand four hundred, according to their hosts; they shall set forth first. {S}
דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן־שדיאור׃	י	10	On the south side shall be the standard of the camp of Reuben according to their hosts; the prince of the children of Reuben being Elizur the son of Shedeur,
וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃	יא	11	and his host, and those that were numbered thereof, forty and six thousand and five hundred;
והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן־צורי־שדי׃	יב	12	and those that pitch next unto him shall be the tribe of Simeon; the prince of the children of Simeon being Shelumiel the son of Zurishaddai,
וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃	יג	13	and his host, and those that were numbered of them, fifty and nine thousand and three hundred;
ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן־רעואל׃	יד	14	and the tribe of Gad; the prince of the children of Gad being Eliasaph the son of Reuel,
וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃	יה	15	and his host, even those that were numbered of them, forty and five thousand and six hundred and fifty;
כל־הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע־מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו׃ ס	יו	16	all that were numbered of the camp of Reuben being a hundred thousand and fifty and one thousand and four hundred and fifty, according to their hosts; and they shall set forth second. {S}
ונסע אהל־מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על־ידו לדגליהם׃ ס	יז	17	Then the tent of meeting, with the camp of the Levites, shall set forward in the midst of the camps; as they encamp, so shall they set forward, every man in his place, by their standards. {S}
דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן־עמיהוד׃	יח	18	On the west side shall be the standard of the camp of Ephraim according to their hosts; the prince of the children of Ephraim being Elishama the son of Ammihud,
וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃	יט	19	and his host, and those that were numbered of them, forty thousand and five hundred;
ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן־פדהצור׃	כ	20	and next unto him shall be the tribe of Manasseh; the prince of the children of Manasseh being Gamaliel the son of Pedahzur,
וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים׃	כא	21	and his host, and those that were numbered of them, thirty and two thousand and two hundred;
ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן־גדעני׃	כב	22	and the tribe of Benjamin; the prince of the children of Benjamin being Abidan the son of Gideoni,
וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃	כג	23	and his host, and those that were numbered of them, thirty and five thousand and four hundred;
כל־הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת־אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו׃ ס	כד	24	all that were numbered of the camp of Ephraim being a hundred thousand and eight thousand and a hundred, according to their hosts; and they shall set forth third. {S}
דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן־עמישדי׃	כה	25	On the north side shall be the standard of the camp of Dan according to their hosts; the prince of the children of Dan being Ahiezer the son of Ammishaddai,
וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות׃	כו	26	and his host, and those that were numbered of them, sixty-two thousand and seven hundred;
והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן־עכרן׃	כז	27	and those that pitch next unto him shall be the tribe of Asher; the prince of the children of Asher being Pagiel the son of Ochran,
וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃	כח	28	and his host, and those that were numbered of them, forty and one thousand and five hundred;
ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן־עינן׃	כט	29	and the tribe of Naphtali; the prince of the children of Naphtali being Ahira the son of Enan,
וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃	ל	30	and his host, and those that were numbered of them, fifty and three thousand and four hundred;
כל־הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם׃ פ	לא	31	all that were numbered of the camp of Dan being a hundred thousand and fifty and seven thousand and six hundred; they shall set forth hindmost by their standards.' {P}
אלה פקודי בני־ישראל לבית אבתם כל־פקודי המחנת לצבאתם שש־מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃	לב	32	These are they that were numbered of the children of Israel by their fathers' houses; all that were numbered of the camps according to their hosts were six hundred thousand and three thousand and five hundred and fifty.
והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה׃	לג	33	But the Levites were not numbered among the children of Israel; as Yehovah commanded Moses.
ויעשו בני ישראל ככל אשר־צוה יהוה את־משה כן־חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על־בית אבתיו׃	לד	34	Thus did the children of Israel: according to all that Yehovah commanded Moses, so they pitched by their standards, and so they set forward, each one according to its families, and according to its fathers' houses. {P}

Chapter 3

ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את־משה בהר סיני׃	א	1	Now these are the generations of Aaron and Moses in the day that Yehovah spoke with Moses in mount Sinai.
ואלה שמות בני־אהרן הבכור ׀ נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃	ב	2	And these are the names of the sons of Aaron: Nadab the first-born, and Abihu, Eleazar, and Ithamar.
אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר־מלא ידם לכהן׃	ג	3	These are the names of the sons of Aaron, the priests that were anointed, whom he consecrated to minister in the priest's office.
וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא־היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על־פני אהרן אביהם׃ פ	ד	4	And Nadab and Abihu died before Yehovah, when they offered strange fire before Yehovah, in the wilderness of Sinai, and they had no children; and Eleazar and Ithamar ministered in the priest's office in the presence of Aaron their father. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	ה	5	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
הקרב את־מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו׃	ו	6	'Bring the tribe of Levi near, and set them before Aaron the priest, that they may minister unto him.
ושמרו את־משמרתו ואת־משמרת כל־העדה לפני אהל מועד לעבד את־עבדת המשכן׃	ז	7	And they shall keep his charge, and the charge of the whole congregation before the tent of meeting, to do the service of the tabernacle.
ושמרו את־כל־כלי אהל מועד ואת־משמרת בני ישראל לעבד את־עבדת המשכן׃	ח	8	And they shall keep all the furniture of the tent of meeting, and the charge of the children of Israel, to do the service of the tabernacle.
ונתתה את־הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל׃	ט	9	And thou shalt give the Levites unto Aaron and to his sons; they are wholly given unto him from the children of Israel.
ואת־אהרן ואת־בניו תפקד ושמרו את־כהנתם והזר הקרב יומת׃ פ	י	10	And thou shalt appoint Aaron and his sons, that they may keep their priesthood; and the common man that draweth nigh shall be put to death.' {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	יא	11	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
ואני הנה לקחתי את־הלוים מתוך בני ישראל תחת כל־בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים׃	יב	12	'And I, behold, I have taken the Levites from among the children of Israel instead of every first-born that openeth the womb among the children of Israel; and the Levites shall be Mine;
כי לי כל־בכור ביום הכתי כל־בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל־בכור בישראל מאדם עד־בהמה לי יהיו אני יהוה׃ ס	יג	13	for all the first-born are Mine: on the day that I smote all the first-born in the land of Egypt I hallowed unto Me all the first-born in Israel, both man and beast, Mine they shall be: I am Yehovah.' {P}
וידבר יהוה אל־משה במדבר סיני לאמר׃	יד	14	And Yehovah spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, saying:
פקד את־בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל־זכר מבן־חדש ומעלה תפקדם׃	יה	15	'Number the children of Levi by their fathers' houses, by their families; every male from a month old and upward shalt thou number them.'
ויפקד אתם משה על־פי יהוה כאשר צוה׃	יו	16	And Moses numbered them according to the word of Yehovah, as he was commanded.
ויהיו־אלה בני־לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי׃	יז	17	And these were the sons of Levi by their names: Gershon, and Kohath, and Merari.
ואלה שמות בני־גרשון למשפחתם לבני ושמעי׃	יח	18	And these are the names of the sons of Gershon by their families: Libni and Shimei.
ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל׃	יט	19	And the sons of Kohath by their families: Amram and Izhar, Hebron and Uzziel.
ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם׃	כ	20	And the sons of Merari by their families: Mahli and Mushi. These are the families of the Levites according to their fathers' houses.
לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני׃	כא	21	Of Gershon was the family of the Libnites, and the family of the Shimeites; these are the families of the Gershonites.
פקדיהם במספר כל־זכר מבן־חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות׃	כב	22	Those that were numbered of them, according to the number of all the males, from a month old and upward, even those that were numbered of them were seven thousand and five hundred.
משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה׃	כג	23	The families of the Gershonites were to pitch behind the tabernacle westward;
ונשיא בית־אב לגרשני אליסף בן־לאל׃	כד	24	the prince of the fathers' house of the Gershonites being Eliasaph the son of Lael,
ומשמרת בני־גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד׃	כה	25	and the charge of the sons of Gershon in the tent of meeting the tabernacle, and the Tent, the covering thereof, and the screen for the door of the tent of meeting,
וקלעי החצר ואת־מסך פתח החצר אשר על־המשכן ועל־המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו׃	כו	26	and the hangings of the court, and the screen for the door of the court--which is by the tabernacle, and by the altar, round about--and the cords of it, even whatsoever pertaineth to the service thereof. {S}
ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי׃	כז	27	And of Kohath was the family of the Amramites, and the family of the Izharites, and the family of the Hebronites, and the family of the Uzzielites; these are the families of the Kohathites:
במספר כל־זכר מבן־חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש׃	כח	28	according to the number of all the males, from a month old and upward, eight thousand and six hundred, keepers of the charge of the sanctuary.
משפחת בני־קהת יחנו על ירך המשכן תימנה׃	כט	29	The families of the sons of Kohath were to pitch on the side of the tabernacle southward;
ונשיא בית־אב למשפחת הקהתי אליצפן בן־עזיאל׃	ל	30	the prince of the fathers' house of the families of the Kohathites being Elizaphan the son of Uzziel,
ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו׃	לא	31	and their charge the ark, and the table, and the candlestick, and the altars, and the vessels of the sanctuary wherewith the priests minister, and the screen, and all that pertaineth to the service thereof;
ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן־אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש׃	לב	32	Eleazar the son of Aaron the priest being prince of the princes of the Levites, and having the oversight of them that keep the charge of the sanctuary.
למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי׃	לג	33	Of Merari was the family of the Mahlites, and the family of the Mushites; these are the families of Merari.
ופקדיהם במספר כל־זכר מבן־חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים׃	לד	34	And those that were numbered of them, according to the number of all the males, from a month old and upward, were six thousand and two hundred;
ונשיא בית־אב למשפחת מררי צוריאל בן־אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה׃	לה	35	the prince of the fathers' house of the families of Merari being Zuriel the son of Abihail; they were to pitch on the side of the tabernacle northward;
ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל־כליו וכל עבדתו׃	לו	36	the appointed charge of the sons of Merari being the boards of the tabernacle, and the bars thereof, and the pillars thereof, and the sockets thereof, and all the instruments thereof, and all that pertaineth to the service thereof;
ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם׃	לז	37	and the pillars of the court round about, and their sockets, and their pins, and their cords.
והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל־מועד ׀ מזרחה משה ׀ ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת׃	לח	38	And those that were to pitch before the tabernacle eastward, before the tent of meeting toward the sunrising, were Moses, and Aaron and his sons, keeping the charge of the sanctuary, even the charge for the children of Israel; and the common man that drew nigh was to be put to death.
כל־פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה למשפחתם כל־זכר מבן־חדש ומעלה שנים ועשרים אלף׃ ס	לט	39	All that were numbered of the Levites, whom Moses and Aaron numbered at the commandment of Yehovah, by their families, all the males from a month old and upward, were twenty and two thousand. {S}
ויאמר יהוה אל־משה פקד כל־בכר זכר לבני ישראל מבן־חדש ומעלה ושא את מספר שמתם׃	מ	40	And Yehovah said unto Moses: 'Number all the first-born males of the children of Israel from a month old and upward, and take the number of their names.
ולקחת את־הלוים לי אני יהוה תחת כל־בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל־בכור בבהמת בני ישראל׃	מא	41	And thou shalt take the Levites for Me, even Yehovah, instead of all the first-born among the children of Israel; and the cattle of the Levites instead of all the firstlings among the cattle of the children of Israel.'
ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את־כל־בכר בבני ישראל׃	מב	42	And Moses numbered, as Yehovah commanded him, all the first-born among the children of Israel.
ויהי כל־בכור זכר במספר שמות מבן־חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים׃ פ	מג	43	And all the first-born males according to the number of names, from a month old and upward, of those that were numbered of them, were twenty-two thousand two hundred and seventy-three. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	מד	44	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
קח את־הלוים תחת כל־בכור בבני ישראל ואת־בהמת הלוים תחת בהמתם והיו־לי הלוים אני יהוה׃	מה	45	'Take the Levites instead of all the first-born among the children of Israel, and the cattle of the Levites instead of their cattle; and the Levites shall be Mine, even Yehovah's.
ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על־הלוים מבכור בני ישראל׃	מו	46	And as for the redemption of the two hundred and seventy-three of the first-born of the children of Israel, that are over and above the number of the Levites,
ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל׃	מז	47	thou shalt take five shekels apiece by the poll; after the shekel of the sanctuary shalt thou take them--the shekel is twenty gerahs.
ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם׃	מח	48	And thou shalt give the money wherewith they that remain over of them are redeemed unto Aaron and to his sons.'
ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים׃	מט	49	And Moses took the redemption-money from them that were over and above them that were redeemed by the Levites;
מאת בכור בני ישראל לקח את־הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש׃	נ	50	from the first-born of the children of Israel took he the money: a thousand three hundred and sixty-five shekels, after the shekel of the sanctuary.
ויתן משה את־כסף הפדים לאהרן ולבניו על־פי יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ	נא	51	And Moses gave the redemption-money unto Aaron and to his sons, according to the word of Yehovah, as Yehovah commanded Moses. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
4	Puncta extraordinaria -- a ׄ is used to mark such marks in the text when they are above the line and a ׅ when they are below the line.

Chapter 4

וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses and unto Aaron, saying:
נשא את־ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם׃	ב	2	'Take the sum of the sons of Kohath from among the sons of Levi, by their families, by their fathers' houses,
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃	ג	3	from thirty years old and upward even until fifty years old, all that enter upon the service, to do work in the tent of meeting.
זאת עבדת בני־קהת באהל מועד קדש הקדשים׃	ד	4	This is the service of the sons of Kohath in the tent of meeting, about the most holy things:
ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו־בה את ארן העדת׃	ה	5	when the camp setteth forward, Aaron shall go in, and his sons, and they shall take down the veil of the screen, and cover the ark of the testimony with it;
ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד־כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו׃	ו	6	and shall put thereon a covering of sealskin, and shall spread over it a cloth all of blue, and shall set the staves thereof.
ועל ׀ שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את־הקערת ואת־הכפת ואת־המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה׃	ז	7	And upon the table of showbread they shall spread a cloth of blue, and put thereon the dishes, and the pans, and the bowls, and the jars wherewith to pour out; and the continual bread shall remain thereon.
ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את־בדיו׃	ח	8	And they shall spread upon them a cloth of scarlet, and cover the same with a covering of sealskin, and shall set the staves thereof.
ולקחו ׀ בגד תכלת וכסו את־מנרת המאור ואת־נרתיה ואת־מלקחיה ואת־מחתתיה ואת כל־כלי שמנה אשר ישרתו־לה בהם׃	ט	9	And they shall take a cloth of blue, and cover the candlestick of the light, and its lamps, and its tongs, and its snuffdishes, and all the oil vessels thereof, wherewith they minister unto it.
ונתנו אתה ואת־כל־כליה אל־מכסה עור תחש ונתנו על־המוט׃	י	10	And they shall put it and all the vessels thereof within a covering of sealskin, and shall put it upon a bar.
ועל ׀ מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את־בדיו׃	יא	11	And upon the golden altar they shall spread a cloth of blue, and cover it with a covering of sealskin, and shall set the staves thereof.
ולקחו את־כל־כלי השרת אשר ישרתו־בם בקדש ונתנו אל־בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על־המוט׃	יב	12	And they shall take all the vessels of ministry, wherewith they minister in the sanctuary, and put them in a cloth of blue, and cover them with a covering of sealskin, and shall put them on a bar.
ודשנו את־המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן׃	יג	13	And they shall take away the ashes from the altar, and spread a purple cloth thereon.
ונתנו עליו את־כל־כליו אשר ישרתו עליו בהם את־המחתת את־המזלגת ואת־היעים ואת־המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו׃	יד	14	And they shall put upon it all the vessels thereof, wherewith they minister about it, the fire-pans, the flesh-hooks, and the shovels, and the basins, all the vessels of the altar; and they shall spread upon it a covering of sealskin, and set the staves thereof.
וכלה אהרן־ובניו לכסת את־הקדש ואת־כל־כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי־כן יבאו בני־קהת לשאת ולא־יגעו אל־הקדש ומתו אלה משא בני־קהת באהל מועד׃	יה	15	And when Aaron and his sons have made an end of covering the holy furniture, and all the holy vessels, as the camp is to set forward--after that, the sons of Kohath shall come to bear them; but they shall not touch the holy things, lest they die. These things are the burden of the sons of Kohath in the tent of meeting.
ופקדת אלעזר ׀ בן־אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל־המשכן וכל־אשר־בו בקדש ובכליו׃ ס	יו	16	And the charge of Eleazar the son of Aaron the priest shall be the oil for the light, and the sweet incense, and the continual meal-offering, and the anointing oil: he shall have the charge of all the tabernacle, and of all that therein is, whether it be the sanctuary, or the furniture thereof.' {P}
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃	יז	17	And Yehovah spoke unto Moses and unto Aaron, saying:
אל־תכריתו את־שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים׃	יח	18	'Cut ye not off the tribe of the families of the Kohathites from among the Levites;
וזאת ׀ עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את־קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על־עבדתו ואל־משאו׃	יט	19	but thus do unto them, that they may live, and not die, when they approach unto the most holy things: Aaron and his sons shall go in, and appoint them every one to his service and to his burden;
ולא־יבאו לראות כבלע את־הקדש ומתו׃ פ	כ	20	but they shall not go in to see the holy things as they are being covered, lest they die.' {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	כא	21	And Yehovah spoke unto Moses saying:
נשא את־ראש בני גרשון גם־הם לבית אבתם למשפחתם׃	כב	22	'Take the sum of the sons of Gershon also, by their fathers' houses, by their families;
מבן שלשים שנה ומעלה עד בן־חמשים שנה תפקד אותם כל־הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד׃	כג	23	from thirty years old and upward until fifty years old shalt thou number them: all that enter in to wait upon the service, to do service in the tent of meeting.
זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא׃	כד	24	This is the service of the families of the Gershonites, in serving and in bearing burdens:
ונשאו את־יריעת המשכן ואת־אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר־עליו מלמעלה ואת־מסך פתח אהל מועד׃	כה	25	they shall bear the curtains of the tabernacle, and the tent of meeting, its covering, and the covering of sealskin that is above upon it, and the screen for the door of the tent of meeting;
ואת קלעי החצר ואת־מסך ׀ פתח ׀ שער החצר אשר על־המשכן ועל־המזבח סביב ואת מיתריהם ואת־כל־כלי עבדתם ואת כל־אשר יעשה להם ועבדו׃	כו	26	and the hangings of the court, and the screen for the door of the gate of the court, which is by the tabernacle and by the altar round about, and their cords, and all the instruments of their service, and whatsoever there may be to do with them, therein shall they serve.
על־פי אהרן ובניו תהיה כל־עבדת בני הגרשני לכל־משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל־משאם׃	כז	27	At the commandment of Aaron and his sons shall be all the service of the sons of the Gershonites, in all their burden, and in all their service; and ye shall appoint unto them in charge all their burden.
זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן־אהרן הכהן׃ פ	כח	28	This is the service of the families of the sons of the Gershonites in the tent of meeting; and their charge shall be under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest. {S}
בני מררי למשפחתם לבית־אבתם תפקד אתם׃	כט	29	As for the sons of Merari, thou shalt number them by their families, by their fathers' houses;
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה תפקדם כל־הבא לצבא לעבד את־עבדת אהל מועד׃	ל	30	from thirty years old and upward even unto fifty years old shalt thou number them, every one that entereth upon the service, to do the work of the tent of meeting.
וזאת משמרת משאם לכל־עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו׃	לא	31	And this is the charge of their burden, according to all their service in the tent of meeting: the boards of the tabernacle, and the bars thereof, and the pillars thereof, and the sockets thereof;
ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל־כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את־כלי משמרת משאם׃	לב	32	and the pillars of the court round about, and their sockets, and their pins, and their cords, even all their appurtenance, and all that pertaineth to their service; and by name ye shall appoint the instruments of the charge of their burden.
זאת עבדת משפחת בני מררי לכל־עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן־אהרן הכהן׃	לג	33	This is the service of the families of the sons of Merari, according to all their service, in the tent of meeting, under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest.'
ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את־בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם׃	לד	34	And Moses and Aaron and the princes of the congregation numbered the sons of the Kohathites by their families, and by their fathers' houses,
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃	לה	35	from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the tent of meeting.
ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים׃	לו	36	And those that were numbered of them by their families were two thousand seven hundred and fifty.
אלה פקודי משפחת הקהתי כל־העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה ביד־משה׃ ס	לז	37	These are they that were numbered of the families of the Kohathites, of all that did serve in the tent of meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Yehovah by the hand of Moses. {S}
ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם׃	לח	38	And those that were numbered of the sons of Gershon, by their families, and by their fathers' houses,
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃	לט	39	from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the tent of meeting,
ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים׃	מ	40	even those that were numbered of them, by their families, by their fathers' houses, were two thousand and six hundred and thirty.
אלה פקודי משפחת בני גרשון כל־העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה׃	מא	41	These are they that were numbered of the families of the sons of Gershon, of all that did serve in the tent of meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Yehovah.
ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם׃	מב	42	And those that were numbered of the families of the sons of Merari, by their families, by their fathers' houses,
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃	מג	43	from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the tent of meeting,
ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים׃	מד	44	even those that were numbered of them by their families, were three thousand and two hundred.
אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה ביד־משה׃	מה	45	These are they that were numbered of the families of the sons of Merari, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Yehovah by the hand of Moses.
כל־הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את־הלוים למשפחתם ולבית אבתם׃	מו	46	All those that were numbered of the Levites, whom Moses and Aaron and the princes of Israel numbered, by their families, and by their fathers' houses,
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃	מז	47	from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered in to do the work of service, and the work of bearing burdens in the tent of meeting,
ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃	מח	48	even those that were numbered of them, were eight thousand five hundred and eighty.
על־פי יהוה פקד אותם ביד־משה איש איש על־עבדתו ועל־משאו ופקדיו אשר־צוה יהוה את־משה׃ פ	מט	49	According to the commandment of Yehovah they were appointed by the hand of Moses, every one to his service, and to his burden; they were also numbered, as Yehovah commanded Moses. {P}

Chapter 5

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
צו את־בני ישראל וישלחו מן־המחנה כל־צרוע וכל־זב וכל טמא לנפש׃	ב	2	'Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead;
מזכר עד־נקבה תשלחו אל־מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את־מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃	ג	3	both male and female shall ye put out, without the camp shall ye put them; that they defile not their camp, in the midst whereof I dwell.'
ויעשו־כן בני ישראל וישלחו אותם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל־משה כן עשו בני ישראל׃ פ	ד	4	And the children of Israel did so, and put them out without the camp; as Yehovah spoke unto Moses, so did the children of Israel. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	ה	5	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל איש או־אשה כי יעשו מכל־חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃	ו	6	Speak unto the children of Israel: When a man or woman shall commit any sin that men commit, to commit a trespass against Yehovah, and that soul be guilty;
והתודו את־חטאתם אשר עשו והשיב את־אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃	ז	7	then they shall confess their sin which they have done; and he shall make restitution for his guilt in full, and add unto it the fifth part thereof, and give it unto him in respect of whom he hath been guilty.
ואם־אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר־בו עליו׃	ח	8	But if the man have no kinsman to whom restitution may be made for the guilt, the restitution for guilt which is made shall be Yehovah's, even the priest's; besides the ram of the atonement, whereby atonement shall be made for him.
וכל־תרומה לכל־קדשי בני־ישראל אשר־יקריבו לכהן לו יהיה׃	ט	9	And every heave-offering of all the holy things of the children of Israel, which they present unto the priest, shall be his.
ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה׃ פ	י	10	And every man's hallowed things shall be his: whatsoever any man giveth the priest, it shall be his. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	יא	11	and Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי־תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃	יב	12	Speak unto the children of Israel, and say unto them: If any man's wife go aside, and act unfaithfully against him,
ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃	יג	13	and a man lie with her carnally, and it be hid from the eyes of her husband, she being defiled secretly, and there be no witness against her, neither she be taken in the act;
ועבר עליו רוח־קנאה וקנא את־אשתו והוא נטמאה או־עבר עליו רוח־קנאה וקנא את־אשתו והיא לא נטמאה׃	יד	14	and the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be defiled; or if the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be not defiled;
והביא האיש את־אשתו אל־הכהן והביא את־קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא־יצק עליו שמן ולא־יתן עליו לבנה כי־מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃	יה	15	then shall the man bring his wife unto the priest, and shall bring her offering for her, the tenth part of an ephah of barley meal; he shall pour no oil upon it, nor put frankincense thereon; for it is a meal-offering of jealousy, a meal-offering of memorial, bringing iniquity to remembrance.
והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃	יו	16	And the priest shall bring her near, and set her before Yehovah.
ולקח הכהן מים קדשים בכלי־חרש ומן־העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל־המים׃	יז	17	And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the tabernacle the priest shall take, and put it into the water.
והעמיד הכהן את־האשה לפני יהוה ופרע את־ראש האשה ונתן על־כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃	יח	18	And the priest shall set the woman before Yehovah, and let the hair of the woman's head go loose, and put the meal-offering of memorial in her hands, which is the meal-offering of jealousy; and the priest shall have in his hand the water of bitterness that causeth the curse.
והשביע אתה הכהן ואמר אל־האשה אם־לא שכב איש אתך ואם־לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃	יט	19	And the priest shall cause her to swear, and shall say unto the woman: 'If no man have lain with thee, and if thou hast not gone aside to uncleanness, being under thy husband, be thou free from this water of bitterness that causeth the curse;
ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את־שכבתו מבלעדי אישך׃	כ	20	but if thou hast gone aside, being under thy husband, and if thou be defiled, and some man have lain with thee besides thy husband--
והשביע הכהן את־האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את־ירכך נפלת ואת־בטנך צבה׃	כא	21	then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing, and the priest shall say unto the woman--Yehovah make thee a curse and an oath among thy people, when Yehovah doth make thy thigh to fall away, and thy belly to swell;
ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן ׀ אמן׃	כב	22	and this water that causeth the curse shall go into thy bowels, and make thy belly to swell, and thy thigh to fall away'; and the woman shall say: 'Amen, Amen.'
וכתב את־האלת האלה הכהן בספר ומחה אל־מי המרים׃	כג	23	And the priest shall write these curses in a scroll, and he shall blot them out into the water of bitterness.
והשקה את־האשה את־מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃	כד	24	And he shall make the woman drink the water of bitterness that causeth the curse; and the water that causeth the curse shall enter into her and become bitter.
ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את־המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל־המזבח׃	כה	25	And the priest shall take the meal-offering of jealousy out of the woman's hand, and shall wave the meal-offering before Yehovah, and bring it unto the altar.
וקמץ הכהן מן־המנחה את־אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את־האשה את־המים׃	כו	26	And the priest shall take a handful of the meal-offering, as the memorial-part thereof, and make it smoke upon the altar, and afterward shall make the woman drink the water.
והשקה את־המים והיתה אם־נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃	כז	27	And when he hath made her drink the water, then it shall come to pass, if she be defiled, and have acted unfaithfully against her husband, that the water that causeth the curse shall enter into her and become bitter, and her belly shall swell, and her thigh shall fall away; and the woman shall be a curse among her people.
ואם־לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃	כח	28	And if the woman be not defiled, but be clean; then she shall be cleared, and shall conceive seed.
זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃	כט	29	This is the Torah of jealousy, when a wife, being under her husband, goeth aside, and is defiled;
או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את־אשתו והעמיד את־האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל־התורה הזאת׃	ל	30	or when the spirit of jealousy cometh upon a man, and he be jealous over his wife; then shall he set the woman before Yehovah, and the priest shall execute upon her all this Torah.
ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את־עונה׃ פ	לא	31	And the man shall be clear from iniquity, and that woman shall bear her iniquity. {P}

Chapter 6

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש או־אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃	ב	2	Speak unto the children of Israel, and say unto them: When either man or woman shall clearly utter a vow, the vow of a Nazirite, to consecrate himself unto Yehovah,
מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃	ג	3	he shall abstain from wine and strong drink: he shall drink no vinegar of wine, or vinegar of strong drink, neither shall he drink any liquor of grapes, nor eat fresh grapes or dried.
כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל׃	ד	4	All the days of his Naziriteship shall he eat nothing that is made of the grape-vine, from the pressed grapes even to the grapestone.
כל־ימי נדר נזרו תער לא־יעבר על־ראשו עד־מלאת הימם אשר־יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃	ה	5	All the days of his vow of Naziriteship there shall no razor come upon his head; until the days be fulfilled, in which he consecrateth himself unto Yehovah, he shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long.
כל־ימי הזירו ליהוה על־נפש מת לא יבא׃	ו	6	All the days that he consecrateth himself unto Yehovah he shall not come near to a dead body.
לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא־יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על־ראשו׃	ז	7	He shall not make himself unclean for his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, when they die; because his consecration unto God is upon his head.
כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃	ח	8	All the days of his Naziriteship he is holy unto Yehovah.
וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃	ט	9	And if any man die very suddenly beside him, and he defile his consecrated head, then he shall shave his head in the day of his cleansing, on the seventh day shall he shave it.
וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל־הכהן אל־פתח אהל מועד׃	י	10	And on the eighth day he shall bring two turtledoves, or two young pigeons, to the priest, to the door of the tent of meeting.
ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על־הנפש וקדש את־ראשו ביום ההוא׃	יא	11	And the priest shall prepare one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering, and make atonement for him, for that he sinned by reason of the dead; and he shall hallow his head that same day.
והזיר ליהוה את־ימי נזרו והביא כבש בן־שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃	יב	12	And he shall consecrate unto Yehovah the days of his Naziriteship, and shall bring a he-lamb of the first year for a guilt-offering; but the former days shall be void, because his consecration was defiled.
וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל־פתח אהל מועד׃	יג	13	And this is the Torah of the Nazirite, when the days of his consecration are fulfilled: he shall bring it unto the door of the tent of meeting;
והקריב את־קרבנו ליהוה כבש בן־שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת־שנתה תמימה לחטאת ואיל־אחד תמים לשלמים׃	יד	14	and he shall present his offering unto Yehovah, one he-lamb of the first year without blemish for a burnt-offering, and one ewe-lamb of the first year without blemish for a sin-offering, and one ram without blemish for peace-offerings,
וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃	יה	15	and a basket of unleavened bread, cakes of fine flour mingled with oil, and unleavened wafers spread with oil, and their meal-offering, and their drink-offerings.
והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את־חטאתו ואת־עלתו׃	יו	16	And the priest shall bring them before Yehovah, and shall offer his sin-offering, and his burnt-offering.
ואת־האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את־מנחתו ואת־נסכו׃	יז	17	And he shall offer the ram for a sacrifice of peace-offerings unto Yehovah, with the basket of unleavened bread; the priest shall offer also the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.
וגלח הנזיר פתח אהל מועד את־ראש נזרו ולקח את־שער ראש נזרו ונתן על־האש אשר־תחת זבח השלמים׃	יח	18	And the Nazirite shall shave his consecrated head at the door of the tent of meeting, and shall take the hair of his consecrated head, and put it on the fire which is under the sacrifice of peace-offerings.
ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו׃	יט	19	And the priest shall take the shoulder of the ram when it is sodden, and one unleavened cake out of the basket, and one unleavened wafer, and shall put them upon the hands of the Nazirite, after he hath shaven his consecrated head.
והניף אותם הכהן ׀ תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃	כ	20	And the priest shall wave them for a wave-offering before Yehovah; this is holy for the priest, together with the breast of waving and the thigh of heaving; and after that the Nazirite may drink wine.
זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על־נזרו מלבד אשר־תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃ פ	כא	21	This is the Torah of the Nazirite who voweth, and of his offering unto Yehovah for his Naziriteship, beside that for which his means suffice; according to his vow which he voweth, so he must do after the Torah of his Naziriteship. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	כב	22	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר כה תברכו את־בני ישראל אמור להם׃ ס	כג	23	'Speak unto Aaron and unto his sons, saying: On this wise ye shall bless the children of Israel; ye shall say unto them: {S}
יברכך יהוה וישמרך׃ ס	כד	24	Yehovah bless thee, and keep thee; {S}
יאר יהוה ׀ פניו אליך ויחנך׃ ס	כה	25	Yehovah make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee; {S}
ישא יהוה ׀ פניו אליך וישם לך שלום׃ ס	כו	26	Yehovah lift up His countenance upon thee, and give thee peace. {S}
ושמו את־שמי על־בני ישראל ואני אברכם׃ פ	כז	27	So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them.' {S}

Chapter 7

ויהי ביום כלות משה להקים את־המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת־כל־כליו ואת־המזבח ואת־כל־כליו וימשחם ויקדש אתם׃	א	1	And it came to pass on the day that Moses had made an end of setting up the tabernacle, and had anointed it and sanctified it, and all the furniture thereof, and the altar and all the vessels thereof, and had anointed them and sanctified them;
ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על־הפקדים׃	ב	2	that the princes of Israel, the heads of their fathers' houses, offered--these were the princes of the tribes, these are they that were over them that were numbered.
ויביאו את־קרבנם לפני יהוה שש־עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על־שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן׃	ג	3	And they brought their offering before Yehovah, six covered wagons, and twelve oxen: a wagon for every two of the princes, and for each one an ox; and they presented them before the tabernacle.
ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃	ד	4	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
קח מאתם והיו לעבד את־עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל־הלוים איש כפי עבדתו׃	ה	5	'Take it of them, that they may be to do the service of the tent of meeting; and thou shalt give them unto the Levites, to every man according to his service.'
ויקח משה את־העגלת ואת־הבקר ויתן אותם אל־הלוים׃	ו	6	And Moses took the wagons and the oxen, and gave them unto the Levites.
את ׀ שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם׃	ז	7	Two wagons and four oxen he gave unto the sons of Gershon, according to their service.
ואת ׀ ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן־אהרן הכהן׃	ח	8	And four wagons and eight oxen he gave unto the sons of Merari, according unto their service, under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest.
ולבני קהת לא נתן כי־עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו׃	ט	9	But unto the sons of Kohath he gave none, because the service of the holy things belonged unto them: they bore them upon their shoulders.
ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את־קרבנם לפני המזבח׃	י	10	And the princes brought the dedication-offering of the altar in the day that it was anointed, even the princes brought their offering before the altar.
ויאמר יהוה אל־משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את־קרבנם לחנכת המזבח׃ ס	יא	11	And Yehovah said unto Moses: 'They shall present their offering each prince on his day, for the dedication of the altar.' {S}
ויהי המקריב ביום הראשון את־קרבנו נחשון בן־עמינדב למטה יהודה׃	יב	12	And he that presented his offering the first day was Nahshon the son of Amminadab, of the tribe of Judah;
וקרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	יג	13	and his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	יד	14	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	יה	15	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	יו	16	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן נחשון בן־עמינדב׃ פ	יז	17	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nahshon the son of Amminadab. {P}
ביום השני הקריב נתנאל בן־צוער נשיא יששכר׃	יח	18	On the second day Nethanel the son of Zuar, prince of Issachar, did offer:
הקרב את־קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	יט	19	he presented for his offering one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	כ	20	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	כא	21	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	כב	22	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן־צוער׃ פ	כג	23	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nethanel the son of Zuar. {P}
ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן־חלן׃	כד	24	On the third day Eliab the son of Helon, prince of the children of Zebulun:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	כה	25	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	כו	26	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	כז	27	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	כח	28	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אליאב בן־חלן׃ פ	כט	29	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eliab the son of Helon. {P}
ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן־שדיאור׃	ל	30	On the fourth day Elizur the son of Shedeur, prince of the children of Reuben:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	לא	31	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת	לב	32	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	לג	33	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	לד	34	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אליצור בן־שדיאור׃ פ	לה	35	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Elizur the son of Shedeur. {P}
ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן־צורישדי׃	לו	36	On the fifth day Shelumiel the son of Zurishaddai, prince of the children of Simeon:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	לז	37	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	לח	38	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	לט	39	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת	מ	40	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן־צורישדי׃ פ	מא	41	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Shelumiel the son of Zurishaddai. {P}
ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן־דעואל׃	מב	42	On the sixth day Eliasaph the son of Deuel, prince of the children of Gad:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	מג	43	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	מד	44	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	מה	45	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	מו	46	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אליסף בן־דעואל׃ פ	מז	47	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eliasaph the son of Deuel. {P}
ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן־עמיהוד׃	מח	48	On the seventh day Elishama the son of Ammihud, prince of the children of Ephraim:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	מט	49	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	נ	50	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	נא	51	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	נב	52	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן־עמיהוד׃ פ	נג	53	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Elishama the son of Ammihud. {P}
ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן־פדה־צור׃	נד	54	On the eighth day Gamaliel the son of Pedahzur, prince of the children of Manasseh:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה	נה	55	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	נו	56	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	נז	57	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	נח	58	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן־פדה צור׃ פ	נט	59	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lamb of the first year. This was the offering of Gamaliel the son of Pedahzur. {P}
ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן־גדעני׃	ס	60	On the ninth day Abidan the son of Gideoni, prince of the children of Benjamin:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	סא	61	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	סב	62	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	סג	63	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	סד	64	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אבידן בן־גדעני׃ פ	סה	65	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Abidan the son of Gideoni. {P}
ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן־עמישדי׃	סו	66	On the tenth day Ahiezer the son of Ammishaddai, prince of the children of Dan:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	סז	67	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת	סח	68	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	סט	69	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	ע	70	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן־עמישדי׃ פ	עא	71	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Ahiezer the son of Ammishaddai. {P}
ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן־עכרן׃	עב	72	On the eleventh day Pagiel the son of Ochran, prince of the children of Asher:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	עג	73	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	עד	74	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	עה	75	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	עו	76	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן־עכרן׃ פ	עז	77	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Pagiel the son of Ochran. {P}
ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן־עינן׃	עח	78	On the twelfth day Ahira the son of Enan, prince of the children of Naphtali:
קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃	עט	79	his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃	פ	80	one golden pan of ten shekels, full of incense;
פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃	פא	81	one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;
שעיר־עזים אחד לחטאת׃	פב	82	one male of the goats for a sin-offering;
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אחירע בן־עינן׃ פ	פג	83	and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Ahira the son of Enan. {P}
זאת ׀ חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי־כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה׃	פד	84	This was the dedication-offering of the altar, in the day when it was anointed, at the hands of the princes of Israel: twelve silver dishes, twelve silver basins, twelve golden pans;
שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע־מאות בשקל הקדש׃	פה	85	each silver dish weighing a hundred and thirty shekels, and each basin seventy; all the silver of the vessels two thousand and four hundred shekels, after the shekel of the sanctuary;
כפות זהב שתים־עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל־זהב הכפות עשרים ומאה׃	פו	86	twelve golden pans, full of incense, weighing ten shekels apiece, after the shekel of the sanctuary; all the gold of the pans a hundred and twenty shekels;
כל־הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים־עשר כבשים בני־שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת׃	פז	87	all the oxen for the burnt-offering twelve bullocks, the rams twelve, the he-lambs of the first year twelve, and their meal-offering; and the males of the goats for a sin-offering twelve;
וכל בקר ׀ זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני־שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו׃	פח	88	and all the oxen for the sacrifice of peace-offerings twenty and four bullocks, the rams sixty, the he-goats sixty, the he-lambs of the first year sixty. This was the dedication-offering of the altar, after that it was anointed.
ובבא משה אל־אהל מועד לדבר אתו וישמע את־הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על־ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃ פ	פט	89	And when Moses went into the tent of meeting that He might speak with him, then he heard the Voice speaking unto him from above the ark-cover that was upon the ark of the testimony, from between the two cherubim; and He spoke unto him. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 8

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־אהרן ואמרת אליו בהעלתך את־הנרת אל־מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃	ב	2	'Speak unto Aaron, and say unto him: When thou lightest the lamps, the seven lamps shall give light in front of the candlestick.'
ויעש כן אהרן אל־מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את־משה׃	ג	3	And Aaron did so: he lighted the lamps thereof so as to give light in front of the candlestick, as Yehovah commanded Moses.
וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד־ירכה עד־פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את־משה כן עשה את־המנרה׃ פ	ד	4	And this was the work of the candlestick, beaten work of gold; unto the base thereof, and unto the flowers thereof, it was beaten work; according unto the pattern which Yehovah had shown Moses, so he made the candlestick. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	ה	5	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
קח את־הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃	ו	6	'Take the Levites from among the children of Israel, and cleanse them.
וכה־תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על־כל־בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃	ז	7	And thus shalt thou do unto them, to cleanse them: sprinkle the water of purification upon them, and let them cause a razor to pass over all their flesh, and let them wash their clothes, and cleanse themselves.
ולקחו פר בן־בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר־שני בן־בקר תקח לחטאת׃	ח	8	Then let them take a young bullock, and its meal-offering, fine flour mingled with oil, and another young bullock shalt thou take for a sin-offering.
והקרבת את־הלוים לפני אהל מועד והקהלת את־כל־עדת בני ישראל׃	ט	9	And thou shalt present the Levites before the tent of meeting; and thou shalt assemble the whole congregation of the children of Israel.
והקרבת את־הלוים לפני יהוה וסמכו בני־ישראל את־ידיהם על־הלוים׃	י	10	And thou shalt present the Levites before Yehovah; and the children of Israel shall lay their hands upon the Levites.
והניף אהרן את־הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את־עבדת יהוה׃	יא	11	And Aaron shall offer the Levites before Yehovah for a wave-offering from the children of Israel, that they may be to do the service of Yehovah.
והלוים יסמכו את־ידיהם על ראש הפרים ועשה את־האחד חטאת ואת־האחד עלה ליהוה לכפר על־הלוים׃	יב	12	And the Levites shall lay their hands upon the heads of the bullocks; and offer thou the one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering, unto Yehovah, to make atonement for the Levites.
והעמדת את־הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃	יג	13	And thou shalt set the Levites before Aaron, and before his sons, and offer them for a wave-offering unto Yehovah.
והבדלת את־הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃	יד	14	Thus shalt thou separate the Levites from among the children of Israel; and the Levites shall be Mine.
ואחרי־כן יבאו הלוים לעבד את־אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃	יה	15	And after that shall the Levites go in to do the service of the tent of meeting; and thou shalt cleanse them, and offer them for a wave-offering.
כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל־רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃	יו	16	For they are wholly given unto Me from among the children of Israel; instead of all that openeth the womb, even the first-born of all the children of Israel, have I taken them unto Me.
כי לי כל־בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל־בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃	יז	17	For all the first-born among the children of Israel are Mine, both man and beast; on the day that I smote all the first-born in the land of Egypt I sanctified them for Myself.
ואקח את־הלוים תחת כל־בכור בבני ישראל׃	יח	18	And I have taken the Levites instead of all the first-born among the children of Israel.
ואתנה את־הלוים נתנים ׀ לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את־עבדת בני־ישראל באהל מועד ולכפר על־בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני־ישראל אל־הקדש׃	יט	19	And I have given the Levites--they are given to Aaron and to his sons from among the children of Israel, to do the service of the children of Israel in the tent of meeting, and to make atonement for the children of Israel, that there be no plague among the children of Israel, through the children of Israel coming nigh unto the sanctuary.'
ויעש משה ואהרן וכל־עדת בני־ישראל ללוים ככל אשר־צוה יהוה את־משה ללוים כן־עשו להם בני ישראל׃	כ	20	Thus did Moses, and Aaron, and all the congregation of the children of Israel, unto the Levites; according unto all that Yehovah commanded Moses touching the Levites, so did the children of Israel unto them.
ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃	כא	21	And the Levites purified themselves, and they washed their clothes; and Aaron offered them for a sacred gift before Yehovah; and Aaron made atonement for them to cleanse them.
ואחרי־כן באו הלוים לעבד את־עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את־משה על־הלוים כן עשו להם׃ ס	כב	22	And after that went the Levites in to do their service in the tent of meeting before Aaron, and before his sons; as Yehovah had commanded Moses concerning the Levites, so did they unto them. {S}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	כג	23	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃	כד	24	'This is that which pertaineth unto the Levites: from twenty and five years old and upward they shall go in to perform the service in the work of the tent of meeting;
ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃	כה	25	and from the age of fifty years they shall return from the service of the work, and shall serve no more;
ושרת את־אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃ פ	כו	26	but shall minister with their brethren in the tent of meeting, to keep the charge, but they shall do no manner of service. Thus shalt thou do unto the Levites touching their charges.' {P}

Chapter 9

וידבר יהוה אל־משה במדבר־סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:
ויעשו בני־ישראל את־הפסח במועדו׃	ב	2	'Let the children of Israel keep the passover in its appointed season.
בארבעה עשר־יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל־חקתיו וככל־משפטיו תעשו אתו׃	ג	3	In the fourteenth day of this month, at dusk, ye shall keep it in its appointed season; according to all the statutes of it, and according to all the ordinances thereof, shall ye keep it.'
וידבר משה אל־בני ישראל לעשת הפסח׃	ד	4	And Moses spoke unto the children of Israel, that they should keep the passover.
ויעשו את־הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את־משה כן עשו בני ישראל׃	ה	5	And they kept the passover in the first month, on the fourteenth day of the month, at dusk, in the wilderness of Sinai; according to all that Yehovah commanded Moses, so did the children of Israel.
ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא־יכלו לעשת־הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃	ו	6	But there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day; and they came before Moses and before Aaron on that day.
ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את־קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃	ז	7	And those men said unto him: 'We are unclean by the dead body of a man; wherefore are we to be kept back, so as not to bring the offering of Yehovah in its appointed season among the children of Israel?'
ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה־יצוה יהוה לכם׃ פ	ח	8	And Moses said unto them: 'Stay ye, that I may hear what Yehovah will command concerning you.' {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	ט	9	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל לאמר איש איש כי־יהיה־טמא ׀ לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃	י	10	'Speak unto the children of Israel, saying: If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be in a journey afar off, yet he shall keep the passover unto Yehovah;
בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על־מצות ומררים יאכלהו׃	יא	11	in the second month on the fourteenth day at dusk they shall keep it; they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs;
לא־ישאירו ממנו עד־בקר ועצם לא ישברו־בו ככל־חקת הפסח יעשו אתו׃	יב	12	they shall leave none of it unto the morning, nor break a bone thereof; according to all the statute of the passover they shall keep it.
והאיש אשר־הוא טהור ובדרך לא־היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי ׀ קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃	יג	13	But the man that is clean, and is not on a journey, and forbeareth to keep the passover, that soul shall be cut off from his people; because he brought not the offering of Yehovah in its appointed season, that man shall bear his sin.
וכי־יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃ פ	יד	14	And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the passover unto Yehovah: according to the statute of the passover, and according to the ordinance thereof, so shall he do; ye shall have one statute, both for the stranger, and for him that is born in the land.' {S}
וביום הקים את־המשכן כסה הענן את־המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על־המשכן כמראה־אש עד־בקר׃	יה	15	And on the day that the tabernacle was reared up the cloud covered the tabernacle, even the tent of the testimony; and at even there was upon the tabernacle as it were the appearance of fire, until morning.
כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה־אש לילה׃	יו	16	So it was alway: the cloud covered it, and the appearance of fire by night.
ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי־כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן־שם הענן שם יחנו בני ישראל׃	יז	17	And whenever the cloud was taken up from over the Tent, then after that the children of Israel journeyed; and in the place where the cloud abode, there the children of Israel encamped.
על־פי יהוה יסעו בני ישראל ועל־פי יהוה יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו׃	יח	18	At the commandment of Yehovah the children of Israel journeyed, and at the commandment of Yehovah they encamped: as long as the cloud abode upon the tabernacle they remained encamped.
ובהאריך הענן על־המשכן ימים רבים ושמרו בני־ישראל את־משמרת יהוה ולא יסעו׃	יט	19	And when the cloud tarried upon the tabernacle many days, then the children of Israel kept the charge of Yehovah, and journeyed not.
ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על־המשכן על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו׃	כ	20	And sometimes the cloud was a few days upon the tabernacle; according to the commandment of Yehovah they remained encamped, and according to the commandment of Yehovah they journeyed.
ויש אשר־יהיה הענן מערב עד־בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃	כא	21	And sometimes the cloud was from evening until morning; and when the cloud was taken up in the morning, they journeyed; or if it continued by day and by night, when the cloud was taken up, they journeyed.
או־ימים או־חדש או־ימים בהאריך הענן על־המשכן לשכן עליו יחנו בני־ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃	כב	22	Whether it were two days, or a month, or a year, that the cloud tarried upon the tabernacle, abiding thereon, the children of Israel remained encamped, and journeyed not; but when it was taken up, they journeyed.
על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו את־משמרת יהוה שמרו על־פי יהוה ביד־משה׃ פ	כג	23	At the commandment of Yehovah they encamped, and at the commandment of Yehovah they journeyed; they kept the charge of Yehovah, at the commandment of Yehovah by the hand of Moses. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
4	Puncta extraordinaria -- a ׄ is used to mark such marks in the text when they are above the line and a ׅ when they are below the line.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 10

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את־המחנות׃	ב	2	'Make thee two trumpets of silver; of beaten work shalt thou make them; and they shall be unto thee for the calling of the congregation, and for causing the camps to set forward.
ותקעו בהן ונועדו אליך כל־העדה אל־פתח אהל מועד׃	ג	3	And when they shall blow with them, all the congregation shall gather themselves unto thee at the door of the tent of meeting.
ואם־באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃	ד	4	And if they blow but with one, then the princes, the heads of the thousands of Israel, shall gather themselves unto thee.
ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃	ה	5	And when ye blow an alarm, the camps that lie on the east side shall take their journey.
ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃	ו	6	And when ye blow an alarm the second time, the camps that lie on the south side shall set forward; they shall blow an alarm for their journeys.
ובהקהיל את־הקהל תתקעו ולא תריעו׃	ז	7	But when the assembly is to be gathered together, ye shall blow, but ye shall not sound an alarm.
ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃	ח	8	And the sons of Aaron, the priests, shall blow with the trumpets; and they shall be to you for a statute for ever throughout your generations.
וכי־תבאו מלחמה בארצכם על־הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃	ט	9	And when ye go to war in your land against the adversary that oppresseth you, then ye shall sound an alarm with the trumpets; and ye shall be remembered before Yehovah your God, and ye shall be saved from your enemies.
וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ פ	י	10	Also in the day of your gladness, and in your appointed seasons, and in your new moons, ye shall blow with the trumpets over your burnt-offerings, and over the sacrifices of your peace-offerings; and they shall be to you for a memorial before your God: I am Yehovah your God.' {P}
ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃	יא	11	And it came to pass in the second year, in the second month, on the twentieth day of the month, that the cloud was taken up from over the tabernacle of the testimony.
ויסעו בני־ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃	יב	12	And the children of Israel set forward by their stages out of the wilderness of Sinai; and the cloud abode in the wilderness of Paran.--
ויסעו בראשנה על־פי יהוה ביד־משה׃	יג	13	And they took their first journey, according to the commandment of Yehovah by the hand of Moses.
ויסע דגל מחנה בני־יהודה בראשנה לצבאתם ועל־צבאו נחשון בן־עמינדב׃	יד	14	And in the first place the standard of the camp of the children of Judah set forward according to their hosts; and over his host was Nahshon the son of Amminadab.
ועל־צבא מטה בני יששכר נתנאל בן־צוער׃	יה	15	And over the host of the tribe of the children of Issachar was Nethanel the son of Zuar.
ועל־צבא מטה בני זבולן אליאב בן־חלון׃	יו	16	And over the host of the tribe of the children of Zebulun was Eliab the son of Helon.
והורד המשכן ונסעו בני־גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ ס	יז	17	And the tabernacle was taken down; and the sons of Gershon and the sons of Merari, who bore the tabernacle, set forward.
ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל־צבאו אליצור בן־שדיאור׃	יח	18	And the standard of the camp of Reuben set forward according to their hosts; and over his host was Elizur the son of Shedeur.
ועל־צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן־צורי שדי׃	יט	19	And over the host of the tribe of the children of Simeon was Shelumiel the son of Zurishaddai.
ועל־צבא מטה בני־גד אליסף בן־דעואל׃	כ	20	And over the host of the tribe of the children of Gad was Eliasaph the son of Deuel.
ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את־המשכן עד־באם׃ ס	כא	21	And the Kohathites the bearers of the sanctuary set forward, that the tabernacle might be set up against their coming.
ונסע דגל מחנה בני־אפרים לצבאתם ועל־צבאו אלישמע בן־עמיהוד׃	כב	22	And the standard of the camp of the children of Ephraim set forward according to their hosts; and over his host was Elishama the son of Ammihud.
ועל־צבא מטה בני מנשה גמליאל בן־פדה־צור׃	כג	23	And over the host of the tribe of the children of Manasseh was Gamaliel the son of Pedahzur.
ועל־צבא מטה בני בנימן אבידן בן־גדעוני׃ ס	כד	24	And over the host of the tribe of the children of Benjamin was Abidan the son of Gideoni.
ונסע דגל מחנה בני־דן מאסף לכל־המחנת לצבאתם ועל־צבאו אחיעזר בן־עמישדי׃	כה	25	And the standard of the camp of the children of Dan, which was the rearward of all the camps, set forward according to their hosts; and over his host was Ahiezer the son of Ammishaddai.
ועל־צבא מטה בני אשר פגעיאל בן־עכרן׃	כו	26	And over the host of the tribe of the children of Asher was Pagiel the son of Ochran.
ועל־צבא מטה בני נפתלי אחירע בן־עינן׃	כז	27	And over the host of the tribe of the children of Naphtali was Ahira the son of Enan.
אלה מסעי בני־ישראל לצבאתם ויסעו׃ ס	כח	28	Thus were the journeyings of the children of Israel according to their hosts.--And they set forward. {S}
ויאמר משה לחבב בן־רעואל המדיני חתן משה נסעים ׀ אנחנו אל־המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי־יהוה דבר־טוב על־ישראל׃	כט	29	And Moses said unto Hobab, the son of Reuel the Midianite, Moses' father-in-law: 'We are journeying unto the place of which Yehovah said: I will give it you; come thou with us, and we will do thee good; for Yehovah hath spoken good concerning Israel.'
ויאמר אליו לא אלך כי אם־אל־ארצי ואל־מולדתי אלך׃	ל	30	And he said unto him: 'I will not go; but I will depart to mine own land, and to my kindred.'
ויאמר אל־נא תעזב אתנו כי ׀ על־כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃	לא	31	And he said: 'Leave us not, I pray thee; forasmuch as thou knowest how we are to encamp in the wilderness, and thou shalt be to us instead of eyes.
והיה כי־תלך עמנו והיה ׀ הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃	לב	32	And it shall be, if thou go with us, yea, it shall be, that what good soever Yehovah shall do unto us, the same will we do unto thee.'
ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית־יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃	לג	33	And they set forward from the mount of Yehovah three days' journey; and the ark of the covenant of Yehovah went before them three days' journey, to seek out a resting-place for them.
וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן־המחנה׃ ׆ ס	לד	34	And the cloud of Yehovah was over them by day, when they set forward from the camp. {S}
ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ׀ יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃	לה	35	And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: 'Rise up, Yehovah, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.'
ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃ ׆ ס	לו	36	And when it rested, he said: 'Return, Yehovah, unto the ten thousands of the families of Israel.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
p	We read punctuation in L differently from BHS.

Chapter 11

ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער־בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃	א	1	And the people were as murmurers, speaking evil in the ears of Yehovah; and when Yehovah heard it, His anger was kindled; and the fire of Yehovah burnt among them, and devoured in the uttermost part of the camp.
ויצעק העם אל־משה ויתפלל משה אל־יהוה ותשקע האש׃	ב	2	And the people cried unto Moses; and Moses prayed unto Yehovah, and the fire abated.
ויקרא שם־המקום ההוא תבערה כי־בערה בם אש יהוה׃	ג	3	And the name of that place was called Taberah, because the fire of Yehovah burnt among them.
והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃	ד	4	And the mixed multitude that was among them fell a lusting; and the children of Israel also wept on their part, and said: 'Would that we were given flesh to eat!
זכרנו את־הדגה אשר־נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת־החציר ואת־הבצלים ואת־השומים׃	ה	5	We remember the fish, which we were wont to eat in Egypt for nought; the cucumbers, and the melons, and the leeks, and the onions, and the garlic;
ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל־המן עינינו׃	ו	6	but now our soul is dried away; there is nothing at all; we have nought save this manna to look to.'--
והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח׃	ז	7	Now the manna was like coriander seed, and the appearance thereof as the appearance of bdellium.
שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃	ח	8	The people went about, and gathered it, and ground it in mills, or beat it in mortars, and seethed it in pots, and made cakes of it; and the taste of it was as the taste of a cake baked with oil.
וברדת הטל על־המחנה לילה ירד המן עליו׃	ט	9	And when the dew fell upon the camp in the night, the manna fell upon it.--
וישמע משה את־העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר־אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃	י	10	And Moses heard the people weeping, family by family, every man at the door of his tent; and the anger of Yehovah was kindled greatly; and Moses was displeased.
ויאמר משה אל־יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא־מצתי חן בעיניך לשום את־משא כל־העם הזה עלי׃	יא	11	And Moses said unto Yehovah: 'Wherefore hast Thou dealt ill with Thy servant? and wherefore have I not found favour in Thy sight, that Thou layest the burden of all this people upon me?
האנכי הריתי את כל־העם הזה אם־אנכי ילדתיהו כי־תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את־הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃	יב	12	Have I conceived all this people? have I brought them forth, that Thou shouldest say unto me: Carry them in thy bosom, as a nursing-father carrieth the sucking child, unto the land which Thou didst swear unto their fathers?
מאין לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשר ונאכלה׃	יג	13	Whence should I have flesh to give unto all this people? for they trouble me with their weeping, saying: Give us flesh, that we may eat.
לא־אוכל אנכי לבדי לשאת את־כל־העם הזה כי כבד ממני׃	יד	14	I am not able to bear all this people myself alone, because it is too heavy for me.
ואם־ככה ׀ את־עשה לי הרגני נא הרג אם־מצאתי חן בעיניך ואל־אראה ברעתי׃ פ	יה	15	And if Thou deal thus with me, kill me, I pray Thee, out of hand, if I have found favour in Thy sight; and let me not look upon my wretchedness.' {P}
ויאמר יהוה אל־משה אספה־לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי־הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו שם עמך׃	יו	16	And Yehovah said unto Moses: 'Gather unto Me seventy men of the elders of Israel, whom thou knowest to be the elders of the people, and officers over them; and bring them unto the tent of meeting, that they may stand there with thee.
וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן־הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא־תשא אתה לבדך׃	יז	17	And I will come down and speak with thee there; and I will take of the spirit which is upon thee, and will put it upon them; and they shall bear the burden of the people with thee, that thou bear it not thyself alone.
ואל־העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃	יח	18	And say thou unto the people: Sanctify yourselves against to-morrow, and ye shall eat flesh; for ye have wept in the ears of Yehovah, saying: Would that we were given flesh to eat! for it was well with us in Egypt; therefore Yehovah will give you flesh, and ye shall eat.
לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא ׀ חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃	יט	19	Ye shall not eat one day, nor two days, nor five days, neither ten days, nor twenty days;
עד ׀ חדש ימים עד אשר־יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי־מאסתם את־יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃	כ	20	but a whole month, until it come out at your nostrils, and it be loathsome unto you; because that ye have rejected Yehovah who is among you, and have troubled Him with weeping, saying: Why, now, came we forth out of Egypt?'
ויאמר משה שש־מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃	כא	21	And Moses said: 'The people, among whom I am, are six hundred thousand men on foot; and yet Thou hast said: I will give them flesh, that they may eat a whole month!
הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ פ	כב	22	If flocks and herds be slain for them, will they suffice them? or if all the fish of the sea be gathered together for them, will they suffice them?' {P}
ויאמר יהוה אל־משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם־לא׃	כג	23	And Yehovah said unto Moses: 'Is Yehovah's hand waxed short? now shalt thou see whether My word shall come to pass unto thee or not.'
ויצא משה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃	כד	24	And Moses went out, and told the people the words of Yehovah; and he gathered seventy men of the elders of the people, and set them round about the Tent.
וירד יהוה ׀ בענן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשר עליו ויתן על־שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃	כה	25	And Yehovah came down in the cloud, and spoke unto him, and took of the spirit that was upon him, and put it upon the seventy elders; and it came to pass, that, when the spirit rested upon them, they prophesied, but they did so no more.
וישארו שני־אנשים ׀ במחנה שם האחד ׀ אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃	כו	26	But there remained two men in the camp, the name of the one was Eldad, and the name of the other Medad; and the spirit rested upon them; and they were of them that were recorded, but had not gone out unto the Tent; and they prophesied in the camp.
וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃	כז	27	And there ran a young man, and told Moses, and said: 'Eldad and Medad are prophesying in the camp.'
ויען יהושע בן־נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃	כח	28	And Joshua the son of Nun, the minister of Moses from his youth up, answered and said: 'My lord Moses, shut them in.'
ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים כי־יתן יהוה את־רוחו עליהם׃	כט	29	And Moses said unto him: 'Art thou jealous for my sake? would that all Yehovah's people were prophets, that Yehovah would put His spirit upon them!'
ויאסף משה אל־המחנה הוא וזקני ישראל׃	ל	30	And Moses withdrew into the camp, he and the elders of Israel.
ורוח נסע ׀ מאת יהוה ויגז שלוים מן־הים ויטש על־המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על־פני הארץ׃	לא	31	And there went forth a wind from Yehovah, and brought across quails from the sea, and let them fall by the camp, about a day's journey on this side, and a day's journey on the other side, round about the camp, and about two cubits above the face of the earth.
ויקם העם כל־היום ההוא וכל־הלילה וכל ׀ יום המחרת ויאספו את־השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃	לב	32	And the people rose up all that day, and all the night, and all the next day, and gathered the quails; he that gathered least gathered ten heaps; and they spread them all abroad for themselves round about the camp.
הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃	לג	33	While the flesh was yet between their teeth, ere it was chewed, the anger of Yehovah was kindled against the people, and Yehovah smote the people with a very great plague.
ויקרא את־שם־המקום ההוא קברות התאוה כי־שם קברו את־העם המתאוים׃	לד	34	And the name of that place was called Kibroth-hattaavah, because there they buried the people that lusted.
מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃ פ	לה	35	From Kibroth-hattaavah the people journeyed unto Hazeroth; and they abode at Hazeroth. {P}

Chapter 12

ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח׃	א	1	And Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman whom he had married; for he had married a Cushite woman.
ויאמרו הרק אך־במשה דבר יהוה הלא גם־בנו דבר וישמע יהוה׃	ב	2	And they said: 'Hath Yehovah indeed spoken only with Moses? hath He not spoken also with us?' And Yehovah heard it.--
והאיש משה עניו ענו מאד מכל האדם אשר על־פני האדמה׃ ס	ג	3	Now the man Moses was very meek, above all the men that were upon the face of the earth.-- {S}
ויאמר יהוה פתאם אל־משה ואל־אהרן ואל־מרים צאו שלשתכם אל־אהל מועד ויצאו שלשתם׃	ד	4	And Yehovah spoke suddenly unto Moses, and unto Aaron, and unto Miriam: 'Come out ye three unto the tent of meeting.' And they three came out.
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃	ה	5	And Yehovah came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forth.
ויאמר שמעו־נא דברי אם־יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר־בו׃	ו	6	And He said: 'Hear now My words: if there be a prophet among you, I Yehovah do make Myself known unto him in a vision, I do speak with him in a dream.
לא־כן עבדי משה בכל־ביתי נאמן הוא׃	ז	7	My servant Moses is not so; he is trusted in all My house;
פה אל־פה אדבר־בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃	ח	8	with him do I speak mouth to mouth, even manifestly, and not in dark speeches; and the similitude of Yehovah doth he behold; wherefore then were ye not afraid to speak against My servant, against Moses?'
ויחר אף יהוה בם וילך׃	ט	9	And the anger of Yehovah was kindled against them; and He departed.
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל־מרים והנה מצרעת׃	י	10	And when the cloud was removed from over the Tent, behold, Miriam was leprous, as white as snow; and Aaron looked upon Miriam; and, behold, she was leprous.
ויאמר אהרן אל־משה בי אדני אל־נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃	יא	11	And Aaron said unto Moses: 'Oh my lord, lay not, I pray thee, sin upon us, for that we have done foolishly, and for that we have sinned.
אל־נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃	יב	12	Let her not, I pray, be as one dead, of whom the flesh is half consumed when he cometh out of his mother's womb.'
ויצעק משה אל־יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ פ	יג	13	And Moses cried unto Yehovah, saying: 'Heal her now, O God, I beseech Thee.' {P}
ויאמר יהוה אל־משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃	יד	14	And Yehovah said unto Moses: 'If her father had but spit in her face, should she not hide in shame seven days? let her be shut up without the camp seven days, and after that she shall be brought in again.'
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד־האסף מרים׃	יה	15	And Miriam was shut up without the camp seven days; and the people journeyed not till Miriam was brought in again.
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ פ	יו	16	And afterward the people journeyed from Hazeroth, and pitched in the wilderness of Paran. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 13

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
שלח־לך אנשים ויתרו את־ארץ כנען אשר־אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃	ב	2	'Send thou men, that they may spy out the land of Canaan, which I give unto the children of Israel; of every tribe of their fathers shall ye send a man, every one a prince among them.'
וישלח אתם משה ממדבר פארן על־פי יהוה כלם אנשים ראשי בני־ישראל המה׃	ג	3	And Moses sent them from the wilderness of Paran according to the commandment of Yehovah; all of them men who were heads of the children of Israel.
ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן־זכור׃	ד	4	And these were their names: of the tribe of Reuben, Shammua the son of Zaccur.
למטה שמעון שפט בן־חורי׃	ה	5	Of the tribe of Simeon, Shaphat the son of Hori.
למטה יהודה כלב בן־יפנה׃	ו	6	Of the tribe of Judah, Caleb the son of Jephunneh.
למטה יששכר יגאל בן־יוסף׃	ז	7	Of the tribe of Issachar, Igal the son of Joseph.
למטה אפרים הושע בן־נון׃	ח	8	Of the tribe of Ephraim, Hoshea the son of Nun.
למטה בנימן פלטי בן־רפוא׃	ט	9	Of the tribe of Benjamin, Palti the son of Raphu.
למטה זבולן גדיאל בן־סודי׃	י	10	Of the tribe of Zebulun, Gaddiel the son of Sodi.
למטה יוסף למטה מנשה גדי בן־סוסי׃	יא	11	Of the tribe of Joseph, namely, of the tribe of Manasseh, Gaddi the son of Susi.
למטה דן עמיאל בן־גמלי׃	יב	12	Of the tribe of Dan, Ammiel the son of Gemalli.
למטה אשר סתור בן־מיכאל׃	יג	13	Of the tribe of Asher, Sethur the son of Michael.
למטה נפתלי נחבי בן־ופסי׃	יד	14	Of the tribe of Naphtali, Nahbi the son of Vophsi.
למטה גד גאואל בן־מכי׃	יה	15	Of the tribe of Gad, Geuel the son of Machi.
אלה שמות האנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ ויקרא משה להושע בן־נון יהושע׃	יו	16	These are the names of the men that Moses sent to spy out the land. And Moses called Hoshea the son of Nun Joshua.
וישלח אתם משה לתור את־ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את־ההר׃	יז	17	And Moses sent them to spy out the land of Canaan, and said unto them: 'Get you up here into the South, and go up into the mountains;
וראיתם את־הארץ מה־הוא ואת־העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם־רב׃	יח	18	and see the land, what it is; and the people that dwelleth therein, whether they are strong or weak, whether they are few or many;
ומה הארץ אשר־הוא ישב בה הטובה הוא אם־רעה ומה הערים אשר־הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃	יט	19	and what the land is that they dwell in, whether it is good or bad; and what cities they are that they dwell in, whether in camps, or in strongholds;
ומה הארץ השמנה הוא אם־רזה היש־בה עץ אם־אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃	כ	20	and what the land is, whether it is fat or lean, whether there is wood therein, or not. And be ye of good courage, and bring of the fruit of the land.'--Now the time was the time of the first-ripe grapes.--
ויעלו ויתרו את־הארץ ממדבר־צן עד־רחב לבא חמת׃	כא	21	So they went up, and spied out the land from the wilderness of Zin unto Rehob, at the entrance to Hamath.
ויעלו בנגב ויבא עד־חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃	כב	22	And they went up into the South, and came unto Hebron; and Ahiman, Sheshai, and Talmai, the children of Anak, were there.--Now Hebron was built seven years before Zoan in Egypt.--
ויבאו עד־נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן־הרמנים ומן־התאנים׃	כג	23	And they came unto the valley of Eshcol, and cut down from thence a branch with one cluster of grapes, and they bore it upon a pole between two; they took also of the pomegranates, and of the figs.--
למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר־כרתו משם בני ישראל׃	כד	24	That place was called the valley of Eshcol, because of the cluster which the children of Israel cut down from thence.--
וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃	כה	25	And they returned from spying out the land at the end of forty days.
וילכו ויבאו אל־משה ואל־אהרן ואל־כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת־כל־העדה ויראום את־פרי הארץ׃	כו	26	And they went and came to Moses, and to Aaron, and to all the congregation of the children of Israel, unto the wilderness of Paran, to Kadesh; and brought back word unto them, and unto all the congregation, and showed them the fruit of the land.
ויספרו־לו ויאמרו באנו אל־הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה־פריה׃	כז	27	And they told him, and said: 'We came unto the land whither thou sentest us, and surely it floweth with milk and honey; and this is the fruit of it.
אפס כי־עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם־ילדי הענק ראינו שם׃	כח	28	Howbeit the people that dwell in the land are fierce, and the cities are fortified, and very great; and moreover we saw the children of Anak there.
עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על־הים ועל יד הירדן׃	כט	29	Amalek dwelleth in the land of the South; and the Hittite, and the Jebusite, and the Amorite, dwell in the mountains; and the Canaanite dwelleth by the sea, and along by the side of the Jordan.'
ויהס כלב את־העם אל־משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי־יכול נוכל לה׃	ל	30	And Caleb stilled the people toward Moses, and said: 'We should go up at once, and possess it; for we are well able to overcome it.'
והאנשים אשר־עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל־העם כי־חזק הוא ממנו׃	לא	31	But the men that went up with him said: 'We are not able to go up against the people; for they are stronger than we.'
ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל־בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל־העם אשר־ראינו בתוכה אנשי מדות׃	לב	32	And they spread an evil report of the land which they had spied out unto the children of Israel, saying: 'The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eateth up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it are men of great stature.
ושם ראינו את־הנפילים בני ענק מן־הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃	לג	33	And there we saw the Nephilim, the sons of Anak, who come of the Nephilim; and we were in our own sight as grasshoppers, and so we were in their sight.'

Chapter 14

ותשא כל־העדה ויתנו את־קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃	א	1	And all the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night.
וילנו על־משה ועל־אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל־העדה לו־מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו־מתנו׃	ב	2	And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said unto them: 'Would that we had died in the land of Egypt! or would we had died in this wilderness!
ולמה יהוה מביא אתנו אל־הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃	ג	3	And wherefore doth Yehovah bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Egypt?'
ויאמרו איש אל־אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃	ד	4	And they said one to another: 'Let us make a captain, and let us return into Egypt.'
ויפל משה ואהרן על־פניהם לפני כל־קהל עדת בני ישראל׃	ה	5	Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.
ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה מן־התרים את־הארץ קרעו בגדיהם׃	ו	6	And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes.
ויאמרו אל־כל־עדת בני־ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃	ז	7	And they spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: 'The land, which we passed through to spy it out, is an exceeding good land.
אם־חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל־הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר־הוא זבת חלב ודבש׃	ח	8	If Yehovah delight in us, then He will bring us into this land, and give it unto us--a land which floweth with milk and honey.
אך ביהוה אל־תמרדו ואתם אל־תיראו את־עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל־תיראם׃	ט	9	Only rebel not against Yehovah, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and Yehovah is with us; fear them not.'
ויאמרו כל־העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל־כל־בני ישראל׃ פ	י	10	But all the congregation bade stone them with stones, when the glory of Yehovah appeared in the tent of meeting unto all the children of Israel. {P}
ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה ינאצני העם הזה ועד־אנה לא־יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃	יא	11	And Yehovah said unto Moses: 'How long will this people despise Me? and how long will they not believe in Me, for all the signs which I have wrought among them?
אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי־גדול ועצום ממנו׃	יב	12	I will smite them with the pestilence, and destroy them, and will make of thee a nation greater and mightier than they.'
ויאמר משה אל־יהוה ושמעו מצרים כי־העלית בכחך את־העם הזה מקרבו׃	יג	13	And Moses said unto Yehovah: 'When the Egyptians shall hear--for Thou broughtest up this people in Thy might from among them--
ואמרו אל־יושב הארץ הזאת שמעו כי־אתה יהוה בקרב העם הזה אשר־עין בעין נראה ׀ אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃	יד	14	they will say to the inhabitants of this land, who have heard that Thou Yehovah art in the midst of this people; inasmuch as Thou Yehovah art seen face to face, and Thy cloud standeth over them, and Thou goest before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night;
והמתה את־העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר־שמעו את־שמעך לאמר׃	יה	15	now if Thou shalt kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of Thee will speak, saying:
מבלתי יכלת יהוה להביא את־העם הזה אל־הארץ אשר־נשבע להם וישחטם במדבר׃	יו	16	Because Yehovah was not able to bring this people into the land which He swore unto them, therefore He hath slain them in the wilderness.
ועתה יגדל־נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃	יז	17	And now, I pray Thee, let the power of Yehovah be great, according as Thou hast spoken, saying:
יהוה ארך אפים ורב־חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים על־שלשים ועל־רבעים׃	יח	18	Yehovah is slow to anger, and plenteous in lovingkindness, forgiving iniquity and transgression, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, upon the third and upon the fourth generation.
סלח־נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד־הנה׃	יט	19	Pardon, I pray Thee, the iniquity of this people according unto the greatness of Thy lovingkindness, and according as Thou hast forgiven this people, from Egypt even until now.'
ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃	כ	20	And Yehovah said: 'I have pardoned according to thy word.
ואולם חי־אני וימלא כבוד־יהוה את־כל־הארץ׃	כא	21	But in very deed, as I live--and all the earth shall be filled with the glory of Yehovah--
כי כל־האנשים הראים את־כבדי ואת־אתתי אשר־עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃	כב	22	surely all those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet have put Me to proof these ten times, and have not hearkened to My voice;
אם־יראו את־הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל־מנאצי לא יראוה׃	כג	23	surely they shall not see the land which I swore unto their fathers, neither shall any of them that despised Me see it.
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל־הארץ אשר־בא שמה וזרעו יורשנה׃	כד	24	But My servant Caleb, because he had another spirit with him, and hath followed Me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it.
והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים־סוף׃ פ	כה	25	Now the Amalekite and the Canaanite dwell in the Vale; tomorrow turn ye, and get you into the wilderness by the way to the Red Sea.' {P}
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃	כו	26	And Yehovah spoke unto Moses and unto Aaron, saying:
עד־מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את־תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃	כז	27	'How long shall I bear with this evil congregation, that keep murmuring against Me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they keep murmuring against Me.
אמר אלהם חי־אני נאם־יהוה אם־לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃	כח	28	Say unto them: As I live, saith Yehovah, surely as ye have spoken in Mine ears, so will I do to you:
במדבר הזה יפלו פגריכם וכל־פקדיכם לכל־מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃	כט	29	your carcasses shall fall in this wilderness, and all that were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, ye that have murmured against Me;
אם־אתם תבאו אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לשכן אתכם בה כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון׃	ל	30	surely ye shall not come into the land, concerning which I lifted up My hand that I would make you dwell therein, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.
וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את־הארץ אשר מאסתם בה׃	לא	31	But your little ones, that ye said would be a prey, them will I bring in, and they shall know the land which ye have rejected.
ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃	לב	32	But as for you, your carcasses shall fall in this wilderness.
ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את־זנותיכם עד־תם פגריכם במדבר׃	לג	33	And your children shall be wanderers in the wilderness forty years, and shall bear your strayings, until your carcasses be consumed in the wilderness.
במספר הימים אשר־תרתם את־הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את־עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את־תנואתי׃	לד	34	After the number of the days in which ye spied out the land, even forty days, for every day a year, shall ye bear your iniquities, even forty years, and ye shall know My displeasure.
אני יהוה דברתי אם־לא ׀ זאת אעשה לכל־העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃	לה	35	I Yehovah have spoken, surely this will I do unto all this evil congregation, that are gathered together against Me; in this wilderness they shall be consumed, and there they shall die.'
והאנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ וישבו וילינו וילונו עליו את־כל־העדה להוציא דבה על־הארץ׃	לו	36	And the men, whom Moses sent to spy out the land, and who, when they returned, made all the congregation to murmur against him, by bringing up an evil report against the land,
וימתו האנשים מוצאי דבת־הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃	לז	37	even those men that did bring up an evil report of the land, died by the plague before Yehovah.
ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה חיו מן־האנשים ההם ההלכים לתור את־הארץ׃	לח	38	But Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, remained alive of those men that went to spy out the land.
וידבר משה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃	לט	39	And Moses told these words unto all the children of Israel; and the people mourned greatly.
וישכמו בבקר ויעלו אל־ראש־ההר לאמר הננו ועלינו אל־המקום אשר־אמר יהוה כי חטאנו׃	מ	40	And they rose up early in the morning, and got them up to the top of the mountain, saying: 'Lo, we are here, and will go up unto the place which Yehovah hath promised; for we have sinned.'
ויאמר משה למה זה אתם עברים את־פי יהוה והוא לא תצלח׃	מא	41	And Moses said: 'Wherefore now do ye transgress the commandment of Yehovah, seeing it shall not prosper?
אל־תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃	מב	42	Go not up, for Yehovah is not among you; that ye be not smitten down before your enemies.
כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי־על־כן שבתם מאחרי יהוה ולא־יהיה יהוה עמכם׃	מג	43	For there the Amalekite and the Canaanite are before you, and ye shall fall by the sword; forasmuch as ye are turned back from following Yehovah, and Yehovah will not be with you.'
ויעפלו לעלות אל־ראש ההר וארון ברית־יהוה ומשה לא־משו מקרב המחנה׃	מד	44	But they presumed to go up to the top of the mountain; nevertheless the ark of the covenant of Yehovah, and Moses, departed not out of the camp.
וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד־החרמה׃ פ	מה	45	Then the Amalekite and the Canaanite, who dwelt in that hill-country, came down, and smote them and beat them down, even unto Hormah. {P}

Chapter 15

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃	ב	2	Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye are come into the land of your habitations, which I give unto you,
ועשיתם אשה ליהוה עלה או־זבח לפלא־נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן־הבקר או מן־הצאן׃	ג	3	and will make an offering by fire unto Yehovah, a burnt-offering, or a sacrifice, in fulfilment of a vow clearly uttered, or as a freewill-offering, or in your appointed seasons, to make a sweet savour unto Yehovah, of the herd, or of the flock;
והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃	ד	4	then shall he that bringeth his offering present unto Yehovah a meal-offering of a tenth part of an ephah of fine flour mingled with the fourth part of a hin of oil;
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על־העלה או לזבח לכבש האחד׃	ה	5	and wine for the drink-offering, the fourth part of a hin, shalt thou prepare with the burnt-offering or for the sacrifice, for each lamb.
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃	ו	6	Or for a ram, thou shalt prepare for a meal-offering two tenth parts of an ephah of fine flour mingled with the third part of a hin of oil;
ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח־ניחח ליהוה׃	ז	7	and for the drink-offering thou shalt present the third part of a hin of wine, of a sweet savour unto Yehovah.
וכי־תעשה בן־בקר עלה או־זבח לפלא־נדר או־שלמים ליהוה׃	ח	8	And when thou preparest a bullock for a burnt-offering, or for a sacrifice, in fulfilment of a vow clearly uttered, or for peace-offerings unto Yehovah;
והקריב על־בן־הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃	ט	9	then shall there be presented with the bullock a meal-offering of three tenth parts of an ephah of fine flour mingled with half a hin of oil.
ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח־ניחח ליהוה׃	י	10	And thou shalt present for the drink-offering half a hin of wine, for an offering made by fire, of a sweet savour unto Yehovah.
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או־לשה בכבשים או בעזים׃	יא	11	Thus shall it be done for each bullock, or for each ram, or for each of the he-lambs, or of the kids.
כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃	יב	12	According to the number that ye may prepare, so shall ye do for every one according to their number.
כל־האזרח יעשה־ככה את־אלה להקריב אשה ריח־ניחח ליהוה׃	יג	13	All that are home-born shall do these things after this manner, in presenting an offering made by fire, of a sweet savour unto Yehovah.
וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃	יד	14	And if a stranger sojourn with you, or whosoever may be among you, throughout your generations, and will offer an offering made by fire, of a sweet savour unto Yehovah; as ye do, so he shall do.
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃	יה	15	As for the congregation, there shall be one statute both for you, and for the stranger that sojourneth with you, a statute for ever throughout your generations; as ye are, so shall the stranger be before Yehovah.
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ פ	יו	16	One Torah and one ordinance shall be both for you, and for the stranger that sojourneth with you. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	יז	17	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל־הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃	יח	18	Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land whither I bring you,
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃	יט	19	then it shall be, that, when ye eat of the bread of the land, ye shall set apart a portion for a gift unto Yehovah.
ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃	כ	20	Of the first of your dough ye shall set apart a cake for a gift; as that which is set apart of the threshing-floor, so shall ye set it apart.
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ ס	כא	21	Of the first of your dough ye shall give unto Yehovah a portion for a gift throughout your generations. {S}
וכי תשגו ולא תעשו את כל־המצות האלה אשר־דבר יהוה אל־משה׃	כב	22	And when ye shall err, and not observe all these commandments, which Yehovah hath spoken unto Moses,
את כל־אשר צוה יהוה אליכם ביד־משה מן־היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃	כג	23	even all that Yehovah hath commanded you by the hand of Moses, from the day that Yehovah gave commandment, and onward throughout your generations;
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל־העדה פר בן־בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר־עזים אחד לחטת׃	כד	24	then it shall be, if it be done in error by the congregation, it being hid from their eyes, that all the congregation shall offer one young bullock for a burnt-offering, for a sweet savour unto Yehovah--with the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof, according to the ordinance--and one he-goat for a sin-offering.
וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על־שגגתם׃	כה	25	And the priest shall make atonement for all the congregation of the children of Israel, and they shall be forgiven; for it was an error, and they have brought their offering, an offering made by fire unto Yehovah, and their sin-offering before Yehovah, for their error.
ונסלח לכל־עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל־העם בשגגה׃ ס	כו	26	And all the congregation of the children of Israel shall be forgiven, and the stranger that sojourneth among them; for in respect of all the people it was done in error. {S}
ואם־נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת־שנתה לחטאת׃	כז	27	And if one person sin through error, then he shall offer a she-goat of the first year for a sin-offering.
וכפר הכהן על־הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃	כח	28	And the priest shall make atonement for the soul that erreth, when he sinneth through error, before Yehovah, to make atonement for him; and he shall be forgiven,
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃	כט	29	both he that is home-born among the children of Israel, and the stranger that sojourneth among them: ye shall have one Torah for him that doeth aught in error.
והנפש אשר־תעשה ׀ ביד רמה מן־האזרח ומן־הגר את־יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃	ל	30	But the soul that doeth aught with a high hand, whether he be home-born or a stranger, the same blasphemeth Yehovah; and that soul shall be cut off from among his people.
כי דבר־יהוה בזה ואת־מצותו הפר הכרת ׀ תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ פ	לא	31	Because he hath despised the word of Yehovah, and hath broken His commandment; that soul shall utterly be cut off, his iniquity shall be upon him. {P}
ויהיו בני־ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃	לב	32	And while the children of Israel were in the wilderness, they found a man gathering sticks upon the sabbath day.
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל־משה ואל־אהרן ואל כל־העדה׃	לג	33	And they that found him gathering sticks brought him unto Moses and Aaron, and unto all the congregation.
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה־יעשה לו׃ ס	לד	34	And they put him in ward, because it had not been declared what should be done to him. {S}
ויאמר יהוה אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה׃	לה	35	And Yehovah said unto Moses: 'The man shall surely be put to death; all the congregation shall stone him with stones without the camp.'
ויציאו אתו כל־העדה אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ	לו	36	And all the congregation brought him without the camp, and stoned him with stones, and he died, as Yehovah commanded Moses. {P}
ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃	לז	37	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת׃	לח	38	'Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them throughout their generations fringes in the corners of their garments, and that they put with the fringe of each corner a thread of blue.
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות יהוה ועשיתם אתם ולא־תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם׃	לט	39	And it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of Yehovah, and do them; and that ye go not about after your own heart and your own eyes, after which ye use to go astray;
למען תזכרו ועשיתם את־כל־מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃	מ	40	that ye may remember and do all My commandments, and be holy unto your God.
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ פ	מא	41	I am Yehovah your God, who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am Yehovah your God.' {P}

Chapter 16

ויקח קרח בן־יצהר בן־קהת בן־לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן־פלת בני ראובן׃	א	1	Now Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben, took men;
ויקמו לפני משה ואנשים מבני־ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי־שם׃	ב	2	and they rose up in face of Moses, with certain of the children of Israel, two hundred and fifty men; they were princes of the congregation, the elect men of the assembly, men of renown;
ויקהלו על־משה ועל־אהרן ויאמרו אלהם רב־לכם כי כל־העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על־קהל יהוה׃	ג	3	and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: 'Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and Yehovah is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of Yehovah?'
וישמע משה ויפל על־פניו׃	ד	4	And when Moses heard it, he fell upon his face.
וידבר אל־קרח ואל־כל־עדתו לאמר בקר וידע יהוה את־אשר־לו ואת־הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר־בו יקריב אליו׃	ה	5	And he spoke unto Korah and unto all his company, saying: 'In the morning Yehovah will show who are His, and who is holy, and will cause him to come near unto Him; even him whom He may choose will He cause to come near unto Him.
זאת עשו קחו־לכם מחתות קרח וכל־עדתו׃	ו	6	This do: take you censors, Korah, and all his company;
ותנו בהן ׀ אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר־יבחר יהוה הוא הקדוש רב־לכם בני לוי׃	ז	7	and put fire therein, and put incense upon them before Yehovah to-morrow; and it shall be that the man whom Yehovah doth choose, he shall be holy; ye take too much upon you, ye sons of Levi.'
ויאמר משה אל־קרח שמעו־נא בני לוי׃	ח	8	And Moses said unto Korah: 'Hear now, ye sons of Levi:
המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃	ט	9	is it but a small thing unto you, that the God of Israel hath separated you from the congregation of Israel, to bring you near to Himself, to do the service of the tabernacle of Yehovah, and to stand before the congregation to minister unto them;
ויקרב אתך ואת־כל־אחיך בני־לוי אתך ובקשתם גם־כהנה׃	י	10	and that He hath brought thee near, and all thy brethren the sons of Levi with thee? and will ye seek the priesthood also?
לכן אתה וכל־עדתך הנעדים על־יהוה ואהרן מה־הוא כי תלינו תלונו עליו׃	יא	11	Therefore thou and all thy company that are gathered together against Yehovah--; and as to Aaron, what is he that ye murmur against him?'
וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃	יב	12	And Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said: 'We will not come up;
המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי־תשתרר עלינו גם־השתרר׃	יג	13	is it a small thing that thou hast brought us up out of a land flowing with milk and honey, to kill us in the wilderness, but thou must needs make thyself also a prince over us?
אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן־לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃	יד	14	Moreover thou hast not brought us into a land flowing with milk and honey, nor given us inheritance of fields and vineyards; wilt thou put out the eyes of these men? we will not come up.'
ויחר למשה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם׃	יה	15	And Moses was very wroth, and said unto Yehovah: 'Respect not Thou their offering; I have not taken one ass from them, neither have I hurt one of them.'
ויאמר משה אל־קרח אתה וכל־עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃	יו	16	And Moses said unto Korah: 'Be thou and all thy congregation before Yehovah, thou, and they, and Aaron, to-morrow;
וקחו ׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃	יז	17	and take ye every man his fire-pan, and put incense upon them, and bring ye before Yehovah every man his fire-pan, two hundred and fifty fire-pans; thou also, and Aaron, each his fire-pan.'
ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃	יח	18	And they took every man his fire-pan, and put fire in them, and laid incense thereon, and stood at the door of the tent of meeting with Moses and Aaron.
ויקהל עליהם קרח את־כל־העדה אל־פתח אהל מועד וירא כבוד־יהוה אל־כל־העדה׃ פ	יט	19	And Korah assembled all the congregation against them unto the door of the tent of meeting; and the glory of Yehovah appeared unto all the congregation. {S}
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃	כ	20	And Yehovah spoke unto Moses and unto Aaron, saying:
הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃	כא	21	'Separate yourselves from among this congregation, that I may consume them in a moment.'
ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשר האיש אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף׃ פ	כב	22	And they fell upon their faces, and said: 'O God, the God of the spirits of all flesh, shall one man sin, and wilt Thou be wroth with all the congregation?' {S}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	כג	23	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־העדה לאמר העלו מסביב למשכן־קרח דתן ואבירם׃	כד	24	'Speak unto the congregation, saying: Get you up from about the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram.'
ויקם משה וילך אל־דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃	כה	25	And Moses rose up and went unto Dathan and Abiram; and the elders of Israel followed him.
וידבר אל־העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל־תגעו בכל־אשר להם פן־תספו בכל־חטאתם׃	כו	26	And he spoke unto the congregation, saying: 'Depart, I pray you, from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest ye be swept away in all their sins.'
ויעלו מעל משכן־קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃	כז	27	So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones.
ויאמר משה בזאת תדעון כי־יהוה שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי׃	כח	28	And Moses said: 'Hereby ye shall know that Yehovah hath sent me to do all these works, and that I have not done them of mine own mind.
אם־כמות כל־האדם ימתון אלה ופקדת כל־האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃	כט	29	If these men die the common death of all men, and be visited after the visitation of all men, then Yehovah hath not sent Me.
ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את־יהוה׃	ל	30	But if Yehovah make a new thing, and the ground open her mouth, and swallow them up, with all that appertain unto them, and they go down alive into the pit, then ye shall understand that these men have despised Yehovah.'
ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃	לא	31	And it came to pass, as he made an end of speaking all these words, that the ground did cleave asunder that was under them.
ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשר לקרח ואת כל־הרכוש׃	לב	32	And the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and all the men that appertained unto Korah, and all their goods.
וירדו הם וכל־אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃	לג	33	So they, and all that appertained to them, went down alive into the pit; and the earth closed upon them, and they perished from among the assembly.
וכל־ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן־תבלענו הארץ׃	לד	34	And all Israel that were round about them fled at the cry of them; for they said: 'Lest the earth swallow us up.'
ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ פ	לה	35	And fire came forth from Yehovah, and devoured the two hundred and fifty men that offered the incense. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 17

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃	ב	2	'Speak unto Eleazar the son of Aaron the priest, that he take up the fire-pans out of the burning, and scatter thou the fire yonder; for they are become holy;
את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃	ג	3	even the fire-pans of these men who have sinned at the cost of their lives, and let them be made beaten plates for a covering of the altar--for they are become holy, because they were offered before Yehovah--that they may be a sign unto the children of Israel.'
ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃	ד	4	And Eleazar the priest took the brazen fire-pans, which they that were burnt had offered; and they beat them out for a covering of the altar,
זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־משה לו׃	ה	5	to be a memorial unto the children of Israel, to the end that no common man, that is not of the seed of Aaron, draw near to burn incense before Yehovah; that he fare not as Korah, and as his company; as Yehovah spoke unto him by the hand of Moses. {P}
וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃	ו	6	But on the morrow all the congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron, saying: 'Ye have killed the people of Yehovah.'
ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃	ז	7	And it came to pass, when the congregation was assembled against Moses and against Aaron, that they looked toward the tent of meeting; and, behold, the cloud covered it, and the glory of Yehovah appeared.
ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ פ	ח	8	And Moses and Aaron came to the front of the tent of meeting. {S}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	ט	9	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃	י	10	'Get you up from among this congregation, that I may consume them in a moment.' And they fell upon their faces.
ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃	יא	11	And Moses said unto Aaron: 'Take thy fire-pan, and put fire therein from off the altar, and lay incense thereon, and carry it quickly unto the congregation, and make atonement for them; for there is wrath gone out from Yehovah: the plague is begun.'
ויקח אהרן כאשר ׀ דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃	יב	12	And Aaron took as Moses spoke, and ran into the midst of the assembly; and, behold, the plague was begun among the people; and he put on the incense, and made atonement for the people.
ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃	יג	13	And he stood between the dead and the living; and the plague was stayed.
ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃	יד	14	Now they that died by the plague were fourteen thousand and seven hundred, besides them that died about the matter of Korah.
וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ פ	יה	15	And Aaron returned unto Moses unto the door of the tent of meeting, and the plague was stayed. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	יו	16	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר ׀ אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו׃	יז	17	'Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers' house, of all their princes according to their fathers' houses, twelve rods; thou shalt write every man's name upon his rod.
ואת שם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃	יח	18	And thou shalt write Aaron's name upon the rod of Levi, for there shall be one rod for the head of their fathers' houses.
והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃	יט	19	And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you.
והיה האיש אשר אבחר־בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את־תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃	כ	20	And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his rod shall bud; and I will make to cease from Me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.'
וידבר משה אל־בני ישראל ויתנו אליו ׀ כל־נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃	כא	21	And Moses spoke unto the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers' houses, even twelve rods; and the rod of Aaron was among their rods.
וינח משה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃	כב	22	And Moses laid up the rods before Yehovah in the tent of the testimony.
ויהי ממחרת ויבא משה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃	כג	23	And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bore ripe almonds.
ויצא משה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ ס	כד	24	And Moses brought out all the rods from before Yehovah unto all the children of Israel; and they looked, and took every man his rod. {P}
ויאמר יהוה אל־משה השב את־מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃	כה	25	And Yehovah said unto Moses: 'Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept there, for a token against the rebellious children; that there may be made an end of their murmurings against Me, that they die not.'
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס	כו	26	Thus did Moses; as Yehovah commanded him, so did he. {P}
ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃	כז	27	And the children of Israel spoke unto Moses, saying: 'Behold, we perish, we are undone, we are all undone.
כל הקרב ׀ הקרב אל־משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ ס	כח	28	Every one that cometh near, that cometh near unto the tabernacle of Yehovah, is to die; shall we wholly perish?' {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 18

ויאמר יהוה אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשאו את־עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את־עון כהנתכם׃	א	1	And Yehovah said unto Aaron: 'Thou and thy sons and thy fathers' house with thee shall bear the iniquity of the sanctuary; and thou and thy sons with thee shall bear the iniquity of your priesthood.
וגם את־אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃	ב	2	And thy brethren also, the tribe of Levi, the tribe of thy father, bring thou near with thee, that they may be joined unto thee, and minister unto thee, thou and thy sons with thee being before the tent of the testimony.
ושמרו משמרתך ומשמרת כל־האהל אך אל־כלי הקדש ואל־המזבח לא יקרבו ולא־ימתו גם־הם גם־אתם׃	ג	3	And they shall keep thy charge, and the charge of all the Tent; only they shall not come nigh unto the holy furniture and unto the altar, that they die not, neither they, nor ye.
ונלוו עליך ושמרו את־משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא־יקרב אליכם׃	ד	4	And they shall be joined unto thee, and keep the charge of the tent of meeting, whatsoever the service of the Tent may be; but a common man shall not draw nigh unto you.
ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא־יהיה עוד קצף על־בני ישראל׃	ה	5	And ye shall keep the charge of the holy things, and the charge of the altar, that there be wrath no more upon the children of Israel.
ואני הנה לקחתי את־אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את־עבדת אהל מועד׃	ו	6	And I, behold, I have taken your brethren the Levites from among the children of Israel; for you they are given as a gift unto Yehovah, to do the service of the tent of meeting.
ואתה ובניך אתך תשמרו את־כהנתכם לכל־דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את־כהנתכם והזר הקרב יומת׃ ס	ז	7	And thou and thy sons with thee shall keep your priesthood in everything that pertaineth to the altar, and to that within the veil; and ye shall serve; I give you the priesthood as a service of gift; and the common man that draweth nigh shall be put to death.' {P}
וידבר יהוה אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משמרת תרומתי לכל־קדשי בני־ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק־עולם׃	ח	8	And Yehovah spoke unto Aaron: 'And I, behold, I have given thee the charge of My heave-offerings; even of all the hallowed things of the children of Israel unto thee have I given them for a consecrated portion, and to thy sons, as a due for ever.
זה־יהיה לך מקדש הקדשים מן־האש כל־קרבנם לכל־מנחתם ולכל־חטאתם ולכל־אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃	ט	9	This shall be thine of the most holy things, reserved from the fire: every offering of theirs, even every meal-offering of theirs, and every sin-offering of theirs, and every guilt-offering of theirs, which they may render unto Me, shall be most holy for thee and for thy sons.
בקדש הקדשים תאכלנו כל־זכר יאכל אתו קדש יהיה־לך׃	י	10	In a most holy place shalt thou eat thereof; every male may eat thereof; it shall be holy unto thee.
וזה־לך תרומת מתנם לכל־תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם כל־טהור בביתך יאכל אתו׃	יא	11	And this is thine: the heave-offering of their gift, even all the wave-offerings of the children of Israel; I have given them unto thee, and to thy sons and to thy daughters with thee, as a due for ever; every one that is clean in thy house may eat thereof.
כל חלב יצהר וכל־חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר־יתנו ליהוה לך נתתים׃	יב	12	All the best of the oil, and all the best of the wine, and of the corn, the first part of them which they give unto Yehovah, to thee have I given them.
בכורי כל־אשר בארצם אשר־יביאו ליהוה לך יהיה כל־טהור בביתך יאכלנו׃	יג	13	The first-ripe fruits of all that is in their land, which they bring unto Yehovah, shall be thine; every one that is clean in thy house may eat thereof.
כל־חרם בישראל לך יהיה׃	יד	14	Every thing devoted in Israel shall be thine.
כל־פטר רחם לכל־בשר אשר־יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה־לך אך ׀ פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור־הבהמה הטמאה תפדה׃	יה	15	Every thing that openeth the womb, of all flesh which they offer unto Yehovah, both of man and beast, shall be thine; howbeit the first-born of man shalt thou surely redeem, and the firstling of unclean beasts shalt thou redeem.
ופדויו מבן־חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃	יו	16	And their redemption-money--from a month old shalt thou redeem them--shall be, according to thy valuation, five shekels of silver, after the shekel of the sanctuary--the same is twenty gerahs.
אך בכור־שור או־בכור כשב או־בכור עז לא תפדה קדש הם את־דמם תזרק על־המזבח ואת־חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃	יז	17	But the firstling of an ox, or the firstling of a sheep, or the firstling of a goat, thou shalt not redeem; they are holy: thou shalt dash their blood against the altar, and shalt make their fat smoke for an offering made by fire, for a sweet savour unto Yehovah.
ובשרם יהיה־לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃	יח	18	And the flesh of them shall be thine, as the wave-breast and as the right thigh, it shall be thine.
כל ׀ תרומת הקדשים אשר ירימו בני־ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃	יט	19	All the heave-offerings of the holy things, which the children of Israel offer unto Yehovah, have I given thee, and thy sons and thy daughters with thee, as a due for ever; it is an everlasting covenant of salt before Yehovah unto thee and to thy seed with thee.'
ויאמר יהוה אל־אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא־יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃ ס	כ	20	And Yehovah said unto Aaron: 'Thou shalt have no inheritance in their land, neither shalt thou have any portion among them; I am thy portion and thine inheritance among the children of Israel. {S}
ולבני לוי הנה נתתי כל־מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר־הם עבדים את־עבדת אהל מועד׃	כא	21	And unto the children of Levi, behold, I have given all the tithe in Israel for an inheritance, in return for their service which they serve, even the service of the tent of meeting.
ולא־יקרבו עוד בני ישראל אל־אהל מועד לשאת חטא למות׃	כב	22	And henceforth the children of Israel shall not come nigh the tent of meeting, lest they bear sin, and die.
ועבד הלוי הוא את־עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃	כג	23	But the Levites alone shall do the service of the tent of meeting, and they shall bear their iniquity; it shall be a statute for ever throughout your generations, and among the children of Israel they shall have no inheritance.
כי את־מעשר בני־ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על־כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ פ	כד	24	For the tithe of the children of Israel, which they set apart as a gift unto Yehovah, I have given to the Levites for an inheritance; therefore I have said unto them: Among the children of Israel they shall have no inheritance.' {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	כה	25	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
ואל־הלוים תדבר ואמרת אלהם כי־תקחו מאת בני־ישראל את־המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן־המעשר׃	כו	26	'Moreover thou shalt speak unto the Levites, and say unto them: When ye take of the children of Israel the tithe which I have given you from them for your inheritance, then ye shall set apart of it a gift for Yehovah, even a tithe of the tithe.
ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן־הגרן וכמלאה מן־היקב׃	כז	27	And the gift which ye set apart shall be reckoned unto you, as though it were the corn of the threshing-floor, and as the fulness of the wine-press.
כן תרימו גם־אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את־תרומת יהוה לאהרן הכהן׃	כח	28	Thus ye also shall set apart a gift unto Yehovah of all your tithes, which ye receive of the children of Israel; and thereof ye shall give the gift which is set apart unto Yehovah to Aaron the priest.
מכל מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יהוה מכל־חלבו את־מקדשו ממנו׃	כט	29	Out of all that is given you ye shall set apart all of that which is due unto Yehovah, of all the best thereof, even the hallowed part thereof out of it.
ואמרת אלהם בהרימכם את־חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃	ל	30	Therefore thou shalt say unto them: When ye set apart the best thereof from it, then it shall be counted unto the Levites as the increase of the threshing-floor, and as the increase of the wine-press.
ואכלתם אתו בכל־מקום אתם וביתכם כי־שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃	לא	31	And ye may eat it in every place, ye and your households; for it is your reward in return for your service in the tent of meeting.
ולא־תשאו עליו חטא בהרימכם את־חלבו ממנו ואת־קדשי בני־ישראל לא תחללו ולא תמותו׃ פ	לב	32	And ye shall bear no sin by reason of it, seeing that ye have set apart from it the best thereof; and ye shall not profane the holy things of the children of Israel, that ye die not.' {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 19

וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses and unto Aaron, saying:
זאת חקת התורה אשר־צוה יהוה לאמר דבר ׀ אל־בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין־בה מום אשר לא־עלה עליה על׃	ב	2	This is the statute of the Torah which Yehovah hath commanded, saying: Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came yoke.
ונתתם אתה אל־אלעזר הכהן והוציא אתה אל־מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃	ג	3	And ye shall give her unto Eleazar the priest, and she shall be brought forth without the camp, and she shall be slain before his face.
ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שבע פעמים׃	ד	4	And Eleazar the priest shall take of her blood with his finger, and sprinkle of her blood toward the front of the tent of meeting seven times.
ושרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשרה ואת־דמה על־פרשה ישרף׃	ה	5	And the heifer shall be burnt in his sight; her skin, and her flesh, and her blood, with her dung, shall be burnt.
ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל־תוך שרפת הפרה׃	ו	6	And the priest shall take cedar-wood, and hyssop, and scarlet, and cast it into the midst of the burning of the heifer.
וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל־המחנה וטמא הכהן עד־הערב׃	ז	7	Then the priest shall wash his clothes, and he shall bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp, and the priest shall be unclean until the even.
והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד־הערב׃	ח	8	And he that burneth her shall wash his clothes in water, and bathe his flesh in water, and shall be unclean until the even.
ואסף ׀ איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃	ט	9	And a man that is clean shall gather up the ashes of the heifer, and lay them up without the camp in a clean place, and it shall be kept for the congregation of the children of Israel for a water of sprinkling; it is a purification from sin.
וכבס האסף את־אפר הפרה את־בגדיו וטמא עד־הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃	י	10	And he that gathereth the ashes of the heifer shall wash his clothes, and be unclean until the even; and it shall be unto the children of Israel, and unto the stranger that sojourneth among them, for a statute for ever.
הנגע במת לכל־נפש אדם וטמא שבעת ימים׃	יא	11	He that toucheth the dead, even any man's dead body, shall be unclean seven days;
הוא יתחטא־בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃	יב	12	the same shall purify himself therewith on the third day and on the seventh day, and he shall be clean; but if he purify not himself the third day and the seventh day, he shall not be clean.
כל־הנגע במת בנפש האדם אשר־ימות ולא יתחטא את־משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃	יג	13	Whosoever toucheth the dead, even the body of any man that is dead, and purifieth not himself--he hath defiled the tabernacle of Yehovah--that soul shall be cut off from Israel; because the water of sprinkling was not dashed against him, he shall be unclean; his uncleanness is yet upon him.
זאת התורה אדם כי־ימות באהל כל־הבא אל־האהל וכל־אשר באהל יטמא שבעת ימים׃	יד	14	This is the Torah: when a man dieth in a tent, every one that cometh into the tent, and every thing that is in the tent, shall be unclean seven days.
וכל כלי פתוח אשר אין־צמיד פתיל עליו טמא הוא׃	יה	15	And every open vessel, which hath no covering close-bound upon it, is unclean.
וכל אשר־יגע על־פני השדה בחלל־חרב או במת או־בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃	יו	16	And whosoever in the open field toucheth one that is slain with a sword, or one that dieth of himself, or a bone of a man, or a grave, shall be unclean seven days.
ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל־כלי׃	יז	17	And for the unclean they shall take of the ashes of the burning of the purification from sin, and running water shall be put thereto in a vessel.
ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על־האהל ועל־כל־הכלים ועל־הנפשות אשר היו־שם ועל־הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃	יח	18	And a clean person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there, and upon him that touched the bone, or the slain, or the dead, or the grave.
והזה הטהר על־הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃	יט	19	And the clean person shall sprinkle upon the unclean on the third day, and on the seventh day; and on the seventh day he shall purify him; and he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and shall be clean at even.
ואיש אשר־יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את־מקדש יהוה טמא מי נדה לא־זרק עליו טמא הוא׃	כ	20	But the man that shall be unclean, and shall not purify himself, that soul shall be cut off from the midst of the assembly, because he hath defiled the sanctuary of Yehovah; the water of sprinkling hath not been dashed against him: he is unclean.
והיתה להם לחקת עולם ומזה מי־הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד־הערב׃	כא	21	And it shall be a perpetual statute unto them; and he that sprinkleth the water of sprinkling shall wash his clothes; and he that toucheth the water of sprinkling shall be unclean until even.
וכל אשר־יגע־בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד־הערב׃ פ	כב	22	And whatsoever the unclean person toucheth shall be unclean; and the soul that toucheth him shall be unclean until even. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 20

ויבאו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃	א	1	And the children of Israel, even the whole congregation, came into the wilderness of Zin in the first month; and the people abode in Kadesh; and Miriam died there, and was buried there.
ולא־היה מים לעדה ויקהלו על־משה ועל־אהרן׃	ב	2	And there was no water for the congregation; and they assembled themselves together against Moses and against Aaron.
וירב העם עם־משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃	ג	3	And the people strove with Moses, and spoke, saying: 'Would that we had perished when our brethren perished before Yehovah!
ולמה הבאתם את־קהל יהוה אל־המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃	ד	4	And why have ye brought the assembly of Yehovah into this wilderness, to die there, we and our cattle?
ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל־המקום הרע הזה לא ׀ מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃	ה	5	And wherefore have ye made us to come up out of Egypt, to bring us in unto this evil place? it is no place of seed, or of figs, or of vines, or of pomegranates; neither is there any water to drink.'
ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל־פתח אהל מועד ויפלו על־פניהם וירא כבוד־יהוה אליהם׃ פ	ו	6	And Moses and Aaron went from the presence of the assembly unto the door of the tent of meeting, and fell upon their faces; and the glory of Yehovah appeared unto them. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	ז	7	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
קח את־המטה והקהל את־העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל־הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן־הסלע והשקית את־העדה ואת־בעירם׃	ח	8	'Take the rod, and assemble the congregation, thou, and Aaron thy brother, and speak ye unto the rock before their eyes, that it give forth its water; and thou shalt bring forth to them water out of the rock; so thou shalt give the congregation and their cattle drink.'
ויקח משה את־המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃	ט	9	And Moses took the rod from before Yehovah, as He commanded him.
ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים׃	י	10	And Moses and Aaron gathered the assembly together before the rock, and he said unto them: 'Hear now, ye rebels; are we to bring you forth water out of this rock?'
וירם משה את־ידו ויך את־הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃ ס	יא	11	And Moses lifted up his hand, and smote the rock with his rod twice; and water came forth abundantly, and the congregation drank, and their cattle. {S}
ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן יען לא־האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את־הקהל הזה אל־הארץ אשר־נתתי להם׃	יב	12	And Yehovah said unto Moses and Aaron: 'Because ye believed not in Me, to sanctify Me in the eyes of the children of Israel, therefore ye shall not bring this assembly into the land which I have given them.'
המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה ויקדש בם׃ ס	יג	13	These are the waters of Meribah, where the children of Israel strove with Yehovah, and He was sanctified in them. {S}
וישלח משה מלאכים מקדש אל־מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאתנו׃	יד	14	And Moses sent messengers from Kadesh unto the king of Edom: 'Thus saith thy brother Israel: Thou knowest all the travail that hath befallen us;
וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃	יה	15	how our fathers went down into Egypt, and we dwelt in Egypt a long time; and the Egyptians dealt ill with us, and our fathers;
ונצעק אל־יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃	יו	16	and when we cried unto Yehovah, He heard our voice, and sent an angel, and brought us forth out of Egypt; and, behold, we are in Kadesh, a city in the uttermost of thy border.
נעברה־נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר־נעבר גבולך׃	יז	17	Let us pass, I pray thee, through thy land; we will not pass through field or through vineyard, neither will we drink of the water of the wells; we will go along the king's highway, we will not turn aside to the right hand nor to the left, until we have passed thy border.'
ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן־בחרב אצא לקראתך׃	יח	18	And Edom said unto him: 'Thou shalt not pass through me, lest I come out with the sword against thee.'
ויאמרו אליו בני־ישראל במסלה נעלה ואם־מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין־דבר ברגלי אעברה׃	יט	19	And the children of Israel said unto him: 'We will go up by the highway; and if we drink of thy water, I and my cattle, then will I give the price thereof; let me only pass through on my feet; there is no hurt.'
ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃	כ	20	And he said: 'Thou shalt not pass through.' And Edom came out against him with much people, and with a strong hand.
וימאן ׀ אדום נתן את־ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃ פ	כא	21	Thus Edom refused to give Israel passage through his border; wherefore Israel turned away from him. {P}
ויסעו מקדש ויבאו בני־ישראל כל־העדה הר ההר׃	כב	22	And they journeyed from Kadesh; and the children of Israel, even the whole congregation, came unto mount Hor.
ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בהר ההר על־גבול ארץ־אדום לאמר׃	כג	23	And Yehovah spoke unto Moses and Aaron in mount Hor, by the border of the land of Edom, saying:
יאסף אהרן אל־עמיו כי לא יבא אל־הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר־מריתם את־פי למי מריבה׃	כד	24	'Aaron shall be gathered unto his people; for he shall not enter into the land which I have given unto the children of Israel, because ye rebelled against My word at the waters of Meribah.
קח את־אהרן ואת־אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃	כה	25	Take Aaron and Eleazar his son, and bring them up unto mount Hor.
והפשט את־אהרן את־בגדיו והלבשתם את־אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃	כו	26	And strip Aaron of his garments, and put them upon Eleazar his son; and Aaron shall be gathered unto his people, and shall die there.'
ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל־הר ההר לעיני כל־העדה׃	כז	27	And Moses did as Yehovah commanded; and they went up into mount Hor in the sight of all the congregation.
ויפשט משה את־אהרן את־בגדיו וילבש אתם את־אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן־ההר׃	כח	28	And Moses stripped Aaron of his garments, and put them upon Eleazar his son; and Aaron died there in the top of the mount; and Moses and Eleazar came down from the mount.
ויראו כל־העדה כי גוע אהרן ויבכו את־אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃ ס	כט	29	And when all the congregation saw that Aaron was dead, they wept for Aaron thirty days, even all the house of Israel. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
c	We read one or more accents in L differently than BHS. Often this notation indicates a typographical error in BHS.

Chapter 21

וישמע הכנעני מלך־ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ׀ ממנו שבי׃	א	1	And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel, and took some of them captive.
וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם־נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את־עריהם׃	ב	2	And Israel vowed a vow unto Yehovah, and said: 'If Thou wilt indeed deliver this people into my hand, then I will utterly destroy their cities.'
וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את־הכנעני ויחרם אתהם ואת־עריהם ויקרא שם־המקום חרמה׃ פ	ג	3	And Yehovah hearkened to the voice of Israel, and delivered up the Canaanites; and they utterly destroyed them and their cities; and the name of the place was called Hormah. {P}
ויסעו מהר ההר דרך ים־סוף לסבב את־ארץ אדום ותקצר נפש־העם בדרך׃	ד	4	And they journeyed from mount Hor by the way to the Red Sea, to compass the land of Edom; and the soul of the people became impatient because of the way.
וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃	ה	5	And the people spoke against God, and against Moses: 'Wherefore have ye brought us up out of Egypt to die in the wilderness? for there is no bread, and there is no water; and our soul loatheth this light bread.'
וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם וימת עם־רב מישראל׃	ו	6	And Yehovah sent fiery serpents among the people, and they bit the people; and much people of Israel died.
ויבא העם אל־משה ויאמרו חטאנו כי־דברנו ביהוה ובך התפלל אל־יהוה ויסר מעלינו את־הנחש ויתפלל משה בעד העם׃	ז	7	And the people came to Moses, and said: 'We have sinned, because we have spoken against Yehovah, and against thee; pray unto Yehovah, that He take away the serpents from us.' And Moses prayed for the people.
ויאמר יהוה אל־משה עשה לך שרף ושים אתו על־נס והיה כל־הנשוך וראה אתו וחי׃	ח	8	And Yehovah said unto Moses: 'Make thee a fiery serpent, and set it upon a pole; and it shall come to pass, that every one that is bitten, when he seeth it, shall live.'
ויעש משה נחש נחשת וישמהו על־הנס והיה אם־נשך הנחש את־איש והביט אל־נחש הנחשת וחי׃	ט	9	And Moses made a serpent of brass, and set it upon the pole; and it came to pass, that if a serpent had bitten any man, when he looked unto the serpent of brass, he lived.
ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃	י	10	And the children of Israel journeyed, and pitched in Oboth.
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על־פני מואב ממזרח השמש׃	יא	11	And they journeyed from Oboth, and pitched at Ije-abarim, in the wilderness which is in front of Moab, toward the sun-rising.
משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃	יב	12	From thence they journeyed, and pitched in the valley of Zered.
משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃	יג	13	From thence they journeyed, and pitched on the other side of the Arnon, which is in the wilderness, that cometh out of the border of the Amorites.--For Arnon is the border of Moab, between Moab and the Amorites;
על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון׃	יד	14	wherefore it is said in the book of the Wars of Yehovah: Vaheb in Suphah, and the valleys of Arnon,
ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃	יה	15	And the slope of the valleys that inclineth toward the seat of Ar, and leaneth upon the border of Moab.--
ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את־העם ואתנה להם מים׃ ס	יו	16	And from thence to Beer; that is the well whereof Yehovah said unto Moses: 'Gather the people together, and I will give them water.' {S}
אז ישיר ישראל את־השירה הזאת עלי באר ענו־לה׃	יז	17	Then sang Israel this song: Spring up, O well--sing ye unto it--
באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃	יח	18	The well, which the princes digged, which the nobles of the people delved, with the sceptre, and with their staves. And from the wilderness to Mattanah;
וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃	יט	19	and from Mattanah to Nahaliel; and from Nahaliel to Bamoth;
ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על־פני הישימן׃ פ	כ	20	and from Bamoth to the valley that is in the field of Moab, by the top of Pisgah, which looketh down upon the desert. {P}
וישלח ישראל מלאכים אל־סיחן מלך־האמרי לאמר׃	כא	21	And Israel sent messengers unto Sihon king of the Amorites, saying:
אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר־נעבר גבלך׃	כב	22	'Let me pass through thy land; we will not turn aside into field, or into vineyard; we will not drink of the water of the wells; we will go by the king's highway, until we have passed thy border.'
ולא־נתן סיחן את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את־כל־עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃	כג	23	And Sihon would not suffer Israel to pass through his border; but Sihon gathered all his people together, and went out against Israel into the wilderness, and came to Jahaz; and he fought against Israel.
ויכהו ישראל לפי־חרב ויירש את־ארצו מארנן עד־יבק עד־בני עמון כי עז גבול בני עמון׃	כד	24	And Israel smote him with the edge of the sword, and possessed his land from the Arnon unto the Jabbok, even unto the children of Ammon; for the border of the children of Ammon was strong.
ויקח ישראל את כל־הערים האלה וישב ישראל בכל־ערי האמרי בחשבון ובכל־בנתיה׃	כה	25	And Israel took all these cities; and Israel dwelt in all the cities of the Amorites, in Heshbon, and in all the towns thereof.
כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את־כל־ארצו מידו עד־ארנן׃	כו	26	For Heshbon was the city of Sihon the king of the Amorites, who had fought against the former king of Moab, and taken all his land out of his hand, even unto the Arnon.
על־כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃	כז	27	Wherefore they that speak in parables say: Come ye to Heshbon! let the city of Sihon be built and established!
כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃	כח	28	For a fire is gone out of Heshbon, a flame from the city of Sihon; it hath devoured Ar of Moab, the lords of the high places of Arnon.
אוי־לך מואב אבדת עם־כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃	כט	29	Woe to thee, Moab! thou art undone, O people of Chemosh; he hath given his sons as fugitives, and his daughters into captivity, unto Sihon king of the Amorites.
ונירם אבד חשבון עד־דיבון ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא׃	ל	30	We have shot at them--Heshbon is perished--even unto Dibon, and we have laid waste even unto Nophah, which reacheth unto Medeba.
וישב ישראל בארץ האמרי׃	לא	31	Thus Israel dwelt in the land of the Amorites.
וישלח משה לרגל את־יעזר וילכדו בנתיה ויורש ויירש את־האמרי אשר־שם׃	לב	32	And Moses sent to spy out Jazer, and they took the towns thereof, and drove out the Amorites that were there.
ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתם הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃	לג	33	And they turned and went up by the way of Bashan; and Og the king of Bashan went out against them, he and all his people, to battle at Edrei.
ויאמר יהוה אל־משה אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃	לד	34	And Yehovah said unto Moses: 'Fear him not; for I have delivered him into thy hand, and all his people, and his land; and thou shalt do to him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon.'
ויכו אתו ואת־בניו ואת־כל־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד ויירשו את־ארצו׃	לה	35	So they smote him, and his sons, and all his people, until there was none left him remaining; and they possessed his land.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.
4	Puncta extraordinaria -- a ׄ is used to mark such marks in the text when they are above the line and a ׅ when they are below the line.

Chapter 22

ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ ס	א	1	And the children of Israel journeyed, and pitched in the plains of Moab beyond the Jordan at Jericho. {S}
וירא בלק בן־צפור את כל־אשר־עשה ישראל לאמרי׃	ב	2	And Balak the son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites.
ויגר מואב מפני העם מאד כי רב־הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃	ג	3	And Moab was sore afraid of the people, because they were many; and Moab was overcome with dread because of the children of Israel.
ויאמר מואב אל־זקני מדין עתה ילחכו הקהל את־כל־סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן־צפור מלך למואב בעת ההוא׃	ד	4	And Moab said unto the elders of Midian: 'Now will this multitude lick up all that is round about us, as the ox licketh up the grass of the field.'--And Balak the son of Zippor was king of Moab at that time.--
וישלח מלאכים אל־בלעם בן־בעור פתורה אשר על־הנהר ארץ בני־עמו לקרא־לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את־עין הארץ והוא ישב ממלי׃	ה	5	And he sent messengers unto Bilaam the son of Beor, to Pethor, which is by the River, to the land of the children of his people, to call him, saying: 'Behold, there is a people come out from Egypt; behold, they cover the face of the earth, and they abide over against me.
ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־בו ואגרשנו מן־הארץ כי ידעתי את אשר־תברך מברך ואשר תאר יואר׃	ו	6	Come now therefore, I pray thee, curse me this people; for they are too mighty for me; peradventure I shall prevail, that we may smite them, and that I may drive them out of the land; for I know that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed.'
וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל־בלעם וידברו אליו דברי בלק׃	ז	7	And the elders of Moab and the elders of Midian departed with the rewards of divination in their hand; and they came unto Bilaam, and spoke unto him the words of Balak.
ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי־מואב עם־בלעם׃	ח	8	And he said unto them: 'Lodge here this night, and I will bring you back word, as Yehovah may speak unto me'; and the princes of Moab abode with Bilaam.
ויבא אלהים אל־בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃	ט	9	And God came unto Bilaam, and said: 'What men are these with thee?'
ויאמר בלעם אל־האלהים בלק בן־צפר מלך מואב שלח אלי׃	י	10	And Bilaam said unto God: 'Balak the son of Zippor, king of Moab, hath sent unto me [saying]:
הנה העם היצא ממצרים ויכס את־עין הארץ עתה לכה קבה־לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃	יא	11	Behold the people that is come out of Egypt, it covereth the face of the earth; now, come curse me them; peradventure I shall be able to fight against them, and shall drive them out.'
ויאמר אלהים אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ברוך הוא׃	יב	12	And God said unto Bilaam: 'Thou shalt not go with them; thou shalt not curse the people; for they are blessed.'
ויקם בלעם בבקר ויאמר אל־שרי בלק לכו אל־ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃	יג	13	And Bilaam rose up in the morning, and said unto the princes of Balak: 'Get you into your land; for Yehovah refuseth to give me leave to go with you.'
ויקומו שרי מואב ויבאו אל־בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃	יד	14	And the princes of Moab rose up, and they went unto Balak, and said: 'Bilaam refuseth to come with us.'
ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃	יה	15	And Balak sent yet again princes, more, and more honourable than they.
ויבאו אל־בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן־צפור אל־נא תמנע מהלך אלי׃	יו	16	And they came to Bilaam, and said to him: 'Thus saith Balak the son of Zippor: Let nothing, I pray thee, hinder thee from coming unto me;
כי־כבד אכבדך מאד וכל אשר־תאמר אלי אעשה ולכה־נא קבה־לי את העם הזה׃	יז	17	for I will promote thee unto very great honour, and whatsoever thou sayest unto me I will do; come therefore, I pray thee, curse me this people.'
ויען בלעם ויאמר אל־עבדי בלק אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃	יח	18	And Bilaam answered and said unto the servants of Balak: 'If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of Yehovah my God, to do any thing, small or great.
ועתה שבו נא בזה גם־אתם הלילה ואדעה מה־יסף יהוה דבר עמי׃	יט	19	Now therefore, I pray you, tarry ye also here this night, that I may know what Yehovah will speak unto me more.'
ויבא אלהים ׀ אל־בלעם לילה ויאמר לו אם־לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את־הדבר אשר־אדבר אליך אתו תעשה׃	כ	20	And God came unto Bilaam at night, and said unto him: 'If the men are come to call thee, rise up, go with them; but only the word which I speak unto thee, that shalt thou do.'
ויקם בלעם בבקר ויחבש את־אתנו וילך עם־שרי מואב׃	כא	21	And Bilaam rose up in the morning, and saddled his ass, and went with the princes of Moab.
ויחר־אף אלהים כי־הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על־אתנו ושני נעריו עמו׃	כב	22	And God's anger was kindled because he went; and the angel of Yehovah placed himself in the way for an adversary against him.--Now he was riding upon his ass, and his two servants were with him.--
ותרא האתון את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן־הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את־האתון להטתה הדרך׃	כג	23	And the ass saw the angel of Yehovah standing in the way, with his sword drawn in his hand; and the ass turned aside out of the way, and went into the field; and Bilaam smote the ass, to turn her into the way.
ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃	כד	24	Then the angel of Yehovah stood in a hollow way between the vineyards, a fence being on this side, and a fence on that side.
ותרא האתון את־מלאך יהוה ותלחץ אל־הקיר ותלחץ את־רגל בלעם אל־הקיר ויסף להכתה׃	כה	25	And the ass saw the angel of Yehovah, and she thrust herself unto the wall, and crushed Bilaam's foot against the wall; and he smote her again.
ויוסף מלאך־יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין־דרך לנטות ימין ושמאול׃	כו	26	And the angel of Yehovah went further, and stood in a narrow place, where was no way to turn either to the right hand or to the left.
ותרא האתון את־מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר־אף בלעם ויך את־האתון במקל׃	כז	27	And the ass saw the angel of Yehovah, and she lay down under Bilaam; and Bilaam's anger was kindled, and he smote the ass with his staff.
ויפתח יהוה את־פי האתון ותאמר לבלעם מה־עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃	כח	28	And Yehovah opened the mouth of the ass, and she said unto Bilaam: 'What have I done unto thee, that thou hast smitten me these three times?'
ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש־חרב בידי כי עתה הרגתיך׃	כט	29	And Bilaam said unto the ass: 'Because thou hast mocked me; I would there were a sword in my hand, for now I had killed thee.'
ותאמר האתון אל־בלעם הלוא אנכי אתנך אשר־רכבת עלי מעודך עד־היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃	ל	30	And the ass said unto Bilaam: 'Am not I thine ass, upon which thou hast ridden all thy life long unto this day? was I ever wont to do so unto thee?' And he said: 'Nay.'
ויגל יהוה את־עיני בלעם וירא את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃	לא	31	Then Yehovah opened the eyes of Bilaam, and he saw the angel of Yehovah standing in the way, with his sword drawn in his hand; and he bowed his head, and fell on his face.
ויאמר אליו מלאך יהוה על־מה הכית את־אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי־ירט הדרך לנגדי׃	לב	32	And the angel of Yehovah said unto him: 'Wherefore hast thou smitten thine ass these three times? behold, I am come forth for an adversary, because thy way is contrary unto me;
ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם־אתכה הרגתי ואותה החייתי׃	לג	33	and the ass saw me, and turned aside before me these three times; unless she had turned aside from me, surely now I had even slain thee, and saved her alive.'
ויאמר בלעם אל־מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם־רע בעיניך אשובה לי׃	לד	34	And Bilaam said unto the angel of Yehovah: 'I have sinned; for I knew not that thou stoodest in the way against me; now therefore, if it displease thee, I will get me back.'
ויאמר מלאך יהוה אל־בלעם לך עם־האנשים ואפס את־הדבר אשר־אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם־שרי בלק׃	לה	35	And the angel of Yehovah said unto Bilaam: 'Go with the men; but only the word that I shall speak unto thee, that thou shalt speak.' So Bilaam went with the princes of Balak.
וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל־עיר מואב אשר על־גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃	לו	36	And when Balak heard that Bilaam was come, he went out to meet him unto Ir-moab, which is on the border of Arnon, which is in the utmost part of the border.
ויאמר בלק אל־בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא־לך למה לא־הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃	לז	37	And Balak said unto Bilaam: 'Did I not earnestly send unto thee to call thee? wherefore camest thou not unto me? am I not able indeed to promote thee to honour?'
ויאמר בלעם אל־בלק הנה־באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃	לח	38	And Bilaam said unto Balak: 'Lo, I am come unto thee; have I now any power at all to speak any thing? the word that God putteth in my mouth, that shall I speak.'
וילך בלעם עם־בלק ויבאו קרית חצות׃	לט	39	And Bilaam went with Balak, and they came unto Kiriath-huzoth.
ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃	מ	40	And Balak sacrificed oxen and sheep, and sent to Bilaam, and to the princes that were with him.
ויהי בבקר ויקח בלק את־בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃	מא	41	And it came to pass in the morning that Balak took Bilaam, and brought him up into Bamoth-baal, and he saw from thence the utmost part of the people.

Chapter 23

ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃	א	1	And Bilaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'
ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃	ב	2	And Balak did as Bilaam had spoken; and Balak and Bilaam offered on every altar a bullock and a ram.
ויאמר בלעם לבלק התיצב על־עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה־יראני והגדתי לך וילך שפי׃	ג	3	And Bilaam said unto Balak: 'Stand by thy burnt-offering, and I will go; peradventure Yehovah will come to meet me; and whatsoever He showeth me I will tell thee.' And he went to a bare height.
ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃	ד	4	And God met Bilaam; and he said unto Him: 'I have prepared the seven altars, and I have offered up a bullock and a ram on every altar.'
וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר׃	ה	5	And Yehovah put a word in Bilaam's mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus thou shalt speak.'
וישב אליו והנה נצב על־עלתו הוא וכל־שרי מואב׃	ו	6	And he returned unto him, and, lo, he stood by his burnt-offering, he, and all the princes of Moab.
וישא משלו ויאמר מן־ארם ינחני בלק מלך־מואב מהררי־קדם לכה ארה־לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃	ז	7	And he took up his parable, and said: From Aram Balak bringeth me, the king of Moab from the mountains of the East: 'Come, curse me Jacob, and come, execrate Israel.'
מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃	ח	8	How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom Yehovah hath not execrated?
כי־מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן־עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃	ט	9	For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: lo, it is a people that shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.
מי מנה עפר יעקב ומספר את־רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃	י	10	Who hath counted the dust of Jacob, or numbered the stock of Israel? Let me die the death of the righteous, and let mine end be like his!
ויאמר בלק אל־בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃	יא	11	And Balak said unto Bilaam: 'What hast thou done unto me? I took thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast blessed them altogether.'
ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃	יב	12	And he answered and said: 'Must I not take heed to speak that which Yehovah putteth in my mouth?'
ויאמר אליו בלק לכה־נא לך אתי אל־מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משם׃	יג	13	And Balak said unto him: 'Come, I pray thee, with me unto another place, from whence thou mayest see them; thou shalt see but the utmost part of them, and shalt not see them all; and curse me them from thence.'
ויקחהו שדה צפים אל־ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃	יד	14	And he took him into the field of Zophim, to the top of Pisgah, and built seven altars, and offered up a bullock and a ram on every altar.
ויאמר אל־בלק התיצב כה על־עלתך ואנכי אקרה כה׃	יה	15	And he said unto Balak: 'Stand here by thy burnt-offering, while I go toward a meeting yonder.'
ויקר יהוה אל־בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר׃	יו	16	And Yehovah met Bilaam, and put a word in his mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus shalt thou speak.'
ויבא אליו והנו נצב על־עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה־דבר יהוה׃	יז	17	And he came to him, and, lo, he stood by his burnt-offering, and the princes of Moab with him. And Balak said unto him: 'What hath Yehovah spoken?'
וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃	יח	18	And he took up his parable, and said: Arise, Balak, and hear; give ear unto me, thou son of Zippor:
לא איש אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃	יט	19	God is not a man, that He should lie; neither the son of man, that He should repent: when He hath said, will He not do it? or when He hath spoken, will He not make it good?
הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃	כ	20	Behold, I am bidden to bless; and when He hath blessed, I cannot call it back.
לא־הביט און ביעקב ולא־ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃	כא	21	None hath beheld iniquity in Jacob, neither hath one seen perverseness in Israel; Yehovah his God is with him, and the shouting for the King is among them.
אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃	כב	22	God who brought them forth out of Egypt is for them like the lofty horns of the wild-ox.
כי לא־נחש ביעקב ולא־קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה־פעל אל׃	כג	23	For there is no enchantment with Jacob, neither is there any divination with Israel; now is it said of Jacob and of Israel: 'What hath God wrought!'
הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה׃	כד	24	Behold a people that riseth up as a lioness, and as a lion doth he lift himself up; he shall not lie down until he eat of the prey, and drink the blood of the slain.
ויאמר בלק אל־בלעם גם־קב לא תקבנו גם־ברך לא תברכנו׃	כה	25	And Balak said unto Bilaam: 'Neither curse them at all, nor bless them at all.'
ויען בלעם ויאמר אל־בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר־ידבר יהוה אתו אעשה׃	כו	26	But Bilaam answered and said unto Balak: 'Told not I thee, saying: All that Yehovah speaketh, that I must do?'
ויאמר בלק אל־בלעם לכה־נא אקחך אל־מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃	כז	27	And Balak said unto Bilaam: 'Come now, I will take thee unto another place; peradventure it will please God that thou mayest curse me them from thence.'
ויקח בלק את־בלעם ראש הפעור הנשקף על־פני הישימן׃	כח	28	And Balak took Bilaam unto the top of Peor, that looketh down upon the desert.
ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃	כט	29	And Bilaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'
ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃	ל	30	And Balak did as Bilaam had said, and offered up a bullock and a ram on every altar.

Chapter 24

וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את־ישראל ולא־הלך כפעם־בפעם לקראת נחשים וישת אל־המדבר פניו׃	א	1	And when Bilaam saw that it pleased Yehovah to bless Israel, he went not, as at the other times, to meet with enchantments, but he set his face toward the wilderness.
וישא בלעם את־עיניו וירא את־ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃	ב	2	And Bilaam lifted up his eyes, and he saw Israel dwelling tribe by tribe; and the spirit of God came upon him.
וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃	ג	3	And he took up his parable, and said: The saying of Bilaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;
נאם שמע אמרי־אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃	ד	4	The saying of him who heareth the words of God, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:
מה־טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃	ה	5	How goodly are thy tents, O Jacob, thy dwellings, O Israel!
כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי־מים׃	ו	6	As valleys stretched out, as gardens by the river-side; as aloes planted of Yehovah, as cedars beside the waters;
יזל־מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃	ז	7	Water shall flow from his branches, and his seed shall be in many waters; and his king shall be higher than Agag, and his kingdom shall be exalted.
אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃	ח	8	God who brought him forth out of Egypt is for him like the lofty horns of the wild-ox; he shall eat up the nations that are his adversaries, and shall break their bones in pieces, and pierce them through with his arrows.
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃	ט	9	He couched, he lay down as a lion, and as a lioness; who shall rouse him up? Blessed be every one that blesseth thee, and cursed be every one that curseth thee.
ויחר־אף בלק אל־בלעם ויספק את־כפיו ויאמר בלק אל־בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃	י	10	And Balak's anger was kindled against Bilaam, and he smote his hands together; and Balak said unto Bilaam: 'I called thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast altogether blessed them these three times.
ועתה ברח־לך אל־מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃	יא	11	Therefore now flee thou to thy place; I thought to promote thee unto great honour; but, lo, Yehovah hath kept thee back from honour.'
ויאמר בלעם אל־בלק הלא גם אל־מלאכיך אשר־שלחת אלי דברתי לאמר׃	יב	12	And Bilaam said unto Balak: 'Spoke I not also to thy messengers that thou didst send unto me, saying:
אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר־ידבר יהוה אתו אדבר׃	יג	13	If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of Yehovah, to do either good or bad of mine own mind; what Yehovah speaketh, that will I speak?
ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃	יד	14	And now, behold, I go unto my people; come, and I will announce to thee what this people shall do to thy people in the end of days.'
וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃	יה	15	And he took up his parable, and said: The saying of Bilaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;
נאם שמע אמרי־אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃	יו	16	The saying of him who heareth the words of God, and knoweth the knowledge of the Most High, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:
אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל־בני־שת׃	יז	17	I see him, but not now; I behold him, but not nigh; there shall step forth a star out of Jacob, and a scepter shall rise out of Israel, and shall smite through the corners of Moab, and break down all the sons of Seth.
והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃	יח	18	And Edom shall be a possession, Seir also, even his enemies, shall be a possession; while Israel doeth valiantly.
וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃	יט	19	And out of Jacob shall one have dominion, and shall destroy the remnant from the city.
וירא את־עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃	כ	20	And he looked on Amalek, and took up his parable, and said: Amalek was the first of the nations; but his end shall come to destruction.
וירא את־הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃	כא	21	And he looked on the Kenite, and took up his parable, and said: Though firm be thy dwelling-place, and though thy nest be set in the rock;
כי אם־יהיה לבער קין עד־מה אשור תשבך׃	כב	22	Nevertheless Kain shall be wasted; How long? Asshur shall carry thee away captive.
וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃	כג	23	And he took up his parable, and said: Alas, who shall live after God hath appointed him?
וצים מיד כתים וענו אשור וענו־עבר וגם־הוא עדי אבד׃	כד	24	But ships shall come from the coast of Kittim, and they shall afflict Asshur, and shall afflict Eber, and he also shall come to destruction.
ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם־בלק הלך לדרכו׃ פ	כה	25	And Bilaam rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way. {P}

Chapter 25

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל־בנות מואב׃	א	1	And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Moab.
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃	ב	2	And they called the people unto the sacrifices of their gods; and the people did eat, and bowed down to their gods.
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר־אף יהוה בישראל׃	ג	3	And Israel joined himself unto the Baal of Peor; and the anger of Yehovah was kindled against Israel.
ויאמר יהוה אל־משה קח את־כל־ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף־יהוה מישראל׃	ד	4	And Yehovah said unto Moses: 'Take all the chiefs of the people, and hang them up unto Yehovah in face of the sun, that the fierce anger of Yehovah may turn away from Israel.'
ויאמר משה אל־שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃	ה	5	And Moses said unto the judges of Israel: 'Slay ye every one his men that have joined themselves unto the Baal of Peor.'
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל־אחיו את־המדינית לעיני משה ולעיני כל־עדת בני־ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃	ו	6	And, behold, one of the children of Israel came and brought unto his brethren a Midianitish woman in the sight of Moses, and in the sight of all the congregation of the children of Israel, while they were weeping at the door of the tent of meeting.
וירא פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃	ז	7	And when Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, saw it, he rose up from the midst of the congregation, and took a spear in his hand.
ויבא אחר איש־ישראל אל־הקבה וידקר את־שניהם את איש ישראל ואת־האשה אל־קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃	ח	8	And he went after the man of Israel into the chamber, and thrust both of them through, the man of Israel, and the woman through her belly. So the plague was stayed from the children of Israel.
ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ פ	ט	9	And those that died by the plague were twenty and four thousand. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	י	10	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן השיב את־חמתי מעל בני־ישראל בקנאו את־קנאתי בתוכם ולא־כליתי את־בני־ישראל בקנאתי׃	יא	11	'Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, hath turned My wrath away from the children of Israel, in that he was very jealous for My sake among them, so that I consumed not the children of Israel in My jealousy.
לכן אמר הנני נתן לו את־בריתי שלום׃	יב	12	Wherefore say: Behold, I give unto him My covenant of peace;
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על־בני ישראל׃	יג	13	and it shall be unto him, and to his seed after him, the covenant of an everlasting priesthood; because he was jealous for his God, and made atonement for the children of Israel.'
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את־המדינית זמרי בן־סלוא נשיא בית־אב לשמעני׃	יד	14	Now the name of the man of Israel that was slain, who was slain with the Midianitish woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers' house among the Simeonites.
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת־צור ראש אמות בית־אב במדין הוא׃ פ	יה	15	And the name of the Midianitish woman that was slain was Cozbi, the daughter of Zur; he was head of the people of a fathers' house in Midian. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	יו	16	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
צרור את־המדינים והכיתם אותם׃	יז	17	'Harass the Midianites, and smite them;
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר־נכלו לכם על־דבר־פעור ועל־דבר כזבי בת־נשיא מדין אחתם המכה ביום־המגפה על־דבר־פעור׃	יח	18	for they harass you, by their wiles wherewith they have beguiled you in the matter of Peor, and in the matter of Cozbi, the daughter of the prince of Midian, their sister, who was slain on the day of the plague in the matter of Peor.'

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 26

ויהי אחרי המגפה פ ויאמר יהוה אל־משה ואל אלעזר בן־אהרן הכהן לאמר׃	א	1	And it came to pass after the plague, {P} that Yehovah spoke unto Moses and unto Eleazar the son of Aaron the priest, saying:
שאו את־ראש ׀ כל־עדת בני־ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל־יצא צבא בישראל׃	ב	2	'Take the sum of all the congregation of the children of Israel, from twenty years old and upward, by their fathers' houses, all that are able to go forth to war in Israel.'
וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃	ג	3	And Moses and Eleazar the priest spoke with them in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:
מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את־משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים׃	ד	4	'[Take the sum of the people,] from twenty years old and upward, as Yehovah commanded Moses and the children of Israel, that came forth out of the land of Egypt.'
ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי׃	ה	5	Reuben, the first-born of Israel: the sons of Reuben: of Hanoch, the family of the Hanochites; of Pallu, the family of the Palluites;
לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי׃	ו	6	of Hezron, the family of the Hezronites; of Carmi, the family of the Carmites.
אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים׃	ז	7	These are the families of the Reubenites; and they that were numbered of them were forty and three thousand and seven hundred and thirty.
ובני פלוא אליאב׃	ח	8	And the sons of Pallu: Eliab.
ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא־דתן ואבירם קריאי קרואי העדה אשר הצו על־משה ועל־אהרן בעדת־קרח בהצתם על־יהוה׃	ט	9	And the sons of Eliab: Nemuel, and Dathan, and Abiram. These are that Dathan and Abiram, the elect of the congregation, who strove against Moses and against Aaron in the company of Korah, when they strove against Yehovah;
ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃	י	10	and the earth opened her mouth, and swallowed them up together with Korah, when that company died; what time the fire devoured two hundred and fifty men, and they became a sign.
ובני־קרח לא־מתו׃ ס	יא	11	Notwithstanding the sons of Korah died not. {S}
בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני׃	יב	12	The sons of Simeon after their families: of Nemuel, the family of the Nemuelites; of Jamin, the family of the Jaminites; of Jachin, the family of the Jachinites;
לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי׃	יג	13	of Zerah, the family of the Zerahites; of Shaul, the family of the Shaulites.
אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים׃ ס	יד	14	These are the families of the Simeonites, twenty and two thousand and two hundred. {S}
בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני׃	יה	15	The sons of Gad after their families: of Zephon, the family of the Zephonites; of Haggi, the family of the Haggites; of Shuni, the family of the Shunites;
לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי׃	יו	16	of Ozni, the family of the Oznites; of Eri, the family of the Erites;
לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי׃	יז	17	of Arod, the family of the Arodites; of Areli, the family of the Arelites.
אלה משפחת בני־גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ ס	יח	18	These are the families of the sons of Gad according to those that were numbered of them, forty thousand and five hundred. {S}
בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען׃	יט	19	The sons of Judah: Er and Onan; and Er and Onan died in the land of Canaan.
ויהיו בני־יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי׃	כ	20	And the sons of Judah after their families were: of Shelah, the family of the Shelanites; of Perez, the family of the Perezites; of Zerah, the family of the Zerahites.
ויהיו בני־פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי׃	כא	21	And the sons of Perez were: of Hezron, the family of the Hezronites; of Hamul, the family of the Hamulites.
אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות׃ ס	כב	22	These are the families of Judah according to those that were numbered of them, seventy-six thousand and five hundred. {S}
בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני׃	כג	23	The sons of Issachar after their families: of Tola, the family of the Tolaites; of Puvah, the family of the Punites;
לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני׃	כד	24	of Jashub, the family of the Jashubites; of Shimron, the family of the Shimronites.
אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות׃ ס	כה	25	These are the families of Issachar according to those that were numbered of them, sixty-four thousand and three hundred. {S}
בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי׃	כו	26	The sons of Zebulun after their families: of Sered, the family of the Seredites; of Elon, the family of the Elonites; of Jahleel, the family of the Jahleelites.
אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות׃ ס	כז	27	These are the families of the Zebulunites according to those that were numbered of them, sixty thousand and five hundred. {S}
בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים׃	כח	28	The sons of Joseph after their families: Manasseh and Ephraim.
בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את־גלעד לגלעד משפחת הגלעדי׃	כט	29	The sons of Manasseh: of Machir, the family of the Machirites--and Machir begot Gilead; of Gilead, the family of the Gileadites.
אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי׃	ל	30	These are the sons of Gilead: of Iezer, the family of the Iezerites; of Helek, the family of the Helekites;
ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי׃	לא	31	and of Asriel, the family of the Asrielites; and of Shechem, the family of the Shechemites;
ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי׃	לב	32	and of Shemida, the family of the Shemidaites; and of Hepher, the family of the Hepherites.
וצלפחד בן־חפר לא־היו לו בנים כי אם־בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃	לג	33	And Zelophehad the son of Hepher had no sons, but daughters; and the names of the daughters of Zelophehad were Mahlah, and Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah.
אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות׃ ס	לד	34	These are the families of Manasseh; and they that were numbered of them were fifty and two thousand and seven hundred. {S}
אלה בני־אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני׃	לה	35	These are the sons of Ephraim after their families: of Shuthelah, the family of the Shuthelahites; of Becher, the family of the Becherites; of Tahan, the family of the Tahanites.
ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני׃	לו	36	And these are the sons of Shuthelah: of Eran, the family of the Eranites.
אלה משפחת בני־אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני־יוסף למשפחתם׃ ס	לז	37	These are the families of the sons of Ephraim according to those that were numbered of them, thirty and two thousand and five hundred. These are the sons of Joseph after their families. {S}
בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי׃	לח	38	The sons of Benjamin after their families: of Bela, the family of the Belaites; of Ashbel, the family of the Ashbelites; of Ahiram, the family of the Ahiramites;
לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי׃	לט	39	of Shephupham, the family of the Shuphamites; of Hupham, the family of the Huphamites.
ויהיו בני־בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי׃	מ	40	And the sons of Bela were Ard and Naaman; [of Ard,] the family of the Ardites; of Naaman, the family of the Naamites.
אלה בני־בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות׃ ס	מא	41	These are the sons of Benjamin after their families; and they that were numbered of them were forty and five thousand and six hundred. {S}
אלה בני־דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם׃	מב	42	These are the sons of Dan after their families: of Shuham, the family of the Shuhamites. These are the families of Dan after their families.
כל־משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות׃ ס	מג	43	All the families of the Shuhamites, according to those that were numbered of them, were sixty-four thousand and four hundred. {S}
בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי׃	מד	44	The sons of Asher after their families: of Imnah, the family of the Imnites; of Ishvi, the family of the Ishvites; of Beriah, the family of the Beriites.
לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי׃	מה	45	Of the sons of Beriah: of Heber, the family of the Heberites; of Malchiel, the family of the Malchielites.
ושם בת־אשר שרח׃	מו	46	And the name of the daughter of Asher was Serah.
אלה משפחת בני־אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ ס	מז	47	These are the families of the sons of Asher according to those that were numbered of them, fifty and three thousand and four hundred. {S}
בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני׃	מח	48	The sons of Naphtali after their families: of Jahzeel, the family of the Jahzeelites; of Guni, the family of the Gunites;
ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי׃	מט	49	of Jezer, the family of the Jezerites; of Shillem, the family of the Shillemites.
אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות׃	נ	50	These are the families of Naphtali according to their families; and they that were numbered of them were forty and five thousand and four hundred.
אלה פקודי בני ישראל שש־מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים׃ פ	נא	51	These are they that were numbered of the children of Israel, six hundred thousand and a thousand and seven hundred and thirty. {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	נב	52	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות׃	נג	53	'Unto these the land shall be divided for an inheritance according to the number of names.
לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו׃	נד	54	To the more thou shalt give the more inheritance, and to the fewer thou shalt give the less inheritance; to each one according to those that were numbered of it shall its inheritance be given.
אך־בגורל יחלק את־הארץ לשמות מטות־אבתם ינחלו׃	נה	55	Notwithstanding the land shall be divided by lot; according to the names of the tribes of their fathers they shall inherit.
על־פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט׃ ס	נו	56	According to the lot shall their inheritance be divided between the more and the fewer.' {S}
ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי׃	נז	57	And these are they that were numbered of the Levites after their families: of Gershon, the family of the Gershonites; of Kohath, the family of the Kohathites; of Merari, the family of the Merarites.
אלה ׀ משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את־עמרם׃	נח	58	These are the families of Levi: the family of the Libnites, the family of the Hebronites, the family of the Mahlites, the family of the Mushites, the family of the Korahites. And Kohath begot Amram.
ושם ׀ אשת עמרם יוכבד בת־לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את־אהרן ואת־משה ואת מרים אחתם׃	נט	59	And the name of Amram's wife was Jochebed, the daughter of Levi, who was born to Levi in Egypt; and she bore unto Amram Aaron and Moses, and Miriam their sister.
ויולד לאהרן את־נדב ואת־אביהוא את־אלעזר ואת־איתמר׃	ס	60	And unto Aaron were born Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar.
וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש־זרה לפני יהוה׃	סא	61	And Nadab and Abihu died, when they offered strange fire before Yehovah.
ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל־זכר מבן־חדש ומעלה כי ׀ לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא־נתן להם נחלה בתוך בני ישראל׃	סב	62	And they that were numbered of them were twenty and three thousand, every male from a month old and upward; for they were not numbered among the children of Israel, because there was no inheritance given them among the children of Israel.
אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את־בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃	סג	63	These are they that were numbered by Moses and Eleazar the priest, who numbered the children of Israel in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.
ובאלה לא־היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את־בני ישראל במדבר סיני׃	סד	64	But among these there was not a man of them that were numbered by Moses and Aaron the priest, who numbered the children of Israel in the wilderness of Sinai.
כי־אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא־נותר מהם איש כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון׃ ס	סה	65	For Yehovah had said of them: 'They shall surely die in the wilderness.' And there was not left a man of them, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun. {S}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 27

ותקרבנה בנות צלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה למשפחת מנשה בן־יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃	א	1	Then drew near the daughters of Zelophehad, the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of Manasseh the son of Joseph; and these are the names of his daughters: Mahlah, Noah, and Hoglah, and Milcah, and Tirzah.
ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל־העדה פתח אהל־מועד לאמר׃	ב	2	And they stood before Moses, and before Eleazar the priest, and before the princes and all the congregation, at the door of the tent of meeting, saying:
אבינו מת במדבר והוא לא־היה בתוך העדה הנועדים על־יהוה בעדת־קרח כי־בחטאו מת ובנים לא־היו לו׃	ג	3	'Our father died in the wilderness, and he was not among the company of them that gathered themselves together against Yehovah in the company of Korah, but he died in his own sin; and he had no sons.
למה יגרע שם־אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה־לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃	ד	4	Why should the name of our father be done away from among his family, because he had no son? Give unto us a possession among the brethren of our father.'
ויקרב משה את־משפטן לפני יהוה׃ ס	ה	5	And Moses brought their cause before Yehovah. {P}
ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃	ו	6	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את־נחלת אביהן להן׃	ז	7	'The daughters of Zelophehad speak right: thou shalt surely give them a possession of an inheritance among their father's brethren; and thou shalt cause the inheritance of their father to pass unto them.
ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש כי־ימות ובן אין לו והעברתם את־נחלתו לבתו׃	ח	8	And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: If a man die, and have no son, then ye shall cause his inheritance to pass unto his daughter.
ואם־אין לו בת ונתתם את־נחלתו לאחיו׃	ט	9	And if he have no daughter, then ye shall give his inheritance unto his brethren.
ואם־אין לו אחים ונתתם את־נחלתו לאחי אביו׃	י	10	And if he have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his father's brethren.
ואם־אין אחים לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס	יא	11	And if his father have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his kinsman that is next to him of his family, and he shall possess it. And it shall be unto the children of Israel a statute of judgment, as Yehovah commanded Moses.' {P}
ויאמר יהוה אל־משה עלה אל־הר העברים הזה וראה את־הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃	יב	12	And Yehovah said unto Moses: 'Get thee up into this mountain of Abarim, and behold the land which I have given unto the children of Israel.
וראיתה אתה ונאספת אל־עמיך גם־אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃	יג	13	And when thou hast seen it, thou also shalt be gathered unto thy people, as Aaron thy brother was gathered;
כאשר מריתם פי במדבר־צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי־מריבת קדש מדבר־צן׃ פ	יד	14	because ye rebelled against My commandment in the wilderness of Zin, in the strife of the congregation, to sanctify Me at the waters before their eyes.'--These are the waters of Meribath-kadesh in the wilderness of Zin.-- {S}
וידבר משה אל־יהוה לאמר׃	יה	15	And Moses spoke unto Yehovah, saying:
יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל־בשר איש על־העדה׃	יו	16	'Let Yehovah, the God of the spirits of all flesh, set a man over the congregation,
אשר־יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין־להם רעה׃	יז	17	who may go out before them, and who may come in before them, and who may lead them out, and who may bring them in; that the congregation of Yehovah be not as sheep which have no shepherd.'
ויאמר יהוה אל־משה קח־לך את־יהושע בן־נון איש אשר־רוח בו וסמכת את־ידך עליו׃	יח	18	And Yehovah said unto Moses: 'Take thee Joshua the son of Nun, a man in whom is spirit, and lay thy hand upon him;
והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה וצויתה אתו לעיניהם׃	יט	19	and set him before Eleazar the priest, and before all the congregation; and give him a charge in their sight.
ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל־עדת בני ישראל׃	כ	20	And thou shalt put of thy honour upon him, that all the congregation of the children of Israel may hearken.
ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על־פיו יצאו ועל־פיו יבאו הוא וכל־בני־ישראל אתו וכל־העדה׃	כא	21	And he shall stand before Eleazar the priest, who shall inquire for him by the judgment of the Urim before Yehovah; at his word shall they go out, and at his word they shall come in, both he, and all the children of Israel with him, even all the congregation.'
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את־יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה׃	כב	22	And Moses did as Yehovah commanded him; and he took Joshua, and set him before Eleazar the priest, and before all the congregation.
ויסמך את־ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד־משה׃ פ	כג	23	And he laid his hands upon him, and gave him a charge, as Yehovah spoke by the hand of Moses. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 28

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
צו את־בני ישראל ואמרת אלהם את־קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו׃	ב	2	Command the children of Israel, and say unto them: My food which is presented unto Me for offerings made by fire, of a sweet savour unto Me, shall ye observe to offer unto Me in its due season.
ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני־שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃	ג	3	And thou shalt say unto them: This is the offering made by fire which ye shall bring unto Yehovah: he-lambs of the first year without blemish, two day by day, for a continual burnt-offering.
את־הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃	ד	4	The one lamb shalt thou offer in the morning, and the other lamb shalt thou offer at dusk;
ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃	ה	5	and the tenth part of an ephah of fine flour for a meal-offering, mingled with the fourth part of a hin of beaten oil.
עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה׃	ו	6	It is a continual burnt-offering, which was offered in mount Sinai, for a sweet savour, an offering made by fire unto Yehovah.
ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃	ז	7	And the drink-offering thereof shall be the fourth part of a hin for the one lamb; in the holy place shalt thou pour out a drink-offering of strong drink unto Yehovah.
ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה׃ פ	ח	8	And the other lamb shalt thou present at dusk; as the meal-offering of the morning, and as the drink-offering thereof, thou shalt present it, an offering made by fire, of a sweet savour unto Yehovah. {P}
וביום השבת שני־כבשים בני־שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃	ט	9	And on the sabbath day two he-lambs of the first year without blemish, and two tenth parts of an ephah of fine flour for a meal-offering, mingled with oil, and the drink-offering thereof.
עלת שבת בשבתו על־עלת התמיד ונסכה׃ ס	י	10	This is the burnt-offering of every sabbath, beside the continual burnt-offering, and the drink-offering thereof. {P}
ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני־בקר שנים ואיל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם׃	יג	11	And in your new moons ye shall present a burnt-offering unto Yehovah: two young bullocks, and one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;
ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד׃	יב	12	and three tenth parts of an ephah of fine flour for a meal-offering, mingled with oil, for each bullock; and two tenth parts of fine flour for a meal-offering, mingled with oil, for the one ram;
ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃	יה	13	and a several tenth part of fine flour mingled with oil for a meal-offering unto every lamb; for a burnt-offering of a sweet savour, an offering made by fire unto Yehovah.
ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה׃	יד	14	And their drink-offerings shall be half a hin of wine for a bullock, and the third part of a hin for the ram, and the fourth part of a hin for a lamb. This is the burnt-offering of every new moon throughout the months of the year.
ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על־עלת התמיד יעשה ונסכו׃ ס	יה	15	And one he-goat for a sin-offering unto Yehovah; it shall be offered beside the continual burnt-offering, and the drink-offering thereof. {S}
ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃	יו	16	And in the first month, on the fourteenth day of the month, is Yehovah's passover.
ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃	יז	17	And on the fifteenth day of this month shall be a feast; seven days shall unleavened bread be eaten.
ביום הראשון מקרא־קדש כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃	יח	18	In the first day shall be a holy convocation; ye shall do no manner of servile work;
והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני־בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃	יט	19	but ye shall present an offering made by fire, a burnt-offering unto Yehovah: two young bullocks, and one ram, and seven he-lambs of the first year; they shall be unto you without blemish;
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃	כ	20	and their meal-offering, fine flour mingled with oil; three tenth parts shall ye offer for a bullock, and two tenth parts for the ram;
עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃	כא	21	a several tenth part shalt thou offer for every lamb of the seven lambs;
ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃	כב	22	and one he-goat for a sin-offering, to make atonement for you.
מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את־אלה׃	כג	23	Ye shall offer these beside the burnt-offering of the morning, which is for a continual burnt-offering.
כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח־ניחח ליהוה על־עולת התמיד יעשה ונסכו׃	כד	24	After this manner ye shall offer daily, for seven days, the food of the offering made by fire, of a sweet savour unto Yehovah; it shall be offered beside the continual burnt-offering, and the drink-offering thereof.
וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃ ס	כה	25	And on the seventh day ye shall have a holy convocation; ye shall do no manner of servile work. {S}
וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃	כו	26	Also in the day of the first-fruits, when ye bring a new meal-offering unto Yehovah in your feast of weeks, ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work;
והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני־בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃	כז	27	but ye shall present a burnt-offering for a sweet savour unto Yehovah: two young bullocks, one ram, seven he-lambs of the first year;
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד׃	כח	28	and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for each bullock, two tenth parts for the one ram,
עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃	כט	29	a several tenth part for every lamb of the seven lambs;
שעיר עזים אחד לכפר עליכם׃	ל	30	one he-goat, to make atonement for you.
מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו־לכם ונסכיהם׃ פ	לא	31	Beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, ye shall offer them--they shall be unto you without blemish--and their drink-offerings. {P}

Chapter 29

ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם׃	א	1	And in the seventh month, on the first day of the month, ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work; it is a day of blowing the horn unto you.
ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן־בקר אחד איל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם׃	ב	2	And ye shall prepare a burnt-offering for a sweet savour unto Yehovah: one young bullock, one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל׃	ג	3	and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for the bullock, two tenth part for the ram,
ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים׃	ד	4	and one tenth part for every lamb of the seven lambs;
ושעיר־עזים אחד חטאת לכפר עליכם׃	ה	5	and one he-goat for a sin-offering, to make atonement for you;
מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה׃ ס	ו	6	beside the burnt-offering of the new moon, and the meal-offering thereof, and the continual burnt-offering and the meal-offering thereof, and their drink-offerings, according unto their ordinance, for a sweet savour, an offering made by fire unto Yehovah. {S}
ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא־קדש יהיה לכם ועניתם את־נפשתיכם כל־מלאכה לא תעשו׃	ז	7	And on the tenth day of this seventh month ye shall have a holy convocation; and ye shall afflict your souls; ye shall do no manner of work;
והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן־בקר אחד איל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם יהיו לכם׃	ח	8	but ye shall present a burnt-offering unto Yehovah for a sweet savour: one young bullock, one ram, seven he-lambs of the first year; they shall be unto you without blemish;
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד׃	ט	9	and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for the bullock, two tenth parts for the one ram,
עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃	י	10	a several tenth part for every lamb of the seven lambs;
שעיר־עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ פ	יא	11	one he-goat for a sin-offering; beside the sin-offering of atonement, and the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and their drink-offerings. {S}
ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים׃	יב	12	And on the fifteenth day of the seventh month ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work, and ye shall keep a feast unto Yehovah seven days;
והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני־בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם יהיו׃	יג	13	and ye shall present a burnt-offering, an offering made by fire, of a sweet savour unto Yehovah: thirteen young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year; they shall be without blemish;
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם׃	יד	14	and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for every bullock of the thirteen bullocks, two tenth parts for each ram of the two rams,
ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים׃	יה	15	and a several tenth part for every lamb of the fourteen lambs;
ושעיר־עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ ס	יו	16	and one he-goat for a sin-offering beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof. {S}
וביום השני פרים בני־בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃	יז	17	And on the second day ye shall present twelve young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃	יח	18	and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;
ושעיר־עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ ס	יט	19	and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and their drink-offerings. {S}
וביום השלישי פרים עשתי־עשר אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃	כ	20	And on the third day eleven bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃	כא	21	and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ ס	כב	22	and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof. {S}
וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃	כג	23	And on the fourth day ten bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;
מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃	כד	24	their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;
ושעיר־עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ ס	כה	25	and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof. {S}
וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃	כו	26	And on the fifth day nine bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃	כז	27	and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ ס	כח	28	and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof. {S}
וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃	כט	29	And on the sixth day eight bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃	ל	30	and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה׃ פ	לא	31	and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offerings thereof. {S}
וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃	לב	32	And on the seventh day seven bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;
ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם׃	לג	33	and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ פ	לד	34	and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof. {S}
ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃	לה	35	On the eighth day ye shall have a solemn assembly: ye shall do no manner of servile work;
והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם׃	לו	36	but ye shall present a burnt-offering, an offering made by fire, of a sweet savour unto Yehovah: one bullock, one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;
מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט׃	לז	37	their meal-offering and their drink-offerings for the bullock, for the ram, and for the lambs, shall be according to their number, after the ordinance;
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃	לח	38	and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.
אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם׃	לט	39	These ye shall offer unto Yehovah in your appointed seasons, beside your vows, and your freewill-offerings, whether they be your burnt-offerings, or your meal-offerings, or your drink-offerings, or your peace-offerings.

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

4	Puncta extraordinaria -- a ׄ is used to mark such marks in the text when they are above the line and a ׅ when they are below the line.

Chapter 30

ויאמר משה אל־בני ישראל ככל אשר־צוה יהוה את־משה׃ פ	א	1	And Moses told the children of Israel according to all that Yehovah commanded Moses. {P}
וידבר משה אל־ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃	ב	2	And Moses spoke unto the heads of the tribes of the children of Israel, saying: This is the thing which Yehovah hath commanded.
איש כי־ידר נדר ליהוה או־השבע שבעה לאסר אסר על־נפשו לא יחל דברו ככל־היצא מפיו יעשה׃	ג	3	When a man voweth a vow unto Yehovah, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.
ואשה כי־תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃	ד	4	Also when a woman voweth a vow unto Yehovah, and bindeth herself by a bond, being in her father's house, in her youth,
ושמע אביה את־נדרה ואסרה אשר אסרה על־נפשה והחריש לה אביה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשר־אסרה על־נפשה יקום׃	ה	5	and her father heareth her vow, or her bond wherewith she hath bound her soul, and her father holdeth his peace at her, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she hath bound her soul shall stand.
ואם־הניא אביה אתה ביום שמעו כל־נדריה ואסריה אשר־אסרה על־נפשה לא יקום ויהוה יסלח־לה כי־הניא אביה אתה׃	ו	6	But if her father disallow her in the day that he heareth, none of her vows, or of her bonds wherewith she hath bound her soul, shall stand; and Yehovah will forgive her, because her father disallowed her.
ואם־היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה׃	ז	7	And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;
ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר־אסרה על־נפשה יקמו׃	ח	8	and her husband hear it, whatsoever day it be that he heareth it, and hold his peace at her; then her vows shall stand, and her bonds wherewith she hath bound her soul shall stand.
ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את־נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה ויהוה יסלח־לה׃	ט	9	But if her husband disallow her in the day that he heareth it, then he shall make void her vow which is upon her, and the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul; and Yehovah will forgive her.
ונדר אלמנה וגרושה כל אשר־אסרה על־נפשה יקום עליה׃	י	10	But the vow of a widow, or of her that is divorced, even every thing wherewith she hath bound her soul, shall stand against her.
ואם־בית אישה נדרה או־אסרה אסר על־נפשה בשבעה׃	יא	11	And if a woman vowed in her husband's house, or bound her soul by a bond with an oath,
ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשר־אסרה על־נפשה יקום׃	יב	12	and her husband heard it, and held his peace at her, and disallowed her not, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she bound her soul shall stand.
ואם־הפר יפר אתם ׀ אישה ביום שמעו כל־מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח־לה׃	יג	13	But if her husband make them null and void in the day that he heareth them, then whatsoever proceeded out of her lips, whether it were her vows, or the bond of her soul, shall not stand: her husband hath made them void; and Yehovah will forgive her.
כל־נדר וכל־שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃	יד	14	Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may let it stand, or her husband may make it void.
ואם־החרש יחריש לה אישה מיום אל־יום והקים את־כל־נדריה או את־כל־אסריה אשר עליה הקים אתם כי־החרש לה ביום שמעו׃	יה	15	But if her husband altogether hold his peace at her from day to day, then he causeth all her vows to stand, or all her bonds, which are upon her; he hath let them stand, because he held his peace at her in the day that he heard them.
ואם־הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את־עונה׃	יו	16	But if he shall make them null and void after that he hath heard them, then he shall bear her iniquity.
אלה החקים אשר צוה יהוה את־משה בין איש לאשתו בין־אב לבתו בנעריה בית אביה׃ פ	יז	17	These are the statutes, which Yehovah commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father's house. {P}

Chapter 31

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל־עמיך׃	ב	2	'Avenge the children of Israel of the Midianites; afterward shalt thou be gathered unto thy people.'
וידבר משה אל־העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על־מדין לתת נקמת־יהוה במדין׃	ג	3	And Moses spoke unto the people, saying: 'Arm ye men from among you for the war, that they may go against Midian, to execute Yehovah's vengeance on Midian.
אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃	ד	4	Of every tribe a thousand, throughout all the tribes of Israel, shall ye send to the war.'
וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים־עשר אלף חלוצי צבא׃	ה	5	So there were delivered, out of the thousands of Israel, a thousand of every tribe, twelve thousand armed for war.
וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת־פינחס בן־אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃	ו	6	And Moses sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Phinehas the son of Eleazar the priest, to the war, with the holy vessels and the trumpets for the alarm in his hand.
ויצבאו על־מדין כאשר צוה יהוה את־משה ויהרגו כל־זכר׃	ז	7	And they warred against Midian, as Yehovah commanded Moses; and they slew every male.
ואת־מלכי מדין הרגו על־חלליהם את־אוי ואת־רקם ואת־צור ואת־חור ואת־רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן־בעור הרגו בחרב׃	ח	8	And they slew the kings of Midian with the rest of their slain: Evi, and Rekem, and Zur, and Hur, and Reba, the five kings of Midian; Bilaam also the son of Beor they slew with the sword.
וישבו בני־ישראל את־נשי מדין ואת־טפם ואת כל־בהמתם ואת־כל־מקנהם ואת־כל־חילם בזזו׃	ט	9	And the children of Israel took captive the women of Midian and their little ones; and all their cattle, and all their flocks, and all their goods, they took for a prey.
ואת כל־עריהם במושבתם ואת כל־טירתם שרפו באש׃	י	10	And all their cities in the places wherein they dwelt, and all their encampments, they burnt with fire.
ויקחו את־כל־השלל ואת כל־המלקוח באדם ובבהמה׃	יא	11	And they took all the spoil, and all the prey, both of man and of beast.
ויבאו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־עדת בני־ישראל את־השבי ואת־המלקוח ואת־השלל אל־המחנה אל־ערבת מואב אשר על־ירדן ירחו׃ ס	יב	12	And they brought the captives, and the prey, and the spoil, unto Moses, and unto Eleazar the priest, and unto the congregation of the children of Israel, unto the camp, unto the plains of Moab, which are by the Jordan at Jericho. {S}
ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל־נשיאי העדה לקראתם אל־מחוץ למחנה׃	יג	13	And Moses, and Eleazar the priest, and all the princes of the congregation, went forth to meet them without the camp.
ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃	יד	14	And Moses was wroth with the officers of the host, the captains of thousands and the captains of hundreds, who came from the service of the war.
ויאמר אליהם משה החייתם כל־נקבה׃	יה	15	And Moses said unto them: 'Have ye saved all the women alive?
הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר־מעל ביהוה על־דבר־פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃	יו	16	Behold, these caused the children of Israel, through the counsel of Bilaam, to revolt so as to break faith with Yehovah in the matter of Peor, and so the plague was among the congregation of Yehovah.
ועתה הרגו כל־זכר בטף וכל־אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃	יז	17	Now therefore kill every male among the little ones, and kill every woman that hath known man by lying with him.
וכל הטף בנשים אשר לא־ידעו משכב זכר החיו לכם׃	יח	18	But all the women children, that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves.
ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל ׀ נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃	יט	19	And encamp ye without the camp seven days; whosoever hath killed any person, and whosoever hath touched any slain, purify yourselves on the third day and on the seventh day, ye and your captives.
וכל־בגד וכל־כלי־עור וכל־מעשה עזים וכל־כלי־עץ תתחטאו׃ ס	כ	20	And as to every garment, and all that is made of skin, and all work of goats' hair, and all things made of wood, ye shall purify.' {S}
ויאמר אלעזר הכהן אל־אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר־צוה יהוה את־משה׃	כא	21	And Eleazar the priest said unto the men of war that went to the battle: 'This is the statute of the Torah which Yehovah hath commanded Moses:
אך את־הזהב ואת־הכסף את־הנחשת את־הברזל את־הבדיל ואת־העפרת׃	כב	22	Howbeit the gold, and the silver, the brass, the iron, the tin, and the lead,
כל־דבר אשר־יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא־יבא באש תעבירו במים׃	כג	23	every thing that may abide the fire, ye shall make to go through the fire, and it shall be clean; nevertheless it shall be purified with the water of sprinkling; and all that abideth not the fire ye shall make to go through the water.
וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל־המחנה׃ פ	כד	24	And ye shall wash your clothes on the seventh day, and ye shall be clean, and afterward ye may come into the camp.' {S}
ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃	כה	25	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃	כו	26	'Take the sum of the prey that was taken, both of man and of beast, thou, and Eleazar the priest, and the heads of the fathers' houses of the congregation;
וחצית את־המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל־העדה׃	כז	27	and divide the prey into two parts: between the men skilled in war, that went out to battle, and all the congregation;
והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן־האדם ומן־הבקר ומן־החמרים ומן־הצאן׃	כח	28	and levy a tribute unto Yehovah of the men of war that went out to battle: one soul of five hundred, both of the persons, and of the beeves, and of the asses, and of the flocks;
ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃	כט	29	take it of their half, and give it unto Eleazar the priest, as a portion set apart for Yehovah.
וממחצת בני־ישראל תקח ׀ אחד ׀ אחז מן־החמשים מן־האדם מן־הבקר מן־החמרים ומן־הצאן מכל־הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃	ל	30	And of the children of Israel's half, thou shalt take one drawn out of every fifty, of the persons, of the beeves, of the asses, and of the flocks, even of all the cattle, and give them unto the Levites, that keep the charge of the tabernacle of Yehovah.'
ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃	לא	31	And Moses and Eleazar the priest did as Yehovah commanded Moses.
ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש־מאות אלף ושבעים אלף וחמשת־אלפים׃	לב	32	Now the prey, over and above the booty which the men of war took, was six hundred thousand and seventy thousand and five thousand sheep,
ובקר שנים ושבעים אלף׃	לג	33	and seventy-two thousand beeves,
וחמרים אחד וששים אלף׃	לד	34	and sixty-one thousand asses,
ונפש אדם מן־הנשים אשר לא־ידעו משכב זכר כל־נפש שנים ושלשים אלף׃	לה	35	and thirty and two thousand persons in all, of the women that had not known man by lying with him.
ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃	לו	36	And the half, which was the portion of them that went out to war, was in number three hundred thousand and thirty thousand and seven thousand and five hundred sheep.
ויהי המכס ליהוה מן־הצאן שש מאות חמש ושבעים׃	לז	37	And Yehovah's tribute of the sheep was six hundred and seventy-five.
והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃	לח	38	And the beeves were thirty and six thousand, of which Yehovah's tribute was seventy-two.
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃	לט	39	And the asses were thirty thousand and five hundred, of which Yehovah's tribute was sixty-one.
ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃	מ	40	And the persons were sixteen thousand, of whom Yehovah's tribute was thirty and two persons.
ויתן משה את־מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃	מא	41	And Moses gave the tribute, which was set apart for Yehovah, unto Eleazar the priest, as Yehovah commanded Moses.
וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן־האנשים הצבאים׃	מב	42	And of the children of Israel's half, which Moses divided off from the men that warred--
ותהי מחצת העדה מן־הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃	מג	43	now the congregation's half was three hundred thousand and thirty thousand and seven thousand and five hundred sheep,
ובקר ששה ושלשים אלף׃	מד	44	and thirty and six thousand beeves,
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃	מה	45	and thirty thousand and five hundred asses,
ונפש אדם ששה עשר אלף׃	מו	46	and sixteen thousand persons--
ויקח משה ממחצת בני־ישראל את־האחז אחד מן־החמשים מן־האדם ומן־הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃	מז	47	even of the children of Israel's half, Moses took one drawn out of every fifty, both of man and of beast, and gave them unto the Levites, that kept the charge of the tabernacle of Yehovah; as Yehovah commanded Moses.
ויקרבו אל־משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃	מח	48	And the officers that were over the thousands of the host, the captains of thousands, and the captains of hundreds, came near unto Moses;
ויאמרו אל־משה עבדיך נשאו את־ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא־נפקד ממנו איש׃	מט	49	and they said unto Moses: 'Thy servants have taken the sum of the men of war that are under our charge, and there lacketh not one man of us.
ונקרב את־קרבן יהוה איש אשר מצא כלי־זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על־נפשתינו לפני יהוה׃	נ	50	And we have brought Yehovah's offering, what every man hath gotten, of jewels of gold, armlets, and bracelets, signet-rings, ear-rings, and girdles, to make atonement for our souls before Yehovah.'
ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאתם כל כלי מעשה׃	נא	51	And Moses and Eleazar the priest took the gold of them, even all wrought jewels.
ויהי ׀ כל־זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע־מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃	נב	52	And all the gold of the gift that they set apart for Yehovah, of the captains of thousands, and of the captains of hundreds, was sixteen thousand seven hundred and fifty shekels.--
אנשי הצבא בזזו איש לו׃	נג	53	For the men of war had taken booty, every man for himself.--
ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל־אהל מועד זכרון לבני־ישראל לפני יהוה׃ פ	נד	54	And Moses and Eleazar the priest took the gold of the captains of thousands and of hundreds, and brought it into the tent of meeting, for a memorial for the children of Israel before Yehovah. {P}

Chapter 32

ומקנה ׀ רב היה לבני ראובן ולבני־גד עצום מאד ויראו את־ארץ יעזר ואת־ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃	א	1	Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that, behold, the place was a place for cattle,
ויבאו בני־גד ובני ראובן ויאמרו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־נשיאי העדה לאמר׃	ב	2	the children of Gad and the children of Reuben came and spoke unto Moses, and to Eleazar the priest, and unto the princes of the congregation, saying:
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃	ג	3	'Ataroth, and Dibon, and Jazer, and Nimrah, and Heshbon, and Elealeh, and Sebam, and Nebo, and Beon,
הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ ס	ד	4	the land which Yehovah smote before the congregation of Israel, is a land for cattle, and thy servants have cattle.' {S}
ויאמרו אם־מצאנו חן בעיניך יתן את־הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל־תעברנו את־הירדן׃	ה	5	And they said: 'If we have found favour in thy sight, let this land be given unto thy servants for a possession; bring us not over the Jordan.'
ויאמר משה לבני־גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃	ו	6	And Moses said unto the children of Gad and to the children of Reuben: 'Shall your brethren go to the war, and shall ye sit here?
ולמה תניאון תנואון את־לב בני ישראל מעבר אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃	ז	7	And wherefore will ye turn away the heart of the children of Israel from going over into the land which Yehovah hath given them?
כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את־הארץ׃	ח	8	Thus did your fathers, when I sent them from Kadesh-barnea to see the land.
ויעלו עד־נחל אשכול ויראו את־הארץ ויניאו את־לב בני ישראל לבלתי־בא אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃	ט	9	For when they went up unto the valley of Eshcol, and saw the land, they turned away the heart of the children of Israel, that they should not go into the land which Yehovah had given them.
ויחר־אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃	י	10	And Yehovah's anger was kindled in that day, and He swore, saying:
אם־יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא־מלאו אחרי׃	יא	11	Surely none of the men that came up out of Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land which I swore unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob; because they have not wholly followed Me;
בלתי כלב בן־יפנה הקנזי ויהושע בן־נון כי מלאו אחרי יהוה׃	יב	12	save Caleb the son of Jephunneh the Kenizzite, and Joshua the son of Nun; because they have wholly followed Yehovah.
ויחר־אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד־תם כל־הדור העשה הרע בעיני יהוה׃	יג	13	And Yehovah's anger was kindled against Israel, and He made them wander to and fro in the wilderness forty years, until all the generation, that had done evil in the sight of Yehovah, was consumed.
והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף־יהוה אל־ישראל׃	יד	14	And, behold, ye are risen up in your fathers' stead, a brood of sinful men, to augment yet the fierce anger of Yehovah toward Israel.
כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל־העם הזה׃ ס	יה	15	For if ye turn away from after Him, He will yet again leave them in the wilderness; and so ye will destroy all this people.' {S}
ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃	יו	16	And they came near unto him, and said: 'We will build sheepfolds here for our cattle, and cities for our little ones;
ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם־הביאנם אל־מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃	יז	17	but we ourselves will be ready armed to go before the children of Israel, until we have brought them unto their place; and our little ones shall dwell in the fortified cities because of the inhabitants of the land.
לא נשוב אל־בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃	יח	18	We will not return unto our houses, until the children of Israel have inherited every man his inheritance.
כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ פ	יט	19	For we will not inherit with them on the other side of the Jordan, and forward, because our inheritance is fallen to us on this side of the Jordan eastward.' {P}
ויאמר אליהם משה אם־תעשון את־הדבר הזה אם־תחלצו לפני יהוה למלחמה׃	כ	20	And Moses said unto them: 'If ye will do this thing: if ye will arm yourselves to go before Yehovah to the war,
ועבר לכם כל־חלוץ את־הירדן לפני יהוה עד הורישו את־איביו מפניו׃	כא	21	and every armed man of you will pass over the Jordan before Yehovah, until He hath driven out His enemies from before Him,
ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃	כב	22	and the land be subdued before Yehovah, and ye return afterward; then ye shall be clear before Yehovah, and before Israel, and this land shall be unto you for a possession before Yehovah.
ואם־לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃	כג	23	But if ye will not do so, behold, ye have sinned against Yehovah; and know ye your sin which will find you.
בנו־לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃	כד	24	Build you cities for your little ones, and folds for your sheep; and do that which hath proceeded out of your mouth.'
ויאמר בני־גד ובני ראובן אל־משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃	כה	25	And the children of Gad and the children of Reuben spoke unto Moses, saying: 'Thy servants will do as my lord commandeth.
טפנו נשינו מקננו וכל־בהמתנו יהיו־שם בערי הגלעד׃	כו	26	Our little ones, our wives, our flocks, and all our cattle, shall be there in the cities of Gilead;
ועבדיך יעברו כל־חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃	כז	27	but thy servants will pass over, every man that is armed for war, before Yehovah to battle, as my lord saith.'
ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן־נון ואת־ראשי אבות המטות לבני ישראל׃	כח	28	So Moses gave charge concerning them to Eleazar the priest, and to Joshua the son of Nun, and to the heads of the fathers' houses of the tribes of the children of Israel.
ויאמר משה אלהם אם־יעברו בני־גד ובני־ראובן ׀ אתכם את־הירדן כל־חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את־ארץ הגלעד לאחזה׃	כט	29	And Moses said unto them: 'If the children of Gad and the children of Reuben will pass with you over the Jordan, every man that is armed to battle, before Yehovah, and the land shall be subdued before you, then ye shall give them the land of Gilead for a possession;
ואם־לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃	ל	30	but if they will not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Canaan.'
ויענו בני־גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל־עבדיך כן נעשה׃	לא	31	And the children of Gad and the children of Reuben answered, saying: 'As Yehovah hath said unto thy servants, so will we do.
נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃	לב	32	We will pass over armed before Yehovah into the land of Canaan, and the possession of our inheritance shall remain with us beyond the Jordan.'
ויתן להם ׀ משה לבני־גד ולבני ראובן ולחצי ׀ שבט ׀ מנשה בן־יוסף את־ממלכת סיחן מלך האמרי ואת־ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃	לג	33	And Moses gave unto them, even to the children of Gad, and to the children of Reuben, and unto the half-tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon king of the Amorites, and the kingdom of Og king of Bashan, the land, according to the cities thereof with their borders, even the cities of the land round about.
ויבנו בני־גד את־דיבן ואת־עטרת ואת ערער׃	לד	34	And the children of Gad built Dibon, and Ataroth, and Aroer;
ואת־עטרת שופן ואת־יעזר ויגבהה׃	לה	35	and Atroth-shophan, and Jazer, and Jogbehah;
ואת־בית נמרה ואת־בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃	לו	36	and Beth-nimrah, and Beth-haran; fortified cities, and folds for sheep.
ובני ראובן בנו את־חשבון ואת־אלעלא ואת קריתים׃	לז	37	And the children of Reuben built Heshbon, and Elealeh, and Kiriathaim;
ואת־נבו ואת־בעל מעון מוסבת שם ואת־שבמה ויקראו בשמת את־שמות הערים אשר בנו׃	לח	38	and Nebo, and Baal-meon--their names being changed--and Sibmah; and gave their names unto the cities which they builded.
וילכו בני מכיר בן־מנשה גלעדה וילכדה ויורש את־האמרי אשר־בה׃	לט	39	And the children of Machir the son of Manasseh went to Gilead, and took it, and dispossessed the Amorites that were therein.
ויתן משה את־הגלעד למכיר בן־מנשה וישב בה׃	מ	40	And Moses gave Gilead unto Machir the son of Manasseh; and he dwelt therein.
ויאיר בן־מנשה הלך וילכד את־חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃	מא	41	And Jair the son of Manasseh went and took the villages thereof, and called them Havvoth-jair.
ונבח הלך וילכד את־קנת ואת־בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ פ	מב	42	And Nobah went and took Kenath, and the villages thereof, and called it Nobah, after his own name. {P}

Groves Center Legend For Leningrad Codex Notes

1	BHS has been faithful to the Leningrad Codex where there might be a question of the validity of the form and we keep the same form as BHS.

Chapter 33

אלה מסעי בני־ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד־משה ואהרן׃	א	1	These are the stages of the children of Israel, by which they went forth out of the land of Egypt by their hosts under the hand of Moses and Aaron.
ויכתב משה את־מוצאיהם למסעיהם על־פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם׃	ב	2	And Moses wrote their goings forth, stage by stage, by the commandment of Yehovah; and these are their stages at their goings forth.
ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני־ישראל ביד רמה לעיני כל־מצרים׃	ג	3	And they journeyed from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the first month; on the morrow after the passover the children of Israel went out with a high hand in the sight of all the Egyptians,
ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל־בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים׃	ד	4	while the Egyptians were burying them that Yehovah had smitten among them, even all their first-born; upon their gods also Yehovah executed judgments.
ויסעו בני־ישראל מרעמסס ויחנו בסכת׃	ה	5	And the children of Israel journeyed from Rameses, and pitched in Succoth.
ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר׃	ו	6	And they journeyed from Succoth, and pitched in Etham, which is in the edge of the wilderness.
ויסעו מאתם וישב על־פי החירת אשר על־פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל׃	ז	7	And they journeyed from Etham, and turned back unto Pihahiroth, which is before Baal-zephon; and they pitched before Migdol.
ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך־הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה׃	ח	8	And they journeyed from Penehahiroth, and passed through the midst of the sea into the wilderness; and they went three days' journey in the wilderness of Etham, and pitched in Marah.
ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו־שם׃	ט	9	And they journeyed from Marah, and came unto Elim; and in Elim were twelve springs of water, and seventy palm-trees; and they pitched there.
ויסעו מאילם ויחנו על־ים־סוף׃	י	10	And they journeyed from Elim, and pitched by the Red Sea.
ויסעו מים־סוף ויחנו במדבר־סין׃	יא	11	And they journeyed from the Red Sea, and pitched in the wilderness of Sin.
ויסעו ממדבר־סין ויחנו בדפקה׃	יב	12	And they journeyed from the wilderness of Sin, and pitched in Dophkah.
ויסעו מדפקה ויחנו באלוש׃	יג	13	And they journeyed from Dophkah, and pitched in Alush.
ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא־היה שם מים לעם לשתות׃	יד	14	And they journeyed from Alush, and pitched in Rephidim, where was no water for the people to drink.
ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני׃	יה	15	And they journeyed from Rephidim, and pitched in the wilderness of Sinai.
ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה׃	יו	16	And they journeyed from the wilderness of Sinai, and pitched in Kibroth-hattaavah.
ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת׃	יז	17	And they journeyed from Kibroth-hattaavah, and pitched in Hazeroth.
ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה׃	יח	18	And they journeyed from Hazeroth, and pitched in Rithmah.
ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ׃	יט	19	And they journeyed from Rithmah, and pitched in Rimmon-perez.
ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה׃	כ	20	And they journeyed from Rimmon-perez, and pitched in Libnah.
ויסעו מלבנה ויחנו ברסה׃	כא	21	And they journeyed from Libnah, and pitched in Rissah.
ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה׃	כב	22	And they journeyed from Rissah, and pitched in Kehelah.
ויסעו מקהלתה ויחנו בהר־שפר׃	כג	23	And they journeyed from Kehelah, and pitched in mount Shepher.
ויסעו מהר־שפר ויחנו בחרדה׃	כד	24	And they journeyed from mount Shepher, and pitched in Haradah.
ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת׃	כה	25	And they journeyed from Haradah, and pitched in Makheloth.
ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת׃	כו	26	And they journeyed from Makheloth, and pitched in Tahath.
ויסעו מתחת ויחנו בתרח׃	כז	27	And they journeyed from Tahath, and pitched in Terah.
ויסעו מתרח ויחנו במתקה׃	כח	28	And they journeyed from Terah, and pitched in Mithkah.
ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה׃	כט	29	And they journeyed from Mithkah, and pitched in Hashmonah.
ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות׃	ל	30	And they journeyed from Hashmonah, and pitched in Moseroth.
ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן׃	לא	31	And they journeyed from Moseroth, and pitched in Bene-jaakan.
ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד׃	לב	32	And they journeyed from Bene-jaakan, and pitched in Hor-haggidgad.
ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה׃	לג	33	And they journeyed from Hor-haggidgad, and pitched in Jotbah.
ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה׃	לד	34	And they journeyed from Jotbah, and pitched in Abronah.
ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר׃	לה	35	And they journeyed from Abronah, and pitched in Ezion-geber.
ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר־צן הוא קדש׃	לו	36	And they journeyed from Ezion-geber, and pitched in the wilderness of Zin--the same is Kadesh.
ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃	לז	37	And they journeyed from Kadesh, and pitched in mount Hor, in the edge of the land of Edom.--
ויעל אהרן הכהן אל־הר ההר על־פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני־ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃	לח	38	And Aaron the priest went up into mount Hor at the commandment of Yehovah, and died there, in the fortieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fifth month, on the first day of the month.
ואהרן בן־שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר׃ ס	לט	39	And Aaron was a hundred and twenty and three years old when he died in mount Hor. {S}
וישמע הכנעני מלך ערד והוא־ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל׃	מ	40	And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South in the land of Canaan, heard of the coming of the children of Israel.--
ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה׃	מא	41	And they journeyed from mount Hor, and pitched in Zalmonah.
ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן׃	מב	42	And they journeyed from Zalmonah, and pitched in Punon.
ויסעו מפונן ויחנו באבת׃	מג	43	And they journeyed from Punon, and pitched in Oboth.
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב׃	מד	44	And they journeyed from Oboth, and pitched in Ije-abarim, in the border of Moab.
ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד׃	מה	45	And they journeyed from Ijim, and pitched in Dibon-gad.
ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה׃	מו	46	And they journeyed from Dibon-gad, and pitched in Almon-diblathaim.
ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו׃	מז	47	And they journeyed from Almon-diblathaim, and pitched in the mountains of Abarim, in front of Nebo.
ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו׃	מח	48	And they journeyed from the mountains of Abarim, and pitched in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.
ויחנו על־הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב׃ ס	מט	49	And they pitched by the Jordan, from Beth-jeshimoth even unto Abel-shittim in the plains of Moab. {S}
וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃	נ	50	And Yehovah spoke unto Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן אל־ארץ כנען׃	נא	51	'Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye pass over the Jordan into the land of Canaan,
והורשתם את־כל־ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל־משכיתם ואת כל־צלמי מסכתם תאבדו ואת כל־במתם תשמידו׃	נב	52	then ye shall drive out all the inhabitants of the land from before you, and destroy all their figured stones, and destroy all their molten images, and demolish all their high places.
והורשתם את־הארץ וישבתם־בה כי לכם נתתי את־הארץ לרשת אתה׃	נג	53	And ye shall drive out the inhabitants of the land, and dwell therein; for unto you have I given the land to possess it.
והתנחלתם את־הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את־נחלתו ולמעט תמעיט את־נחלתו אל אשר־יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו׃	נד	54	And ye shall inherit the land by lot according to your families--to the more ye shall give the more inheritance, and to the fewer thou shalt give the less inheritance; wheresoever the lot falleth to any man, that shall be his; according to the tribes of your fathers shall ye inherit.
ואם־לא תורישו את־ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על־הארץ אשר אתם ישבים בה׃	נה	55	But if ye will not drive out the inhabitants of the land from before you, then shall those that ye let remain of them be as thorns in your eyes, and as pricks in your sides, and they shall harass you in the land wherein ye dwell.
והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם׃ פ	נו	56	And it shall come to pass, that as I thought to do unto them, so will I do unto you. {P}

Chapter 34

וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
צו את־בני ישראל ואמרת אלהם כי־אתם באים אל־הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה׃	ב	2	'Command the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land of Canaan, this shall be the land that shall fall unto you for an inheritance, even the land of Canaan according to the borders thereof.
והיה לכם פאת־נגב ממדבר־צן על־ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים־המלח קדמה׃	ג	3	Thus your south side shall be from the wilderness of Zin close by the side of Edom, and your south border shall begin at the end of the Salt Sea eastward;
ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיו והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר־אדר ועבר עצמנה׃	ד	4	and your border shall turn about southward of the ascent of Akrabbim, and pass along to Zin; and the goings out thereof shall be southward of Kadesh-barnea; and it shall go forth to Hazar-addar, and pass along to Azmon;
ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה׃	ה	5	and the border shall turn about from Azmon unto the Brook of Egypt, and the goings out thereof shall be at the Sea.
וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה־יהיה לכם גבול ים׃	ו	6	And for the western border, ye shall have the Great Sea for a border; this shall be your west border.
וזה־יהיה לכם גבול צפון מן־הים הגדל תתאו לכם הר ההר׃	ז	7	And this shall be your north border: from the Great Sea ye shall mark out your line unto mount Hor;
מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃	ח	8	from mount Hor ye shall mark out a line unto the entrance to Hamath; and the goings out of the border shall be at Zedad;
ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה־יהיה לכם גבול צפון׃	ט	9	and the border shall go forth to Ziphron, and the goings out thereof shall be at Hazar-enan; this shall be your north border.
והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה׃	י	10	And ye shall mark out your line for the east border from Hazar-enan to Shepham;
וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על־כתף ים־כנרת קדמה׃	יא	11	and the border shall go down from Shepham to Riblah, on the east side of Ain; and the border shall go down, and shall strike upon the slope of the sea of Chinnereth eastward;
וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב׃	יב	12	and the border shall go down to the Jordan, and the goings out thereof shall be at the Salt Sea; this shall be your land according to the borders thereof round about.'
ויצו משה את־בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה׃	יג	13	And Moses commanded the children of Israel, saying: 'This is the land wherein ye shall receive inheritance by lot, which Yehovah hath commanded to give unto the nine tribes, and to the half-tribe;
כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני־הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם׃	יד	14	for the tribe of the children of Reuben according to their fathers' houses, and the tribe of the children of Gad according to their fathers' houses, have received, and the half-tribe of Manasseh have received, their inheritance;
שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה׃ פ	יה	15	the two tribes and the half-tribe have received their inheritance beyond the Jordan at Jericho eastward, toward the sun-rising.' {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	יו	16	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
אלה שמות האנשים אשר־ינחלו לכם את־הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן־נון׃	יז	17	'These are the names of the men that shall take possession of the land for you: Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun.
ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את־הארץ׃	יח	18	And ye shall take one prince of every tribe, to take possession of the land.
ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן־יפנה׃	יט	19	And these are the names of the men: of the tribe of Judah, Caleb the son of Jephunneh.
ולמטה בני שמעון שמואל בן־עמיהוד׃	כ	20	And of the tribe of the children of Simeon, Shemuel the son of Ammihud.
למטה בנימן אלידד בן־כסלון׃	כא	21	Of the tribe of Benjamin, Elidad the son of Chislon.
ולמטה בני־דן נשיא בקי בן־יגלי׃	כב	22	And of the tribe of the children of Dan a prince, Bukki the son of Jogli.
לבני יוסף למטה בני־מנשה נשיא חניאל בן־אפד׃	כג	23	Of the children of Joseph: of the tribe of the children of Manasseh a prince, Hanniel the son of Ephod;
ולמטה בני־אפרים נשיא קמואל בן־שפטן׃	כד	24	and of the tribe of the children of Ephraim a prince, Kemuel the son of Shiphtan.
ולמטה בני־זבולן נשיא אליצפן בן־פרנך׃	כה	25	And of the tribe of the children of Zebulun a prince, Eli-zaphan the son of Parnach.
ולמטה בני־יששכר נשיא פלטיאל בן־עזן׃	כו	26	And of the tribe of the children of Issachar a prince, Paltiel the son of Azzan.
ולמטה בני־אשר נשיא אחיהוד בן־שלמי׃	כז	27	And of the tribe of the children of Asher a prince, Ahihud the son of Shelomi.
ולמטה בני־נפתלי נשיא פדהאל בן־עמיהוד׃	כח	28	And of the tribe of the children of Naphtali a prince, Pedahel the son of Ammihud.
אלה אשר צוה יהוה לנחל את־בני־ישראל בארץ כנען׃ פ	כט	29	These are they whom Yehovah commanded to divide the inheritance unto the children of Israel in the land of Canaan.' {P}

Chapter 35

וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃	א	1	And Yehovah spoke unto Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:
צו את־בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃	ב	2	'Command the children of Israel, that they give unto the Levites of the inheritance of their possession cities to dwell in; and open land round about the cities shall ye give unto the Levites.
והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃	ג	3	And the cities shall they have to dwell in; and their open land shall be for their cattle, and for their substance, and for all their beasts.
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃	ד	4	And the open land about the cities, which ye shall give unto the Levites, shall be from the wall of the city and outward a thousand cubits round about.
ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים ׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃	ה	5	And ye shall measure without the city for the east side two thousand cubits, and for the south side two thousand cubits, and for the west side two thousand cubits, and for the north side two thousand cubits, the city being in the midst. This shall be to them the open land about the cities.
ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש־ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃	ו	6	And the cities which ye shall give unto the Levites, they shall be the six cities of refuge, which ye shall give for the manslayer to flee thither; and beside them ye shall give forty and two cities.
כל־הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת־מגרשיהן׃	ז	7	All the cities which ye shall give to the Levites shall be forty and eight cities: them shall ye give with the open land about them.
והערים אשר תתנו מאחזת בני־ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ פ	ח	8	And concerning the cities which ye shall give of the possession of the children of Israel, from the many ye shall take many, and from the few ye shall take few; each tribe according to its inheritance which it inheriteth shall give of its cities unto the Levites.' {P}
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃	ט	9	And Yehovah spoke unto Moses, saying:
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן ארצה כנען׃	י	10	'Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye pass over the Jordan into the land of Canaan,
והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה־נפש בשגגה׃	יא	11	then ye shall appoint you cities to be cities of refuge for you, that the manslayer that killeth any person through error may flee thither.
והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט׃	יב	12	And the cities shall be unto you for refuge from the avenger, that the manslayer die not, until he stand before the congregation for judgment.
והערים אשר תתנו שש־ערי מקלט תהיינה לכם׃	יג	13	And as to the cities which ye shall give, there shall be for you six cities of refuge.
את ׀ שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃	יד	14	Ye shall give three cities beyond the Jordan, and three cities shall ye give in the land of Canaan; they shall be cities of refuge.
לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש־הערים האלה למקלט לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה׃	יה	15	For the children of Israel, and for the stranger and for the settler among them, shall these six cities be for refuge, that every one that killeth any person through error may flee thither.
ואם־בכלי ברזל ׀ הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃	יו	16	But if he smote him with an instrument of iron, so that he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death.
ואם באבן יד אשר־ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃	יז	17	And if he smote him with a stone in the hand, whereby a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death.
או בכלי עץ־יד אשר־ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃	יח	18	Or if he smote him with a weapon of wood in the hand, whereby a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death.
גאל הדם הוא ימית את־הרצח בפגעו־בו הוא ימיתנו׃	יט	19	The avenger of blood shall himself put the murderer to death; when he meeteth him, he shall put him to death.
ואם־בשנאה יהדפנו או־השליך עליו בצדיה וימת׃	כ	20	And if he thrust him of hatred, or hurled at him any thing, lying in wait, so that he died;
או באיבה הכהו בידו וימת מות־יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את־הרצח בפגעו־בו׃	כא	21	or in enmity smote him with his hand, that he died; he that smote him shall surely be put to death: he is a murderer; the avenger of blood shall put the murderer to death when he meeteth him.
ואם־בפתע בלא־איבה הדפו או־השליך עליו כל־כלי בלא צדיה׃	כב	22	But if he thrust him suddenly without enmity, or hurled upon him any thing without lying in wait,
או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו׃	כג	23	or with any stone, whereby a man may die, seeing him not, and cast it upon him, so that he died, and he was not his enemy, neither sought his harm;
ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃	כד	24	then the congregation shall judge between the smiter and the avenger of blood according to these ordinances;
והצילו העדה את־הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל־עיר מקלטו אשר־נס שמה וישב בה עד־מות הכהן הגדל אשר־משח אתו בשמן הקדש׃	כה	25	and the congregation shall deliver the manslayer out of the hand of the avenger of blood, and the congregation shall restore him to his city of refuge, whither he was fled; and he shall dwell therein until the death of the high priest, who was anointed with the holy oil.
ואם־יצא יצא הרצח את־גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃	כו	26	But if the manslayer shall at any time go beyond the border of his city of refuge, whither he fleeth;
ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את־הרצח אין לו דם׃	כז	27	and the avenger of blood find him without the border of his city of refuge, and the avenger of blood slay the manslayer; there shall be no bloodguiltiness for him;
כי בעיר מקלטו ישב עד־מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל־ארץ אחזתו׃	כח	28	because he must remain in his city of refuge until the death of the high priest; but after the death of the high priest the manslayer may return into the land of his possession.
והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃	כט	29	And these things shall be for a statute of judgment unto you throughout your generations in all your dwellings.
כל־מכה־נפש לפי עדים ירצח את־הרצח ועד אחד לא־יענה בנפש למות׃	ל	30	Whoso killeth any person, the murderer shall be slain at the mouth of witnesses; but one witness shall not testify against any person that he die.
ולא־תקחו כפר לנפש רצח אשר־הוא רשע למות כי־מות יומת׃	לא	31	Moreover ye shall take no ransom for the life of a murderer, that is guilty of death; but he shall surely be put to death.
ולא־תקחו כפר לנוס אל־עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד־מות הכהן׃	לב	32	And ye shall take no ransom for him that is fled to his city of refuge, that he should come again to dwell in the land, until the death of the priest.
ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו׃	לג	33	So ye shall not pollute the land wherein ye are; for blood, it polluteth the land; and no expiation can be made for the land for the blood that is shed therein, but by the blood of him that shed it.
ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ פ	לד	34	And thou shalt not defile the land which ye inhabit, in the midst of which I dwell; for I Yehovah dwell in the midst of the children of Israel.' {P}

Chapter 36

ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני־גלעד בן־מכיר בן־מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל׃	א	1	And the heads of the fathers' houses of the family of the children of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of the sons of Joseph, came near, and spoke before Moses, and before the princes, the heads of the fathers' houses of the children of Israel;
ויאמרו את־אדני צוה יהוה לתת את־הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את־נחלת צלפחד אחינו לבנתיו׃	ב	2	and they said: 'Yehovah commanded my lord to give the land for inheritance by lot to the children of Israel; and my lord was commanded by Yehovah to give the inheritance of Zelophehad our brother unto his daughters.
והיו לאחד מבני שבטי בני־ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע׃	ג	3	And if they be married to any of the sons of the other tribes of the children of Israel, then will their inheritance be taken away from the inheritance of our fathers, and will be added to the inheritance of the tribe whereunto they shall belong; so will it be taken away from the lot of our inheritance.
ואם־יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן׃	ד	4	And when the jubilee of the children of Israel shall be, then will their inheritance be added unto the inheritance of the tribe whereunto they shall belong; so will their inheritance be taken away from the inheritance of the tribe of our fathers.'
ויצו משה את־בני ישראל על־פי יהוה לאמר כן מטה בני־יוסף דברים׃	ה	5	And Moses commanded the children of Israel according to the word of Yehovah, saying: 'The tribe of the sons of Joseph speaketh right.
זה הדבר אשר־צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים׃	ו	6	This is the thing which Yehovah hath commanded concerning the daughters of Zelophehad, saying: Let them be married to whom they think best; only into the family of the tribe of their father shall they be married.
ולא־תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל־מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל׃	ז	7	So shall no inheritance of the children of Israel remove from tribe to tribe; for the children of Israel shall cleave every one to the inheritance of the tribe of his fathers.
וכל־בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו׃	ח	8	And every daughter, that possesseth an inheritance in any tribe of the children of Israel, shall be wife unto one of the family of the tribe of her father, that the children of Israel may possess every man the inheritance of his fathers.
ולא־תסב נחלה ממטה למטה אחר כי־איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל׃	ט	9	So shall no inheritance remove from one tribe to another tribe; for the tribes of the children of Israel shall cleave each one to its own inheritance.'
כאשר צוה יהוה את־משה כן עשו בנות צלפחד׃	י	10	Even as Yehovah commanded Moses, so did the daughters of Zelophehad.
ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים׃	יא	11	For Mahlah, Tirzah, and Hoglah, and Milcah, and Noah, the daughters of Zelophehad, were married unto their father's brothers' sons.
ממשפחת בני־מנשה בן־יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על־מטה משפחת אביהן׃	יב	12	They were married into the families of the sons of Manasseh the son of Joseph, and their inheritance remained in the tribe of the family of their father.
אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד־משה אל־בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃	יג	13	These are the commandments and the ordinances, which Yehovah commanded by the hand of Moses unto the children of Israel in the plains of Moab by the Jordan at Jericho. {P}

Tanakh
Book of Numbers, Chapter: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

TRANSLATION / PUBLICATION NOTES:

Tanakh (Hebrew Scriptures) :

Leningrad Codex Based Tanakh (aka Hebrew Scriptures) derived from:
"Electronic" Leningrad Codex obtained from www.tanach.us
Source for the Westminster Leningrad Codex (WLC) — Groves Center:
Maintained by the J.Alan Groves Center For Advanced Biblical Research.
(WLC) Unicode Conversion to Hebrew Font Encoding For Web Pages:
Written In C++ Programming Language
By Robert M. Pill
Copyright © 2005–2023 By Robert M. Pill, All Rights Reserved.

QERE — KETIV
(What is Read —What is Written) :

Qere and Ketiv, from the Aramaic qere or q're, קְרֵי‎ ("[what is] read") and ketiv, or ketib, kethib, kethibh, kethiv, כְּתִיב‎ ("[what is] written"), also known as "keri uchesiv" or "keri uchetiv," refers to a system for marking differences between what is written in the consonantal text of the Hebrew Bible, as preserved by scribal tradition, and what is read. In such situations, the Qere is the technical orthographic device used to indicate the pronunciation of the words in the Masoretic text of the Hebrew language scriptures (Tanakh), while the Ketiv indicates their written form, as inherited from tradition.
SOURCE: https://en.wikipedia.org/wiki/Qere_and_Ketiv

Q. What is the Qere and Ketiv and how does it relate to the Masoretes?
( see: http://jbtc.org/v08/Graves2003.html )

For PDF Of Above Link Click This Line!

A. Qere and Ketiv are orthographic devices that were used by the Masoretes,
i.e., Jewish scribes from the 6-10th centuries.

Qere means, "what is read," and ketiv means, "what is written".

It is found in existing Masoretic manuscripts dating to the 9th and 10th centuries, CE.

There are several forms of Qere / Ketiv, including:
ordinary, vowel, omitted, added, euphemistic, split, and qere perpetuum.

The ketiv that is most relevant is the vowel qere. In this case, the consonants are unchanged,
but different vowel signs are added and only the qere, i.e., what is read, is vocalized. ...

I Challenge The Rabbinic QERE–KETIV System!

In January 2022, beginning with the "Accented" (Full Trop and Vowels), rendering I chose to repair defects in the html encodings which occurred with my mechanical conversion of the unicode multi-wide encoding from http://tanach.us. I also decided to rearrange the Qere–Ketiv "system" with what I consider was the Masoretic intent in the first place!

The New KETIV–qere Hebrew Rendering (ACCENTS)!

Thus, this current version uses the Ketiv, what is written, as the predominant rendering, while making the Qere, what the "rabbis" have commanded as Must Be Read instead, to be a minimalist secondary format (much as rabbis appear to have intended the Ketiv to be!).

One of the reasons I decided to take on this new rendering effort is that in my efforts to understand the nature of the rabbinic Qere–Ketiv system I have not truly found a satisfactory explanation of why the "Qere" should always take precedence over the "Ketiv" in reading the Tanakh.

In fact, as I understand it, rabbinic "scribes", in examining the actual Aleppo and Leningrad Codices, appear to have taken upon themselves to adding the consonant only Qere in the margins upon the original manuscripts, where, in their "infinite wisdom" they have presumed themselves to be the greater authority!

Moreover, as rabbinic sources seem to indicate that the "Ketiv" should never be uttered, I have found instances, such as in Exodus 21:8, where I believe the "Qere" is blatantly INCORRECT — and that the "Ketiv" should be the preferred "reading", as if the Masoretes actually knew what they were doing all along!

In my own regular reading (Stone Edition Tanakh, Koren Publications Tanakh), my preference has been to read the "Ketiv" (what is written) and pretty much minimize the "Qere"! This is not easy to do because the predominant Qere is rendered as if it is the normative form, and the Ketiv follows, typically within brackets, as if it is the offensive variant (Stone Edition Tanakh)! In the Koren Publications Tanakh, the "Ketiv" is what is rendered in the margin, while the "Qere" is found in the regular text! Obviously, normal reading will typically ignore what the Masoretes wrote, the "Ketiv"!

As of January, 2022, and going forward, I intend to render the rabbinic additions of Qere in their current KETIV–qere form found in the accented version. I consider this as to convey the intent of the Masoretes. However, I acknowledge that rabbis (talmudists) have expended much effort to obscure the written Torah as part of their regular practice; as they appear, to me, to view themselves collectively as אֱלֹהִ֔ים Elohim. That is, I believe that those talmudists (rabbis), consider themselves collectively to be God!!! They certainly demand that their edicts (tachanot) are followed as if they are divinely inspired law!

If you find this of interest, please view the page on KETIV–QERE Variants

English Scripture Passages From:
"The Holy Scriptures Tanakh 1917 edition
According To The Masoretic Text (JPS 1917 Edition)"

The Jewish Publication Society of America "The Holy Scriptures According To The Masoretic Text (JPS 1917)" is in the public domain, and may be freely copied.

Notable Modifications
To The JPS 1917 Based English Scripture
In The-Iconoclast.org's Hebrew–English Tanakh:

THE TEN COMMANDMENTS!

In The-Iconoclast.org Modified Version Of the JPS 1917 Text, The Verse numbering has been altered to match the corresponding verses in the original Hebrew Scriptures of the actual Leningrad Codex for "The Ten Commandments" in Exodus 20 and Deuteronomy 5!

For More Information Regarding 'The Ten Commandments', See the Page, Comparing The Ten Commandments Exodus 20 & Deuteronomy 5 In The Leningrad Codex

The Name יְהֹוָה Yehovah

"Yehovah", The Name Of G-d In The Hebrew Scripures ('YHVH': י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He', aka Tetragamaton) Is Used Instead of "LORD" (note: ALL CAPITAL LETTERS) As Found In The Original JPS 1917 Tanakh.

For More Information Regarding 'The Name', See the Page, The Name יְהֹוָה [Yehovah] In The Aleppo And Leningrad Codices.

In Converting "LORD" to "Yehovah", I Counted A Total Of 5,553 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה ha Adon Yehovah

The Hebrew Phrase הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה Occurs In Only Two Places, In Exodus 23:17 and 34:23. In Those Cases, I Have Changed The Translation Wording From "Lord GOD" To "Lord GOD [ha Adon Yehovah]".

אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Adonai Yehovi

Typically Translated As "Lord GOD", It Is A Much Less Common Form Of The Divine Name, יְהֹוָה [Yehovah].

This Form אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Is, Nevertheless, Quite Important In Understanding Pronounciation For The Divine Name, Especially Since The Hebrew Form For It Has NOT Undergone The Intense Scrutiny Of rabbinic Censorship As Has "Yehovah". Accordingly, The Hebrew Text For This Form Of 'The Name' Typically HAS NOT BEEN ALTERED In Jewish Publications That Actually Keep The Vowel Pointers From The Masoretic Text!

In Converting "Lord GOD" to "Lord GOD [Adonai Yehovi]", I Counted A Total Of 284 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh. Of All Of Its Occurrences, The Fully Voweled Form Of The Hebrew אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה Appears 31 Times, And The Non–Fully Voweled Form אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה (The Same Hebrew Letters, Minus Just The One 'Oh' Sounding Character, "The Holem", Which Follows The First 'He' In ( י 'Yud', ה 'He', ו 'Vav', ה 'He' ), Make Up All Other Occurrences.

תורה Torah

The Word "Law" (Capital and lower case), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To "Torah" Where The Base Hebrew Letters תורה Correspond To The Matching Verse In The Leningrad Codex (Masoretic Text)!

In Converting "Law" to "Torah", I Counted A Total Of 223 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Yerushalam, Yerush'lem and Yerushalayim

יְרוּשָׁלִַ֖ם "Yerushalam"

The Word "Jerusalem" (the name of capital city in ancient Israel), As Found In The JPS 1917, Has Been Changed To Its Transliterated Equivalent, "Yerushalam" (note the 'am' ending), In All Places Where It Corresponds To [ יְרוּשָׁלִַ֖ם ] In The Hebrew Text.

יְרוּשְׁלֶֽם "Yerush'lem"

A Rare, Second Transliterated Form, "Yerush'lem" (note the 'em' ending), Has Been Changed From "Jerusalem" Where The Hebrew Letters Spell Out The Aramaic Form [ יְרוּשְׁלֶֽם ] Found In Aramaic Parts Of Daniel And Ezra.

ירוּשָׁלַ֙יִם֙ "Yerushalayim"

The Extremely Rare, Third Transliterated Form, "Yerushalayim" (note the 'ayim' ending), Has Been Changed From The JPS 1917 "Jerusalem" To Correspond To The Hebrew [ ירוּשָׁלַ֙יִם֙ ].

Noteworthy Is That This Rarest Form Appears In Only Four (4) Places In The Entire Hebrew Scriptures, Yet, It Is The Most Common Pronunciation For The Name Of The Ancient City! Its Four (Out Of Over 600) Appearances Are:
1) Jeremiah 26:18, 2) Esther 2:6, 3) I Chronicles 3:5, and 4) II Chronicles 25:1.

In Converting "Jerusalem" To Its Transliterated Equivalents, I Counted A Total Of 625 Occurrences In The JPS 1917 Tanakh!

Site Last Updated: Last Israel New Moon: Copyright © 2007–2024— Email WebMaster:	April 30, 2024 2024-04-09 [2] Robert M. Pill WebMaster